מכבי תל אביב (כדורגל)
| מכבי תל אביב | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||
| מידע כללי | ||||||||
| כינוי | מכבי, הצהובים | |||||||
| תאריך ייסוד | 1906 | |||||||
| אצטדיון | בלומפילד, תל אביב-יפו (תכולה: 14,413) |
|||||||
| יו"ר | מיטשל גולדהאר | |||||||
| מאמן | אוסקר גארסיה | |||||||
| ליגה | ליגת העל | |||||||
| תארים | ||||||||
| מספר אליפויות | 19[1] | |||||||
| מספר גביעים | 22 | |||||||
|
||||||||
מכבי תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי, הנמנה עם מועדוני הכדורגל הוותיקים והמובילים בישראל. צבעי הקבוצה הם צהוב וכחול.
הקבוצה מובילה את טבלת הקבוצות הזוכות באליפות המדינה עם 19 אליפויות ואת טבלת הזוכות בגביע המדינה עם 22 גביעים, מתוכם 6 נלקחו בעונת אליפות (דאבל). מכבי תל אביב גם זכתה שלוש פעמים בגביע הטוטו ופעמיים בגביע אסיה לקבוצות, והיא הקבוצה היחידה בישראל שמעולם לא שיחקה בליגות המשנה. מכבי תל אביב היא אחת משלוש הקבוצות הישראליות שהעפילו לשלב הבתים של ליגת האלופות.
תוכן עניינים |
היסטוריה
לפני הקמת מדינת ישראל
האגודה הוקמה בשנת 1906 בשכונת נווה שלום כאגודת הראשון לציון-יפו, אגודה שהתמחותה הייתה בתרבות הגוף. מאוחר יותר החלו מספר חברים באגודה לאמץ את חוקי משחק הכדורגל, שהובאו לארץ על ידי אוניות סוחר. בשנת 1910, שנה לאחר הקמת העיר תל אביב, שינתה האגודה את שמה למכבי תל אביב. ב-1922 הפכה לקבוצה היהודית הראשונה שהשתתפה במפעלים המקומיים.
ב-1925 יצאה הקבוצה למסע משחקים באוסטריה. ב-1928/1929 זכתה מכבי בגביע הראשון בתולדותיה, לאחר ניצחון על מכבי חשמונאי ירושלים. שנה לאחר-מכן שיחזרה את ההישג, הפעם בניצחון על הגדוד ה-48 של הצבא הבריטי.
ב-1936 הגיע למשרדי ארגון מכבי בארץ ישראל מכתב אשר הזמין את שחקני מכבי תל אביב לסיור משחקי ידידות ברחבי ארצות הברית. את המסע בארצות הברית סיימה מכבי עם חמישה ניצחונות, חמישה הפסדים ושלוש תוצאות תיקו, ביחס שערים חיובי 27:21. ב-1939 זכתה מכבי באליפות מחוז תל אביב, ולאחר מכן יצאה למסע משחקי ידידות נוסף, הפעם באוסטרליה. בתקופה של ארבעה חודשים קיימה מכבי 19 משחקים, מהם ניצחה עשרה, הפסידה חמישה, וסיימה ארבעה משחקים בתיקו, ביחס שערים חיובי 92:46.
עד תחילת שנות ה-40 שיחקה מכבי במדים כחולים-לבנים ואף כינוי הקבוצה היה "הכחולים", עד שבשנת 1942, לאות הזדהות עם יהודי אירופה שנרדפו בידי הנאצים ואולצו לענוד את הטלאי הצהוב, הציע שחקן הקבוצה, יוסף מרימוביץ', שמכבי תשחק בחולצות צהובות בנוסף לכחול המסורתי עד לאותם ימים. ההצעה התקבלה על ידי הנהלת המועדון, ומאז למעשה הפכו צבעי הקבוצה לצהוב-כחול, כאשר הצבע הצהוב הוא סימן ההיכר הבולט של הקבוצה.
בשנים שבין הקמת המועדון ועד קום המדינה זכתה קבוצת מכבי תל אביב בארבע אליפויות ובשישה גביעים, ובתוכם זכיה אחת ב"דאבל".
שנות ה-50
בעונת הכדורגל הראשונה של מדינת ישראל, זכתה מכבי תל אביב באליפות, כשאת שרביט המאמן באותה עונה אחז ג'רי בית הלוי, אחד הסמלים המובהקים של הקבוצה לדורותיה.
ב-1950 קבעה מכבי את שיא ההבקעות של קבוצה בליגה הראשונה, שיא שמחזיק מעמד עד היום, 103 שערים, שהובקעו בעונה בת 24 מחזורים. בתום העונה יצאה הקבוצה למסע משחקי ידידות נוסף, הפעם ביוגוסלביה ושווייץ. עונת 1951/1952 התחילה במשבר שפרץ בהתאחדות לכדורגל, שגרם ליצירת 2 ליגות נפרדות. בליגה לקבוצות מכבי זכתה מכבי תל אביב באליפות השמינית. במחזור האחרון של אותה עונה נפגשה מכבי עם קבוצת מכבי נתניה למשחק שלא השפיע על האליפות, אבל נתניה הייתה חייבת לנצח בשביל להישאר בליגה הראשונה. בעקבות הוראת מנהלי מרכז מכבי, שחקני מכבי תל אביב איחרו להגיע למשחק ובעקבות כך נפסק ניצחון טכני לנתניה אשר השאיר אותה בליגה הראשונה. כששחקני מכבי הגיעו למגרש נערך משחק ידידות בין הקבוצות שנגמר בתוצאה 9-0 למכבי. באותה עונה הגיעה אלופת סקוטלנד, דנדי יונייטד, למשחק ראווה שהתקיים באצטדיון רמת גן.
בתום עונת 1953/1954, זכתה מכבי באליפות הרביעית ברציפות. בגמר גביע המדינה ניצחה מכבי את קבוצת מכבי נתניה, ובכך זכתה ב"דאבל" השני בתולדותיה, והראשון מאז קום המדינה. ב-1955/1956 זכתה מכבי באליפות נוספת, ויצאה בתום העונה לסיבוב משחקים נוסף בארצות הברית. בעונת 1957/1958 זכתה מכבי ב"דאבל" נוסף, השלישי במספר.
שנות ה-60
ביוני 1961 ביקרה קבוצת סנטוס הברזילאית עם כוכבה פלה בישראל, ופגשה בקבוצה אשר הורכבה מכוכבי מכבי תל אביב ומכבי פתח תקווה למשחק ידידות שנגמר בתוצאה 3:1 לברזילאים. בעונת 1963/1964, לאחר חמש שנים ללא תואר, שיחקה מכבי תל אביב נגד הפועל חיפה בגמר גביע המדינה. שיטת הפנדלים טרם הונהגה, וכשמשחק הסתיים ללא הכרעה אחרי 120 דקות, היה נקבע משחק חוזר. הקבוצות נפגשו למשחק חוזר שני (ושלישי בסך הכול) לאחר שלא הייתה הכרעה בשני המשחקים הראשונים, ובו זכתה מכבי בגביע המדינה ה-11 של המועדון לאחר 360 דקות מתישות. בעונת 1964/1965 זכתה מכבי בגביע מדינה נוסף.
תוצאות עונת 1966/1967 הוקפאו על ידי ההתאחדות לכדורגל, שהחליטה להאריך את הליגה לשנתיים. באותה עונה זכתה מכבי בגביע המדינה ה-13 של המועדון. הקפאת הליגה שנקבעה בעקבות מלחמת ששת הימים, הובילה את מכבי לזכייה נוספת באליפות בעונה הכפולה של 1966/1968, מספר 12 בסך הכול, והראשונה לאחר עשר שנים עקרות מאליפות.
בקיץ 1967 חזר ג'רי בית הלוי למכבי תל אביב, הפעם כיושב ראש הקבוצה, כדי להוציא את המועדון מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיו. כצעד ראשון החליט בית הלוי כי מכבי חייבת לעזוב את אצטדיון המכביה, ולעבור לשחק באצטדיון בלומפילד.
בעקבות ההצלחה והזכייה באליפות ב-1968, ערכה מכבי תל אביב את הופעת הבכורה שלה באליפות אסיה לקבוצות בעונת 1969/1970, ובה היא זכתה בתואר. מכבי ניצחה 2-3 את אלופת יפן, סיימה בתיקו אפס מול אלופת איראן, ניצחה את אלופת הונג קונג 0-5, ואת אלופת הודו 1-6. במשחק הגמר פגשה מכבי את אלופת דרום קוריאה, יאנגז'י, וניצחה בתוצאה בתוצאה 1-2.
שנות ה-70
בעונת 1969/1970 זכתה מכבי תל אביב ב"דאבל" הרביעי בתולדותיה, שבעקבותיו השתתפה הקבוצה שוב באליפות אסיה לקבוצות. בטורניר זה, שנערך בעונת 1971/1972, זכתה מכבי בתואר בפעם השנייה, אחרי שסיימה את הטורניר ללא הפסד, כשניצחה את אלופת מלזיה 0-1, את אלופת הודו 1-4, ואת אלופת דרום קוריאה 0-2. עצם ההעפלה למשחק הגמר הבטיחה למכבי את הגביע, זאת הודות להיעדרות אלופת עיראק, קבוצת משטרת בגדאד, ממשחק הגמר, בשל סיבות פוליטיות. בעונת 1971/1972 זכתה מכבי באליפות ה-14 של המועדון.
בעונת 1975/1976 נקלעה מכבי בפעם הראשונה למאבקי הירידה, כשבערב המחזור האחרון של העונה נאבקו תשע קבוצות על הזכות להישאר בליגה הראשונה, ובניהן מכבי. בזכות ניצחון במחזור האחרון, נשארה מכבי בליגה הראשונה. באפריל אותה שנה הגיעה קווינס פארק ריינג'רס, מוליכת הליגה האנגלית, למשחק ידידות בבלומפילד מול מכבי תל אביב, אשר תוגברה בשלושת כוכבי הליגה, מוטל'ה שפיגלר, עודד מכנס ואורי מלמיליאן. מכבי ניצחה 1-2 משערים של מלמיליאן ושפיגלר.
בעונת 1976/1977 מכבי זכתה ב"דאבל" החמישי בתולדות המועדון, כשאת כובשי השערים הוליך ויקי פרץ, שסיים את העונה כמלך השערים עם 17 כיבושים. בעונת 1977/1978 מכבי אירחה את אלופת אירופה, אנדרלכט הבלגית, למשחק ראווה בבלומפילד. מכבי השיגה ניצחון 1-2 מרשים על אנדרלכט לעיני 20 אלף צופים בבלומפילד.
עונת 1978/1979 חתמה את שנות ה-70 עם האליפות ה-16 במספר, והאחרונה לתקופה ארוכה.
שנות ה-80
העשור של שנות ה-80 נחשב העשור החלש ביותר של מכבי תל אביב מיום הקמתה. בעשור זה, בפעם הראשונה מאז האליפות הראשונה בה זכתה הקבוצה, לא הצליחה מכבי לזכות בתואר האליפות ולו פעם אחת. במהלך עשור זה החליפה מכבי מספר רב של מאמנים בנסיון להחזיר לקבוצה את תואר האליפות, ובניהם מאמנים אשר זכו עם הקבוצה להצלחה כשחקנים וכמאמנים, כמו זאב זלצר, יעקב גרונדמן, דוד שווייצר, יצחק שניאור וגיורא שפיגל.
בעונת 1981/1982 במהלך משחק נגד בית"ר ירושלים באצטדיון ימק"א פסל השופט אברהם קליין שער של הירושלמים, אך שחקני הקבוצה המארחת המשיכו לחגוג מכיוון שלא הבחינו בזאת. מיקו בלו חידש את המשחק בזריזות ומסר למוטי איוניר שכבש מול יוסי מזרחי (לימים מאמן מכבי) את שער הניצחון. בסוף המשחק נאלצו שחקני מכבי להתבצר בחדר ההלבשה במשך שעות ארוכות בזמן שאוהדי בית"ר שהו מחוץ לחדר ההלבשה בנסיון לתקוף אותם.
בעשור זה חוותה מכבי את העונה החלשה ביותר שלה בליגה הראשונה כשסיימה בעונת 1987/1988 במקום ה-12, הנמוך ביותר בתולדות המועדון. באותה עונה ספגה מכבי את התבוסה הגדולה ביותר של המועדון כשהפסידה 10-0 למכבי חיפה באצטדיון קריית אליעזר.
למרות היותו העשור השחור של הקבוצה, זכתה מכבי פעמיים בגביע המדינה, בעונות 1986/1987 ו-1987/1988.
שנות ה-90
בעונת 1991/1992 שברה מכבי תל אביב בצורת ארוכה של 13 שנה ללא זכייה בתואר האליפות (מ-1979 עד 1992), כשזכתה באליפות בהדרכתו של המאמן אברהם גרנט. בעונת 1992/1993 זכתה מכבי בגביע הטוטו, הראשון של המועדון. באוגוסט 1992 הפכה מכבי לקבוצה הראשונה ששיחקה משחק רשמי נגד קבוצה אירופאית, כשפגשה באלופה המלטית, פ. צ. ולטה. בעונת 1993/1994 רשמה מכבי שיא של 11 ניצחונות ברציפות מפתיחת העונה, שיא שהושווה רק בעונת 2005/2006 על ידי מכבי חיפה, אך לא הצליחה לזכות באליפות. מכבי התנחמה בגביע המדינה, ה-18 של המועדון. בעונת 1994/1995 ניהלה הקבוצה מרוץ צמוד על תואר האליפות, והצליחה להבטיח את האליפות ה-18 בתולדות המועדון במחזור הסיום.
קבוצת "מופת", בראשות אנשי העסקים רוני קליימן, מאיר שמיר, דייויד פדרמן, יולי עופר, מוזי ורטהיים, עופר נמרודי, שלום זינגר ולוני הרציקוביץ', רכשה את השליטה במועדון ב-1995, וכצעד ראשון בחרה בדרור קשטן כמאמן הקבוצה. בתחילת עונת 1995/1996 יכלה מכבי להפוך לקבוצה הישראלית הראשונה שמשתתפת בליגת האלופות, אך במשחק המכריע בבלומפילד ניצחה קבוצת גראסהופרס השווייצרית ועלתה במקומה. למרות שמכבי זכתה ב"דאבל" השישי בתולדותיה באותה עונה, פוטר דרור קשטן ובמקומו מונה לקדנציה שנייה אברהם גרנט. מהלך זה החל קרע מתמשך בין לוני הרציקוביץ', שנשאר הבעלים היחידי של המועדון לאחר התפרקות קבוצת "מופת", ואוהדי הקבוצה.
בעונת 1996/1997 אכזבה מכבי תל אביב כאשר לא הצליחה לשחזר את היכולת המצוינת שלה מעונת הדאבל, ונשארה הרחק ממאבק האליפות. אוהדי מכבי תל אביב לא אהבו את סגנון המשחק של הקבוצה והחלו בהפגנות נגד המאמן גרנט. עונת 1997/1998 הייתה חלשה אף יותר, כאשר הקבוצה פתחה את העונה עם רצף הפסדים ובמחזור השביעי אף הידרדרה למקום האחרון בליגה. לאחר מאבק קשה הצליחה הקבוצה להבטיח את הישארותה בליגה סמוך לסיום העונה.
עונת 1998/1999 התחילה גם היא עם שרשרת הפסדים, אך הקבוצה התאוששה במהירות והצליחה להגיע לחלק העליון של הטבלה, לסיים במקום השני ולזכות בגביע הטוטו. בסיומה של אותה עונה התפוצצה "פרשת האפדרין" - מאמן הכושר של הקבוצה, גיא עזורי, נתן לשחקן הקבוצה כפיר אדרי לפני אחד ממשחקי הקבוצה תוסף מזון המכיל את סם האפדרין האסור לשימוש בספורט. אדרי הורחק לשישה משחקים, ואילו הקבוצה קיבלה עונש כבד של הפחתת 4 נקודות וקנס כספי בסך 100 אלף ש"ח. הפרשה העיבה על ההכנות של הקבוצה לעונת 1999/2000 אשר בה הקבוצה חזרה לאכזב, וסיימה במקום השישי בלבד. במהלך העונה הלכו וגברו הפגנות האוהדים נגד המאמן גרנט, ובסופה החליט לוני הרציקוביץ' לסיים את תפקידו כמאמן הקבוצה, ובמקומו למנות את שלמה שרף.
שנות ה-2000
תקופתו של שלמה שרף במכבי תל אביב הייתה קצרה במיוחד. לאחר משחק חלש של הקבוצה במחזור השני בעונת 2000/2001, התראיין המאמן וביקר בחריפות את יכולת שחקניו. קפטן הקבוצה, אבי נמני, תקף את המאמן בחזרה כשאמר שדבריו של שרף נאמרו באופן "ברברי ופרימיטיבי". דבר זה יצר קרע בין המאמן והשחקן, ולאחר שהבעלים לוני הרציקוביץ' סירב לגבות את שרף ולהשעות את נמני, התפטר שרף מאימון הקבוצה ובמקומו הוחתם ניר לוין. הפרשה השפיעה לרעה על תפקודם של השחקנים והקבוצה הידרדרה במורד הטבלה, אך ככל שהתקדמה העונה הלכה והתייצבה ואף השיגה מספר ניצחונות מרשימים, וביניהם 10:1 מול עירוני ראשון לציון ו-7:0 מול בית"ר ירושלים, וזכתה בגביע המדינה. בעונת 2001/2002 זכתה הקבוצה בגביע המדינה פעם נוספת. ב־26 בינואר 2002, במהלך משחק ליגה נגד בית"ר ירושלים באצטדיון טדי ארעה תקרית מצערת שבה שחקן הקבוצה מני לוי התמוטט במהלך המשחק ובסיס לשונו צנח. כתוצאה מכך איבד את הכרתו למשך זמן, דבר שגרם לשיתוקו. נכון לינואר 2012, עשור לאחר התמוטטותו, לוי עודנו במצב של צמח בחזקת משפחתו.
בעונת 2002/2003 הוחתם ניר קלינגר כמאמן מכבי תל אביב והוביל אותה לזכייה ה-20 באליפות המדינה, בזכות יחס שערים. במהלך מחנה האימונים לקראת עונת 2003/2004 שררה בקבוצה אווירה חברתית לא טובה עקב סכסוך בין שני הכוכבים של הקבוצה, אבי נמני וטל בנין, שהואשמו על ידי המאמן קלינגר ביצירת מחנאות בין שחקני הקבוצה. ב-13 באוגוסט 2003 הודיע קלינגר לשניים כי הם סיימו את דרכם בקבוצה. המהלך עורר הלם וזעם רב בקרב אוהדי הקבוצה, אשר ראו בנמני כסמל, ולאורך העונה ערכו מפגני מחאה כנגד המאמן וההנהלה. הקבוצה לא הצליחה לשמור על תואר האליפות, אך סיימה במקום השני, ובכרטיס למוקדמות ליגת האלופות.
בעונת 2004/2005 הפכה מכבי תל אביב לקבוצה השנייה שהעפילה לליגת האלופות, לאחר שגברה בשלבים המוקדמים על ה.י.ק. הלסינקי הפינית ופאוק סלוניקי היוונית. מכבי הוגרלה לבית ג' יחד עם יובנטוס, באיירן מינכן ואייאקס אמסטרדם, וסיימה במקום הרביעי עם ניצחון על אייאקס ותיקו מול יובנטוס. בליגה הקבוצה הייתה חלשה וסיימה במקום השמיני בלבד. באותה עונה זכתה הקבוצה בגביע המדינה ה-22 בתולדות המועדון.
בעונת 2005/2006 ציינה הקבוצה 100 שנים להיווסדה. לאור זאת צורפו מספר שחקנים מובילים, בהם ג'ובאני רוסו ואייל ברקוביץ', ואבי נמני הוחזר מבית"ר ירושלים. בעקבות רכישת הכוכבים דבק בקבוצה הכינוי "גלאקטיקוס" והאוהדים רכשו כמות שיא של מעל ל-11,000 מנויים. למרות זאת, העונה הייתה מאכזבת והקבוצה סיימה במקום השישי בלבד. בתום העונה נערך משחק ראווה מול בוקה ג'וניורס שהסתיים בהפסד 1-0.
ב-18 בדצמבר 2007, במהלך עונת 2007/2008, עבר המועדון לידיו של המיליארדר אלכסנדר שניידר, אשר מכר את הקבוצה אף הוא לידיו של מיליארדר אחר, מיטשל גולדהאר, ב-3 באוגוסט 2009. בעונתו הראשונה כבעליה של הקבוצה, החליט גולדהאר לא להשקיע כלכלית בקבוצה, אך לקראת עונת 2010/2011 ערכה הקבוצה מסע רכש מסיבי בו הוחתמו 13 שחקנים חדשים. בעונה זו תקציב הקבוצה שבר שיא ישראלי כשחצה את רף ה-100 מליון שקל. לקראת עונה זו במוקדמות הליגה האירופית ניצחה מכבי תל אביב בניצחון היסטורי את הענקית פאריס סן ז'רמן 4-3 באצטדיון בלומפילד, אך תוצאה זו לא הספיקה עקב ההפסד במשחק הראשון ומכבי תל אביב הודחה ממוקדמות הליגה האירופית. ב-4 בינואר 2011 פוטר מנג'ר הקבוצה אבי נמני. בעקבות פיטורי נמני התפטר מאמן הקבוצה יוסי מזרחי וכשבוע לאחר מכן התפטר גם עוזר המאמן איציק עובדיה. במקומם מונה מוטי איוניר לתפקיד המאמן, אליו הצטרפו חנן אזולאי וקובי אלפסי בתור עוזרי המאמן. לקראת עונת 2011/2010 עזב עוזר המאמן חנן אזולאי, ובמקומו הצטרף גדי כרמלי.
בעונת 2011/2012 העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של הליגה האירופית, לאחר שגברה בשלבים המוקדמים על חזר לנקראן האזרית, ז'לייזניצ'אר סראייבו הבוסנית ופנאתינייקוס היוונית. מכבי הוגרלה לבית ה' יחד עם בשיקטש, דינמו קייב וסטוק סיטי, וסיימה אחרונה ללא ניצחון ועם 2 תוצאות תיקו. בתאריך 5 בדצמבר 2011 פוטר המאמן מוטי איווניר עקב ההפסדים הרבים באותה תקופה, ובמקומו מונה מנהל מחלקת הנוער ניר לוין כמאמן זמני.
לקראת עונת 2012/2013 מונה ג'ורדי קרויף למנהל הספורטיבי ואוסקר גארסיה למאמן הקבוצה, אליו הצטרף ג'רארד אוטט במקומו של גדי כרמלי כעוזר המאמן. מספר חודשים לאחר פתיחת העונה עזב אוטט את תפקידו מסיבות אישיות ובמקומו מונה רובן מרטינז כעוזר המאמן. ב-22 באפריל 2013 הוכתרה לאלופת המדינה לאחר ניצחון על עירוני רמת השרון.
מגרשים, אצטדיונים ומתקנים
מיום הקמתו של המועדון, עד לשנת 1938 שחקה מכבי תל אביב ב-8 מגרשים שונים, בעלי משטחי חול, חמרה וכורכר.
בשנת 1938 עברה מכבי לשחק באצטדיון המכביה שעל גדות הירקון, אשר שימש כבית של המועדון במשך 31 שנה. במהלך תקופה זו אירחה מכבי לפרקים במגרש "באסה" אשר ביפו במשחקים מרובי קהל, וכמו כן באצטדיון בלומפילד, מפאת המספר הנמוך של מקומות הישיבה באצטדיון המכביה, והפריצות שהיו בגדרות שמסביבו.
בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את מכבי באמצע שנות ה-60, החליט יושב ראש הקבוצה ג'רי בית הלוי, לעבור לארח באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. מהלך זה נעשה בשנת 1967, אך רק בשנת 1969 הפסיקה מכבי להשתמש באצטדיון המכביה לאירוח משחקים רשמיים. בשנות ה-80 עברה מכבי לשחק באצטדיון רמת גן עד לשנת 2000 מלבד עונת הדאבל ב-1995/1996, אך בשנים האחרונות הפך אצטדיון בלומפילד לבית הרשמי של מכבי תל אביב.
בפתיחת עונת 2013\2012 עברה הקבוצה לארח באופן זמני באצטדיון המושבה בפתח תקווה לאור שיפוצים באצטדיון בלומפילד.
מכבי עורכת את אימוניה במתקן האימונים בקריית שלום אשר בדרום תל אביב-יפו. קבוצת הנוער של המועדון משתמשת במגרש אשר במתקן האימונים כמגרשה הביתי.
מתחם מחלקת הנוער על שם אבי כהן
ב-6 במרץ 2012 נחנך מתחם מחלקת הנוער על שם אבי כהן.[2] המתחם מכיל 3 מגרשים עבור קבוצות מחלקת הנוער, מילדים עד לקבוצת הנוער, חדרי הלבשה, וחדר כושר.
סגל השחקנים
|
|
צוות מקצועי
- מנהל ספורטיבי: ג'ורדי קרויף
- מאמן ראשי: אוסקר גארסיה
- עוזר מאמן: רובן מרטינז
- עוזר מאמן: קובי אלפסי
- מאמן שוערים: אלכסנדר אובארוב
- מאמן כושר ראשי: חואן טוריחו
- מאמן כושר: יוסי קקון
- מאמן כושר: יוסי זיגדון
- עוזר מקצועי: דומינגו מארין
תארים, שיאים והישגים
תארים
- אליפויות: 19[3] (שיא)
- 1936, 1937, 1941/1942, 1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958, 1966/1968, 1969/1970, 1971/1972, 1976/1977, 1978/1979, 1991/1992, 1994/1995, 1995/1996, 2002/2003, 2012/2013
- גביעי מדינה: 22 (שיא)
- 1928/1929, 1929/1930, 1932/1933, 1940/1941, 1945/1946, 1946/1947, 1953/1954, 1954/1955, 1957/1958, 1958/1959, 1963/1964, 1964/1965, 1966/1967, 1969/1970, 1976/1977, 1986/1987, 1987/1988, 1993/1994, 1995/1996, 2000/2001, 2001/2002, 2004/2005
- גביעי טוטו: 3
- 1992/1993, 1998/1999, 2008/2009
- אליפות אסיה לקבוצות: 2
- 1968/1969, 1970/1971
- אלוף האלופים: 5 (שיא משותף)
- 1964/1965 , 1967/1968 , 1976/1977 , 1978/1979 , 1987/1988
מספר אליפויות
קיימת מחלוקת באשר למספר האליפויות בהן זכתה הקבוצה לפני קום המדינה: על פי הרשימות הרשמיות של ההתאחדות לכדורגל בישראל[3] זכתה מכבי ב-4 אליפויות לפני קום המדינה וב-19 אליפויות בסך הכול, אך ברשימת התארים באתר המועדון[4] מציינת הקבוצה שזכתה ב-5 אליפויות לפני קום המדינה וב-20 אליפויות בסך הכול.[5] מעל סמל המועדון ישנם 3 כוכבים, המציינים זכייה ב-5 אליפויות כל אחד.
באליפות השנויה במחלוקת זכתה מכבי תל אביב בשנת 1939. בשנה זו, בעקבות המצב הבטחוני ששרר ואירועי המרד הערבי הגדול, לא התקיימה ליגה סדירה ובמקומה התקיימו שלוש ליגות מחוזיות: מחוז חיפה, מחוז ירושלים ומחוז תל אביב. הליגה של מחוז תל אביב, שבה זכתה מכבי תל אביב, הייתה החזקה ביותר והמחלוקת היא אם להכיר בזכייה זו כאליפות ארצית.[6]
שיאים והישגים
- הקבוצה היחידה בישראל שמעולם לא שיחקה בליגות המשנה.
- המיקום הנמוך ביותר - 12 (עונת 1987/1988)
- דאבל - 6 (1947, 1954, 1958, 1970, 1977, 1996)
- סגנות - 9 (1955, 1960, 1966, 1969, 1974, 1993, 1994, 1999, 2004)
- הופעות בגמר גביע המדינה - 33 (כולל זכיות)
- הופעות בגמר גביע הטוטו - 6 (כולל זכיות)
- שיא הניצחונות לעונה - 30 (1966/1968)
- שיא ההפסדים לעונה - 14 (2007/2008), (2011/2012)
- שיא הנקודות לעונה - 88 (1993/1994)
- שיא השערים לעונה - 103 (1949/1950)
- שיא הספיגה לעונה - 53 (1990/1991)
- שיא הספיגה הנמוכה לעונה - 11 (1953/1954)
- שיא שערים לשחקן בעונה - 27 (שייע גלזר ב-1952/1953)
- מלך השערים בכל הזמנים - אבי נמני (174)
- מלך ההופעות בכל הזמנים - מיקו בלו (498)
- מלך השערים במסגרות האירופאיות - ברוך דגו (9)
- מלך ההופעות במסגרות האירופאיות - לירן שטראובר (29)
- הניצחון הגבוה ביותר בליגה - 13-0 (מכבי ראשון לציון ב-1950)
- תבוסה הגדולה ביותר בליגה - 0-10 (מכבי חיפה ב-1988)
- הניצחון הגבוה ביותר במסגרות האירופאיות - 6-0 (ז'לגיריס וילנה ב-2001, וז'לייזניצ'אר סראייבו ב-2011)
- תבוסה הגדולה ביותר במסגרות האירופאיות - 1-5 (באיירן מינכן ב-2004), (בשיקטש ב-2011)
מלכי השערים בליגה
- 1952/1953 - שייע גלזר - 27
- 1957/1958 - רפי לוי - 14
- 1959/1960 - רפי לוי - 19
- 1976/1977 - ויקי פרץ - 17
- 1988/1989 - בני טבק - 18
- 1989/1990 - אורי מלמיליאן - 16
- 1998/1999 - אנדז'יי קוביקה - 21
- 2000/2001 - אבי נמני - 25
- 2012/2013 - אלירן עטר - 22
מחלקת הנוער
למכבי תל אביב אחת ממחלקות הנוער הגדולות והענפות ביותר בישראל.
קבוצות מחלקת הנוער לעונת 2011/2012
מנהל מקצועי של מחלקת הנוער: ניר לוין
מנהל מחלקת הנוער: אריאל אברם
| שם הקבוצה | ליגה | מאמן/מאמנים |
|---|---|---|
| מכבי תל אביב שחר | ליגת העל לנוער | עמיר תורג'מן |
| מכבי תל אביב עודד | נערים א' ארצית דרום | זיו אריה |
| מכבי תל אביב אלי פוקס | נערים ב' ארצית דרום | אליעזר בן אהרון |
| מכבי תל אביב 2 | נערים ג' מרכז | חיים סיטון |
| מכבי תל אביב אלדד | נערים ג' מרכז | שלומי מיטלקה |
| מכבי תל אביב שלמה | ילדים א' מרכז | לאון אסרף |
| מכבי תל אביב | ילדים א' מרכז | יותם פרי |
| מכבי תל אביב ב' | ילדים ב' מרכז | עדי סומך |
| מכבי תל אביב | ילדים ב' מרכז | אורי דוד |
| מכבי תל אביב עוז | ילדים ג' מרכז | אסף פרופטה |
| מכבי תל אביב לייבו | ילדים ג' מרכז | אורי דוד |
| מכבי תל אביב ב' | טרום ילדים א' מרכז | מיכה דהן |
| מכבי תל אביב צפון | טרום ילדים א' מרכז | שי לוי |
| מכבי תל אביב | טרום ילדים ב' מרכז | כפיר אלפונטה |
| מכבי תל אביב אהרון | טרום ילדים ב' מרכז | אלירן סלמן |
| מכבי תל אביב | טרום ילדים ג' דרום | יהודה לבני |
| מכבי תל אביב 2 | טרום ילדים ג' דרום | קובי משען |
תארים והישגים
קבוצת הנוער הבכירה של המועדון, מכבי "שחר" תל אביב, מובילה את טבלת הקבוצות הזוכות באליפות המדינה לנוער של ליגת העל בכדורגל לנוער ואת טבלת הזוכות בגביע המדינה. בעונת 1996/1997 הייתה לקבוצת הנוער הראשונה שזוכה בדאבל, הישג אותו שחזרה פעמיים נוספות.
- אליפויות (7) - 1995/1996, 1996/1997, 2000/2001, 2001/2002, 2004/2005, 2010/2011, 2011/2012
- גביעי מדינה (5) - 1994/1995, 1996/1997, 1997/1998, 2001/2002, 2010/2011
- סופר קאפ (1) - 2012/2013
שחקני עבר בולטים
- ישראלים בולטים ששיחקו במועדון
- זרים בולטים
אלכסנדר אובארוב, אלכסנדר פולוקרוב, 
אנדז'יי קוביקה, גז'גוז' ודז'ינסקי, 
רודריגו גולדברג.
מאמני עבר
המאה ה-20
המאה ה-21
| שם | שנת התחלה | שנת סיום | משחקי ליגה | אחוזי הצלחה[1] |
|---|---|---|---|---|
 שלמה שרף |
2000 | 2000 | 2 | 66.7% |
| דריקס ואובארוב (זמני) |
2000 | 2000 | 1 | 0% |
| ניר לוין |
2000 | 2002 | 68 | 60.27% |
| ניר קלינגר |
2002 | 2005 | 111 | 54.9% |
| אלי דריקס (זמני) |
2005 | 2005 | 2 | 50.0% |
 טון קאנן |
2005 | 2006 | 19 | 42.1% |
| אלי כהן |
2006 | 2007 | 35 | 54.3% |
| ניר לוין |
2007 | 2008 | 31 | 43.0% |
| רן בן שמעון |
2008 | 2008 | 8 | 37.5% |
| מרקו בלבול[2] |
2008 | 2009 | 31 | 49.4% |
| אבי נמני[3] |
2009 | 2010 | 29 | 69.0% |
| יוסי מזרחי[2] |
2010 | 2011 | 16 | 60.4% |
| איציק עובדיה (זמני) |
2011 | 2011 | 1 | 100% |
| מוטי איוניר |
2011 | 2011 | 32 | 50.0% |
| ניר לוין |
2011 | 2012 | 23 | 50.72% |
 אוסקר גארסיה |
2012 | 34 | 75.5% |
הערות:
אוהדים
אולטראס מכבי 96
ארגון האוהדים "אולטראס מכבי 96" הוקם בעונת הדאבל 1995/1996. עיקר פעילותו מתרכזת בשער 11 באצטדיון בלומפילד. למרות שהארגון הוקם בשנת 1996, רק כעשור לאחר מכן התחיל לפעול כארגון מעודד וזכה להכרה ביציע. הארגון נוסד עקב החיכוכים הרבים שהיו בין בעלי הקבוצה, לוני הרציקוביץ', לאוהדי הקבוצה. ארגון האולטראס עמד מול לוני בחזית המאבק על הקבוצה במשך 12 שנות בעלותו בקבוצה, עד שהצליח להביא לעזיבתו את הקבוצה ולמכירתה לבעלים חדש. במהלך עונת 2003/2004 הגיע הארגון למשחקי הבית של הקבוצה לבושים בחולצות שחורות ונמנעו מלעודד את הקבוצה במהלך המשחקים. בתום עונה זו הושג הסכם בין הארגון להנהלה, אשר יישר את ההדורים בין שני הגורמים.
השחקן ה-12
ארגון האוהדים "השחקן ה-12" פעל בשנים 2012-2000. עיקר פעילותו התרכזה בשער 11 באצטדיון בלומפילד. הארגון קם בשאיפה להנעים את השהייה במגרשים, הן על ידי שיפור העידוד והן על ידי מיגור האלימות במגרשים, ובכך למשוך קהל אשר יעניק למועדון גב כלכלי. אף על פי שארגון השחקן ה-12 קם כדי לשפר ולתמוך במועדון הכדורגל של האגודה, הוא תומך בעידוד הקבוצה ונוכח גם במשחקיה בענפי הכדורסל, כדוריד והכדורעף. למרות תמיכת הארגון בשיתוף פעולה עם הנהלת המועדון, בשנים האחרונות התגלעו מספר מחלוקות בינו לבין הנהלת המועדון, בין השאר בנוגע למחירי הכרטיסים, אי־התייחסות לבקשות הקהל ושחרור אבי נמני מהקבוצה בשנת 2003. מחאת האוהדים החלה לאחר שבמשך תקופה ארוכה חשו בארגון כי ההנהלה מפגינה יחס מזלזל כלפיהם. באוגוסט 2003, לאחר שחרורו מהקבוצה של הקפטן אבי נמני, החל הארגון במחאה וביקש מההנהלה להגביר את השיח בין המועדון לאוהדים, להוזיל את מחירי הכרטיסים למשחקי הקבוצה ולשפר את היחס לשחקני העבר ולסמלים.
בשנת 2012 נסגר הארגון לאחר 12 שנות פעילות.
מכבי פנאטיקס
ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס" נוסד בסוף שנת 2012. עיקר פעילותו מתרכזת בשער 11 באצטדיון בלומפילד. הארגון הוקם בעקבות סגירת ארגון האוהדים השחקן ה-12.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אשר גולדברג, דני דבורין, מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות, הוצאת מדיה, 2006
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מכבי תל אביב האתר הרשמי
- עמוד הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
הערות שוליים
- ^ ראו #מספר אליפויות
- ^ מתחם אבי כהן באתר הרשמי של המועדון
- ^ 3.0 3.1 תארי הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ תארי הקבוצה באתר הרשמי של המועדון
- ^ כפי שמצוין גם בספר מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות
- ^ אליסף דעואל, אליפות 19 או 20? התשובה מגיעה למרד הערבי, באתר ynet, 24 באפריל 2013
| ליגת העל בכדורגל - עונת 2012/2013 | ||
|---|---|---|
|
