תיבת נח – הבדלי גרסאות
לא הבנתי את השחזור - אז הכנסתי מחדש את ההצעה הזו של הרב נדל - הפעם עם מקור זמין באינטרנט |
←פרטים האומרים דרשני: קצת סדר בפסקה. שצריכה להיות מסודרת כתיעוד של פרשנות על פי תקופות ההיסטוריות, ולא כשאלות ותירוצים. |
||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
}}{{הערה|שמאל=כן|"[https://creation.com/noahs-flood#araratmigrate How could animals migrate from Mount Ararat all over the earth?]"}} |
}}{{הערה|שמאל=כן|"[https://creation.com/noahs-flood#araratmigrate How could animals migrate from Mount Ararat all over the earth?]"}} |
||
בספרות ה[[ראשונים]] הוצגו שתי גישות פרשניות עיקריות לכמה משאלות אלה: פרשנות ניסית, ופרשנות טבעית. |
|||
בתשובה לשאלה השניה והשלישית נכתב בפירוש המיוחס ל[[ר"ן]] שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול <ref>וכן ביאר באופן עצמאי ה[[דוד לוריא|רד"ל]] בפירושו על [[פרקי דרבי אליעזר]].</ref> לגישה זו הוצע בהמשך מודל כמותי שכלל גם את ה[[דינוזאורים]], בהנחה שלא נכחדו לפני המבול{{הערה|שמאל=כן| |
|||
Tas Walker, "[https://creation.com/noahs-flood The Genesis Flood and Noah’s Ark - Fact or fiction?]"}}. הרב [[גדליה נדל]] גרס כי המבול לא הציף את כל העולם אלא אירוע מקומי, ולכן נכנסו לתיבה רק חיות מהאיזור, כלומר מספר קטן יחסית של חיות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://rationalbelief.org.il/%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A0%D7%97-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%98-2/|הכותב=|כותרת=תיבת נח מחקר בהיתכנות – משה רט|אתר=רציו|תאריך=}}</ref>. |
|||
ה[[רמב"ן]]{{הערה|[[S:קטע:רמב"ן על בראשית ו יט|רמב"ן על בראשית ו יט]]}}, רבנו [[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]] ו[[הכלי יקר]]{{הערה|[[S:כלי יקר על בראשית ו טו|כלי יקר על בראשית ו טו]]}} |
על פי הפרשנות הניסית התשובה לשאלות היא חריגותו של המבול מדרך הטבע, ובדרך זו השיבו ה[[רמב"ן]]{{הערה|[[S:קטע:רמב"ן על בראשית ו יט|רמב"ן על בראשית ו יט]]}}, רבנו [[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]] ו[[הכלי יקר]]{{הערה|[[S:כלי יקר על בראשית ו טו|כלי יקר על בראשית ו טו]]}} על השאלה שנייה והשלישית, ולפירושם נעשה [[נס]] ו"החזיק המועט את המרובה" והתיבה הכילה בעלי חיים ומזון שנפחם הכולל גדול בהרבה מנפחה שלה. רש"י מסביר באופן דומה את העובדה שהאוכל לא התקלקל: הקב"ה כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו{{הערה|[[S:קטע:רש"י על בראשית ו יח|רש"י על בראשית ו יח]]}} |
||
לפי מדרש [[חז"ל]] גם ה[[זיקית]] הטורפת חרקים, הוזנה באמצעות תולעים שגידל נח עבורה.{{הערה|אורן סעיד, "[http://toraumada.blogspot.com/2019/10/Noach-discover-food-of-chameleon.html#_edn2 נח והזיקית]", "תורה ומדע"}} ה[[אבן עזרא]] כתב שהשאלה החמישית "איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר, יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב"{{הערה|[[S:אבן עזרא על בראשית ו|אבן עזרא על בראשית ו]] יט}}. |
|||
הפרשנות הטבעית מנסה לפרש פרטים בסיפור המבול כך באופן לתפיסת הטבע המקובלת בזמנו של הפרשן . וכך, כתשובה לשאלה השניה והשלישית, נכתב בפירוש המיוחס ל[[ר"ן]] שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול <ref>וכן ביאר באופן עצמאי ה[[דוד לוריא|רד"ל]] בפירושו על [[פרקי דרבי אליעזר]].</ref>, וה[[אבן עזרא]] כתב שהשאלה החמישית "איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר, יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב"{{הערה|[[S:אבן עזרא על בראשית ו|אבן עזרא על בראשית ו]] יט}} (לפי מדרש [[חז"ל]] גם ה[[זיקית]] הטורפת חרקים, הוזנה באמצעות תולעים שגידל נח בעבורה{{הערה|אורן סעיד, "[http://toraumada.blogspot.com/2019/10/Noach-discover-food-of-chameleon.html#_edn2 נח והזיקית]", "תורה ומדע"}} ). |
|||
במאה ה-20, בעקבות השינויים בתפיסות המדעיות, התפתחו פרשנויות שונות המנסות להשיב על שאלות אלה ורבות אחרות על פי גישת הביאור טבעי, ובינהן גם הגבלת היקף המבול לאירוע מקומי, ובדרך זו היו שביארו שלכן נכנסו לתיבה רק חיות מהאיזור, כלומר מספר קטן יחסית של חיות<ref>כך ביאר למשל הרב [[גדליה נדל]] (ראו [http://seri-levi.com/admin/nadel.pdf בתורתו של רבי גדליה] עמ' קיז) ואחרים.</ref>. |
|||
==חיפוש שרידי תיבת נח== |
==חיפוש שרידי תיבת נח== |
||
גרסה מ־02:03, 22 בנובמבר 2019
תֵּבַת נֹחַ היא התיבה בה נח, על פי סיפור המבול המקראי, מילט את עצמו ומשפחתו ואת כל מיני בעלי החיים, מאבדון במבול, שהציף את כל פני הארץ. התיבה מתוארת בפרשת נח בספר בראשית כתיבת עץ ענקית.
הציווי לבניית התיבה
נח, אשר מתואר על ידי התורה כ"צדיק תמים בדורותיו", מצטווה על ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים בחטאי חמס, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.
צורתה ההנדסית של התיבה
תוכניתה של התיבה, נאמרה לנח על ידי האלוהים, שאמר לו, שלש מאות אמה אורך התיבה, חמישים אמה רוחבה, ושלושים אמה קומתה, מכיוון שאורך האמה הוא כחצי מטר, עולה שאורכה של התיבה היה כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה היה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה, שהיוותה לפי המסופר בנוסף לבית מגורים, גן חיות צף ומחסן מזון, היה כשל נושאת מטוסים קטנה. כל זאת בהינתן שמדובר במידת אמה רגילה ולא בקנה מידה אחר כגון במידת האמה המתוארת בספר יחזקאל שהינה גדולה פי שש[1]. לתיבה היו 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי חז"ל, הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות רק שהמקרא לא פירט.
התיבה הייתה צריכה להעשות "קינים" כלומר מדורים מדורים, דבר שאיפשר לתמוך במבנה כולו ולחזקו, וגם כדי להפריד בין החיות הרבות. עוד מתואר כי לתיבה היה חלון ("צהר") לאור ואוורור, ופיתחה היה בצידה[2] סגור באמצעות מכסה[3].
על פי ציוויו של ה' הייתה התיבה משוחה באספלט ("כופר") מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. בראשו, היה גגה של התיבה באורך של אמה אחת בלבד ("ואל אמה תכלנה מלמעלה"), ועל כן ההבנה המקובלת היא כי גגה היה משופע. עם זאת, היו שהבינו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בחתך רוחב בצורת מעוין, והיו שהבינו שצורתה כפרמידה (ראב"ע) כדי להשיג יציבות במי המבול.
לגבי סוגיית שקיעתה במים, על פי פרשנות הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, רש"י סובר כי הייתה שקועה כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה, אך הרמב"ן חולק עליו וסובר כי הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה בין מטר למטר וחצי בלבד. (בין שתי אמות לשלוש)[4].
זמן בנייתה
על פי חז"ל, בניית התיבה (בתקופה שבה על פי המקרא חיו בני האדם כאלף שנים) ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.
על פי חז"ל, בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, שהקדים להיפטר מן העולם על מנת שלא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.
אוכלוסייה
על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות[5] ושבעה זוגות מכל מינים טהורים של חיות ועופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. ריבוי חיות טהורות מוסבר כדי לאפשר לנח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול, מבלי להכחידן כפי שמתואר שעשה בפרק ח' פסוק כ'. אמנם לפי פרק ו' מתואר כי נצטווה מכל החיות אף הטהורות להכניס זוגות בלבד, ובפרק ז'[6] כתוב פעמים כי בפועל נכנסו מכולם אף מהחיות הטהורות רק זוג אחד בלבד.
על בסיס המילים "מכל חי", דרשו חכמים שאפילו שדים הוכנסו לתיבה[7], פשרו של מדרש זה נתון למחלוקת בין הפרשנים: יש הסוברים (כמו הרא"ם) שמדובר בשדים המיתולוגיים, אבל מהר"ל מפראג ובעקבותיו הלבוש, סבורים שאלו אינם בכלל חיות, וכוונת המדרש לומר שאפילו חיות מזיקות הוכנסו לתיבת נח.
כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, משום שלא שלט בהם המבול.
לאחר שהסתיים המבול, התיבה נחה על הרי אררט, על פי המסופר במקרא בא' בטבת נראו ראשי ההרים, ובי' בשבט נח פתח את חלון התיבה ושלח את העורב, העורב חג מסביב לתיבה וחזר מיד, ולכן הוא שלח את היונה, שחזרה לאחר שלא מצאה מנוח לכף רגלה, ובפעם השנייה כששלחה לאחר שבוע, חזרה אליו ועלה של זית בפיה, ובפעם השלישית לא חזרה כלל, ונח הבין שפני האדמה יבשו. בא' ניסן יבשה האדמה ונח הסיר את מכסה התיבה, ב-27 לחודש השני (כ"ז אייר) נח קיבל ציווי לצאת מהתיבה.
פרטים האומרים דרשני
סיפור התיבה עורר שאלות שונות:
- התיבה הייתה גדולה בהרבה מהספינות הגדולות ביותר שישנן ראיות ארכאולוגיות לקיומן באותה תקופה.[8]
- כיצד יכלה התיבה להכיל את המספר העצום של המינים החיים בכדור הארץ?
- כיצד יכלה התיבה להכיל מזון לכל בעלי החיים הללו לשנה שלמה?
- כיצד האוכל לא התקלקל במשך הזמן?
- כיצד הוזנו החיות הטורפות?
- כיצד צאצאי החיות שיצאו מהתיבה בהר אררט הגיעו לכל שאר חלקי העולם?[9]שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: "How could animals migrate from Mount Ararat all over the earth?" וגם שמאל=כן.
בספרות הראשונים הוצגו שתי גישות פרשניות עיקריות לכמה משאלות אלה: פרשנות ניסית, ופרשנות טבעית.
על פי הפרשנות הניסית התשובה לשאלות היא חריגותו של המבול מדרך הטבע, ובדרך זו השיבו הרמב"ן[10], רבנו רבינו בחיי והכלי יקר[11] על השאלה שנייה והשלישית, ולפירושם נעשה נס ו"החזיק המועט את המרובה" והתיבה הכילה בעלי חיים ומזון שנפחם הכולל גדול בהרבה מנפחה שלה. רש"י מסביר באופן דומה את העובדה שהאוכל לא התקלקל: הקב"ה כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו[12]
הפרשנות הטבעית מנסה לפרש פרטים בסיפור המבול כך באופן לתפיסת הטבע המקובלת בזמנו של הפרשן . וכך, כתשובה לשאלה השניה והשלישית, נכתב בפירוש המיוחס לר"ן שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול [13], והאבן עזרא כתב שהשאלה החמישית "איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר, יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב"[14] (לפי מדרש חז"ל גם הזיקית הטורפת חרקים, הוזנה באמצעות תולעים שגידל נח בעבורה[15] ).
במאה ה-20, בעקבות השינויים בתפיסות המדעיות, התפתחו פרשנויות שונות המנסות להשיב על שאלות אלה ורבות אחרות על פי גישת הביאור טבעי, ובינהן גם הגבלת היקף המבול לאירוע מקומי, ובדרך זו היו שביארו שלכן נכנסו לתיבה רק חיות מהאיזור, כלומר מספר קטן יחסית של חיות[16].
חיפוש שרידי תיבת נח
מאז ומתמיד ניסו רבים להתחקות אחר האתר שבו נחה התיבה ולחפש שרידים ששרדו ממנה. כבר ברוסוס, ההיסטוריון הבבלי שחי במאה השלישית לפני הספירה, תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בארמניה על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה. דברי ברוסוס מובאים אצל יוסף בן מתתיהו[17], שמספר שם על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה"[18]. ייתכן שמסורות אלה עומדות ברקע דברי אגדת חז"ל, המספרת על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כסנחריב[19] ופרשנדתא, בנו של המן[20].
לאחר התפשטות הדתות המושפעות מהיהדות - הנצרות והאסלאם, המשיכו החיפושים והזיהויים של שרידי התיבה. בימי הביניים רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. במאה העשרים התפרסמו מספר שמועות חדשות על גילויים של שרידים מהתיבה, אך אלה התבררו כמזויפים או כלא נכונים[21].
אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה, היה רון ויאט, הידוע בחיפושיו אחר עקבות ארכאולוגיים לסיפורי המקרא, אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar בטורקיה, המזוהה על ידו כהרי אררט[22]. אולם טענותיו נדחו על ידי גאולוגים שהראו שמדובר בתצורת סלע טבעית[23]. אחרים טענו כי בידיהם תצלומי לווין המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה[24].
לעיתים מוזכרים זיהויים של התיבה על ידי תומכים באמיתות סיפורי המקרא, ומוצגים בפי מחזירים בתשובה (כגון הרב אמנון יצחק) כהוכחה לנכונות סיפור המבול[25], אולם רבים בקהילה המדעית ובכלל דוחים אותם ורואים בשיטות המיושמות על ידי משלחות חיפוש אלו כפסאודו מדעיות (פאסודו-ארכאולוגיה)[26][27][28].
באפריל 2010 קבוצה של 15 ארכאולוגים נוצרים אוונגליסטים מארגון "NAMI - Noah's Ark Ministries International", הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט בגובה 4200 מטר, ושבדיקות הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - בערך מהתקופה שבה פעל נח לפי הסיפור המקראי. הקבוצה פסלה את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים ומפני הקושי בהובלת קורות עץ באורך של עד 20 מטרים בתנאי הסביבה הקשים[29]. הממצאים צולמו והוסרטו, וחברי המשלחת מסרו לתקשורת שאינם יכולים לחשוף את מיקומם מחשש מביזה[30]. רנדל פרייס, ארכאולוג שהיה חבר במשלחת, אמר בדיעבד שטענות המשלחת על איתור הממצאים היו ככל הנראה מתיחה[31], לכך הגיבו מארגני המשלחת בכך ששיתוף הפעולה עם פרייס נפסק טרם איתור הממצאים, ושהוא כלל לא היה במקום[32]. עקב תנאי גישה קשים וסיבות נוספות, נכון לשנת 2013 האתר עדיין לא נבדק על ידי חוקרים עמיתים לאחר המשלחת של NAMI, והמשלחת לא העבירה אף ממצא ארכאולוגי לביקורת עמיתים ולא פרסמה מחקר בנושא בכתב עת מדעי[31][33][34].
שחזורים
בעולם נעשו כמה וכמה שיחזורים של תיבת נח בגדלים שונים. מרכז המבקרים של גן החיות התנ"כי בירושלים בנוי כתיבת נח וכולל בתוכו חנות מזכרות, תערוכות מתחלפות מזנון ועוד[35]. שחזור מרשים אחר הוא שחזורו של הקבלן ההולנדי יוהאן האוברס, שבנה שתי תיבות. הראשונה בקנה מידה קטן (אורך 70 מטר, רוחב 10 מטר, וגובה 13 מטר), והשנייה בגודל מלא. באורך של 138 מטר, ברוחב של 22 מטר ובגובה של 13 מטר (כאשר אמת המידה הייתה ידו, ואורך האמה שלו הייתה 46 ס"מ). התיבה שהחלה להבנות ב-2007 והושלמה ביוני 2012 בעלות של כ-3 מיליון יורו, מוצבת ליד רוטרדם שבהולנד. התיבה בעלת ארבע הקומות מאוכלסת בבעלי חיים שונים, ומהווה למעשה גן חיות צף[36]. בשנת 2018 הודיע יוהאן האוברס שהוא מתכנן להשיט את התיבה לישראל[37].
מקבילות לסיפור תיבת נח
סיפור דומה לסיפור תיבת נח מופיע באגדת גילגמש אודות המלך גילגמש מהמיתולוגיה הבבלית[38]. בסיפור מסופר על כך שהאלים החליטו למחות את בני-האדם, אך אל אחד (אאה) מגלה בסתר לאותנפישתים אודות התוכנית והוא בונה ספינה ומציל את עצמו, משפחתו, בעלי מלאכה ובעלי חיים מכל סוג. לאחר שישה ימי סערה נפסק המבול, הספינה עגנה על פסגת הר ניציר ואותנפישתים שולח יונה, אך היא חוזרת ואותנפישתים מבין שעדיין לא התגלו צמרות העצים או ראשי ההרים, כך גם היה עם הדרור, אך העורב שנשלח לאחר הסנונית לא חזר, וכך מבין אותנפישתים שהעורב מצא לעצמו מקום מנוחה ודבר מאכל ולכן משחרר את כל האנשים שנמצאו בספינה. לאחר מכן נאמר שהאלים הבינו שהם טעו, הם הבטיחו לא להביא עוד מבולים על העולם והם הופכים את אותנפישתים ואשתו לאלים.
ישנן לא מעט נקודות שוני בין התיבות בשני הסיפורים: אותנפישתים מעלה לתיבה גם רכוש, מה שלא מתרחש במקרא. אותנפישתים מעלה איתו גם את האומנים, במטרה להציל את הישגי התרבות, ואילו במקרא מזוהה התרבות החומרית דווקא עם שושלת קין[39], המושמדת במבול לחלוטין.
במיתולוגיה הפרסית לא מתוארת תיבה אלא מחסה תת-קרקעי שרועה צאן בונה בפקודת האל אהורה מאזדה, שאומר לו שהולכת לבוא תקופת קרח גדולה ומצווה עליו להכניס לתוכו זוג מכל אחד ממיני בעלי החיים והצמחים.
בהגות ובתרבות
הוגי דעות יהודיים הוסיפו הסברים משלהם בסיפור תיבת נח. בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים.
היו שראו בסיפור תיבת נח, רמז למצב עם ישראל בזמן הגלות, שאז כדי לשרוד על עם ישראל להסתגר בתוך "תיבת נח של בית המדרש", מאימת המים השוצפים והמחריבים, שמסמלים את אומות העולם. היו שהקצינו תפיסה זו, וראו בישיבות מודל של תיבת נח, שלתוכה מתכנסים התלמידים, כדי שלא יתקלקלו ובסופו של דבר יוכלו להמשיך את קיום התורה.
הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מדורג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי[40].
כיום תיבת נח מסמלת כל מכשיר להצלה של בודדים מתוך אוכלוסייה גדולה: לדוגמה, רכבת ההצלה של קסטנר מכונה "תיבת נח" של הקהילה ההונגרית.
בתרבות הישראלית החילונית ניכרת התפיסה, גם בשירה של נורית זרחי וגם בשירו של יורם טהרלב, כי כל החיות בתיבת נח היו בזוגות כפי שמתואר בפרק ו' ובכניסת החיות לתיבה בפרק ז' פסוקים ח' - ט', ט"ז, בעוד שלפי תפיסת הפרשנות הדתית החיות הטהורות היו בשביעיות כפי שמתואר בתחילת פרק ז'.
באמנות ובספרות
פזמונאות
- מילים: נורית זרחי, לחן: מתי כספי, פרידה מתיבת נח - זוגות זוגות,
- מילים: יורם טהרלב, לחן: מתי כספי, נח,
- מילים: נתן יונתן, לחן: שלמה ארצי, רק עלה,
- מילים: ברק פלדמן, לחן: יוני בלוך, עמוק בתוך הים.
ספרות
- לאה נאור, תיבת נח
- טום דולי, תיבת נח - הסיפור האמיתי
- עזריאל מסלטון, תיבת נח
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "תֵּבָה (תבת נח)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 222, באתר היברובוקס
- אדריכל מ. בן אורי המבנה ההנדסי של תיבת נח, אתר דעת
- שחזור של תיבת נח בגודל המקורי בהולנד
- חוקרים נוצרים טוענים כי מצאו את תיבת נח בהרי אררט - 27 באפריל 2010.
הערות שוליים
- ^ יחזקאל פרק מ' פסוק ה'.
- ^ ספר בראשית, פרק ו', פסוק ט"ז
- ^ ספר בראשית, פרק ח', פסוק י"ג
- ^ רש"י על בראשית ח ד
- ^ התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהימנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי.
- ^ ספר בראשית, פרק ז', פסוקים ח'–ט', ט"ז
- ^ מדרש אגדה (בובר), פרשת נח ו, יט. מובא ברש"י בראשית ו יט.
- ^ Encyclopedia of Dubious Archaeology (עמ' 195)
- ^ הביולוג ריצ'רד דוקינס מדבר על חלוקת היצורים החיים בכדור הארץ ועל סיפור תיבת נוח
- ^ רמב"ן על בראשית ו יט
- ^ כלי יקר על בראשית ו טו
- ^ רש"י על בראשית ו יח
- ^ וכן ביאר באופן עצמאי הרד"ל בפירושו על פרקי דרבי אליעזר.
- ^ אבן עזרא על בראשית ו יט
- ^ אורן סעיד, "נח והזיקית", "תורה ומדע"
- ^ כך ביאר למשל הרב גדליה נדל (ראו בתורתו של רבי גדליה עמ' קיז) ואחרים.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר ראשון, ג, ו.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר עשרים, ב, ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד א'
- ^ ילקוט שמעוני פרשת בשלח, רמז רנ"ו
- ^ Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 72)
- ^ http://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm
- ^ Creation Science 1 of 9, www.csun.edu
- ^ http://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html
- ^ קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא
- ^ Fagan, Brian M.; Beck, Charlotte (1996). The Oxford Companion to Archaeology. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0195076184. נבדק ב-17 בינואר 2014.
{{cite book}}: (עזרה)
Cline, Eric H. (2009). Biblical Archaeology: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0199741077. נבדק ב-17 בינואר 2014.{{cite book}}: (עזרה)
Feder, Kenneth L. (2010). Encyclopedia of Dubious Archaeology: From Atlantis to the Walam Olum. Santa Barbara, California: ABC-CLIO. ISBN 031337919X. נבדק ב-17 בינואר 2014.{{cite book}}: (עזרה)
Rickard, Bob; Michell, John (2000). "Arkeology". Unexplained Phenomena: A Rough Guide Special. London: Rough Guides. pp. 179–183. ISBN 1858285895. - ^ The Oxford Companion to Archaeology (עמ' 582)
- ^ Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 72)
- ^ חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet
דף האינטרנט המוקדש לתגלית (באנגלית) - ^ כתבה באתר csmonitor.
- ^ Ex-Colleague: Expedition Faked Noah's Ark Find, AOL
- ^ The Alleged Discovery of a Wooden Structure on Mt. Ararat by a Chinese-Turkish Expedition that is claimed to be the Remains of Noah’s Ar
- ^ Weather hits search for Noah's Ark man Donald Mackenzie, BBC
- ^ כתבה באתר csmonitor.
- ^ גלריית תמונות של תיבת נח, באתר גן החיות התנכ"י
- ^ מקור ראשון, 17.8.12, עמ' 20
- ^ ע"י דניאל חיו, תיבת נוח בדרך לישראל?, באתר IGN Israel, 2018-12-07
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דיכס, ישראל חיים בן אריה צבי, בית ועד לחכמים יא (תרסד) -, באתר היברובוקס - ^ ע"פ המתואר בבראשית פרק ד', קין עצמו ייסד עיר, ומצאצאיו יצאו יבל "אבי ישב אהל ומקנה", יובל "אבי כל תפש כינור ועוגב", ותובל קין "לטש כל חרש נחשת וברזל".
- ^ (מוסר אביך פרק ב' סע' א')