הפועל תל אביב (כדורגל)

הפועל תל אביב

מידע כללי
כינוי	הפועל, השדים האדומים
תאריך ייסוד	1923
אצטדיון	אצטדיון בלומפילד, תל אביב-יפו (תכולה: 29,150)
בעלים	קבוצת ניסנוב
מנכ"ל	זאב גרינברג
מאמן	ניר קלינגר
ליגה	ליגת העל
www.htafc.co.il
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ תלבושת שלישית

מחלקות פעילות של הפועל תל אביב
כדורגל (גברים)	כדורגל (נשים)	כדורסל (גברים)
כדורסל (נשים)	כדוריד (גברים)	אתלטיקה

הפועל תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר תל אביב, המשתייך לתנועת הפועל ומשחק בליגת העל. המועדון נוסד בשנת 1923, עם הקמת אגודת הפועל תל אביב, ונמנה עם מועדוני הכדורגל הוותיקים והמעוטרים בישראל. צבעי המועדון הם אדום ולבן, ומגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון בלומפילד שביפו.

הפועל תל אביב משחקת בליגה הבכירה בישראל מאז היווסדה, ופעמיים ירדה (למשך עונה אחת) לליגת המשנה - בתום עונת 1988/1989 ובתום עונת 2016/2017. במהלך שנות קיומה זכתה הקבוצה בשלוש עשרה אליפויות (מתוכן שמונה לאחר קום המדינה) ובשישה עשר גביעי מדינה (מתוכם עשרה לאחר קום המדינה) והיא הקבוצה הישראלית היחידה שזכתה שלוש פעמים ברציפות בגביע המדינה, פעם אחת לפני קום המדינה (1937–1939) ופעם אחת לאחר מכן (2010–2012). ארבע פעמים זכתה הקבוצה בדאבל (1934, 1938, 2000, 2010). כמו כן, למועדון זכייה יחידה בגביע הטוטו (2002).

במישור הבינלאומי רשמה הקבוצה זכייה באליפות אסיה לקבוצות (1967). בנוסף, היא העפילה לשלב רבע הגמר של גביע אופ"א (עונת 2001/2002), אחד מההישגים הבולטים של קבוצה ישראלית כלשהי בגביעי אירופה. הפועל תל אביב היא הקבוצה הישראלית היחידה אשר סיימה במקום הראשון בשלב הבתים של הליגה האירופית (עונת 2009/2010). בעונת 2010/2011 העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של ליגת האלופות.

היסטוריה

ייסוד הקבוצה ועד הקמת מדינת ישראל

שחקני הקבוצה לפני גמר הגביע הראשון ב-1928

ב-1920 נוסדה ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, במטרה לאגד "את כל העובדים החיים על יגיעם מבלי לנצל עבודת זולתם, לשם סידור כל העניינים היישוביים, הכלכליים והתרבותיים של המעמד העובד בארץ לבניין חברת העבודה העברית בארץ ישראל". אמנם הנהגת ההסתדרות הייתה חסרת זיקה ספורטיבית, אך כאשר הקימו חברים מן השורה את התאגדות הפועל אימצה אותו ההסתדרות לחיקה. מועדון הספורט הראשון של ההתאגדות היה הפועל תל אביב, שהוקם בקיץ 1923 וכלל מחלקות כדורגל, התעמלות ואתלטיקה. המועדון לא האריך ימים והתפרק כעבור שנה וחצי, וב-1924 נוסד מועדון הפועל חיפה. ב-1925 נכשל ניסיון נוסף להקמת הפועל תל אביב, אך שנה לאחר מכן הוקם המועדון בשלישית, והפעם הצליח להתבסס. היה זה ב-15 במאי 1926, בצריף של הנוער העובד ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב (בשטח בו שוכן כיום גן מאיר), עת נערך במקום כינוס מועצת הייסוד להקמת התאגדות הפועל. באותו מועד נקבע סמל המועדון, והוחלט על חידוש פעולתה של הפועל תל אביב.

באותה העת כבר פעלה בעיר קבוצת כדורגל של פועלים, קבוצת אלנבי, שהקים שלמה פוליאקוב ב-1924, והשתייכה לאגודת מכבי. ב-1927 פרשו כמה מחברי קבוצת אלנבי, ובראשם פוליאקוב והאחים מאיר, על רקע חילוקי דעות עם הנהלת מכבי. בתחילה ניסו לפעול בתוך מועדון ספורט "הגיבור", אך לאחר מכן הצטרפו להפועל, תוך שהם מפרסמים מכתב חריף שהכיל האשמות נגד מרכז מכבי, לפיהן שוררת בין שורותיו "אתמוספירה מרעילה של פרופסיונליזם ומסחר על כדור-רגל", וקוראים לעוסקים בספורט בארץ ישראל "להילחם נגד מחלת הפרופסיונליזם" ו"לשלול את האפשרות של קבלת משכורות קבועות בעד המשחק, מבלי להתקשר לאיזו עבודה פרודוקטיבית בבניין החברה, העם והארץ".

ב-1928 נערכו לראשונה משחקי גביע ארץ ישראל. הקבוצה שנחשבה כבעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לזכייה בתואר הייתה מכבי חשמונאי ירושלים, בשורותיה שיחקו כוכבים רבים. אף על פי כן, גברה הפועל תל אביב על מכבי חשמונאי ירושלים במשחק הגמר בתוצאה 2–0 משערים של פוליאקוב ואברהם נודלמן. הקבוצה הירושלמית ערערה על תוצאת המשחק, בטענה שהפועל תל אביב שיתפה שחקן שלא כחוק, ובעקבות זאת הוחלט כי שתי הקבוצות יחלקו בגביע.

בעונתה הראשונה של הליגה הארץ ישראלית, ב-1932, סיימה הפועל תל אביב במקום השני, כסגניתה של האלופה, המשטרה הבריטית. בשנת 1934 הייתה הפועל תל אביב לאלופה העברית הראשונה וזכתה באליפות הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה בכל משחקיה, הישג שאף קבוצה לא הצליחה מאז לשחזר. באותה שנה השלימה דאבל ראשון וזכתה גם בגביע, בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר שגברה על מכבי תל אביב 3–2.

גם השנים הבאות האירו פנים להפועל תל אביב. לפי נתוני ההתאחדות לכדורגל, זכתה הפועל תל אביב באליפות גם ב-1935, אם כי מחקרים שונים מעידים על כך שמשחקי הליגה לא הושלמו באותה עונה. בין 1937 ל-1939 זכתה בגביע הארץ ישראלי 3 פעמים ברציפות (לאחר ניצחונות על הפועל דרום תל אביב, מכבי תל אביב ומכבי פתח תקווה), וב-1938 זכתה גם באליפות והשלימה דאבל שני. בשנת 1940 זכתה באליפות נוספת, וב-1944 זכתה באליפות החמישית בתולדותיה.

לפני קום מדינת ישראל קיימה הקבוצה מספר משחקי ראווה מול קבוצות מהמדינות השכנות. בינואר 1929 הוזמנה הקבוצה לסיור משחקים בלבנון ובסוריה, וב-13 ביוני 1943 נפגשה הקבוצה עם נבחרת צבא מצרים בתל אביב.

שנות ה-50 וה-60

הפועל תל אביב מתייצבת לגמר גביע המדינה לשנת 1961

גם לאחר הקמת מדינת ישראל הייתה הפועל תל אביב אחת הקבוצות הבולטות בליגה. בעונת הבכורה של הליגה הישראלית קבעה את שיא המועדון בדקות ללא ספיגה, כאשר לא ספגה שער במשך 674 דקות רצופות, וסיימה את העונה כסגנית האלופה. ב-1951 יצאה הקבוצה לסדרה של משחקי ראווה באנגליה, שמהווים את המשחקים הבינלאומיים הראשונים שלה. היא הובסה בידי ארסנל בתוצאה 1–6 ובידי מנצ'סטר יונייטד בתוצאה 0–6, וכן הפסידה ללידס יונייטד 2-0. במשחק שנערך ב-28 במרץ 1953, במחזור הרביעי של עונת 1953/1954, השיגה הקבוצה את הניצחון הגדול בתולדותיה, 8–0 על הפועל רמת גן. הרצל פריצנר הבקיע ארבעה מהשערים, וחיים גלזר שלושה.

ב-1957 זכתה הפועל תל אביב באליפות השישית בתולדותיה, והראשונה מאז קום המדינה, לאחר שהקדימה בארבע נקודות את הפועל פתח תקווה. ב-1958 השיגה הקבוצה את ניצחונה הגבוה ביותר בכל המסגרות, כשגברה על הפועל הרצליה בתוצאה 12–1 במסגרת גביע המדינה. ב-1961 זכתה בגביע השישי, אף הוא הראשון מאז הקמת המדינה, לאחר שגברה במשחק הגמר על האלופה הפועל פתח תקווה בתוצאה 2–1 משער ניצחון של גדעון טיש.

הקבוצה סיימה כסגנית האלופה בעונת 1960/1961 ובעונת 1962/1963, ובעונת 1964/1965 הייתה קרובה לזכייה באליפות נוספת, לאחר שבמחזור הסיום הובילה בנקודה על יריבותיה במירוץ לאליפות, הפועל פתח תקווה והכח רמת גן, אך הפסידה למכבי נתניה וסיימה במקום השלישי בעוד הכח זכתה באליפות.

האליפות השביעית הגיעה, בסופו של דבר, ב-1966, בהדרכתו של המאמן דוד שווייצר. משחקי הליגה כללו, בין היתר, ניצחון על הפועל ירושלים במשחק שארך 103 דקות לאחר ששעונו של השופט התקלקל, וכן ניצחון דרמטי על מכבי יפו בתוצאה 5–3. האליפות הושגה במחזור ה-28, אך העיבה עליה החלטת שחקני הקבוצה שלא לעלות למגרש במשחק מול הכח רמת גן במחזור ה-29, כמחאה על כך שהנהלת הקבוצה הפרה לטענתם הבטחה לנסוע למשחקי הגביע העולמי באנגליה כפרס על הזכייה באליפות.

כאלופת המדינה, השתתפה הפועל תל אביב ב-1967 בטורניר הראשון של גביע אסיה לקבוצות שנערך בבנגקוק. היא העפילה אוטומטית לשלב הגמר, בו גברה על סלאנגור המלזית 2–1 משער ניצחון של קיקו רחמינוביץ' והייתה לקבוצה הראשונה שזוכה באליפות אסיה. באותה שנה גם העפילה לגמר גביע המדינה, אך הפסידה למכבי תל אביב 1–2. ב-1969 זכתה הפועל באליפות השמינית בתולדותיה, בהדרכתו של המאמן רחביה רוזנבוים, וב-1970 הפסידה את האליפות למכבי תל אביב בשל הפרש שערים. באותה עונה הובסה בידי מכבי בתוצאה 0–5, התבוסה הגדולה ביותר שלה במשחק רשמי. בתוך כך, שחזרה באותה עונה גם את הניצחון הגדול ביותר שלה בליגה, כשהביסה 8–0 את הפועל באר שבע, הודות לשלושער של ג'ורג' בורבה וצמד שערים של יחזקאל חזום. באותה עונה השתתפה, כאלופה היוצאת, באליפות אסיה לקבוצות בפעם השנייה בתולדותיה. היא העפילה לשלב הגמר, אך הפסידה לטאג' קלאב האיראנית משער שהובקע בתוספת הזמן.

שנות ה-70

במהלך שנות ה-70 ירדו הישגיה של הפועל תל אביב באופן ניכר. בשנת 1972 עוד זכתה בגביע המדינה בפעם השביעית, לאחר ניצחון 1–0 על הפועל ירושלים משער של שייע פייגנבוים, ובעונת 1972/1973 סיימה את משחקי הליגה כסגנית האלופה הכח רמת גן, אך בעונה שלאחר מכן נאבקה נגד הירידה לליגה הארצית (הליגה השנייה דאז), והצליחה להישאר בליגה רק במחזור האחרון בזכות הפרש שערים.

בעונת 1975/1976 נאבקה הפועל תל אביב שוב נגד הירידה לליגת המשנה, והצליחה להישאר בליגה במחזור לפני האחרון בזכות ניצחון בדרבי על מכבי תל אביב, הודות לשער ניצחון נוסף של שייע פייגנבוים. גם בעונת 1977/1978 נאבקה הקבוצה בתחתית במשך רוב חלקי העונה, ובעונות שנמנעה ממאבקי התחתית לא הצליחה להתמודד בצמרת הטבלה, עד לעונת 1979/1980 בה סיימה כסגנית האלופה.

במהלך תקופה זו, בה כשלה בניסיונותיה לחזור לצמרת, דבקה בה תדמית של מפסידנית, תדמית שאומצה גם בידי אוהדיה, וזכתה למספר אזכורים תרבותיים.

עליות ומורדות בשנות ה-80 וה-90

שני העשורים הבאים היו מהסוערים בתולדות הקבוצה. לצד מספר זכיות באליפויות ובגביעים, נקלעה הפועל תל אביב למשבר כלכלי חריף, וירדה לראשונה בתולדותיה לליגה הארצית.

ב-1981 הצליחה הפועל תל אביב, תחת שרביטו של המאמן דוד שווייצר, לצאת מהמשבר שפקד אותה בשנות ה-70, וזכתה באליפות התשיעית בתולדותיה, 12 שנים לאחר האליפות הקודמת. בקבוצה כיכבו שני שחקנים צעירים שגדלו יחד במחלקת הנוער של המועדון – החלוץ שבתאי לוי שכבש 17 שערי ליגה והיה מלך השערים של הקבוצה, והקשר משה סיני, שנבחר לכדורגלן העונה בישראל. באותה עונה העפילה גם לגמר גביע המדינה, אך הפסידה לבני יהודה בבעיטות הכרעה. ב-1982 שוב העפילה לגמר גביע המדינה, ושוב הפסידה, הפעם 0–1 להפועל יהוד. ב-1983 העפילה בפעם השלישית ברציפות לגמר גביע המדינה, והפעם גם זכתה בו, בעקבות ניצחון 3–2 על מכבי תל אביב. שער הניצחון שהבקיע גילי לנדאו היה שנוי במחלוקת, שכן אנשי מכבי טענו כי קדמה לו עבירה ושהובקע בנגיעת יד.

האליפות העשירית בה זכתה הפועל תל אביב, בשנת 1986, שוב תחת שרביטו של שווייצר, הייתה דרמטית במיוחד. ערב מחזור הסיום הובילה מכבי חיפה את טבלת הליגה, כשבאמתחתה נקודה אחת יותר מלהפועל תל אביב. השתיים נפגשו במחזור הסיום באצטדיון בלומפילד, במשחק הליגה הראשון ששודר בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית. בדקה ה-86 הבקיע גילי לנדאו את שער הניצחון של הפועל תל אביב, ממסירה של משה סיני. שחקני מכבי חיפה טענו לנבדל, אך השופט צבי שריר אישר את השער, שהבטיח את זכייתה של הפועל תל אביב באליפות. בעונה הבאה לא הצליחה הקבוצה לשחזר את ההישג, וניצלה במחזורי הסיום מירידה לליגה הארצית.

עונת 1987/1988 נפתחה באופן מגומגם, אך לאחר שובו של משה סיני מהקבוצה הבלגית בוורן, השתפר מאזנה, והיא זכתה באליפות ה-11 בתולדותיה, תחת הדרכתו של המאמן יצחק שניאור. בנוסף, העפילה לגמר גביע המדינה, ובו הפסידה למכבי תל אביב 1–2. בעונה זו הגיע לשיאו הקשר אלי כהן, שנבחר לכדורגלן העונה. על הישגיה בעונה זו העיבו החובות הכספיים אליהם נקלעה הפועל תל אביב, ובמהלכה עוקל ציוד של הקבוצה. בעקבות ניהול לא תקין ובשל חוזים כפולים הורחקו 8 מהשחקנים הבכירים של הקבוצה מ-8 משחקים, והקבוצה עצמה הוענשה בהפחתת 4 נקודות בפתיחת העונה הבאה.

חוסר של השחקנים הבכירים ב-8 משחקים והמשבר הכלכלי החריף בעקבות עיקול הכנסות בעונת 1988/1989, הביא לכך שבאסיפת הפתיחה של העונה השתתפו רק חמישה משחקני הקבוצה, ויו"ר הקבוצה חיים צימר ציין כי "יש השערה שצריכים לקבל כסף, אבל זו רק השערה". ב-20 בנובמבר 1988 החרימו השחקנים משחק מול הפועל צפרירים חולון במחאה על אי תשלום משכורותיהם, ובמקומם עלו לשחק שחקני הנוער של המועדון. בתגובה, הודיעה הנהלת הפועל תל אביב כי השחקנים הפרו את חוזיהם, ומשכך החוזים אינם תקפים עוד. בהמשך העונה החרימו השחקנים משחק נוסף, מול מכבי חיפה. המשבר הכלכלי השפיע גם על יכולותיה של הקבוצה, ובסיום העונה ירדה לראשונה בתולדותיה לליגה הארצית, הליגה השנייה דאז.

בתחילת עונת 1989/1990 החלה ההסתדרות למכור כמה מנכסיה במטרה לפתור את המשבר הכלכלי, אך עתידה של הקבוצה עדיין הוטל בספק, וכמה משחקניה שוחררו. בנוסף, נתקלה הקבוצה בקשיים להם לא ציפתה גם בזירה הספורטיבית. בין היתר, הפסידה לבית"ר נתניה ולמכבי שעריים, וסיימה רק בתוצאת תיקו במשחק ביתי מול מכבי טמרה. בהמשך התאוששה והתברגה בצמרת הליגה. את עלייתה חזרה לליגה הלאומית הבטיחה רק בדקות הסיום של מחזור הסיום, לאחר שהביסה את מכבי רמת עמידר 6–0 הודות לשלושער של מוריס ז'אנו. היא סיימה את משחקי הליגה במקום השני, עם מספר נקודות זהה לזה של מכבי יבנה שסיימה במקום השלישי, אך הפרש שערים עדיף בשני שערים.

בעונות הבאות שמרה הפועל תל אביב על מקומה בליגה הבכירה, אך השתרכה בתחתית הטבלה, והייתה רחוקה מהישגיה בשנות ה-80. חריג לכך היה ההעפלה לגמר גביע המדינה ב-1994, בו הפסידה למכבי תל אביב 0–2. בעונת 1995/1996 השתתפה לראשונה במוקדמות גביע אופ"א, אך הודחה בסיבוב המוקדמות הראשון, אחרי הפסד לזימברו קישינב.

לאחר הפרטת הקבוצה ועד עזיבת קבוצת "כתר"

בעונת 1996/1997 שוב ריחפה על הקבוצה סכנת ירידה, ומשה סיני, שהיה למאמן הקבוצה, נאלץ להתפטר לאחר סדרת הפסדים. נראה היה שהקבוצה שוב תרד לליגה הארצית, אך לאחר שמונה המאמן דרור קשטן, היא הבטיחה את הישארותה בליגה רק במחזורי הסיום. במהלך העונה הופרט המועדון, כאשר מכרה ההסתדרות את הפועל תל אביב לקבוצת משקיעים פרטיים בראשות משה תאומים, מוטי אורנשטיין, סמי סגול (בעליה של קבוצת כתר) ורפי עגיב. לאחר 70 שנה נפרדה הפועל תל אביב מההסתדרות, ויצאה לדרך חדשה. הגב הכלכלי שניתן למועדון אפשר את שובה של הקבוצה לקדמת הבמה.

כבר בעונת 1997/1998, בהדרכתו של המאמן אלי כהן, נאבקה הפועל תל אביב עם בית"ר ירושלים על האליפות, שהוכרעה במחזור לפני האחרון במשחק בין בית"ר לבין הפועל בית שאן, שזכה לכינוי "משחק השרוכים". בדקות הסיום של המשחק נראה היה כי שחקני בית שאן אינם מתאמצים למנוע ספיגת שער, ובסופו של דבר הצליחה בית"ר להבקיע שער ניצחון שהבטיח לה את המקום הראשון, והפועל תל אביב הסתפקה במקום השני.

בעונת 1998/1999 סיימה הקבוצה במקום החמישי בטבלה, ובסופה זכתה בגביע המדינה בפעם העשירית בתולדותיה, לאחר ניצחון על בית"ר ירושלים בבעיטות הכרעה במשחק הגמר. היה זה הגביע הראשון שלה מזה 16 שנים, והתואר הראשון מזה 11 שנים. באותה עונה השתתפה בפעם השנייה במוקדמות גביע אופ"א. היא הדיחה את הקבוצה הפינית פינפא הלסינקי בסיבוב המוקדמות הראשון, והודחה בסיבוב המוקדמות השני בידי סטרומסגודסט הנורווגית בבעיטות הכרעה.

בעונת 1999/2000, לאחר שובו של קשטן לעמדת המאמן, זכתה הקבוצה בדאבל השלישי בתולדותיה והראשון מזה 62 שנים, תוך שהיא מקדימה את מכבי חיפה בטבלת הליגה, וזוכה בגביע המדינה לאחר ניצחון שני רצוף על בית"ר ירושלים בבעיטות הכרעה במשחק הגמר. בנוסף, העפילה לראשונה בתולדותיה לסיבוב הראשון של גביע אופ"א, אך הודחה בידי סלטיק הסקוטית. עונה זו זכתה לכינוי "עונת התינוקות של קשטן", משום שארבעה מהשחקנים המובילים של הקבוצה, שהובילו אותה להישג המרשים, היו שחקנים בגילאים 20–21: סלים טועמה, פיני בלילי, כפיר אודי ועמרי אפק. מלבד השחקנים הצעירים, כיכבו בהפועל תל אביב אישטוון פישונט, רונן חרזי שכבש 17 שערים בליגה, השוער שביט אלימלך שנבחר לכדורגלן העונה ושלום תקווה הוותיק, שפרש ממשחק פעיל בסיום העונה.

בעונת 2000/2001 השתתפה הפועל תל אביב לראשונה בתולדותיה במוקדמות ליגת האלופות, והודחה בסיבוב המוקדמות השני בידי שטורם גראץ. בליגה שוב נאבקה הקבוצה על האליפות, אך סיימה במקום השני, אחרי מכבי חיפה.

את עונת 2001/2002 שוב סיימה הקבוצה כסגניתה של מכבי חיפה. לראשונה מאז 1934 לא הפסידה במשחק ביתי במשך כל העונה (13 פעמים ניצחה וארבע פעמים סיימה בתיקו). באותה עונה זכתה הפועל תל אביב בגביע הטוטו, אך עונה זו זכורה יותר בשל הישגי הקבוצה בגביע אופ"א, מהגבוהים אליהם הגיעה קבוצה ישראלית אי פעם במפעלים האירופים. במהלך משחקיה, לאחר שעברה את גזיאנטפספור הטורקית בסיבוב הראשון, הדיחה הפועל תל אביב מספר קבוצות שנחשבו עדיפות ממנה: צ'לסי בסיבוב השני, לוקומוטיב מוסקבה בסיבוב השלישי ופארמה בשמינית הגמר. שחקן הקבוצה מילאן אוסטרץ הבקיע שערים נגד כל אחת מקבוצות אלה, ומן העבר השני הצטיין השוער שביט אלימלך, שזכה לשבחים במיוחד לאחר המשחק מול צ'לסי בסטמפורד ברידג'. ב-5 במרץ 2002, שבוע לפני משחק רבע הגמר מול מילאן, אירע פיגוע ירי במסעדת "סי פוד מרקט" בתל אביב, בו נהרגו שלושה ונפצעו 35. בין יושבי המסעדה היו גם כמה משחקני הפועל תל אביב. בעקבות הפיגוע החליטה אופ"א שלא לאפשר את קיום המשחק בישראל, והוא נערך באצטדיון GSP שבקפריסין. הפועל תל אביב ניצחה במשחק 1–0 משער של סרגיי קלשצ'נקו, אך הפסידה 0–2 במשחק הגומלין בסן סירו, והודחה מהמפעל.

בשתי העונות הבאות נותרה הפועל תל אביב בצמרת הליגה, אך לא הצליחה לזכות בתארים. גם במשחקיה בגביע אופ"א לא הצליחה לשחזר את הישגיה. בעונת 2002/2003 הודחה בסיבוב השני בידי לידס יונייטד, ובעונת 2003/2004 הודחה בסיבוב הראשון בידי גזיאנטפספור.

בעונת 2004/2005 שוב הידרדרה הפועל תל אביב לתחתית טבלת ליגת העל, ונאבקה על הישארותה בה. לאחר ששחקן העבר של הקבוצה שייע פייגנבוים מונה למאמן (יחד עם שלום תקווה כעוזרו), הצליחה לסיים 11 משחקים ללא הפסד ונשארה בליגה. בסיום העונה חלו שינויים בבעלות על הקבוצה. זכויות הניהול הועברו לקבוצת אנשי עסקים בראשות מוני הראל, שמעון ציטרון ושחר בן-עמי, בעוד סמי סגול נותר הבעלים המחזיק ב-80% ממניות הקבוצה.

בעונת 2005/2006 התאוששה הפועל תל אביב מהמשבר. המאמן דרור קשטן חזר למועדון, והקבוצה סיימה במקום השני בליגה, אחרי מכבי חיפה, וזכתה בגביע המדינה בפעם ה-11 בתולדותיה, לאחר שגברה 1–0 על בני יהודה במשחק הגמר. בסוף העונה מונה קשטן למאמן נבחרת ישראל, ובמקומו מונה יצחק שום למאמן הקבוצה. בעקבות הישגיה בעונה הקודמת, שיחקה הפועל תל אביב בעונת 2006/2007 בגביע אופ"א. בשלב הבתים גברה על פריס סן ז'רמן 4–2 בפארק דה פראנס, סיימה בתיקו עם ראפיד בוקרשט ומלאדה בולסלאב והפסידה לפנאתינאיקוס. בעקבות תוצאות אלה העפילה הקבוצה לשלב 32 האחרונות, בו הודחה בידי גלאזגו ריינג'רס. את הליגה סיימה במקום הרביעי, וכן זכתה בגביע המדינה בפעם השנייה ברציפות, לאחר שגברה על הפועל אשקלון בבעיטות הכרעה.

הקבוצה של גוטמן (2007–2011)

בעונת 2007/2008 מונה גיא לוזון למאמן הקבוצה. היא פתחה את העונה באופן חלש במיוחד, ובעשרת המחזורים הראשונים השיגה ניצחון אחד בלבד, והתדרדרה למקום האחרון בליגה. בעקבות זאת התפטר לוזון, וזמן קצר אחר כך מונה אלי גוטמן למאמן. גוטמן מינה את יוסי אבוקסיס לעוזרו, ובחלון ההעברות של חודש ינואר החתים את עומרי קנדה, אלין טופוזאקוב ודימיטר טלקייסקי. הישגיה של הקבוצה השתפרו בהמשך, אך עקב חולשתה בפתיחת העונה סיימה רק במקום השביעי. כמו כן, העפילה בפעם השלישית ברציפות לגמר גביע המדינה, אך בניגוד לפעמיים הקודמות הפסידה במשחק הגמר לבית"ר ירושלים, בבעיטות הכרעה. בשלב הבתים של גביע אופ"א ניצחה בספרד את חטאפה, אך הפסידה לטוטנהאם הוטספר, אנדרלכט ואולבורג, וסיימה במקום האחרון בבית. בסיום העונה הודיעו תאומים וסגול על העברת הבעלות על הקבוצה למוני הראל, ללא תמורה. בהמשך השנה, רכש אלי טביב 50% מהבעלות על הקבוצה.

בעונת 2008/2009 המשיכה הקבוצה במגמת השיפור, והיא סיימה כסגניתה של האלופה מכבי חיפה. השוער וינסנט אניימה נבחר לכדורגלן העונה, באחת הפעמים הבודדות שתואר זה לא הוענק לשחקן מהקבוצה שזכתה באליפות. בגביע אופ"א הודחה בסיבוב המוקדמות השלישי, לאחר הפסד לסנט אטיין הצרפתית. בגביע המדינה ניצחה הקבוצה בסיבוב ט' את מכבי תל אביב 2–0 בדרבי, אך בשמינית הגמר הפסידה למכבי חיפה בבעיטות הכרעה.

אצטדיון בלומפילד לפני משחק בליגה האירופית, ספטמבר 2009

אוהדי הפועל תל אביב לפני גמר גביע המדינה מול מכבי חיפה באצטדיון רמת גן, מאי 2012

אוהדי הפועל תל אביב חוגגים שער במסגרת שלב המוקדמות של הליגה האירופית, יולי 2013

אוהדי הפועל תל אביב באצטדיון המושבה, אוגוסט 2016

אוהדי הקבוצה באצטדיון הברפלד, במחזור הפתיחה של עונת 2017/2018 בליגה הלאומית

אוהדי הפועל תל אביב באצטדיון בלומפילד, במחזור הפתיחה של עונת 2019/2020

עונת 2009/2010 הייתה מהמוצלחות והדרמטיות בתולדות המועדון, שזכה בדאבל בפעם הרביעית בתולדותיו. בגמר גביע המדינה גברה הקבוצה על בני יהודה, ואת האליפות השיגה רק בדקה ה-92 של מחזור הסיום, משער הניצחון שהבקיע ערן זהבי באצטדיון טדי מול בית"ר ירושלים. במהלך העונה הובילה מכבי חיפה את הליגה בהפרש נקודות גדול, אך עקב שיטת הקיזוז שהונהגה לראשונה בליגה, קוצץ מספר הנקודות שהשיגו הקבוצות בשני הסיבובים הראשונים בחצי, מה שאפשר להפועל לסגור את הפער. במחזור השני של הפלייאוף, לאחר הקיזוז, נפגשו שתי הקבוצות למשחק העונה שנערך במגרשה של חיפה בקריית אליעזר. הפועל תל אביב ניצחה 1–0 משער של מהראן לאלא ועלתה לראשונה באותה עונה למקום הראשון, אותו איבדה שבועיים לאחר מכן ואליו חזרה, כאמור, רק עם שריקת הסיום של המחזור האחרון. במהלך העונה השיגה פעמיים רצף של שמונה ניצחונות, בנוסף לרצף של 31 משחקים ללא הפסד ליגה, החל מהמחזור הרביעי, בו ספגה הקבוצה את הפסדה היחיד באותה עונה, ועד לסיום העונה. גם בליגה האירופית הגיעה הקבוצה להישגים מרשימים. לאחר שהעפילה לשלב הבתים, השתתפה בבית שכלל את המבורג, סלטיק וראפיד וינה. היא ניצחה את שלושתן בבית, ואת ראפיד וינה גם באוסטריה, וסיימה במקום הראשון בבית. בסיבוב הבא הודחה בידי רובין קאזאן לאחר הפסד 0–3 ברוסיה ותיקו 0–0 במשחק הבית. שחקנים רבים בהפועל תל אביב הצטיינו בעונה זו, ביניהם אניימה, דאגלס דה סילבה, אביחי ידין, איתי שכטר שכבש 22 שערי ליגה וגילי ורמוט שנבחר לכדורגלן העונה.

בעקבות זכייתה באליפות בשנת 2010, השתתפה הפועל תל אביב במוקדמות ליגת האלופות. לאחר שהדיחה את ז'לייזניצ'אר סרייבו, אקטובה ורד בול זלצבורג, העפילה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של המפעל. היא הוגרלה לבית הכולל את אולימפיק ליון, בנפיקה ליסבון ושאלקה 04. לאחר שלושה הפסדים בשלושת משחקיה הראשונים, סיימה בתיקו 0–0 ביתי מול שאלקה, הביסה 3–0 את בנפיקה, וסיימה בתיקו 2–2 את משחקה בליון, לאחר שהובילה 2–1 עד הדקה ה-88, תוצאה שהייתה יכולה להספיק לה למקום השלישי בבית ולהמשך משחקים בליגה האירופית. בסופו של דבר סיימה במקום הרביעי והודחה מהמפעל. את עונת 2010/2011 סיימה הקבוצה כסגנית האלופה אחרי מכבי חיפה, ולראשונה מקום המדינה שחקן הקבוצה, טוטו תמוז, הוכתר כמלך השערים של הליגה, לאחר שכבש 21 שערים בעונתו הראשונה בקבוצה. הפועל תל אביב זכתה בפעם השנייה ברציפות בגביע המדינה, לאחר שניצחה בגמר את מכבי חיפה 1–0 משער של סלים טועמה. בתום העונה עזבו את הקבוצה אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס, ודרור קשטן מונה בפעם הרביעית למאמן הקבוצה.

תקופת אלי טביב

ביולי 2011 פסק בית המשפט המחוזי, כי אלי טביב זכה בבעלות הבלעדית על הפועל תל אביב. על טביב נמתחה ביקורת רבה בתקשורת על התנהלותו, ובמקביל ארגנו אוהדי הפועל תל אביב מחאה חריפה וממושכת כנגד טביב, בדרישה שימכור את הקבוצה לבעלים אחרים.

במהלך הקיץ ובמקביל להעברת הקבוצה לידי טביב, נמכרו לקבוצות באירופה כמעט כל כוכבי הקבוצה שזכתה באליפות ושני גביעים בשנתיים הקודמות וביניהם וינסנט אניימה, ערן זהבי, איתי שכטר וגילי ורמוט. במקומם הגיעו אפולה אדל, נוסא איגיבור ועומר דמארי. בעונת 2011/2012 העפילה הקבוצה לשלב הבתים בליגה האירופית, והוגרלה לבית הכולל את פ.ס.וו. איינדהובן, ראפיד בוקרשט ולגיה ורשה. לאחר שלושה הפסדים בשלושת משחקיה הראשונים, סיימה בתיקו 3–3 את משחקה באיינדהובן, ניצחה 3–1 את משחקה בבוקרשט וניצחה בבית 2–0 את לגיה ורשה. בסופו של דבר סיימה במקום השלישי והודחה מהמפעל. ב-9 בינואר 2012, לאחר תקופה של מתיחות בין המאמן, דרור קשטן, לבעלים, אלי טביב, הוחלט על הפסקת עבודתו של קשטן במועדון. ב-11 בינואר מונה ניצן שירזי כמאמנה החדש של הפועל תל אביב יחד עם עוזרו החדש שביט אלימלך, שוער הפועל תל אביב בעבר. על אף החיכוכים לאורך העונה הצליחה הקבוצה לסיים את הליגה במקום השני, וב-15 במאי 2012 ניצחה בגמר גביע המדינה 2–1 את מכבי חיפה, משער בדקה ה-92 של נוסא איגיבור, וזכתה בפעם השלישית ברציפות בגביע. הייתה זו הפעם השנייה מאז שנות ה-30 שהקבוצה זוכה בגביע 3 פעמים ברציפות, והיא הקבוצה הישראלית היחידה שהגיעה להישג זה.

ככל שהתקדמה העונה, החריפה מחאת האוהדים נגד טביב, והפכה לקונצנזוס בקרב כלל האוהדים עם התפטרותם של כל חברי ההנהלה הבכירה של המועדון. האוהדים הפגינו כנגד טביב בכל הזדמנות אפשרית והצהירו שלא יפסיקו עד שטביב יעזוב את המועדון. ב-21 באפריל 2012 הכריז טביב כי הוא מעמיד את הקבוצה למכירה.

תקופת חיים רמון ועמותת האוהדים

ב-4 ביולי 2012 הכריז חיים רמון במסיבת עיתונאים כי קיבל מטביב ייפוי כוח בלתי חוזר למכירת המועדון, כך שהפך באופן בלתי פורמלי לבעלים של המועדון. ב-17 ביולי 2012 הושקה עמותת האוהדים של הפועל תל אביב, שהצהירה כי תפעל בשיתוף פעולה מלא עם חיים רמון במטרה לרכוש עד כ-50% מהמועדון שיעברו לשליטת האוהדים. ב-19 ביולי 2012 אישר בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל את העברת זכויות הניהול בהפועל תל אביב לידי חיים רמון. בהמשך העונה הועברו 20% מהבעלות לידי עמותת האוהדים, ובמקביל נרכשו 30% על ידי אנשי עסקים נוספים.

במהלך הקיץ הצטרפו לקבוצה שחקנים רבים, ובהם גילי ורמוט, שחזר לקבוצה אחרי שנה באירופה. גם בעונת 2012/2013 העפילה הפועל תל אביב לשלב הבתים של הליגה האירופית, והוגרלה לבית הכולל את אתלטיקו מדריד, ויקטוריה פלזן ואקדמיקה דה קוימברה (מולה ערכה הפועל תל אביב בפורטוגל את משחקה ה-100 במפעלים האירופאים). בשלב הבתים השיגה הפועל 4 נקודות, סיימה במקום האחרון בבית והודחה מהמפעל. ב-27 בספטמבר 2012 עבר ניצן שירזי לתפקיד המנהל המקצועי של המועדון, ויוסי אבוקסיס החליפו בתפקיד המאמן הראשי. לאחר מכן מונה אסי דומב לתפקיד עוזר המאמן. ב-16 בפברואר 2013 פוטר אבוקסיס מתפקידו, לאחר רצף של חמישה משחקים ללא ניצחון, ובמקומו מונה פרדי דוד. בגביע המדינה הודחה הקבוצה בשלב רבע הגמר, לאחר הפסד 0–1 להפועל ראשון לציון מהליגה הלאומית. היה זה הפסדה הראשון של הקבוצה בגביע מאז שנת 2005, כאשר לאורך תקופה זו הגיעה 6 פעמים למעמד הגמר, זכתה בחמישה גביעים, והודחה רק פעמיים בבעיטות הכרעה. בליגה סיימה הקבוצה את עונת 2012/2013 במקום השלישי, ובתום העונה סיים פרדי דוד את תפקידו.

לקראת עונת 2013/2014 מונה רן בן שמעון למאמן הקבוצה, והחליף את מרבית שחקני הסגל בשחקנים חדשים. במוקדמות הליגה האירופית הודחה הקבוצה על ידי פאנדורי הרומנית, ובגביע המדינה הודחה בסיבוב ח' על ידי הפועל חיפה. בליגה סיימה הקבוצה במקום הרביעי, והבטיחה את השתתפותה בליגה האירופית בעונה הבאה הודות לזכייתה של עירוני קריית שמונה, שסיימה במקום השלישי, בגביע המדינה. שחקן הקבוצה, עומר דמארי, כבש בעונה זו 26 שערי ליגה, ושבר את שיאו של איתי שכטר כשחקן הפועל תל אביב שכבש הכי הרבה שערים בעונה אחת.

לקראת עונת 2014/2015 מונה אייל ברקוביץ' לתפקיד המנג'ר במועדון, ושחקן העבר של הקבוצה, אסי דומב, ששימש בעונות האחרונות כעוזר מאמן, החליף את רן בן שמעון בעמדת המאמן הראשי. מהליגה האירופית הודחה הקבוצה כבר בסיבוב המוקדמות השני על ידי אסטנה הקזחית. ב-20 בינואר 2015 התפטר ברקוביץ' מתפקידו, וארבעה ימים לאחר מכן פוטר דומב והוחלף באלי כהן, שאימן את הקבוצה בעבר. במשחק הראשון לאחר מינויו של כהן הודחה הקבוצה מגביע המדינה, לאחר שהפסידה בשמינית הגמר להפועל כפר סבא מהליגה הלאומית. בליגה לא הצליחה הקבוצה להעפיל לפלייאוף העליון, לראשונה מזה שבע שנים, וסיימה את העונה במקום השמיני בטבלה.

תקופת אמיר כבירי

לקראת עונת 2015/2016 רכש אמיר גרוס כבירי 30% ממניות הקבוצה, וב-1 ביולי 2015 אישרה ההתאחדות לכדורגל את העברת זכויות הניהול של המועדון מחיים רמון לכבירי. ססאר מנדיונדו הספרדי מונה למאמן הקבוצה, ולעוזרו מונה ואליד באדיר, קפטן הקבוצה בעבר. לאחר שני מחזורי ליגה בלבד פוטר מנדיונדו, ובמקומו מונה באדיר למאמן הזמני של הקבוצה. ב-5 בנובמבר 2015 מונה גיא לוי למאמן הקבוצה. ב-10 בינואר 2016 חזר אלי גוטמן למועדון, ומונה למנג'ר. תשעה ימים לאחר מכן פוטר גיא לוי מתפקידו, וגוטמן החל לשמש כמאמן הקבוצה בפועל. בגביע המדינה הודחה הקבוצה בפעם השנייה ברציפות על ידי הפועל כפר סבא בשמינית הגמר, ובליגה סיימה הקבוצה את העונה במקום התשיעי.

לקראת עונת 2016/2017 סיכמה הקבוצה על מעברה הזמני לאצטדיון המושבה בפתח תקווה, עקב עבודות שיפוצים באצטדיון בלומפילד. ב-20 בספטמבר 2016 מונה גיא לוזון לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה, ואילו גוטמן חזר לשמש כמנהל מקצועי. בעקבות כך סיים באדיר את תפקידו בקבוצה, ואופיר חיים מונה לעוזר המאמן.

ב-6 בדצמבר 2016 הגישה הקבוצה בקשה להקפאת הליכים, בה נטען כי היא חייבת לנושים כ-100 מיליוני שקלים. ב-4 בינואר 2017 אישר בית המשפט את פירוק החברה שהחזיקה בקבוצה, לה הופחתו תשע נקודות ממאזנה בטבלת ליגת העל.

תקופת קבוצת ניסנוב

לאחר פירוק הקבוצה היא נמכרה לקבוצת רכישה שהורכבה מהאחים איציק ושרון ניסנוב, זאב גרינברג, מאיר תושב ואחיינו בועז תושב. ב-12 בינואר התפטר לוזון מתפקידו, ובמקומו מונה מנחם קורצקי למאמן הקבוצה, ולעוזרו מונה שחקן הקבוצה בעבר, יגאל אנטבי. בסיום העונה ירדה הקבוצה לליגה הלאומית בפעם השנייה בתולדותיה, ולראשונה מזה 28 עונות, לאחר שלא הצליחה לסגור את פער 9 הנקודות שהורדו לה, וסיימה במקום האחרון בטבלה.

ב-16 במאי 2017 פוטר קורצקי מתפקידו, וב-25 במאי מונה מוטי איוניר למאמן הקבוצה. הקבוצה פתחה את עונת 2017/2018 עם חמישה ניצחונות רצופים בליגה הלאומית ללא שער חובה, אך לאחר מכן רשמה שלושה משחקים ללא ניצחון והודחה בחצי גמר גביע הטוטו, וב-26 באוקטובר 2017 פוטר איוניר מתפקידו, ובמקומו מונה קובי רפואה למאמן הקבוצה. בגביע המדינה הודחה הקבוצה בסיבוב ח', לאחר שהפסידה בבעיטות הכרעה למכבי חיפה מליגת העל, אחרי 1–1 בתום 120 דקות. ב-16 באפריל 2018 הבטיחה הקבוצה את העפלתה בחזרה לליגת העל, שישה מחזורים לפני סיום העונה, לאחר ניצחון 3–0 על מכבי אחי נצרת, וסיימה את העונה במקום הראשון בטבלה.

בתחילת עונת 2018/2019 מיעטה הקבצה לכבוש שערים, ובעשרת המחזורים הראשונים השיגה ניצחון אחד בלבד וצברה תשע נקודות. בעקבות כך פוטר רפואה מתפקידו ב-25 בנובמבר 2018, ולמחרת מונה אופיר חיים למאמן הקבוצה. תחת חיים ירדה הקבוצה למקום האחרון בטבלה, וב-6 בינואר 2019 הוא פוטר מתפקידו ורפואה שב לאמן את הקבוצה. בגביע המדינה הודחה הקבוצה על ידי הפועל חדרה בשמינית הגמר, ובליגה סיימה את העונה במקום השמיני בפלייאוף התחתון. בתום העונה פוטר רפואה לאחר חילוקי דעות עם הנהלת הקבוצה, ובמקומו מונה ניסו אביטן.

לקראת עונת 2019/2020 חזרה הקבוצה לאצטדיון בלומפילד, לאחר שלוש שנים ששיחקה באצטדיון המושבה בעקבות שיפוץ מגרשה הביתי. ב-5 בנובמבר 2019 פוטר אביטן מתפקידו, לאחר שהשיג ניצחון אחד בלבד בכל המסגרות מאז פתיחת העונה, ובמקומו מונה ניר קלינגר למאמן הקבוצה. משה סיני, קפטן ומאמן הקבוצה בעבר, מונה לנציג הבעלים במועדון. תחת הדרכתו של קלינגר העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון לראשונה מזה שש שנים, וסיימה את העונה במקום החמישי. כמו כן, לראשונה מזה שמונה שנים העפילה הקבוצה לחצי גמר גביע המדינה, בו הפסידה 0–2 למכבי פתח תקווה מהליגה הלאומית.

לקראת עונת 2020/2021 מונה שחקן העבר של הקבוצה סלים טועמה לעוזר המאמן, ועומרי אלטמן מונה לקפטן הקבוצה במקום אוראל דגני שעבר לבית"ר ירושלים.

סמל המועדון

• 
  סמל הקבוצה עד 1997
• 
  סמל הקבוצה משנת 1997 עד 2008
• 
  סמל הקבוצה משנת 2008 עד 2015
• 
  סמל הקבוצה משנת 2015

סמל תנועת הפועל נבחר ב-15 במאי 1926, בצריף של הנוער העובד ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב (בשטח בו שוכן כיום גן מאיר), עת נערך במקום כינוס מועצת הייסוד להקמת התאגדות הפועל והוחלט על חידוש פעולתו של מועדון הפועל תל אביב. בכינוס נבחרה סיסמת התנועה "בריאות העובד ערובה לניצחונו", ונקבע כי הסמל ישלב בין דמות של ספורטאי ההודף באגרופו את היריב לבין הפטיש והמגל, סמל הקומוניזם המייצג את מעמד הפועלים (פועלי התעשייה מיוצגים באמצעות הפטיש והחקלאים באמצעות המגל). הצבע שנבחר הן לסמל והן למדי הקבוצה הוא הצבע האדום, שאף הוא מזוהה עם השמאל ונחשב למייצג את תנועת הפועלים ומבטא את ההשקפה כי כל בני האדם שווים ואותו דם זורם בעורקיהם.

ב-1950 התעוררה מחלוקת בין קבוצות "הפועל" השונות באשר לזכות השימוש בצבע האדום. בסופו של דבר הוחלט כי המועדון הגדול יותר, הפועל תל אביב, ימשיך להשתמש בצבע האדום, בעוד הפועל פתח תקווה אימצה את הצבע הכחול. הפועל חיפה החלה להשתמש במדים כחולים או לבנים, אך חזרה לצבע האדום 20 שנה מאוחר יותר.

הצבע המשני בו משתמשת הקבוצה על הרקע האדום הוא הצבע הלבן, אם כי מלבד תלבושת לבנה למשחקי החוץ משתמש המועדון גם בסט ביגוד שחור. בעבר שיחקה הקבוצה לעיתים גם בתלבושת כחולה (לאחרונה בשנות ה-90) ובתלבושת אפורה.

לאחר מכירת הקבוצה ב-1997 נוסף לסמל הקבוצה סמליל חברת "כתר" שבבעלותו של סמי סגול, צעד שעורר מחאות בקרב האוהדים, ורבים מהם המשיכו להשתמש בסמל הישן.

לאחר העברת הבעלות על הקבוצה לידיו של מוני הראל בשנת 2008, נבחר סמל חדש בהצבעה בין האוהדים. הסמל החדש דומה יותר לסמל המקורי, במספר שינויים, ובהם תוספת של שני כוכבים, שכל אחד מהם מסמל 5 מבין האליפויות בהן זכתה הקבוצה (נוהג המקובל גם אצל קבוצות הבונדסליגה וליגת העל הטורקית, בעוד בליגות אירופאיות אחרות מקובל להוסיף כוכב לציון עשר אליפויות). כן נוספו לסמל שם הקבוצה באנגלית, ושנת תחילת פעילותה.

ב-12 ביוני 2015 שינה המועדון את שנת היווסדו כפי שהוא מופיע על הסמל, מ-1927 (השנה בה התאחד המועדון עם קבוצת אלנבי) ל-1923 (השנה בה הוקם לראשונה).

אצטדיון ומתקנים

ערך מורחב – אצטדיון בלומפילד

אצטדיון בלומפילד, 2019

בראשית דרכה של הפועל תל אביב עברה הקבוצה בין מספר מגרשים. קבוצת אלנבי שיחקה במגרש החול ברחוב ברנר פינת רחוב אלנבי בתל אביב, ולאחר האיחוד עם הפועל עברה הקבוצה המאוחדת למגרש באזור דרך יפו-תל אביב, אשר הוקם ליד שכונת הצריפים "מכבי ב'" בשטח שמשמש כיום את מתחם התחנה ומסומן במפות כרחוב אשקלון. ב-1929 עברה הקבוצה לשחק ב"מגרש הדקלים" הסמוך שבשכונת מכבי הישנה (בין פלורנטין למושבה האמריקאית), לצד רחוב אליפלט של ימינו, לאחר שמכבי תל אביב עברה לשחק במגרש חדש. ב-1941 עברה הפועל לראשונה למגרש משלה, "מגרש התמרים" אשר זכה לכינוי "מגרש הפחים" מכיוון שחומת פחים תחמה את צידיו. המגרש שכן בדרום שכונת מונטיפיורי, בין הרחובות האחים מסאלויטה ותושיה של ימינו, ושימש את הקבוצה עד פרוץ מלחמת העצמאות. לאחר קום מדינת ישראל הפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים את "מגרש באסה" בידיה של מועצת פועלי תל אביב. המגרש ביפו שימש לפני כן את הקבוצה הערבית "שבאב אל ערב", ששחקניה הקימו לאחר המלחמה את קבוצת "בני נצרת", והחל מ-1950 שימש מגרש באסה את הפועל תל אביב.

בעקבות תרומה שהתקבלה מקרן האחים בלומפילד (של האחים ברנרד ולואיס בלומפילד), הוקם במקום בו שכן "באסה" אצטדיון חדש, שנקרא על שמם – אצטדיון "הפועל" ע"ש האחים בלומפילד. המשחק הראשון באצטדיון החדש נערך ב-12 באוקטובר 1962, מול שמשון תל אביב, וב-2 בדצמבר נחנך באופן רשמי, במשחק חגיגי מול הקבוצה ההולנדית טוונטה אנסחדה. בסוף שנות התשעים, לאחר הפרטת המועדון, עבר האצטדיון מבעלות ההסתדרות לבעלות חברת "היכלי הספורט", תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו. כיום משמש האצטדיון גם את מכבי תל אביב ובני יהודה.

החל מעונת 2016/2017 ועד תום עונת 2018/2019 שיחקה הקבוצה באצטדיון המושבה בפתח תקווה, עקב עבודות שיפוצים באצטדיון בלומפילד. לקראת עונת 2019/2020 חזרה הקבוצה לבלומפילד, לאחר ששופץ ותכולתו הורחבה ל-29,150 מושבים.

מתחם חודורוב

עד שנת 2002 קיימה הקבוצה את אימוניה בבלומפילד, ובאותה שנה חנכה מתחם אימונים חדש בסמוך למרכז הרפואי וולפסון בחולון (אך בתחום שיפוטה של תל אביב-יפו). מתחם האימונים נקרא בתחילה "וולפסון", אך ב-2008 נקרא על שמו של שוער העבר של הקבוצה, יעקב חודורוב. במתחם נמצאים גם משרדי הנהלת הקבוצה ומגרשי האימונים של מחלקת הנוער. בשנת 2015 שופץ המתחם והוא כולל ארבעה מגרשים (כולל מגרש אחד סינתטי), חדרי אורחים ושופטים, חדרי מולטימדיה והדרכה, חדר כושר, חדר כוח, מקלחות וג'קוזי לאמבטיות קרח.

יריבויות

היריבות העירונית

ערך מורחב – הדרבי של תל אביב (כדורגל)

אוהדי הפועל לפני דרבי באפריל 2014

בעיר תל אביב פועלות שתי הקבוצות המצליחות ביותר בישראל לאורך השנים – הפועל ומכבי תל אביב. כבכל עיר בעולם שבה שתי קבוצות כדורגל בכירות נפגשות למשחק דרבי, היריבות ביניהן גבוהה במיוחד, אך היא מבוססת גם על נדבכים נוספים. ראשית, לאורך השנים התפתחה מסורת של יריבות בין אגודות הפועל לבין אגודות מכבי. שנית, מראשיתן היה לקבוצות בסיס תמיכה שונה. הפועל הוקמה בידי ההסתדרות, ונחשבה לקבוצה של בני מעמד הפועלים, בעוד מכבי נחשבה לקבוצה של אנשי מעמד הביניים והמקצועות החופשיים. משחקי הדרבי בין הקבוצות הם מהסוערים בישראל, ואוהדי שתי הקבוצות נוהגים להקניט אלו את אלו. בכמה מקרים אף אירעו מעשי אלימות.

מאז הקמת מדינת ישראל נערכו 155 משחקי דרבי בליגה (נכון ל-1 במרץ 2020). הפועל ניצחה 46 משחקים, מכבי ניצחה 53, ו-56 משחקים הסתיימו בתיקו. במשך 60 שנים היה היתרון בידי מכבי, ובשנות ה-90 אף עמד הפער לטובתה על 31–21, אך במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 נסגר הפער, עד שב-2010 השיגה לראשונה הפועל את היתרון. בשנת 2013 החזירה לעצמה מכבי את היתרון.

היריבות עם בית"ר ירושלים

ערך מורחב – היריבות בין בית"ר ירושלים לבין הפועל תל אביב

בין אוהדי הפועל תל אביב לאוהדי בית"ר ירושלים התפתחה יריבות ארוכת שנים, בעיקר על רקע הזיהוי הפוליטי המשוער של אוהדי שתי הקבוצות, שכן בית"ר ירושלים מזוהה עם מחנה הימין, ואילו הפועל תל אביב מזוהה עם מחנה השמאל, אך היריבות התעצמה בעקבות משחק חשוב בשנת 1984, בו ניצחה הפועל תל אביב את בית"ר ירושלים באצטדיון ימק"א, ובכך גזלה ממנה הזדמנות לזכות בתואר האליפות לראשונה בתולדותיה. אירוע נוסף שהעצים את היריבות בין הקבוצות הוא משחק השרוכים בעונת 1997/1998, אז חשו עצמם אוהדי הפועל תל אביב כאילו נגזלה מהם אליפות הליגה. מפגשיהן של שתי הקבוצות טעונים מתח רב, בדרך כלל, ובמקרים רבים אף לוו בגילויי אלימות.

הפועל תל אביב בתרבות הישראלית

דגל הפועל תל אביב מונח ליד ביתו של אריק איינשטיין לאחר מותו, נובמבר 2013

בסיס אוהדי הפועל תל אביב מגיע מהעיר תל אביב, בעיקר ממרכז העיר ומיפו, וכן מערי הלוויין הסובבים אותה מדרומה - בת ים, חולון וראשון לציון, אך עקב הצלחת המועדון וזיהויו עם השמאל בישראל נוספו לאורך השנים אוהדים רבים מכל רחבי ישראל, ולקבוצה יש אוהדים רבים בקיבוצים ובקרב ערביי ישראל. פוליטיקאים רבים נודעו באהדתם לקבוצה, בעיקר בקרב מפלגות השמאל, וביניהם יצחק רבין, חיים רמון (שהיה גם יו"ר המועדון), יוסי שריד ודב חנין, אך גם השר יריב לוין המזוהה עם הימין. למועדון היו וישנם אוהדים רבים גם בקרב אנשי התקשורת בישראל, וביניהם דן שילון, מני פאר, רזי ברקאי, מולי שפירא, חנן קריסטל, אלי ישראלי, מיקי חיימוביץ', רוני דניאל, גיא זהר, יואב לימור, בן כספית, עמנואל רוזן, אורי משגב, לירון תאני ואיל קיציס.

אחד האוהדים הידועים של הפועל תל אביב היה אריק איינשטיין, והקבוצה מוזכרת בכמה משיריו. ב-1969 תרגם את שירם של הביטלס "The Ballad of John and Yoko". השיר, "היה לנו טוב, נהיה לנו רע", נכלל באלבומו "פוזי" וכולל את המילים "אחר כך קצת הלכנו לבלומפילד; הפועל תל אביב שוב מחמיץ (למה?)". שירו "סע לאט", שנכתב בתקופת הדשדוש של הקבוצה בשנות ה-70, כולל את המילים "הפועל שוב הפסידה, ואיזה מסכנים האוהדים – שאוכלים להם ת'לב". לימים ציין איינשטיין בהקשר זה כי "קצת הגזימו. גם לי הייתה יד בזה. אתה יודע, ההעצמה של המסכנות והקטע של לצחוק על עצמך. האוהדים של הפועל דווקא יודעים לצחוק על עצמם. זו תכונה טובה. אבל גם בתקופות היותר טובות זה המשיך. אוהבים לשחק את האנדרדוג, וכשהדברים הטובים באים, זה מעל ומעבר". באלבומו "יש בי אהבה" (1995) נכלל השיר "סע לאט ב'", המהווה מעין המשך לשירו הקודם. השיר נכתב לאחר שובה של הפועל תל אביב לליגה הראשונה ב-1990, והוא כולל את השורות "הפועל שוב בליגה, איזה כיף לאוהדים שעלו מהמרתף".

בנימה יותר אופטימית כתב איינשטיין את השיר "אדומה שלי" (ללחן של מיכה שטרית) לרגל זכייתה בדאבל בשנת 2000:

השנה היא שנת אלפיים,
ה-13 במאי,
היום לקחנו כתר,
עם הפועל חי

כחולים הם השמיים,
הדשא הוא ירוק,
אבל היום הצבע,
הוא אדום, הכי עמוק!

— מילות השיר "אדומה שלי", באתר שירונט

אוהד בולט נוסף של הקבוצה, עלי מוהר, החל לכתוב ב-1980 את הטור "בשער" בשבועון "העיר", בו טבע את הביטוי "נפרק אותם 1–0", רמז לניצחונות הדחוקים שהצליחה להשיג. ב-1990 כתב מוהר לאיינשטיין את השיר "אמרו לו", המבוסס על שירו של הזמר האיטלקי אדריאנו צ'לנטאנו. בגרסה של מוהר מופיעה השורה "אמרו לו שהחולצה האדומה זאת לא מציאה", שמתייחסת לימי השפל של הקבוצה. מוהר כתב גם את שיר האליפות של הקבוצה ב-1988, "השדים האדומים", אותו ביצעו יגאל בשן, חנן יובל ויצחק קלפטר, שגם הלחין את השיר.

אמן נוסף שהקדיש שיר להפועל תל אביב הוא הזמר-יוצר בעז בנאי, שכתב את השיר "גם כשאת מגמגמת" בעשור הראשון של המאה ה-21:

גם כשאת מגמגמת,
אני אוהב אותך;
אם את מושפלת,
אני מושפל גם איתך

ואני הולך,
הולך בשבילך,
לעולם לא תצעדי לבד
הפועל תל אביב

— מילות השיר "גם כשאת מגמגמת", באתר שירונט

באותו עשור כתב והקליט טל שגב את "שיר חולוני", הכולל את השורות "הו עצבות עצבות, שוב פעם היא מכה בי, ואני בכלל הפועל הפשוט". בשנת 2010 כתב וביצע דור דניאל את השיר "הפועל תל אביב" לרגל זכייתה בדאבל באותה עונה.

המחזאי שמואל הספרי, אף הוא אוהד הפועל תל אביב, כתב וביים את המחזה "מילאנו", שגיבוריו הם אוהדי הפועל תל אביב שנוסעים לקפריסין לעודד את הקבוצה במשחקה נגד מילאן בשלב רבע הגמר של גביע אופ"א.

בין האמנים הנוספים שנודעו באהדתם להפועל תל אביב נמנים גם גבי ברלין, דב נבון, יעקב כהן, אקי אבני, עידו רוזנבלום, דן שפירא, אורי בנאי ויהלי סובול. כמה מאוהדיהם של מועדונים יריבים הזכירו את הקבוצה גם הם ביצירותיהם, ובהן להקת "הדג נחש", שחבריה הם אוהדי בית"ר ירושלים. בשירם "ג'רוזלם" (2000) בחרו חברי הלהקה להקניט את אוהדי הפועל באמצעות השורה "עם כל הכבוד לאריק איינשטיין וכבוד אני רוחש לו, הקבוצה שלי ב.מ.וו והקבוצה שלו דה שבו".

ארגון האוהדים

סמל ארגון האוהדים "אולטראס הפועל"

גרפיטי של אולטראס הפועל מול כיכר רבין בתל אביב

ארגון האוהדים "אולטראס הפועל" (באנגלית: "Ultras Hapoel") נוסד בשנת 1999. בתחילת דרכו פעילותו התרכזה בעיקר בשער 7 שבאצטדיון בלומפילד, אך בהמשך עבר הארגון לשער 5 שבאצטדיון ועד היום פעילותו מתרכזת שם. ארגון האוהדים פוקד בכל משחק את היציעים ותורם לאווירה באצטדיון בעידוד והכנת תפארות. כמו כן מארגן הארגון הסעות אוהדים למשחקי חוץ, ומפעיל טורניר אוהדים דו-שנתי. מתוך הארגון הוקמה להקת "לאה קטמין" אשר מקליטה את שירי האוהדים ומבצעת אותם בהופעות.

על אף שזיהויו המוחלט של המועדון עם מעמד הפועלים דעך במקצת עם השנים, כפועל יוצא מהפרטתו ובעקבות הצטרפותם של אוהדים רבים מכל שכבות האוכלוסייה, ארגון אולטראס הפועל מזוהה עם השמאל הרדיקלי ורואה עצמו חלק מתנועת האנטיפה. על בסיס אידאולוגי משותף זה מקיים הארגון קשרים עם ארגוני אוהדים של קבוצות אחרות באירופה, וביניהן פ.צ. סנט פאולי, סטנדרד לייז' ואומוניה ניקוסיה.

קבוצות מחלקת הנוער

מנהל מקצועי מחלקת הנוער: עומר בוקסנבוים

שם הקבוצה	ליגה	מאמן
הפועל "ניסנוב" תל אביב	ליגת העל לנוער	אורי אוזן
הפועל "צחי בן פורת" תל אביב	נערים א' על	זוהר סגמן
הפועל "ישין" תל אביב	נערים ב' על	יוסי בילו
הפועל "עופר רוג" תל אביב	נערים ג' מרכז	קובי ברו
הפועל תל אביב צפון	נערים ג' שרון	עומרי גרבאוי
הפועל "ערן הרינג" תל אביב	ילדים א' מרכז	אסף גרנשטיין
הפועל תל אביב צפון	ילדים א' שרון	ניב אוזן
הפועל "איתי תמיר" תל אביב	ילדים ב' מרכז	תומר פינקלשטיין
הפועל תל אביב צפון	ילדים ב' שרון	אורון אליהו
הפועל "יאיר לרמן" תל אביב	ילדים ג' מרכז	אמיר באר
הפועל תל אביב צפון	ילדים ג' שרון	ויטור לנסקי
הפועל "עופרי" תל אביב	טרום ילדים א' מרכז	חגי עקיבא
הפועל תל אביב צפון	טרום ילדים א' שרון	עיתאד אבו עסלה
הפועל "בובליל" תל אביב	טרום ילדים ב' מרכז	פיני כהן
הפועל תל אביב צפון	טרום ילדים ב' מרכז	עידו שטיינבאום

תארים והישגים

ליגת העל:

• אליפות (13): 1933/1934, 1934/1935, 1938, 1940, 1943/1944, 1956/1957, 1965/1966, 1968/1969, 1980/1981, 1985/1986, 1987/1988, 1999/2000, 2009/2010
  • סגנות (15): 1931/1932, 1937, 1949/1950, 1960/1961, 1962/1963, 1969/1970, 1972/1973, 1979/1980, 1997/1998, 2000/2001, 2001/2002, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011, 2011/2012

גביע המדינה:

• זכייה (16): 1928, 1934, 1937, 1938, 1939, 1944/1945, 1960/1961, 1971/1972, 1982/1983, 1998/1999, 1999/2000, 2005/2006, 2006/2007, 2009/2010, 2010/2011, 2011/2012
  • סגנות (8): 1933, 1941, 1966/1967, 1980/1981, 1981/1982, 1987/1988, 1993/1994, 2007/2008

גביע הטוטו:

• זכייה (1): 2001/2002
  • סגנות (2): 2002/2003, 2011/2012

אלוף האלופים:

• זכייה (5): 1957, 1966, 1969, 1970, 1981
  • סגנות (3): 1983, 1986, 1988

אליפות אסיה לקבוצות:

• זכייה (1): 1967
  • סגנות (1): 1970

גביע ליליאן

• סגנות (2): 1984/1985, 1988/1989

הישגים באירופה

ליגת האלופות:

• שלב הבתים (1): 2010/2011
• מוקדמות (1): 2000/2001

הליגה האירופית:

• מקום ראשון בשלב הבתים והעפלה לשלב 32 האחרונות (1): 2009/2010
• שלב הבתים (2): 2011/2012, 2012/2013
• מוקדמות (2): 2013/2014, 2014/2015

גביע אופ"א:

• רבע גמר (1): 2001/2002
• שלב 32 האחרונות (1): 2006/2007
• שלב הבתים (1): 2007/2008
• מוקדמות (6): 1995/1996, 1998/1999, 1999/2000, 2002/2003, 2003/2004, 2008/2009

שיאים

שיאים קבוצתיים

• הקבוצה היחידה שזכתה שלוש פעמים ברציפות בגביע המדינה (1937–1939, 2010–2012)
• בעונת 1933/1934 ניצחה הפועל תל אביב בכל משחקיה והיא היחידה שעשתה זאת בליגה הבכירה
• בעונת 2001/2002 סיימה הפועל תל אביב ללא הפסד בית (13 ניצחונות, 4 תיקו)
• בעונת 2009/2010 סיימה הפועל תל אביב ללא הפסד חוץ (12 ניצחונות, 5 תיקו)
• שיא ניצחונות בעונה – 26 (1999/2000)
• שיא נקודות בעונה – 85 (1999/2000)
• שיא שערים בעונה – 87 (2009/2010)
• שיא דקות ללא ספיגה – 674 דקות (1949/1950)
• הניצחון הגבוה ביותר בכל הזמנים – 1-12 על מכבי חיפה (1937) ועל הפועל הרצליה (1957/1958) במסגרת גביע המדינה
• הניצחון הגבוה ביותר בליגה – 0-8 על הפועל רמת גן (עונת 1953/1954) ועל הפועל באר שבע (1969/1970)
• ההפסד הגבוה ביותר בליגה – 5-0 מול מכבי נתניה (1961/1962), מול מכבי תל אביב (1969/1970, 2016/2017) ומול מכבי חיפה (2019/2020)
• הניצחון הגבוה ביותר באירופה – 0-5 על ז'לייזניצ'אר סרייבו (2010/2011)
• ההפסד הגבוה ביותר באירופה – 4-0 מול גלאזגו ריינג'רס (2006/2007) ומול ויקטוריה פלזן (2012/2013)
• המיקום הנמוך ביותר – 2 בליגת המשנה (1989/1990)

שיאים אישיים

• שיאן ההופעות בליגה – יעקב אקהויז, 454 הופעות
• מלך השערים בליגה – שייע פייגנבוים, 132 שערים
• מלך הבישולים בליגה – משה סיני, 72 בישולים
• שיאן ההופעות באירופה – ואליד באדיר, 60 הופעות
• מלך השערים באירופה – עומר דמארי, 10 שערים
• מלך השערים בגביע המדינה – שייע פייגנבוים, 33 שערים
• מלך השערים בכל המסגרות – שייע פייגנבוים, 175 שערים
• שיא שערים לעונה – עומר דמארי, 26 שערים (2013/2014)
• שיא בישולים לעונה – גילי ורמוט, 17 בישולים (2009/2010)

שיאן ההופעות בליגה

#	שחקן	שנים בקבוצה	הופעות
1	יעקב אקהויז	1974 – 1992	454
2	אריה בז'רנו	1968 – 1985	430
3	שייע פייגנבוים	1964 – 1979	368
4	יגאל אנטבי	1999 – 2009 2012 – 2014	351
5	שביט אלימלך	1996 – 2007	344
6	קיקו רחמינוביץ'	1966 – 1980	332
7	יחזקאל חזום	1964 – 1977	324

מלך השערים בליגה

#	שחקן	שנים בקבוצה	שערים
1	שייע פייגנבוים	1964 – 1979	132
2	יחזקאל חזום	1964 – 1977	97
3	משה סיני	1980 – 1989 1990 – 1993	87
4	רחביה רוזנבוים	1951 – 1965	78
5	עומר דמארי	2011 – 2014 2018 – 2020	60
6	שבתאי לוי	1977 – 1988	58
7	גדעון טיש	1955 – 1966 1968 – 1969	55

מלך הבישולים בליגה

#	שחקן	שנים בקבוצה	בישולים
1	משה סיני	1980 – 1989 1990 – 1993	72
2	סלים טועמה	1998 – 2003 2006 – 2007 2010 – 2014	57
3	גילי ורמוט	2005 – 2007 2008 – 2011 2012 – 2015	56
4	יוסי אבוקסיס	1987 – 1993 2001 – 2003 2003 – 2007	43
5	שייע פייגנבוים	1964 – 1979	38

זוכים בתואר כדורגלן העונה במדי הקבוצה

עונה	שחקן	תארים קבוצתיים
1959/1960	אמציה לבקוביץ'
1960/1961	אמציה לבקוביץ'	גביע
1962/1963	גדעון טיש
1980/1981	משה סיני	אליפות
1987/1988	אלי כהן	אליפות
1999/2000	שביט אלימלך	דאבל
2008/2009	וינסנט אניימה
2009/2010	גילי ורמוט	דאבל

זוכים בתואר מלך השערים במדי הקבוצה

עונה	שם השחקן	שערים	הערות
1955/1956	מיכאל מיכאלוב	16	יחד עם אברהם לוי מבית"ר תל אביב
2010/2011	טוטו תמוז	21

שחקנים ומאמנים מפורסמים

בין שחקניה של הפועל תל אביב במהלך השנים:

שוערים יעקב חודורוב וילי ברגר אריה בז'רנו ירוסלב באקו שביט אלימלך וינסנט אניימה אפולה אדל אריאל הרוש

שחקני הגנה משה מלמד דוד שווייצר אמציה לבקוביץ' דוד פרימו שים בן יהונתן קיקו רחמינוביץ' נחמן קסטרו נמרוד דרייפוס גבי לסרי יוסי זאנה יעקב אקהויז

פליקס חלפון יעקב הלל אסי דומב שמעון גרשון יגאל אנטבי ג'ון פנטסיל ואליד באדיר דני בונדר דאגלס דה סילבה אדי גוטליב אוראל דגני

קשרים אשר בלוט גדעון טיש שבי בן ברוך דני בורסוק רוני קלדרון רפעת טורק משה סיני אלי (קוקוס) כהן יוסי אבוקסיס חיים רביבו

קז'ימיש מוסקאל שלום תקווה סלים טועמה אישטוון פישונט גאבור הולמאי שי אבוטבול גילי ורמוט ביברס נאתכו ערן זהבי אביחי ידין

חלוצים צבי ארליך רחביה רוזנבוים שייע פייגנבוים ג'ורג' בורבה יחזקאל חזום שבתאי לוי מוריס ז'אנו גילי לנדאו רונן חרזי פיני בלילי

סבסטיאן סימרוטיץ' מילאן אוסטרץ סרגיי קלשצ'נקו איבזיטו אוגבונה אליניב ברדה מהראן לאלא איתי שכטר בן שהר טוטו תמוז עומר דמארי

ראו גם: קטגוריה:כדורגלני הפועל תל אביב

מאמנים בולטים בקבוצה

• משה (מוסטה) פוליאקוב – היה ממייסדי הקבוצה והקפטן הראשון, ולאחר מכן הוביל אותה כמאמן לזכייה בחמש האליפויות הראשונות של המועדון בשנים 1934, 1935, 1938, 1940 ו-1944.
• דוד שווייצר – הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנים 1966, 1981 ו-1986. העלה את הקבוצה בחזרה לליגה הבכירה בשנת 1990.
• רחביה רוזנבוים – הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנת 1969.
• יצחק שניאור – הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנת 1988.
• אלי כהן – התחרה על האליפות עד למחזור הסיום נגד בית"ר ירושלים, אך הפסיד את האליפות בעקבות משחק השרוכים. עונה לאחר מכן, בשנת 1999, זכה עם הקבוצה בגביע המדינה.
• דרור קשטן – השאיר את הקבוצה בליגת העל בקדנציה הראשונה שלו כמאמן הקבוצה (1997). בקדנציה השנייה שלו הוביל את הקבוצה להישגים רבים, ביניהם זכייה בדאבל (עונת 1999/2000), העפלה לשלב רבע גמר גביע אופ"א וזכייה בגביע הטוטו (2002). במהלך הקדנציה השלישית שלו זכתה הקבוצה פעם נוספת בגביע המדינה (2006).
• אלי גוטמן – הציל את הקבוצה מירידה לליגה הלאומית בעונת 2007/2008. בעונה השנייה שלו נאבקה הקבוצה על תואר האליפות, אך לבסוף סיימה במקום השני. בעונת 2009/2010 הוביל את הקבוצה לזכייה בדאבל ולהישגים בליגה האירופית. בעונתו הרביעית העפילה הקבוצה לשלב הבתים של ליגת האלופות, סיימה במקום השני בליגה וזכתה בגביע בפעם השנייה ברציפות.

ראו גם: קטגוריה:מאמני הפועל תל אביב

סגל השחקנים

נכון ל-24 באוגוסט 2020

שחקני הפועל תל אביב באצטדיון בלומפילד בעונת 2019/2020

מס' עמדה שם 1 שוער ארנסטס שטקוס 3 בלם טום אחי מרדכי 5 מגן איאד אבו עביד 6 קשר שי אייזן 7 קשר עומרי אלטמן (קפטן) 8 חלוץ אושר דוידה 9 קשר שי אליאס 11 קשר ארמנדו קופר 12 קשר עמית מאיר 13 שוער יגאל בקר 14 קשר דני גרופר 15 מגן ניב סרדל 17 חלוץ שחר הירש 18 מגן דורון ליידנר

מס' עמדה שם 19 חלוץ לבאן קוטליה 20 בלם עמיד מחאג'נה 23 בלם רז שלמה 24 קשר שביט מזל 25 קשר אילי טמם 26 קשר עמנואל בואטנג 28 קשר אופק עובדיה 30 מגן אופק בלס 33 שוער רוי ברנס 66 קשר רועי דיין 72 חלוץ עדן הרשקוביץ 99 קשר עומאר בראון בלם סיאנדה קולו

ראו גם

• הפועל תל אביב
• הפועל תל אביב (כדורסל)

לקריאה נוספת

• זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 39 - 64, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הפועל תל אביב

• הפועל תל אביב, ברשת החברתית פייסבוק
• הפועל תל אביב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הפועל תל אביב, ברשת החברתית אינסטגרם
• הפועל תל אביב, ברשת החברתית טיקטוק
• הפועל תל אביב, סרטונים בערוץ היוטיוב
• הפועל תל אביב באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל