פורטל:דגלים וסמלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דגל הוא יריעת בד, על פי רוב מלבנית, המתנוססת על תורן ומשמשת לזיהוי, לסימון ולאיתות. השימוש בדגל הפך נפוץ עוד בעת העתיקה בארצות מזרח אסיה, במיוחד כאמצעי לזיהוי בשדה הקרב. אף המילה "דגל" – משמעה המקורי הוא יחידה צבאית גדולה. כיום הוא משמש בעיקר לייצוג מדינות, ואז הוא נקרא דגל לאומי, אך גם לייצוג ארגונים ומוסדות אחרים. ענף המחקר של דגלים מכונה וקסילולוגיה, ובו נהוג לסווג דגלים לאומיים לפי השימוש בדגל בים וביבשה, וכן לפי השימוש בו במסגרת מדינית, אזרחית או צבאית. חלק מן הדגלים הלאומיים מונפים בהתאם לפרוטוקול דגל, ומנגד, חילול דגל או ביזויו הוא עבירה על החוק בחלק ממדינות העולם.

שלט אצולה, או סמל, הוא דוגמה המשמשת אדם לייצוגו. מקורם של שלטי האצולה באבירים האירופאים בתקופת ימי הביניים, אשר השריונות והמגנים שבהם השתמשו עוטרו בשלטי האצולה. כמו דגלים, גם שלטי אצולה משמשים כיום לייצוג מדינות וארגונים, אך גם יחידים, כשם שהיה בעבר. ענף המחקר של שלטי אצולה מכונה "הרלדיקה", ובו נהוג לתאר את הבלאזון הנוגע להתקני שלט האצולה השונים. בימינו, הרלדיקה היא בעיקר תחביב ברוב העולם, אולם מספר מדינות עודן מפקחות על השימוש בשלטי אצולה באמצעות כרוזים, ונשיאת שלט אצולה של אחר מהווה בהן עבירה על החוק.

המנון הוא שיר, בדרך כלל בעל לחן, המשמש כסמל של ארגון מסוים, ומייצג את הארגון וערכיו. מקור המילה במילה היוונית Hymnos, שפירושה "שיר שבח". בהמנון נהוג לפתוח או לחתום אירועים של הארגון. במיוחד מקובל המנון לאומי – המנון של מדינה או של ישות מדינית אוטונומית, אשר מעלה על נס את ההיסטוריה, את המסורת, את השאיפות הלאומיות ואת המאבקים של בני עם מסוים. לעיתים אין להמנון הלאומי מעמד רשמי אך הוא מקובל כהמנון על ידי אזרחי המדינה. בשנות היצירה של מדינות הלאום במאות ה-19 וה-20, אימצו רוב הלאומים המנון עם הכרזתם על ריבונות לאומית. בהמנון הלאומי נהוג לפתוח או לחתום אירועים ממלכתיים, אירועים צבאיים וכן אירועי ספורט. מטבעו, ההמנון הלאומי צריך להיות קצר; האורך הממוצע של המנון לאומי הוא כדקה. סגנונם של רוב ההמנונים הלאומיים הוא שיר לכת או מזמור.

מוטו הוא ביטוי קצר המתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, של יחיד או של קבוצה. מקור המושג במילה האיטלקית Motto, שפירושה "התחייבות". את המוטו מכניסים לעיתים כיסוד עיצובי בסמלים אחרים, כמו למשל בשלטי אצולה. המוטו אינו חייב להיכתב בשפה הרשמית, ומדינות וארגונים, במיוחד כאלה שהושפעו מתרבות רומא העתיקה, מנסחים לעצמם מוטו בשפה הלטינית.

מעמדם החוקי של דגלים, סמלים והמנונים לאומיים משתנה ממדינה למדינה, כך שישנן מדינות שבהן אמצעי ייצוג אלה מעוגנים בחוקתם, לרבות עיצובם, וישנן מדינות שבהן השימוש באמצעי ייצוג אלה הוא מתוקף המנהג. פרט לדגלים, לסמלים ולהמנונים, משתמשים ארגונים ומדינות באמצעים נוספים לייצג את עצמם, גם אם אין מדובר בייצוג רשמי מטעמם. דוגמאות לכך הן: האנשת מדינות, ציפור לאומית ואף צבעים לאומיים.

הנפת הדגל באיוו ג'ימה הוא תצלום היסטורי מפורסם ממלחמת העולם השנייה, המתאר שישה חיילים אמריקאים המניפים את דגל ארצות הברית על פסגת הר סוריבאצ'י שבאי היפני איוו ג'ימה. הוא צולם ב-23 בפברואר 1945 על ידי הצלם ג'ו רוזנטל, במהלך קרב איוו ג'ימה שבו נכבש ההר. בתצלום מוצגת הנפת הדגל השנייה על הר סוריבאצ'י. ההנפה הראשונה תועדה על ידי לואיס לווארי, אולם תצלומו לא התפרסם בזמנו וגם כיום זוכה לפרסום מועט.

תצלומו של רוזנטל, מאידך, זכה לפופולריות אדירה. הוא הודפס מחדש אלפי פעמים בעיתונים ובכתבי עת שונים, והפך עד מהרה לתצלום המסמל את הניצחון במלחמה עבור הציבור האמריקני. בשנת 1945 הוא זכה בפרס פוליצר לתצלום הטוב ביותר, והיה לתצלום הראשון שזכה בפרס באותה שנה שבה פורסם לראשונה. התצלום היווה בסיס לשני סרטי קולנוע, חולות איוו ג'ימה וגיבורי הדגל, והיה מקור השראה לעוד מספר תצלומים אחרים.


מומלצים נוספים
הנס הלבן מונף על חרטום ספינת מלחמה של הצי המלכותי הבריטי
מטה אסקלפיוס
מטה אסקלפיוס

מטה אסקלפיוס הוא סמלו של האל אסקלפיוס, אל הרפואה במיתולוגיה היוונית. הסמל מורכב מנחש בודד הכרוך סביב מטה, והוא משמש כסמל הבינלאומי למקצוע הרפואה. אולם, ישנה השערה שלפיה המקור לסמל אינו נחש, אלא למעשה תולעת גינאה (Dracunculus medinensis). תולעים טפיליות אלה, שכיום שכיחות בעיקר באפריקה, היו נפוצות בעבר בכל אזור המזרח התיכון. הטיפול המסורתי כנגדן, המיושם גם בהווה, כולל את שליפתן מתוך הגוף על ידי כריכתן על מקל, דבר שלדעת החוקרים היווה את הבסיס ההיסטורי לעיצוב הסמל.

דגל אלסקה
דגל אלסקה
ל"אירועי היום" נוספים

Harambee

המוטו הלאומי של קניה

מסווהילי: בואו לעבוד ביחד

דגל צרפת, הנקרא גם דגל הטריקולור (צרפתית, Drapeau tricolore), הוא דגלה הרשמי של צרפת. פירוש השם "טריקולור" הוא "שלושה צבעים", ואכן - בדגל זה שלושה פסים אנכיים בצבעים כחול (בצד התורן), לבן ואדום. תחילה היו שלושת הפסים ברוחב שונה, בנימוק שלו היו ברוחב שווה אזי הפס הלבן, שהוא בהיר יותר, היה נראה רחב יותר לעין האנושית. נפוליאון שינה אותם לפסים שווי רוחב, אך הצי הצרפתי ממשיך להשתמש בדגל שבו לפסים רוחב שונה. בעיצוב המקורי היה דווקא הצבע האדום בצד התורן, אך העיצוב שונה כשהדגל אומץ רשמית ב-15 בפברואר 1794, בתקופת הרפובליקה הצרפתית הראשונה. שלושת צבעי הדגל מתייחסים בהתאמה לשלושת העקרונות של המהפכה הצרפתית. הכחול מתייחס לחירות, הלבן לשוויון והאדום לאחווה.

סמל עיריית תל אביב-יפו
סמל עיריית תל אביב-יפו

סמל העיר תל אביב הינו הסמל הרשמי של תל אביב-יפו, שנקבע ביוזמת העירייה בשנותיה הראשונות של העיר. הסמל המקורי עוצב על ידי נחום גוטמן וכלל מספר אלמנטים ציוניים בהקשר של העיר העברית הראשונה, ועם השנים חלו בו מספר שינויים מהותיים. לסמל בגלגולו הנוכחי נוסף לוגו בדמות קו רקיע של עיר מודרנית שלא היה בסמל המקורי.

התקווה הוא המנון מדינת ישראל. הוא חובר כשיר על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר, בארץ ישראל, בשנת 1878. לחנו העממי מולדובי הותאם על ידי שמואל כהן. השיר שנודע בשמו המקורי "תקוותנו", היה אהוד ביישוב היהודי בארץ ישראל, נבחר להיות המנון התנועה הציונית והושר בקונגרסים הציונים. בעקבות כך, לאחר הקמת המדינה התקבל כהמנונה. ב-10 בנובמבר 2004, עוגן בחוק הישראלי. במרוצת השנים הוכנסו מספר שינויים במלל המקורי של השיר, ואף כותרו המקורי שונה ל"התקווה". חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל (פרק ל"ז, פסוק י"א): "הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ" מצוטט בשורה הפותחת את הפזמון החוזר של "התקווה": "עוד לא אבדה תקותנו", ובאופן שמהפך את האבלות והיאוש של הקדמונים לתקווה והתחלה חדשה.

הדוד סם בכרזה משנת 1917 הקוראת להירתמות למאמץ המלחמתי תחת הסיסמה "I want you for U.S. Army" (אני רוצה אותך בשביל הצבא של ארצות הברית)
הדוד סם הוא דמות המסמלת את ארצות הברית אשר הופיע בעבר בכרזות לעידוד גיוס. הדוד סם משמש רבות כמילה נרדפת לארצות הברית ולממשלתה
דגל הממלכה המאוחדת (דגל מדיני ואזרחי ) מורכב משילוב של שלושה צלבים, המונחים זה על גבי זה, ומייצגים את המדינות המרכיבות את הממלכה: צלב ג'ורג' הקדוש (אנגליה) – אדום על רקע לבן; צלב פטריק הקדוש (אירלנד) – אלכסוני אדום; וצלב אנדרו הקדוש (סקוטלנד) – אלכסוני לבן על רקע כחול. סמל הממלכה המאוחדת מורכב ממגן מחולק לרבעים הכוללים את סמל אנגליה, סמל סקוטלנד וסמל אירלנד, שבו תומכים אריה וחד-קרן, על חלקה של דשא שעליו שושנת טיודור, שמרוק ודרדר ומעליו ציצה של אריה המונח על קסדה. מתחת מופיע המוטו "אלוהים וזכותי שלי".
המנון הממלכה המאוחדת, "אלוהים נצור את המלכה", הוא תפילה לשלום מלכת הממלכה המאוחדת הכתובה שלושה בתים. להמנון אין מעמד רשמי אלא מתוקף המנהג והוא משמש במדינות חבר העמים הבריטי המנון שני רשמי או המנון מלכותי.
האזנה?
בריטניה, המשמשת להאנשת בריטניה הגדולה, מקורה בתקופת האימפריה הרומית כסמל לפרובינקיה הרומית בריטניה. היא מתוארת כאלה המחזיקה מגן וקלשון וחובשת קסדת קנטוריון.

Dieu et mon droit

המוטו הלאומי של הממלכה המאוחדת

טינקטורה הוא המינוח ההרלדי לצבע, אף כי טינקטורות אחדות אינן צבעים אמיתיים. קיימות שבע טינקטורות עיקריות - חמישה צבעים (גוונים כהים) ושתי מתכות (גוונים בהירים).

טינקטורה שם הרלדי לועזי צבע
מתכות
זהב/צהוב אוֹר (Or)
כסף/לבן ארז'ן (Argent)
צבעים
כחול אזוּר (Azure)
אדום גוּלס (Gules)
סגול פּוּרפּוּר (Purpure)
שחור סייבּל (Sable)
ירוק ור (Vert)

פרוות גם הן סוג של טינקטורה ומייצגות סוגי פרווה אמיתיים (כגון של סמוריים). קיימים כמו כן גם כתמים (stains), אם כי הם נדירים: כתום (tenny/tawny) וחוּם. פריטים עשויים להיות מתוארים בצבעיהם הטבעיים. פריט כזה יתואר כהוֹלם (Proper).

מערכת הסמלים שמשמת לזיהוי הדגלים נוצרה על ידי ויטני סמית בספרי הוקסילולוגיה שלו, מאוחר יותר שיטת הניקוד שלו אומצה על ידי ההתאחדות הבינלאומית של האגודות הווקסילולוגיות.

FIS טקסט תיאור שימוש
C**/*** דגל אזרחי יבשתי בשימוש אזרחים פרטיים ביבשה
*S*/*** דגל מדיני יבשתי בשימוש מוסדות מדינה ביבשה
**W/*** דגל צבאי יבשתי בשימוש צבאי ביבשה
***/C** דגל אזרחי ימי בשימוש כלי שיט פרטיים (מסחריים)
***/*S* דגל מדיני ימי בשימוש כלי שיט ממשלתיים
***/**W דגל צבאי ימי בשימוש הצי
CS*/*** דגל אזרחי מדיני יבשתי בשימוש אזרחי ומדיני ביבשה
*SW/*** דגל מדיני צבאי יבשתי בשימוש מוסדות ממשל וצבא ביבשה
CSW/*** דגל לאומי יבשתי בשימוש יבשתי מכל סוג
***/CSW דגל לאומי ימי בשימוש ימי מכל סוג
CSW/CSW דגל לאומי ימי ויבשתי בשימוש ימי ויבשתי מכל סוג
חלוקות שדה שונות
חלוקות שדה שונות

שדהו של מגן הרלדי (כמו גם מטעניו השונים) ניתן לחלוקה ליותר מטינקטורה אחת. שדותיהם של שלטי אצולה רבים מחולקים בפשטות לשתי טינקטורות מנוגדות, תחומות באמצעות קו אחד או יותר במאונך, מאוזן, באלכסון או בשילוב כלשהו. קו חלוקה עשוי להיות, בין השאר, ישר, שבור (זיג-זג), או "מבוצר" (בצורת ביצורי חומה). הערה: יש להקפיד בהבדלים בין חלוקת השדה, חלוקה לרבעים וצורות רגילות. צורות (או "צורות מכובדות") הן צורות גאומטריות פשוטות, דומות ל"חלוקת השדה", אך מתייחסים אליהן כאל פריטים, ביניהן נכללים:

  • בּנד (Bend) - מטען החוצה את השדה באלכסון.
  • סאלטייר (Saltire) - מטען בצורת האות "X".
  • פלוֹנץ (Flaunch) - מטען בצורת קשת שמופיע תמיד בזוגות - אחד בימין השדה והשני בשמאלו.
  • צלב יווני ישר (בצורת "+").
  • פּייל (Pile) - משולש הפוך אשר בסיסו בגבול העליון של המגן.
  • שברוֹן (Chevron) - פס בצורת האות "V" הפוכה.
  • פוֹל (Pall) הוא מטען בצורת "Y" הנפוץ בסקוטלנד.
  • צ'יף (Chief) - הוא פֶס הממוקם בשליש העליון של המגן.

בנוסף למגן כוללים רוב השלטים ההרלדיים גם ציצה (מעל למגן) ומוטו (לרוב מתחתיו). פריטים אחרים עשויים להתווסף, כגון קסדה (עטורה במעטה בד) בשלל מצבים ודוגמאות, "תומכים" משני צדי המגן, חלקה עליה הם ניצבים לרוב, ושלל סרטים, כתרים מוּראליים ומיני מדליות ועיטורים אחרים. פריטים אלו מוענקים לרוב כאות הוקרה על ידי הריבון. אלמנטים אחרים המצביעים על סטטוס של נושא השלט (כגון עוגן לאדמירל, שרביט למצביא וכדומה) יכולים להתווסף מאחורי המגן. בהרלדיקה כמורתית נהוג להשתמש במטות כמורה עטורים (Crosier).

תבנית:מסגרת בפורטל