ברטיסלאבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ברטיסלבה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברטיסלאבה
Bratislava
סמל ברטיסלאבה
דגל ברטיסלאבה
טירת ברטיסלאבה
מדינה / טריטוריה Flag of Slovakia.svg סלובקיה
מחוז מחוז ברטיסלאבה
ראש העיר אנדריי ג'ורקובסקי
שטח 367.584 קמ"ר
גובה 134 מטרים
תאריך ייסוד 907 (אזכור ראשון)
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

426,927‏  (נכון ל-2007)
606,753‏  (נכון ל-2007)
1,159 נפש לקמ"ר (נכון ל-2007)
קואורדינטות 48°08′38″N 17°06′51″E
אזור זמן UTC +1
http://visit.bratislava.sk/
בניין העירייה הישן
העיר העתיקה של ברטיסלאבה
בית הרועה הטוב - מוזיאון השעונים

ברטיסלאבה (סלובקית Bratislava ובעבר Prešporok; גרמנית Pressburg; הונגרית Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-430,000 תושבים. ברטיסלאבה ממוקמת בפינה הדרום-מערבית של סלובקיה על נהר הדנובה וגובלת באוסטריה והונגריה. זוהי הבירה היחידה בעולם שגובלת בשתי מדינות נוספות.

ברטיסלאבה היא המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי של סלובקיה, ובה ממוקמים כל מוסדות הממשלה והפרלמנט, וכן אוניברסיטאות, מוזיאונים, תיאטראות, גלריות ומוסדות כלכליים, תרבותיים וחינוכיים רבים אחרים.

ההיסטוריה של העיר, שעד תום מלחמת העולם הראשונה נקראה פרסבורג בגרמנית ובמקורות יהודיים פרשבורג, הושפעה רבות מעמים שונים, ובעיקר האוסטרים, הצ'כים, הגרמנים, ההונגרים, היהודים והסלובקים. בעברה הייתה העיר מרכז מנהלי וכלכלי חשוב בתוך ממלכת הונגריה ואף שימשה כבירתה בין השנים 1536 ל-1783.

שמה של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון של העיר תחת השם ברזלאוספורק (Brezalauspurc) נמצא בספרי השנים של זלצבורג, המספרים על הקרבות שנלחמו בין הבווארים להונגרים מחוץ לחומות טירת ברטיסלאבה בשנת 907. הטירה נקראה ככל הנראה על שמו של פרדסלאב, בנו השלישי של סבאטופולק הראשון, מלך מוראביה. העיר מופיעה שוב תחת השם ברסלאבה או פרסלאבה על מטבעות מתקופתו של אישטוון הראשון, מלך הונגריה מסביבות שנת 1000 לספירה. מאוחר יותר בימי הביניים הופיעה הגרסה הסופית לשם הגרמני של העיר, פרסבורג, ושם זה היה בשימוש גם על ידי דוברי אנגלית עד שנת 1919. בתקופת הרנסאנס העיר נקראה לעתים גם בשם איסטרופוליס, שמשמעו "עיר הדנובה" ביוונית עתיקה.

תחילתו של השם הנוכחי, ברטיסלאבה, בשנת 1837, אז טען הפילולוג הסלובקי פאבל יוזף סאפאריק כי זהו היה השם המקורי של העיר תחת שלטונו של ברטיסלאב הראשון, מלך בוהמיה. החל משנת 1844 החלו להשתמש בשם זה חברי התנועה הלאומית של סלובקיה ששאפו לעצמאות מהונגריה. לאחר מלחמת העולם הראשונה שאפו מנהיגיה של העיר, שרוב אוכלוסייתה אז הייתה גרמנית והונגרית, לשנות את שמה ל-"עיר וילסון", על שמו של נשיא ארצות הברית דאז, וודרו וילסון, ולהכריז על העיר כעיר חופשית על מנת שלא תהפוך לחלק מהמדינה החדשה - צ'כוסלובקיה. ההצעה נדחתה, ושמה של העיר שונה רשמית ל-"ברטיסלאבה" במרץ 1919.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ברטיסלאבה ממוקמת בפינה הדרום-מערבית של סלובקיה, בתוך מחוז ברטיסלאבה. מיקומה על הגבול הסלובקי עם אוסטריה והונגריה הופך אותה לעיר הבירה היחידה בעולם שגובלת בשתי מדינות. שטחה של העיר היא 367.584 קמ"ר והיא נחשבת לעיר השנייה בגודלה בסלובקיה, אחרי ויסוקה טטרי, שהיא בעצם לא עיר אחת אלא אוסף של מספר עיירות.

ברטיסלאבה יושבת על שתי גדות הדנובה, החוצה את העיר מהמערב לדרום-מזרח. הרי הקרפטים מתחילים בתוך גבולות העיר באזור שנקרא הקרפטים הקטנים ושכולל בתוכו את פארק יער ברטיסלאבה, אזור נופש פופולרי מאוד בקרב התושבים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטיסלאבה שוכנת באזור אקלים ממוזג ויש בה ארבע עונות נפרדות. הקיצים הם בדרך כלל חמים והחורפים קרים ורטובים. העיר סובלת לעתים מרוח חזקה, אולם היא נחשבת לאחד האזורים החמים והיבשים בכל סלובקיה. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 9.9 מעלות צלזיוס, וכמות המשקעים הממוצעת היא 580 מילימטר גשם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום בו ניצבת העיר קיימת התיישבות החל מהתקופה הנאוליתית. בין השנים 400 ל- 50 לפני הספירה היה במקום ישוב קלטי מבוצר בו הייתה מטבעה שייצרה מטבעות כסף מקומיים שנקראו ביאַ‏טֵק. האזור כולו נכבש על ידי הרומאים במאה הראשונה לספירה ועד המאה הרביעית היווה חלק ממערכת הלימס ההגנתית של האימפריה. הרומאים החלו באזור את מסורת גידול הגפנים ואת ייצור היין, הנמשכת עד היום.

אבותיהם הסלאבים של הסלובקים המודרניים הגיעו לאזור במאות החמישית והשישית במהלך תקופת נדידת העמים. השבטים הסלאבים סבלו מפשיטות של השבטים האווארים וכדי להגן על עצמם הקימו את אימפריית סאמו (623-658), הישות הפוליטית הסלאבית הראשונה בהיסטוריה. במאה ה-9 לספירה טירת ברטיסלאבה הייתה אחד המרכזים החשובים ביותר במוראביה הגדולה. האזכור הראשון של העיר בכתבים נכתב בשנת 907 והוא מספר על נפילתה של מוראביה הגדולה להונגרים.

במאה ה-10 אזור ברטיסלאבה הפך לחלק מממלכת הונגריה והיה למרכז כלכלי ומנהלי חשוב ביותר על גבול הממלכה. מיקומה האסטרטגי של העיר הפך אותה למטרה להתקפות תכופות אך גם הביא להתפתחות כלכלית ולמעמד פוליטי גבוה. העיר קיבלה את זכויותיה הראשונות בשנת 1291 מידי אנדראש השלישי, מלך הונגריה והיא הוכרזה כעיר מלכותית חופשית בשנת 1405 על ידי זיגיסמונד, מלך לוקסמבורג, לעתיד קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

לאחר תבוסתה של ממלכת הונגריה לאימפריה העות'מאנית בשנת 1526 הטורקים שמו את ברטיסלאבה במצור והזיקו לה רבות, אך לא הצליחו לכבוש אותה. בשל התקדמותם של העות'מאנים לתוך הונגריה הוכרזה ברטיסלאבה בשנת 1536 כבירת הונגריה והפכה לחלק מהממלכה ההבסבורגית. החלק מתקופה זו ברטיסאלבה הפכה לעיר בה הוכתרו ובה ישבו מלכים, ארכיבישופים, האצולה וכן כל מוסדות הממלכה החשובים. בין השנים 1536 ל-1830 11 מלכים וקיסרים הוכתרו בקתדרלת סנט מרטין שבעיר.

המאה ה-17 התאפיינה בעיקר על ידי התקוממויות כנגד שושלת הבסבורג, לחימות עם העות'מאנים, מגיפות, שטפונות ואסונות אחרים. העיר וטירתה נכבשו מספר פעמים על ידי מורדים אך תמיד נכבשו בחזרה על ידי צבאות הקיסרות. תקופת אי שקט זו הסתיימה בשנת 1711 עם חתימת הסכם שאטמר בין הקיסרות הרומית הקדושה למורדים ההונגרים.

ברטיסלאבה נכנסה לתקופת שגשוג תחת שלטונה של מריה תרזה והפכה לעיר הגדולה והחשובה ביותר באזור כולו. אוכלוסיית העיר שולשה ונבנו בה ארמונות, מנזרים, אחוזות ורחובות חדשים רבים. אולם במהלך תקופת שלטונו של בנה של מריה תרזה, יוזף השני, העיר החלה לאבד את חשיבותה, בעיקר כאשר הוא הורה על העברת תכשיטי הכתר לווינה בשנת 1783. לאחר מכן מוסדות ממשלתיים רבים החלו לעבור לבודפשט ובעקבותיהם עזבו את העיר גם רבים מהאצולה.

בסוף המאה ה-18 הפכה ברטיסלאבה למרכז התנועה הלאומית הסלובקית ובשנת 1783 יצא לאור בעיר העיתון הראשון בשפה הסלובקית. במאה ה-19 העיר הייתה קשורה לחלק מהאירועים החשובים ביותר באירופה. חוזה פרסבורג, שסיים את הלחימה בין אוסטריה לצרפת נחתם בברטיסלאבה בשנת 1805 וכוחותיו של נפוליאון תקפו את העיר בשנת 1809. לאחר אביב העמים בשנת 1848 חתם פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה על ביטול מערכת הצמיתות באחד הארמונות שבעיר.

לאחר מלחמת העולם הראשונה סופחה ברטיסלאבה למדינה החדשה צ'כוסלובקיה, למרות התנגדות רוב האוכלוסייה, שהייתה ממוצא הונגרי וגרמני בעיקר. העיר הפכה במהרה למושב המוסדות הפוליטיים של סלובקיה ובמרץ 1919 שמה שונה רשמית לברטיסלאבה.

בשנת 1938 סיפחה גרמניה הנאצית את אוסטריה במסגרת האנשלוס ולאחר מכן סיפחה גם את פרבריה של ברטיסלאבה, שהיו מאוכלסים ברובם על ידי דוברי גרמנית. ב-14 במרץ 1939 העיר הוכרזה כבירתה של הרפובליקה הסלובקית הראשונה, אולם המדינה החדשה נפלה במהרה לשליטתם של הנאצים. בין השנים 1941 ל-1945 הממשלה הסלובקית גירשה מברטיסלאבה כמעט את כל תושביה היהודים שמנו כ-15,000 איש ושלחה אותם למחנות ריכוז. העיר הופצצה על ידי בעלות הברית, נכבשה על ידי הצבא הגרמני ב-1944 ולבסוף נכבשה על ידי הצבא האדום ב-4 באפריל 1945. בסוף מלחמת העולם השנייה רוב תושביה הגרמנים של ברטיסלאבה פונו לגרמניה על ידי הרשויות הגרמניות, ורובם לא חזרו לעיר.

לאחר שהמפלגה הקומוניסטית תפסה את השלטון בצ'כוסלובקיה בפברואר 1948 הפכה העיר לחלק מהגוש המזרחי. אוכלוסיית העיר צמחה והפכה להיות סלובאקית ברובה. הממשלה הקומוניסטית בנתה בעיר מבנים רבי-קומות רבים וכן מספר מבנים מרשימים, כמו הגשר החדש, שבאו לעתים על חשבון מבני העיר העתיקים.

לאחר כשלונו של האביב של פראג בשנת 1968 ברטיסלאבה סבלה מכוחות ברית ורשה שנכנסו לעיר, והעיר הפכה לבירתה של הרפובליקה הסלובקית הסוציאליסטית. בשנת 1988 התקיימה בעיר הפגנה גדולה נגד הקומוניזם שנקראה הפגנת הנרות בברטיסלאבה, והעיר הייתה אחד המרכזים של ההתנגדות לקומוניזם במהלך מהפכת הקטיפה.

בשנת 1993 הפכה ברטיסלאבה לבירתה של סלובקיה החדשה לאחר פירוקה הרשמי של צ'כוסלובקיה. בשנים שלאחר מכן העיר נהנתה מצמיחה כלכלית חדה הודות בעיקר להשקעות זרות.

נוף העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נופה של ברטיסלאבה מאופיין על ידי צריחים מתקופת ימי הביניים וכן על ידי מבנים מודרניים מהמאה ה-20. בתחילת המאה ה-21 העיר חוותה תקופה של בנייה מרובה.

העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב בנייניה העתיקים של העיר מרוכזים באזור העיר העתיקה. בית עיריית ברטיסלאבה הוא קומפלקס של מבנים שהוקמו במאות ה-14 וה-15 וכיום שוכן בתוכו מוזיאון ברטיסלאבה. שער מיכאל הוא השער היחיד שנותר מחומות העיר המקוריות מימי הביניים והוא אחד מהמבנים העתיקים בעיר. בניין ספריית האוניברסיטה, שהוקם בשנת 1756 היה מושב הפרלמנט של ממלכת הונגריה משנת 1802 ועד 1848.

המרכז ההיסטורי של העיר מאופיין באדריכלות בארוק מהמאה ה-18. ארמון גראסאלקוביץ', שנבנה בסביבות שנת 1760, משמש כיום כבית הנשיא הסלובקי, בעוד שהממשלה הסלובקית יושבת במבנה ששימש פעם כארמון הקיץ של הארכיבישוף. במרכז ניתן גם למצוא מספר כנסיות וקתדרלות חשובות, כמו קתדרלת סנט מרטין הבנויה בסגנון גותי, בה הוכתרו מלכי הונגריה וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה בין 1563 ל-1830.

טירת ברטיסלאבה (Bratislavsky Hrad), הנמצאת בגובה 85 מטרים מעל לדנובה, היא המבנה הבולט ביותר בעיר ומופיעה בסמל העיר. הגבעה עליה שוכנת הטירה הייתה מיושבת עוד מתקופת המעבר מתקופת האבן לתקופת הברונזה ושימשה כחלק מהלימס הרומאי וכמרכז פוליטי וצבאי חשוב בתקופת ממלכת מוראביה הגדולה. טירת האבן עצמה החלה להבנות רק במאה ה-10 תחת ממלכת הונגריה, הפכה לטירת רנסאנס בשנת 1562, נבנתה שוב בסגנון הבארוק בשנת 1649 ולבסוף הפכה למעון מלכותי חשוב תחת שלטונה של מריה תרזה. בשנת 1811 נהרסה הטירה בשריפה ושוחזרה רק בשנות החמישים של המאה ה-20.

אתרים נוספים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טירת דווין הממוקמת על הגבול בין אוסטריה וסלובקיה נהרסה על ידי צבאות נפוליאון, ועדיין עומדת בהריסותיה. היא מרוחקת 10 קילומטר ממרכז ברטיסלאבה.
  • הכנסייה הפרנסיסקנית של בראטיסלאבה - נוסדה בשנת 1297.
  • התיאטרון הלאומי הישן של סלובקיה - נבנה בשנת 1886 ועדיין פעיל.
  • התיאטרון הלאומי החדש - נפתח בשנת 2007.
  • הגשר החדש של בראטיסלבה - בראשו מסעדה דמוית צלחת מעופפת ומרפסת תצפית.
  • המאוזוליאום של "החת"ם סופר" בשיפולי הגבעה עליה ניצבת טירת ברטיסלאבה. בעבר היה במקום בית עלמין יהודי, שרבים מקבריו הועברו בשל עבודות תשתית, ונשארו רק 23 קברים, בהם קברו של חת"ם סופר. בשל עבודות הבנייה הוגבה כל השטח מסביב ולכן כיום המוזילאום נמצא במבנה בטון מתחת לפני האדמה.
  • הרובע היהודי ומוזיאון התרבות היהודית.
  • Slavin - אתר זיכרון לחיילים סובייטים שנהרגו בעת שחרור העיר בתום מלחמת העולם השנייה.
  • קניון פולוס - הקניון המודרני הראשון בסלובקיה.

פארקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מיקומה למרגלות הרי הקרפטים ועל גדות הדנובה ניתן למצוא בבריטסלאבה יערות הקרובים למרכז העיר. כלל האזורים הירוקים של העיר שטחם 46.8 קמ"ר, 110 מ"ר לכל תושב העיר. הפארק הגדול בעיר הוא פארק הורסקי בעיר העתיקה. פארק יער בריטסלאבה נמצא בקרפטים הקטנים והוא נחשב לאתר נופש פופולרי בקרב תושבי האזור.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה של ברטיסלאבה במרכז אירופה הפך אותה כבר עם הקמתה לצומת מרכזי טבעי לתחבורה ולמסחר. דרכי מסחר עתיקות שונות, כמו דרך הענבר ודרך הדנובה, חצו אותה.

ברטיסלאבה משמשת כצומת מרכזי למערכת הכבישים המהירים של סלובקיה. כביש ה-D2, החוצה את העיר מצפון לדרום, מחבר אותה לפראג, ברנו ובודפשט. כביש ה-A6, שמוביל לווינה, מחבר את סלובקיה ישירות למערכת הכבישים האוסטרית. בעיר ישנם כיום חמישה גשרים מעל לדנובה.

מסילת הרכבת הראשונה בכל ממלכת הונגריה נבנתה באזור ברטיסלאבה בשנת 1840. מספר שנים לאחר מכן החלו לנסוע בה רכבות קיטור שהובילו לוינה ולבודפשט. כיום ברטיסלאבה היא מרכז רכבות חשוב במרכז אירופה, ויוצאות ממנה מסילות לשישה כיוונים שונים. בנוסף לכך קיימת בעיר גם מערכת רכבות פרברים.

כ-9 קילומטרים צפונית-מזרחית למרכז העיר נמצא נמל התעופה של שם מ.ר. שטפאניק, הנקרא גם נמל התעופה של ברטיסלאבה, שהוא נמל התעופה הבינלאומי המרכזי של סלובקיה.נמל תעופה זה משרת טיסות מקומיות ובינלאומיות, ציבוריות וממשלתיות. נמל התעופה, ששירת בשנת 2000 279,028 נוסעים בלבד, שירת בשנת 2007 יותר משני מיליון נוסעים. שימש כנמל הבית של אייר סלובקיה. שדה התעופה של וינה נמצא במרחק של חצי שעה נסיעה מברטיסלאבה ואליו מגיעות טיסות רבות מאד.

נמל ברטיסלאבה הוא אחד משני נמלי הנהר הבינלאומיים של סלובקיה. הנמל מחבר את העיר לתנועת האוניות הבינלאומית המגיעה צפונה עד לים הצפוני ומזרחה עד לים השחור. בנוסף לאוניות מסחריות יוצאות מנמל ברטיסלאבה גם אוניות תיירים, היוצאות בעיקר לוינה ולבודפשט.

ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ברטיסלאבה משמשת כמושב הפרלמנט הסלובקי, הנשיאות הסלובקית, הממשלה, בית המשפט העליון והבנק המרכזי. מאז שנת 2002 משמשת העיר גם כמושב המחוז האוטונומי של ברטיסלאבה. בנוסף לכך בעיר ניתן למצוא שגרירויות וקונסוליות רבות.

ראש העיר של ברטיסלאבה נבחר לכהונה של ארבע שנים. מתחתיו נמצאת מועצת העיר, האחראית לתקציב, לחקיקת חוקים מוניציפליים, לתכנון העיר, לאחזקת כבישים, לחינוך ולתרבות. המועצה נפגשת פעם בחודש ויושבים בה 80 חברים. מועצת המנהלים של העיר כוללת 28 חברים, ביניהם ראש העיר, סגניו, ראשי העיר של הרבעים השונים ועוד 10 מחברי מועצת העיר. מועצת המנהלים היא הזרוע המבצעת של העירייה והיא משמשמת גם כגוף מייעץ לראש העיר.

חלוקה אדמיניסטרטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטיסלאבה מחולקת לחמישה מחוזות: ברטיסלאבה I (מרכז העיר), ברטיסלאבה II (מזרח העיר), ברטיסלאבה III (צפון-מזרח העיר), ברטיסלאבה IV (מערב וצפון העיר) וברטיסלאבה V (דרום העיר), הנחשבת לאזור המגורים הצפוף ביותר בכל מרכז אירופה. המחוזות מחולקים גם ל-17 רבעים, שלכל אחד מהם יש ראש עיר ומועצה משלו.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז ברטיסלאבה הוא המחוז העשיר והמשגשג ביותר בסלובקיה. אף על פי שהוא הקטן מבין שמונה המחוזות של המדינה וכמעט הכי פחות מאוכלס מביניהם, הוא אחראי ל-26% מכלל התמ"ג של סלובקיה. התמ"ג לראש בברטיסלאבה הוערך בשנת 2005 ב-33,124 אירו, השווה ל-147.9% מהממוצע באיחוד האירופי והוא השני בגובהו מכל מחוזות האיחוד, אחרי פראג.

שיעור האבטלה בברטיסלאבה הוא 1.83%. יותר מ-75% מאוכלוסיית העיר עובדת במתן שירותים, בעיקר במסחר, בנקאות, טלקומוניקציה, טכנולוגיית המידע ותיירות. הבורסה של ברטיסלאבה נוסדה בשנת 1991. בשנים האחרונות העיר חוותה צמיחה של תעשיית ההייטק, וחברות בינלאומיות רבות כמו דל, AT&T, יבמ ועוד בנו בה מרכזי שירות. בשנת 1991 הוקם בברטיסלאבה מפעל של פולקסוואגן, שהתרחב מאז רבות. כיום רוב הייצור במפעל (68%) הוא של רכבי שטח.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתחילת ההיסטוריה של העיר ועד למאה ה-19 הקבוצה האתנית השלטת בברטיסלאבה היו הגרמנים, אולם לאחר הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1867 הגיעו לאזור הונגרים רבים ועד סוף מלחמת העולם הראשונה ברטיסלאבה הייתה עיר גרמנית-הונגרית עם מיעוט סלובקי. לאחר הקמתה של צ'כוסלובקיה בשנת 1918 העיר נשארה מגוונת אולם החלוקה בין העמים השונים השתנתה: אוכלוסיית הסלובקים והצ'כים גדלה בעוד שמספר התושבים הגרמנים וההונגרים ירד. בשנת 1938 59% מאוכלוסיית העיר היו סלובקים או צ'כים, 22% היו גרמנים -13% הונגרים. עם הקמת הרפובליקה הסלובקית הראשונה בשנת 1939 גורשו רוב היהודים והצ'כים מהעיר, ובשנת 1945 פונו מהאזור רוב הגרמנים. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה עזבו את העיר גם הונגרים רבים שהואשמו בשיתוף פעולה עם הנאצים. מאז שנות החמישים 90% מתושבי העיר הם סלובקים.

כיום מתגוררים בברטיסלאבה 426,091 תושבים (נכון לשנת 2006) בצפיפות של 1,159 איש לקמ"ר, מתוכם 3.84% הונגרים, 1.86% צ'כים, 0.28% גרמנים והשאר סלובקים. הגיל הממוצע בעיר (נכון לשנת 2005) הוא 38.7.

לפי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2001 56.7% מתושבי העיר הם קתולים, 29.3% הם אתאיסטים, ו-6% לותרנים. קהילת יהודי ברטיסלאבה מונה כיום כ-800 איש.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטיסלאבה היא המרכז התרבותי של סלובקיה. בשל ההיסטוריה התרבותית המגוונת של העיר מושפעת התרבות המקומית מקבוצות אתניות שונות, בעיקר גרמנים, סלובקים, הונגרים ויהודים.

התיאטרון הלאומי הסלובקי שוכן בשני מבנים בברטיסלאבה: התיאטרון הישן, מבנה נאו-רנסאנס מהמאה ה-19 השוכן בעיר העתיקה, והתיאטרון החדש שנבנה בשנת 2007 על גדות הדנובה. בתיאטרון מופיעות הפקות אופרה, בלט ודרמה. המוזיקה בברטיסלאבה שגשה במאה ה-18 והייתה קשורה מאוד לחיים המוזיקליים של וינה. מוצרט ביקר בעיר בגיל 6 ובטהובן הציג לראשונה בברטיסלאבה את יצירתו "מיסה סולמניס". המלחין יוהאן נפומוק הומל נולד בעיר בשנת 1778.

ישיבת החת"ם סופר בבתי אונגרין ע"ש גאב"ד ברטיסלאבה (פרשבורג)

פסטיבלים של תיאטרון המתקימים כל שנתיים בעיר, נחשבים למובילים בעולם האקדמי והמקצועי.

יהודי ברטיסלאבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר אחים של יהודי פרשבורג
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות ברטיסלאבה

מועד תחילת קיומה של הקהילה היהודית בברטיסלאבה אינו ברור, אולם קיימות עדויות היסטוריות על קיומה של קהילה יהודית במקום כבר במאה ה-11. נכון לשנת 2001 חיו בעיר כ-748 יהודים. הקהילה היהודית בברטיסלאבה מפעילה את פרויקט נתיב המורשת היהודית בסלובקיה, המאגד 24 אתרי מורשת יהודית נבחרים מתוך מאות אתרים בסלובקיה כולה. בברטיסלאבה שלושה מבין אתרי נתיב המורשת: קבר חת"ם סופר, המוזיאון היהודי ובית הכנסת האורתודוקסי.

אזכור בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט "יורוטריפ" ברטיסלאבה היא מושא לצחוק כסטריאוטיפ למזרח אירופה ובייחוד לשער החליפין בין המטבעות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מהטירה
Magnify-clip.png
העיר מהטירה
דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשבדיה: סטוקהולם