לימור לבנת – הבדלי גרסאות
| שורה 61: | שורה 61: | ||
===פעילותה כשרת התרבות והספורט=== |
===פעילותה כשרת התרבות והספורט=== |
||
לבנת מכהנת כשרת התרבות והספורט מ[[מאי]] [[2009]]. במהלך כהונתה נקלעה לעימות עם ארגוני שחקנים ואמנים, בעקבות יציאתה החד-משמעית נגד השחקנים שביקשו להחרים הצגות שיתקיימו בהיכל התרבות ב[[אריאל]], ובמיוחד לאחר שהודיעה בתגובה כי משרדה ישלול תמיכה בכל מי שיסרב להופיע "בכל מקום בארץ", וכן יעניק מענקים מיוחדים ל"יצירות ציוניות". |
לבנת מכהנת כשרת התרבות והספורט מ[[מאי]] [[2009]]. במהלך כהונתה נקלעה לעימות עם ארגוני שחקנים ואמנים, בעקבות יציאתה החד-משמעית נגד השחקנים שביקשו להחרים הצגות שיתקיימו בהיכל התרבות ב[[אריאל]], ובמיוחד לאחר שהודיעה בתגובה כי משרדה ישלול תמיכה בכל מי שיסרב להופיע "בכל מקום בארץ", וכן יעניק מענקים מיוחדים ל"יצירות ציוניות". |
||
ב[[מאי]] [[2011]] עוררה לבנת סערה בטקס פתיחת [[פסטיבל קולנוע דרום]], בכך שמתחה ביקורת פוליטית על סרטו של [[שלומי אלקבץ]] "[[עדות (סרט)|עדות]]", על אף שכלל לא צפתה בו {{הערה|{{ynet|מרב יודילוביץ'|סערה בפתיחת פסטיבל קולנוע דרום|4075542|29 במאי 2011|}}}}. בינואר 2012 עוררה מחלוקת קריאתה לסילוקו של השחקן [[מוחמד בכרי]] מתפקידו בהצגת [[האקדמיה לאמנויות המופע]] על במת [[צוותא]] בתל אביב. |
ב[[מאי]] [[2011]] עוררה לבנת סערה בטקס פתיחת [[פסטיבל קולנוע דרום]], בכך שמתחה ביקורת פוליטית על סרטו של [[שלומי אלקבץ]] "[[עדות (סרט)|עדות]]", על אף שכלל לא צפתה בו {{הערה|{{ynet|מרב יודילוביץ'|סערה בפתיחת פסטיבל קולנוע דרום|4075542|29 במאי 2011|}}}}. בינואר 2012 עוררה מחלוקת קריאתה לסילוקו של השחקן [[מוחמד בכרי]] מתפקידו בהצגת [[האקדמיה לאמנויות המופע]] על במת [[צוותא]] בתל אביב. .{{הערה|{{הארץ|עידו בלאס|לבנת קוראת לבטל את השתתפותו של מוחמד בכרי בהצגה בצוותא|1.1628941|30 בינואר 2012}}}}{{הערה|1= [http://www.haaretz.co.il/gallery/theater/1.1629453 בכרי נגד שרת התרבות: יש מקום גם לאנשי שמאל באולם ציבורי] אתר הארץ}}{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000720292 מתי גולן, "מה בין אילנה דיין למוחמד בכרי?"] גלובס 30.1.2012}}{{הערה|{{הארץ|מאמר המערכת|התערבות לא תרבותית|1.1629896|31 בינואר 2012}}}}{{הערה|{{הארץ|יצחק לאור|בין בכרי לטועמה|1.1630815|1 בפברואר 2012}}}} |
||
==משפחתה וחייה האישיים== |
==משפחתה וחייה האישיים== |
||
גרסה מ־11:25, 1 בפברואר 2012
תבנית:ח"כ לימור אהבה לבנת (נולדה בחיפה ב-22 בספטמבר 1950) היא שרת התרבות והספורט וחברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד. פרסומאית במקצועה.
ביוגרפיה
לבנת היא בתם של לוחם הלח"י עזריאל לבנת (וויס) ושל הזמרת ולוחמת הפלמ"ח שולמית לבנת. למדה בתיכון העירוני אהל שם ברמת גן, אך לא סיימה את לימודיה בו. לבנת למדה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב וכיהנה כסגן יו"ר אגודת הסטודנטים, אך לא סיימה את לימודיה. פרסומאית במקצועה.
הייתה ממלאת מקום יושב-ראש תנועת הליכוד העולמי, חברה בשדולת הנשים וחברה בהנהלת "שורשים".
לבנת נכללה ברשימת "הליכוד" בבחירות לכנסת השתים עשרה, אך נכנסה לכנסת ה-12 רק בשלהי כהונתה (14 באפריל 1992). היא מכהנת כחברת כנסת מאז ועד היום. לבנת כיהנה כיושבת ראש ועדה לקידום מעמד האישה, ועדת משנה לייצוג נשים וועדת החקירה לבדיקת רצח נשים. כמו כן הייתה חברה בוועדת החינוך והתרבות, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון.
לבנת שימשה כיושבת ראש מטה ההסברה של הליכוד בבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה בשנת 1996 בהן זכה בנימין נתניהו בראשות הממשלה.
פעילותה כשרת התקשורת
לבנת כיהנה כשרת התקשורת בשנים 1996-1999. בתקופתה כשרת תקשורת נמשך תהליך פתיחת ענף התקשורת למתחרים נוספים שהחלו קודמיה. בפרט התאפשרה תחרות בתחום השיחות הבינלאומיות והכנסת שתי חברות בנוסף לבזק. כתוצאה ממהלך זה הוזלו משמעותית מחירי השיחות לחו"ל. בימי לבנת הוחלט גם על הכנסת מפעיל סלולרי שלישי (פרטנר). בנוסף פעלה לבנת להכנסת טלוויזיה רב ערוצית באמצעות לווין (YES) כתחרות לטלוויזיה בכבלים ולהגדלת מספר הערוצים המשודרים בכבלים באמצעות מפיקים עצמאיים. לבנת פעלה למציאת הסדר חוקי למניעת סגירתו של תחנת הרדיו "ערוץ שבע" שפעלה באופן פירטי. מנהל התחנה יעקב כץ העיד במשפטו שלבנת הזהירה אותו מפני כוונת המשטרה לפשוט על משרדי התחנה ולסגור אותם, על פי מידע ששמעה מהיועץ המשפטי לממשלה במהלך ישיבת הממשלה. הפרקליטות לא הצליחה למצוא ראיות תומכות לטענה זאת, שהוכחשה על ידי לבנת.[1]
לאחר שמילאה תפקיד זה, היא הייתה פעילה בעיקר במהלך ההרצה של אריאל שרון לראשות תנועת הליכוד.
פעילותה כשרת החינוך
בשנים 2001-2006, בממשלות בראשות אריאל שרון, היא כיהנה כשרת החינוך, והחל משנת 2003 גם כשרת התרבות והספורט.
עם כניסתה לתפקיד שרת החינוך היא הפסיקה את השימוש בתוכנית העברית כמכלול להוראת הקריאה, בעקבות דוח של "הוועדה להוראת הקריאה" שמצא כי תוכנית זו "מקשה על התלמידים לרכוש את מיומנויות השפה".[2] כמו וכן הפסיקה את השימוש בתוכנית ללימודי חשבון באמצעות בדידים לאור כשלונה של שיטה זו.[דרוש מקור]
לבנת הנהיגה תיקצוב דיפרנציאלי לבתי הספר בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של תלמידיו (תוכנית שושני).[דרוש מקור] לבנת יזמה גם הנהגת מבחני מיצ"ב[דרוש מקור] ומועדי ב' למבחני בגרות במתמטיקה ובאנגלית, שמאפשרים לתלמידים לקבל את הגבוה שבשני המבחנים אליהם נגשו.[3] כשרת חינוך, בשנת 2003 יזמה את חלוקת פנקס זכויות התלמיד ואחריותו לתלמידים.
לבנת יזמה את הקמת ועדת דוברת "במטרה לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך במדינת ישראל ולהמליץ על תוכנית שינוי כוללת – פדגוגית, מבנית וארגונית – וכן על התוויית דרך ליישומה", לאור ההישגים הנמוכים של התלמידים במבחנים בינלאומיים. לאחר הגשת הדוח ב-2005 ניסתה לבנת ליישם תוכנית רפורמה בבתי הספר המבוססת עליו. עיקרי הרפורמה כללו: קביעת סולם שכר חדש למורים, הנהגת יום לימודים ארוך והגדלת מספר שעות ההוראה בכיתות, העלאת הדרישות המקצועיות ממורים ומתן אוטונומיה למנהלים. הפיילוט ליישום הרפורמה ב-34 יישובים זכה להצלחה חלקית.[דרוש מקור] ארגון המורים העל יסודי יצא למאבק נגד הרפורמה, שכללה מתן סמכות למנהלי בתי ספר לפטר מורים והגדלת מספר שעות העבודה של המורים בבתי הספר. המאבק כלל קמפיין אישי נרחב נגד לימור לבנת בעיתונות ובשלטי חוצות.
במהלך תקופת כהונתה נעשו קיצוצים חוזרים ונשנים בתקציב משרד החינוך, במסגרת הקיצוצים הנרחבים שבוצעו באותה תקופה בתקציב המדינה, למרות מאבקה בהם. בעקבות קיצוצים אלה נדרש משרד החינוך לפטר כמה מאות מורים.[4]
במהלך כהונתה של לבנת נכשל הניסיון להחליף את בחינות הקבלה הפסיכומטריות לאוניברסיטאות בציון המצרף (ציון המצרף מורכב מציוניהן של ארבע בחינות בגרות),[5] מהלך שהחל בשנת 2000 ביוזמתם של יוסי שריד ואילן גילאון.[6] המהלך נכשל משום שהאוניברסיטאות לא יכלו לסמוך על ציוני המצרף של תלמידים שלמדו בתוכניות מיוחדות לארבעת מבחני בגרות אלה, בין אם התוכניות כללו את שינוי מבחן הבגרות עצמו ובין אם לא. כתוצאה מזה, סומנו בכוכבית[7] תעודות הבגרות של מי שלמד בתוכנית מיוחדת ושל מי שקיבל התאמות בחינה בשל לקות, ונוצר חשש לאפליית נכים בקבלה לאוניברסיטאות, ומשרד החינוך גנז את התוכנית.
לבנת חייבה את הנפת הדגל ושירת ההמנון. היא יזמה תוכנית לימודים של מאה מושגים בציונות, ביהדות ובדמוקרטיה בחטיבות הביניים וטקסי חלוקת תעודות זהות בבתי הספר. בנוסף פעלה לבנת נגד תופעת ההשתמטות משירות צבאי, ויזמה ביקורים של קצינים בכירים בבתי הספר במטרה לשפר את אחוזי הגיוס לצבא.[8] כשרה חתמה גם על תקנה חדשה[9] "ללימוד המורשת של כוחות המגן והמחתרות" אשר הגדילה את התקציב של גופים ציבוריים רבים שעסקו בנושא.[10]
החל משנת 2003 שימשה לבנת גם כשרת התרבות והספורט. לבנת הצליחה למנוע את הקיצוצים שביקש משרד האוצר לבצע בתקציב התרבות, ואף הצליחה להביא לגידול של 15% בתקציב התרבות. במקביל יישמה לבנת את המלצות דו"ח ועדת ניצני להגבלת שכר הבכירים במוסדות התרבות.
מבקר המדינה פתח בסוף שנת 2005 בבדיקה בעקבות פרסומים בנוגע להתקשרויות של אליחי הניג, בעלה באותה עת, עם הרשויות המקומיות.[11][12][13] התחקיר נסב סביב חברת "מילניום" של הניג, ששיווקה תוכניות ממוחשבות למוסדות חינוך שהיו תלויים בתקציבי משרד החינוך. עם זאת, המבקר לא מצא ממצאים ולא פרסם כל דוח בנושא.
תוכנית ההתנתקות
לקראת משאל המתפקדים בליכוד נענתה לבנת לדרישת אריאל שרון והביעה תמיכה בתוכנית ההתנתקות. היא הצהירה: "התוכנית עומדת בניגוד לכל מה שהתחנכתי עליו, ... אבל צריך לראות את התמונה הכוללת. העם מבקש הזדמנות לשינוי, ומה שמוצע כאן נותן תקווה לאופציה שתביא לפריצת דרך במשא ומתן. ... במידה ונראה שאכן הפלסטינים ישתלטו וינסו לפגוע בנו, תמיד נוכל לחזור לשם. הרי אין קושי לצבא לחזור לשם". עם זאת, אמרה לבנת "יש לי ביקורת על התוכנית ועל דרך ההתנהלות סביבה. לא אכנס לפעילות אינטנסיבית על-מנת לשווק את התוכנית."[14]
למרות קרבתה לשרון, לא עברה לבנת אל מפלגת קדימה. ב-14 בינואר 2006 התפטרה לבנת מתפקידה כשרת החינוך, עקב פרישת הליכוד מהקואליציה.
המשך דרכה
ב-17 באפריל 2006 הושבעה כחברת הכנסת ה-17, שבה כיהנה לבנת כחברה בוועדת החוץ והביטחון, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדה למאבק בנגע הסמים, וכן בוועדה לענייני ביקורת המדינה. במהלך כהונתה בכנסת ה-17 יזמה, יחד עם מיכאל מלכיאור, חוק המסדיר את פעילותן ואת תקצובן של המכינות הקדם צבאיות.
בבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום ה-13 ברשימת הליכוד לכנסת. לאחר הרכבת הממשלה על ידי בנימין נתניהו קיבלה את תיק התרבות והספורט, שהופרד ממשרד המדע, התרבות והספורט.
פעילותה כשרת התרבות והספורט
לבנת מכהנת כשרת התרבות והספורט ממאי 2009. במהלך כהונתה נקלעה לעימות עם ארגוני שחקנים ואמנים, בעקבות יציאתה החד-משמעית נגד השחקנים שביקשו להחרים הצגות שיתקיימו בהיכל התרבות באריאל, ובמיוחד לאחר שהודיעה בתגובה כי משרדה ישלול תמיכה בכל מי שיסרב להופיע "בכל מקום בארץ", וכן יעניק מענקים מיוחדים ל"יצירות ציוניות". במאי 2011 עוררה לבנת סערה בטקס פתיחת פסטיבל קולנוע דרום, בכך שמתחה ביקורת פוליטית על סרטו של שלומי אלקבץ "עדות", על אף שכלל לא צפתה בו [15]. בינואר 2012 עוררה מחלוקת קריאתה לסילוקו של השחקן מוחמד בכרי מתפקידו בהצגת האקדמיה לאמנויות המופע על במת צוותא בתל אביב. .[16][17][18][19][20]
משפחתה וחייה האישיים
לבנת גרושה ואם לשניים. היא מתגוררת בשכונת צהלה שבתל אביב. בנה הוא הדוגמן יאיר הניג. אחיה הוא פעיל הימין נעם לבנת. הרב שמואל אוירבך הוא דודנה (אביה ואימו בני דודים).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תבנית:חבר כנסת
- ציפי שוחט, שרת התרבות לימור לבנת לא מתכוונת להתנצל על שום דבר, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2011
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ענת רואה, הפרקליטות: לא תיפתח חקירה פלילית נגד ח"כ לבנת, באתר ynet, 12 בפברואר 2001 - ^ ראלי סער, דו"ח במשרד החינוך: להחליף שיטת הוראת הקריאה, באתר הארץ, 19 ביולי 2001
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לראשונה: מועד ב' בבגרות באנגלית ומתמטיקה, באתר ynet, 27 ביוני 2001 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תמר טרבלסי-חדד, ההשפלה הגדולה: מאות מורים פוטרו באישון לילה, באתר ynet, 15 באפריל 2003 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תמר טרבלסי-חדד, לאחר שנה בלבד: הפסיכומטרי שוב יקבע קבלה לאוניברסיטה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2003 - ^ מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מסמך רקע לדיון בנושא: ציון המצרף, באתר הכנסת
- ^ הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן, מושב ראשון, פרוטוקול מס' 5 מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום שני, י"ג באדר ב' התשס"ג (17 במרץ, 2003), שעה 11:30, באתר הכנסת
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מורן זליקוביץ' וחנן גרינברג, "לבנת, אל תכניסי את הקצינים לבתי הספר", באתר ynet, 17 בדצמבר 2004 - ^ יולי חרומצ'נקו, תקציב עמותת אמה של השרה לבנת עלה; תקציב עמותת קורצ'אק - ירד, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005
- ^ איילת פישביין ויולי חרומצ'נקו, לבנת מכחישה, אך חתומה על התקנה שאיפשרה הגדלת תקציב עמותת אמה, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מורן זליקוביץ', המבקר בודק את החברה של בעלה של לימור לבנת, באתר ynet, 3 בנובמבר 2005 - ^ יואב יצחק, המבקר עומד לפרסם דוח הנוגע ללבנת, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 בנובמבר 2005
- ^ מבקר המדינה חושף שחיתויות במגזר הציבורי, אתר התנועה לטוהר המשפט (הקישור אינו פעיל, 11.11.2010)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דיאנה בחור ניר, ההתנתקות: נתניהו ולבנת עברו למחנה התומכים, באתר ynet, 18 באפריל 2004 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מרב יודילוביץ', סערה בפתיחת פסטיבל קולנוע דרום, באתר ynet, 29 במאי 2011 - ^ עידו בלאס, לבנת קוראת לבטל את השתתפותו של מוחמד בכרי בהצגה בצוותא, באתר הארץ, 30 בינואר 2012
- ^ בכרי נגד שרת התרבות: יש מקום גם לאנשי שמאל באולם ציבורי אתר הארץ
- ^ מתי גולן, "מה בין אילנה דיין למוחמד בכרי?" גלובס 30.1.2012
- ^ מאמר המערכת, התערבות לא תרבותית, באתר הארץ, 31 בינואר 2012
- ^ יצחק לאור, בין בכרי לטועמה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2012
| שרי החינוך בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הדואר | מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט | 
|
| שרי התקשורת | שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי | |
תבנית:יושבי ראש הוועדה לקידום האישה