זכויות להט"ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב ברחבי העולם (לחצו להגדלה)
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית:
  מדינות בהן מוכרים נישואים חד-מיניים
  הכרה בנישואים חד-מיניים ברמה הפדרלית אך לא בשטח הטריטוריה
  הכרה בסוגים אחרים של שותפות (איחוד אזרחי)
  הכרה מקומית מוגבלת (ידועים בציבור, הסכם אפוטרופסות, תעודות שותפות מוגבלות)
  הכרה משפטית מוגבלת (מתן תושבות בעקבות נישואים חד-מיניים שבוצעו במדינה זרה)
  אין הכרה בזוגיות חד-מינית
  ישנן הגבלות על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות
מדינות בהן פעילות הומוסקסואלית היא פלילית:
  מאסר
  מאסר, עונש מוות לא נאכף בפועל
  עונש מוות
הערה: עיגול צבעוני מציין פסיקות בודדות של שופטים מקומיים.

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) משתנות באופן קיצוני לפי מדינות או טריטוריות שונות ברחבי העולם, מאזורים מתקדמים המכירים בנישואים חד-מיניים ואימוץ על ידי זוגות חד-מיניים שמפלילים גילויי אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית, עד מדינות שאינן מכירות בזוגיות חד-מינית כלל, מגבילות את חופש הביטוי וההתאגדות של אזרחי להט"ב בשטחן ואף מטילות עונשים פליליים בהם עונשי מאסר, ענישה גופנית ועונש מוות על קיום פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה באזורים תאוקרטים-ריאקציונרים. נכון לאוקטובר 2023, ב-65 תחומי שיפוט בעולם קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה מוגדר כעבירה פלילית,[1] וב-34 מדינות בלבד נישואים חד-מיניים מוגדרים כמוכרים בחוק.[2]

נכון לשנת 2023, מבלי לכלול ישויות פוליטיות בודדות (רצועת עזה, צ'צ'ניה, שטחים הנשלטים על ידי ארגוני טרור אסלאמיים), כ-2 מדינות אוכפות עונש מוות בחוקיהן על רקע קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה, איראן ואפגניסטן, על פי דין השריעה האסלאמי.[3][4][5][6] עונש מוות על רקע הומוסקסואליות קיים דה יורה אך דווח לאורך השנים כלא נאכף דה פקטו בברוניי, תימן, מאוריטניה, ניגריהמדינות מסוימות באזורים צפוניים), ערב הסעודית, סומליה, סומלילנד ואיחוד האמירויות הערביות. בשנת 2020, ביטלה סודאן את עונש המוות שהיה קיים בחוקיה על רקע קיום מין אנאלי (בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד) שלא למטרות רבייה. לאורך השנים, כ-15 מדינות מוסלמיות הגדירו הומוסקסואליות בין היתר כעילה לעונש של סקילה פומבית באבנים, אם כי מדיניות זו נאכפה בפועל רק על ידי הרשויות המשפטיות של איראן ומדינות שרעיות מסוימות בניגריה.[7][8][9][10]

בשנת 2011, מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם קיבלה את ההחלטה הראשונה שלה להכרה רשמית בזכויות להט"ב המכונה הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית שהיוותה את הפעם הראשונה שבה גינתה העצרת הכללית של האו"ם אלימות ואפליה נגד להט"ב. בעקבותיה, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם פרסם דו"ח המתעד הפרות רחבות של זכויות להט"ב ברחבי העולם שכללו בין היתר: הפללה בחוק, הטלת עונשי מאסר, ענישה גופנית, קנסות ומוות בגין קיום פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה, גיל הסכמה לא שוויוני בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד, גילויי אפליה בתעסוקה, דיור, חינוך, מתן סחורות ושירותים, התאמות ציבוריות, דברי שטנה ופשעי שנאה, אי הכרה משפטית במערכות יחסים חד-מיניות, אימוץ, פונדקאות, הורות חד-מינית, שינוי מגדר במסמכי זהות רשמיים בקרב טרנסג'נדרים, גישה לטיפול רפואי, תרומות דם ושירות צבאי בקרב להט"ב באופן גלוי. לאחר פרסום הדו"ח, האו"ם דחק בכל המדינות שטרם עשו זאת לחוקק חוקים המגנים על זכויות להט"ב בסיסיות בשטחיהן.[11][12]

מדד השוויון של "Equaldex" (אנ') לשנת 2023 דירג את המדינות הנורדיות, אורוגוואי, ארצות הברית, קנדה, ספרד והממלכה המאוחדת בין האזורים בעלי מעמד שוויון הזכויות הטוב ביותר בשטחם בין אזרחי להט"ב והטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית בעולם ואת הרשות הפלסטינית, אפגניסטן, סומליה, תימן, מאוריטניה, ברוניי ואיראן בין הגרועים ביותר.[13]

היקף החוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקים המשפיעים על זכויות להט"ב ברחבי העולם כוללים, בין היתר, את הנושאים הבאים:

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציר זמן של העברת אי-הפללה כלפי קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה לפי מדינה או טריטוריה:
  1791-1850
  1850-1945
  1946-1989
  1990-הווה
  פעילות הומוסקסואלית לא הופללה מאז ומעולם
  עדיין קיימת הפללה


גיל הסכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גיל ההסכמה
השוואת חוקי גיל ההסכמה בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד לפי מדינה או טריטוריה:
  1790-1829
  1830-1839
  1840-1859
  1860-1869
  1870-1879
  1880-1889
  1890-1929
  1930-1939
  1940-1949
  1950-1959
  1960-1969
  1970-1979
  1980-1989
  1990-1999
  2000-2009
  2010-2019
  2020-הווה
  לא ידועים נתונים לגבי תאריך השוואת חוקי גיל ההסכמה בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים
  גיל הסכמה לא שוויוני בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים
  פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כפלילית


הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקי איסור אפליה בתעסוקה על רקע נטייה מינית ו/או זהות מגדרית לפי מדינה או טריטוריה:
  נטייה מינית - כל תעסוקה
  זהות מגדרית - כל תעסוקה
  נטייה מינית - עובדי ציבור
  לא קיימים חוקים האוסרים על אפליה בתעסוקה על רקע נטייה מינית ו/או זהות מגדרית בפריסה ארצית


מתן סחורות ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור על אפליה במתן סחורות ושירותים על רקע נטייה מינית ו/או זהות מגדרית לפי מדינה או טריטוריה:
  נטייה מינית
  זהות מגדרית
  נטייה מינית וזהות מגדרית - עובדי ציבורי פדרליים ו/או קבלנים פדרליים
  לא קיימים איסור על אפליה במתן סחורות ושירותים על רקע נטייה מינית ו/או זהות מגדרית בפריסה ארצית


הגנה חוקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור על אפליה על רקע נטייה מינית ו/או זהות מגדרית מעוגן בחוקה לפי מדינה או טריטוריה:
  נטייה מינית
  זהות מגדרית
  לא קיימים איסורים חוקתיים על אפליה על רקע נטייה מינית ו/או זהות מגדרית


פשעי שנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקי איסור פשעי שנאה על רקע נטייה מינית ו/או זהות מגדרית לפי מדינה או טריטוריה:
  נטייה מינית
  לא קיימים חוקים האוסרים על פשעי שנאה על רקע נטייה מינית ו/או זהות מגדרית בפריסה ארצית


דברי שטנה (הסתה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקי איסור דברי שטנה (הסתה) על רקע נטייה מינית ו/או זהות מגדרית לפי מדינה או טריטוריה:
  נטייה מינית
  לא קיימים חוקים האוסרים על דברי שטנה (הסתה) על רקע נטייה מינית ו/או זהות מגדרית בפריסה ארצית


הכרה במערכות יחסים חד-מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגיות חד-מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – נישואים חד-מיניים, איחוד אזרחי, מערכת יחסים של זוג מאותו המין
חוקי הכרה בזוגיות חד-מינית לפי מדינה או טריטוריה:
  הכרה בסוגים אחרים של שותפות (איחוד אזרחי)
  הכשרת נישואים בהמתנה, הממשלה/בית משפט הכשירו נישואים חד-מיניים אך החוק טרם נכנס לתוקף או בית המשפט פסק על הכשרה אך חקיקה בנושא טרם התקבלה
  ישנה הכרה בנישואים חד-מיניים ברמה הפדרלית אבל לא בשטח הטריטוריה
  הכרה מקומית מוגבלת (ידועים בציבור, הסכם אפוטרופסות, תעודות שותפות מוגבלות)
  הכרה משפטית מוגבלת (מתן תושבות בעקבות נישואים חד-מיניים שבוצעו במדינה זרה)
  נישואים חד-מיניים לא מוכרים אך המדינה כפופה לציות לפסיקת בית דין בינלאומי שפסק להכשרתם בשטחה (בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם)
  אין הכרה בזוגיות חד-מינית


הגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבלות חוקתיות על הכרה בזוגיות חד-מינית לפי מדינה או טריטוריה:
  לא קיימת הגבלה ספציפית על הכרה בזוגיות חד-מינית
  קיימת הגבלה בחוקת המדינה שמכירה בנישואים הטרוסקסואלים בין זוגות מהמין השני בלבד
  קיימת הגבלה על פי הדין האסלאמי (שריעה) או על רקע איסור הפרת "מוסר מוסלמי" (מקווקו - חל רק על מוסלמים)


הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרה משפטית באימוץ על ידי זוגות חד-מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – אימוץ בקרב הקהילה הגאה, אימוץ ילד על ידי הורה שני, הורות להט"ב
חוקי הכרה באימוץ על ידי זוגות חד-מיניים לפי מדינה או טריטוריה:
  נישואים חד-מיניים חוקיים אך אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים (חורג או משותף) לא חוקי
  אין הכרה בנישואים או אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים


שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרת שירות צבאי בקרב להט"ב באופן גלוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שירות צבאי של להט"בים
מעמד שירות צבאי של להט"ב באופן גלוי לפי מדינה או טריטוריה:
  להט"ב רשאים לשרת
  לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים (לה"ב) רשאים לשרת
  אין נתונים/מעורפל
  להט"ב לא רשאים לשרת


זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרה משפטית בשינוי מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – ניתוח להתאמה מגדרית, התאמה מגדרית
חוקי הכרה בשינוי מגדר לפי מדינה או טריטוריה:
  שינוי מגדר מוכר, ניתוח להתאמה מגדרית לא נדרש
  שינוי מגדר מוכר, ניתוח להתאמה מגדרית נדרש
  אין הכרה בשינוי מגדר
  אין נתונים/מעורפל


הכרה משפטית במגדר שלישי ומגדרים לא בינאריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – בינאריות מגדרית, מגדר שלישי, ג'נדרקוויר
חוקי הכרה במגדר שלישי / א-בינארי לפי מדינה או טריטוריה:
  ישנה הכרה במגדר שלישי / א-בינארי
  קיימת גישה להכרה עבור אינטרסקס בלבד
  מגדר שלישי בלבד
  אינטרסקס בלבד
  אין הכרה במגדר שלישי / א-בינארי


טיפול המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור על ביצוע טיפול המרה בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טיפול המרה
חוקיות ביצוע טיפול המרה לפי מדינה או טריטוריה:
  איסור בחוק על ביצוע טיפול המרה על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית
  איסור על אנשי מקצוע רפואיים לבצע טיפול המרה (איסור דה פקטו)
  קיים איסור באזורים מסוימים במדינה
  איסור בחוק ממתין לאישור או מוצע
  אין איסור על ביצוע טיפול המרה


תרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הגבלות על תרומת דם על גברים המקיימים יחסי מין עם גברים
מעמד תרומות דם מאת גברים המקיימים יחסי מין עם גברים במדינות העולם:
  אין תקופת דחייה
  תקופת דחייה זמנית
  איסור ללא הגבלת זמן
  אין נתונים/מעורפל


בנות זוג של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמד תרומות דם מאת בנות זוג של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים לפי מדינה או טריטוריה:
  אין תקופת דחייה
  תקופת דחייה זמנית
  איסור ללא הגבלת זמן
  אין נתונים/מעורפל


שוויון הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שוויון הגירה
מעמד שוויון הגירה בקרב זוגות חד-מיניים לפי מדינה או טריטוריה:
  ישנה הכרה בזוגות חד-מיניים בחוקי ההגירה הלאומיים
  אין נתונים/מעורפל


צנזורה על נושאי להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – צנזורה על נושאי להט"ב
מעמד צנזורה על נושאי להט"ב לפי מדינה או טריטוריה:
  קנס
  עונש לא ידוע


הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
הצבעת מדינות העולם על הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית לפי מדינה או טריטוריה:
  מדינות שתמכו בהצהרה באסיפה הכללית או במועצת זכויות האדם בשנת 2008 או 2011
  מדינות שתמכו בהצהרה הנגדית בשנת 2008 והמשיכו בהתנגדותן בשנת 2011
  מדינות שלא תמכו באף הצעה
  לא הייתה חברה באו"ם באותה תקופה (דרום סודאן)
  טריטוריות או מדינות לא חברות באו"ם/ללא יכולת הצבעה


מעמד זכויות להט"ב ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – זכויות להט"ב באירופה, זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר, זכויות להט"ב באיחוד האירופי
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית באירופה:
  הכרה בסוגים אחרים של שותפות (איחוד אזרחי)
  הכרה מקומית מוגבלת
  נישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ למדינה מוכרים עבור קבלת תושבות בלבד
  אין הכרה בזוגיות חד-מינית
  מדינות בהן ישנן הגבלות חוקתיות שמכירות בזוגיות הטרוסקסואלית בלבד

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים באירופה הן שונות מאוד ממדינה למדינה. נכון ליוני 2023, כ-19 מתוך 34 מדינות העולם שהכשירו נישואים חד-מיניים בשטחן הן אירופאיות ו-11 מדינות נוספות ברחבי היבשת מכירות באיחוד אזרחי, שותפויות רשומות או קוהביטציה רשומה עבור זוגיות חד-מינית, שאינן מכירות בנישואים בין זוגות מאותו מין. אף על פי הרדיפה החברתית הקשה של הומוסקסואלים ולסביות שרווחה במהלך ההיסטוריה של אירופה מתקופת האימפריה הרומית ועד למאה ה-20 ובפרט רדיפה של הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית, כיום, אזרחי להט"ב בצפון אירופה ובמערבהּ מוגדרים כבעלי זכויות אזרחיות שוות לאזרחים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית, בעוד קיימת מגמת תמיכה הולכת וגוברת של חקיקת השוואה בין זכויות אזרחיות של הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד בדרום, מרכז ומזרח אירופה מאז תחילת המאה ה-21.[14]

עם זאת, מספר מדינות באירופה אינן מכירות בשום צורה של זוגיות חד-מינית, בעוד קיימות הגבלות בחוקתן שמכירות בנישואים בין בני זוג מהמין השני בלבד ובכך, אוסרות דה יורה על הכרה בנישואים חד-מיניים. מדינות אלה הן: אוקראינה, ארמניה, בולגריה, בלארוס, גאורגיה, הונגריה, לטביה, ליטא, מולדובה, מונטנגרו, הישות המדינית של נגורנו קרבאך, סרביה, סלובקיה, פולין, קרואטיה ורוסיה. מבין אלו, קרואטיה, לטביה, הונגריה ומונטנגרו מכירות בצורה מוגבלת יותר בזוגיות חד-מינית באמצעות שותפויות רשומות בקרב זוגות חד-מיניים.

מזרח אירופה מוגדר כאזור בעל זכויות משפטיות, הגנה פחותה, מעמד חקיקת זכויות להט"ב ותנאי מחיה גרועים יותר משאר חלקי אירופה עבור אזרחי להט"ב לאור היסטוריית האזור לגבי עוינות כלפי הומוסקסואליות מאז תקופת ברית המועצות שהפלילה מערכות יחסים חד-מיניות בשטחה והייתה בעלת השפעה רבה על מדינות בגוש המזרחי. על פי ארגון זכויות הלהט"ב האירופאי, "ILGA-Europe", שלוש המדינות המובילות ביבשת מבחינת מעמד זכויות שווה בשטחן בין אזרחים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים הן: מלטה, בלגיה ולוקסמבורג.[15][16]

מבין כלל 50 המדינות הריבוניות עם שטח שממוקם במסגרת ההגדרה המקובלת של יבשת אירופה שחברות בארגון האו"ם, כ-45 מתוכן חתמו בעד "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" בשנת 2008 שגינתה לראשונה אלימות ואפליה נגד להט"ב בעצרת הכללית של האו"ם. המדינה היחידה שחתמה נגד ההצהרה הייתה קזחסטן שתמכה בהצהרה הנגדית מטעם סוריה. 4 המדינות הנותרות: רוסיה, טורקיה, אזרבייג'ן ובלארוס נמנעו בהצבעתן.

אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – זכויות להט"ב באמריקה
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית באמריקה:
  הכרה בסוגים אחרים של שותפות (איחוד אזרחי)
  הכרה מקומית מוגבלת
  נישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ למדינה מוכרים עבור קבלת תושבות בלבד
  אין הכרה בזוגיות חד-מינית
  מדינות בהן ישנן הגבלות חוקתיות שמכירות בזוגיות הטרוסקסואלית בלבד
מדינות בהן פעילות הומוסקסואלית היא פלילית:

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים באמריקה משתנות באופן ניכר בין חלקי יבשת-העל והמדינות השונות.

נישואים חד-מיניים באמריקה חוקיים כיום במדינות: ארגנטינה, ברזיל, קנדה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, קובה, אקוודור, מקסיקו, ארצות הברית ואורוגוואי. בקרב אזורים שאינם עצמאיים, נישואים חד-מיניים מוכרים בגרינלנד, בטריטוריות הבריטיות שמעבר לים של איי פוקלנד ואיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים, בכל שטחי הטריטוריות של צרפת מעבר לים: גוואדלופ, מרטיניק, סנט ברתלמי, גיאנה הצרפתית, סן מרטן, סן-פייר ומיקלון והולנד הקריבית (בונייר, סאבא וסנט אוסטטיוס) בעוד שנישואים חד-מיניים שנערכו בהולנד בלבד מוכרים באיים הקריביים של ארובה, קוראסאו וסנט מארטן. נכון ליוני 2023, מעל 800 מיליון אזרחים חיים במדינות או בטריטוריות תלויות ביבשת אמריקה שבהן נישואים חד-מיניים מוגדרים כחוקיים.

בינואר 2018 קבע בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם כי האמנה האמריקאית לזכויות אדם מכירה בנישואים חד-מיניים כזכות אדם. פסיקה זו הפכה לגליזציה של איגודים מסוג זה לחובה במדינות הבאות שחתומות על האמנה ומכירות בסמכותו של בית הדין: ברבדוס, בוליביה, צ'ילה, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, אל סלבדור, גואטמלה, האיטי, הונדורס, מקסיקו, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, פרו וסורינאם. ארגנטינה, ברזיל, קולומביה ואורוגוואי נכללות גם כן בין המדינות עליהן חלה סמכות בית הדין, אבל נישואים חד-מיניים היו כבר חוקיים בשטחן לפני פסק הדין.

עם זאת, נכון ליוני 2023, ב-6 מדינות עדיין קיימת הפללה דה יורה של קיום פעילות הומוסקסואלית מאז התקופה הקולוניאלית של האימפריה הבריטית על שטחי מדינות חבר העמים הבריטי של היום בגין ביצוע "מעשה סדום". 6 מדינות אלה הן: ג'מייקה, דומיניקה, סנט לוסיה, סנט וינסנט והגרנדינים, גרנדה וגיאנה, היחידה שממוקמת ביבשת דרום אמריקה בעוד שהשאר באיים הקריביים. כולן מהוות חלק מאיי הודו המערבית הבריטיים לשעבר. עם זאת, סעיפי החוקים דווחו כלא נאכפים בפועל לאורך השנים.

מבין כלל 35 המדינות הריבוניות ברחבי אמריקה שחברות בארגון האו"ם, כ-23 מתוכן: ארצות הברית, מקסיקו, קובה, ארגנטינה, אל סלוודור, איי בהאמה, בוליביה, ברזיל, קנדה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, דומיניקה, הרפובליקה הדומיניקנית, גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, פרו, אקוודור, ונצואלה ואורוגוואי חתמו בעד "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" בשנת 2008. המדינה היחידה שחתמה נגד ההצהרה הייתה סנט לוסיה ותמכה בהצהרה הנגדית מטעם סוריה. 11 המדינות הנותרות: גיאנה, סנט וינסנט והגרנדינים, סנט קיטס ונוויס, אנטיגואה וברבודה, טרינידד וטובגו, גרנדה, ברבדוס, סורינאם, בליז, האיטי וג'מייקה נמנעו בהצבעתן.

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – זכויות להט"ב באוקיאניה
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית באוקיאניה:
  ישנה הכרה בנישואים חד-מיניים ברמה הפדרלית אבל לא בשטח הטריטוריה (סמואה האמריקנית)
  החוק אינו מכיר בזוגיות חד-מינית
  מדינות בהן ישנן הגבלות חוקתיות שמכירות בזוגיות הטרוסקסואלית בלבד (פלאו)
מדינות בהן פעילות הומוסקסואלית היא פלילית:

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים באוקיאניה, בדומה ליבשות אירופה ואמריקה, משתנות מאוד ממדינה למדינה. נכון ליוני 2023, מעמד זכויותיהם של אזרחי להט"ב ברחבי המדינות והטריטוריות השונות נע בין שוויון זכויות משמעותי בינם לבין אזרחים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית בניו זילנד, אוסטרליה, גואם, הוואי, איי מריאנה הצפוניים, ואליס ופוטונה, קלדוניה החדשה, פולינזיה הצרפתית ואיי פיטקרן ועד עונשים פליליים שקיימים נגד קיום פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה שנותרו מהתקופה הקולוניאלית של האימפריה הבריטית באזור ב-6 מדינות, בהן: סמואה, איי שלמה, פפואה גינאה החדשה, קיריבטי, טונגה, טובאלו ושטח החסות של ממלכת ניו זילנד בניואה. אף על פי שישנה מגמת קבלה חברתית הולכת וגוברת ברחבי האוקיינוס השקט כלפי חקיקת זכויות להט"ב, אלימות וסטיגמות חברתיות דווחו כנוכחות כלפי אזרחים שמוגדרים כלהט"ב,[17] שמובילות לעיתים קרובות לבעיות בתחומי בריאות, בין היתר גישה לטיפול בחולים ב-HIV/איידס במדינות שבהן פעילות הומוסקסואלית היא עבירה פלילית, אף על פי שהחוק לא נאכף בפועל.[18]

הממלכה המאוחדת הציגה עמדות חברתיות נוקשות וחוקים להפללת פעילות הומוסקסואלית בכל רחבי האימפריה הבריטית, כולל מושבותיה ברחבי היבשת.[19] חוקים אלה ממשכים להיות נוכחים ברוב המדינות והטריטוריות שחברות בארגון חבר העמים הבריטי שנשארו במקומם כיום לאחר שעברו בירושה לאחר קבלת עצמאותן מהאימפריה. המתנגדים לחקיקת זכויות להט"ב באוקיאניה מנמקים את עמדתם בכך שהומוסקסואליות וטרנסג'נדריות "אינן חלק מתרבויות המדינות באזור" בעוד שמערכות יחסים חד-מיניות הן "חטא מערבי" אף על פי שהחוקים האנטי-הומוסקסואלים עצמם הם מורשת בריטית אירופאית. במספר מדינות באוקיינוס השקט ישנן מסורות עתיקות שקדמו להגעת המיסיונרים הנוצרים שמציגות נקודות מבט מקומיות ייחודיות של אוכלוסיות שמזדהות בתור מגדר שלישי בהן הפאפאפין בסמואה, סמואה האמריקנית וטובאלו, הלאילאי באיי קוק, הוינינימאן במיקורנזיה והפקאלייטי (אנ') בטונגה.[20]

מבין כלל 14 המדינות הריבוניות ברחבי אוקיאניה שחברות בארגון האו"ם, כ-10 מתוכן חתמו בעד "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" בשנת 2008 (או הצטרפו לחתימה על ההצהרה בשנת 2011), ביניהן גם טובאלו וסמואה אף על פי ההפללה הקיימת של קיום פעילות הומוסקסואלית דה יורה בשטחן. המדינה היחידה שחתמה נגד ההצהרה היא איי שלמה שתמכה בהצהרה הנגדית מטעם סוריה. 3 המדינות הנותרות: פפואה גינאה החדשה, קיריבטי וטונגה נמנעו בהצבעתן.

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – זכויות להט"ב באסיה, זכויות להט"ב במזרח התיכון
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית באסיה:
  הכשרת נישואים בהמתנה, הממשלה/בית המשפט העליון הכשירו נישואים חד-מיניים אך החוק טרם נכנס לתוקף או בית המשפט פסק על הכשרה אך חקיקה בנושא טרם התקבלה
  הכרה בנישואים חד-מיניים שבוצעו במדינה אחרת
  הכרה בסוגים אחרים של שותפות (איחוד אזרחי)
  נישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ למדינה מוכרים עבור קבלת תושבות בלבד
  החוק אינו מכיר בזוגיות חד-מינית
  ישנן הגבלות על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות
מדינות בהן פעילות הומוסקסואלית היא פלילית:
  מאסר
  עונש מוות, לא נאכף בפועל
  עונש מוות

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים באסיה הן מוגבלות באופן רחב ביחס ליבשות אירופה, אמריקה ואוקיאניה. מתוך 49 המדינות שמוכרות כעצמאיות ביבשת, פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כעבירה פלילית ב-20 מדינות בנוסף לאזורים מסוימים (צ'צ'ניה, אצ'ה, רצועת עזה) באסיה בעוד שרק מספר מדינות מעטות חוקקו הגנה משפטית מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית עבור אזרחים הומוסקסואלים וטרנסג'נדרים בשטחן. נכון ליוני 2023, טאיוואן, ישראל, ונפאל מספקות את שוויון הזכויות הרחב ביותר בין אזרחי להט"ב ואזרחים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית משאר מדינות אסיה לצד קפריסין, הודו ויפן.

אפליה היסטורית כלפי הומוסקסואליות בחלק רחב ביבשת אסיה החלה לאחר שג'ינגיס חאן, מייסדה ושליטה הראשון של האימפריה המונגולית (1206–1368), אסר על קיום פעילות הומוסקסואלית בשטחה וקבע עונש מוות למורשעים.[21] הפאטאווה אלמגירי (אנ'), אוסף שרעי ששימש כחוק וכגוף המסדיר העיקרי של האימפריה המוגולית בתקופת שלטונו של הקיסר אבו אל-מוזפר מוחי א-דין מוחמד אורנגזב (1658–1707), הטיל על מי שביצעו פעילות הומוסקסואלית סדרה משותפת של עונשים שנעו בין הצלפת 50 מלקות לעבד, 100 מלקות עבור מי שנחשב ככופר או עונש מוות בסקילה באבנים עבור מוסלמים.[22][23][24][25][26]

כיום, תחת המשטרים האסלאמים של אפגניסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, איראן, ברוניי, עיראק, סוריה, קטר, מלזיה, ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות הערביות ותימן, פעילות הומוסקסואלית נושאת עונשים פליליים שנעים מעונש מאסר, ענישה גופנית, בדיקות אנאליות בכפייה, סירוסים כימיים, עינויים, קנסות, הגליה ועד עונש מוות בהוצאה להורג בכפוף לדין השריעה האסלאמי.[27] עם זאת, לעיתים דווח כי עונש המוות לא נאכף בפועל ומוחלף במקום בעונשי מאסר. אזרחי להט"ב עלולים להתמודד גם עם הוצאות להורג ללא משפט מצד ארגוני טרור אסלאמיים ששולטים על אזורי מדינות מסוימים בהם המדינה האסלאמית בעיראק והלבנט בסוריה ועיראק וחמאס ברצועת עזה.[28][29][30]

מבין כלל 49 המדינות הריבוניות ברחבי אסיה שחברות בארגון האו"ם, כ-12 מתוכן: ארמניה, גאורגיה, ישראל, יפן, מונגוליה, נפאל, הפיליפינים, קפריסין, תאילנד, וייטנאם, מזרח טימור וקוריאה הדרומית חתמו בעד "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" בשנת 2008. 24 המדינות שחתמו נגד ההצהרה ותמכו בהצהרה הנגדית מטעם סוריה כוללות את: קוריאה הצפונית, ערב הסעודית, איראן, סוריה, עיראק, פקיסטן, אפגניסטן, בנגלדש, אינדונזיה, מלזיה, טג'יקיסטן, טורקמניסטן, קזחסטן, קטר, איחוד האמירויות הערביות, תימן, עומאן, כווית, ירדן, לבנון, האיים המלדיביים, בחריין וברוניי. 13 המדינות הנותרות: רוסיה, הודו, סרי לנקה, סינגפור, טורקיה, סין, לאוס, קמבודיה, מיאנמר, בהוטן, קירגיזסטן, אוזבקיסטן ואזרבייג'ן נמנעו בהצבעתן.

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – זכויות להט"ב באפריקה, זכויות להט"ב בחבר העמים הבריטי
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית באפריקה:
  נישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ למדינה מוכרים עבור קבלת תושבות בלבד
  החוק אינו מכיר בזוגיות חד-מינית
מדינות בהן פעילות הומוסקסואלית היא פלילית:
  מאסר
  מאסר עולם, עונש מוות לא נאכף בפועל
  עונש מוות

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים באפריקה הן מוגבלות מאוד ביחס ליבשות אירופה, אמריקה, אוקיאניה וחלקים מסוימים באסיה.

מתוך 54 מדינות אפריקה שחברות בארגון האומות המאוחדות, האיחוד האפריקאי או שניהם, נכון לאוקטובר 2023 לדברי הארגון "Human Dignity Trust" (אנ') שפועל למען הכשרה משפטית של פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה בקרב מדינות העולם, פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כעבירה פלילית ב-31 מדינות היבשת וכחוקית רק ב-23. ארגון הקמפיין לזכויות האדם מציין כי שתי מדינות נוספות, בנין והרפובליקה המרכז-אפריקאית, אינן מוציאות פעילות הומוסקסואלית מחוץ לחוק, אך יש להן חוקים מסוימים שחלים באופן מפלה בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים בהם גיל הסכמה לא שוויוני שעומד על גיל גבוה יותר עבור זוגות מאותו המין מזוגות מהמין השני.[31]

מעולם לא היה קיים חוק שהפליל פעילות הומוסקסואלית בהסכמה במדינות: בנין, בורקינה פאסו, חוף השנהב, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ג'יבוטי, גינאה המשוונית, מדגסקר, מאלי, ניז'ר ורואנדה. במשך השנים, אנגולה, בוטסואנה, כף ורדה, גבון, גינאה ביסאו, לסוטו, מוזמביק, סאו טומה ופרינסיפה, סיישל, דרום אפריקה ומאוריציוס הכשירו פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בשטחן.

מאז 2011 מספר מדינות מפותחות מיישמות או שוקלות חוקים המגבילים או אוסרים לחלוטין תמיכה כללית בתקצוב מדינות שמגבילות את זכויותיהם של אזרחי להט"ב בשטחן שכוללות לרוב מדינות אפריקאיות.[32] למרות זאת, ברוב המקרים מדינות אפריקאיות שונות סירבו לשקול להרחיב את מעמד זכויות הלהט"ב באזורן לאורך השנים.[33] מספר מנהיגים אפריקאים טענו לאורך השנים שהומוסקסואליות וטרנסג'נדריות הובאו ליבשת על ידי "האדם הלבן והעולם המערבי".[34] עם זאת, מרבית המחקרים בעולם הוכיחו כי הומוסקסואליות הייתה חלק ניכר מתרבויות אפריקאיות שונות בעבר לפני הגעתם של המיסיונרים הנוצרים בתקופה הקולוניאלית.[35][36]

במדינות לא מפותחות (אנ') בעלי משטרים מוסלמים שמיישמים את דין השריעה האסלאמי, בהם: סומליה, סומילילנד, מאוריטניה וצפון ניגריה, נטייה הומוסקסואלית מוגדרת כפשע שדינו עונש מוות ולעיתים אף בסקילה באבנים.[37] באוגנדה, סודאן, גמביה, טנזניה וסיירה לאון, הומוסקסואלים עלולים לשאת בעונש מאסר עולם בגין ביצוע פעילות הומוסקסואלית בהסכמה, אם כי החוק דווח כלא נאכף בפועל בסיירה לאון. בנוסף להפללתה של פעילות הומוסקסואלית, קיימת בניגריה חקיקה שהופכת הומוסקסואליות לפלילית עבור בני משפחה הטרוסקסואלים, בעלי ברית וחברים של להט"ב ניגרים. על פי החוק הניגרי, "בעל ברית הטרוסקסואלי המנהל, עד, עוסק או מסייע לכל סוג של פעילות שאינה בינארית מגדרית והומוסקסואלית" עלול לשאת בעונש מאסר של 10 שנים.[38] חוקרי אוניברסיטת אוקספורד הצהירו כי המעמד החברתי הקיים נגד להט"ב באפריקה מוביל להשלכות בריאותיות קשות, בעוד ששיעור נשאי האיידס בקרב גברים הומוסקסואלים באפריקה שמדרום לסהרה גבוה פי עשרה מזה של גברים הטרוסקסואלים, שנמנעים מלגשת לטיפול רפואי עקב פליליותה של נטייה הומוסקסואלית בחוק והומופוביה רחבה בקרב האוכלוסייה. החוקרים קבעו כי הדבר נובע מ-"חוסר נכונות תרבותית, דתית ופוליטית לקבל אותם כאזרחים שווים בחברה".[39]

בשונה מכלל מדינות יבשת אפריקה, לדרום אפריקה קיים מעמד שווה בחוק בין זכויותיהם של אזרחי להט"ב והטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית, מאז שהמדינה הכשירה נישואים חד-מיניים, אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים וחוקתה קובעת איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית בין היתר. נכון לאוקטובר 2023, דרום אפריקה, בוטסואנה ומאוריציוס מוגדרות כמדינות היחידות ביבשת בהן איסור על אפליה נגד להט"ב מעוגן בחוקתן, ובשנת 2006 הפכה דרום אפריקה למדינה הראשונה ביבשת והחמישית בעולם שהכשירה נישואים חד-מיניים בשטחה לאחר הולנד (2001), בלגיה (2003), ספרד וקנדה (2005). למרות ההגנה החוקתית, אפליה ואלימות נגד להט"ב דרום אפריקאים עדיין דווחו כנוכחות במיוחד באזורים כפריים. עם זאת, גילויי אפליה נדירים בהרבה בערים גדולות בהן קיימת סצנת להט"ב רחבה כגון: יוהנסבורג, קייפטאון, דרבן, פרטוריה, פורט אליזבת, איסט לונדון, בלומפונטיין, נלספרויט, פייטרמריצברג, קימברלי וג'ורג'. שלושת הערים הגדולות בדרום אפריקה, יוהנסבורג, דרבן וקייפטאון ידועות כיעדים בינלאומיים בקרב תיירות להט"ב. שטחים תלויים ספרדים, פורטוגזים, בריטים וצרפתים הנמצאים בשטחי היבשת (האיים הקנריים, מדיירה, מלייה, סאוטה, סנט הלנה, אסנשן, טריסטן דה קונה, הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת, הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי, מיוט וראוניון) מעניקים שוויון זכויות מלא בקרב אזרחים הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד בשטחם.

למען ביטחונם, תיירי להט"ב מוזהרים להשתמש בשיקול דעת בביקורם באפריקה, בין היתר עם עצות שכוללות להימנע מגילויי חיבה פומביים (עצות שניתנות באותה מידה גם לזוגות הטרוסקסואלים).[40] דרום אפריקה נחשבת לרוב למדינה האפריקאית המרכזית שמהווה תיירות להט"ב מרחבי העולם, אך גם כף ורדה נכללת לעיתים קרובות בציון התואר כפי שהוצג בסרט התיעודי טצ'ינדס (אנ') משנת 2015 שסקר את הנושא.[41]

מבין כלל 54 המדינות הריבוניות ברחבי אפריקה שחברות בארגון האו"ם, כ-10 מתוכן: כף ורדה, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, גבון, גינאה ביסאו, מאוריציוס, רואנדה, סאו טומה ופרינסיפה, סיישל, סיירה לאון ודרום אפריקה חתמו בעד "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" בשנת 2008 (או הצטרפו לחתימה על ההצהרה בשנת 2011),[42][43] ביניהן גם סיירה לאון, גבון, מאוריציוס, סאו טומה ופרנסיפה וסיישל אף על פי הפללתה של פעילות הומוסקסואלית דה יורה בשטחן. 29 המדינות שחתמו נגד ההצהרה ותמכו בהצהרה הנגדית מטעם סוריה כללו את: אלג'יריה, בנין, קמרון, צ'אד, קומורו, חוף השנהב, ג'יבוטי, מצרים, אריתריאה, אתיופיה, גמביה, גינאה, קניה, לוב, מלאווי, מאלי, מאוריטניה, מרוקו, ניז'ר, ניגריה, סנגל, סומליה, סודאן, אסוואטיני, טנזניה, טוגו, תוניסיה, אוגנדה וזימבבואה. 14 המדינות הנותרות: לסוטו, גאנה, ליבריה, אנגולה, בורקינה פאסו, בורונדי, גינאה המשוונית, הרפובליקה של קונגו, מדגסקר, מוזמביק, בוטסואנה, זמביה, נמיביה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמנעו בהצבעתן. דרום סודאן לא הייתה מדינה עצמאית בימים אלו ולכן לא הייתה מדינה שחברה באו"ם.

ארגונים למען זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקי דין בנושא זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mauritius Supreme Court decriminalizes sodomy in landmark decision, www.jurist.org, ‏2023-10-04 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Brin Huseby, Andorra legalises same-sex marriage in landmark amendment, Hotpress
  3. ^ Brody Levesque, Taliban kill 22-year-old gay man in Afghanistan, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, ‏2022-10-14 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Iran: Two More Executions for Homosexual Conduct, Human Rights Watch, ‏2005-11-21 (באנגלית)
  5. ^ Rights group: Iran executes 2 gay men over sodomy charges, AP NEWS, ‏2022-02-01 (באנגלית)
  6. ^ This Taliban judge orders stoning, hanging, hands chopped of, bild.de (בגרמנית)
  7. ^ Brunei not the only place LGBTQI can be killed for who they love, web.archive.org, ‏2019-04-06
  8. ^ Hazzad, Ardo (2022-07-02). "Nigerian Islamic court orders death by stoning for men convicted of homosexuality". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-01-13.
  9. ^ Josh Milton, Three men sentenced to death by stoning for being gay, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBTQ+ news, ‏2022-07-05 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ Brutal land where homosexuality is punishable by death, The Independent, ‏2008-03-06 (באנגלית)
  11. ^ U.N. council passes gay rights resolution, www.cnn.com (באנגלית)
  12. ^ UN issues first report on human rights of gay and lesbian people, UN News, ‏2011-12-15 (באנגלית)
  13. ^ LGBT Equality Index, Equaldex (באנגלית)
  14. ^ Persecution of homosexuals in Nazi Germany and the Holocaust
  15. ^ Malta ranks first in European ‘rainbow map’ of LGBTIQ rights, MaltaToday.com.mt (באנגלית)
  16. ^ Country Ranking | Rainbow Europe, www.rainbow-europe.org
  17. ^ Pacific Media Centre, Gay rights in the Pacific – what still needs to be done? | Asia Pacific Report (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ Why the Pacific islands are no gay paradise, Monash University (באנגלית)
  19. ^ Australia's marriage-equality debate reverberates through the Pacific, www.lowyinstitute.org (באנגלית)
  20. ^ Cooks bill puts spotlight on Pacific's anti-gay laws, RNZ, ‏2017-08-18 (ב־)
  21. ^ Benjamin Cohen, Genghis Khan’s constitutional ban on homosexuality revealed, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBTQ+ news, ‏2007-08-29 (באנגלית אמריקאית)
  22. ^ Neil B. E. (Neil Benjamin Edmonstone) Baillie, A digest of Moohummudan law on the subjects to which it is usually applied by British courts of justice in India, London, Smith, Elder & co., 1875
  23. ^ india - How did the Mughals view homosexuality?, History Stack Exchange (באנגלית)
  24. ^ Haroon Khalid, From Bulleh Shah and Shah Hussain to Amir Khusro, same-sex references abound in Islamic poetry, Scroll.in (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ Sarmad Kashani Tomb in Jami Masjid, New Delhi, India | Archive | Diarna.org, archive.diarna.org
  26. ^ Scott Kugle, Sufis and Saints' Bodies: Mysticism, Corporeality, and Sacred Power in Islam, Univ of North Carolina Press, 2011-09-01, ISBN 978-0-8078-7277-2. (באנגלית)
  27. ^ "Analysis | Here are the 10 countries where homosexuality may be punished by death". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2022-11-03.
  28. ^ Hadid, Diaa; Waheidi, Majd Al (2016-03-01). "Hamas Commander, Accused of Theft and Gay Sex, Is Killed by His Own". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-11-03.
  29. ^ ISIS’s Persecution of Gay People, Counter Extremism Project (באנגלית)
  30. ^ Anti-Gay Rhetoric in English-Language ISIS and Al Qaeda Magazines, www.adl.org (באנגלית)
  31. ^ Louise Ferreira, How many African states outlaw same-sex relations? (At least 34), Africa Check (באנגלית)
  32. ^ "Cameron threat to dock some UK aid to anti-gay nations". BBC News (באנגלית בריטית). 2011-10-30. נבדק ב-2021-03-27.
  33. ^ "Ghana refuses to grant gays' rights despite aid threat". BBC News (באנגלית בריטית). 2011-11-02. נבדק ב-2021-03-27.
  34. ^ South Africa: LGBT Groups Respond To Contralesa’s Stance On Same Sex Marriage | OutRight Action International, web.archive.org, ‏2015-09-30
  35. ^ Hope Obamwonyi, The Homosexual Nature of Africa’s Past (You Didn't Know), SwaliAfrica Magazine, ‏2016-09-16 (באנגלית בריטית)
  36. ^ The idea that African homosexuality was a colonial import is a myth | Bernardine Evaristo, the Guardian, ‏2014-03-08 (באנגלית)
  37. ^ di Federico Boni, Sudan, cancellata la pena di morte per le persone omosessuali - Gay.it, www.gay.it (ב־)
  38. ^ African Anti-Gay Laws, LA Progressive, ‏2014-02-20 (באנגלית אמריקאית)
  39. ^ טלי גולדשטין‏, להומואים באפריקה קשה יותר, באתר וואלה!‏, 20 ביולי 2009
  40. ^ Gay and Lesbian travel in Africa - Lonely Planet, web.archive.org, ‏2016-08-07
  41. ^ Africa's most and least homophobic countries, Erasing 76 Crimes, ‏2016-03-09 (באנגלית אמריקאית)
  42. ^ Mayotte: First gay wedding soon celebrated on the island of perfumes, web.archive.org, ‏2017-04-29
  43. ^ Néstor Cenizo, Una boda homosexual en el centro de inmigrantes de Melilla para "acabar con el miedo", ElDiario.es, ‏2016-05-10 (בספרדית)