משרד הביטחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משרד הבטחון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°4′30.97″N 34°47′24.55″E / 32.0752694°N 34.7901528°E / 32.0752694; 34.7901528

משרד הביטחון
לוגו המשרד
שר אביגדור ליברמן
מועד כניסת השר לתפקידו 30 במאי 2016
סגן שר אלי בן דהן
מנכ"ל אודי אדם
שנת הקמה 1948
http://www.mod.gov.il

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא הגוף הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל.

באחריותו של משרד זה נכללים בין היתר צה"ל, התעשיות הביטחוניות הממשלתיות (כגון: רפא"ל, תע"ש והתעשייה האווירית) והטיפול בנכי, אלמנות ויתומי צה"ל. באופן מסורתי, זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול ביותר בישראל (וזאת למרות ששני גופי ביטחון גדולים, כמו השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה).

מטה המשרד ממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב-יפו.

אגפי המשרד ויחידותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין משרד הביטחון במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית.
דגלו הרשמי של שר הביטחון

למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסיםראשי תיבות: אמו"ן) עוסק בריכוז את הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבור צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, בניהול תביעות וביטוח במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות.

תפקידי האגף

  • רכישת מוצרי שירות שונים עבור צה"ל ומשרד הביטחון (היקף הרכש הוא כ-3 מיליארד ש"ח בשנה).
  • ניהול ואספקת שירותי לוגיסטיקה לאגפי משרד הביטחון וליחידותיו .
  • ניהול נכסי צה"ל ומשרד הביטחון.
  • פינוי ומכירת שטחי מחנות צה"ל שנסגרו, והעתקת מחנות צה"ל לנגב.
  • ניהול תביעות של מערכת הביטחון ונגדה, וקביעת מדיניות בסוגיות ביטוח מרכזיות.
  • מתן שירותי תקשורת לגורמי משרד הביטחון ונציגויות ביטחוניות בארץ ובעולם.
  • מתן מעטפת לוגיסטית, מנהלתית וארגונית לפרויקט מרחב התפר ואזרוח מעברי גבול.
  • ניהול וריכוז פרויקטים ומשימות לאומיות.
  • מתן שירותי מגנזה וארכיון, וריכוז מידע בנושאי צבא וביטחון לפונים ממערכת הביטחון ומקרב הציבור הרחב.

יחידות סמך ותאגידים ממשלתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת אחריות המשרד ומשרד האוצר פועלים מספר חברות ממשלתיות ויחידות סמך

בניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המדינה שימש מחנה מקלף (נקרא אז 'מחנה גנים') ברמת גן כמטה משרד הביטחון. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' במחנה הקריה, ששימש כמבנה העיקרי של משרד הביטחון, ובו שכנו לשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן. הרמטכ"ל הראשון שאיכלס אותו היה מרדכי מקלף, ושר הביטחון הראשון שישב בבניין היה פנחס לבון. החלק המערבי שלו שימש את המטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי הייתה לשכת הרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף למבנה זה, התפרסו יחידות שונות של משרד הביטחון במבנים אחרים בקריה.

בשנות ה-90 החלו להתרקם תוכניות למעבר לבניין חדש. המגדל שנחנך ב־2005 נקרא מגדל המטכ"ל, והוא משמש את יחידות משרד הביטחון השונות מאז[1].

תקציב משרד הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר בתקציב השנתי (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני), מבקר המדינה והמועצה לביטחון לאומי — והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.[2]

על פי נתוני משרד האוצר[3], נכון לשנת 2012 עמד תקציב הביטחון (הוצאה בפועל) על כ־60.3 מיליארד ש"ח (מול הכנסות של כ־6.6 מיליארד ש"ח, רובם מחו"ל). מרכיב השכר בצה"ל עמד על 20.8 מיליארד ש"ח (מתוכם 10.2 מיליארד ש"ח תשלומי שכר למשרתי קבע ו־5.9 מיליארד ש"ח תשלומי גמלאות, שאר הסכום שולם לאזרחים עובדי צה"ל (2.3 מיליארד), חיילי מילואים (1.5 מיליארד) וחיילי חובה (1.1 מיליארד)). מרכיב השכר והגמלאות בקרב עובדי משרד הביטחון עמד על 2.6 מיליארד ש"ח, ותקציב אגף השיקום עמד על 5 מיליארד ש"ח, כמחצית ממנו תגמולים ותשלומי משפחה. תקציב הרכש עמד על 30 מיליארד ש"ח, כאשר כ־9.5 מיליארד ש"ח מתוכו הוא חלק מהסיוע האמריקאי לישראל, המיועד רק לרכישות בתוך ארצות הברית (כ־73.7% מהסכום הכולל של הסיוע). התקציב לבניית הגדר בגבול מצריים עמד על 658 מיליוני ש"ח, התקציב להקמת מתקן שהייה למסתננים עמד על 144 מיליוני ש"ח, ותקציב תחזוקת גדר ההפרדה ומרחב קו התפר עמד על 648 מיליוני ש"ח. תקציב ישיבות ההסדר עמד על 27 מיליוני ש"ח מתקציב משרד הביטחון.

שר הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר הביטחון הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעתים ראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל (בין השאר הוא יכול להטיל מעצר מינהלי בתחומי מדינת ישראל) והוא חבר קבוע בקבינט הביטחוני מכורח תפקידו.

שר הביטחון הנוכחי הוא אביגדור ליברמן.

שרי הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה סיבת סיום כהונה אירועים
1 דוד בן-גוריון 14 במאי 1948 26 בינואר 1954 מפא"י הודיע על פרישה זמנית מתפקידו כראש הממשלה ושר הביטחון מלחמת העצמאות
2 פנחס לבון 26 בינואר 1954 21 בפברואר 1955 מפא"י התפטר עקב פרשת עסק הביש
(1) דוד בן-גוריון 21 בפברואר 1955 26 ביוני 1963 מפא"י התפטר מתפקידו כראש הממשלה ושר הביטחון מלחמת סיני
3 לוי אשכול 26 ביוני 1963 2 ביוני 1967 מפא"י סיים תפקידו ערב מלחמת ששת הימים עקב לחץ בקרב חלק מהשותפות הקואליציוניות תחילת מלחמת ששת הימים
4 משה דיין 2 ביוני 1967 3 ביוני 1974 רפ"י, המערך התפטר בעקבות פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט מלחמת ששת הימים,מלחמת יום הכיפורים, מבצע אביב נעורים, חטיפת מטוס סבנה, מבצע ארגז
5 שמעון פרס 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 המערך הבחירות לכנסת התשיעית מבצע יונתן
6 עזר ויצמן 20 ביוני 1977 26 במאי 1980 הליכוד התפטר עקב מה שראה כסחבת ביישום הסכם השלום עם מצרים
7 מנחם בגין 28 במאי 1980 5 באוגוסט 1981 הליכוד הבחירות לכנסת העשירית מבצע אופרה
8 אריאל שרון 5 באוגוסט 1981 14 בפברואר 1983 הליכוד עבר מתפקיד שר הביטחון לתפקיד שר בלי תיק בעקבות דו"ח ועדת כהן על מעורבותו בטבח סברה ושתילה מבצע שלום הגליל
(7) מנחם בגין 14 בפברואר 1983 23 בפברואר 1983 הליכוד מינוי משה ארנס כשר הביטחון
9 משה ארנס 23 בפברואר 1983 13 בספטמבר 1984 הליכוד הבחירות לכנסת האחת-עשרה
10 יצחק רבין 13 בספטמבר 1984 15 במרץ 1990 המערך פרישת מפלגת העבודה מממשלת האחדות, וכינון ממשלת ליכוד צרה האינתיפאדה הראשונה, מבצע הצגת תכלית
11 יצחק שמיר 15 במרץ 1990 11 ביוני 1990 הליכוד מינוי משה ארנס כשר הביטחון
(9) משה ארנס 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 הליכוד הבחירות לכנסת השלוש-עשרה
(10) יצחק רבין 13 ביולי 1992 4 בנובמבר 1995 העבודה נרצח מבצע דין וחשבון
(5) שמעון פרס 4 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996 העבודה הפסדו של פרס לבנימין נתניהו בבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראשות הממשלה מבצע ענבי זעם
12 יצחק מרדכי 18 ביוני 1996 25 בינואר 1999 הליכוד פוטר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו עקב מגעיו עם מפלגת המרכז אסון המסוקים, הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)
(9) משה ארנס 27 בינואר 1999 6 ביולי 1999 הליכוד (לא היה ח"כ בעת כהונתו) הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראשות הממשלה הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)
13 אהוד ברק 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 ישראל אחת הפסדו של ברק לאריאל שרון בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 החזרת כוחות צה"ל מרצועת הביטחון
14 בנימין בן אליעזר 7 במרץ 2001 2 בנובמבר 2002 ישראל אחת, עבודה-מימד פרישת מפלגת העבודה מהקואליציה האינתיפאדה השנייה, מבצע חומת מגן
15 שאול מופז 4 בנובמבר 2002 4 במאי 2006 הליכוד, קדימה (לא היה ח"כ בעת כהונתו) הבחירות לכנסת השבע-עשרה ביצוע תוכנית ההתנתקות
16 עמיר פרץ 4 במאי 2006 18 ביוני 2007 עבודה-מימד הפסיד לאהוד ברק בבחירות לראשות מפלגת העבודה מלחמת לבנון השנייה
(13) אהוד ברק 18 ביוני 2007 18 במרץ 2013 העבודה, העצמאות (בתחילת כהונתו לא היה חבר כנסת) הבחירות לכנסת התשע-עשרה תקיפת הכור הגרעיני בסוריה, מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן
17 משה יעלון 18 במרץ 2013 22 במאי 2016 הליכוד התפטר מתפקידו מבצע צוק איתן, הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן
18 בנימין נתניהו 22 במאי 2016 30 במאי 2016 הליכוד מינוי ליברמן לשר הביטחון בעקבות כניסת מפלגת "ישראל ביתנו" לקואליציה
18 אביגדור ליברמן 30 במאי 2016 מכהן ישראל ביתנו הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן

סגני שר הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגן שר הביטחון סיעה תחילת כהונה סוף כהונה
שמעון פרס המערך 1959 1965
צבי דינשטיין המערך 1966 1967
מרדכי צפורי הליכוד 1977 1983
מיכאל דקל הליכוד 1985 1988
עובדיה עלי הליכוד 1991 1992
מרדכי גור העבודה 1992 1995
אורי אור העבודה 1995 1996
סילבן שלום הליכוד 1997 1999
אפרים סנה ישראל אחת 1999 2001
דליה רבין-פילוסוף עבודה-מימד 2001 2002
ויצמן שירי ישראל אחת 2002 2002
זאב בוים הליכוד, קדימה 2003 2006
אפרים סנה העבודה 2006 2007
מתן וילנאי העבודה, מפלגת העצמאות 2007 2011
דני דנון הליכוד 2013 2014
אלי בן דהן הבית היהודי 2015 מכהן

מנכ"לי המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תחילת כהונה סיום כהונה
לוי אשכול 1948
אליעזר פרי (פרלסון) 1948 1949
פנחס ספיר 1949 1951
זאב שינד 1951 1952
שמעון פרס (ממלא מקום) 1952 1953
שמעון פרס 1953 1959
אשר בן נתן (ממלא מקום) 1959 1960
אשר בן נתן 1960 1965
משה קשתי 1965 1970
ישעיהו לביא 1970 1972
יצחק עירוני 1972 1975
פנחס זוסמן 1975 1978
יוסף מעין 1978 1982
אהרון בית הלחמי 1982 1983
מנחם מרון 1983 1986
דוד עברי 1986 1996
אילן בירן 1996 1999
עמוס ירון 1999 2005
יעקב תורן 2005 2006
גבי אשכנזי 2006 2007
פנחס בוכריס 2007 2010
אודי שני 2010 2013
דן הראל אוגוסט 2013 מאי 2016
אודי אדם מאי 2016 מכהן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
  2. ^ mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/.../MainBudgetFull_2013_2014.doc
  3. ^ פורסמו באתר TheMarker, [1]