יונה גירונדי
| לידה |
סביב 1210 ז'ירונה, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
1263 כ"ח בחשוון ה'כ"ד טולדו, ספרד |
| מדינה |
כתר אראגון |
| חיבוריו | "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא, פירוש על הרי"ף על מספר מסכתות (בידינו נשאר רק החיבור על מסכת ברכות, פירוש על ספר משלי, פירוש על מסכת אבות, ספר מוסר כללי בשם "שערי צדק" (בידינו נשאר רק חלק בשם "שערי תשובה", וכן[1] החלק שערי עבודה), ספר היראה - מוסר |
| רבותיו | רבי שלמה מן ההר (מונטיפלייר), האחים רבי משה ורבי שמואל בני שניאור מאיוורא והרמב"ן |
| תלמידיו | רבי שלמה בן אדרת (רשב"א). |
  | |
רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה".
בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד עם בן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן.[2] בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.
התנגדותו לספרי הרמב"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה ממתנגדי הרמב"ם ויחד עם רבו החרימו את ספרי הרמב"ם דבר שגרם לפולמוס קשה בעם היהודי באותה תקופה בו השתתפו בין היתר הרד"ק, הרמב"ן ועוד מגדולי הדור. יש אומרים שהפולמוס הזה גרם לשריפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים.
תלמידו, רבי הלל מווירונה מספר שלאחר שראה רבנו יונה את תוצאות המחלוקת התחרט על מעשיו, וכחלק מתשובתו כתב את הספר שערי תשובה, וכן היה בכוונתו לעלות לא"י לקברו של הרמב"ם כדי לבקש ממנו מחילה. אולם יש המפקפקים באמינות מסורת זו וטוענים שהיא יצאה מאת מתנגדיו.[3] ישראל תא שמע תמך באמינות הסיפור בשל העובדה שהסיפור נכתב ופורסם סמוך לפטירת רבנו יונה מה שהופך את השקר לפחות סביר, כך גם בחיבורו למסכת ברכות המחבר מציין לרמב"ם ופוסק על פיו פעמים רבות.[4]
יצירתו התורנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, וכתב חידושים לכמה מסכתות. אך כיום נשארו בידינו רק חידושיו למסכת בבא בתרא המכונים "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם כינויו של החיבור.
כמה מתלמידיו כתבו חידושים על מסכתות שונות שרובו או כולו ממנו, וקרויים בשם חידושי תלמידי רבינו יונה ובקצרה תר"י. הרשב"א והרא"ש מרבים לצטט מחידושיו גם למסכתות נוספות.
חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו הספר "שערי תשובה", (ישנם עוד חיבורים שנטען שהם מהווים חלק מ"שערי צדק", ראה שערי תשובה). חיבר פירוש על ספר משלי, וכן חיבר פירוש על מסכת אבות שהוא פירוש ארוך יחסית לפירושי רש"י ורמב"ם.
בספר חידושי הריטב"א למסכת גיטין (שיש חולקים על ייחוסם לריטב"א) מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על מסכת גיטין (זהו המקור היחיד לחידושיו על גיטין).
נפטר בטולדו בכ"ח בחשוון בשנת ה'כ"ד (1263). רבי יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא[5] כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם).
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא
- חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת סנהדרין, עבודה זרה
- פירוש תלמיד רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות
- שערי תשובה - ביאור והרחבה בנושאי חזרה בתשובה
- ספר היראה - נדפס כנספח לספר שערי תשובה
- יסוד התשובה
- סדר פסח[6]
- פרוש על חמישה חומשי התורה (נדפס על ידי שמואל קרויזר, מ' ספרסטיין פקפק בייחוס, ישראל תא שמע נטה להסכים עם קרויזר וקבע שהחיבור יצא בוודאות מחוגו[7])
- פירוש על מסכת אבות
- פירוש על ספר משלי
- שערי העבודה (נדפס על ידי הרב בנימין זילבר, יש שפקפקו בייחוס, ישראל תא שמע הוכיח שרבנו יונה הוא המחבר[8])[9]
- שער התוכחה (נדפס על ידי הרב בנימין זילבר, יש שפקפקו בייחוס,[10] ישראל תא שמע הוכיח שרבנו יונה הוא המחבר[4])
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל משה תא-שמע, "חסידות אשכנז בספרד: רבנו יונה גירונדי – האיש ופועלו", כנסת מחקרים, כרך ב: ספרד, מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד, עמ' 109–148. [נדפס במקור בתוך: אהרן מירסקי, אברהם גרוסמן ויוסף קפלן, גולה אחר גולה, ירושלים תשמ"ח.] (להורדה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יונה גירונדי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
יונה בן אברהם (בערך 1200–1263), גרונדי, דף שער בספרייה הלאומית
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יסוד התשובה, באתר היברובוקס
- ספר היראה, דפוס וילנא
- ספר היראה, דפוס ורשה, מאתר "דעת"
- הרב בועז שלום, סדרת שיעורים ב'ספר היראה' לרבינו יונה, באתר 'טעמו וראו'
- עליות דרבינו יונה על מסכת בבא בתרא, באתר היברובוקס
- פירוש על ספר משלי
- פירוש רבינו יונה על מסכת אבות, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- שערי תשובה
- חידושי רבינו יונה על מסכת סנהדרין, ירושלים שנת תשט"ו (1955), באתר היברובוקס
- חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת עבודה זרה, באתר היברובוקס
- כתב יד, שערי תשובה, פרמה, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, ערוגת הבושם , דרשות ופרוש התורה, לונדון, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, עליות דרבנו יונה, מוסקבה, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ככל הנראה - התגלה בשנים האחרונות מכת"י ויש המפקפקים על יחוס הספר לרבנו יונה
- ^ שו"ת רשב"ש, סימן רצ"א.
- ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, עמ' 264–265: סיפור זה על ר' יונה גירונדי מופיע באיגרת שכתב ר' הלל ב"ר שמואל מווירונה לר' יצחק ב"ר מרדכי, רופאו של האפיפיור ניקולאוס הרביעי, במהלך הוויכוח השני נגד כתביו הפילוסופיים של הרמב"ם, שהתנהל בשנים 1284–1290. ר' הלל מציין באיגרת ששמע את הדברים מפי ר' יונה גירונדי עצמו, שהיה מורו של ר' הלל בברצלונה (כנראה בין השנים 1259–1262). אולם פראוור טוען כי איגרת זו "מעוררת תמיהה ומעלה פקפוק לגבי אמינותה".
- ^ 1 2 ישראל משה תא-שמע, "חסידות אשכנז בספרד: רבנו יונה גירונדי – האיש ופועלו", כנסת מחקרים, כרך ב: ספרד, מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד, עמ' 109–148
- ^ קרקוב תרנה, עמ' 99. במהדורת ראובן בונפיל נמצא בעמ' 119, פיסקא קלב.
- ^ אברהם שושנה, "סדר פסח לרבינו יונה", ספר הזכרון לגאון רבי חיים שמואלביץ, ירושלים תש"ם, עמ' רסא-רעח; ש"א שטרן, הגדה של פסח עם פרוש הראב"ן, בני ברק תשמ"ה, עמ' קלב-קמד ועמ' 18; א' הורביץ, "סדר פסח לרבינו יונה", הדרום, מט (תשרי תש"ם), עמ' 164-143.
- ^ ישראל תא שמע, הנגלה שבנסתר, 2001, עמ' 129 הערה 111
- ^ ישראל משה תא-שמע, "חסידות אשכנז בספרד: רבנו יונה גירונדי – האיש ופועלו", כנסת מחקרים, כרך ב: ספרד, מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד, עמ' 109–148
- ^ נ"מ ברונזניק, "בעלותו של ר׳ יונה גירונדי על הספר 'שערי העבודה'", הדרום, כח (תשכ"ט), עמ' 242-238.
- ^ ש' חסידא, "אודות ספר שער התוכחה", מוריה י [ג-ד] (שבט תשמ"א), עמ' יז-כא, טענתו העיקרית שתוכן המאמר נמצא בספר שבלי הלקט.
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
| רמב"ן | ||
|---|---|---|
| כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן לתלמוד • מלחמות ה' • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת | 
|
| אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה (פבלו כריסטיאני • חיימה הראשון, מלך אראגון) • פולמוס הרמב"ם | |
| רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר | |
| חבריו | הרבנים עזרא ועזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי • משפחת רמב"ן | |
| מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי | |
| חוקרי הרמב"ן (מחברי ספרים) |
שרגא אברמסון • משה הלברטל • שלם יהלום • יהונתן יעקבס • עודד ישראלי • יעקב שלום ליכט • מרים סקלרץ • חביבה פדיה • עמוס פונקנשטיין • חיים דוב שעוועל • יצחק אונא • רוברט חזן (אנ') | |
| אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • קבר הרמב"ן • מערת הרמב"ן • רחוב רמב"ן | |
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |