יצחק זמיר – הבדלי גרסאות

יצחק זמיר
	יצחק זמיר, 2012
לידה	15 באפריל 1931 (בן 93); ורשה, פולין
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1934
השכלה	אוניברסיטת לונדון; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
	1978–1986; (כ־8 שנים)
	→ אהרן ברק יוסף חריש ←
	1988–1991; (כ־3 שנים)
	→ יהושע רוטנשטרייך חיים יוסף צדוק ←
	17 בינואר 1994 – 15 באפריל 2001; (7 שנים ו־12 שבועות)
	17 בינואר 1994 – 15 באפריל 2001; (7 שנים ו־12 שבועות)
פרסים והוקרה
	פרס ישראל (1997); פרס א.מ.ת. (2014); פרס צלטנר (1986); אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:22, 18 באפריל 2021

ערך זה עוסק בשופט ישראלי בדימוס. אם התכוונתם לקצין ישראלי, ראו יצחק זמיר (קצין).

יצחק זמיר (נולד ב-15 באפריל 1931) הוא משפטן ישראלי, פרופסור למשפטים, שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1978–1986 ושופט בית המשפט העליון בשנים 1994–2001. חתן פרס ישראל (1997) ופרס א. מ. ת. (2014).

ביוגרפיה

זמיר נולד בוורשה בשם יצחק נַכְטִיגָל^[1] ועלה לארץ ישראל בגיל שלוש עם הוריו, חנה ויחיאל נכטיגל. בארץ נולד אחיו הצעיר, שמואל (מוקי). הוריו היו סוכני ביטוח, והמשפחה התגוררה ברחוב לֶיבונטין בתל אביב.^[2] למד בבית הספר אחד העם ובגימנסיה הרצליה, והיה מרכז שבט הצופים שלה. שירת בצה"ל במודיעין חיל האוויר, ובמקביל היה כתב בבטאון חיל האוויר; הוא המשיך לכתוב בביטאון גם לאחר שחרורו וכל זאת תחת מספר שמות עט.^[3] למד כלכלה ומדע המדינה בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, ובהמשך עבר ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובמקביל למד בה מדע המדינה ויחסים בינלאומיים. בתקופה זו היה חבר בארגון "שורת המתנדבים". את התמחותו עשה אצל השופט (לימים הנשיא) יואל זוסמן בבית המשפט העליון בשנת 1956. בשנת 1959 קיבל רישיון לעריכת דין, ובאותה שנה קיבל גם תואר דוקטור במשפטים (בנושא פסקי דין הצהרתיים במשפט האנגלי) מאוניברסיטת לונדון, והדוקטורט פורסם כספר על ידי הוצאת הספרים "סטיבנס" שבאנגליה.

זמיר לימד משפטים באוניברסיטה העברית והתמחה במשפט ציבורי וביחסי עבודה^[4] ואף עמד בראש ועדה להכנת חוק על יחסי עבודה^[5]. בספר שהוציא בשנת 1962 טען להרחבת זכות העמידה, עמדה שצוטטה על ידי שופטים באנגליה^[6]. היה פעיל במאבק הסגל האקדמי להעלאת שכרו וטען נגד דרישת משרד האוצר לבטל הסכם שכר שנחתם בין האוניברסיטה העברית והסגל האקדמי^[7].

ב-1965 קיבל מינוי כמרצה בכיר^[8]. ב-1970 קודם לדרגת פרופסור חבר^[9]. בשנים 1972-1970 היה מנהל המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי שליד הפקולטה למשפטים. בשנת 1975 קודם לדרגת פרופסור מן המניין. בין השנים 1975–1978 כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים^[10].

במשך הזמן היה חוקר ופרופסור-אורח באוניברסיטאות אחדות בחו"ל.

בשנת 1970 הקים חוג גמילה מעישון (הראשון בישראל) בשיתוף עם משרד הבריאות, ולאחר מכן היה מייסד ויו"ר האגודה למניעת עישון^[11] ובמסגרת זאת הביע תמיכה בחוק המגביל פרסומת לסיגריות^[12].

בשנת 2020 פרסם ספר ילדים בשם "לשחרר את קנגורו תום".^[13]

זמיר הוא דודו של אסף זמיר, שר התיירות ה-20 של מדינת ישראל

יועץ משפטי לממשלה

ביולי 1978 נבחר זמיר לשמש כיועץ המשפטי לממשלה החל מספטמבר 1978^[14] הוא כיהן בתפקיד (תחת ראשי הממשלה מנחם בגין, יצחק שמיר ושמעון פרס) עד אמצע 1986.

ביוני 1985 הורה למשטרה שלא לאשר ולמנוע קיום של הפגנות בעד שחרור עצורי המחתרת היהודית בטענה שהן פוגעות בטוהר ההליך המשפטי בניגוד לחוק הסוב יודיצה^[15]. זמיר תקף את הקריאות לשחרור המחתרת וטען שכפסע בינם לבין החלפת שלטון החוק בשלטון הרחוב^[16]. הדברים עוררו ביקורת רבה בתקשורת^[17] ובימין^[18], בה מחו שזמיר לא התערב בנוגע להפגנות נגד המחתרת^[19].

יותר מכל זכור זמיר מתקופת כהונתו כיועץ משפטי לממשלה על מאבקו לחקירת פרשת קו 300 והעמדת האשמים לדין. עוד כאשר התפרסמו הידיעות הראשונות על אפשרות הריגת מחבלים שנתפסו חיים, דרש זמיר משר הביטחון משה ארנס למנות ועדת חקירה לבדיקת הפרסומים. זמיר טען מאוחר יותר שארנס הסכים לדרישה רק לאחר ששמועות עקשניות ייחסו את הריגת המחבלים לארנס עצמו. עיקר מאבקו של זמיר לחקירת הפרשה החל מספר שבועות לאחר שהודיע על כוונתו לפרוש מתפקידו, לאחר שהגיעו אליו שלושת פורשי השב"כ שספרו לו על הוראת ראש השב"כ להרוג את המחבלים ועל שיבוש הפעילות של ועדות החקירה. זמיר ניסה להגיע להסכמות עם הממשלה על חקירת הנושא ולחלופין על פרישת המעורבים מהשב"כ. אולם לאחר שראש השב"כ, אברהם שלום, סירב להתפטר, בגיבוי של ראש הממשלה שמעון פרס וממלא מקומו יצחק שמיר^[20]^[21], הורה זמיר למשטרה לפתוח בחקירה פלילית^[22]. זמיר הסביר את החלטתו: "התלונה במשטרה הוגשה לאחר שכלו כל הקיצים וכל הצעותיי לפתרון נדחו. אילמלא כן כל הפרשה הייתה יכולה להגמר אחרת."^[23]. במשך חודשים הפרשה נשמרה בסודיות רבה, ורק מעטים ידעו עליה. בתקופה זאת הופעלו על זמיר לחצים כבדים כדי שיחזור בו מן ההחלטה לקיים חקירה בפרשה, אך זמיר סירב. בעקבות הסירוב, ימים ספורים לפני המועד שבו אמור היה להתקיים דיון בבג"ץ בעתירה של אחד מבכירי השב"כ, ולאחר שזמיר הודיע שאינו מוכן להגן בבג"ץ על העמדות של ראש שב"כ ושל ראש הממשלה, הממשלה מיהרה למנות את יוסף חריש כמחליפו של זמיר. על ההאשמות נגדו אמר זמיר:

מציגים את הנושא כאילו מצד אחד עומדים אישים החרדים לביטחון המדינה ומהצד השני כאילו עומדים המשפטנים, אנשים מרובעים, אפורים וצרי אופקים. לא כך הוא. אני פועל בנושא זה למען ביטחון המדינה. מדובר במוסר ובאמינות של שב"כ. אם תהיה פגיעה באמינותו, תהיה זו פגיעה חמורה בביטחון המדינה.

— ^[23]

כיועץ משפטי לממשלה פעל להסרת החסינות ולהעמדה לדין של ח"כ שמואל פלאטו-שרון, של השר אהרן אבוחצירא ושל חבר הכנסת שלמה עמר. פרסם חוות דעת והנחיות רבות בקובץ הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

בשנים 1988–1991 כיהן כנשיא מועצת העיתונות בישראל. בדצמבר 1991 התפטר מתפקידו בטענה שאין בו אמון ואין בידיו סמכויות, לנוכח סירוב המועצה לאפשר לבית הדין לאתיקה הטלת קנס על עיתון והשעיה מעבודה כעיתונאי על מי שעבר על כללי האתיקה.

בשנת 1991 הקים את הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, היה הדקאן הראשון שלה, והיה גם עורך-מייסד של כתב העת "משפט וממשל".

בבית המשפט העליון

מ-17 בינואר 1994^[24] ועד לפרישתו לגמלאות ב-15 באפריל 2001^[25], כיהן כשופט בית המשפט העליון. וכיהן גם כראש ועדה לבחינת דרכי מינוי שופטים.

בפסק דין (בג"ץ 7111/95 מרכז השלטון המקומי ואח' נ' הכנסת ואח', ניתן ב-6 בפברואר 1996) מתח זמיר ביקורת על השימוש המופרז שעושים לעיתים עורכי דין בחוקי היסוד:

אכן, כיום הלכה היא שחוקי היסוד הקנו לבית המשפט סמכות לבטל חוקים. סמכות זאת היא, לדעתי, חיונית בחברה נאורה, ובמיוחד כך בישראל, שבה תרבות השלטון טרם הכתה שורשים עמוקים. יש לשמור עליה היטב, כדי שניתן יהיה לעשות בה שימוש במקרה הראוי. אך דווקא בשל כך יש להיזהר מאוד שלא תהיה כעושר השמור לבעליו לרעתו. כבר אמר הנשיא ברק, שהסמכות של בית-משפט לבטל חוקים דומה לנשק בלתי קונבנציונלי (ראו א' ברק, "זכויות אדם מוגנות: ההיקף וההגבלות" משפט וממשל א, 253). כל אחד יודע עד כמה נשק כזה עלול להיות הרסני, אם כי לא כל אחד מבין עד היכן עלול ההרס להתפשט. מי שמופקד על נשק כזה מחויב באיפוק מרבי. אוי לסמכות שאין עמה אחריות. צריך להיות ברור לכל בר-דעת שבית המשפט אינו אמור לעשות שימוש בסמכותו לבטל חוק, אלא במקרה בולט של פגיעה מהותית בזכויות יסוד או בערכים בסיסיים. כבוד האדם אינו צריך לדחוק את כבוד החוק.

על מניעים פוליטיים של עותרים לבית המשפט כתב:

לא מעט עתירות שהוגשו לבית משפט זה על ידי חברים במועצות של רשויות מקומיות, ובהן לא מעט עתירות שהתקבלו על ידי בית המשפט, הונעו על ידי שיקולים פוליטיים. ולא פעם היה בעתירות אלה כדי לקדם את שלטון החוק.

— ^[26]

זמיר דרש שהמדינה תפקח על השוק החופשי. לדבריו:

השוק החופשי נותן הזדמנות למשק הפרטי לצבור כוח כלכלי רב. גם כוח כלכלי עלול להשחית. אסור לשכוח את הלקח המר של המדינה המתירנית, שאפשרה לכוח כלכלי לגרום, תחת הסיסמה של חופש, הרבה עושק ועוול. דווקא בתנאים של שוק חופשי נדרשת המדינה להגן על חלשים.

— ^[27]

במשך השנים מילא זמיר תפקידים ציבוריים רבים. בין השאר הוא כיהן ביו"ר המועצה לבתי דין מינהליים, יו"ר המועצה לתאגידים ציבוריים, יו"ר הוועדה לבתי המשפט לעניינים מינהליים, יו"ר הוועדה לבתי המשפט לעניינים מקומיים, יו"ר-מייסד ונשיא העמותה למשפט ציבורי, יו"ר הוועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה, יו"ר הוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת, יו"ר הוועדה להחזר הוצאות משפטיות לחברי הכנסת, יו"ר הוועדה לשינוי מעמד הספרייה הלאומית, יו"ר ונשיא המרכז לאתיקה בירושלים, ויו"ר המועצה הציבורית של "כל זכות".

לאחר פרישתו מבית המשפט העליון בשנת 2001, בגיל 70, שימש בורר ומגשר בעניינים רבים.

פרסים והוקרה

זמיר זכה בפרסים רבים. בין השאר זכה בפרס צלטנר לעידוד המחקר במדעי המשפט ובאות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג (שניהם בשנת 1986), בפרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים (1988), בפרס ישראל לחקר המשפט בשנת ה'תשנ"ז (1997), באות אביר איכות השלטון (2002)^[28], בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה (2003)^[29], בתואר עמית כבוד של האוניברסיטה הפתוחה (2011), בפרס גורני למשפט ציבורי מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל (20211) ובפרס א.מ.ת לחקר המשפט (ביחד עם פרופ' אריאל פורת) בשנת 2014.

השקפותיו

זמיר פרסם וערך ספרים בתחום המשפט ולמעלה ממאה מאמרים בכתבי עת משפטיים בישראל ומחוץ לישראל. הוא הרבה להתראיין ברדיו ובטלוויזיה ולפרסם מאמרים בעיתונות בנושאים שעל הפרק. הוא מתומכי האקטיביזם השיפוטי, אך עם זאת התבטא בעד ריסון בפסילת חוקים.

מספריו וממאמריו

בתי הדין המנהליים בישראל, בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, 1971
דיני עבודה: מקורות, הערות, בעיות, הוצאת אקדמון
השפיטה בעניינים מנהליים, בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, 1975
הסמכות המינהלית, נבו הוצאה לאור, מהדורה שנייה, בשנים 2010 עד 2020, בחמישה כרכים.
"פרשת קו 300" שורשים במשפט 383 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.
"לשחרר את קנגורו תום", "סיפור לילדים וגם להורים" (2020), הוצאת שוקן.

לקריאה נוספת

יצחק זמיר, "אקטיביזם שיפוטי: החלטה להחליט", עיוני משפט, ינואר 1993
גד ברזילי, אפרים יוכטמן-יער, זאב סגל, בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית. ת"א: דיונון/פפירוס, 1994
גד ברזילי, דוד נחמיאס, היועץ המשפטי לממשלה: סמכות ואחריות. הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. ירושלים: 1997
דינה זילבר, בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה, פרק 9, הוצאת דביר,2012
ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון - הפרק: יצחק זמיר, הוצאת למשכל - ידיעות ספרים, 2017, עמ' 105 - 144^[30]

קישורים חיצוניים

פרופיל יצחק זמיר, באתר News1 מחלקה ראשונה, ספטמבר 2001
תשעה מן העליון - הרהורים שלאחר השפיטה, יצחק זמיר, עלי משפט ז, תשס"ט
מיכל קפרא, עת הזמיר הגיע, מעריב, 6 בדצמבר 1985
פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, על השופט זמיר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 במאי 2001
גידי וייץ, תשמעו, אנחנו חולים, באתר הארץ, 27 בפברואר 2007
חן מענית, ‏"הנזק שגורמות המכללות למשפטים מחלחל לחברה כולה", באתר גלובס, 13 ביוני 2012
תום שגב, האיש של ההתנחלויות בבג"ץ, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2012
שלושה מכתבים של יצחק זמיר אל מנחם בגין נכללים בקובץ תעודות שפורסם באתר ארכיון המדינה לרגל מלאות 33 שנים לבג"ץ אלון מורה
רביב דרוקר, המקור, כך כמעט הועמד אריאל שרון לדין, בגלל בית לא חוקי של תורם לליכוד, באתר nana10‏, 26 בדצמבר 2013 – יצחק זמיר בקטע מריאיון לסדרה של רביב דרוקר "שותפי סוד" על היועצים המשפטיים לממשלה
נעמה לנסקי, "ביהמ"ש העליון במצב הכי פגיע שיכול להיות", באתר ישראל היום, 28 בנובמבר 2014
מאיה פולק, ‏לא משחק ילדים: יצחק זמיר חוזר לקריירה הסוערת עם ספר, בעיתון מקור ראשון, 17 בינואר 2021

מכּתביו והרצאותיו:

שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים מבחן גורלי למערכת המשפט, באתר הארץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:משפט וממשל
פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שוויון זכויות כלפי ערבים בישראל, משפט וממשל 1-zamir
ההיסטוריה של זכויות האדם בישראל, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 27 במרץ 2012
הניחו לבתי הדין לעבודה, באתר הארץ, 4 בפברואר 2013
חוק היועמ"שים: הצעת החוק נגד שלטון החוק, באתר הארץ, 1 בפברואר 2018
יצחק זמיר | משרת היועץ המשפטי לממשלה | בית המשפט הגבוה לצדק | תפקידו של בית המשפט העליון בהגנה על זכויות אדם | ניגוד עניינים בשירות הציבורי | הרצאות באתר האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל, אוקטובר-נובמבר 2017
1984 - פרשת קו 300, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 10 במרץ 2019

הערות שוליים

^ "נכטיגל" (נאַכטיגאַל) ביידיש פירושו "זמיר", ומכאן שמו המעוברת, שאותו נדרש לשנות בשירותו הצבאי. ראו ענת מידן, "היתה אצלנו חלוקה: מוקי היפה, יצחק החכם", חדשות, 23 באוגוסט 1985.
^ ענת מידן, עת הזמיר הגיעה, חדשות, 23 באוגוסט 1985.
^ דבר המערכת, אתר חיל האוויר
^ דוד ליפקין, הסדר תחיקתי מיוחד, דבר, 28 בינואר 1971
בעד ונגד תחיקת עבודה, דבר, 13 בספטמבר 1971
ביקורת על החלטות מהירות מדי, דבר, 8 ביולי 1973
נחנכה קתדרה לדיני עבודה, דבר, 28 בנובמבר 1977
^ אלמוגי: יופסק מתן העדפות למפעלים, דבר, 23 ביוני 1971
^ גדעון גינת, אלן רוס נגד הטלוויזיה, דבר, 23 במאי 1973
^ אברהם פלג ויחיאל לימור, הפרופסורים זועמים: יש מגמה ברורה, מעריב, 11 ביוני 1974
^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 26 באוגוסט 1965
^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 11 בפברואר 1970
^ פרופ' י. זמיר דיקן הפקולטה למשפטים בי-ם, דבר, 19 ביוני 1975
^ כינוס האגודה למניעת עישון, דבר, 7 באוקטובר 1973
^ בעד הגבלת הפרסומת לסיגריות, דבר, 6 באוגוסט 1973
^ לשחרר את קנגורו תום - מאת יצחק זמיר - הוצאת שוקן - Schocken, באתר www.schocken.co.il
^ פרופ' יצחק זמיר - יועץ משפטי לממשלה, דבר, 24 ביולי 1978; המשך
^ ברוך מאירי ואלי דנון, זמיר: אסור להפגין למען עצורי המחתרת, מעריב, 11 ביוני 1985
^ היועץ המשפטי לממשלה זמיר: כפסע בין החלפת שלטון החוק בשלטון הרחוב, מעריב, 19 ביוני 1985
^ גבריאל שטרסמן, משטרת סוב יודיצה, מעריב, 22 בספטמבר 1985
^ יהושע ביצור, רוב הח"כים בליכוד נגד השתתפות בהפגנה, מעריב, 12 ביוני 1985
^ בני עקיבא במבוכה, מעריב, 16 ביוני 1985
^ זמיר הציע לסיים הפרשה בהתפטרות שלום - פרס התנגד, מעריב, 28 במאי 1986
^ צפויה פרישת בכירים מהשב"כ, מעריב, 30 במאי 1986; המשך
^ הממשלה הופתעה מהוראת זמיר, מעריב, 25 במאי 1986; המשך
^ ¹ ² זמיר: בפרשה זו יש אישים הנושאים שם הבטחון לשווא, מעריב, 28 במאי 1986
^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 4192, התשנ"ד, 17 בינואר 1994, עמ' 2314
^ הודעה על גמר כהונתו של שופט, ילקוט הפרסומים 4988, התשס"א, 1 במאי 2001, עמ' 2780
^ בג"ץ 5692/97 נחמיה דורון נ' מאיר ניצן ויאיר דורון
^ בג"ץ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל ו המועצה הישראלית לצרכנות נ' המפקח על הביטוח ואחרים, סעיף 26
^ זוכי אות אביר איכות השלטון 2002
^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
^ המחברים/המראיינים הם קבוצה של שמונה סטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן: אליחי שילה, יאיר טייטלבאום, שירי ליברמן - שלו, נפתלי פורת, שירה זילכה, אביחי יהוסף, שלומי שוורץ, יובל תמיר

[1] "נכטיגל" (נאַכטיגאַל) ביידיש פירושו "זמיר", ומכאן שמו המעוברת, שאותו נדרש לשנות בשירותו הצבאי. ראו ענת מידן, "היתה אצלנו חלוקה: מוקי היפה, יצחק החכם", חדשות, 23 באוגוסט 1985.

[2] ענת מידן, עת הזמיר הגיעה, חדשות, 23 באוגוסט 1985.

[3] דבר המערכת, אתר חיל האוויר

[4] דוד ליפקין, הסדר תחיקתי מיוחד, דבר, 28 בינואר 1971
בעד ונגד תחיקת עבודה, דבר, 13 בספטמבר 1971
ביקורת על החלטות מהירות מדי, דבר, 8 ביולי 1973
נחנכה קתדרה לדיני עבודה, דבר, 28 בנובמבר 1977

[5] אלמוגי: יופסק מתן העדפות למפעלים, דבר, 23 ביוני 1971

[6] גדעון גינת, אלן רוס נגד הטלוויזיה, דבר, 23 במאי 1973

[7] אברהם פלג ויחיאל לימור, הפרופסורים זועמים: יש מגמה ברורה, מעריב, 11 ביוני 1974

[8] העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 26 באוגוסט 1965

[9] העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 11 בפברואר 1970

[10] פרופ' י. זמיר דיקן הפקולטה למשפטים בי-ם, דבר, 19 ביוני 1975

[11] כינוס האגודה למניעת עישון, דבר, 7 באוקטובר 1973

[12] בעד הגבלת הפרסומת לסיגריות, דבר, 6 באוגוסט 1973

[13] לשחרר את קנגורו תום - מאת יצחק זמיר - הוצאת שוקן - Schocken, באתר www.schocken.co.il

[14] פרופ' יצחק זמיר - יועץ משפטי לממשלה, דבר, 24 ביולי 1978; המשך

[15] ברוך מאירי ואלי דנון, זמיר: אסור להפגין למען עצורי המחתרת, מעריב, 11 ביוני 1985

[16] היועץ המשפטי לממשלה זמיר: כפסע בין החלפת שלטון החוק בשלטון הרחוב, מעריב, 19 ביוני 1985

[17] גבריאל שטרסמן, משטרת סוב יודיצה, מעריב, 22 בספטמבר 1985

[18] יהושע ביצור, רוב הח"כים בליכוד נגד השתתפות בהפגנה, מעריב, 12 ביוני 1985

[19] בני עקיבא במבוכה, מעריב, 16 ביוני 1985

[20] זמיר הציע לסיים הפרשה בהתפטרות שלום - פרס התנגד, מעריב, 28 במאי 1986

[צפויה-21] צפויה פרישת בכירים מהשב"כ, מעריב, 30 במאי 1986; המשך

[22] הממשלה הופתעה מהוראת זמיר, מעריב, 25 במאי 1986; המשך

[זמיר28-23] ¹ ² זמיר: בפרשה זו יש אישים הנושאים שם הבטחון לשווא, מעריב, 28 במאי 1986

[24] הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 4192, התשנ"ד, 17 בינואר 1994, עמ' 2314

[25] הודעה על גמר כהונתו של שופט, ילקוט הפרסומים 4988, התשס"א, 1 במאי 2001, עמ' 2780

[26] בג"ץ 5692/97 נחמיה דורון נ' מאיר ניצן ויאיר דורון

[27] בג"ץ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל ו המועצה הישראלית לצרכנות נ' המפקח על הביטוח ואחרים, סעיף 26

[28] זוכי אות אביר איכות השלטון 2002

[29] מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה

[30] המחברים/המראיינים הם קבוצה של שמונה סטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן: אליחי שילה, יאיר טייטלבאום, שירי ליברמן - שלו, נפתלי פורת, שירה זילכה, אביחי יהוסף, שלומי שוורץ, יובל תמיר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

@@ שורה 87: / שורה 87: @@
 * '''הסמכות המינהלית''', [[נבו הוצאה לאור]], מהדורה שנייה, בשנים 2010 עד 2020, בחמישה כרכים.
 * "פרשת קו 300" '''שורשים במשפט''' 383 (דינה זילבר עורכת, 2020), [[הוצאת נבו]].
+* "לשחרר את קנגורו תום", "סיפור לילדים וגם להורים" (2020), [[הוצאת שוקן]].
 ==לקריאה נוספת==

שופטים לשעבר בבית המשפט העליון
נשיאים	זמורה • אולשן • אגרנט • זוסמן • לנדוי • כַהן • שמגר • ברק • ביניש • גרוניס • נאור • חיות
שופטים	דונקלבלום • חשין • אסף • זילברג • ברנזון • גויטיין • ויתקון • כהן • מני • הלוי • קיסטר • עציוני • שרשבסקי • בן-פורת • אשר • אלון • בכור • בייסקי • לוין • כהן • כהן • לוין • בך • נתניהו • חלימה • גולדברג • מלץ • אור • מצא • חשין • זמיר • דורנר • טל • שטרסברג-כהן • קדמי • טירקל • אנגלרד • ריבלין • פרוקצ'יה • לוי • ארבל • זילברטל • רובינשטיין • ג'ובראן • דנציגר • שהם • מלצר • מזוז • הנדל • קרא • ברון
שופטים במינוי זמני	בקר • זהר • לוין • צלטנר • כהן • בן-עתו • שילה • שינבוים • אבנור • וייס • בן דרור • וינוגרד • ולנשטיין • אריאל • אלוני • בן יאיר • גולדברג • אלון • אילן • זועבי • ברלינר • עדיאל • חשין • שוחט
ראו גם: שופטים מכהנים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יצחק זמיר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצחק זמיר