הספר הלבן (1939)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בספר הלבן מ־1939. אם התכוונתם לספרים לבנים אחרים, ראו הספר הלבן (פירושונים).

הספר הלבן של 1939, הידוע גם בתור ספר המעל, הספר הלבן של מקדונלד, הספר הלבן השלישי או בתור הספר השחור, הוא קובץ תקנות שפורסם על ידי ממשלת בריטניה מתוקף המנדט הבריטי בארץ ישראל ב-17 במאי 1939. ספר זה היה השלישי במספר, וקדמו לו הספר הלבן הראשון שפורסם על ידי וינסטון צ'רצ'יל בשנת 1922, והספר הלבן של פאספילד משנת 1930.

הספר הלבן של מקדונלד פורסם ב-17 במאי 1939, בעקבות כשלון ועידת השולחן העגול ועל רקע המשך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. הספר קיבל את שמו ממלקולם מקדונלד, שר המושבות הבריטי באותה עת.

[עריכה] עיקרי הספר

עיקרי "הספר הלבן" היו:

• ארץ ישראל לא יכולה להיות שייכת לערבים או ליהודים.
• בשטחי ארץ ישראל המנדטורית תוקם תוך עשר שנים מפרסום הספר מדינה דו-לאומית שתהיה שייכת לתושבי הארץ הערבים והיהודים כאחד.
• מכסת העלייה היהודית בחמש השנים הקרובות תעמוד על סך 75,000 נפש (וגם זאת מתוך התחשבות במצב היהודים באירופה). בגל ראשון יוכלו לעלות 25 אלף יהודים (כדי לעזור מיידית ליהודים מאירופה), ובמשך 5 שנים יורשו לעלות עשרת אלפים יהודים כל שנה, סך הכול 75 אלף. מעבר למכסה זו העלייה תותנה בהסכמת הערבים.
• תוגבל רכישת קרקעות על ידי יהודים (עד 95% משטח ישראל לא יינתן למכירה ליהודים בטענה כי לערבים ריבוי טבעי מהיר והם זקוקים לשטח)

בעקבות הספר הלבן צומצמה העלייה היהודית ולאחר שפורסמו תקנות העברת קרקעות מ-1940, הפכה רכישת אדמות על ידי יהודים מידי הערבים לכמעט בלתי אפשרית.

[עריכה] התגובות לספר

הספר שכונה בפי דוד בן-גוריון "ספר המעל" היה בגדר שינוי מוחלט של המדיניות הבריטית שראשיתה בהצהרת בלפור מ-1917 והשלמת הנסיגה ההדרגתית ממדיניותה הפרו-ציונית המקורית של בריטניה. לפיכך, עורר הספר והתקנות שנלוו אליו תגובת זעם ומחאה ביישוב ובתנועה הציונית. היישוב הכריז על שביתה כללית בכל הארץ ובערים הגדולות נערכו תהלוכות מחאה.

בעקבות הספר הלבן התאחד היישוב היהודי בארץ נגד הבריטים ונגד הספר הלבן, אך משפרצה מלחמת העולם השנייה, ההגנה והאצ"ל החליטו להפסיק את הפעולות נגד הבריטים ולהמשיך אך ורק בפעולות ההתיישבות והעלייה הבלתי לגאלית. בן-גוריון טען אז, כי "עלינו לעזור לצבא הבריטי כאילו אין ספר לבן ועלינו להלחם בספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה". על רקע החלטה זו של האצ"ל פרשה ממנו תנועת "האצ"ל בישראל", לימים תנועת הלח"י ("לוחמי חירות ישראל").

גם הערבים תושבי ארץ ישראל התנגדו ל"ספר הלבן", ודרשו תחת זאת הפסקה מוחלטת של היתר העלייה מאירופה וביטול רעיון ארץ ישראל כבית הלאומי של העם היהודי.

גם בקרב הבריטים עצמם, לא כולם תמכו במדיניות של מקדונלד. בין הבולטים שבמתנגדים היו הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון, ווינסטון צ'רצ'יל.