מהפכת סדום ועמורה
מהפכת סְדוֹם וַעֲמֹרָה, הוא סיפור מקראי המתאר את הריסתן של ארבע ערים, ובהן סדום ועמורה, בידי אלוהים. במקרא, הסיפור מתואר בספר בראשית פרקים י"ח-י"ט.
תוכן הסיפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחינותיו של אברהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימיו של אברהם, הרבו תושבי חמש ערי כיכר הירדן (סדום, עמורה, אדמה, צבֹויים וצוער) לחטוא. כאשר ראה האל שחטאתם "כבדה מאוד", החליט להשמיד את הערים על יושביהן. האל גילה את כוונתו זאת לאברהם, אשר מאן להשלים עם רוע הגזירה וניהל איתו משא ומתן ארוך על מנת שיסלח לערים ולא יחריבן, בטיעון שאין להשמיד את הצדיקים עם הרשעים:
וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר, הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע, חָלִלָה לָּךְ, הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.
אברהם שאל את האל האם יחריב את סדום אם יהיו בה 50 צדיקים. אלוהים ענה שלא. בתגובה הוריד אברהם את המספר ל-45, אחר-כך ל-40, ל-30, ל-20 ול-10, האל ענה שלא יחריב אם יהיו בה 10 צדיקים והלך.[א]
ביקור המלאכים בסדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הדיון באו שני מלאכים לסדום כדי להוציא משם את אחיינו של אברהם, לוט, ואת משפחתו שהתגוררה בעיר, כדי שלא יפגעו בשעת ההשמדה. בהגיע המלאכים לעיר ראה אותם לוט, שישב בשער העיר ולפי מדרש חז"ל שימש שם בתפקיד שופט.[1] לוט הפציר בהם להתארח בביתו, ואף כיבדם בסעודה.
תושבי סדום, שהשמועה על בוא האורחים הגיעה לאוזניהם, החלו מתדפקים על דלת ביתו של לוט בדרישה להוציא אליהם את האורחים על מנת לאונסם.[2] לוט הציע לתושבים את שתי בנותיו הבתולות במקום המלאכים, אולם הם סירבו וניגשו לשבור את הדלת. אז הכו המלאכים את אנשי סדום בעיוורון ("סנוורים" בלשון המקרא) וביקשו מלוט לאסוף את משפחתו ולהימלט משם.
בריחת לוט ומשפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך הלילה נאבק לוט לאסוף את כל בני משפחתו ולשכנע אותם כי רק כך יוכלו להציל את עצמם. לבסוף אחזו בו המלאכים והוציאו אותו מהעיר בכוח:
וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר. וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר.
לאחר צאתו מהעיר אמרו לו "הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכׇל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה", אבל לוט ביקש מהמלאכים שירחמו על העיר הסמוכה, צוער, כדי שיוכל לברוח אליה ולא יאלץ להימלט אל ההרים. בקשתו נענתה ודבר לא קרה עד שהגיע בבטחה לצוער. רק אז החלו השמים להמטיר "גופרית ואש" על סדום ועמורה, אדמה וצבויים, ואלה נחרבו כליל. אשת לוט נתבקשה כמו יתר משפחתה, שלא להתבונן במעשה, אך היא המרתה את פי אלוהים, והפכה (לפי הפירושים המקובלים) לנציב מלח ("ותבט אשתו מאחוריו ותהי נציב מלח") .
פרשנות ומוטיבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חטאם של אנשי סדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באשר לחטאם של אנשי סדום, נאמרו פירושים שונים. הנביא יחזקאל תלה את חטא סדום בהזנחת החלשים שבה וחוסר מתן צדקה לענייה.[3]
בפרשנות היהודית הרבנית לסיפור קיימות מספר דעות: חלק מחכמי ישראל קבעו כי חטא סדום ועמורה היה שלא נתנו מעצמם על אף שלא היה חסר להם כלום וארצם הייתה רחבת ידיים, וגם לא רצו לקחת מאחרים.[ב] חלק אחר למדו שהם נהגו באופן ממוסד בעוינות לזרים שהתבטאה באונס של כל אורח בעיר, ובמעשים אכזריים.[5]
בפרשנות הנוצרית, מתוארת הפריצות המינית שבסדום כעיקר החטא שבה.[6]
דרישת הצדיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש אומרים כי סיפור זה מהווה את הבסיס הרעיוני לאמונה בדבר ל"ו צדיקים: כפי שאברהם מתווכח עם אלוהים על מספר הצדיקים לקיומו של עיר, כך יש צורך במספר צדיקים בשביל לקיים את העולם. במדרש מספרם הוא 30[7] ובתלמוד 45 המחולקים ל-30 בארץ ישראל ו-15 בחוץ לארץ.[8] אמנם, אלוהים מסכים להציל גם בעבור עשרה צדיקים, ולכן היו שסברו (כמו הרב יעקב מדן) שכאן הבסיס המקורי לחיוב ההלכתי במניין.[9]
הפיכת העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי פירוש רש"י, השמים המטירו גשם שהפך לאש וגופרית.[10] רש"י מוסיף במקום את דברי המדרש רבה בו מסופר כי סדום ועמורה נהפכו עם עלות השחר, בשעה שהלבנה והחמה נראו יחד ברקיע, מכיוון שחלק מאנשי סדום עבדו את החמה וחלקם עבדו את הלבנה, וזמן זה נבחר כדי שלא יאמרו אנשי סדום שהיו ניצלים אם אחת מהן הייתה נראית בשמים.[11]
הקבלה לסיפור המבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן להסתכל על סיפור מהפכת סדום ועמורה כעל תמונת מראה של סיפור המבול. צורת הסתכלות זו מובילה למספר מסקנות.[12]
| שלב | מהפכת סדום ועמורה | המבול |
|---|---|---|
| מצג | ”וחטאתם כי כבדה מאוד” (בראשית, י"ח, כ') | ”ותמלא הארץ חמס” (בראשית, ו', י"א) |
| יחסים אסורים בין בני אדם למלאכים | ”איה האנשים... הוציאם אלינו ונדעה אותם” (י"ט, ה') (זכרים ← מלאכים) | ”ויראו בני האלוהים... ויקחו להם נשים” (ו', ב') (מלאכים ← נקבות) |
| צדיק מקבל התראה מוקדמת | לוט | נח |
| צאצאי הצדיק נמלטים עמו | בנות לוט (נקבות) | בני נח (זכרים) |
| מטר הרסני מן השמיים | אש: ”וה' המטיר על סדום ועל-עמרה גפרית ואש מאת ה' מן-השמים” (י"ט, כ"ד) | מים: ”ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה” (ז', י"ב) |
| אחרי האסון | שכרות לוט: מושקה לשכרה על ידי בנותיו עד לאבדן הכרה | שכרות נח: שותה לשכרה עד לאבדן הכרה |
| יחסים אסורים בין בני אדם | לוט: נאנס על ידי בנותיו (נקבה ← זכר) | נח: נאנס על ידי בנו חם[ג] ”וייקץ נח מיינו וידע את אשר-עשה לו בנו הקטן” (ט', כ"ד) (זכר ← זכר) |
| גורלם של צאצאי החוטאים | צאצאי הבנות – בני עמון ומואב – נדחים לנצח מקשר עתידי עם ישראל (דברים, כ"ג, ד'). | צאצא הבן – כנען ובניו – מקוללים לנצח. |
מהשוואת שני הסיפורים ניתן לראות מספר לקחים משותפים:
- התנערות מעמי האזור – כנען, עמון ומואב, תוך רמיזה למקור מנהגיהם הפסולים בעיקר בהקשר המיני.
- הצדקת כיבוש כנען, עמון ומואב עקב הקללה שרובצת עליהם.
- יחס שלילי לשתיית יין, הגוררת שכרות שיש עמה מעשים פסולים.
במיתולוגיה השוואתית ובארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לסיפור המעשה קיימת מקבילה במיתולוגיה היוונית-רומית - סיפור פילמון ובאוציס (באוקיס): זאוס והרמס (או יופיטר ומרקורי בגרסה הרומית, בספרו של אובידיוס "מטמורפוזות") ביקרו בכפר במסווה של בני תמותה; אנשי הכפר סירבו לארחם פרט לזוג פילמון ובאוציס, ולכן אנשי הכפר נענשו בכך שהוטבעו באזור שהוצף במים, ורק הזוג הנדיב ניצל כשהאלים זרזו אותם לרוץ אל ראש ההר והתרו בהם לא להביט אחורנית. בניגוד לאשת לוט בסיפור סדום, הם לא הביטו אחורנית עד שהגיעו לראש ההר (אם כי בדומה לה, גם הם עברו בהמשך מטמורפוזה; אך לא כעונש ולא לנציב מלח, אלא כסוג של פרס לאהבתם וכמילוי משאלתם למות יחד - בסוף חייהם הפכו לעצים שלובי ענפים).
בהיבט של הריסת סדום, קיים ספק האם הסיפור מבוסס על אסון טבע היסטורי, או שהוא רק מיתוס.
השערה על פיצוץ אווירי של אסטרואיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2021 פורסם באתר Scientific Reports מאמר,[13] בו נטען כי מחקרים ארכאולוגים וגאולוגים שנערכו מאז ראשית שנות האלפיים באזור תל אל-חמאם,[14] צפונית מזרחית לים המלח, מצביעים על האפשרות שהסיפור מהדהד זיכרון קדום של התפוצצות אווירית של אסטרואיד באזור סדום לפני כ-3700 שנה, בסביבות שנת 1700 לפסה"נ. לפי המאמר, בתל ובסביבתו נמצאו ממצאים רבים, אשר מעידים על חשיפה לחום גבוה ולפיצוץ אווירי, בדומה לאירוע טונגוסקה ולפגיעת המטאור ברוסיה ב-2013.[15][16]
המאמר וכותביו זכו לביקורת נרחבת ממספר גורמים. המומחה להתפוצצויות אוויריות של מטאורים מארק בוסלואו (Mark Boslough) אשר המאמר מסתמך על המודל שהוא פיתח, טען כי נעשה בו שימוש שגוי במודל שלו;[17] חוקרים נוספים שמתמחים בזיהוי של אירועים כאלה בהיסטוריה טענו כי הממצאים שהוצגו אינם מספיקים כדי להוכיח התפוצצות אווירית של מטאור וכי הם אינם שונים מממצאים ביישובים אחרים מתקופת הברונזה שהם תוצאה של פעילות אנושית כגון קדרות, נפחות ומנזק שנגרם תוך כדי כיבוש צבאי.[18] האתר Science Integrity Digest הצביע על כך שהתמונות במאמר שפורסם נערכו בתוכנת פוטושופ ואינן מקוריות של החוקרים, וכי שמונה מהחוקרים שחתמו על המאמר הם מהמייסדים של "קבוצת המחקר של שביטים" אשר מטרתה להוכיח שערים רבות בהיסטוריה הושמדו על ידי אסטרואידים ולשכנע אזרחים "לעשות משהו בנדון".[19] חוקרים אחרים הצביעו על בעיות נוספות באמינות של המאמר, כגון צילומים בהם אור השמש מגיע מכיוון צפון, העתקת תרשימים ותצלומים ממאמרים שאינם קשורים לאתר, טענות ללא ראיות, מחסור בבחינה מקצועית של העצמות שנמצאו באתר, ועוד. יש שציינו כי החוקרים החתומים על המאמר קיבלו את תאריהם ממוסדות חינוך נוצרים אוונגליסטיים, שמטרתם המוצהרת היא הוכחת האמיתות ההיסטורית של התנ"ך והברית החדשה.[20]
גם חוקרים ממוסדות דתיים מתחו ביקורת על המאמר. מנהלי האתר "תשובות בבראשית" טענו שהתיארוך שמוצע בו לאירוע מאוחר בכמאתיים שנה לתיארוך המקראי של הפיכת סדום ועמורה, וידרוש קיצור משמעותי של חייהם של שלושת האבות ושל שעבוד מצרים;[21][22] הארכאולוג רוברט מולינס, ראש המחלקה לארכאולוגיה מקראית באוניברסיטה הנוצרית אזוסה פסיפיק, אשר מנהל את החפירות באבל בית מעכה ומופיע באתר החפירות של תל אל-חמאם כיועץ לקרמיקה, אמר כי לדעתו המאמר הוא "דוגמה ל'בישול' של הראיות כדי להוכיח את הזיהוי עם סדום המקראית"; והארכאולוג ארן מאייר מאוניברסיטת בר-אילן טען כי ההרס שמתואר במאמר אינו בלתי רגיל, ודומה להרס שנגרם בתל צפית כתוצאה מכיבוש העיר על ידי חזאל מלך ארם דמשק[23][24]
השערות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היו שזיהו את סדום ועמורה עם האתרים הארכאולוגיים באב א-דרע ונומיירה, הסמוכים למאגרי גז וגופרית ולבקע הסורי-אפריקני, ושיערו שאחד המצבורים השתחרר כתוצאה מרעידת אדמה והתפוצץ במה שתואר כגשם של אש. כראיה מסייעת לכך שהתרחש באזור אירוע וולקני, הם ציינו שיש דמיון וקשר בין המבנה של הר סדום לבין המבנה באזור הלשון.[25]
תיארוך מסורתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית אברהם נולד בשנת 1813 לפנה"ס, והיה בן מאה בהולדת בנו יצחק:
וְאַבְרָהָם, בֶּן-מְאַת שָׁנָה, בְּהִוָּלֶד לוֹ, אֵת יִצְחָק בְּנוֹ.
לפי ספר בראשית מהפכת סדום ועמורה אירעה שנה לפני לידת יצחק, כלומר בשנת 1714 לפנה"ס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרויקט החפירה הארכאולוגית של תל אל חמאם - האתר הרשמי באנגלית
- סיפור סדום ועמורה עם פירוש' באתר ויקיהדות
- אורי שצ'יגובסקי, סדום ועמורה – הסיפור המדעי, באתר nrg, 7 באוקטובר 2009
- מהפכת סדום ועמורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סדום (עיר קדומה), דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי כמה מפרשים, מתוך הבנה שאם יש פחות מעשרה צדיקים, זכותם לא תספיק בשביל להציל את הערים.
- ^ על פירוש זה מבוסס הביטוי מידת סדום. כך למשל, נחלקו חכמים במשנה[4] האם האומר "שלי שלי ושלך שלך" נגוע במידת סדום.
- ^ משתמע מהכתוב ומההקבלה, ואף נאמר בפירוש על ידי חז"ל, למשל תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע', עמוד א': "רב ושמואל חד אמר סרסו, וחד אמר רבעו"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מדרש פסיקתא זוטרתא ומדרש שכל טוב על ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק א', הובאו ברש"י ורש"ר הירש שם.
- ^ ספר בראשית, פרק י"ט, פסוק ה'
- ^ ספר יחזקאל, פרק ט"ז, פסוקים מ"ח–מ"ט
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה י'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ט, עמוד א'–עמוד ב'
- ^ אוגוסטינוס, וידויים, כרך ג 15, ידיעות אחרונות, 2001, עמ' 79
- ^ בראשית רבה, פרשה מ"ט, פסקה ג'. בראשית רבה, פרשה ל"ה, פסקה ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ב, עמוד א'.
- ^ הרב יעקב מדן, פרשת וירא - דרך ה' ודרך הצדקה והמשפט, באתר בית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון, 2014-04-09
- ^ רש"י שם, ומכילתא פרשת בשלח.
- ^ רש"י שם, ובבראשית רבה, פרשה נ', פסקה י"ב
- ^ יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים, 2004. עמ' 123–128.
- ^ המאמר המלא באתר Scientific Reports
- ^ פרויקט החפירה הארכאולוגית של תל אל חמאם - האתר הרשמי באנגלית
- ^ Eric Mack, New Science Suggests Biblical City Of Sodom Was Smote By An Exploding Meteor, Forbes, 2018 (באנגלית)
- ^ זוהי סדום? מטאוריט גרם להרס באזור ים המלח לפני 3,650 שנה, באתר ynet, 20 בספטמבר 2021
- ^ בוסלואו מתח ביקורת על המאמר בסדרת ציוצים בטוויטר שלו, כאן וכאן ובשרשור באתר PubPeer.
- ^ המאמר המלא של Steven J. Jaret & R. Scott Harris, No mineralogic or geochemical evidence of impact at Tall el-Hammam, a Middle Bronze Age city in the Jordan Valley near the Dead Sea באתר Scientific Reports
- ^ Blast in the Past: Image concerns in paper about comet that might have destroyed Tall el-Hammam באתר Science Integrity Digest
- ^ המדען פול בראטרמן (Paul Braterman) סיכם את הטענות במאמר "פיצוץ אווירי של פתאים" בבלוג שלו Primate's Progress
- ^ Jerry Pattengale, The scientific meltdown over a controversial discovery of ‘biblical Sodom’ באתר Religion News Service
- ^ Simon Turpin, Biblical Problems with Identifying Tall el-Hammam as Sodom באתר Answers in Genesis
- ^ Gordon Govier, Sodom Destroyed by Meteor, Scientists Say. Biblical Archaeologists Not Convinced. באתר Christianity Today
- ^ אסור לפספס, תגלית שנויה במחלוקת של 'סדום המקראית' מסעירה את החוקרים, באתר וואלה, 1 במאי 2022
- ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: בראשית, עמ' 1286
