פרשת נצבים
| |||||
| פסוקים | דברים, כ"ט, ט' - ל', כ' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 40 | ||||
| מספר תיבות | 657 | ||||
| תוכן | הברית עם ישראל, תשובה | ||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| אשכנזים וספרדים | ישעיהו, ס"א, י' - ישעיהו, ס"ג, ט' | ||||
| תימנים | ישעיהו, ס"א, ט' - ישעיהו, ס"ג, ט' | ||||
| איטלקים | יהושע, כ"ד, א'–י"ח | ||||
פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ט, פסוק ט' ומסתיימת בפרק ל', פסוק כ'.
בפרשה משה פונה לעם ישראל, כולל הדורות הבאים,[1] מצווה על הברית בין העם לאלוהים ומפציר בהם לשמור על הברית ולזכות לברכה. העם מצווה לפי הברית לשמור אמונים לאלוהים ולא לעבוד עבודה זרה, אם יעברו על הברית העונש על כך הוא גלות מארץ ישראל וצרות נוספות. משה אומר לעם שלאחר העונשים על הפרת הברית יחזרו בתשובה ואז ישובו לארצם ויזכו לברכה.
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן ראש השנה חל ביום חמישי או בשבת[2] קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.
תוכן הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הברית עם ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרשה ממשיכה את נושא חידוש הברית בין עם ישראל ואלוהים בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם כולו כיחידה אחת וגם על כל פרט ומשפחה בו:
וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם...
ה' מזכיר את הקללות שיבואו על הארץ ועל כל דורות עם ישראל אם יחטאו.
תשובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך מוצגת הדרך, שבה ניתן להתגבר על הצרות, אשר יבואו כעונש על הפרת המצוות, היא דרך התשובה. הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות. התורה מדגישה את פשטות קיום המצוות:
כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.
התורה מציגה בפני בני ישראל את הבחירה שעומדת בפניהם בין החיים והטוב בקיום המצוות ובין המוות והרע בהפרתן.
מבנה הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרשת נצבים יש 40 פסוקים, אשר מאוגדים בפרשיה אחת פתוחה ועוד 3 סתומות. הפרשה מכילה 2 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת סדר ומסתיימת באמצע סדר וזאת בניגוד לכך שהיא מתחילה באמצע פרק ומסתיימת בסוף פרק לפי החלוקה לפרקים.
תאריכי הקריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השבת בה קוראים את פרשת ניצבים יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים.
יחד עם פרשת וילך:
בנפרד
הפטרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההפטרה הבבלית המקורית של פרשת נצבים, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק א' ("ויאסף יהושע") עד פסוק י"ח. הפטרה זו מתועדת במשנה תורה לרמב"ם,[3] וכך נוהגים במנהג איטליה שנוהגים רק שלש הפטרות דנחמה.
אולם, בשאר הקהילות (חוץ מקהילות איטליה) החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה השביעית משבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס"א, פסוק י' ("שוש אשיש") עד פרק ס"ג, פסוק ט'. התימנים מתחילים את ההפטרה פסוק אחד קודם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט:
פרשת ניצבים, באתר ויקיטקסט- פרשת ניצבים - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת ניצבים, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת ניצבים, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת ניצבים
- פרשת ניצבים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת ניצבים, באתר "כיפה"
- פרשת ניצבים עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת ניצבים, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת ניצבים, באתר "בינינו"
- פרשת ניצבים, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת ניצבים", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת ניצבים באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת ניצבים, באתר "התנועה הרפורמית"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רש"י דברים כט, יד.
- ^ כ-60.5% מכלל השנים.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, סדר ההפטרות, אלא שמסיימים פסוק י"ג. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |