פורטל:פילוסופיה
פילוסופיה היא התחום המחשבתי בו עוסק האדם ביסודות הקיום ובמשמעות של הגורמים השונים בו. הפילוסופיה עומדת בבסיס ההבנה האנושית, שכן היא קודמת לכל מעשי האדם. עם זאת, לרוב הפילוסופיה אינה מנוסחת עבור האדם, או שאינה עוסקת בו באופן ישיר.
מקור שם התחום "פילוסופיה" הוא מהשפה היוונית, שם זה מורכב מהקידומת פילו (φιλο) = אהבה, ומהמילה סופיה (σοφία) = חוכמה ופירושו אהבת החוכמה. על פי ההשערה הרווחת הראשון שטבע מושג זה היה החכם היווני הקדמון פיתגורס. כפי שהאגדה מספרת, חכם יווני קדום אחר, בשם סוקרטס הרחיב את משמעות המושג, כאשר שאלו אותו: "האם אתה אדם חכם?" והוא השיב: "לא, אבל אני אוהב חוכמה" (אוהב חוכמה=פילוסוף). החל מתקופה זו, מציין המושג פילוסופיה את חתירתו העיונית של האדם להבין את טבעו האמיתי של העולם ואת הערכים האמיתיים שלו עצמו בעולם. |
משה מנדלסון (1729–1786), פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, אבי תנועת ההשכלה היהודית.
מנדלסון הוא הדמות המייצגת ביותר את ראשיתו של העידן המודרני בתולדות יהודי אירופה. במישור הגרמני הכללי השתלב מנדלסון בשיח הנאורות הגרמנית בת הזמן, פרסם ספרים ומאמרים שזכו להערכה ולתפוצה רבה, אך נאלץ להתמודד עם גילויים של חוסר סובלנות כלפי מוצאו היהודי. במישור היהודי הוציא מנדלסון לאור את כתב-העת העברי המודרני הראשון "קהלת מוסר", פרסם תרגום לגרמנית וביאור של חמשת חומשי תורה, וקיבץ סביבו חוג של תלמידים וממשיכי דרך, שמהם קמה תנועת ההשכלה היהודית. מנדלסון נתפס מאז ואילך כאבי תנועת ההשכלה, ודמותו ריכזה סביבה את ההתייחסות החיובית והשלילית לתנועה זו ולרעיונותיה.
בשנת 1763 זכה מנדלסון בפרס ראשון בתחרות של האקדמיה המלכותית הפרוסית למדעים על ספרו "על הראיות למדעי המטאפיזיקה"; בתחרות על הפרס הקדים את עמנואל קאנט, שזכה במקום השני. ב-1767 פרסם את אחד מספריו החשובים ביותר – "פיידון, או על נצחיות הנפש", בעקבות הדיאלוג האפלטוני בשם זה, שבו הראה ראיות להישארות הנפש. הספר תורגם לשפות רבות, כולל עברית, ונדפס במספר גדול של מהדורות. שמו של מנדלסון הלך לפניו, הוא כונה "סוקרטס הגרמני". נסיכים גרמנים ביקשו להיפגש איתו, ומדליה מיוחדת הוטבעה לכבוד צאת הספר. מנדלסון שלח גם עותק של הספר לנפתלי הרץ וייזל, אף כי חשש שווייזל יסתייג מתוכנו של הספר; ואולם וייזל הביע התפעלות רבה מן הספר והבטיח לתרגם אותו לעברית (הוא לא עמד בהתחייבות זו, והתרגום לעברית נעשה על ידי אדם אחר רק לאחר מותו של מנדלסון). האקדמיה של ברלין בחרה בו בשנת 1771 להיות חבר מן המניין, אבל המלך פרידריך הגדול ביטל את הבחירה בגלל יהדותו של מנדלסון.
ג'ון לוק - ג'ון רולס - השיטה המדעית - ויליאם הזליט - חנה ארנדט - מישל פוקו - מסה על שכל האדם - סימולאקרה - תומאס הובס
"הארכאולוגיה של הידע" (1969) הוא ספר מאת הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו.
ה"ארכאולוגיה" היא רפלקסיה מתודולוגית על עיקר עבודתו עד אז, הכוללת דין וחשבון שיטתי על מושג השיח שבמרכזה, ועל אופי החקירה ההיסטורית שמושג זה מאפשר ומחייב. חוקרי פוקו רואים בארכאולוגיה של הידע נקודת מפנה בהגותו, דרכה ניתן לערוך חלוקה בין "פוקו המוקדם" ל"פוקו המאוחר", בין מחקר ארכאולוגי בעיקרו, שעורך סקירות היסטוריות רחבות במבט מכליל, מעט מלמעלה, לבין מחקר גנאלוגי, שמנסה לפעול במציאות החברתית של זמנו, ולעשות שימוש פוליטי בהיסטוריה ובפילוסופיה.
בספר זה "מתמודד פוקו עם הבעיות התאורטיות הנובעות מרעיון האי-המשכיות, כלומר המחשבה שיש קרעים פתאומיים ברצף ההיסטורי, אשר בהם משטרים, רעיונות ודרכים לארגון ידע משתנים. פוקו מתווה כאן את רעיון ההתהוות השיחנית ומתאר כיצד שיחים מופיעים ומוסדרים. הוא מתאר את כינונם של הארכיב וההיגד וכן את המתודה הארכאולוגית".
לאחר שעבר סדרה של ניתוחי שיח בספריו הקודמים (כגון "תולדות השיגעון בעידן התבונה"), ביקש פוקו בספר זה לנסח מעין מתודה וחלץ סדירות מסוימת בפעילות הדיסקורסיבית עצמה (נקודה שהוא ממשיך לפתח בספרו "סדר השיח"). הניתוח הארכאולוגי הוא ניתוח של "מערכת הכללים הלא כתובים שמייצרת, מארגנת ומפיצה את ה"היגד" (כלומר המבע המוסמך) כפי שהוא מופיע בארכיב (כלומר בגוף מאורגן של היגדים)".
ענפי הפילוסופיה
תורת ההכרה | תורת ההוויה | פילוסופיה של המוסר | לוגיקה | מטאפיזיקה | אסתטיקה | פילוסופיה של הנפש | מטאפילוסופיה פילוסופים: לפי תחום | לפי מדינה | לפי תקופה מונחים בפילוסופיה | חיבורים פילוסופיים | ניסויים מחשבתיים | רשימה של חיבורים פילוסופיים |
הנפש היא הראי של היקום הנצחי.
- מטאפיזיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם. השם נגזר מהמילים היווניות μετά, מֵטַא, שמשמעה "מעבר" ו-φυσικά, פיזיקה, שמשמעה "אלו שעל אודות הטבע", כאשר "אלו שעל אודות הטבע" מתייחס לחיבורים האריסטוטליים על הטבע, מימי-אדם. המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כגון: מהו טבעה של המציאות? מהו מקום האדם ביקום? האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים? האם העולם קיים מחוץ למוחנו? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
- אונטולוגיה (תורת ההוויה) – "תורת היש", ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד הכלליות אודות דברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. בעוד שתורת ההכרה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו, תורת ההוויה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע – הישויות הקיימות. נוטים לייחס את האונטולוגיה לתת-תחום של המטאפיזיקה, אך העיסוק בתחום זה הינו נירחב ביותר.
- אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) – ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי), מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
- לוגיקה – תורת ההיגיון, ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
- אתיקה (הפילוסופיה של המוסר) – "תורת המידות", ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלה 'מה ראוי?' מהי 'המידה הנכונה?' שלוש השאלות הבסיסיות של האתיקה הן : "מהו הטוב?", "האם חייבים לנהוג על פיו?" ו"כיצד להצליח לנהוג על פיו?"
- אסתטיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? האם ניתן לאפיין את מה שהופך דבר ליפה? מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות?
- מטאפילוסופיה – "הפילוסופיה של הפילוסופיה", ענף בפילוסופיה העוסק בחקר הפילוסופיה עצמה.
|
Der Eigene (בתרגום חופשי מגרמנית: "הייחודי", נהגה: דֶר אַייגֶנֶה) היה מגזין גרמני אשר פורסם בברלין בין השנים 1896 ל-1932 על ידי אדולף ברנד, והיה העיתון הראשון בעולם אשר פנה להומוסקסואלים. ההערכות הן שבשיאו הופץ המגזין בכ-1,500 עותקים, אך המספר המדויק אינו ידוע. התוכן שהציג "Der Eigene" היה עירוב של תרבות, אמנות ופוליטיקה, והוא כלל שירה לירית, פרוזה ופרסום מנשרים וצילומי עירום אמנותיים.
שמו של העיתון הוא התייחסות למאמר אנרכיסטי קלאסי משנת 1844 בשם "Der Einzige und sein Eigentum" ("היחיד וקניינו") מאת הוגה הדעות והפילוסוף הגרמני מקס שטירנר. המהדורות הראשונות של העיתון שיקפו את הפילוסופיה של שטירנר וכן דעות נוספות בתחומי הפוליטיקה של האנרכיזם, אך בשנות ה-20 שינה העיתון את נטייתו והחל לתמוך ברעיון הדמוקרטיה הליברלית של רפובליקת ויימאר, ובייחוד במפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה.
לקטעי "הידעת?" נוספים
- פילוסופיה יוונית עתיקה:
- פילוסופיה קדם-סוקרטית:
- סוקרטס
- פלאטוניזם: אפלטון - קסנוקרטס - הרקלידס - פולמון מאתונה (סכולארכס) - קראטס מאתונה - ארקסילאוס
- נאופלאטוניזם: פלוטינוס - פורפיריוס - מקרוביוס - סימאכוס - פילון האלכסנדרוני - היפאטיה
- האסכולה הפריפטטית: אריסטו - תאופרסטוס - דמטריוס מפלרון - סטראטון מלאמפסאקוס - קריטולאוס - קליארכוס
- ציניקנים: אנטיסתנס - דיוגנס איש סינופ - קראטס מתבאי - היפרכיה - זנון מקיטיון
- האסכולה הסטואית: זנון מקיטיון - הרילוס מקרתגו - אריסטו מכיוס - קלאנתס - כריסיפוס מסולי - אפיקטטוס - מרקוס טוליוס קיקרו - סנקה - מרקוס אורליוס
- האסכולה האפיקוראית: אפיקורוס - מטרודורוס מלמפסקוס (אפיקוראי) - פילודמוס - לוקרטיוס
- פירוניזם: פירון מאליס - ארקסילאוס - טימון מפליוס - סקסטוס אמפיריקוס
- האסכולה הקירנאית: אריסטיפוס
- פלאטוניזם: אפלטון - קסנוקרטס - הרקלידס - פולמון מאתונה (סכולארכס) - קראטס מאתונה - ארקסילאוס
- פילוסופיה סינית עתיקה:
- פילוסופיה הודית עתיקה:
- סכולסטיקה: אוגוסטינוס - בואתיוס - פייר אבלר - רוג'ר בייקון - אלברטוס מגנוס - תומאס אקווינס - ויליאם איש אוקאם - רמב"ם
- ריאליזם מדיני: ניקולו מקיאוולי - תומאס הובס
- פילוסופיה מודרנית:
- אמפיריציזם: פרנסיס בייקון - ג'ון לוק - ג'ורג' ברקלי - דייוויד יום - ג'ון סטיוארט מיל
- רציונליזם: רנה דקארט - ברוך שפינוזה - גוטפריד וילהלם לייבניץ - ניקולא מלבראנש - כריסטיאן וולף - אלכסנדר גוטליב באומגרטן
- האנציקלופדיסטים: ז'אן לה רון ד'אלמבר - וולטר - ז'אן-ז'אק רוסו - דני דידרו
- הנאורות שכנגד: ג'אמבטיסטה ויקו - יוהאן גיאורג האמאן - יוהאן גוטפריד הרדר
- אידיאליזם טרנסצנדנטלי ואידיאליזם גרמני: עמנואל קאנט - שלמה מימון - פרידריך שליירמאכר - יוהאן גוטליב פיכטה - נובאליס - פרידריך וילהלם שלינג - גאורג וילהלם פרידריך הגל - ארתור שופנהאואר
- הרמנויטיקה: פרידריך שליירמאכר - וילהלם דילתיי - מרטין היידגר - האנס גאורג גדמר - ולטר בנימין - ליאו שטראוס - פול ריקר - ארנסט בלוך - ז'אק דרידה
- אנרכיזם: ויליאם גודווין - מיכאל באקונין - מקס סטירנר - אמה גולדמן - לב טולסטוי - מרטין בובר - פייר-ג'וזף פרודון - פיוטר קרופוטקין - נועם חומסקי
- פמיניזם: מרי וולסטונקראפט - הרייט טיילור מיל - ג'ון סטיוארט מיל - אמה גולדמן - סימון דה בובואר - מרתה נוסבאום - גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק - ג'ודית באטלר - איריס מריון יאנג - ז'וליה קריסטבה - אנג'לה דייוויס - לוס איריגארי - קרול גיליגן - כריסטינה הוף סומרס - סוזן מולר אוקין
- תועלתנות: ג'רמי בנת'ם - ג'יימס מיל - ג'ון סטיוארט מיל - פיטר סינגר
- פרגמטיזם: צ'ארלס פירס - ג'ון דיואי - ויליאם ג'יימס - וילארד ואן אורמאן קוויין - ריצ'רד רורטי - הילרי פטנאם - דונלד דייווידסון - קורנל וסט
- המועדון הטרנסצנדנטלי: ראלף וולדו אמרסון - הנרי דייוויד תורו
- אקזיסטנציאליזם ופילוסופיה דיאלוגית: פרידריך ניטשה - סרן קירקגור - פרנץ רוזנצווייג - מרטין היידגר - מרטין בובר - קרל יאספרס - אלבר קאמי - ז'אן פול סארטר - סימון דה בובואר - מוריס מרלו-פונטי - עמנואל לוינס
- אבסורדיזם: אלבר קאמי
- פנומנולוגיה: אדמונד הוסרל - מרטין היידגר - הנס גאורג גדמר - עמנואל לוינס - מוריס מרלו-פונטי - ז'אן פול סארטר - חנה ארנדט - פול ריקר
- פילוסופיה אנליטית: גוטלוב פרגה - ברטראנד ראסל - ג. א. מור - לודוויג ויטגנשטיין - ג'ון אוסטין - פיטר סטרוסון - ג.א.מ. אנסקום - ג'ון סרל - נועם חומסקי - מייקל דאמט - סול קריפקי - דונלד דייווידסון - סטיבן ניל
- פוזיטיביזם לוגי: גוסטב ברגמן - קורט גדל - האנס האן - אולגה האן-נוירת - פרידריך וייסמן - קרל מנגר - אוטו נוירת - הרברט פייגל - פיליפ פרנק - רודולף קרנפ - ויקטור קראפט - מוריץ שליק - אלפרד ג'ולס אייר
- מרקסיזם: קרל מרקס - פרידריך אנגלס
- סטרוקטורליזם: פרדינן דה סוסיר - קלוד לוי-שטראוס - לואי אלתוסר - ז'אק לאקאן - רולאן בארת - פייר בורדייה
- קהילתנות: צ'ארלס טיילור - אלסדייר מקינטאייר - מייקל וולצר - מייקל סנדל - יוסף רז
- אנטי-נטליזם: ארתור שופנהאואר - אמיל צ'וראן
- גישות פילוסופיות נוספות: סוליפסיזם - מטריאליזם - אידיאליזם - הומניזם - טרנס הומניזם - פוזיטיביזם - אובייקטיביזם (איין ראנד)
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם? רוצים לבקש ערך?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם:
- מצאו ערכים לשיפור בנושא פילוסופיה:
לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)