פורטל:פילוסופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


עריכהמבוא

פילוסופיה היא התחום המחשבתי בו עוסק האדם ביסודות הקיום ובמשמעות של הגורמים השונים בו. הפילוסופיה עומדת בבסיס ההבנה האנושית, שכן היא קודמת לכל מעשי האדם. עם זאת, לרוב הפילוסופיה אינה מנוסחת עבור האדם, או שאינה עוסקת בו באופן ישיר.

מקור שם התחום "פילוסופיה" הוא מהשפה היוונית, שם זה מורכב מהקידומת פילו (φιλο) = אהבה, ומהמילה סופיה (σοφία) = חוכמה ופירושו אהבת החוכמה. על פי ההשערה הרווחת הראשון שטבע מושג זה היה החכם היווני הקדמון פיתגורס. כפי שהאגדה מספרת, חכם יווני קדום אחר, בשם סוקרטס הרחיב את משמעות המושג, כאשר שאלו אותו: "האם אתה אדם חכם?" והוא השיב: "לא, אבל אני אוהב חוכמה" (אוהב חוכמה=פילוסוף). החל מתקופה זו, מציין המושג פילוסופיה את חתירתו העיונית של האדם להבין את טבעו האמיתי של העולם ואת הערכים האמיתיים שלו עצמו בעולם.

עריכהמאמר נבחר
משה מנדלסון
משה מנדלסון

משה מנדלסון (1729–1786), פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, אבי תנועת ההשכלה היהודית.

מנדלסון הוא הדמות המייצגת ביותר את ראשיתו של העידן המודרני בתולדות יהודי אירופה. במישור הגרמני הכללי השתלב מנדלסון בשיח הנאורות הגרמנית בת הזמן, פרסם ספרים ומאמרים שזכו להערכה ולתפוצה רבה, אך נאלץ להתמודד עם גילויים של חוסר סובלנות כלפי מוצאו היהודי. במישור היהודי הוציא מנדלסון לאור את כתב-העת העברי המודרני הראשון "קהלת מוסר", פרסם תרגום לגרמנית וביאור של חמשת חומשי תורה, וקיבץ סביבו חוג של תלמידים וממשיכי דרך, שמהם קמה תנועת ההשכלה היהודית. מנדלסון נתפס מאז ואילך כאבי תנועת ההשכלה, ודמותו ריכזה סביבה את ההתייחסות החיובית והשלילית לתנועה זו ולרעיונותיה.

בשנת 1763 זכה מנדלסון בפרס ראשון בתחרות של האקדמיה המלכותית הפרוסית למדעים על ספרו "על הראיות למדעי המטאפיזיקה"; בתחרות על הפרס הקדים את עמנואל קאנט, שזכה במקום השני. ב-1767 פרסם את אחד מספריו החשובים ביותר – "פיידון, או על נצחיות הנפש", בעקבות הדיאלוג האפלטוני בשם זה, שבו הראה ראיות להישארות הנפש. הספר תורגם לשפות רבות, כולל עברית, ונדפס במספר גדול של מהדורות. שמו של מנדלסון הלך לפניו, הוא כונה "סוקרטס הגרמני". נסיכים גרמנים ביקשו להיפגש איתו, ומדליה מיוחדת הוטבעה לכבוד צאת הספר. מנדלסון שלח גם עותק של הספר לנפתלי הרץ וייזל, אף כי חשש שווייזל יסתייג מתוכנו של הספר; ואולם וייזל הביע התפעלות רבה מן הספר והבטיח לתרגם אותו לעברית (הוא לא עמד בהתחייבות זו, והתרגום לעברית נעשה על ידי אדם אחר רק לאחר מותו של מנדלסון). האקדמיה של ברלין בחרה בו בשנת 1771 להיות חבר מן המניין, אבל המלך פרידריך הגדול ביטל את הבחירה בגלל יהדותו של מנדלסון.

עריכהערכים מומלצים

עריכהחיבור פילוסופי נבחר

"הארכאולוגיה של הידע" (1969) הוא ספר מאת הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו.

ה"ארכאולוגיה" היא רפלקסיה מתודולוגית על עיקר עבודתו עד אז, הכוללת דין וחשבון שיטתי על מושג השיח שבמרכזה, ועל אופי החקירה ההיסטורית שמושג זה מאפשר ומחייב. חוקרי פוקו רואים בארכאולוגיה של הידע נקודת מפנה בהגותו, דרכה ניתן לערוך חלוקה בין "פוקו המוקדם" ל"פוקו המאוחר", בין מחקר ארכאולוגי בעיקרו, שעורך סקירות היסטוריות רחבות במבט מכליל, מעט מלמעלה, לבין מחקר גנאלוגי, שמנסה לפעול במציאות החברתית של זמנו, ולעשות שימוש פוליטי בהיסטוריה ובפילוסופיה.

בספר זה "מתמודד פוקו עם הבעיות התאורטיות הנובעות מרעיון האי-המשכיות, כלומר המחשבה שיש קרעים פתאומיים ברצף ההיסטורי, אשר בהם משטרים, רעיונות ודרכים לארגון ידע משתנים. פוקו מתווה כאן את רעיון ההתהוות השיחנית ומתאר כיצד שיחים מופיעים ומוסדרים. הוא מתאר את כינונם של הארכיב וההיגד וכן את המתודה הארכאולוגית".

לאחר שעבר סדרה של ניתוחי שיח בספריו הקודמים (כגון "תולדות השיגעון בעידן התבונה"), ביקש פוקו בספר זה לנסח מעין מתודה וחלץ סדירות מסוימת בפעילות הדיסקורסיבית עצמה (נקודה שהוא ממשיך לפתח בספרו "סדר השיח"). הניתוח הארכאולוגי הוא ניתוח של "מערכת הכללים הלא כתובים שמייצרת, מארגנת ומפיצה את ה"היגד" (כלומר המבע המוסמך) כפי שהוא מופיע בארכיב (כלומר בגוף מאורגן של היגדים)".

עריכהעץ קטגוריות

עריכהתקופות בתולדות הפילוסופיה המערבית

עריכהציטוט נבחר

הנפש היא הראי של היקום הנצחי.

עריכהתחומים עיקריים
  • מטאפיזיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם. השם נגזר מהמילים היווניות μετά, מֵטַא, שמשמעה "מעבר" ו-φυσικά, פיזיקה, שמשמעה "אלו שעל אודות הטבע", כאשר "אלו שעל אודות הטבע" מתייחס לחיבורים האריסטוטליים על הטבע, מימי-אדם. המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כגון: מהו טבעה של המציאות? מהו מקום האדם ביקום? האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים? האם העולם קיים מחוץ למוחנו? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
  • אונטולוגיה (תורת ההוויה) – "תורת היש", ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד הכלליות אודות דברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. בעוד שתורת ההכרה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו, תורת ההוויה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע – הישויות הקיימות. נוטים לייחס את האונטולוגיה לתת-תחום של המטאפיזיקה, אך העיסוק בתחום זה הינו נירחב ביותר.
  • אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) – ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי), מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
  • לוגיקה – תורת ההיגיון, ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
  • אתיקה (הפילוסופיה של המוסר) – "תורת המידות", ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלה 'מה ראוי?' מהי 'המידה הנכונה?' שלוש השאלות הבסיסיות של האתיקה הן : "מהו הטוב?", "האם חייבים לנהוג על פיו?" ו"כיצד להצליח לנהוג על פיו?"
  • אסתטיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? האם ניתן לאפיין את מה שהופך דבר ליפה? מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות?
  • מטאפילוסופיה – "הפילוסופיה של הפילוסופיה", ענף בפילוסופיה העוסק בחקר הפילוסופיה עצמה.


עריכהמושגים בפילוסופיה

עריכההידעת?

Der Eigene (בתרגום חופשי מגרמנית: "הייחודי", נהגה: דֶר אַייגֶנֶה) היה מגזין גרמני אשר פורסם בברלין בין השנים 1896 ל-1932 על ידי אדולף ברנד, והיה העיתון הראשון בעולם אשר פנה להומוסקסואלים. ההערכות הן שבשיאו הופץ המגזין בכ-1,500 עותקים, אך המספר המדויק אינו ידוע. התוכן שהציג "Der Eigene" היה עירוב של תרבות, אמנות ופוליטיקה, והוא כלל שירה לירית, פרוזה ופרסום מנשרים וצילומי עירום אמנותיים.

שמו של העיתון הוא התייחסות למאמר אנרכיסטי קלאסי משנת 1844 בשם "Der Einzige und sein Eigentum" ("היחיד וקניינו") מאת הוגה הדעות והפילוסוף הגרמני מקס שטירנר. המהדורות הראשונות של העיתון שיקפו את הפילוסופיה של שטירנר וכן דעות נוספות בתחומי הפוליטיקה של האנרכיזם, אך בשנות ה-20 שינה העיתון את נטייתו והחל לתמוך ברעיון הדמוקרטיה הליברלית של רפובליקת ויימאר, ובייחוד במפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהגישות וזרמים

עריכהפילוסופים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזה • קונפוציוס • פיתגורס • תאלס • הרקליטוס • מו דזה • בודהה • פרמנידס • פרוטגורס • דמוקריטוס • סוקרטס • אפלטון • אריסטו • אפיקורוס • זנון מקיטיון • טימון מפליוס • פירון מאליס • פלוטינוס • נגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוס • ג'ון סקוטוס • אבן סינא • ג'ו שי • שנקרה • רמב"ם • תומאס אקווינס • ויליאם איש אוקאם • רלב"ג • ניקולו מקיאוולי • פרנסיס בייקון
פילוסופים מודרניים רנה דקארט • ברוך שפינוזה • גוטפריד לייבניץ • ג'ון לוק • ג'ורג' ברקלי • דייוויד יום • ז'אן-ז'אק רוסו • עמנואל קאנט • ג'רמי בנת'ם • גיאורג הגל • ג'ון סטיוארט מיל • ארתור שופנהאואר • סרן קירקגור • קרל מרקס • צ'ארלס פרס • ארנסט מאך • פרידריך ניטשה • שלמה מימון • תומאס הובס
פילוסופים בני זמננו גוטלוב פרגה • ג'ון דיואי • אדמונד הוסרל • ברטראנד ראסל • ג. א. מור • לודוויג ויטגנשטיין • מרטין היידגר • רודולף קרנפ • הרברט מרקוזה • קרל פופר • ז'אן-פול סארטר • איין ראנד • חנה ארנדט • וילארד קוויין • ישעיה ברלין • אלבר קאמי • ג'ון רולס • תומאס קון • מישל פוקו • יורגן האברמאס • ז'אק דרידה • סול קריפקי • ג'ודית באטלר • סלבוי ז'יז'ק
פילוסופים ישראלים אהרן דוד גורדון • מרטין בובר • שמואל הוגו ברגמן • ישעיהו ליבוביץ • יהושע בר-הלל • אסא כשר • אבישי מרגלית • עדי אופיר • ירמיהו יובל • נתן רוטנשטרייך • אבי שגיא • בן-עמי שרפשטיין • דוד שולמן

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפילוסופיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
רשימת הערכים המבוקשים בתחום הפילוסופיה
בעמוד זה מאוגדות בקשות הערכים בתחומי הפילוסופיה:

מושגים

פילוסופיה של תחומים

פילוסופים, חוקרים ומחברים

חיבורים

לשיפור

  • דמיון – כמעט כל מילה שכתובה בערך הזה שנויה במחלוקת
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם:
מצאו ערכים לשיפור בנושא פילוסופיה:

לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורטל:פילוסופיה&oldid=33012097"