לדלג לתוכן

תאגיד השידור הישראלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
פתיח
שיניתי את פירוט חטיבת החדשות וחטיבת הדיגיטל
שורה 68: שורה 68:


=== חטיבת החדשות ===
=== חטיבת החדשות ===
חטיבת החדשות של כאן הוקמה כיחידה אוטונומית אחודה, על מנת לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של תאגיד השידור הישראלי. על פי לשון החוק, חטיבת החדשות אמונה לייצר תוכן חדשותי באופן מקצועי, עצמאי, הגון וביקורתי, נטול פניות ואמין, תוך שקיפות, נאמנות לעובדות והפעלת שיקול דעת עיתונאי. התוכן המיוצר כיום בחטיבה, משודר באתר התאגיד ובעמוד הפייסבוק של החדשות, הנקרא [https://www.facebook.com/%D7%9B%D7%90%D7%9F-%D7%95%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-220634478361516/?fref=ts כאן ועכשיו], זאת עד לעלייה לאוויר בכל פלטפורמות השידור. 
בהחלטה פה-אחד של מועצת תאגיד השידור מיום 7 ביוני 2016, נקבע כי בראש חטיבת החדשות, אשר נחשבת לחטיבת הדגל של התאגיד, תעמוד [[שלומית אברהם גלוברזון]], אשר בתפקידה הקודם שימשה כעורכת אתר [[מאקו (אתר אינטרנט)|מאקו]] של [[שידורי קשת|קשת]]. לשם הקמת החטיבה, הוקצב תקציב בגובה של 160 מיליון שקלים (לעומת תקציב של 90 מיליון שקלים של כל אחד מחברות החדשות המסחריות). החטיבה עתידה לפעול כיחידה אוטונומית לחלוטין, שאינה כפופה למנכ"ל התאגיד, וזאת על מנת לשמור על עצמאותה המקצועית ולנתק את תלותה בגורמים אינטרסנטיים, פוליטיים וכו'. תפקיד החטיבה הוא לספק תוכן חדשותי לטלוויזיה (במסגרת מהדורת חדשות מרכזית שתשודר מדי ערב), לתחנות הרדיו ולדפי התאגיד ברשתות החברתיות השונות.


בחטיבה יעבדו בסך הכל כ-450 עיתונאים, כולל צלמים ואנשי הפקה (בהשוואה לכ-350 עובדים שמועסקים כיום ב[[חדשות 10]], ובכמות דומה ב[[חברת החדשות]] של ערוץ 2).
לשם הקמת החטיבה, הוקצב תקציב בגובה של 160 מיליון שקלים (לעומת תקציב של 90 מיליון שקלים של כל אחד מחברות החדשות המסחריות). בחטיבה יעבדו בסך הכל כ-450 עיתונאים, כולל צלמים ואנשי הפקה (בהשוואה לכ-350 עובדים שמועסקים כיום ב[[חדשות 10]], ובכמות דומה ב[[חברת החדשות]] של ערוץ 2).


=== חטיבת הדיגיטל ===
=== חטיבת הדיגיטל ===
שורה 76: שורה 76:


המגמה הקיימת והמתחזקת כיום, היא שרוב הציבור צורך ומגלה תוכן דרך "מתווכים": פייסבוק, גוגל, יוטיוב, סנאפצ'ט, וואטסאפ ואי-מייל. שירותי צפייה נדחית (vod), אתרי הורדות ותוכנות כמו פופקורן טיים וקודי – כולם פופולריים מאי פעם. כל אלה הינם חלק מהשינויים של השנים האחרונות וניתן להניח ששינויים רבים נוספים צפויים בפתח. לפיכך, תאגיד השידור הישראלי החליט להתאים את עצמו מראש למציאות התקשורתית וגיבש שורה של עקרונות מנחים, כאשר הראשון בהם הוא: אינטרנט תחילה. האינטרנט הינו ערוץ ההפצה העיקרי והעתידי של התאגיד. התאגיד הוא בעצם חברת אינטרנט עם נוכחות בטלוויזיה וברדיו ליניאריים. אינטרנט זה לא "להקים אתר". מטבעו, האינטרנט חי מסביב לשעון ולא "נפתח" בשמונה בערב. האינטרנט נוכח באין ספור מכשירים ולא רק "בטלוויזיה בסלון". התנהגות זו שגרתית לצרכנים הדיגיטליים, אך כאשר מקימים ארגון שידור ציבורי – יש לכך משמעויות פרקטיות רבות על ההצטיידות, המבנה הארגוני, כוח-האדם והתוכן עצמו.
המגמה הקיימת והמתחזקת כיום, היא שרוב הציבור צורך ומגלה תוכן דרך "מתווכים": פייסבוק, גוגל, יוטיוב, סנאפצ'ט, וואטסאפ ואי-מייל. שירותי צפייה נדחית (vod), אתרי הורדות ותוכנות כמו פופקורן טיים וקודי – כולם פופולריים מאי פעם. כל אלה הינם חלק מהשינויים של השנים האחרונות וניתן להניח ששינויים רבים נוספים צפויים בפתח. לפיכך, תאגיד השידור הישראלי החליט להתאים את עצמו מראש למציאות התקשורתית וגיבש שורה של עקרונות מנחים, כאשר הראשון בהם הוא: אינטרנט תחילה. האינטרנט הינו ערוץ ההפצה העיקרי והעתידי של התאגיד. התאגיד הוא בעצם חברת אינטרנט עם נוכחות בטלוויזיה וברדיו ליניאריים. אינטרנט זה לא "להקים אתר". מטבעו, האינטרנט חי מסביב לשעון ולא "נפתח" בשמונה בערב. האינטרנט נוכח באין ספור מכשירים ולא רק "בטלוויזיה בסלון". התנהגות זו שגרתית לצרכנים הדיגיטליים, אך כאשר מקימים ארגון שידור ציבורי – יש לכך משמעויות פרקטיות רבות על ההצטיידות, המבנה הארגוני, כוח-האדם והתוכן עצמו.

כארגון חדש ומתפתח בשוק התקשורת הישראלית, התאגיד חרט על דגלו לשים דגש על שימוש בחידושים טכנולוגיים מעולם המדיה והרשת, כך שהצפייה בהם תהיה רלוונטית גם בעוד 20 ואף 30 שנה. בהתאם לכך, קמה חטיבת הדיגיטל במטרה ליצור תוכן ייחודי, מגוון ומקורי ולהתאים אותו לפלטפורמות הדיגיטליות השונות.

החטיבה מורכבת משני אגפים: אגף יצירת תוכן ואגף מוצרים. הראשון אחראי על יצירת תוכן מותאם לרשתות החברתיות השונות, והשני אחראי על בניית הפלטפורמות הדיגיטליות ותפעולן.

'''מוצרי החטיבה'''

אסטרטגיית העל של תאגיד השידור, המכונה "דיגיטל תחילה", עוצבה כך שכל גולש יוכל לבחור איזה תוכן לצורך, היכן (ברכב, בבית, בטלוויזיה, במחשב, בנייד וכו') ומתי. על פי אסטרטגיה זו, החטיבה בנתה מוצרים דיגיטליים בזמני פיתוח קצרים וביעילות מקסימלית, לדוגמה:

'''[http://www.kan.org.il/ אתר ראשי]''' - האתר מהווה בסיס לפעילות הדיגיטלית של "כאן" ומכיל: כתבות תוכן, קטעי וידאו, תחנות רדיו דיגיטלי וצרכי מנהלה (דרושים, מכרזים, חופש המידע ועוד).

'''[http://www.kan.org.il/radio/radio-nos.aspx תחנות הרדיו]''' – כיום קיימות ארבע תחנות רדיו דיגיטליות המשדרות 24/7, הניתנות להאזנה באתר הראשי. בעתיד התחנות יהיו זמינות להאזנה באפליקציה ייעודית.

'''[http://comingsoon.ipbc.org.il/ בלוג הקמה]''' - הבלוג מלווה את תהליך הקמת תאגיד השידור ומספק לציבור הצצות לנקודות ציון חשובות לאורך התהליך.

'''[http://netorio.ipbc.org.il/ אתר האולימפיאדה 'כאן ריו']''' - סיכום ימי האולימפיאדה בדגש על פעילות הישראלים בה בצורה גרפית, קצרה ועניינית.

'''[http://israelbudget.kan.org.il/ משחק כלכלי]''' - משחק "כאן הכסף" המנגיש לאזרחים את תקציב המדינה בצורה יצירתית וחווייתית.

עמודי התוכן ברשתות החברתיות: עמוד [https://www.facebook.com/kanbehakama/ הפייסבוק הרשמי] של כאן ועמוד החדשות [https://www.facebook.com/%D7%9B%D7%90%D7%9F-%D7%95%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-220634478361516/?fref=ts כאן ועכשיו]; חשבון [https://twitter.com/kann טוויטר]; ערוץ [https://www.youtube.com/channel/UCDJ6HHS5wkNaSREumdJRYhg יוטיוב]; פרופיל [https://www.instagram.com/kan_israel/ אינסטגרם]; עמוד [https://www.linkedin.com/company/15253735?trk=tyah&trkInfo=clickedVertical%3Acompany%2CclickedEntityId%3A15253735%2Cidx%3A1-1-1%2CtarId%3A1482324750835%2Ctas%3Akan%20-%20is לינקדאין] ובקרוב גם סנאפצ'ט. גם ברשתות אלה התאגיד עושה שימוש בחידושים טכנולוגיים באופן קבוע.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־15:53, 21 בדצמבר 2016

לוגו תאגיד השידור הציבורי הישראלי "כאן" (אוגוסט 2016)

תאגיד השידור הישראלי (בעבר: תאגיד השידור הציבורי) המציג עצמו במותג כאן[1] הוא תאגיד סטטוטורי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור, שהחוק מורה על סגירתה. מועד תחילת פעילותו של התאגיד נדחה פעמים אחדות, והמועד הנוכחי הוא 30 באפריל 2017. מנכ"ל התאגיד הוא אלדד קובלנץ והיו"ר הוא גיל עומר.

הקמת התאגיד

החלטה על סגירת רשות השידור

במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות[2] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.[3]

ביולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.[4] לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.[5][6]

הליכי חקיקה

לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה הכנסת את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. הוועדה החלה את דיוניה ב-11 ביוני 2014 וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת.[7] ב-9 ביולי אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי,[8][9] המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור.[10] אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית.[11]

גיוס עובדים ומינויים

בספטמבר 2015 החל לפעול אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.[12] בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון של הגוף החדש, ובמקביל נמשך תהליך סיום עבודתם של עובדים ותיקים ברשות השידור.

במרץ 2015 פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.[13] יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית גילי שם טוב. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם אריה גולן, אסתי פרז ומלאכי חזקיה מרשת ב'.

ב-7 ביוני 2016 מונתה שלומית אברהם גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות.[14] עוד באותו יום מונה לתפקיד מנהל רשת ב' עומר בן רובי, שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בכירים בגל"צ. למנהל רשת ג' מונה יובל גנור, שכיהן בין השנים 2008-2011 כמנהל רדיו 88FM ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי משה מורד ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.

נכון לנובמבר 2016 גויסו כ-600 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים.[15]

עיכובים בפירוק רשות השידור

המועד שנקבע לפירוק הרשות (31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט כי הרשות תפורק עד אוקטובר 2015.[16] ב-14 ביולי 2015 נדחה הפירוק פעם נוספת, עד ל-31 במרץ 2016.[17] ב-8 במרץ 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.[18]

ביולי 2016 הסכימו ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת התאגיד לתחילת 2018.[19] הסכמה זו עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה בעובדי התאגיד[20] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד. בהסכמה נוספת, בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, נקבע לפעול לדחיית שידורי התאגיד ל-30 באפריל 2017, אלא אם יודיע התאגיד כי מוכן לשידור מ-1 בינואר 2017.[21] ב-25 באוקטובר 2016 אכן הודיע התאגיד כי יעלה לשידור ב-1 בינואר 2017.[22] ב-12 בדצמבר 2016 נודע כי נתניהו וכחלון סיכמו שהתאגיד יתחיל לשדר מ-30 באפריל 2017. [23].

אולפני התאגיד

בחוות דעת שפרסם במאי 2016 קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט כי:

"תכליתו של החוק היא ברורה - הקמת משדר ציבורי חדש, עצמאי, יעיל, רלוונטי ומצטיין. הצורך הבוער להתחיל בשידורי התאגיד החדש, והיעדר חלופה מתאימה בתוך העיר ירושלים, מכריעים את הכף לטובת פרשנות אשר תאפשר את תחילת השידורים לתקופה זמנית מחוץ לעיר ירושלים. ללא פרשנות זו לא ניתן יהיה לקיים את תכליתו העיקרית של החוק הקמת - התאגיד ושיפור השידור הציבורי".[24]

בהתאם לחוות הדעת, שנכתבה לאחר שהנהלת התאגיד לא מצאה מקום מתאים לתאגיד בשטחה של ירושלים, כפי שנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי, נקבע כי התאגיד יחל לפעול באופן זמני מאולפני ערוץ 9 שבמודיעין, הפרוסים על שטח כולל של 4,500 מ"ר.[25] במקביל, חתם התאגיד על הסכם הבנות לרכישת משכן קבע בשכונת גבעת שאול שבירושלים. בהקשר זה נקבע, כי מתחם רוממה, בו מוקמה רשות השידור, אינו מתאים לצורכי התאגיד. ביולי 2016 רכש התאגיד מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.[26].

סניף הרדיו של התאגיד הוקם בתל אביב.[27] משרדי התאגיד שוכנים במבנה לשעבר של אתר החדשות ynet שממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ונח מוזס.

במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של שידורי ניסיון, המוצגים בדף הפייסבוק שלו, תחת שם זמני - "התאגיד".[28] אחר כך נפתח גם דף טוויטר, ובהמשך נפתחו ערוצים נוספים בסנאפצ'ט, ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה לשנות את התדמית המיושנת שאפיינה את רשות השידור ולפנות לקהל צעיר ומגוון יותר מבעבר.[29] באוגוסט נפתח אתר אינטרנט חדש המכיל 3 תחנות רדיו פעילות.

תקציב

תקציב ההקמה של התאגיד עומד על סכום של 350 מיליון ש"ח: 120 מיליון שקל הם לצורך הצטיידות, 28 מיליון לשכר עבודה, 14 מיליון לתפעול השוטף, 128 מיליון עבור נדל"ן ו־60 מיליון שקל עבור רכש תוכן.

מאפייני "כאן"

סעיף 7 לחוק מאפיין את פעילות התאגיד

(א) תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב) התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.
(ו) במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הישראלי –
 (1) להרחבת ההשכלה והדעת;
 (2) לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוזיקה הישראלית;
 (3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;
 (4) לטיפוח ולקידום השפה העברית.

מבנה "כאן"

האורגנים של תאגיד השידור הישראלי הם המועצה והמנהל הכללי.

מועצת התאגיד

מועצת התאגיד מורכבת מ-12 נציגי ציבור והיא הגוף האמון על קביעת מדיניות התאגיד, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים והתקציבים שלו, מינוי המנהל הכללי, ופיקוח על הדרג הניהולי ועל ביצוע המדיניות שנקבעה. המועצה אחראית גם לאשר את המבנה הארגוני של התאגיד, את מדיניות ההעסקה ואת שיא כוח האדם, ולדון בהצעת התקציב ובתוכנית העבודה השנתיות של מנכ"ל התאגיד ולאשר אותן.

מינוי חברי המועצה הינו באחריות של שר התקשורת ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה, ובראשם גיל עומר.

המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי

מנכ"ל התאגיד, אקדמאי בעל ניסיון בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי ו/או בתחום התקשורת, מתמנה לתפקידו על ידי מועצת התאגיד. לשם כך, הוקמה ועדת איתור מיוחדת, בראשות השופט עזרא קמא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר. החוק קובע במפורש את איסור הזיקה, האישית או העסקית, בין מנכ"ל התאגיד לבין מי משרי הממשלה, עסקנים פוליטיים או מפלגתיים. מנכ"ל התאגיד ממונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריכה בעוד תקופה אחת נוספת, בלבד. בין תפקידיו, להיות אחראי לניהול השוטף, לשמש כעורך הראשי של השידורים, להעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה, להגיש הצעות תקציב ותוכנית עבודה שנתיות ולהגיש דו"חות פעילות חצי-שנתיים. סמכויותיו כוללות ייצוג של התאגיד, חתימה על מסמכים ועסקאות וקבלת עובדים לתאגיד.

לתאגיד מונה מנהל כללי זמני, אלדד קובלנץ, על ידי ועדת איתור, לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת השידורים, וזאת במקביל להליך מינוי המנהל הכללי. עיקר עיסוקו של המנהל הכללי הזמני הוא הקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעילות התאגיד עד ליום תחילת השידורים, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם ההיערכות לשם כך. החל מיום תחילת השידורים ועד לתום תקופת כהונתו, ימלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי.

חטיבת החדשות

חטיבת החדשות של כאן הוקמה כיחידה אוטונומית אחודה, על מנת לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של תאגיד השידור הישראלי. על פי לשון החוק, חטיבת החדשות אמונה לייצר תוכן חדשותי באופן מקצועי, עצמאי, הגון וביקורתי, נטול פניות ואמין, תוך שקיפות, נאמנות לעובדות והפעלת שיקול דעת עיתונאי. התוכן המיוצר כיום בחטיבה, משודר באתר התאגיד ובעמוד הפייסבוק של החדשות, הנקרא כאן ועכשיו, זאת עד לעלייה לאוויר בכל פלטפורמות השידור. 

לשם הקמת החטיבה, הוקצב תקציב בגובה של 160 מיליון שקלים (לעומת תקציב של 90 מיליון שקלים של כל אחד מחברות החדשות המסחריות). בחטיבה יעבדו בסך הכל כ-450 עיתונאים, כולל צלמים ואנשי הפקה (בהשוואה לכ-350 עובדים שמועסקים כיום בחדשות 10, ובכמות דומה בחברת החדשות של ערוץ 2).

חטיבת הדיגיטל

תאגיד השידור הישראלי נולד ב-2015 (כתוצאה מחקיקה ב-2014), אך נבנה בכדי להיות אפקטיבי ורלוונטי גם בשנת 2025 ומעבר לכך. המציאות התקשורתית משתנה כל הזמן- תוכן בכלל וחדשות בפרט, נצרכים כיום בעיקר באמצעות האינטרנט, או ליתר דיוק – בטלפון הנייד.

המגמה הקיימת והמתחזקת כיום, היא שרוב הציבור צורך ומגלה תוכן דרך "מתווכים": פייסבוק, גוגל, יוטיוב, סנאפצ'ט, וואטסאפ ואי-מייל. שירותי צפייה נדחית (vod), אתרי הורדות ותוכנות כמו פופקורן טיים וקודי – כולם פופולריים מאי פעם. כל אלה הינם חלק מהשינויים של השנים האחרונות וניתן להניח ששינויים רבים נוספים צפויים בפתח. לפיכך, תאגיד השידור הישראלי החליט להתאים את עצמו מראש למציאות התקשורתית וגיבש שורה של עקרונות מנחים, כאשר הראשון בהם הוא: אינטרנט תחילה. האינטרנט הינו ערוץ ההפצה העיקרי והעתידי של התאגיד. התאגיד הוא בעצם חברת אינטרנט עם נוכחות בטלוויזיה וברדיו ליניאריים. אינטרנט זה לא "להקים אתר". מטבעו, האינטרנט חי מסביב לשעון ולא "נפתח" בשמונה בערב. האינטרנט נוכח באין ספור מכשירים ולא רק "בטלוויזיה בסלון". התנהגות זו שגרתית לצרכנים הדיגיטליים, אך כאשר מקימים ארגון שידור ציבורי – יש לכך משמעויות פרקטיות רבות על ההצטיידות, המבנה הארגוני, כוח-האדם והתוכן עצמו.

כארגון חדש ומתפתח בשוק התקשורת הישראלית, התאגיד חרט על דגלו לשים דגש על שימוש בחידושים טכנולוגיים מעולם המדיה והרשת, כך שהצפייה בהם תהיה רלוונטית גם בעוד 20 ואף 30 שנה. בהתאם לכך, קמה חטיבת הדיגיטל במטרה ליצור תוכן ייחודי, מגוון ומקורי ולהתאים אותו לפלטפורמות הדיגיטליות השונות.

החטיבה מורכבת משני אגפים: אגף יצירת תוכן ואגף מוצרים. הראשון אחראי על יצירת תוכן מותאם לרשתות החברתיות השונות, והשני אחראי על בניית הפלטפורמות הדיגיטליות ותפעולן.

מוצרי החטיבה

אסטרטגיית העל של תאגיד השידור, המכונה "דיגיטל תחילה", עוצבה כך שכל גולש יוכל לבחור איזה תוכן לצורך, היכן (ברכב, בבית, בטלוויזיה, במחשב, בנייד וכו') ומתי. על פי אסטרטגיה זו, החטיבה בנתה מוצרים דיגיטליים בזמני פיתוח קצרים וביעילות מקסימלית, לדוגמה:

אתר ראשי - האתר מהווה בסיס לפעילות הדיגיטלית של "כאן" ומכיל: כתבות תוכן, קטעי וידאו, תחנות רדיו דיגיטלי וצרכי מנהלה (דרושים, מכרזים, חופש המידע ועוד).

תחנות הרדיו – כיום קיימות ארבע תחנות רדיו דיגיטליות המשדרות 24/7, הניתנות להאזנה באתר הראשי. בעתיד התחנות יהיו זמינות להאזנה באפליקציה ייעודית.

בלוג הקמה - הבלוג מלווה את תהליך הקמת תאגיד השידור ומספק לציבור הצצות לנקודות ציון חשובות לאורך התהליך.

אתר האולימפיאדה 'כאן ריו' - סיכום ימי האולימפיאדה בדגש על פעילות הישראלים בה בצורה גרפית, קצרה ועניינית.

משחק כלכלי - משחק "כאן הכסף" המנגיש לאזרחים את תקציב המדינה בצורה יצירתית וחווייתית.

עמודי התוכן ברשתות החברתיות: עמוד הפייסבוק הרשמי של כאן ועמוד החדשות כאן ועכשיו; חשבון טוויטר; ערוץ יוטיוב; פרופיל אינסטגרם; עמוד לינקדאין ובקרוב גם סנאפצ'ט. גם ברשתות אלה התאגיד עושה שימוש בחידושים טכנולוגיים באופן קבוע.

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תאגיד_השידור_הישראלי&oldid=19807826"