תיבת נח – הבדלי גרסאות
מ למיתולוגיה היוונית אין שום קשר |
|||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף ", [[בקר הבית|בקר]], ו"חיות בר מן הערבה". בלוח התיבה פיענח פינקל בשורה הבאה את המילה האכדית "סאנה" שפירושה "שניים שניים" או "בזוגות", ולפיכך נראה שהחיות נכנסו לסירה בזוגות של זכר ונקבה כמו בסיפור תיבת נח. גם בעלילות גילגמש מייעץ האל אאה לאותנפישתים להכניס לסירה "חיות בר מן הערבה", וכן בהמות מבויתות, אנשים אומנים בכל מלאכה, זרעים מ"כל החי", זהב וכסף. האל מבטיח לאותנפישתים כי את חיות הבר "אשלח אליך והן תחכינה ליד דלתך".{{הערה|שם=פינקל}} סיפורי המבול המסופוטמיים דומים אך גם שונים מן המקרא בפרטים רבים, למשל הסירה נחה על פסגת הר ניציר{{הערה|ככל הנראה ההר הידוע כיום בשם פיר עומר גודרון ב[[כורדיסטן]], שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.}} ולא על הרי האררט, ואותנפישתים משלח בתחילה יונה, לאחריה סנונית ולאחריהן עורב. |
גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף ", [[בקר הבית|בקר]], ו"חיות בר מן הערבה". בלוח התיבה פיענח פינקל בשורה הבאה את המילה האכדית "סאנה" שפירושה "שניים שניים" או "בזוגות", ולפיכך נראה שהחיות נכנסו לסירה בזוגות של זכר ונקבה כמו בסיפור תיבת נח. גם בעלילות גילגמש מייעץ האל אאה לאותנפישתים להכניס לסירה "חיות בר מן הערבה", וכן בהמות מבויתות, אנשים אומנים בכל מלאכה, זרעים מ"כל החי", זהב וכסף. האל מבטיח לאותנפישתים כי את חיות הבר "אשלח אליך והן תחכינה ליד דלתך".{{הערה|שם=פינקל}} סיפורי המבול המסופוטמיים דומים אך גם שונים מן המקרא בפרטים רבים, למשל הסירה נחה על פסגת הר ניציר{{הערה|ככל הנראה ההר הידוע כיום בשם פיר עומר גודרון ב[[כורדיסטן]], שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.}} ולא על הרי האררט, ואותנפישתים משלח בתחילה יונה, לאחריה סנונית ולאחריהן עורב. |
||
כלי שיט שונים להצלת הגיבורים מתוארים גם בכמה סיפורי מבול נוספים ברחבי העולם, אך ברמת פירוט נמוכה יותר. בסיפור [[דאוקליון]] במיתולוגיה היוונית מתוארת "תיבה" (יוונית: ''λάρναξ'', בתעתיק "לארנקס", מילה שפירושה ארון או ארגז עץ לאחסון, ואינה קשורה [[אטימולוגיה|אטימולוגית]] למילה העברית "תיבה"), אך לא מוכנסים לתוכה בעלי-חיים כלשהם, ובעלי חיים נבראים מחדש לאחר המבול. בסיפורי המבול במיתולוגיה ההינדית כלי השיט נועד בעיקר להציל את ה[[ודות|וודות]], כתבי הקודש של דת ההינדו, ולכן הוא נקרא "וודנאו" ([[סנסקריט]]: ספינת הוודות). ניצולים בגזעי עצים חלולים מתוארים בכמה סיפורי מבול מ[[מסואמריקה]], וניצולים בתוך דלעת פלאית ענקית בסיפורי מבול ב[[הודו-סין]]. כלי השיט לעיתים נחים על פסגת הר גבוה המוכר באזור בו מסופר הסיפור, למשל [[הר פרנסוס]] בסיפור היווני, [[הרי ההימלאיה]] בסיפורים ההינדים, ו[[הר פאקטו]] במעשיית עם [[קוריאה|קוריאנית]]. |
|||
ב[[המיתולוגיה הפרסית|מיתולוגיה הפרסית]] מתואר מבול של שלג ולא של מים, ובמקום כלי-שיט מתואר בו כמחסה בניין ענק באורך וברוחב של מספר קילומטרים, שאותו בונה המלך האגדי [[יימה]] במצוות האל [[אהורה מאזדה]]. למחסה זה מכניס יימה את מיטב בני האדם, החיות והעצים כדי להצילם מהכחדה. בסיפורי מבול רבים אחרים לא מתוארת מקבילה לתיבת נח, והניצולים, במידה וישנם כאלו, בורחים לראשי עצים, לפסגות גבוהות או למקומות שאין בהם מבול. |
|||
===בהגות היהודית=== |
===בהגות היהודית=== |
||
גרסה מ־17:05, 29 ביולי 2020
במקרא, תֵּבַת נֹחַ היא תיבת עץ ענקית שבנה נח במצוות אלוהים, ובה מילט את עצמו ומשפחתו וזוגות מכל מיני בעלי החיים, מאבדון במבול שהציף את כל פני הארץ. בתום המבול התיבה נחה על הר אררט.
הסיפור
הציווי לבניית התיבה
על פי המסופר בספר בראשית, פרק ו', ציווה אלוהים על נח, אשר מתואר כ"צדיק תמים בדורותיו", לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים ב"חטאי חמס", ולהציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.
תיאור התיבה
הסיפור המקראי כולל תיאור של מבנה התיבה ומידותיה, כחלק מהציווי האלוהי המופיע לעיל. מבנה התיבה זכה לדיון נרחב אצל פרשני המקרא ביהדות ובנצרות. האפשרות לבניית התיבה ואיכלוסה על פי התיאור המקראי היא נושא המעסיק גם כותבים מודרניים שעסקו בריאליה של סיפור המבול.
אורך האמה בעולם העתיק הוא כחצי מטר, ומכאן שאורכה של התיבה המתוארת בסיפור הוא כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה הוא כשל נושאת מטוסים קטנה.
הוראות בניית התיבה מתארות 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי חז"ל[דרוש מקור], הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות שהמקרא לא פירט[דרוש מקור].
התיבה נדרשה להעשות "קינים", דרישה זו מתפרשת כמבנה המחולק מדורים מדורים, אולי כדי להפריד בין החיות הרבות. נדרשה גם בניית צוהר - מילה יחידאית במקרא, שמשמעותה בעברית החדשה היא חלון, אך פורשה גם במובנים אחרים[1] - ופתח צדדי סגור באמצעות מכסה.[2]
על פי הוראות הבנייה התיבה משוחה בכופר (אספלט או זפת) מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. המשפט "ואל אמה תכלנה מלמעלה" מתפרש כהנחיה שגג התיבה יהיה באורך של אמה אחת בלבד וההבנה המקובלת היא כי זהו גג משופע. עם זאת, היו שפירשו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בחתך רוחב בצורת מעוין,[3] או פירמידה (ראב"ע).
על פי תוכן הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, סבר רש"י כי התיבה הייתה שקועה במים כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה,[4] אך הרמב"ן חלק עליו וסבר כי בהתחשב בצורתה הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה כ-2–3 אמות (1-1.5 מטר) בלבד.[5]
משך בנייתה
על פי חז"ל, בניית התיבה (בתקופה שבה על פי המקרא חיו בני האדם כאלף שנים) ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.
על פי חז"ל, בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, שהקדים להיפטר מן העולם על מנת שלא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.
אוכלוסייה
על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה "שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מכל מין של בהמות טמאות[6] ו"שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מהבהמות הטהורות והעופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. בפרשנות המסורתית, ריבוי החיות טהורות מנומק בצורך להקריב מהן לאל לאחר המבול מבלי להכחידן, כפי שמתואר בפרק ח' פסוק כ'. מאידך בפרק ו' כתוב כי נח נצטווה להכניס לתיבה "שְׁנַיִם מִכֹּל" החיות, ובפרק ז'[7] כתוב שבפועל נכנסו "שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר".
על בסיס המילים "מכל חי", דרשו חכמים שאפילו שדים הוכנסו לתיבה,[8] פשרו של מדרש זה נתון למחלוקת בין הפרשנים: יש הסוברים (כמו הרא"ם) שמדובר בשדים המיתולוגיים, אבל מהר"ל מפראג ובעקבותיו בעל הלבוש, סברו שהכוונה לחיות מזיקות.
כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, משום שלא שלט בהם המבול.
בפרשנות ובמחקר
מקבילות לסיפור תיבת נח
ערך מורחב – מיתוסים של מבול
להערכת ארכאולוגים, אשורולוגים וחוקרי מיתולוגיה השוואתית,שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Finkel, Irving. The Ark Before Noah: decoding the story of the flood. Hachette UK, 2014. וגם שמאל=כן.[9] השפעה חשובה על סיפור תיבת נח המקראי הייתה "סירת הענק" (באכדית: אֶלֶפֻּוּ) הממלאת תפקיד מקביל בסיפור המבול המסופוטמי. שני תאורים שונים שלה שרדו במספר גרסאות שונות של הסיפור, בלוחות חרס עתיקים הכתובים בכתב יתדות ממסופוטמיה.
הקדום והמפורט מבין תאורים אלו מכונה כיום "לוח התיבה", מתוארך למאה ה-18 לפנה"ס, והוא חלק מתוך סיפור אתרחסיס האכדי-בבלי. בסיפור זה מזהיר האל אנכי את אתרחסיס מלך שורופק, המקביל הבבלי לדמות נח, מפני כוונת האל אנליל למחות את האנושות במבול, ומייעץ לו לבנות סירה ענקית שבה יינצלו הוא, משפחתו ובעלי-חיים. 52 שורות בלוח מוקדשות לפירוט תוכניתו של האל לבניית הסירה, ובכלל זה מידותיה ועיצובה הכללי, החומרים הדרושים וכמויותיהם, והשלבים השונים של הבנייה, אותה השלימו אומני העיר שורופק ואנשיה במאמץ מתואם שארך שבוע אחד.
התוכנית מתארת סירה שהיקפה מעגלי: אורכה שווה לרוחבה, שטחה "מידת שדה" (אכדית: איקוּ) אחת השווה ל-14,400 אמות מרובעות (כ-3,600 מ"ר), וגובהה קומה אחת. היא בנויה מקני-סוף ומחבלים שזורים יחד בדומה לסל, מחוזקת מבפנים בצלעות עץ, ומצופה מבפנים ומבחוץ באספלט (אכדית: "כּוּפּרוּ", מקביל לכופר בסיפור המקראי) מחומם בתנורים ומדולל בשמן. תוכנית זו מתארת למעשה סירת סל (Kuphar), זהה בצורתה המעגלית ובדרך בנייתה לסירות סל שנבנו ושטו בנהרות הפרת והחידקל עוד בראשית המאה ה-20, אם כי במציאות סירות כאלו מעולם לא תועדו בקוטר של יותר ממטרים ספורים. נראה כי מחבר לוח התיבה ערך חישובים מדויקים ומפורטים, כמו אורך החבלים ואף נפח התנורים לחימום האספלט, הנדרשים על-מנת להגדיל את שטח הסירה פי אלף ויותר תוך שמירה על אותם יחסי מידות, אך אין סימן שהיה מודע למגבלות ההנדסיות שבגללן שינוי כזה בקנה המידה איננו מעשי.[10]
הגרסה המוכרת השנייה של סירת המבול המסופוטמית מופיעה בסיפור אותנפישתים מתוך האפוס עלילות גילגמש, המוכר בעיקר מלוחות חרס שנכתבו כנראה בשלהי האלף השני לפנה"ס, ונמצאו בספריית אשורבניפל בנינוה מן המאה ה-7 לפנה"ס. לפי סימנים רבים הועתקה גרסה זו מסיפור אתרחסיס, ואולי גם מסיפור זיאוסודרה השומרי שלא שרד ברובו, תוך הכנסת שינויים שונים. למשל שמו של גיבור המבול הוחלף מאתרחסיס לאותנפישתים, והאל המייעץ אנכי מופיע בשמו האכדי-בבלי אאה. בגרסה זו, סירת הענק מתוארת בצורת קובייה שאורך כל אחת ממקצועותיה 120 אמה, ויש לה תשע קומות. למרות שינויים אלו, שטח הבסיס של הסירה הושאר זהה: מידת שדה אחת שהיא 120120 אמה.
אירווינג פינקל, האשורולוג של המוזיאון הבריטי שפיענח את לוח התיבה, ציין שאף כי צורתה הגאומטרית של תיבת נח המקראית שונה משל שתי הסירות המסופוטמיות, שטח הבסיס שלה 300X50=15,000 אמות מרובעות עדיין דומה מאוד. הוא העריך שהסופר המקראי ערך שינויים בגרסת אותנפישתים באופן דומה לשינויים שערכה גרסת אותנפישתים בגרסת אתרחסיס, תוך ביסוס יחסי המידות של תיבת נח על סוג אחר של סירה קטנה, הנזכר בלוחות מסופוטמיים במונח האכדי "טוּבּוּ".[10]
גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף ", בקר, ו"חיות בר מן הערבה". בלוח התיבה פיענח פינקל בשורה הבאה את המילה האכדית "סאנה" שפירושה "שניים שניים" או "בזוגות", ולפיכך נראה שהחיות נכנסו לסירה בזוגות של זכר ונקבה כמו בסיפור תיבת נח. גם בעלילות גילגמש מייעץ האל אאה לאותנפישתים להכניס לסירה "חיות בר מן הערבה", וכן בהמות מבויתות, אנשים אומנים בכל מלאכה, זרעים מ"כל החי", זהב וכסף. האל מבטיח לאותנפישתים כי את חיות הבר "אשלח אליך והן תחכינה ליד דלתך".[10] סיפורי המבול המסופוטמיים דומים אך גם שונים מן המקרא בפרטים רבים, למשל הסירה נחה על פסגת הר ניציר[11] ולא על הרי האררט, ואותנפישתים משלח בתחילה יונה, לאחריה סנונית ולאחריהן עורב.
בהגות היהודית
הוגי דעות יהודיים מצאו פרשנויות אלגוריות בסיפור תיבת נח.
בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים.
היו שראו בסיפור תיבת נח, רמז למצב עם ישראל בזמן הגלות, שאז כדי לשרוד על עם ישראל להסתגר בתוך "תיבת נח של בית המדרש", מאימת המים השוצפים והמחריבים, שמסמלים את אומות העולם. היו שהקצינו תפיסה זו, וראו בישיבות מודל של תיבת נח, שלתוכה מתכנסים התלמידים, כדי שלא יתקלקלו ובסופו של דבר יוכלו להמשיך את קיום התורה[דרוש מקור].
הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מדורג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי.[12]
חיפוש שרידי תיבת נח
מאז ומתמיד ניסו רבים להתחקות אחר האתר שבו נחה התיבה ולחפש שרידים ששרדו ממנה. כבר ברוסוס, ההיסטוריון הבבלי שחי במאה השלישית לפני הספירה, תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בארמניה על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה. דברי ברוסוס מובאים אצל יוסף בן מתתיהו,[13] שמספר שם על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה".[14] ייתכן שמסורות אלה עומדות ברקע דברי אגדת חז"ל, המספרת על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כסנחריב[15] ופרשנדתא, בנו של המן.[16]
לאחר התפשטות הדתות המושפעות מהיהדות - הנצרות והאסלאם, המשיכו החיפושים והזיהויים של שרידי התיבה. בימי הביניים רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. במאה העשרים התפרסמו מספר שמועות חדשות על גילויים של שרידים מהתיבה, אך אלה התבררו כמזויפים או כלא נכונים.[17]
אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה, היה רון ויאט, הידוע בחיפושיו אחר עקבות ארכאולוגיים לסיפורי המקרא, אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar בטורקיה, המזוהה על ידו כהרי אררט.[18] אולם טענותיו נדחו על ידי גאולוגים שהראו שמדובר בתצורת סלע טבעית.[19] אחרים טענו כי בידיהם תצלומי לווין המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה.[20]
לעיתים מוזכרים זיהויים של התיבה על ידי תומכים באמיתות סיפורי המקרא, ומוצגים בפי מחזירים בתשובה (כגון הרב אמנון יצחק) כהוכחה לנכונות סיפור המבול,[21] אולם רבים בקהילה המדעית ובכלל דוחים אותם ורואים בשיטות המיושמות על ידי משלחות חיפוש אלו כפסאודו מדעיות (פאסודו-ארכאולוגיה).[22][23][24]
באפריל 2010 קבוצה של 15 ארכאולוגים נוצרים אוונגליסטים מארגון "NAMI - Noah's Ark Ministries International", הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט בגובה 4200 מטר, ושבדיקות הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - בערך מהתקופה שבה פעל נח לפי הסיפור המקראי. הקבוצה פסלה את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים ומפני הקושי בהובלת קורות עץ באורך של עד 20 מטרים בתנאי הסביבה הקשים.[25] הממצאים צולמו והוסרטו, וחברי המשלחת מסרו לתקשורת שאינם יכולים לחשוף את מיקומם מחשש מביזה.[26] רנדל פרייס, ארכאולוג שהיה חבר במשלחת, אמר בדיעבד שטענות המשלחת על איתור הממצאים היו ככל הנראה מתיחה,[27] לכך הגיבו מארגני המשלחת בכך ששיתוף הפעולה עם פרייס נפסק טרם איתור הממצאים, ושהוא כלל לא היה במקום.[28] עקב תנאי גישה קשים וסיבות נוספות, נכון לשנת 2013 האתר עדיין לא נבדק על ידי חוקרים עמיתים לאחר המשלחת של NAMI, והמשלחת לא העבירה אף ממצא ארכאולוגי לביקורת עמיתים ולא פרסמה מחקר בנושא בכתב עת מדעי.[29][26]
באמנות ובספרות
פזמונאות
- מילים: נורית זרחי, לחן: מתי כספי, פרידה מתיבת נח - זוגות זוגות,
- מילים: יורם טהרלב, לחן: מתי כספי, נח,
- מילים: נתן יונתן, לחן: שלמה ארצי, רק עלה,
- מילים: ברק פלדמן, לחן: יוני בלוך, עמוק בתוך הים.
ספרות
- לאה נאור, תיבת נח
- טום דולי, תיבת נח - הסיפור האמיתי
- עזריאל מסלטון, תיבת נח
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "תֵּבָה (תבת נח)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 222, באתר היברובוקס
- מאיר בן אורי, המבנה ההנדסי של תיבת נח, באתר דעת
- שחזור של תיבת נח בגודל המקורי בהולנד
- חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet, 27 באפריל 2010
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:האקדמיה ללשון העברית - רשומה
פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צוהריים טובים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 7 במאי 2012 - ^ ספר בראשית, פרק ח', פסוק י"ג
- ^ בראשית רבה, לא' יא'
מאיר בן אורי, "תיבת נח", מתוך "בית מקרא" מח, תשרי תשל"ב - ^ רש"י על בראשית ח ד
- ^ S:קטע:רמב"ן על בראשית ח ד
- ^ המכונות על דרך השלילה 'לא טהורות'. יש המפרשים זאת כהדרכה להימנעות משימוש במילות גנאי.
- ^ ספר בראשית, פרק ז', פסוקים ח'–ט', ט"ז
- ^ מדרש אגדה (בובר), פרשת נח ו, יט. מובא ברש"י בראשית ו יט.
- ^ צח יוקד, "המבול הוא עגול: תיבת נח - ממש לא מה שחשבתם", פורסם ב-21/2/2014 באתר nrg
- ^ 1 2 3 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםפינקל - ^ ככל הנראה ההר הידוע כיום בשם פיר עומר גודרון בכורדיסטן, שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.
- ^ (מוסר אביך פרק ב' סע' א')
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר ראשון, ג, ו.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר עשרים, ב, ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד א'
- ^ ילקוט שמעוני פרשת בשלח, רמז רנ"ו
- ^ Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 72)
- ^ http://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019)
- ^ Creation Science 1 of 9, www.csun.edu
- ^ http://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019)
- ^ קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא
- ^ Fagan, Brian M.; Beck, Charlotte (1996). The Oxford Companion to Archaeology. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0195076184. נבדק ב-17 בינואר 2014.
{{cite book}}: (עזרה)
Cline, Eric H. (2009). Biblical Archaeology: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0199741077. נבדק ב-17 בינואר 2014.{{cite book}}: (עזרה)
Feder, Kenneth L. (2010). Encyclopedia of Dubious Archaeology: From Atlantis to the Walam Olum. Santa Barbara, California: ABC-CLIO. ISBN 031337919X. נבדק ב-17 בינואר 2014.{{cite book}}: (עזרה)
Rickard, Bob; Michell, John (2000). "Arkeology". Unexplained Phenomena: A Rough Guide Special. London: Rough Guides. pp. 179–183. ISBN 1858285895. - ^ The Oxford Companion to Archaeology (עמ' 582)
- ^ Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 72)
- ^ חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet
דף האינטרנט המוקדש לתגלית (באנגלית) - ^ 1 2 כתבה באתר csmonitor.
- ^ Ex-Colleague: Expedition Faked Noah's Ark Find, AOL
- ^ The Alleged Discovery of a Wooden Structure on Mt. Ararat by a Chinese-Turkish Expedition that is claimed to be the Remains of Noah’s Ar
- ^ Weather hits search for Noah's Ark man Donald Mackenzie, BBC