1949 בישראל

«««  1948	דגל ישראל	1949 בישראל	»»» 1950 1951 1952
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1949 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1949

שנת 1949 בישראל הייתה מאופיינת בסיום מלחמת העצמאות ותחילת ביסוס המשטר העצמאי במדינה. מוסדות המדינה הצעירה התמודדו, לצד המשך מלחמת העצמאות והמשא ומתן לסיומה, עם מצב כלכלי חמור ועם גל הגירה. גם הממשל הצבאי על ערביי ישראל החל בשנה זו, והיה בעל השפעות מרחיקות לכת על מעמד הדמוקרטיה ועל היחס לערביי ישראל גם לאחר שהוכרז על סיומו, ב-1966.

הנהגה

• נשיא המדינה (החל מה-17 בפברואר) - חיים ויצמן
• ראש הממשלה - דוד בן-גוריון
• ממשלה - הממשלה הזמנית עד 10 במרץ, מאז ממשלת ישראל הראשונה
• רשות מחוקקת - מועצת המדינה הזמנית עד 14 בפברואר, מאז הכנסת הראשונה
• נשיא מועצת המדינה הזמנית - חיים ויצמן עד 14 בפברואר
• יושב ראש הכנסת (החל מה-14 בפברואר) - יוסף שפרינצק
• נשיא בית המשפט העליון - משה זמורה
• ראש המטה הכללי - יעקב דורי עד 9 בנובמבר, מאז יגאל ידין
• מפכ"ל המשטרה - יחזקאל סהר

ביסוס מוסדות המדינה

משמר כבוד עומד ליד ארון הקבורה של הרצל בישראל, אוגוסט 1949

כבר ב-25 בינואר התקיימו הבחירות הראשונות במדינת ישראל לאספה המכוננת, שהפכה לכנסת הראשונה יומיים אחרי ישיבתה הראשונה ב-14 בפברואר. כעבור כחודש, קיבלה ממשלת ישראל הראשונה את אמון הכנסת ומוקמת רשמית ב-10 במרץ.

מונו גם מבחר בעלי תפקידים. בין היתר, נבחר חיים ויצמן לנשיאה הראשון של המדינה ויגאל ידין לרמטכ"ל השני (במקום יעקב דורי שפרש ב-9 בנובמבר). על ראובן שילוח מוטלת מלאכת הקמת ארגון ביון חוץ, המוסד. מבקר המדינה הראשון היה המשפטן זיגפריד מוזס. שמחה אסף ממונה לשופט בית המשפט העליון.

מבחינת יחסי חוץ, החלה ישראל לבסס את מעמדה כמדינה עצמאית ולגיטימית. ב-1 בפברואר החלה ארצות הברית להכיר בישראל "דה יורה" ולא רק "דה פקטו". ב-11 במאי התקבלה ישראל כחברה בארגון האומות המאוחדות.

במקביל להתרחשויות אלו, היו גם קביעות סמליות של ריבונות המדינה: ב-10 בפברואר נבחרה מנורת שבעת הקנים, בעיצובם של האחים שמיר לסמל מדינת ישראל. ב-24 במאי קיבל סמל המדינה גושפנקה רשמית, עם אישורו של חוק הדגל והסמל, התש"ט-1949, שבו עוגנו דגלה וסמלה. גם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל זכה בשנה זו לקבורה בהר הרצל בירושלים. דוד בן-גוריון והמוסדות מכריזים על ירושלים כבירת ישראל, חרף ניסיונו של האו"מ "לבנאם" את ירושלים. הכנסת אף מעתיקה את מקום מושבה לירושלים (קודם לכן היה מושבה בתל אביב, בקולנוע קסם ליד כיכר הכנסת של ימינו). אירוע סמלי נוסף, במישור יחסי החוץ, הייתה נחיתתו (24 במאי) של מטוס ראשון של חברת TWA בנמל התעופה לוד לאחר סיום מלחמת העצמאות. במסגרת ביסוס הריבונות נחקק גם חוק לימוד חובה, המחייב כל ילד ללמוד במוסד חינוכי מוכר.

מלחמת העצמאות

ערך מורחב – מלחמת העצמאות

דגל הדיו באילת, מרץ 1949

למן תחילת שנת 1949 מתחילה מלחמת העצמאות לבוא על קיצה. ב-7 בינואר הסתיים מבצע חורב לכיבוש הנגב. חמישה ימים מאוחר יותר נפתחו שיחות רודוס וב-24 בפברואר נחתם הסכם שביתת הנשק בין ישראל למצרים. יומיים לאחר מכן נסוג צבא מצרים מכיס פלוג'ה ובתחילת מרץ מתקיים מבצע עובדה לפתיחת הדרך לאילת.

ב-23 במרץ נחתם הסכם שביתת הנשק עם לבנון וב-3 באפריל נחתם הסכם שביתת נשק עם ירדן. כתוצאה מהסכם זה, סיפחה ישראל את יישובי ואדי עארה לשטחה. רק ב-20 ביולי נחתמה שביתת נשק בין ישראל לסוריה.

הממשל הצבאי

ערך מורחב – הממשל הצבאי על ערביי ישראל

הממשל הצבאי על ערביי ישראל החל בפועל כבר ב-1948, אך רק בשנת 1949 עוגן בחוקי חירום. הממשל הצבאי, שנמשך עד 1966, הגביל את ערביי ישראל בחופש התנועה, התעסוקה ובבחירת מקום המגורים. השפעותיו, מבחינת מעמדם הכלכלי ותחושת הקיפוח של ערביי ישראל, התמשכו הרבה מעבר לסיומו הרשמי.

פרשיות פוליטיות

ב-1949 הודה מפקד המודיעין הצבאי, איסר בארי, כי בדה מליבו האשמות נגד ראש עיריית חיפה אבא חושי ומקורבו ג'ול אמסטר, ונחשד אף כי זייף מסמכים על מנת לבסס את טענותיו נגד השניים. בעקבות גילויים אלה הורה התובע הכללי של הצבא לבארי להתפטר מתפקידו. בארי גם עמד בפני חקירה בשל הוצאתו להורג של מאיר טוביאנסקי (שהיה חף מפשע), אך נידון ליום אחד בלבד בכלא וזכה לחנינת הנשיא.

הגירה

עולים מתימן במעברת ראש העין, 1 באוקטובר 1949

הקמת המדינה הניעה יהודים רבים לעלות לארץ ישראל. בין היהודים היו כאלה אשר ניסו להגיע לישראל על ספינות מעפילים לפני קום המדינה אך נתפסו על ידי הבריטים ונשלחו למחנות מעצר בקפריסין. אחרים הגיעו ממחנות עקורים באירופה. ב-7 בנובמבר התקיים מבצע אווירי להעלאת 50,000 מבני יהדות תימן, מבצע מרבד הקסמים.

בין העולים לארץ בשנה זו, אפרים קישון (מהונגריה, שחוויותיו במעברה שימשו אותו לכתיבת סאלח שבתי); המשורר מאיר ויזלטיר (כילד, מברית המועצות); שלמה קאלו; סמי מיכאל; אהרן אבוחצירא (כנער, ממרוקו), הקולנוען אריה להולה (מסלובקיה); יצחק מרדכי (כילד מכורדיסטן); שמחה הולצברג; חבר הכנסת אברהם יוסף שפירא; והשחקן אלברט כהן

כלכלה

גל ההגירה, המצב הכלכלי אחרי המלחמה וצרכי המדינה הצעירה הצריכו, לדעת בן-גוריון ושר האספקה והקיצוב דב יוסף, מדיניות צנע, עליה הכריזו השניים ב-26 באפריל. מצרכי יסוד הושמו תחת פיקוח. במקביל, התפתח שוק שחור, בו היה ניתן לרכוש מוצרים כמו ביצים, קמח, סוכר, חמאה, שוקולד ובשר (בעיקר בשר עוף).

במקביל, המשיך פיתוח התשתיות: במהלך שנת 1949 מחודשת הנסיעה בקו הרכבת חיפה-תל אביב של רכבת ישראל. באוגוסט חודשה גם הנסיעה בקו תל אביב - ירושלים. חברת אל על אף היא מוקמת בשנה זו, כמו גם שדה התעופה של אילת.

מצב התשתיות הגרוע היה בין הגורמים שתרמו להתפרצות מגפת שיתוק ילדים (פוליו) בשנה זו. התפרצות המגפה הגיעה לשיא ב-1950 ושככה רק לקראת סוף שנות ה-50.

יישובים שהוקמו והורחבו

באוקטובר 1949 אוחדה העיר יפו עם תל אביב, ליצירת תל אביב-יפו. מעבר לכך, מספר יישובים הוקמו או הורחבו בשנה זו:

יישובים שהוקמו בישראל בשנת 1949
תאריך	שם
6 בינואר	קיבוץ ראש הנקרה
27 בינואר	גשר הזיו (על ידי מפוני בית הערבה)
(ינואר)	סאסא
14 בפברואר	זיקים
4 באפריל	בית קמה
11 באפריל	פלמחים
10 במאי	ברקאי
16 ביוני	ברעם
16 באוגוסט	קיבוץ מגן
25 באוגוסט	מעגן מיכאל
30 באוקטובר	עזריה
8 בדצמבר	ניר יצחק
(דצמבר)	אשתאול
	אביאל
	אומץ, על אדמות הכפר קאקון
	אליפלט
	אליקים (על אדמות אום א-זינאת)
	אלקוש
	מושב ארבל (על אדמות הכפר הערבי חיטין)
	בארותיים
	בית הלל (מושב)
	בית נקופה (על אדמות בית נקובא)
	בני דרום (על ידי יוצאי כפר דרום)
	בן עמי
	בצת
	גבע כרמל (בסמוך לכפר הנטוש ג'בע)
	גבעת עוז (עלייה על הקרקע)
	גדות
	גדעונה
	גיאה
	גילת
	גני תקווה (כיישוב עולים)
	געש
	האון
	הבונים
	הודיה
	הסוללים
	חגור
	חוסן (על אדמות שהופקעו מהכפר הערבי סוחמאתא שננטש מתושביו במהלך מלחמת העצמאות)
	קיבוץ חדיד (קיבוץ שהוקם על אדמות ח'דיתה וננטש)
	מושב חצב
	טירת כרמל (כמעברה)
	יסעור
	ירחיב
	כברי (על ידי מפוני בית הערבה)
	כפר אוריה (במקומו של יישוב בשם זה שננטש פעמיים קודם לכן)
	כפר אחים
	כפר שמאי
	כרם בן זמרה
	כרם מהר"ל (על אדמות איג'זים)
	לביא (קיבוץ)
	להבות חביבה
	לימן (על אדמות הכפר הערבי אכזיב)
	מבקיעים
	מגדים
	מגידו
	מושב מירון
	מלכיה
	מגשימים
	קיבוץ מעגן
	מעונה
	מפלסים
	משמר דוד
	משמר השבעה
	משען
	נוה אור
	נחשונים
	ניר ישראל
16 באוגוסט	נתיב הל"ה
	ספסופה
	סתריה
	עין איילה (על אדמות עין ע'זאל)
	עין צורים (הקמה מחדש לזכר היישוב בגוש עציון)
	מושב עלמה
	עמקה (על אדמות אל-עמקא)
	ערוגות
	פוריה-כפר עבודה (וכן קיבוץ בשם פוריה ששכן בסמוך וננטש)
	פרוד
	ראש העין (כמעברה)
	שאר ישוב
	שדה אילן
	שדה בוקר (ייסוד הקבוצה; עלייה על הקרקע רק ב-1952)
	שומרה (על אדמות היישוב תרביחא)
	תלמי יחיאל
	תל קציר
	תפרח

גם ערים קיימות הורחבו ונוספו להן שכונות כמו למשל "שיכון דורה" בנתניה; ברמת גן הוקמו שיכון עלית ורמת עמידר (שהוקמה כיישוב נפרד וסופחה לרמת גן בשנת 1950).

תרבות וחברה

מצעד צה"ל של מאי 1949 התקבל בהתלהבות רבה ברחובות תל אביב. כ-300 אלף צופים באו לראותו, וכבר מתחילתו פרצו לרחוב בו היה אמור לעבור על מנת "לצעוד עם המצעד". כתוצאה מכך, לא המצעד לא היה יכול להתקדם ובוטל. עם זאת, חלק מן המשתתפים המשיכו לצעוד. המצעד, שלקה בארגונו, זכה לכינוי "המצעד שלא צעד". לרגל יום העצמאות הראשון נטעים גם העצים הראשונים במה שעתיד להפוך לגן העצמאות בתל אביב.

על מוסדות התרבות בישראל לא פסח גל של פטריוטיזם לאחר הקמת המדינה: באוגוסט, נאסר על להקות תיאטרון מקומיות מלהופיע בשפת היידיש, שנחשבה ל"גלותית" ולא-ציונית. בתיאטרון הבימה עוררה העלאתו של המחזה "בערבות הנגב" של יגאל מוסינזון סערה, משום שהלה מתאר בין היתר פינוי של קיבוץ בנגב, וטוען כי מפקדי הצבא נתנו את פקודת הפינוי. סערה חריפה אף יותר עורר ספרו של ס. יזהר, חרבת חיזעה, המתאר את גורלם של הפלסטינים במלחמת העצמאות.

בן-גוריון ניסה להפעיל ביקורת פוליטית על מוסדות תרבות ותקשורת. במיוחד זעם לאור עמדותיו של משה שמיר נגד פירוק הפלמ"ח, שהתבטאו בביטאון שערך, "במחנה". שמיר פוטר לדרישת בן-גוריון. עם זאת, בעיתון הערב יום יום פורסם מה שהוגדר "טור הסאטירה הראשון בארץ", עוזי ושות', שחיברו בנימין תמוז ועמוס קינן. עוזי ושות' שימש במידה רבה מהפכה, בשל השימוש בשפה לא-פורמלית.

סיום מלחמת העצמאות וכישלון יחסי בהעלאת תוכנית בעלת תוכנית "אזרחיים" מביאים את הצ'יזבטרון לכדי פירוק.

לאור גלי העלייה, הגיעו לישראל גם מוסדות תרבות מחו"ל, כמו מקהלת צדיקוב, אשר "עלתה" מבולגריה והתארגנה מחדש ביפו. גם מועדון הכדורגל מכבי יפו הוקם בשנה זו על ידי עולים מבולגריה שהתמקמו בעיר. שרה לוי-תנאי הקימה בשנה זו את תאטרון מחול ענבל, אשר שילב את מורשת יהדות תימן.

מבחינת התפתחות האקדמיה בישראל, הייתה פתיחת מכון ויצמן למדע אירוע חשוב. בנוסף לו, ב-3 ביולי נוסד המוסד החינוכי גבעת חביבה של תנועת הקיבוץ הארצי ומדרשה לחקלאות על-שם ארתור רופין. מוקם גם כפר הנוער ניצנים.

בתחום הספורט מוקמות מספר אגודות חדשות, ביניהן הפועל באר שבע ושמשון תל אביב. באותה שנה סופגת נבחרת ישראל בכדורגל את אחד הקשים שבהפסדיה: 6-0 במשחק חוץ מול נבחרת יוגוסלביה בכדורגל.

פרס ביאליק לספרות מוענק לדוד שמעוני.

בקיבוץ לוחמי הגטאות מוקם מרכז הנצחה לשואה ולגבורה - בית לוחמי הגטאות. ביוני מתרחש מסע קבורה לאפר קורבנות שואה מאוסטריה שיזם שמעון ויזנטל.

תנועות חברתיות

• הוקמה תנועת הנוער הנוער הלאומי; תנועת השומר הצעיר חגגה את השומריה השנייה.
• במקביל, מתפתחת גם תנועה אלימה נגד גילויי תרבות חילונית בישראל, ברית הקנאים. הקבוצה הייתה מעורבת בהצתת מסעדות ובתי קפה, בתקיפת אוטובוסים שנסעו בשבת, בפיזור שברי זכוכית במגרשים בהם התנהלו אירועי ספורט בשבת, ופעיליה עמדו להטמין פצצה במשרד החינוך בירושלים.

פשיעה

הפרשה הסנסציונית של הרצח בגן מאיר (אוגוסט) מסעירה את המדינה ומסוקרת רבות בשבועון "העולם הזה". הפרשה גם משפיעה על הגדרת ומעמד עבירת הרצח בדין הישראלי: בתחילה, נגזר עונש מוות על הנאשם, אך לאור שינוי חוקי המנדט הבריטי והקביעה כי מדובר בהריגה, נגזרות עליו 15 שנות מאסר. פרשה אחרת המסעירה את המדינה היא פרשת התעללות חמורה בילדים בבית היתומים דיסקין בירושלים.

נולדו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1949)

• 21 בינואר – שלמה גרוניך, מוזיקאי
• 3 באוקטובר – צביקה פיק, זמר, מלחין ומוזיקאי ישראלי (נפטר ב-2022)
• 21 באוקטובר – בנימין נתניהו, ראש הממשלה התשיעי של ישראל
• 2 בנובמבר – מיקי גבריאלוב, מלחין, פזמונאי וזמר
• 26 בנובמבר – שלמה ארצי, זמר, פזמונאי ומלחין
• 30 בנובמבר – מתי כספי, זמר ומלחין
• 25 בדצמבר – מירי אלוני, זמרת
• 28 בדצמבר – רחל אליאור, פרופסור לפילוסופיה יהודית

נפטרו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1949)

המשוררת אלישבע

• (מרץ) יצחק שמי - סופר, משורר ואיש תרבות
• המשוררת אלישבע
• הרב מאיר בר-אילן - רב, משורר ופעיל ציוני, מראשי הציונות הדתית
• יוענה ז'בוטינסקי - אגרונומית ואשתו של זאב ז'בוטינסקי
• ניסן כהן - מראשי התנועה הציונית בהונגריה
• מאיר-סיקו סמילנסקי - סופר עברי ופובליציסט
• יהודה קרני - משורר עברי, עיתונאי, עורך ומתרגם

לקריאה נוספת

• תום שגב, 1949 - הישראלים הראשונים, הוצאת דומינו-כתר, תל אביב, 1984

קישורים חיצוניים

• המצב הנוכחי בישראל (1949), סקירה של ה-CIA
• ישראל החדשה, כתבה ב"לייף", 1949