הממלכה המאוחדת באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Your Country Needs You)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הממלכה המאוחדת באירוויזיון
EuroReino Unido.svg
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
רשת שידור BBC
השתתפות ראשונה גרמניהגרמניה פרנקפורט, 1957
זכיות אוסטריהאוסטריה וינה, 1967
ספרדספרד מדריד, 1969[1]
הולנדהולנד האג, 1976
אירלנדאירלנד דבלין, 1981
אירלנדאירלנד דבלין, 1997
השתתפויות 59
היעדרויות 1
אירוח האירוויזיון אנגליהאנגליה לונדון, 1960
אנגליהאנגליה לונדון, 1963
אנגליהאנגליה לונדון, 1968
סקוטלנדסקוטלנד אדינבורו, 1972
אנגליהאנגליה ברייטון, 1974
אנגליהאנגליה לונדון, 1977
אנגליהאנגליה הרוגייט, 1982
אנגליהאנגליה ברמינגהאם, 1998
השתתפות אחרונה שוודיהשוודיה סטוקהולם, 2016
רוני קרול בלוקסמבורג (1962)
פרימה דונה בהאג (1980)
אנדי אברהם בבלגרד (2008)

הממלכה המאוחדת משתתפת בתחרות הזמר של האירוויזיון מאז 1957, ומאז נעדרה פעם אחת בלבד, ב-1958 (כלומר היא משתתפת באופן רצוף מאז 1959). בריטניה מדורגת במקום השלישי בטבלת הזכיות עם 5 ניצחונות בתולדות התחרות. בריטניה היא שיאנית האירוח של התחרות – 8 פעמים התקיימה התחרות בשטחי הממלכה המאוחדת (לרוב באנגליה, פעם אחת בסקוטלנד).

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה ממוקמת כיום במקום השלישי בטבלת המדינות הזוכות, עם 5 ניצחונות בתולדות התחרות (לאחר אירלנד ושוודיה). יחד איתה ממוקמות גם צרפת ולוקסמבורג, אולם בניגוד לאלו, עיקר זכיותיה של בריטניה היו מסוף שנות ה-60 ועד היום, כשהתחרות מוכרת לקהל האירופאי, בעוד שזכיותיהן של צרפת ולוקסמבורג היו בעיקר בסוף שנות ה-50 וראשית שנות ה-60, תקופה שפחות זכורה לקהל האירופי בימינו. שיריה המנצחים של בריטניה הם שירים ידועים ומוכרים גם כיום.

שנה שם המבצע שם השיר תרגום לעברית
1967 סנדי שו "Puppet on a String" "בובה על חוט"
1969 לולו "Boom-Bang-A-Bang" "בום-באנג-א-באנג"
1976 אחוות האדם "Save Your Kisses for Me" "שמרי נשיקותייך עבורי"
1981 באקס פיז "Making Your Mind Up" "החלטה"
1997 קתרינה והגלים "Love Shine a Light" "אהבה האירי אור"

המקום השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה היא שיאנית ההגעה למקום השני בתחרות; היא הגיעה למקום זה 15 פעמים, יותר מכל מדינה אחרת בתולדות האירוויזיון, ופי שלושה ממספר ניצחונותיה בתחרות. 5 פעמים שבהן הגיעה למקום השני היו כשאירחה את התחרות, שלוש פעמים בהן הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השני היו כאשר אירלנד ניצחה, שלוש פעמים נוספות היו עם זכיותיה של לוקסמבורג, פעמיים צרפת ניצחה מעליה ופעמיים נוספות ניצחה מעליה הולנד.

שנה מבצע שם השיר תרגום לעברית המדינה הזוכה
1959 פרל קאר וטדי ג'ונסון "Sing, Little Birdie" "שירי, ציפור קטנה" הולנדהולנד הולנד
1960 בריאן ג'ונסון "Looking High, High, High" "מסתכל גבוה, גבוה, גבוה" צרפתצרפת צרפת
1961 האליסונים "?Are You Sure" "האם אתה בטוח?" לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג
1964 מאט מורנו "I Love The Little Things" "אני אוהב את הדברים הקטנים" איטליהאיטליה איטליה
1965 קתי קירבי "I Belong" "אני שייכת" לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג
1968 קליף ריצ'רד "Congratulations" "איחולים" ספרדספרד ספרד
1970 מארי הופקין "?Knock, Knock, Who's There" "טוק, טוק, מי שם?" אירלנדאירלנד אירלנד
1972 המחפשים החדשים "Beg, Steal Or Borrow" "להתחנן, לגנוב או להשאיל?" לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג
1975 הצלליות "Let Me Be The One" "תני לי להיות האחד" הולנדהולנד הולנד
1977 לינדזי דה פאול ומייק מורן "Rock Bottom" "נקודת שפל" צרפתצרפת צרפת
1988 סקוט פיצג'רלד "Go" "לך" שווייץשווייץ שווייץ
1989 להקת דיווח חי "Why Do I Always Get It Wrong?" "למה אני תמיד?" יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה
1992 מייקל בול "One Step Out of Time" "צעד אחד מחוץ לזמן" אירלנדאירלנד אירלנד
1993 סוניה "Better The Devil You Know" "טוב יותר השטן שאתה מכיר" אירלנדאירלנד אירלנד
1998 אימאני "?Where Are You" "איפה אתה?" ישראלישראל ישראל

נציגי הממלכה המאוחדת בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים שלחה בריטניה זמרים ולהקות שהיו עתידים להפוך לכוכבים בינלאומיים בעולם המוזיקה, כמו אוליביה ניוטון-ג'ון (1974), אחוות האדם (1976, מקום ראשון), באקס פיז (198, מקום ראשון), קתרינה והגלים (1997, מקום ראשון), סר קליף ריצ'רד (1968, 1973) וסקוט פיצג'רלד (1988).

השירים המייצגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מלהיטיה הגדולים של תחרות האירוויזיון הם שירים של הממלכה המאוחדת. ביטוי משמעותי לתופעה זו ניתן למצוא בחגיגות היובל לאירוויזיון, שנקראו "Congratultaions" על שם השיר הבריטי ב-1968. ביטוי נוסף באותה תחרות היה העובדה ששני שירים בריטיים בתחרות, "Making Your Mind Up" ו-"Save Your Kisses for Me", נבחרו להשתתף בתחרות עצמה. שירים אחרים של בריטניה זכו להצלחה גדולה ולהשמעות רבות בתחנות הרדיו האירופיות (ולעתים אף מחוץ ליבשת, במקומות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, דרום אפריקה ולעתים רחוקות גם ארצות הברית). שירים כאלו הם רוב שיריה הזוכים של בריטניה, ושירים נוספים כמו "Jack in the Box" מ-1971, "Long Live Love" מ-1974 ו-"Ooh Aah... Just A Little Bit" מ-1996.

אחד משיריה הידועים ביותר, "Save Your Kisses for Me", השיר המנצח באירוויזיון 1976, הוא השיר שזכה לאחוז הניקוד האפשרי הגבוה ביותר – 80.3% מכלל הנקודות האפשריות (204, באותה השנה). באותה שנה קיבלה בריטניה 12 נקודות ("Douze Point") משבע מדינות שונות.

בחירת השיר המייצג בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משך רוב שנותיה נקראה התחרות "שיר למען אירופה" (A Song For Europe), ובחלק מהזמן נקראה גם "תחרות הזמר הבריטית הגדולה" (The Great British Song Contest) וגם נקראה "ההחלטה שלך" (Your Decision) ונקראה גם "ההחלטה" (Making Your Mind Up) על שם השיר הבריטי שזכה באירוויזיון 1981. בשנת 2011 לראשונה בריטניה בחרה בבחירה פנימית ולכן לא התקיימה התחרות.

בחירת השיר המייצג של בריטניה לתחרות האירוויזיון השתנתה פעמים רבות לאורך השנים, מכלל הבחינות (הפורמט, ההצבעה, השם וכמובן – ההצלחה).

  • בשנים 1957 - 1963 ערך ה-BBC תחרות שירים בשם "שיר למען אירופה" ("Song for Europe").

למעט 1961, בשנים אלו היה נהוג שה-BBC מזמין אמנים גדולים לבצע שירים שהוזמנו (על ידי ה-BBC) במיוחד לתחרות, וצוותי שיפוט אזוריים היו בוחרים את השיר הזוכה (בשיטת הצבעה הדומה לאירוויזיון עצמו). יוצאת מן הכלל היא התחרות ב-1961, בה הוקם צוות שיפוט ארצי בן 140 שופטים.

  • בשנים 1964 - 1975 נמשכה תחרות "שיר למען אירופה", אולם בפורמט שונה. ה-BBC נהג להזמין אמן מסוים על פי בחירתו האישית, והוא היה מבצע 6 שירים (בשנים 1966 - 1967 בוצעו רק 5 שירים). לאחר מכן, הקהל היה שולח גלוית דואר ובה נבחר השיר המייצג. גם לפורמט זה היה יוצא מן הכלל – התחרות ב-1971, שבה שביתה של עובדי הדואר מנעה קיום בחירות דמוקרטיות ובאותה שנה גויסו מחדש צוותי שיפוט אזוריים. שנה לאחר מכן, הפסקת חשמל גדולה ברחבי המדינה הובילה לשיעור צפייה (ושיעור הצבעה) נמוך.

בשנים אלו נהנתה בריטניה מהצלחה גדולה באירוויזיון. במשך עשור שנים (1967 - 1977) הגיעה בריטניה לארבעת המקומות הראשונים, ולמעשה רק 3 פעמים במהלך אותו העשור לא הגיעה למקום הראשון או השני.

לוגו אירוויזיון 1977, שאירחה בריטניה בלונדון לאחר זכייתה ב-1976
  • בשנים 1976 - 1995 נמשכה התחרות, ועוד פעם בשינוי פורמט. הוחלט ש-12 שירים יתמודדו על ייצוג הממלכה המאוחדת באירוויזיון, ומבצעיהם ייבחרו על ידי כותבי השירים. בחירת השיר המייצג תיעשה, כמו בעבר, על ידי צוותי שיפוט אזוריים. הפורמט החדש גרר הצלחה מיידית – כבר באותה שנה זכתה בריטניה בתחרות, והשיר נחשב כיום לאחד השירים הידועים והאהובים ביותר בתולדות תחרות האירוויזיון כולה.

שתי שביתות הפריעו לתחרות: הראשונה הייתה שביתת טכנאי ה-BBC ב-1977 (שהובילה לדחיית האירוויזיון עצמו באותה השנה, שנערך בלונדון). עקב שביתה זו שודרה התחרות ברדיו ולא בטלוויזיה. שנתיים אחר כך, ב-1979, התחרות לא נערכה בכלל, בעקבות שביתה של ה-BBC. לצוותי השיפוט הושמעו הקלטות השירים מהחזרות והם בחרו בהתאם להשמעות.

לוגו אירוויזיון 1982, שאירחה בריטניה בהרוגייט לאחר זכייתה ב-1981

ב-1980 התעוררה מהומה, כאשר נרשם שוויון בהצבעות בין השירים "Love Enough For Two" של להקת "פרימה דונה" ו-"Happy Everything" של הזמרת מגי מון. כדי להגיע לבחירת זוכה, קרא המנחה טרי ווגן, במעט היסטריה, לצוותי השיפוט על מנת לברר איזה שיר קיבל יותר נקודות מהשופטים. דבר זה חולל בלבול גדול בלוח התוצאות לאחר ששופטים רבים שינו את מספר הנקודות שהעניקו בהתחלה. בסופו של דבר, נמצא כי להקת "פרימה דונה" זכתה לאחר שהצביעו לה 8 צוותי שיפוט לעומת 6 שהצביעו למגי מון. בדיקה שביצע ה-BBC למחרת היום אישרה את זכייתה של "פרימה דונה". "פרימה דונה" היא הלהקה הראשונה בתולדות בריטניה שהוקמה במיוחד לאירוויזיון (וגם נשלחה אליו).

בהמשך שנות ה-80 הצטמצם מספר השירים בתחרות ל-8 והעניין בה פחת. ב-1987 נערך שינוי במתכונת התחרות – מספר השירים הועלה לעשרה והוצע לחברות התקליטים להגיש שירים לתחרות. אולם אכזבה גדולה שנחלה באותה שנה עם המקום ה-13 באירוויזיון עצמו, הובילה לשינוי נוסף במתכונת התחרות – כשההצבעה הועברה מצוותי שיפוט אזוריים להצבעה טלפונית של הצופים בבית. הוחלט שבמקביל להצבעה הטלפונית יישב באולפן פאנל (שהורכב ברובו מידוענים בריטים שונים) שהעניק טיפים ועצות הומוריסטיים למצביעים בבית. מתכונת חדשה זו גררה גם היא הצלחה מיידית – ובשנתיים הראשונות להפעלתה (1988 - 1989) הגיעה הממלכה המאוחדת למקום השני. ב-1990 הגיעה בריטניה למקום השישי (שנחשב הצלחה יחסית, לאור העובדה שבאותה שנה השתתפו למעלה מ-20 מדינות). אולם ב-1991 הגיעה בריטניה למקום העשירי בלבד, והתוצאה הנמוכה הובילה את ראש מחלקת הבידור הקל של ה-BBC, ג'ים מויר, להחליט על בחירת האמן בעצמו, בעוד שבחירת השיר תיעשה על ידי הקהל בבית. שיטה זו הניבה את המקום השני הן ב-1992 והן ב-1993. ב-1994 נבחרה הזמרת האלמונית פרנסיס רפאל עם השיר "We Will Be Free" ("אנו נהיה חופשיים"). השיר הגיעה למקום העשירי בלבד בדבלין, אולם זכה להצלחה בינלאומית לאחר האירוויזיון.

לוגו אירוויזיון 1998, שאירחה בריטניה בבירמינגהם לאחר זכייתה ב-1997
  • בשנים 1996 - 1999 חל שינוי דרסטי בתחרות, שהסימן הבולט בו הוא שינוי השם ל"תחרות הזמר הבריטית הגדולה" ("The Great British Song Contest"). במסגרת התחרות החדשה, 8 השירים המתמודדים בוצעו בתוכנית "טופ אוף דה פופ" ("Top of the Pop") ב-1 במרץ, והציבור הצביע טלפונית לארבעת השירים שיעלו לגמר. השירים העולים לגמר פורסמו למחרת (מבלי לפרסם את המיקום אליו הגיעו), והגמר עצמו נערך ב-8 במרץ. ב-1996 זכתה בגמר ג'ינה ג'י האוסטרלית עם השיר "Ooh Uh... Just A Little Bit" ("אוּ אָה... רק קצת"). השיר הגיע למקום ה-8 בלבד באוסלו, אולם זכה להצלחה עולמית, לרבות בארצות הברית, שבה שירי אירוויזיון אינם נוחלים הצלחה לרוב (ולמעשה לא קיימת שם מודעות לתחרות בכלל). ב-1997 שונתה מעט המתכונת והשירים הושמעו ברדיו והציבור נתבקש לבחור על ידי שמיעה בלבד (ולא על ידי הופעה, שכיום נחשבת לחשובה כמו, ואפילו יותר המוזיקה). הגמר התבצע במסגרת ספיישל "הגרלת הלוטו הלאומית", ונבחר בו השיר "Love Shine a Light" ("אהבה האירי אור"). השיר זכה באירוויזיון עצמו, באחד הניצחונות הסוחפים ביותר בתולדות האירוויזיון. המתכונת נשמרה גם בשנים 1998 - 1999.
  • בשנים 2000 - 2003 הוחזר שם התחרות ל"שיר למען אירופה", אולם הפורמט עצמו נותר כשם שהיה. בניגוד להצלחה שנחלה הממלכה המאוחדת באירוויזיון בעבר (5 זכיות, 15 פעמים במקום השני ועוד מספר פעמים בחמישייה הראשונה), החלה בריטניה להידרדר בתחרות (בדומה למדינות מערביות ותיקות אחרות). הצלחתה האחרונה של בריטניה נרשמה ב-2002, שם הגיעה בריטניה למקום השלישי. מאז לא הצליחה בריטניה להיכנס לעשר המדינות הראשונות, אולם בהתאם למעמדה כאחת מ"ארבע הגדולות" (ארבע המדינות המממנות של התחרות) לא סולקה ממנה. בריטים רבים נוטים להאשים את מצבה של בריטניה באירוויזיון במספר סיבות: "הצבעת שכנים", בה מצביעים למדינות שכנות; "הצבעת פזורה", בה מצביעים מהגרים לארצות המולדת; ומחאה אירופאית על השתתפותה ותמיכתה של בריטניה בפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003.
  • החל משנת 2004 התחרות לבחירת השיר הבריטי באירוויזיון נקראת "Making Your Mind Up", שמשמעה בסלנג: "תגיע להחלטה כבר", או בראשי תיבות: MYMU. התחרות נקראת על שם השיר הבריטי באירוויזיון 1981, שניצח. ב-2007 נרשמה מבוכה גדולה כאשר שני המנחים, טרי ווגן ופרן קוטון הכריזו יחד על שני מנצחים שונים. בעוד שקוטון קראה בשמה של להקת סקוּץ', ווגן קרא בשמה של הזמרת סינדי. הואיל וקולו של ווגן היה חזק יותר, רבים חשבו כי סינדי היא המנצחת, אולם קוטון הכריזה מיד כי ווגן טעה וסקוץ' הם נציגי בריטניה בתחרות. ווגן טען כי התבלבל ואין סיבה הגיונית לטעותו.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורמט של "שיר למען אירופה", והאופן שבו הזוכה נבחר שונה פעמים מספר. בשנים הראשונות היו כמה שלבים וחצאי גמר לתחרות, כאשר הזוכה נבחר על ידי צוות שופטים אזורי ברחבי הממלכה. שיטה זו שימשה את שלוש התחרויות הראשונות (1957, 1959 ו-1960). ב1961 הזוכה נבחר על ידי צוות של 140 שופטים. בשנים 1962-1963 השתמשו שוב בצוותי שיפוט אזוריים. האמנים הוזמנו בדרך כלל על ידי הBBC על מנת להופיע ולבחור שיר מבין רשימת שירים שניתנה להם. שמות גדולים בזמנו, כמו פטולה קלארק, ליטה רוזה, אן שלטון, פרנק איפילד, רוני הילטון, ג'יין מורגן ודיוויד יוז היו בין המתמודדים בתחרות הבריטית, אך אף אחד מהם לא זכה בכרטיס לאירוויזיון עצמו. בשנות ה-60' המוקדמות, חברות התקליטים החלו להיות מעורבות בתהליך הבחירה, ושלחו שירים המבוצעים על ידי האמנים שלהן. הדבר הוליד להיטים לזמרים כמו קרייג דאגלס, קארל דנבר, ג'קי לי, קני לינץ', וינס היל וריקי ואלנס, אך עדיין, אף אחד מהם לא הגיע לאירוויזיון. בין השנים 1964-1975, ה-BBC בחר מדי שנה באמן מסוים שייצג את הממלכה באירוויזיון. אותו אמן ביצע שישה שירים (חמישה שירים בלבד בוצעו ב-1966 וב-1967), והציבור הרחב (למעט בשנים 1964 ו-1971 היה מצביע באמצעות שליחת גלויות עם שם השיר בו הוא בוחר. שביתת עובדי הדואר ב-1971 מנעה קיום בחירות "דמוקרטיות", ולשם כך גויסו שוב צוותי השיפוט האזוריים. הפסקת חשמל גדולה ב-1972 גרמה לכך שבאזורים רבים לא יכלו לצפות בתחרות, מה שהוביל לשיעור הצבעה נמוך. בשנים הראשונות של התחרות, רק זמרי ה'מוזיקה הקלה' לקחו בה חלק, כמו קנת' מק'קלר וקת'י קירבי. מיקומו הנמוך של מק'קלר באירוויזיון 1966 בלוקסמבורג (מקום תשיעי מתוך 18 וקבלת נקודות רק משתי מדינות), גרם ל-BBC לפנות לכוכבי הפופ המרכזיים של הממלכה. הדבר הוביל לרצף של הצלחות עבור בריטניה באירוויזיון. שיטת הגלויות הופסקה ב-1975, לאחר שיעור הצבעה נמוך. תקופה זו הייתה מוצלחת מאוד עבור בריטניה באירוויזיון. כל שיר שייצג את בריטניה בין 1967 ל-1977 סיים באחד מארבעת המקומות הראשונים (רק בשנים 1971, 1973 ו-1974 בריטניה לא הגיעה למקום הראשון או השני). בין השנים 1967-1970 בריטניה הייתה רחוקה שבע נקודות מארבעה ניצחונות רצופים.

שלהי שנות ה-70' ושנות ה-80'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976 שונתה המתכונת של תחרות "שיר למען אירופה". 12 שירים הוצגו על ידי אמנים שנבחרו על ידי כותבי השירים. הזוכה נבחר על ידי צוותי שופטים אזוריים ברחבי הממלכה. שיטה חדשה זו הניבה הצלחה מיידית. כבר באירוויזיון 1976 בריטניה זכתה עם השיר "Save Your Kisses For Me" (שמרי את נשיקותייך בשבילי), שבוצע על ידי להקת אחוות האדם. שיר זה נחשב עד היום לשיר המצליח ביותר בתולדות האירוויזיון (השיר הצליח אף יותר מ"Waterloo" (ווטרלו), "שיר היובל" של האירוויזיון, של להקת אבבא השוודית, הלהקה המצליחה ביותר בתולדות האירוויזיון). אמנים מצליחים נוספים שלקחו חלק בתחרות בשלהי שנות ה-70' היו פרנק איפילד, תמי ג'ונס, לין פול והאחיות נולן, והתחרות הניבה להיטים בריטים רבים. שביתת עובדי ה-BBC ב-1977 הובילה לכך שתחרות "שיר למען אירופה" לא שודרה בטלוויזיה, אלא ברדיו. התחרות ב-1979 לא שודרה מעולם, עקב שביתת טכנאי הקול של ה-BBC. השופטים הצביעו על סמך הקלטות מהחזרות. השירים הושמעו לציבור הרחב בתוכנית הרדיו של טרי ווגן ביום למחרת, לאחר שהתוצאות כבר היו ידועות.

בשנת 1980 התוצאות הובילו לשוויון בין להקת פרימה דונה והשיר "Love Enough For Two" (אהבה שמספיקה לשניים) והזמרת מגי מון והשיר "Happy Everything" (הכל שמח). כדי לשבור את השוויון, המנחה טרי ווגן קרא (בהיסטריה, יש לומר) לצוותי השיפוט, על מנת לברר איזה שיר קיבל נקודות מיותר שופטים. הדבר הוביל לבלבול רבתי בלוח התוצאות, כאשר חלק מהשופטים הקריאו ניקוד שגוי, שאינו תואם את הניקוד עליו הכריזו בהתחלה (מה שגרם להקראה חוזרת שוב ושוב של הניקוד). לבסוף להקת פרימה דונה זכתה, עם שמונה שופטים שהצביעו לה, לעומת שישה למגי מון. בדיקה חוזרת שערך ה-BBC לאחר התחרות אשררה כי אכן להקת פרימה דונה היא הזוכה הנכונה.

להקת פרימה דונה היא הלהקה הראשונה שהורכבה במיוחד כדי להשתתף באירוויזיון ואף ניצחה בתחרות "שיר למען אירופה". הדבר הפך מקובל בשנות ה-80', כאשר אמנים שלקחו חלק בתחרות היו יותר חובבניים ועלומי שם. בשנת 1981 זכתה בתחרות להקת באקס פיז. הלהקה זכתה באירוויזיון 1981 בדבלין עם השיר "Making Your Mind Up" (החלטה). בעקבות הזכייה, הפכה הלהקה לאחת המצליחות ביותר באירופה. החל מ-1981 מספר השירים קוצץ לשמונה, והעניין בתחרות החל להצטמצם. ב-1987 גדל שוב מספר השירים לעשרה, וחברות התקליטים הוזמנו שוב להגיש שירים לתחרות. אחרי תוצאה מאכזבת של הזמר ריקי באותה שנה (מקום 13), גרמה ל-BBC לנטוש את צוותי השופטים, ולעבור לשיטה חדשה - הצבעה טלפונית. הציבור הוזמן להתקשר למוקד הצבעה מיוחד, כאשר פאנל מומחים (שהורכב בעיקר ממפורסמים) ייעץ והדריך את הצופים, באמצעות הומור ושעשוע. הדבר הוכיח את עצמו בשנים הראשונות, כאשר ב-אירוויזיון 1988 בדבלין הגיע סקוט פיצג'רלד למקום השני עם השיר "Go" (לכי), נקודה אחת מאחורי הזמרת הקנדית סלין דיון שייצגה את שווייץ עם השיר "Ne Partez Pas Sans Moi" (אל תעזבו בלעדיי). ב1989 בלוזאן הגיעה להקת דיווח ישיר למקום השני, מרחק שבע נקודות מהזוכה, להקת ריווה, להקה קרואטית, שבזמנו הופיעה תחת דגלה של יוגוסלביה.

גם ב-1990 בזאגרב נרשמה הצלחה יחסית, מקום שישי. אלא שבאירוויזיון 1991 נרשמה אכזבה לשחקנית סמנתה ג'אנוס, שהגיעה רק למקום העשירי. כתוצאה מכך, ה-BBC החליט להשתמש שוב בשיטה ששימשה בשנים 1964-1975, כאשר ראש מחלקת הבידור הקל של ה-BBC, ג'ים מויר, בחר אמן אחד שיופיע בתחרות "שיר למען אירופה". הדבר הוליד שוב שני מקומות שניים, מייקל בול ב1992 במאלמו וסוניה ב1993 במילסטרית. ב1994 הציע מחבר השירים דון בלאק לראש המחלקה החדש של מחלקת הבידור הקל ב-BBC, דיוויד לידימנט לשלוח זמרת חדשה ולא ידועה, בשם פרנסיס ראפל. העניין בשיר "We Will Be Free (Lonely Symphony)" (נהיה חופשיים סימפוניה בודדת) היה נמוך, והשיר עצמו הגיע למקום העשירי בדבלין. למרות זאת, השיר הפך לאחר האירוויזיון ללהיט ברחבי אירופה ובישראל.

המהפך של שנות ה-90'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפנה דרמטי חל ב-1995, בניסיון להעלות את העניין בתחרות. ה"מומחה" לפופ, ג'ונתן קינג התבקש לקחת על עצמו את ארגון התחרות "שיר למען אירופה", ולהפוך אותה למודרנית יותר. בתחרות זו הופיעו שירים בסגנון קצבי ומודרני הרבה יותר, על ידי אמנים בריטים פופולריים. למרות שלהקת הראפ Love City Groove הגיעה רק למקום העשירי בדבלין, השיר הפך ללהיט ענק בבריטניה. שנה לאחר מכן שונה שמה של התחרות ל"תחרות הזמר הבריטית הגדולה" (The Great British Song Contest). במסגרת התחרות, כל שמונת השירים בוצעו ב-1 במרץ בטופ אוף דה פופס, והציבור הצביע טלפונים לארבעת השירים שעלו לגמר. ארבעת העולים לגמר פורסמו למחרת, מבלי לציין את המיקום המדויק של כל שיר. ב-8 במרץ נערך הגמר הגדול, כשג'ינה ג'י האוסטרלית מנצחת בשיר הדאנס הקצבי "Ooh Uh, Just A Little Bit" (או אה, רק מעט). השיר הפך מיד למגה-להיט במצעד הפזמונים הבריטי, אך לא באירוויזיון עצמו. באוסלו הסתפקה ג'ינה ג'י במקום השמיני, אך השיר הפך ללהיט עולמי (לרבות בארצות הברית, שם המודעות שירי האירוויזיון כמעט שאינה קיימת), שהצליח יותר מהזוכה האירי בתחרות. לקראת הגמר של תחרות הזמר הבריטית הגדולה לשנת 1997, הושמעו כל השירים המתמודדים בתוכנית הרדיו של קן ברוס, והציבור התבקש, על סמך שמיעה בלבד, לבחור בארבעת השירים שעולים לגמר. הגמר של תחרות הזמר הבריטית הגדולה התקיים במסגרת ספיישל "הגרלת הלוטו הלאומית", וב1999 שוב ב"טופ אוף דה פופס". הדבר הוביל לניצחון הסוחף ביותר בתולדות האירוויזיון (והחמישי עבור בריטניה) עם השיר "Love Shine A Light" (אהבה, האירי אור) של להקת קתרינה והגלים. שנה לאחר מכן הגיעה בריטניה למקום השני.

דעיכת בריטניה בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-1999 נחלה בריטניה אכזבות באירוויזיון. מתוך תשעה שירים, עד כה, רק שיר אחד הגיע לאחד מעשרת המקומות הראשונים (מקום שלישי ב2002). שמה של התחרות שונה שוב בשנת 2000 ל"שיר למען אירופה". באירוויזיון 2002 בטאלין נחלה בריטניה את ההצלחה האחרונה שלה, כששלחה את כוכבת ה"Strar Academy" (הגרסה הבריטית לכוכב נולד), ג'סיקה גרליק. השיר שביצעה גרליק, "Come Back" (חזור) הגיע למקום השלישי. שנת 2003 היא אולי השנה העגומה ביותר עבור הבריטים, אחת המדינות המצליחות ביותר בתולדות האירוויזיון. עד אז, המיקום הנמוך ביותר שלהם היה 16 (2000). בשנה זו הגיע הצמד "מזל תאומים" או "ג'מניי" עם השיר "Cry Baby" (כפל משמעות של: תבכה מותק/תינוק בכיין) למקום האחרון (26) עם אפס נקודות. המיקום הנמוך הסעיר את חובבי האירוויזיון בבריטניה, ופתח את מהדורות החדשות במדינה. יש שייחסו את התוצאה כמחאה אירופית על הפלישה הבריטית-אמריקנית לעיראק. רוב הבריטים מייחסים תופעה זאת לעובדה שמדינות רבות מצביעות באופן לשכנותיהן ("הצבעת שכנים") או למולדתם של מהגרים במדינות מערביות ("הצבעת פזורה"). בשנת 2004 שונה שמה של התחרות שוב, והפעם היא נקראה "Making Your Mind Up" (החלטה) או בראשי תיבות MYMU, על שמו של השיר הבריטי המצליח של באקס פיז שזכה באירוויזיון 1981. בשנת 2008 שונה שמה של התחרות שוב, והפעם היא נקראה "Your Decision" (החלטה שלך),שם התחרות שונה בגלל ההישג של להקת סקוץ' (מקום 22). בשנת 2009 שונה שמה של התחרות שוב לשמה הנוכחי, היא נקראת "Your Country Needs You" (המדינה שלך זקוקה לך),שם התחרות שונה בגלל ההישג של אנדי אברהם(מקום 25-אחרון). בשנת 2011 הוקפאה התחרות לשלוש שנים כי בריטניה בחרה את להקת בלו בבחירה פנימית לאירוויזיון ולאור הצלחתם בחרה בריטניה עוד נציג בבחירה פנימית-אנגלברט המפרדינק,ולאחר מכן הם בחרו את בוני טיילר שביקשה לייצג את בריטניה

מי הזוכה ב-2007?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 נרשמה מבוכה, כאשר לשלב הגמר הגיעה כוכבת ה"Star Academy" (הגרסה הבריטית לכוכב נולד) סינדי ולהקת סקוץ'. המנחים טרי ווגן ופרן קוטון צעקו בו זמנית את שם הזוכה, אלא שקוטון קראה בשמה של להקת סקוץ' ואילו ווגן קרא בשמה של סינדי. קולו של ווגן היה חזק יותר, והקהל היה משוכנע שסינדי היא הזוכה. קוטון מיד דאגה להבהיר כי ווגן טעה, ולהקת סקוץ' היא נציגת בריטניה בהלסינקי. עד היום, ווגן לא מספק הסבר הגיוני לטעות זו. התגובה היחידה שהוא נתן הייתה בתוכנית הבוקר, למחרת באומרו: "טעיתי. אף אחד לא מת".

מנחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחי טקס בחירת השיר

הממלכה המאוחדת וחמש הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תחרות אירוויזיון 1998, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות, ללא קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו מעמד זה בזכות היותן התורם הפיננסי הגדול ביותר של התחרות של איגוד השידור האירופי (EBU). מדינות אלה הן גרמניה, בריטניה, ספרד, צרפת והחל מתחרות אירוויזיון 2011, כאשר איטליה חזרה לתחרות האירוויזיון לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", ומאז שאיטליה הצטרפה אליהן בתחרות אירוויזיון 2011, הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תחזור לתחרות בעתיד, היא תעפיל ישירות לגמר, ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר איטליה חזרה לתחרות באירוויזיון 2011. בשנת 2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, והן יצטרכו להתחרות בחצאי הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.

הצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות, מאז שהופעלה שיטת ה-"Televoting", הצבעה טלפונית, הועלו טענות כנגד תחרות האירוויזיון שרוב ההצבעות הנעשות בה הן הצבעות למדינות שכנות או הצבעות של מהגרים לארצות מולדת. מצב זה הוביל להידרדרות בפופולריות התחרות במדינות מערב אירופה הוותיקות בתחרות. מאז 2002, בריטניה מוקמה ארבע פעמים מתחת למקום ה-20 (ב-2003 הגיעה בריטניה למקום האחרון עם אפס נקודות). בפעמיים הבודדות שהצליחה בריטניה לעבור את רף המקום ה-20, היא הגיעה למקום ה-16 (אירוויזיון 2004) ולמקום ה-19 (אירוויזיון 2006). בעוד שהבריטים טוענים שלמיקום הנמוך לה זוכה בריטניה יש קשר לדפוסי ההצבעה וגם למחאה אירופית על השתתפות בריטניה בפלישה האמריקנית לעיראק, רבים באירופה טוענים שבריטניה, כאחת מארבע הגדולות, אינה חוששת למיקום אליו תגיע ועל כן אין לה עניין של ממש בנציגים אותם היא שולחת לתחרות, ולכן הופעותיה אינן מוצלחות.

עם זאת, דווקא בעידן ה-"Televoting", הממלכה המאוחדת יצרה לעצמה שם של מדינה המצביעה לרוב על פי איכות השירים, ולא על פי דפוסי הצבעה נפוצים בשאר היבשת, וזאת חרף ריבוי מהגרים בבריטניה, מארצות ערב וממזרח אירופה. עם זאת, מדובר אך ורק במעמדה של בריטניה בתחרות, ולא הגדרה של ממש.

השירים שייצגו את הממלכה המאוחדת באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disc Plain yellow dark.svg שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
Plain Disc 40% grey.svg שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני

Circle Ochre Solid.svg שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
Disc Plain red.svg שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום האחרון

שנה מבצע שיר תרגום לעברית מקום ניקוד
1957 פטרישיה ברדין "All" "הכל" 7 6
1959 פרל קאר וטדי ג'ונסון "Sing, Little Birdie" "שירי, ציפור קטנה" 2 16
1960 בריאן ג'ונסון "Looking High, High, High" "מסתכל גבוה, גבוה, גבוה" 2 25
1961 האליסונים "?Are You Sure" "האם אתה בטוח?" 2 25
1962 רוני קרול "Ring-A-Ding Girl" "נערת רינג-א-דינג" 4 10
1963 רוני קרול "Say Wonderfull Things" "אמור דברים נפלאים" 4 28
1964 מאט מורנו "I Love The Little Things" "אני אוהב את הדברים הקטנים" 2 17
1965 קתי קירבי "I Belong" "אני שייכת" 2 26
1966 קנת' מק'קלר "A Man Without Love" "גבר ללא אהבה" 9 8
1967 סנדי שו "Puppet on a String" "בובה על חוט" 1 47
1968 קליף ריצ'רד "Congratulations" "איחולים" 2 28
1969 לולו "Boom-Bang-A-Bang" "בום-באנג-א-באנג" 1 18
1970 מארי הופקין "Knock, Knock, Who's there?" "טוק, טוק, מי שם?" 2 16
1971 קלודה רוג'רס "Jack In The Box" "ג'ק בקופסה" 4 98
1972 המחפשים החדשים "Beg, Steal Or Borrow" "להתחנן, לגנוב או להשאיל?" 2 114
1973 קליף ריצ'רד "Power to All Our Friends" "כוח לכל חברינו" 3 123
1974 אוליביה ניוטון-ג'ון "Long Live Love" "תחי האהבה" 4 14
1975 הצלליות "Let Me Be The One" "תני לי להיות האחד" 2 138
1976 אחוות האדם "Save Your Kisses for Me" "שמרי נשיקותייך עבורי" 1 164
1977 לינדזי דה פול ומייק מורן "Rock Bottom" "נקודת שפל" 2 121
1978 קו-קו "The Bad Old Days" "הימים הרעים הישנים" 11 61
1979 בלאק לייס "Mary Ann" "מרי אן" 7 73
1980 פרימה דונה "Love Enough For Two" "אהבה מספיקה לשניים" 3 106
1981 באקס פיז "Making Your Mind Up" "החלטה" 1 136
1982 ברדו "One Step Further" "צעד אחד רחוק יותר" 7 76
1983 להקת חלומות מתוקים "I'm Never Giving Up" "אני לעולם לא מוותר" 6 79
1984 בל והדבושנס "Love Games" "משחקי אהבה" 7 63
1985 ויקי "Love Is" "אהבה היא" 4 100
1986 ריידר "Runner In The Night" "רץ בתוך הלילה" 7 72
1987 ריצ'רד פיבלס "Only the Night" "רק הלילה" 13 47
1988 סקוט פיצג'רלד "Go" "לך" 2 136
1989 להקת דיווח חי "Why Do I Always Get It Wrong?" "למה אני תמיד מבין את זה לא נכון?" 2 130
1990 אמה "Give a Little Love Back to the World" "תנו קצת אהבה בחזרה לעולם" 6 87
1991 סמנת'ה ג'נוס "A Message to Your Heart" "הודעה ללב שלך" 10 47
1992 מייקל בול "One Step Out of Time" "צעד אחד מחוץ לזמן" 2 139
1993 סוניה "Better The Devil You Know" "טוב יותר השטן שאתה מכיר" 2 164
1994 פראנסיס רפאל "Lonely Symphony (We Will Be Free)" "סימפוניה בודדה (אנחנו נהיה חופשיים)" 10 63
1995 הגרוב של עיר האהבה "Love City Groove" "הגרוּב של עיר האהבה" 10 76
1996 ג'ינה ג'י "Ooh Uh… Just A Little Bit" "אוּ אָה... רק קצת" 8 77
1997 קתרינה והגלים "Love Shine a Light" "אהבה האירי אור" 1 227
1998 אימאני "?Where Are You" "איפה אתה?" 2 166[2]
1999 להקת "מתוק" "Say It Again" "אמור את זה שוב" 12 38
2000 ניקי פרנץ' "Don't Play That Song Again" "אל תנגנו את השיר הזה עוד פעם" 16 28
2001 לינדזי די "No Dreams Impossible" "אין חלומות בלתי-אפשריים" 15 28
2002 ג'סיקה גרליק "Come Back" "חזור" 3 111
2003 ג'מיני "Cry Baby" "בכה תינוק" 26 0
2004 ג'יימס פוקס "Hold On to Our Love" "היצמדי לאהבתנו" 16 29
2005 ג'אווין היילטון "Touch My Fire" "גע באש שלי" 22 18
2006 דאז סמפסון "Teenage Life" "חיי מתבגר" 19 25
2007 סקוץ' "Flying The Flag (For You)" "מניפים את הדגל (בשבילך)" 23 19
2008 אנדי אברהם "Even If" "אפילו אם" 25 14
2009 ג'ייד אוון "It's My Time" "זה הזמן שלי" 5 173
2010 ג'וש דובווי "That Sounds Good to Me" "זה נשמע לי טוב" 25 10
2011 בלו "I Can" "אני יכול" 11 100
2012 אנגלברט המפרדינק "Love Will Set You Free" "האהבה תשחרר אתכם לחופשי" 25 12
2013 בוני טיילר "Believe In Me" "האמן בי" 19 23
2014 מולי סמית'ן-דאונס "Children Of The Universe" "ילדי היקום" 17 40
2015 אלקטרו ולווט "Still in Love with You" "עדיין אוהבת אותך" 24 5
2016 ג'ו וג'ייק "You're not alone" "אינך לבד" 24 62

אירוח האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוויזיון 1972, שאירחה בריטניה באדינבורו, סקוטלנד. הייתה זו הפעם היחידה שהתחרות נערכה בממלכה המאוחדת, אך לא באנגליה.

בריטניה היא שיאנית אירוח התחרות – 8 תחרויות אירוויזיון נערכו בשטחיה, ועוד אחת נעשה בלוקסמבורג בהפקתה. היא אירחה את התחרות 4 פעמים לאחר זכייתה, ו-4 פעמים לאחר שהמדינה הזוכה התקשתה לארח את התחרות. ב-1969 הייתה בריטניה אחת מתוך 4 זוכות, ולא הוגרלה לארח את התחרות ב-1970. לאורך השנים, סייע ה-BBC לרשתות השידור המפיקות של התחרות בארגון התחרות ובשידורה, כך למשל ב1999 שודרו הצבעות של מספר מדינות בסיוע לווייני שידור של ה-BBC. בניגוד למדינות אחרות באירוויזיון, כמו ישראל, ספרד, לוקסמבורג ואירלנד, בריטניה מעולם לא זכתה בתחרות כשאירחה אותה (וככלל, מעולם לא זכתה פעמיים ברצף). הואיל ובריטניה הובילה את אירופה ואת רוב העולם המערבי בשידורי טלוויזיה, הצליח ה-BBC להפיק תחרויות מרשימות ומושקעות בהיקפן ובתפארתן. כך למשל, באירוויזיון 1968 הוקרנו על הבמה תמונות של המבצעים המופיעים בעת הופעתם; בשנת 1972 הוצבה טלוויזיה גדולה על הבמה שהקרינה קטעי מעבר ואת שמות המדינות המשתתפות.

ארבע פעמים אירחה בריטניה את התחרות אף על פי שלא ניצחה שנה קודם לכן:

  • הפעם הראשונה הייתה באירוויזיון 1960. שנה קודם לכן זכתה הולנד בתחרות, אולם NLS (רשות השידור ההולנדית) לא יכלה לעמוד בנטל אירוח התחרות פעמיים בזמן כה קצר (הולנד אירחה את התחרות גם ב-1958). ה-BBC התנדב לארח את התחרות בבריטניה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה התחרות נערכה בבריטניה. כמו כן, הייתה זו הפעם הראשונה (מתוך 17) שבה התחרות לא נערכה באירופה היבשתית (הואיל והממלכה המאוחדת יושבת על איים).
  • הפעם השנייה הייתה באירוויזיון 1963. בשנה הקודמת זכתה צרפת, אך זו סירבה לארח את התחרות בפעם השלישית תוך זמן קצר של 5 שנים.
  • הפעם השלישית הייתה באירוויזיון 1972. בשנה הקודמת זכתה מונאקו בתחרות, אולם MTC (רשות השידור המונגסקית) לא הייתה מסוגלת לארח את התחרות, מסיבות תקציב ולוגיסטיקה (מונאקו היא המדינה השנייה הקטנה בעולם ושטחה הכולל עומד על 2 קמ"ר). לפיכך ה-MTC ואיגוד השידור האירופי פנו ל-BBC (שכבר הייתה מנוסה בהפקתם של שתי תחרויות אירוויזיון) בבקשה שתארח את התחרות. ה-BBC הסכים והחליט לארח את התחרות באדינבורו, סקוטלנד. תחרות זו הייתה עתידה להיות השנייה ברצף מחוץ לאירופה היבשתית, מה גם שהייתה זו הפעם הראשונה והיחידה עד כה שבה נערכה תחרות אירוויזיון בשטחי הממלכה המאוחדת, אך לא באנגליה. תחרות זו זכורה כאחת המפוארות בתולדות האירוויזיון, כללה מכשיר טלוויזיה ענק על הבמה ששידר את קטעי המעבר ואת שמות המדינות המשתתפות (השימוש במסכי ענק באירוויזיון נכנס לשיאו רק בסוף שנות ה-80, ובכך הקדימה בריטניה את זמנה).
לוגו אירוויזיון 1974, שאירחה בריטניה בברייטון. היה זה האירוויזיון האחרון שאירחה בריטניה מבלי שזכתה שנה קודם לכן.
  • הפעם הרביעית הייתה באירוויזיון 1974. ב-1973 זכתה לוקסמבורג בפעם השנייה ברציפות, ועתה ה-RTL (רשות השידור הלוקסמבורגית) לא הייתה מסוגלת להפיק את התחרות שנה שנייה ברציפות. לפיכך איגוד השידור האירופי פנה לבריטניה וביקש ממנה לארח את התחרות, בפעם השנייה בתוך שנתיים. בריטניה הסכימה, והתחרות נערכה בברייטון. מתחרות זו יצאו מספר להיטים, בהן השיר הזוכה, "ווטרלו" של שוודיה (אותו שרה להקת "אבבא", שקנתה שם את פרסומה העולמי) ונבחר לשיר היובל באירוויזיון; השיר האיטלקי "SI" ששרה ג'יליולה צ'ינקווטי (זוכת התחרות ב-1964); ואף השיר הבריטי עצמו, "Long Live Love", ששרה אוליביה ניוטון-ג'ון (שהייתה עתידה להפוך לכוכבת בינלאומית 4 שנים מאוחר יותר עם צאת הסרט "גריז").
שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
1960 אנגליהאנגליה לונדון רויאל פסטיבל הול גמר: קטי בויל
1963 אנגליהאנגליה לונדון רשות השידור של BBC גמר: קטי בויל
1968 אנגליהאנגליה לונדון אלברט הול גמר: קטי בויל
1972 סקוטלנדסקוטלנד אדינבורו אושר הול גמר: מוירה שהארר
1974 אנגליהאנגליה ברייטון כיפת ברייטון גמר: קטי בויל
1977 אנגליהאנגליה לונדון מרכז כנס וומבלי גמר: אנג'לה ריפון
1982 אנגליהאנגליה הרוגייט המרכז הבינלאומי הרוגייט גמר: ג'אן לימינג
1998 אנגליהאנגליה ברמינגהאם אינדור אינטרנשיונל ארנה גמר: אלריקה ג'ונסון וטרי ווגן

אירוויזיון 1973[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר זכייתה של לוקסמבורג ב-1972 (שנערך באדינבורו, סקוטלנד) נדרשה ה-RTL, רשות השידור הממלכתית של לוקסמבורג, להפיק את התחרות. ב-RTL התקשו להפיק אירוע כה גדול, ופנו תחילה לרשות השידור המונגסקית (MTC), אולם זה הסכימה לסייע רק בתנאי שהתחרות תתקיים במונטה קרלו (למרות שהתחרות הקודמת, בה זכתה לוקסמבורג, הייתה אמורה להיערך שם אולם MTC סירבו לארחה מטעמי תקציב). ראשי ה-RTL התעקשו על קיום התחרות בארצם, ועל כן ביקשו עזרה מה-BBC בארגון ושידור התחרות. הייתה זו הפעם היחידה שה-BBC אירגן תחרות אירוויזיון מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת כולה, והייתה הפעם היחידה בתולדות האירוויזיון כולו בה התחרות הופקה על ידי רשת שידור זרה למדינה המארחת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באירוויזיון 1969 זכתה בריטניה במקום הראשון בתחרות יחד עם הולנד, ספרד וצרפת, ובהגרלה שנערכה נקבע כי הולנד תארח את אירוויזיון 1970.
  2. ^ בשנת 1998 ספרד העניקה, במהלך שידור התחרות, 12 נקודות לישראל ו-10 נקודות לנורווגיה. לאחר שידור התחרות, נודע כי השדרן הספרדי העניק, שלא בצדק, 12 נקודות לישראל. הטעות תוקנה, גרמניה קיבלה 12 נקודות מספרד וגרמניה קיבלה 7 נקודות יותר מנורווגיה. לאחר תיקון הטעות, ישראל ונורווגיה קיבלו 2 נקודות פחות משצוין במהלך שידור התחרות, וקרואטיה, מלטה, פורטוגל, בריטניה, הולנד, בלגיה, אסטוניה וטורקיה קיבלו, כל אחת, נקודת אחת פחות משצוין במהלך שידור התחרות.