מבצע שלמה
| עליית יהודי אתיופיה |
|
מבצע "שלמה" (י"ב סיוון התשנ"א, 24–25 במאי 1991) או בשמו המקורי מבצע גשמי זעף היה מבצע רכבת אווירית לפינוי המלא של יהודי ביתא ישראל שהתרכזו בעיר אדיס אבבה. בתוך 36 שעות פונו לישראל 14,310 יהודים על ידי 18 מטוסי C-130 הרקולס, מטוסי בואינג 707 של חיל האוויר הישראלי מטייסת 120 (שנקראה אז "הבינלאומית") וכן 23 מטוסי בואינג של חברת אל על ומטוס אחד של חברת התעופה האתיופית אתיופיאן איירליינס. המבצע נקרא על שם שלמה המלך, אשר על פי המסופר בתנ"ך, פגש את מלכת שבא.
_-_Ethiopian_immigrants_coming_off_a_Boeing_jet.jpg)
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 בינואר 1985 הופסק מבצע משה בעקבות הדלפה לעיתונות בדבר עלייתם החשאית של יהודי אתיופיה דרך סודאן לישראל. באתיופיה ובסודאן נותרו עוד קרוב ל-15,000 יהודים, ובמשפחות רבות נותרו חלק מההורים או הילדים באתיופיה.[1] בהמשך אותה שנה הועלו מהמחנות בסודאן לארץ כאלף יהודים במבצע שבא, ביוזמת ג'ורג' בוש האב, שהיה אז סגן נשיא ארצות הברית.
במרוצת 1985 קרסה כלכלת אתיופיה בהשפעת הבצורת, הרעב הגדול ומלחמת האזרחים. החונטה הצבאית האתיופית העבירה כ-600,000 אזרחים בכפייה לאזורים שונים בדרום אתיופיה במסגרת תוכנית הווילגיזציה. בתוך כך הוחלו הגבלות תנועה קשות על כלל תושבי אתיופיה, לרבות היהודים, והעלייה ארצה הפכה כמעט בלתי אפשרית.[2]
מבצע ההעברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתיופיה וישראל חידשו את היחסים הדיפלומטים הגלויים לאחר שאתיופיה נהפכה לרפובליקה עממית בספטמבר 1987. לפי סוזאן פולק, אשר הייתה באותה העת נציגת האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה באדיס אבבה, היא נפגשה כבר בשנת תשמ"ח, בעיר הבירה האתיופית, עם משלחת של מנהיגים רוחניים מקהילת ביתא ישראל אשר למעשה היו הוגי רעיון מבצע ההעברה של היהודים מכפריהם לאדיס אבבה, לקראתם עלייתם לישראל, ולא דרך סודאן, כפי שהיה מקובל עד אותן שנים. משלחת זו הייתה מורכבת משלושה קסים ושני שמגלויץ' (מבוגרים חכמים), ביניהם היה פעיל העלייה הוותיק אסיר ציון אבבה ברהן, וכן קס ברכאו יאלו. אותה משלחת סקרה בפני פולק את המצב הקשה באותה העת בכפרי ביתא ישראל ואת חוסר המשילות באזורים אלו. הם אמרו לה שיהודי אתיופיה לא יכולים כבר להישאר בכפריהם ורבים החלו ללכת לכיוון סודאן. כדי למנוע אבדות בנפש ואסונות הומינטריים הם הפצירו בה לפתוח ציר עלייה נוסף דרך אדיס אבבה. בהתחלה סוזאן הייתה סקפטית מכיוון שזו הייתה קבוצה גדולה של יהודים ולא הייתה תשתית לוגיסטית ארגונית כדי לקלוט אותם. כמו כן היה חשש שיפגעו ביהודים פיזית בגלל המצב הביטחוני האישי הרעוע באותן שנים בדרכים ובעיר הבירה. אותה קבוצת קסים ושמגלויץ' הרגיעו אותה ואמרו לה שהם ידאגו לכך שאותם יהודים יגורו בקבוצות קטנות ובפיזור בכל רחבי העיר, וגם לתחום הרפואי והלוגיסטי יימצא פתרון. מכיוון שזו אופרציה מורכבת שתעלה עשרות מיליוני דולרים, פולק פנתה לנייט שפירו, שהיה באותה העת נשיא האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה. שפירו התלהב מהרעיון, והבטיח שהכסף יימצא. שפירו הוסיף שחייבים ללכת על המהלך הזה בכל הכוח כדי שלא יקרה חלילה אסון ליהדות אתיופיה. ואכן מסוף שנות השמונים הגיעו רוב רובם של ביתא ישראל לאדיס אבבה במטרה לעלות לישראל. סוזאן מוסיפה שמהלך ההעברה כפה על מדינת ישראל להוציא לפועל את מבצע שלמה.[3]
בין נובמבר 1988 למאי 1991 הגיעו לאדיס אבבה, בירת אתיופיה, כ-15,000 יהודים, מרביתם כפריים מהרמה האתיופית בצפון המדינה.[2] רבים הגיעו באוטובוסים שנשכרו על ידי ה-AAEJ וה-NACOEJ וחלקם הגיעו בכוחות עצמם. הם שוכנו במחנות פליטים בהמתנה להיתרי עלייה לישראל. מבצע זה, במימון קהילות יהודיות בארצות הברית ובקנדה,[2] שם קץ ליישוב היהודי הכפרי באתיופיה.[4] שירותי הרפואה בעיר לא תפקדו ורבים מהיהודים במחנות לקו במגוון רחב של מחלות, בהן מלריה, צהבת ושחפת.[2] רופאים ישראליים הכשירו סייענים פרא-רפואיים מקרב הקהילה היהודית והעניקו בעזרתם שירותים רפואיים לכ-4,000 משפחות יהודיות. תוכנית זו, לצד תוכנית חיסונים לכ-20,000 מבוגרים וילדים, הצליחה להפחית את שיעור התמותה בקרב יהודי אתיופיה הממתינים לעלייה.[2]
ב-17 בדצמבר 1989 פתחה ישראל שגרירות באדיס אבבה והגדילה את שיתוף הפעולה עם הממשלה האתיופית. במשך 1990 היחסים בין ממשלות אתיופיה וישראל המשיכו להתהדק וישראל סיפקה לאתיופיה מערכות נשק שכללו כ-150 אלף רובים, פצצות, עשרים יועצים צבאיים לאימון המשמר הנשיאותי של מנגיסטו ומספר לא ידוע של קצינים שעבדו עם יחידות קומנדו אתיופיות.[5] העזרה הצבאית לאתיופיה ניתנה בתמורה להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. לפי ההסכם בין ישראל ואתיופיה, תאפשר ממשלת אתיופיה את עלייתם של חמש מאות יהודים בחודש, בתמורה לעזרה כלכלית, חקלאית ואספקת ציוד רפואי.
מבצע ההטסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]_-_LINE_OF_ETHIOPIAN_IMMIGRANTS_STREAMING_OUT_OF_THE_HERCULES.jpg)
בראשית 1991 עמד שלטונו של מנגיסטו היילה מרים בפני התרסקות נוכח כוחות המורדים שהתקרבו לאדיס אבבה.[6] הדחתו הקרובה של מנגיסטו עוררה את החשש כי גורלם של אלפי היהודים שהמתינו בעיר לעלייה ארצה נתון בסכנה. בהתאם לכך החלה ממשלת ישראל (בראשות יצחק שמיר) בניהול משא ומתן, בתיווך ארצות הברית, עם השליט האתיופי, במטרה לסכם על הוצאתם המהירה של היהודים מאתיופיה לישראל.
בסוף מאי 1991, ימים ספורים לפני נפילת אדיס אבבה בידי המורדים, נמלט מנגיסטו מאתיופיה ומצא מקלט בזימבבואה. המשא ומתן בין הצדדים הואץ ולבסוף הושגה הסכמה בין בכירי שלטונו של מנגיסטו לבין נציגים מישראל, אשר מונו מטעמו של ראש הממשלה יצחק שמיר לגבי העלאתם של יהודי אתיופיה ארצה תמורת כ-35 מיליון דולרים ומקלט בארצות הברית לכמה מבכירי השלטון.
לאחר גיבוש ההסכמה בין שתי המדינות, הורתה ממשלת ישראל לצה"ל לפתוח במבצע הצלה אווירי לחילוצם של יהודי אתיופיה. על המבצע פיקד אמנון ליפקין-שחק,[7] סגן הרמטכ"ל באותה עת, מחפ"ק נייד בשדה התעופה באדיס אבבה. במהלך כ-36 שעות (בין 24 ל-25 במאי 1991) טסו כ-30 מטוסי נוסעים ומטען בין נמל התעופה בן-גוריון לנמל התעופה באדיס אבבה והעלו כ-14,400 מיהודי אתיופיה. במבצע השתתפו גם הסוכנות היהודית, הג'וינט, "המוסד", השב"כ[8] וכ-70 לוחמים מיחידת שלדג, בפיקוד בני גנץ,[9] שאבטחו את אזור נמל התעופה.[10]
במבצע נקבע שיא עולמי לאחר ש-1,088 איש הוטסו במטוס בואינג 747 של חברת אל על. למטוס עלו 1,086 נוסעים, אך במהלך הטיסה נולדו שני תינוקות.[11]
עדויות על שחיתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרו המסע אל החלום ליקט אברהם אדגה עדויות של עולים מהשנים 1977–1992. בפרק המוקדש למבצע שלמה מביא אדגה את העדויות הבאות על מעשי שחיתות במבצע ההטסה:
כמו בכל דבר טוב תמיד יש מעט רע. על פי עדותם האישית של כמה עולים מ"מבצע שלמה" הסתבר, שרוב העולים ידעו מתחושת בטן שאמור להיות מבצע הצלה, אספו מבעוד מועד דברים והמתינו להוראות. בעקבות ההערכות שעשו, המירו מקצת הכספים שהיו להם לזהב, ואחרים שבאו מהכפר עם כספים, שמרו את הכסף לעת צרה והתכוונו לעלות עמו ולהמיר אותו בארץ.
ואולם, מתברר שלפני העלייה למטוס ניתנה הוראה, שכספים ותכשיטים מארץ זרה לא נכנסים לארץ הקודש, אשר על כן יש לשים אותם בחביות שעמדו לפני העלייה למטוסים. העולים התמימים האמינו לכל מילה ושמו בתוך החביות את אשר היה להם. לפי העדויות של פעילים אחדים, החביות לא עמדו בעומס התכשיטים וערימות הכסף שנזרקו לעברם. יש הטוענים, שהיו שם כאלה שדאגו לאסוף את החביות ואת אשר נפל על הרצפה. לאחר שהעולים הגיעו לארץ ולמדו על האמת, חשו נפגעים, מרומים, במיוחד כאשר מי שהונה אותם עשה זאת בשם של ארץ הקודש.
אני מעלה שאלה אבל איני שופט אדם. יכול להיות שהדבר תוכנן מראש ויש פה מעשה רמייה? אם כן, מי אחראי לו? ואם לא, מהם ההסברים להתנהגויות המוזרות הללו?
— מתוך אברהם אדגה, המסע אל החלום, 2000, עמ' 133
אי העלאת הפלשמורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר לפני תחילת המבצע החליטה הממשלה שלא לכלול בו כ-2,800 צאצאי יהודים שהתנצרו (מבני קהילת הפלשמורה), שהגיעו לאדיס אבבה בשאיפה לעלות ארצה.[4] זאת עד לבירור זכאותם לעלייה על פי חוק השבות, על אף הפצרותיהם של הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו להעלותם. ממתינים אלו הוצאו בכוח ממתחם השגרירות באדיס-אבבה.[12] רוב אותן משפחות עלו לישראל מאוחר יותר ועברו גיור כהלכה, אך מקצתן נותרו באדיס אבבה, ללא ידיעה על הצפוי להן.[4] גופים פילנתרופיים יהודיים כמו הג'וינט והוועידה הצפון-אמריקאית למען יהדות אתיופיה (NACOEJ) העניקו למשפחות אלה קצבאות קיום בסיסיות.[4] הוויכוח על זכאותם לעלייה או להגירה לישראל נמשך לאורך שנים בין משרדי ממשלת ישראל ובקרב קהילת יהודי אתיופיה.[4]
במברק סודי ובהול ששלח שגריר ישראל באתיופיה, חיים דיבון, בדצמבר 1991, הוא התריע: "שלוש-מאות נוצרים גמורים הועלו לישראל במהלך מבצע שלמה. הם התחזו ליהודים ועלו ארצה בין חמש-מאות יהודים מתנצרים. בארץ הם ממשיכים לקיים בחשאי את הדת הנוצרית".[13]
תוצאות המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ימים ספורים לאחר סיום המבצע נפלה אדיס אבבה בידי כוחות המורדים וכך ניצלו במידה מסוימת כל אותם העולים. עם זאת, קליטתם בישראל הייתה כואבת. תקופות מסוימות שוכנו העולים, בשל מחסור בדיור, במגורונים ארעיים אשר היוו כר נוח להזנחה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
עיינו גם בפורטל
פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד. |
- מבצע אחים – מבצע שבו הועלו לישראל 16 אלף יהודים מאתיופיה דרך סודאן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב פרידמן, מבצע שלמה: שנה ועוד שלושים ואחת שעות, אמיתי הפקות, 1992 (הספר בקטלוג ULI)
- מיכה פלדמן, יציאת אתיופיה, הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, 1998 (הספר בקטלוג ULI)
- ראובן מרחב, מקום במרחב – כשהאדם נפגש עם נתיבות ההיסטוריה, ידיעות ספרים, 2022, פרק 19, עמודים 215–223
- Graenum Berger, Rescue the Ethiopian Jews!: a memoir, 1955-1995, J.W. Bleeker Hampton Pub. Co., 1996
- Mitchell G. Bard, From Tragedy to Triumph: The Politics Behind the Rescue of Ethiopian Jewry,Greenwood Publishing Group, 2002
- Asher Naim, Saving the Lost Tribe: the Rescue and Redemption of the Ethiopian Jews, Ballantine Books, 2003
- Stephen Spector, Operation Solomon: the Daring Rescue of the Ethiopian Jews, Oxford University Press, 2005
- Howard M. Lenhoff, Black Jews, Jews, and Other Heroes: How Grassroots Activism Led to the Rescue of the Ethiopian Jews, Gefen Publishing House Ltd, 2007
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבצע שלמה באתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
- פקודת מבצע שלמה - מסמך א-5144/13 בגנזך המדינה
- אור קשתי, מבצע של פעם בחיים, בטאון חיל האוויר 180, יוני 1991, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- סרט על מבצע שלמה בערוץ היוטיוב של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- מבצע "שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה בלוג "מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט"
- קבוצת הפקודות לקראת היציאה למבצע, בערוץ היו טיוב של ארכיון צה"ל
- סרט דוקומנטרי של ה-BBC על המבצע, 13.12.2015 (YouTube)
- טל בשן, הסיפור האמיתי מאחורי הצלת היהודים: כך התנהל מבצע שלמה, באתר מעריב אונליין, 23 במאי 2015
העלייה מאתיופיה, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט- כך הושלמה משימת העלאת יהודי אתיופיה לישראל, צוות שלנו 117, ספטמבר 2016, עמ' 7–10
יובל מלחי, מיכה פלדמן מספר על מבצע שלמה, באתר "קטעים בהיסטוריה", 5 בינואר 2021
עופר אדרת, אדיסו ווג'דה, העולה האחרון במבצע שלמה - אחד מסמלי הקהילה, באתר הארץ, 4 באפריל 2021- כרמית ספיר ויץ, 30 שנה למבצע שלמה: "הדבר שייחלנו לו קרה", באתר מעריב אונליין, 21 במאי 2021
- אור הלר, 30 שנה ל"מבצע שלמה": ההקלטות, התמונות והמסמכים – נחשפים, באתר חדשות 13, 24 במאי 2021
- עולים בשדה התעופה באדיס אבבה, 24.5.1991, בערוץ היוטיוב של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- רוני מלכאי, סיפורו של הפנתר השחור מאחורי "מבצע שלמה", באתר הארץ, 16 בפברואר 2022
מבצע שלמה, 1991, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על ההיסטוריה של יהודי אתיופיה באתר הספרייה היהודית המקוונת
- ^ 1 2 3 4 5 Alkan ML, Shvarts S, Medical services for rural Ethiopean Jews in Addis Ababa, 1990-1991, Rural and Remote Health 7 (online), 2007: 829
- ^ צפו בראיון שנערך עם סוזאן פולק: חשיפה ראשונה! סוזאן פולק מ-AAEJ על תרומתו של הרב איר אבבה ברהן זצ"ל בארגון התשתית שהובילה למבצע שלמה
- ^ 1 2 3 4 5 Seeman D., "One people, one blood": public health, political violence, and HIV in an Ethiopian-Israeli setting, Cult Med Psychiatry. 1999 Jun;23(2):159-95, PMID 10451801
- ^ טומס פ. אופכנסקי, לאורל בארי, אתיופיה: ללמוד את המדינה, עמוד 301.
- ^ רון בן ישי, רמטכ"ל, אבל מעל לכל - אדם, באתר ynet, 19 בדצמבר 2012.
- ^ בני גנץ, "היית מפקד, מורה וחבר". גנץ נפרד מליפקין שחק, באתר ynet, 20 בדצמבר 2012.
- ^ 20 שנה ל"מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה, באתר השב"כ
- ^ האלוף בני גנץ נפרד מיחידת שלדג, עליה פיקד בעבר, אתר צה"ל, 22 בנובמבר 2010.
- ^ יואב לימור ואלון בן–דוד*, מקום שלישי: שלדג, באתר ynet, 14 בפברואר 2008
- ^ Most passengers on an aircraft באתר ספר השיאים של גינס. מספר מקורות מודרניים כוללים מספר אחרים, בין 1,078 ל-1,122 נוסעים
- ^ אורי פרדניק, כך ננעלו השערים בפני שארית יהודי אתיופיה, באתר מידה, 2014-04-16
- ^ נושאים על סדר היום הציבורי - הפלשאמורה, באתר ספריית הכנסת
| שלמה המלך | ||
|---|---|---|
| משפחתו | דוד • בת שבע • נעמה העמונית • בת פרעה • רחבעם • מלכת שבא | 
|
| חיבורים שיוחסו לו | משלי • קהלת • שיר השירים • מזמורי שלמה • חכמת שלמה • תהילים ע"ב • תהילים קכ"ז | |
| במקרא | צוואת דוד • חלום שלמה בגבעון • עליית שלמה למלוכה • משפט שלמה | |
| אגדות שלמה | כסא שלמה • שלמה המלך ואשמדאי • שלמה המלך והדבורה • שלמה המלך ומלכת שבא • ברית שלמה | |
| שונות | בית המקדש הראשון • ים של שלמה | |
| הנצחתו | נחל שלמה • הר שלמה • בריכות שלמה • איי שלמה • עמודי שלמה • מרחב שלמה • מבצע שלמה | |
| בתרבות המודרנית | שלמה המלך ושלמי הסנדלר • אגדות המלך שלמה • הספר מכרות המלך שלמה (עיבודים: מכרות המלך שלמה (סרט, 1985) • מכרות המלך שלמה (סרט, 1986)) | |
| יצחק שמיר | ||
|---|---|---|
| בשירות לח"י | כליאה במחנה המעצר מזרעה • רצח הלורד מוין • גולי אצ"ל ולח"י • הבריחות ממחנות המעצר באפריקה | 
|
| בשירות המוסד | יחידת קיסריה • המדענים הגרמנים במצרים | |
| אירועים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל |
||
| משפחתו | שולמית שמיר (בת זוג) • יאיר שמיר, גלעדה שמיר (ילדים) | |
| הנצחתו | המרכז הרפואי שמיר • דרך יצחק שמיר | |
| שונות | מפלגת הלוחמים • ליל המיקרופונים | |
