הפועל תל אביב (כדורגל)

ערך זה עוסק בקבוצת הגברים. אם התכוונתם לקבוצת הנשים, ראו הפועל תל אביב (כדורגל נשים).

הפועל תל אביב
מידע כללי
כינוי	הפועל, השדים האדומים
תאריך ייסוד	1927
אצטדיון	בלומפילד, תל אביב-יפו (תכולה: 14,700)
בעלי הקבוצה	אלי טביב
יו"ר	-
מנכ"ל	עומר עצמוני
מאמן	ניצן שירזי
ליגה	ליגת העל
תארים
מספר אליפויות	13 (8 מהן לאחר קום המדינה)
מספר גביעים	16 (10 מהם לאחר קום המדינה)
תלבושת תלבושת בית תלבושת חוץ

הפועל תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי, הנמנה עם מועדוני הכדורגל המובילים והוותיקים בישראל. המועדון מתחרה בליגת העל, ליגת הכדורגל הבכירה בישראל. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון בלומפילד שביפו. הפועל תל אביב היא מחזיקת גביע המדינה המכהנת.

במהלך שנות קיומה, זכתה הקבוצה בשלוש עשרה אליפויות (מתוכן שמונה לאחר קום המדינה) ובשישה עשר גביעי מדינה (מתוכם תשעה לאחר קום המדינה). כמו כן, למועדון זכייה יחידה בגביע הטוטו. במישור הבינלאומי רשמה הקבוצה זכייה באליפות אסיה לקבוצות (1966/1967). בנוסף, היא העפילה לשלב רבע הגמר של גביע אופ"א (עונת 2001/2002), אחד מההישגים הבולטים של קבוצה ישראלית כלשהי בגביעי אירופה.

בעונת 2010/2011 העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לליגת האלופות, והייתה לקבוצה הישראלית השלישית שמשתתפת בשלב הבתים של המפעל. הפועל תל אביב היא אחת משלוש הקבוצות הישראליות ששיחקו בשלב הבתים בליגת האלופות ובליגה האירופית.

היסטוריה

ייסוד הקבוצה ועד הקמת מדינת ישראל

שחקני הקבוצה לפני גמר הגביע הראשון ב-1928

ב-1920 נוסדה ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, במטרה לאגד "את כל העובדים החיים על יגיעם מבלי לנצל עבודת זולתם, לשם סידור כל העניינים היישוביים, הכלכליים והתרבותיים של המעמד העובד בארץ לבניין חברת העבודה העברית בארץ ישראל". ב-1923 הקימה ההסתדרות את ארגון הפועל, ומועדון הספורט הראשון שלו הייתה הפועל תל אביב. המועדון לא האריך ימים והתפרק כעבור זמן קצר. שנה מאוחר יותר נוסד מועדון הפועל חיפה. ב-1925 נכשל ניסיון נוסף להקמת המועדון, אך במאי 1926 הוקם המועדון בשלישית, והפעם הצליח להתבסס.

באותה העת כבר פעלה בעיר קבוצת כדורגל של פועלים, קבוצת אלנבי, שהקים שלמה פוליאקוב ב-1924, והשתייכה לאגודת מכבי. ב-1927 פרשו כמה מחברי קבוצת אלנבי, ובראשם שלמה פוליאקוב, על רקע מה שכינו "אתמוספירה מרעילה של פרופסיונליזם ומסחר על כדור-רגל". בתחילה הקימו קבוצה חדשה בשם "הגיבור", אך לאחר מכן הצטרפו להפועל, תוך שהם קוראים לעוסקים בספורט בארץ ישראל "להילחם נגד מחלת הפרופסיונליזם" ו"לשלול את האפשרות של קבלת משכורות קבועות בעד המשחק, מבלי להתקשר לאיזו עבודה פרודוקטיבית בבניין החברה, העם והארץ".

ב-1928 נערכו לראשונה משחקי גביע ארץ ישראל. הקבוצה שנחשבה כבעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לזכייה בתואר הייתה מכבי חשמונאי ירושלים, בשורותיה שיחקו כוכבים כשוער האנגלי ג'נינגס, המגן פנחס פידלר הקשר מוטקה ליננברג והחלוצים יחיאל מרגובסקי ועקיבא צוובנר. אף על פי כן, גברה הפועל על מכבי חשמונאי ירושלים במשחק הגמר בתוצאה 0-2. הקבוצה הירושלמית ערערה על תוצאת המשחק, בטענה שהפועל שיתפה שחקן שלא כחוק, ובעקבות זאת הוחלט כי שתי הקבוצות יחלקו בגביע.

בשנת 1934 זכתה הפועל באליפות הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה בכל משחקיה, הישג שאף קבוצה לא הצליחה מאז לשחזר. הפועל הייתה גם לאלופה העברית הראשונה, מאחר שהקבוצה שזכתה באליפות הראשונה, ב-1932, הייתה המשטרה הבריטית. באותה שנה זכתה גם בגביע, בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר שגברה על מכבי תל אביב 2-3.

גם השנים הבאות האירו פנים להפועל. לפי נתוני ההתאחדות לכדורגל, זכתה הפועל באליפות גם ב-1935, אם כי מחקרים שונים מעידים על כך שמשחקי הליגה לא הושלמו באותה עונה. בין 1937 ל-1939 זכתה בגביע הארץ ישראלי 3 פעמים ברציפות (לאחר ניצחונות על הפועל דרום תל אביב, מכבי תל אביב ומכבי פתח תקווה), וב-1938, 1940 ו-1943 זכתה באליפות.

שנות ה-50 וה-60

הפועל תל אביב מתייצבת לגמר גביע המדינה בכדורגל לשנת 1961

גם לאחר הקמת מדינת ישראל הייתה הפועל אחת הקבוצות הבולטות בליגה. ב-1951 יצאה הקבוצה לסדרה של משחקי ראווה באנגליה, שמהווים את המשחקים הבינלאומיים הראשונים שלה. היא הובסה בידי ארסנל בתוצאה 1-6 ובידי מנצ'סטר יונייטד בתוצאה 0-6, וכן הפסידה ללידס יונייטד 0-2. בעונת 1952/1953 השיגה את הניצחון הגדול בתולדותיה, 0-8 על הפועל רמת גן. הרצל פריצנר הבקיע ארבעה מהשערים, וחיים גלזר שלושה.

ב-1957 זכתה הפועל באליפות השישית בתולדותיה, והראשונה מאז קום המדינה, לאחר שהקדימה בארבע נקודות את הפועל פתח תקווה. ב-1961 זכתה בגביע השישי, אף הוא הראשון מאז הקמת המדינה, לאחר שגברה במשחק הגמר על האלופה הפועל פתח תקווה בתוצאה 1-2.

בעונת 1964/1965 הייתה קרובה לזכייה באליפות נוספת, לאחר שבמחזור הסיום הובילה בנקודה על יריבותיה במירוץ לאליפות, הפועל פתח תקווה והכח רמת גן, אך הפסידה למכבי נתניה, בעוד הכח גברה על מכבי תל אביב, וזכתה באליפות על חשבונה. על אובדן האליפות אמר מאמן הקבוצה, הארי גיים:

	כדורגל הוא משחק מוזר. יום אחד הנך בצמרת והכל נראה ורוד, ולמחרת איבדת את הכל. זה בדיוק מה שקרה השבוע להפועל תל אביב. עמדנו על סף הצלחה גדולה, ולבסוף לא זכינו בכלום. האשמה היא רק בנו. כל מה שהתרחש במגרשים האחרים לא מעניין אותי. הייתה לנו הזדמנות טובה לנצח בנתניה ולא ניצלנו אותה. משום כך, איננו יכולים לבוא בטענות לאיש. העצבים הם שניצחו את הפועל תל אביב. הבחורים היו כל כך עצבניים, שלא הצליחו לבצע דברים פשוטים. הזדמנויות הבקעה, שהיו נהפכות ביום רגיל לשערים, בוזבזו הפעם בצורה משוועת. דבר אחד ברור לי ונראה לי כי הרוב הגדול יסכים עמי. הפועל תל אביב הציג העונה את הכדורגל הטוב ביותר בארץ. בכל המשחקים השתדלו הבחורים להציג משחק נאה. מעולם לא הסתגרנו בהגנה ולא שיחקנו בשיטת הבונקר. תמיד חיפשנו את הדרך לשער ואני בטוח שהקהל נהנה ברוב משחקינו. תמיד האמנתי שהכדורגל הטוב משתלם יותר. בסופו של דבר, אם לא היינו 'מחליקים' בנתניה, היה הכל ורוד הרבה יותר. הקבוצה הייתה ראויה לתואר האליפות
– ראיון לחדשות הספורט, 9 ביוני 1965, מצוטט באתר ויקיפועל

האליפות השביעית הגיעה, בסופו של דבר, ב-1966. משחקי הליגה כללו, בין היתר, ניצחון על הפועל ירושלים במשחק שארך 103 דקות לאחר ששעונו של השופט התקלקל, וכן ניצחון דרמטי על מכבי יפו בתוצאה 3-5. האליפות הושגה במחזור ה-28, אך העיבה עליה החלטת שחקני הקבוצה שלא לעלות למגרש במשחק מול הכח רמת גן במחזור ה-29, כמחאה על כך שהנהלת הקבוצה הפרה לטענתם הבטחה לנסוע למשחקי הגביע העולמי באנגליה כפרס על הזכייה באליפות.

כאלופת המדינה, השתתפה הפועל ב-1967 בטורניר הראשון של גביע אסיה לקבוצות שנערך בבנגקוק. היא העפילה אוטומטית לשלב הגמר, בו גברה על סלאנגור המלזית 1-2 והייתה לקבוצה הראשונה שזוכה באליפות אסיה. באותה שנה גם העפילה לגמר גביע המדינה, אך הפסידה למכבי תל אביב 1-2. ב-1969 זכתה הפועל באליפות השמינית בתולדותיה, וב-1970 הפסידה את האליפות למכבי תל אביב בשל הפרש שערים. באותה עונה הובסה בידי מכבי בתוצאה 5-0, התבוסה הגדולה ביותר שלה במשחק רשמי. בתוך כך, שחזרה באותה עונה גם את הניצחון הגדול ביותר שלה, כשהביסה 0-8 את הפועל באר שבע. ג'ורג' בורבה כבש שלושער, יחזקאל חזום שניים, ואת השערים הנותרים הבקיעו מאיר ברנר, אברהם כהן ושייע פייגנבוים. באותה עונה השתתפה, כאלופה היוצאת, באליפות אסיה לקבוצות בפעם השנייה בתולדותיה. היא העפילה לשלב הגמר, אך הפסידה לטאג' קלאב האיראנית משער שהובקע בתוספת הזמן.

שנות ה-70

במהלך שנות ה-70 ירדו הישגיה של הפועל באופן ניכר. ב-1972 עוד זכתה בגביע המדינה בפעם השביעית, לאחר ניצחון 0-1 על הפועל ירושלים, אך במרבית העונות לא הגיעה להישגים גבוהים, ובעונת 1975/1976 אף נאבקה נגד הירידה לליגה הארצית, והצליחה להישאר בליגה במחזור לפני האחרון בזכות ניצחון על מכבי תל אביב.

במהלך תקופה זו, בה כשלה בנסיונותיה לחזור לצמרת, דבקה בה תדמית של מפסידנית, תדמית שאומצה גם בידי אוהדיה, וזכתה למספר אזכורים תרבותיים.

עליות ומורדות בשנות ה-80 וה-90

שני העשורים הבאים היו מהסוערים בתולדות הקבוצה. לצד מספר זכיות באליפויות ובגביעים, נקלעה הפועל למשבר כלכלי חריף, וירדה לראשונה בתולדותיה לליגה הארצית.

ב-1981 הצליחה הפועל לצאת מהמשבר שפקד אותה בשנות ה-70, וזכתה באליפות התשיעית בתולדותיה, 12 שנים לאחר האליפות הקודמת. באותה עונה העפילה גם לגמר גביע המדינה, אך הפסידה לבני יהודה בבעיטות הכרעה. ב-1982 שוב העפילה לגמר גביע המדינה, ושוב הפסידה, הפעם 1-0 להפועל יהוד. ב-1983 העפילה בפעם השלישית ברציפות לגמר גביע המדינה, והפעם גם זכתה בו, בעקבות ניצחון 2-3 על מכבי תל אביב. שער הניצחון שהבקיע גילי לנדאו היה שנוי במחלוקת, שכן אנשי מכבי טענו כי קדמה לו עבירה על אבי כהן והשער הובקע בנגיעת יד של גילי לנדאו.

האליפות העשירית בה זכתה הפועל, בשנת 1986, הייתה דרמטית במיוחד. ערב מחזור הסיום הובילה מכבי חיפה את טבלת הליגה, כשבאמתחתה נקודה אחת יותר מלהפועל. השתיים נפגשו במחזור הסיום באצטדיון בלומפילד, במשחק הליגה הראשון ששודר בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית. בדקה ה-86 הבקיע גילי לנדאו את שער הניצחון של הפועל, ממסירה של משה סיני. שחקני מכבי חיפה טענו לנבדל, אך השופט צבי שריר אישר את השער, שהבטיח את זכייתה של הפועל באליפות. בעונה הבאה לא הצליחה הקבוצה לשחזר את ההישג, וניצלה במחזורי הסיום מירידה לליגה הארצית.

עונת 1987/1988 נפתחה באופן מגומגם, אך לאחר שובו של משה סיני מהקבוצה הבלגית בוורן, השתפר מאזנה, והיא זכתה באליפות ה-11 בתולדותיה. בנוסף, העפילה לגמר גביע המדינה, בו הפסידה למכבי תל אביב 1-2. על הישגיה בעונה זו העיבו החובות הכספיים אליהם נקלעה הפועל, ובמהלכה עוקל ציוד של הקבוצה. בעקבות ניהול לא תקין של חיים צימר ואלי מילר ובשל חוזים כפולים, הורחקו 8 מהשחקנים הבכירים של הקבוצה מ-8 משחקים, הקבוצה עצמה הוענשה בהפחתת 4 נקודות בפתיחת העונה הבאה.

חוסר של השחקנים הבכירים ב-8 משחקים והמשבר הכלכלי החריף בעקבות עיקול הכנסות בעונת 1988/1989,הביא לכך שבאסיפת הפתיחה של העונה השתתפו רק חמישה משחקני הקבוצה, ויו"ר הקבוצה חיים צימר ציין כי "יש השערה שצריכים לקבל כסף, אבל זו רק השערה". ב-20 בנובמבר 1988 החרימו השחקנים משחק מול הפועל צפרירים חולון במחאה על אי תשלום משכורותיהם, ובמקומם עלו לשחק שחקני הנוער של המועדון. בתגובה, הודיעה הנהלת הפועל כי השחקנים הפרו את חוזיהם, ומשכך החוזים אינם תקפים עוד. בהמשך העונה החרימו השחקנים משחק נוסף, מול מכבי חיפה. המשבר הכלכלי השפיע גם על יכולותיה של הקבוצה, ובסיום העונה ירדה לראשונה בתולדותיה לליגה הארצית, הליגה השנייה דאז.

בתחילת עונת 1989/1990 החלה ההסתדרות למכור כמה מנכסיה במטרה לפתור את המשבר הכלכלי, אך עתידה של הקבוצה עדיין הוטל בספק, וכמה משחקניה שוחררו. בנוסף, נתקלה הקבוצה בקשיים להם לא ציפתה גם בזירה הספורטיבית. בין היתר, הפסידה לבית"ר נתניה ולמכבי שעריים, וסיימה רק בתוצאת תיקו במשחק ביתי מול מכבי טמרה. בהמשך התאוששה והתברגה בצמרת הליגה. את עלייתה חזרה לליגה הלאומית הבטיחה רק בדקות הסיום של מחזור הסיום, לאחר שהביסה את מכבי רמת עמידר 0-6. היא סיימה את משחקי הליגה במקום השני, עם מספר נקודות זהה לזה של מכבי יבנה, אך הפרש שערים עדיף בשני שערים.

בעונות הבאות שמרה הפועל על מקומה בליגת העל, אך השתרכה בתחתית הטבלה, והייתה רחוקה מהישגיה בשנות ה-80. חריג לכך היה ההעפלה לגמר גביע המדינה ב-1994, בו הפסידה למכבי תל אביב 2-0. בעונה שלאחר מכן השתתפה לראשונה במוקדמות גביע אופ"א, אך הודחה בסיבוב המוקדמות הראשון.

לאחר הפרטת הקבוצה (1997) ועד תקופת טביב

בעונת 1996/1997 שוב ריחפה על הקבוצה סכנת ירידה. משה סיני, שהיה למאמן הקבוצה, נאלץ להתפטר לאחר סדרת הפסדים. באותה עת פסח טייטלמן כיהן כיו״ר הקבוצה. נראה היה שהקבוצה שוב תרד לליגה הארצית, והיא הבטיחה את הישארותה בליגה רק במחזורי הסיום. במהלך העונה מכרה ההסתדרות את הפועל לקבוצת משקיעים פרטיים בראשות משה תאומים, מוטי אורנשטיין, סמי סגול (בעליה של קבוצת כתר) ורפי עגיב. לאחר 70 שנה נפרדה הפועל מההסתדרות, ויצאה לדרך חדשה. הגב הכלכלי שניתן למועדון אפשר את שובה של הקבוצה לקדמת הבמה.

כבר בעונת 1997/1998 נאבקה הפועל עם בית"ר ירושלים על האליפות. האליפות הוכרעה במחזור לפני האחרון, במשחק בין בית"ר לבין הפועל בית שאן, שזכה לכינוי "משחק השרוכים". בדקות הסיום של המשחק נראה היה כי שחקני בית שאן אינם מתאמצים למנוע ספיגת שער, ובסופו של דבר הצליחה בית"ר להבקיע שער ניצחון שהבטיח לה את המקום הראשון, והפועל הסתפקה במקום השני.

ב-1999 זכתה הפועל בגביע המדינה בפעם העשירית בתולדותיה, לאחר ניצחון על בית"ר ירושלים בבעיטות הכרעה. היה זה הגביע הראשון שלה מזה 16 שנים, והתואר הראשון מזה 11 שנים. באותה עונה השתתפה בפעם השנייה במוקדמות גביע אופ"א. היא הדיחה את הקבוצה הפינית פינפא הלסינקי בסיבוב המוקדמות הראשון, והודחה בסיבוב המוקדמות השני בידי סטרומסגודסט הנורבגית בבעיטות הכרעה.

בעונת 1999/2000, זכתה הקבוצה בדאבל השלישי בתולדותיה והראשון מזה 62 שנים, תוך שהיא מקדימה את מכבי חיפה בטבלת הליגה, וזוכה בגביע המדינה לאחר ניצחון שני רצוף בגמר על בית"ר ירושלים בבעיטות הכרעה מאחד עשר מטרים. עונה זו זכתה לכינוי "עונת התינוקות של קשטן", משום שארבעה מהשחקנים המובילים של הקבוצה, שהובילו אותה להישג המרשים, היו שחקנים בגילאים 21-18: סלים טועמה, פיני בלילי, כפיר אודי ועמרי אפק. בנוסף, העפילה לראשונה בתולדותיה לסיבוב הראשון של גביע אופ"א, אך הודחה בידי סלטיק הסקוטית.

בעונה הבאה שוב נאבקה הפועל על האליפות, אך סיימה במקום השני, אחרי מכבי חיפה. היא השתתפה לראשונה בתולדותיה במוקדמות ליגת האלופות, והודחה בסיבוב המקודמות השני בידי שטורם גראץ.

את עונת 2001/2002 שוב סיימה כסגניתה של מכבי חיפה. לראשונה מאז 1934 לא הפסידה במשחק ביתי במשך כל העונה (13 פעמים ניצחה וארבע פעמים סיימה בתיקו). באותה עונה זכתה הפועל בגביע הטוטו, אך עונה זו זכורה יותר בשל הישגי הקבוצה בגביע אופ"א, מהגבוהים אליהם הגיעה קבוצה ישראלית אי פעם. במהלך משחקיה, לאחר שהפועל תל אביב עברה את גזיאנטפספור הטורקית בסיבוב הראשון, הדיחה מספר קבוצות שנחשבו עדיפות ממנה: צ'לסי בסיבוב השני, לוקומוטיב מוסקבה בסיבוב השלישי ופארמה בשמינית הגמר. שחקן הקבוצה מילאן אוסטרץ הבקיע שערים נגד כל אחת מקבוצות אלה, ומן העבר השני הצטיין השוער שביט אלימלך, שזכה לשבחים במיוחד לאחר המשחק מול צ'לסי בסטמפורד ברידג'. ב-5 במרץ 2002, שבוע לפני משחק רבע הגמר מול מילאן, אירע פיגוע ירי במסעדת "סי פוד מרקט" בתל אביב, בו נהרגו שלושה ונפצעו 35. בין יושבי המסעדה היו גם כמה משחקני הפועל. בעקבות הפיגוע החליטה אופ"א שלא לאפשר את קיום המשחק בישראל, והוא נערך באצטדיון GSP שבקפריסין. הפועל ניצחה במשחק 0-1, אך הפסידה 2-0 במשחק בסן סירו, והודחה מהמפעל.

בשתי העונות הבאות נותרה הפועל בצמרת הליגה, אך לא הצליחה לזכות בתארים. גם במשחקיה בגביע אופ"א לא הצליחה לשחזר את הישגיה. בעונת 2002/2003 הודחה בסיבוב השני בידי לידס יונייטד, ובעונת 2003/2004 הודחה בסיבוב הראשון בידי גזיאנטפספור.

בעונת 2004/2005 שוב הידרדרה הפועל לתחתית טבלת ליגת העל, ונאבקה על הישארותה בה. לאחר ששחקן העבר של הקבוצה שייע פייגנבוים מונה למאמן, הצליחה לסיים 11 משחקים ללא הפסד ונשארה בליגה. בסיום העונה חלו שינויים בבעלות על הקבוצה. זכויות הניהול הועברו לקבוצת אנשי עסקים בראשות מוני הראל, שמעון ציטרון ושחר בן-עמי, בעוד סמי סגול נותר הבעלים המחזיק ב-80% ממניות הקבוצה.

בעונת 2005/2006 התאוששה הפועל מהמשבר. היא סיימה במקום השני אחרי מכבי חיפה, וזכתה בגביע המדינה בפעם ה-11 בתולדותיה, לאחר שגברה 0-1 על בני יהודה. בעקבות הישגיה, שיחקה הפועל בעונת 2006/2007 בגביע אופ"א. בשלב הבתים גברה על פריס סן ז'רמן בפארק דה פראנס, סיימה בתיקו עם ראפיד בוקרשט ומלאדה בולסלאב והפסידה לפנאתינייקוס. תוצאות אלה הספיקו לה כדי להעפיל לשלב הבא, בו הודחה בידי גלזגו ריינג'רס. את משחקי הליגה סיימה במקום הרביעי, וכן זכתה בגביע המדינה בפעם השנייה ברציפות, לאחר שגברה על הפועל אשקלון בבעיטות הכרעה.

בעונת 2007/2008 מונה גיא לוזון למאמן הקבוצה. היא פתחה את העונה באופן חלש במיוחד, ובעשרת המחזורים הראשונים השיגה ניצחון אחד בלבד. בעקבות זאת התפטר לוזון, וזמן קצר אחר כך מונה אלי גוטמן למאמן. הישגיה של הקבוצה השתפרו בהמשך, אך עקב חולשתה בפתיחת העונה סיימה רק במקום השביעי. כמו כן, העפילה בפעם השלישית ברציפות לגמר גביע המדינה, אך בניגוד לפעמיים הקודמות הפסידה במשחק הגמר לבית"ר ירושלים, בבעיטות הכרעה. בשלב הבתים של גביע אופ"א ניצחה בספרד את חטאפה, אך הפסידה לטוטנהאם הוטספר, אנדרלכט וואולבורג, וסיימה במקום האחרון בבית. בסיום העונה הודיעו תאומים וסגול על העברת הבעלות על הקבוצה למוני הראל, ללא תמורה. בהמשך השנה, רכש אלי טביב 50% מהבעלות על הקבוצה.

בעונת 2008/2009 המשיכה הקבוצה במגמת השיפור, והיא סיימה כסגניתה של האלופה מכבי חיפה. בגביע אופ"א הודחה בסיבוב המוקדמות השלישי, לאחר הפסד לסנט אטיין.

אצטדיון בלומפילד לפני משחק בליגה האירופית

עונת 2009/2010 הייתה מהמוצלחות והדרמטיות בתולדות המועדון, שזכה בדאבל בפעם הרביעית בתולדותיו. בגמר גביע המדינה גברה הקבוצה על בני יהודה, ואת האליפות השיגה רק בדקה ה-92 של מחזור הסיום, משער הניצחון שהבקיע ערן זהבי באצטדיון טדי מול בית"ר ירושלים. במהלך העונה הובילה מכבי חיפה את הליגה בהפרש נקודות גדול, אך עקב שיטת הקיזוז שהונהגה לראשונה בליגה, קוצץ מספר הנקודות שהשיגו הקבוצות בשני הסיבובים הראשונים בחצי, מה שאפשר להפועל לסגור את הפער. במחזור השני של הפלייאוף, לאחר הקיזוז, נפגשו שתי הקבוצות למשחק העונה שנערך במגרשה של חיפה בקריית אליעזר. הפועל ניצחה 0:1 משער של מהראן לאלה ועלתה לראשונה באותה עונה למקום הראשון, אותו איבדה שבועיים לאחר מכן ואליו חזרה, כאמור, רק עם שריקת הסיום של המחזור האחרון. במהלך העונה השיגה רצף של שמונה ניצחונות, שמהווה עבורה שיא, בנוסף לרצף של 31 משחקים ללא הפסד ליגה, החל מהמחזור הרביעי, בו ספגה הקבוצה את הפסדה היחיד באותה עונה, ועד לסיום העונה. גם בליגה האירופית הגיעה הקבוצה להישגים מרשימים. לאחר שהעפילה לשלב הבתים, השתתפה בבית שכלל את המבורג, סלטיק וראפיד וינה. היא ניצחה את שלושתן בבית, ואת ראפיד וינה גם באוסטריה, וסיימה במקום הראשון בבית. בסיבוב הבא הודחה בידי רובין קאזאן.

בעקבות זכייתה באליפות בשנת 2010, השתתפה הפועל במוקדמות ליגת האלופות. לאחר שהדיחה את ז'לייזניצ'אר סראייבו, אקטובה ורד בול זלצבורג, העפילה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של המפעל. היא הוגרלה לבית הכולל את אולימפיק ליון, בנפיקה ליסבון ושאלקה 04. לאחר שלושה הפסדים בשלושת משחקיה הראשונים, סיימה בתיקו 0-0 ביתי מול שאלקה, הביסה 0-3 את בנפיקה, וסיימה בתיקו 2-2 את משחקה בליון, לאחר שהובילה 1-2 עד הדקה ה-88, תוצאה שהייתה יכולה להספיק לה למקום השלישי בבית ולהמשך משחקים בליגה האירופית. בסופו של דבר סיימה במקום הרביעי והודחה מהמפעל. את עונת 2010/2011 סיימה הקבוצה כסגנית האלופה, ולראשונה מקום המדינה שחקן הקבוצה, טוטו תמוז, הוכתר כמלך השערים של הליגה, לאחר שכבש 21 שערים בעונתו הראשונה בקבוצה. הפועל זכתה בפעם השנייה ברציפות בגביע המדינה, לאחר שניצחה בגמר את מכבי חיפה 0-1 משער של סלים טועמה. בתום העונה עזבו את הקבוצה אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס, ודרור קשטן מונה בפעם הרביעית למאמן הקבוצה.

תקופת אלי טביב

ביולי 2011 פסק בית המשפט המחוזי, כי אלי טביב זכה בבעלות הבלעדית על הפועל תל אביב. על טביב נמתחה ביקורת רבה בתקשורת על התנהלותו, ובמקביל ארגנו אוהדי הפועל תל אביב מחאה חריפה וממושכת כנגד טביב, בדרישה שימכור את הקבוצה לבעלים אחרים.

במהלך הקיץ ובמקביל להעברת הקבוצה לידי טביב, נמכרו לקבוצות באירופה כמעט כל כוכבי הקבוצה שזכתה באליפות ושני גביעים בשנתיים הקודמות ובינהם וינסנט אניימה, ערן זהבי, גילי ורמוט ואיתי שכטר. במקומם הגיעו עומר דמארי, אפולה אדל, נוסא איגיבור ומירקו אורמוש. הפועל העפילה לשלב הבתים בליגה האירופית בעונת 2011/2012, לאחר שהדיחה את פ.צ. ואדוז מליכטנשטיין ואת אקרנאס מליטא. היא הוגרלה לבית הכולל את איינדהובן ההולנדית, ראפיד בוקרשט הרומנית ולגיה ורשה הפולנית. לאחר שלושה הפסדים בשלושת משחקיה הראשונים, סיימה בתיקו 3-3 את משחקה באיינדהובן, ניצחה 3-1 את משחקה בבוקרשט וניצחה בבית 2-0 את לגיה ורשה. בסופו של דבר סיימה במקום השלישי והודחה מהמפעל. ב-9 בינואר 2012, לאחר תקופה של מתיחות בין המאמן, דרור קשטן, לבעלים, אלי טביב, הוחלט על הפסקת עבודתו של קשטן במועדון. ב-11 בינואר מונה ניצן שירזי כמאמנה החדש של הפועל תל אביב יחד עם עוזרו החדש שביט אלימלך, שוער הפועל תל אביב בעבר. על אף החיכוכים לאורך העונה הצליחה הקבוצה לסיים את הליגה במקום השני, וב-15 במאי 2012 גברה 2 - 1 על מכבי חיפה משער בדקה ה-92 של נוסא איגיבור, וזכתה בפעם השלישית ברציפות בגביע המדינה. הייתה זו הפעם השנייה מאז שנות ה-30 שהקבוצה זוכה בגביע 3 פעמים ברציפות, והיא הקבוצה הישראלית היחידה שהגיעה להישג זה. קדמה לה רק הקבוצה הצבאית הבריטית המעופפים רמלה, שזכתה בגביע 5 פעמים ברציפות בשנות ה-20.

סמל הקבוצה

סמל הקבוצה נבחר ב-15 במאי 1926, בישיבה בה הוחלט על הקמת המועדון. הסמל שנבחר שילב דמות של ספורטאי, עם הפטיש והמגל, סמל הקומוניזם המייצג את מעמד הפועלים (פועלי התעשייה מיוצגים באמצעות הפטיש והחקלאים באמצעות המגל). הצבע שנבחר הן לסמל והן למדי הקבוצה הוא הצבע האדום, שאף הוא מזוהה עם השמאל.

ב-1950 התעוררה מחלוקת בין קבוצות "הפועל" השונות באשר לזכות השימוש בצבע האדום. בסופו של דבר הוחלט כי המועדון הגדול יותר, הפועל תל אביב, ימשיך להשתמש בצבע האדום, בעוד הפועל פתח תקווה אימצה את הצבע הכחול. הפועל חיפה החלה להשתמש במדים כחולים או לבנים, אך חזרה לצבע האדום 20 שנה מאוחר יותר.

לאחר מכירת הקבוצה ב-1997, נוסף לסמל הקבוצה סמליל חברת "כתר" שבבעלותו של סמי סגול, צעד שעורר מחאות בקרב האוהדים, ורבים מהם המשיכו להשתמש בסמל הישן.

לאחר העברת הבעלות על הקבוצה לידיו של מוני הראל בשנת 2008, נבחר סמל חדש בהצבעה בין האוהדים. הסמל החדש דומה יותר לסמל המקורי, במספר שינויים, ובהם תוספת של שני כוכבים, שכל אחד מהם מסמל 5 מבין האליפויות בהן זכתה הקבוצה (נוהג המקובל גם אצל קבוצות הבונדסליגה וליגת העל הטורקית, בעוד בליגות אירופאיות אחרות מקובל להוסיף כוכב לציון עשר אליפויות). כן נוספו לסמל שם הקבוצה באנגלית, ושנת תחילת פעילותה.

• 

  סמל הקבוצה בעבר, שמקובל גם כיום על האוהדים

• 

  סמל הקבוצה משנת 1997 עד 2008

• 

  סמלה של הקבוצה משנת 2008 ועד היום

אצטדיון ומתקנים

אצטדיון בלומפילד

ערך מורחב – אצטדיון בלומפילד

בראשית דרכה של הפועל שימש "מגרש הדקלים" שבשכונת מכבי הישנה (בין פלורנטין למושבה האמריקאית) כמגרשה הביתי. עם פרוץ מלחמת העצמאות, הפך אזור זה לאזור ספר, והקבוצה עברה לשחק ב"מגרש התמרים" בשכונת מונטיפיורי. החל מ-1950 שיחקה באצטדיון באסה ביפו.

בעקבות תרומה שהתקבלה מקרן האחים בלומפילד (של האחים לואיס וברנרד בלומפילד), הוקם במקום אצטדיון חדש, שנקרא על שמם - אצטדיון בלומפילד. המשחק הראשון באצטדיון החדש נערך ב-12 באוקטובר 1962, מול שמשון תל אביב, וב-2 בדצמבר נחנך באופן רשמי, במשחק חגיגי מול טוונטה אנסחדה. מאז 1968 משמש האצטדיון גם את היריבה העירונית, מכבי, ומאז 2004 גם את הקבוצה התל אביבית השלישית המשחקת בליגת העל, בני יהודה. בשנות ה-90 עבר האצטדיון מבעלות ההסתדרות לבעלות חברת "היכלי הספורט", תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו.

עד שנת 2002 קיימה הקבוצה את אימוניה בבלומפילד. באותה שנה חנכה מתחם אימונים חדש בסמוך למרכז הרפואי וולפסון בחולון (אך בתחום שיפוטה של תל אביב-יפו). מתחם האימונים נקרא בתחילה "וולפסון", אך ב-2008 נקרא על שמו של שוער העבר של הקבוצה, יעקב חודורוב.

יריבויות

היריבות עם מכבי תל אביב

ערך מורחב – הדרבי של תל אביב

בעיר תל אביב פועלות שתי הקבוצות המצליחות ביותר בישראל לאורך השנים - מכבי והפועל תל אביב. ביחד זכו ב-22 מבין 61 האליפויות וב-25 מתוך 58 גביעי המדינה. כבכל עיר בעולם שבה שתי קבוצות כדורגל בכירות נפגשות למשחק דרבי, היריבות ביניהן גבוהה במיוחד, אך היא מבוססת גם על נדבכים נוספים. ראשית, לאורך השנים התפתחה מסורת של יריבות בין אגודות הפועל לבין אגודות מכבי. שנית, מראשיתן היה לקבוצות בסיס תמיכה שונה. הפועל הוקמה בידי ההסתדרות, ונחשבה לקבוצה של בני מעמד הפועלים, בעוד מכבי נחשבה לקבוצה של אנשי מעמד הביניים והמקצועות החופשיים.

משחקי הדרבי בין הקבוצות הם מהסוערים בישראל, ואוהדי שתי הקבוצות נוהגים להקניט אלו את אלו. בכמה מקרים אף אירעו מעשי אלימות.

מאז הקמת מדינת ישראל נערכו 136 משחקי דרבי (נכון למרץ שנת 2012). הפועל ניצחה ב-44 מהם, מכבי ב-42, ו-51 משחקים הסתיימו בתיקו. במשך 62 שנים היה היתרון בידי מכבי, ובשנות ה-90 אף עמד הפער לטובתה על 21-31, אך במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 נסגר הפער, עד שב-2010 השיגה לראשונה הפועל את היתרון.

היריבות עם בית"ר ירושלים

ערך מורחב – היריבות בין בית"ר ירושלים להפועל תל אביב

בין אוהדי הפועל תל אביב לאוהדי בית"ר ירושלים התפתחה יריבות ארוכת שנים, גם על רקע הזיהוי הפוליטי המשוער של אוהדי שתי הקבוצות,, אך בעיקר על-רקע משחק חשוב בשנת 1984, בו ניצחה הפועל תל אביב את בית"ר ירושלים, ובכך גזלה ממנה הזדמנות לזכות בתואר האליפות, ומשחק השרוכים בעונת 1997/98, אז חשו עצמם אוהדי הפועל תל אביב כאילו נגזלה מהם אליפות הליגה. מפגשיהן של שתי הקבוצות טעונים מתח רב, בדרך כלל, ולעתים לוו אף בגילויי אלימות.

הפועל תל אביב בתרבות הישראלית

אחד האוהדים הידועים של הפועל הוא אריק איינשטיין, והקבוצה מוזכרת בכמה משיריו. ב-1969 תרגם את שירם של הביטלס "The Ballad of John and Yoko". השיר, "היה לנו טוב, נהיה לנו רע", נכלל באלבומו פוזי וכולל את המילים "אחר כך קצת הלכנו לבלומפילד; הפועל תל אביב שוב מחמיץ (למה?)". שירו "סע לאט", שנכתב בתקופת הדשדוש של הקבוצה (1974) כולל את המילים "הפועל שוב הפסידה, ואיזה מסכנים האוהדים - שאוכלים להם ת'לב". לימים ציין איינשטיין בהקשר זה כי "קצת הגזימו. גם לי הייתה יד בזה. אתה יודע, ההעצמה של המסכנות והקטע של לצחוק על עצמך. האוהדים של הפועל דווקא יודעים לצחוק על עצמם. זו תכונה טובה. אבל גם בתקופות היותר טובות זה המשיך. אוהבים לשחק את האנדרדוג, וכשהדברים הטובים באים, זה מעל ומעבר". באלבומו "יש בי אהבה" (1995) נכלל השיר "סע לאט ב'", המהווה מעין המשך לשירו הקודם. השיר נכתב לאחר שובה של הפועל לליגה הראשונה, והוא כולל את השורות "הפועל שוב בליגה, איזה כיף לאוהדים שעלו מהמרתף".

בנימה יותר אופטימית כתב איינשטיין את השיר "אדומה שלי" לרגל זכייתה בדאבל בשנת 2000:

	השנה היא שנת אלפיים, ה-13 במאי, היום לקחנו כתר, עם הפועל חי כחולים הם השמיים, הדשא הוא ירוק, אבל היום הצבע, הוא אדום, הכי עמוק!
– מילות השיר "אדומה שלי", באתר שירונט

אוהד בולט נוסף של הקבוצה, עלי מוהר, החל לכתוב ב-1980 את הטור "בשער" בשבועון "העיר", בו טבע את הביטוי "נפרק אותם 0-1", רמז לניצחונות הדחוקים שהצליחה להשיג. ב-1990 כתב מוהר לאיינשטיין את השיר "אמרו לו", המבוסס על שירו של הזמר האיטלקי אדריאנו צ'לנטאנו. בגרסה של מוהר מופיעה השורה "אמרו לו שהחולצה האדומה זאת לא מציאה", שמתייחסת לימי השפל של הקבוצה. מוהר כתב גם את שיר האליפות של הקבוצה ב-1988, אותו הלחין יצחק קלפטר וביצעו יגאל בשן, חנן יובל וקלפטר עצמו. השיר, "השדים האדומים", עדיין מנוגן במערכות הכריזה של אצטדיון בלומפילד לפני משחקי הבית של הקבוצה.

אמן נוסף שהקדיש שיר להפועל הוא הזמר בועז בנאי, שכתב את השיר "גם כשאת מגמגמת" בעשור הראשון של המאה ה-21, והוא כולל את השורות "גם כשאת מגמגמת, אני אוהב אותך; אם את מושפלת, אני מושפל גם איתך". בשנת 2010 כתב וביצע דור דניאל את השיר "הפועל תל אביב" לרגל זכייתה בדאבל באותה עונה.

המחזאי שמואל הספרי, אף הוא אוהד הפועל, כתב וביים את המחזה "מילאנו", שגיבוריו הם אוהדי הפועל שנוסעים לקפריסין לעודד את הקבוצה במשחקה נגד מילאן בשלב רבע הגמר של גביע אופ"א.

גם כמה מאוהדיהן של יריבותיה של הפועל הזכירו את הקבוצה ביצירותיהם, ובהן להקת "הדג נחש", שחבריה הם אוהדי בית"ר ירושלים. בשירם "ג'רוזלם" (2000), בחרו חברי הלהקה להקניט את אוהדי הפועל באמצעות השורה "עם כל הכבוד לאריק איינשטיין וכבוד אני רוחש לו, הקבוצה שלי ב.מ.וו והקבוצה שלו דה שבו".

תארים והישגים

• אליפויות (13):
  • 1933/1934, 1934/1935, 1938/1939, 1940, 1943/1944, 1956/1957, 1965/1966, 1968/1969, 1980/1981, 1985/1986, 1987/1988, 1999/2000, 2009/2010
• גביעי מדינה (16):
  • 1927/1928, 1933/1934, 1936/1937, 1937/1938, 1938/1939, 1944/1945, 1960/1961, 1971/1972, 1982/1983, 1998/1999, 1999/2000, 2005/2006, 2006/2007, 2009/2010, 2010/2011 , 2011/2012
• גביע הטוטו (1):
  • 2001/2002.
• גביע אלוף האלופים (5): (שיא משותף)
  • 1957, 1966, 1970, 1971, 1981.
• אליפות אסיה לקבוצות (1):
  • 1967.
• גביע אופ"א: הגעה לרבע גמר בעונת 2001/2002,הגעה לסיבוב הנוקאאוט בעונת 2006/2007.
• הליגה האירופית: מקום ראשון בשלב הבתים והגעה לשלב 32 האחרונות בעונת 2009/2010.
• ליגת האלופות: מקום רביעי בשלב הבתים בעונת 2010/2011.

שיאים קבוצתיים

• עונות בליגה הראשונה - 59
• עונות בליגת המשנה - 1
• המיקום הנמוך ביותר - 2 בליגת המשנה
• מלך השערים בכל הזמנים - שייע פייגנבוים - 132
• מלך ההופעות בכל הזמנים - יעקב אקהויז - 454
• הניצחון הגבוה ביותר - 0-8 על הפועל רמת גן (1952/1953) ועל הפועל באר שבע (1969/1970)
• ההפסד הגבוה ביותר - 5-0 מול מכבי נתניה (1961/1962) ומול מכבי תל אביב (1969/1970)
• 17 משחקי חוץ רצופים ללא הפסד - בין השנים 2009 ל-2010.

קבוצות מחלקת הנוער

מנהל מחלקת הנוער: זאב זלצר

שם הקבוצה	ליגה	מאמן/מאמנים
הפועל "ניסנוב" תל אביב	ליגת העל לנוער	שי ברדה
הפועל "מנשה" תל אביב	נערים א' ארצית דרום	אופיר קופל
הפועל "ישין" תל אביב	נערים ב' מרכז	רן אליאס
הפועל "רמי" תל אביב	נערים ג' מרכז	דני היימן
הפועל "יצחק" תל אביב	ילדים א' מרכז	אייל צחי
הפועל "מיכאל" תל אביב	ילדים ב' מרכז	יוחאי לנגבורד
הפועל "אריה" תל אביב	ילדים ג' מרכז	קובי ברו
הפועל תל אביב ב'	ילדים ג' דן 1	אריאל אפלבאום
הפועל "עפרי" תל אביב	טרום ילדים א' מרכז	דני ירושלמי
הפועל תל אביב	טרום ילדים ב' דן	לא ידוע
הפועל "בובליל" תל אביב	טרום ילדים ב' מרכז	אילן תורן
הפועל תל אביב	טרום ילדים ג' כללי	ניסים דבש ומאיר בן שמעון
הפועל תל אביב 2	טרום ילדים ג' כללי	אלירן מזרחי

שחקני ומאמני עבר מפורסמים

בין שחקניה של הפועל תל אביב במהלך השנים:

• שוערים: יעקב חודורוב, וילי ברגר, אריה בז'רנו, ירוסלאב באקו, שביט אלימלך, וינסנט אניימה
• שחקני הגנה: דוד שווייצר, גדעון טיש, אמציה לבקוביץ', שלמה ספוז'ניקוב, דוד פרימו, נמרוד דרייפוס, יעקב אקהויז, יוסי זאנה, גבי לסרי, פליקס חלפון, יעקב הלל, אסי דומב, שמעון גרשון, יגאל אנטבי, ג'ון פנטסיל, טל חן, ואליד באדיר, דני בונדר, אלין טופוזאקוב, דאגלס דה סילבה
• קשרים: אהרן (רוני) קלדרון, רפעת טורק, משה סיני, אלי כהן, חיים רביבו, יוסי מדר, שלום תקווה, גיורגי דרסליה, סלים טועמה, אישטוון פישונט, גאבור הולמאי, יוסי אבוקסיס, שי אבוטבול, דימיטר טלקייסקי, גילי ורמוט, ביברס נאתכו, ערן זהבי, אביחי ידין
• חלוצים: שייע פייגנבוים, ג'ורג' בורבה, יחזקאל חזום, מוריס ז'אנו, גיל לנדאו, שבתאי לוי, פיני בלילי, סבסטיאן סימרוטיץ', סרגיי קלשצ'נקו, מילאן אוסטרץ, מהראן לאלא, איתי שכטר, בן שהר, טוטו תמוז

מלך השערים של הקבוצה במשחקי הליגה הוא שייע פייגנבוים, עם 132 שערים. פייגנבוים הוא גם שיאן ההופעות ושיאן הכיבושים של הפועל תל אביב בנבחרת ישראל, עם 50 הופעות בינלאומיות ו-24 שערים. יעקב אקהויז מחזיק בשיא ההופעות במשחקי הליגה הבכירה במדי הפועל, עם 454 משחקים.

מאמנים בולטים בקבוצה

• דוד שווייצר - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנים 1966, 1981 ו-1986.
• רחביה רוזנבוים - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנת 1969.
• יצחק שניאור - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנת 1988.
• אלי כהן - התחרה על האליפות עד למחזור הסיום נגד בית"ר ירושלים, אך הפסיד את האליפות בעקבות משחק השרוכים. בעונה שלאחר מכן זכה כהן עם הקבוצה בגביע המדינה.
• דרור קשטן - השאיר את הקבוצה בליגת העל בקדנציה הראשונה שלו כמאמן הקבוצה (שלהי עונת 1996/1997). בקדנציה השנייה שלו הוביל את הקבוצה להישגים רבים, ביניהם זכייה בדאבל (עונת 1999/2000), העפלה לשלב רבע גמר גביע אופ"א וזכייה בגביע הטוטו 2001/2002. במהלך הקדנציה השלישית שלו במועדון זכתה הפועל פעם נוספת בגביע המדינה (עונת 2005/2006).
• שייע פייגנבוים - הציל את הקבוצה מירידה לליגה הלאומית בעונת 2004/2005.
• אלי גוטמן - הציל את הקבוצה מירידה לליגה הלאומית בעונת 2007/2008. בעונה השנייה שלו בקבוצה נאבקה הפועל עם מכבי חיפה על תואר האליפות אך הקבוצה סיימה במקום השני. בעונת 2009/2010 הוביל את הקבוצה לזכייה בדאבל, ובתחילת עונתו הרביעית במועדון העפיל עמה לשלב הבתים של ליגת האלופות. באותה עונה נאבקה הפועל עם מכבי חיפה על האליפות, אך סיימה במקום השני. שתי הקבוצות נפגשו גם בגמר גביע המדינה באותה עונה, בו ניצחה הפועל 1:0 וזכתה בגביע בפעם השנייה ברציפות.

סגל נוכחי

קפטן הקבוצה, ואליד באדיר

נכון ל-3 ביוני 2012

מס' עמדה שם 4 בלם מור שושן 5 בלם מרקו שולר 6 בלם ביוואן פרנסמן 8 קשר מחמוד עבאס 9 קשר מירקו אורמוש 10 בלם וואליד באדיר (קפטן) 11 קשר אלרואי כהן 12 מגן עומרי אטיה 15 קשר סלים טועמה 16 חלוץ עומר דמארי 18 קשר שי אבוטבול (קפטן 2) 20 מגן יגאל אנטבי

מס' עמדה שם 21 קשר רועי גורדנה 22 שוער בוריס קליימן 23 מגן עומרי קנדה 24 קשר יהודה חוטה 25 מגן גל שיש 26 קשר אביחי ידין 27 קשר אלכס באסוק 28 קשר ארתור אטצזיאנוב 29 מגן איאד ח'וטבא 30 שוער אפולה אדל 40 קשר נוסא איגיבור 99 חלוץ טוטו תמוז

ראו גם

• הפועל תל אביב
• הפועל תל אביב (כדורסל)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפועל תל אביב

• האתר הרשמי
• עמוד הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• אשר גולדברג, הפועל תל-אביב מנצחת את אלופת סוריה בדמשק, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 24 באוגוסט 2011

הערות שוליים

ליגת העל בכדורגל - עונת 2012/2013
עירוני קריית שמונה • הפועל תל אביב • בני יהודה • מכבי נתניה • מכבי חיפה • מכבי תל אביב • מ.ס. אשדוד בני סכנין • בית"ר ירושלים • הפועל עכו • עירוני ניר רמת השרון • הפועל חיפה • הפועל באר שבע • הפועל רמת-גן