הפועל תל אביב (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: פירוט יתר וכפילויות. הסבר נוסף בדף השיחה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך זה עוסק בקבוצת הגברים. אם התכוונתם לקבוצת הנשים, ראו הפועל תל אביב (כדורגל נשים).

הפועל תל אביב
מידע כללי
כינוי	האדומים, הפועל
תאריך ייסוד	1927
אצטדיון	בלומפילד, יפו (17,500)
נשיא	מוני הראל
מאמן	אלי גוטמן
ליגה	ליגת העל
תארים
מספר אליפויות	12 (7 לאחר קום המדינה)
מספר גביעים	12 (7 לאחר קום המדינה)
תלבושת
תלבושת בית 　 תלבושת חוץ

הפועל תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי, הנמנה עם מועדוני הכדורגל המובילים והוותיקים בישראל. המועדון מתחרה בליגת העל, ליגת הכדורגל הבכירה בישראל. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון בלומפילד שביפו.

במהלך שנות קיומה, זכתה הקבוצה בשתים עשרה אליפויות ובשנים עשר גביעי מדינה. כמו כן למועדון זכייה יחידה בגביע הטוטו. במישור הבינלאומי רשמה הקבוצה זכייה באליפות אסיה לקבוצות (1966/67). בנוסף לכך רשמה הופעה ברבע גמר גביע אופ"א (עונת 2001/02), אחד מההישגים הבולטים של קבוצה ישראלית כלשהי בגביעי אירופה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 ייסוד הקבוצה 1.2 1928 – הפועל תל אביב זוכה בגביע הארצישראלי הראשון 1.3 1934 – אליפות ראשונה לקבוצה עברית וגם דאבל ראשון 1.4 בניהול ההסתדרות 1.5 הפרטת הקבוצה והישגיה בשנים האחרונות 1.6 משנת 2000 ואילך 2 סמל הקבוצה 3 תארים 4 הפועל תל אביב בתרבות הישראלית 5 הפועל תל אביב באליפות אסיה לקבוצות 6 הפועל תל אביב בגביעי אירופה השונים 6.1 גביע אופ"א 6.1.1 הישג השיא - רבע הגמר 6.1.2 לאחר השיא 6.2 הליגה האירופית 6.3 ליגת האלופות 7 שחקני ומאמני עבר מפורסמים 8 יריבותה של הפועל תל אביב עם מכבי תל אביב 9 פוליטיקה 10 סטטיסטיקה 11 סגל נוכחי 12 ראו גם 13 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] ייסוד הקבוצה

ב-1920 נוסדה ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, במטרה לאגד את כל העובדים החיים מיגיע כפיהם, לקדם את ענייניהם בהתיישבות, בכלכלה ובתרבות ולהקים "חברת עבודה עברית בארץ ישראל". שלוש שנים מאוחר יותר בשנת 1923 הוקם לראשונה מועדון הפועל תל אביב - קבוצת הספורט הראשונה של הפועל. קבוצה זו לא האריכה ימים והתפרקה לאחר זמן לא רב. שנה מאוחר יותר נוסד מועדון הספורט הפועל חיפה, שמטרתו הייתה לדאוג "להתפתחות הגופנית של הפועל והנוער העובד". באותה שנה, 1924, ייסד בתל אביב פועל בשם שלמה פוליאקוב את קבוצת "אלנבי", שהשתייכה לאגודת הספורט מכבי.

בשנת 1925 נעשה ניסיון נוסף להקים את אגודת הפועל תל אביב אך גם נסיון זה לא צלח וגלגול זה של הקבוצה, גם הוא, לא שרד זמן רב. שנה מאוחר יותר נעשה נסיון נוסף להקים את המועדון וכך בחודש מאי 1926, נוסדה על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים העברים התאגדות הפועל בתל אביב, במסגרתו החלה לפעול גם קבוצת כדורגל. התאגדות זו שמרה על פעילות רצופה, עד עצם היום הזה.

בשנת 1927 פרשו כמה מחברי קבוצת "אלנבי", ובראשם שלמה פוליאקוב. הסיבה לפרישתם הייתה אי שביעות רצון לנוכח האווירה המרעילה, לדעתם, של מקצוענות ומסחור ששררה במכבי. הפורשים הקימו קבוצה בשם "הגיבור", שהתאחדה לאחר זמן קצר עם הפועל תל אביב.

כסמלה של הפועל נבחר ציור המשלב דמות של ספורטאי עם סמל הפטיש והמגל. הפטיש והמגל היו סמלה של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית וייצגו את מעמד הפועלים - האיכרים (מגל) ופועלי התעשייה (פטיש).

גם הצבע של הפועל, הצבע האדום, היה צבעה של תנועת הפועלים. הוא סימל את ההשקפה האומרת כי כל בני האדם שווים - אותו הדם זורם בעורקי כולם. הצבע האדום סימל גם את הדם הרב שנשפך תוך מאבקם של הפועלים על זכויותיהם, סמל להקרבה עצמית, אומץ לב, מרדנות וחופש. בארץ ישראל סימלו הצבע האדום ועמו הפטיש והמגל, את הפועל הבונה את הארץ ועובד בתעשייה ובחקלאות, הפועל הסולל כבישים, מייבש ביצות וחי על יגיע כפיו מבלי לנצל את עבודת זולתו.

יותר מ-20 שנה מאוחר יותר, בשנת 1950, פרצה מריבה גדולה בין מועדוני הפועל בארץ על הזכות להשתמש בצבע האדום. הוויכוח הסעיר את הארץ ובסופו הוחלט שהפועל תל אביב, בתור המועדון הגדול ביותר של הפועל, יהיה זה ששחקניו יוכלו ללבוש אדום בכל משחקיהם. בעקבות החלטה זו אימץ מועדון הפועל פתח תקווה את הצבע הכחול. הפועל חיפה בחרה לשחק בלבן או בכחול ורק 20 שנה אחר כך חזרה לצבע האדום.

[עריכה] 1928 – הפועל תל אביב זוכה בגביע הארצישראלי הראשון

ב-1928 נערכו לראשונה משחקים על גביע ארץ ישראל. הקבוצות המובילות בארץ באותם ימים היו נבחרת המשטרה הבריטית (קבוצת כדורגל), מכבי חשמונאי ירושלים, הפועל חיפה, מכבי תל אביב והפועל תל אביב. מכבי חשמונאי הייתה המועמדת הבטוחה לזכייה בגביע. בשורותיה שיחקו כוכבים גדולים ובהם השוער האנגלי ג'נינגס, רץ מרכזי ענק בשם מוטקה ליננברג ושני החלוצים המצטיינים - יחיאל מרגובסקי ועקיבא צוובנר (בעל הכינוי "דוצי בעל הרגל האטומית").

באוקטובר 1967 סיפר מרגובסקי למאיר גבאי מ"חדשות הספורט":

"אתה רוצה לשמוע על הגמר הראשון שלנו? אני דווקא זוכר את המשחק הזה... האמת היא שאיש לא תיאר לעצמו שנחזור לירושלים בלי הגביע. לפי מעמדנו, הפופולריות שלנו והמבצעים המוקדמים 'כשגמרנו' עם כל האריות, היה ברור שננצח. אבל מה שניסינו לעשות – הוא (וילי ברגר, שוער הפועל) ניצב כמו אריה על משמרתו. הברגר הזה הוא לבדו שגרם לניצחון של הפועל. האנגלים היו משתגעים על השוער הזה ומצד שני הצליח הקיצוני (של הפועל) נודלמן לכבוש את שערנו בשתי פריצות. ברגר הזה היה גדול מחודורוב. הוא היה כעין קפיץ ענק שסגר כל זווית ופינה בתגובות של פלאים. באמת שוער עצום."

הפועל תל אביב זכתה בגביע, אך מכבי חשמונאי הגישה ערעור על תוצאת המשחק, בטענה שהפועל שיתפה שחקן שלא כחוק. בסופו של דבר הוחלט לחלק את הגביע בין שתי הקבוצות.

[עריכה] 1934 – אליפות ראשונה לקבוצה עברית וגם דאבל ראשון

ב-1934 ניצחה הפועל את כל משחקיה, הישג חד פעמי בתולדות הכדורגל בישראל. בכך נהייתה לקבוצה העברית הראשונה שזכתה בתואר האליפות.

משחק גמר הגביע, נגד מכבי תל אביב, מתקיים ב-2 ביוני 1934 במגרש של מכבי פתח תקווה. בדקה השנייה מבקיעה מכבי את השער הראשון. הפועל משווה מגול של חרל"פ ובהמשך המשחק עולה ליתרון 1:2, מפנדל שמבקיע השוער ברגר. במחצית השנייה משווה ג'רי בית הלוי ממכבי וכמה דקות לסיום מבקיע משה זימון את שער הניצחון. הפועל מנצחת בתוצאה 2:3 וזוכה בגביע ובדאבל.

בעיתון "דבר" נכתב למחרת הניצחון בגביע: "אלפי אנשים נתכנסו על מגרש 'אבשלום' בפתח תקווה לראות בתחרות הכדורגל המכריעה בין שתי הפלוגות המועדות תמיד לזכות בגביע הא"י. האווירה הייתה מתוחה, כרגיל, והמשחק היה גם משחק גביע טיפוסי, שלא הצטיין ביופיו, אם כי היה עשיר במומנטים דרמטיים.

"גרם מזלו של 'המכבי' לפתוח במשחק כשפניו לשמש ולרוח וכבר ברגע הראשון הובקע שערו. רק ברגע השנים עשר מצליח 'הפועל' להשוות את התוצאות. 'המכבי' תוקף בחזקה. במחצית השנייה עבר 'הפועל' להתקפה. עונש 'אחד עשר' זיכה את 'הפועל' בגול שני, אך חיש מהר משווה 'המכבי' והתוצאה – 2:2. לבסוף מצליח 'הפועל' להבקיע את השער השלישי.

"הידיעה, שגביע א"י קם ל'הפועל' תל אביב, נתקבלה בשמחה רבה בחוגי הפועלים. ממגרש 'אבשלום' נהרה תהלוכה עצומה, כשהגביע מתנוסס על ידי אחד המשחקים על כפי חבריו בראש הקהל. עד שעה מאוחרת בלילה נשמע בחוצות תל אביב קול רינה ושירה: 'לנו הגביע'."

[עריכה] בניהול ההסתדרות

משנות ה-30 ואילך היתה הפועל תל אביב באופן קבוע בצמרת הכדורגל הישראלי, וזכתה במספר רב של אליפויות וגביעים. הקבוצה שקעה בתרדמה במהלך שנות ה-70, כאשר היא זכתה רק בתואר אחד במהלך עשר שנים. פריחתה המחודשת של הקבוצה החלה בעונת 1980/81, עונה בה זכתה באליפות. במהלך שנות ה-80 כשאת מחלקת הכדורגל ניהל רן לרון, זכתה הקבוצה בשלוש אליפויות ובגביע אחד,הצמיחה שורה של כדורגלנים צעירים ומוכשרים והראתה נוכחות קבועה בצמרת הטבלה של הליגה הבכירה בישראל.

עונת 1988/89 הייתה העונה הגרועה ביותר בתולדות הקבוצה. שילוב של ניהול כושל בראשות מחזיק תיק הפועל במועצת פועלי ת"א יפו אלי מילר ויו"ר מחלקת הכדורגל חיים צימר, תוך אי סדרים כספיים, ובלגאן בשורות ארגון האב של המועדון, ההסתדרות, הובילו לצבירת חובות. החובות הכלכליים לוו בצניחה ביכולתה של הקבוצה במגרשים בשל הרחקת 8 משחקניה הבכירים ל-8 משחקים והורדת 6 נקודות ליגה שהביאו בסוף העונה לירידה, ראשונה בתולדות המועדון, לליגת המשנה הישראלית.

הפועל הצליחה לעלות בחזרה לליגה הבכירה בסוף עונת 1989/90, אולם היא לא הצליחה לשחזר את תהילתה עד להעברת הקבוצה לידיים פרטיות בשלהי שנות ה-90.

[עריכה] הפרטת הקבוצה והישגיה בשנים האחרונות

בשנת 1997 נמכרה הקבוצה מההסתדרות לקבוצת משקיעים פרטיים בראשות משה תאומים, מוטי אורנשטיין וסמי סגול, מספר חודשים מאוחר יותר הצטרף גם רפי עגיב לקבוצת הניהול. שינוי בעלות זו הביא לשינוי מהותי ביכולתה ובתפקודה של הקבוצה וכבר ב-1999 זכתה הפועל בגביע המדינה, תוארה הראשון מזה 10 שנים.

בין השנים 1999-2002 הגיעה הפועל תל אביב, תחת ניצוחו של המאמן דרור קשטן, להישגים נכבדים. הקבוצה זכתה בשנת 2000 בדאבל (אליפות וגביע המדינה), הישג מרשים נוסף היה העפלתה של הפועל בחורף 2001 לרבע גמר גביע אופ"א. כמו כן, בשנת 2002 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו, ובשני גביעי מדינה נוספים בשנים 2006 ו-2007 (את גביע המדינה בשנת 2007 הביא המאמן ניר לוין ולא דרור קשטן, שעזב לנבחרת).

[עריכה] משנת 2000 ואילך

בעונת 1999/00, זכתה הקבוצה בדאבל השלישי בתולדותיה, תוך שהיא מקדימה את מכבי חיפה בטבלת הליגה, וזוכה בגביע המדינה לאחר ניצחון שני רצוף בגמר על בית"ר ירושלים בבעיטות הכרעה מאחד עשר מטרים. עונה זו מכונה "עונת התינוקות של קשטן", משום שארבעה מהשחקנים המובילים של הקבוצה, שהובילו אותה להישג המרשים, היו שחקנים בגילאים 18-20; סלים טועמה, פיני בלילי, כפיר אודי ועמרי אפק.

בעונת 2000/01 ועונת 2001/02, נאבקה הקבוצה על האליפות יחד עם מכבי חיפה. בשנת 2001 זכתה האחרונה בתואר הנכסף לאחר שבמשחק בין שתי הקבוצות במחזורי סיום העונה, כבש אדורם קייסי, שחקנה של חיפה, שער מכריע בתוספת הזמן ושלח את האליפות לכרמל. בשנת 2002 שוב יצאו החיפאים כשידם על העליונה, לאחר שניצלו את עייפותם של שחקני הפועל שנבעה מהמאמץ שהקדישו במסעם המופלא בגביע אופ"א.

בעונת 2004/05 עברה הקבוצה תקופה קשה, עת נאבקה על חייה בליגת העל. בתחילת העונה מונה גילי לנדאו, שחקן עבר של הקבוצה הנחשב לסמל בעיני האוהדים, כמאמן. לנדאו, שאימן עונה לפני כן את מכבי נתניה, הבטיח להתמודד על אליפות הליגה אלא שכבר לאחר חמישה מחזורים הוא פוטר על ידי ההנהלה, בעקבות סכסוך עם יוסי אבוקסיס. ההנהלה מינתה זמנית את שמוליק חנין, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, למאמן. לאחר שהלה נכשל והקבוצה דשדשה בתחתית הליגה, ההנהלה מינתה את שייע פייגנבוים, שחקן עבר של המועדון אשר נחשב למוטיבטור ומאמן טוב לקבוצות תחתית, לתפקיד. פייגנבוים הצליח ליצור רצף של 11 משחקים ללא הפסד יחד עם עוזרו שלום תקווה (גם הוא שחקן עבר של המועדון) כולל שני ניצחונות בדרבי על מכבי בתוך חודש. במחזורי הסיום של העונה השכילה הקבוצה להבטיח עונה נוספת בליגה הבכירה על חשבון יריבותיה לתחתית, הפועל חיפה והפועל באר שבע.

הקיץ שלאחר עונה זו לא היה שקט יותר. זכויות הניהול של הקבוצה הועברו לקבוצת אנשי עסקים בראשות מוני הראל, שמעון ציטרון ושחר בן-עמי כשהראל הופך ליו"ר הקבוצה בעוד שסמי סגול נותר הבעלים המחזיק ב-80% ממניות הקבוצה [1]. להראל זוהי קדנציה שנייה בקבוצה לאחר שעמד בראשה במהלך שנות ה-90, טרם מכירתה לקבוצת סגול.

בתחילת 2006, לאחר מגעים ממושכים עם איש העסקים לב לבייב ולאחר שהצהיר כי הוא מעוניין לרכוש את המועדון, חזר בו לבייב בגלל הסחבת שהייתה בהנהלה, הרעש התקשורתי שנוצר סביבו והבעיות עם רפי עגיב - שהחזיק כ-16% ממניות הקבוצה [2].

את עונת 2005/06 סיימה הקבוצה במקום השני לאחר שהקדימה במאבק על הסגנות את בית"ר ירושלים, זכתה בגביע לאחר ניצחון בגמר על בני-יהודה משער של איליה יבוריאן בדקות הסיום והשתתפה בעונת 2006/07 בגביע אופ"א.

לקראת עונת 2006/07 התמנה יצחק שום למאמן הקבוצה במקום דרור קשטן, שמונה לתפקיד מאמן נבחרת ישראל. באותה עונה העפילה הקבוצה לשלב הבתים של גביע אופ"א לאחר ניצחון על דומז'אלה. במחזור השלישי של הטורניר, נתנה הפועל תצוגה מרשימה כשניצחה 4-2 את פריס סן ז'רמן בפארק דה פרינס. לאחר המשחק התחוללו מהומות מצד אוהדי הקבוצה הצרפתית ואחד מאוהדיהם אף נורה למוות בידי שוטר צרפתי, לאחר שניסה לתקוף אוהד הפועל. [3] לאחר שהסתכסך עם ההנהלה, פוטר שום ובמקומו מונה ניר לוין לתפקיד המאמן כשמראש סוכם שיאמן 4 חודשים בלבד. במשחקו השני של לוין בתפקיד, השיגה הקבוצה ניצחון ביתי על גלזגו ריינג'רס 1-2 במסגרת שלב 32 האחרונות בגביע אופ"א, אך לבסוף לא העפילה לשמינית הגמר לאחר שהפסידה בסקוטלנד. בסוף אותה עונה זכתה הפועל בגביע המדינה לאחר ניצחון בפנדלים על הפועל אשקלון מההליגה הלאומית.

בתחילת עונת 2007/08 מונה גיא לוזון למאמן הקבוצה. ב-25 בנובמבר 2007, עשרה מחזורים מפתיחת העונה כאשר הפועל נמצאת אחרונה בטבלה עם ניצחון יחיד ו-6 נקודות ליגה בלבד, זומן לוזון לישיבה עם ההנהלה בעקבותיה הכריז על התפטרותו. באותו שבוע מונו הסקאוט יוסי אבוקסיס ומאמן הכושר רון ציבלין כמאמניה הזמניים של הקבוצה. השניים הדריכו את הקבוצה במשחק גביע אופ"א מול חטאפה שהסתיים בניצחון הפועל ובמשחק הליגה העוקב בבלומפילד מול הפועל קריית שמונה בו נחלה הקבוצה הפסד. בעקבות ההפסד, החליטה ההנהלה למנות את אלי גוטמן, שהתפטר מקבוצתו הקפריסאית לימסול, למאמנה הקבוע של הקבוצה בעוד שאבוקסיס הפך לעוזר המאמן וציבלין חזר לתפקידו כמאמן הכושר. באותה עונה הקבוצה הבטיחה את הישארותה בליגה במחזורים האחרונים לאחר שמאז הגעתו של גוטמן חל שיפור עצום ביכולת הקבוצה. בנוסף הפועל הגיעה לגמר גביע המדינה והפסידה לבית"ר ירושלים בבעיטות הכרעה לאחר שקשר הקבוצה ברוך דגו החמיץ פנדל מכריע שיכול היה להביא למועדון גביע שלישי ברציפות.

בעונת 2008/09 השתתפה הקבוצה בגביע אופ"א בשל זכיית בית"ר ירושלים בדאבל, ובשני הסיבובים הראשונים הדיחה את יובנס (סן מרינו) ואת ויבודינה (סרביה), אך הודחה בסיבוב הראשון של גביע אופ"א על ידי סנט אטיין הצרפתית. הפועל שיחקה היטב בגביע הטוטו, ובין השאר גברה על בני סכנין בבלומפילד בתוצאה 7 - 2, ובסופו של דבר העפילה עד לחצי הגמר בו הודחה על ידי יריבתה העירונית מכבי. לעומת זאת, בגביע המדינה היא הודחה כבר בשמינית הגמר על ידי מכבי חיפה. לאורך העונה הייתה הפועל אחת הקבוצות הטובות בליגה, ובסיום העונה כמעט וזכתה באליפות, אך לא הצליחה לאחר שהפסידה למכבי חיפה שני מחזורים לסיום העונה.

לאחר סיום העונה הוגרלה נגד גטבורג השבדית בסיבוב השלישי של הליגה האירופית, ממבט ראשון הגרלה זאת נראתה קשה אך הפועל עלתה לשלב הפלייאוף ולמעשה השלב האחרון לפני שלב הבתים המיוחל לאחר תוצאה נהדרת 3-1 בשבדיה ו-1-1 בבלומפילד. בשלב הפלייאוף הוגרלה מול טפליצה הצ'כית. במשחקים ניצחה 2-1 בצ'כיה ושוב 1-1 בבלומפילד ובשלב הבתים הפועל ת"א קיבלה את סלטיק הסקוטית , את המבורג הגרמנית ואת ראפיד וינה האוסטרית. במשחק הראשון בשלב הבתים ניצחה הפועל בבלומפילד את סלטיק בתוצאה 2-1, ואז הפסידה במשחק השני להמבורג 4-2, במשחק השלישי בבלופילד הפועל הביסה את ראפיד וינה 5-1, במשחק הרביעי ניצחה הקבוצה את ראפיד וינה 3-0 בוינה.

[עריכה] סמל הקבוצה

לאחר העברת הקבוצה לידיים פרטיות בשלהי עונת 1996/97 החליטה קבוצת הרוכשים לשנות את סמל הקבוצה. אל הסמל החדש התווסף סמלילה של חברת "כתר" שבבעלות סמי סגול (בכיר קבוצת הרוכשים), לצד סמל הפטיש והמגל.

צעד לא שגרתי זה עורר התנגדות בקרב רבים מאוהדי הקבוצה. יש לציין שמרבית קבוצות הכדורגל בעולם נושאות שם מפרסם על גבי חולצות המשחק שלהן, אך בסמל הקבוצה אין סמלילים מסחריים.

מרבית דגלי האוהדים ושאר אביזרי העידוד נושאים את סמלה ההיסטורי של הפועל. בתקופה שבה היה הסמליל של "כתר" חלק מסמל הקבוצה, נמנעו אוהדים רבים מלבישת מוצרי המועדון הנושאים את הסמל ואחרים השחירו את החלק בסמל שנשא את שם החברה המסחרית.

בפגרת עונת 2008/09, לאחר מכירת הקבוצה והעברת הבעלות למוני הראל, הוחלט על הצבעה פתוחה לאוהדים בה נבחר הסמל החדש של הקבוצה.

בנוסף לשינוי הכללי שעבר הסמל באותו קיץ, נוספו לו שני כוכבים, כאשר כל אחד מן הכוכבים מסמל 5 מתוך 12 האליפויות בהן זכתה הפועל. הדבר מקובל גם בחלק מהליגות באירופה (הגרמנית, הטורקית ועוד), בעוד במדינות אחרות ביבשת כגון ספרד,סקוטלנד ואיטליה מונהגת השיטה לפיה כל כוכב מציין עשר אליפויות בהן זכה המועדון.

[עריכה] תארים

• אליפויות: 12 1934, 1935, 1938, 1940, 1943, 1957, 1966, 1969, 1981, 1986, 1988, 2000 (7 לאחר קום המדינה)
• גביעי מדינה: 12 1928, 1934, 1937, 1938, 1939, 1961, 1972, 1983, 1999, 2000, 2006, 2007 (7 לאחר קום המדינה)
• גביע הטוטו: 1 2002.
• גביע אלוף האלופים (הסופרקאפ הישראלי) : 5 1957, 1966, 1970, 1971, 1981.
• אליפות אסיה לקבוצות: 1 1967.
• גביע אופ"א: הגעה לרבע גמר בעונת 2002.

[עריכה] הפועל תל אביב בתרבות הישראלית

אמנים רבים הם אוהדי הפועל תל אביב. ביניהם כאלה שחיברו יצירות על הפועל:

• עלי מוהר שהיה במשך שנים רבות בעל הטור "בשער" בעיתון "העיר", טור שעסק בעיקר בהפועל תל אביב. כמו כן היה עלי מוהר פזמונאי שחיבר את השיר "אמרו לו", שעוסק באוהד הפועל. את השיר שר אריק איינשטיין.
• אריק איינשטיין שחיבר ושר את השירים "סע לאט" ו"אדומה שלי".
• בעז בנאי שחיבר ושר את השיר "גם כשאת מגמגמת".
• שמואל הספרי שחיבר וביים את המחזה "מילאנו" שגיבוריו הם אוהדי הפועל שנוסעים לקפריסין לעודד את הקבוצה במשחקה נגד קבוצת הפאר האיטלקית "מילאן".

[עריכה] הפועל תל אביב באליפות אסיה לקבוצות

מועדון הכדורגל של הפועל תל אביב הייתה לקבוצה האסייתית הראשונה להניף את אליפות אסיה לקבוצות שנוסד באותה עונה, 1966/67. היא גברה בגמר על אלופת מלזיה, סלניור 2-1 משערים של דני בורסוק ויעקב רחמינוביץ'. את שער היתרון לזכות המלזים הבקיע אסלים בגמר שנערך לעיני 12,000 צופים בבנקוק, תאילנד. שתי עונות מאוחר יותר רשמה הפועל הופעה נוספת בגמר המפעל, אך הפעם הפסידה הקבוצה 2-1 לטאג' האיראנית.

[עריכה] הפועל תל אביב בגביעי אירופה השונים

עם התקבלות ישראל לאופ"א החלה הפועל תל אביב להתחרות במפעלי האיגוד האירופי בהתאם להצלחותיה בתחרויות המקומיות של ישראל. עיקר הישגיה של הפועל היו בגביע אופ"א, בו הרבתה לשחק. לעומת זאת, הפועל מעולם לא הצליחה לצלוח את שלבי המוקדמות של המפעל הראשי באירופה, ליגת האלופות, ולהעפיל לשלב הבתים של הטורניר.

[עריכה] גביע אופ"א

נסיונה הראשון של הפועל תל אביב להיכנס לגביע אופ"א היה בשנת 1995 והסתיים בכשלון לאחר הפסד חוץ ותיקו ביתי בסיבוב המוקדמות הראשון. נסיונה הבא, בעונת 1998/99, היה מוצלח יותר והחל בשני ניצחונות בתוצאה 3-1 על קבוצה הפינית פינפא הלסינקי. בסיבוב המוקדמות השני השיגה הפועל ניצחון ביתי בתוצאה 1-0 נגד סטרומסגודסט הנורבגית, אך הפסידה בתוצאה זהה במשחק השני. בקרב הפנדלים המותח הפסידה הפועל 4-2. בעונת 1999/2000 הצליחה הפועל לעלות לראשונה לסיבוב הראשון במפעל, אך בו ספגה הפסד כפול מסלטיק הסקוטית.

[עריכה] הישג השיא - רבע הגמר

הישג השיא של הפועל תל אביב באירופה הגיע בעונת 2001/02. הפועל, בהדרכתו של דרור קשטן, עלתה לסיבוב הראשון לאחר ניצחון כפול על אררט ירבאן במוקדמות. במסגרת המפעל עצמו השיגה הקבוצה שורה של ניצחונות כנגד קבוצות הנחשבות לשם דבר באירופה, בראשן צ'לסי האנגלית, אותה פגשה הפועל לפני תקופת הזוהר הנוכחית שלה, לוקומוטיב מוסקבה ופארמה האיטלקית. במסגרת מסע הישגים זה כיכב בהפועל מילאן אוסטרץ, אשר הפליא בשעריו. אוסטרץ' כבש עבור הפועל את שער היתרון של הפועל מול צ'לסי באנגליה במשחק אשר הסתיים בתוצאה 1-1, שער זה הבטיח את עלייתה בסיבוב השני, את שער הניצחון מול לוקומוטיב מוסקבה במשחק הגומלין ברוסיה בסיבוב השלישי ואת שערה הראשון בגומלין נגד פארמה בשמינית הגמר, בו ניצחה הפועל 2-1.

על מסע ניצחונות זה העיבה התגברות פיגועי הטרור בישראל במסגרת אינתיפאדת אל אקצה. הפיגועים הרבים בהם נרצחו אזרחים ישראלים היכו גם בתל אביב וגרמו לשחקני יריבות הפועל לחשוש לביטחונם. כך, לדוגמה, מספר משחקני צ'לסי לא הגיעו למשחקם נגד הפועל במסגרת הסיבוב השני, והאנגלים נאלצו לשחק בהרכב חסר במשחק זה, בו ניצחה הפועל 2-0.

כשבוע לפני משחקה הביתי של הפועל נגד קבוצת הפאר האיטלקית מילאן ברבע הגמר בוצע פיגוע ירי במסעדת "סי פוד מרקט" שבתל אביב, מעט לאחר שמספר משחקני הפועל יצאו מהמסעדה [4]. הפיגוע עורר את הקבוצה האיטלקית לדרוש מאופ"א להעביר את המשחק שמארחת הפועל אל מחוץ לגבולות ישראל, זאת מחשש לביטחונם של שחקניה, והפועל נאלצה להעביר את משחקה לאצטדיון GSP שבקפריסין. במשחק זה, אשר היה הראשון במפגש הכפול בין מילאן להפועל, הצליחה הפועל לנצח את יריבתה, אשר נחשבה לעדיפה במיוחד, בזכות שערו של סרגיי קלשצ'נקו אשר קבע 1-0. עם זאת, אכזבת האוהדים הייתה רבה לאחר שהפועל הפסידה באיטליה 2-0, כאשר את אחד השערים הבקיע שמעון גרשון בשער עצמי. הפסד זה הוביל להדחתה של הפועל מגביע אופ"א ולסוף מסעה האירופי באותה עונה.

[עריכה] לאחר השיא

לאחר אותה עונת שיא לא הצליחה הפועל לשחזר את אותה עונה מוצלחת שהסתיימה ברבע הגמר, אם כי התקרבה לכך בעונת 2006/07. בעונת 2002/03 שוב התחילה הפועל את משחקיה ברגל ימין, אך בסיבוב השני הודחה על ידי הקבוצה האנגלית לידס יונייטד. הפועל חזרה לשחק שוב במפעל בעונה הבאה, אך הודחה כבר בסיבוב הראשון על ידי גזיאנטפספור, אותה קבוצה טורקית שניצחה בעונת השיא.

לאחר שלוש שנים של הפסקה חזרה הפועל למפעל בעונת 2006/07. בעונה זו פעל גביע אופ"א במתכונת שונה, ולאחר סיבובי המוקדמות וסיבוב ראשון רגיל המשחקים התנהלו במסגרת בתים בני חמש קבוצות כאשר שלוש הקבוצות שמסיימות בראשות הבית ממשיכות לשלבים הבאים, שמתנהלים כמשחקי גביע. הפועל העפילה לשלב הבתים שם השיגה ניצחון חוץ יוקרתי 2-4 על פריס סן ז'רמן הצרפתית, לצד תוצאות תיקו עם ראפיד בוקרשט ומלאדה בולסלאב והפסד לפנאתינייקוס היוונית. התוצאות האלה העלו את הפועל לשלב הבא.

הפועל הוגרלה לשחק כנגד גלזגו ריינג'רס הסקוטית, אף היא קבוצה בעלת שם ומוניטין רב באירופה. סלים טועמה וברוך דגו הבקיעו בדרך לניצחון ביתי בתוצאה 1-2. בגומלין, באצטדיון אייברוקס שבגלזגו, הובסה הפועל 4-0 והודחה.

גם בעונת 2007/08 העפילה הפועל לשלב הבתים, שם שיחקה כנגד טוטנהאם הוטספר האנגלית, אנדרלכט הבלגית, חטאפה הספרדית ואלבורג הדנית. הפועל ניצחה בספרד את חטאפה (אשר סיימה לבסוף ראשונה בבית), אך הפסידה לכל שאר הקבוצות וסיימה במקום האחרון.

בעונת 2008/09 החלה הפועל את המשחקים בגביע אופ"א בסיבוב המוקדמות הראשון, שם הוגרלה נגד יובנס דוגאנה, סגנית אלופת סן מרינו. במשחק הראשון ניצחה הפועל 0-3 מצמד של עידן סרור ושער של יגאל אנטבי ובמשחק השני 0-2 משערים של אנטבי ודאגלאס דה סילבה. בסיבוב הבא פגשה הפועל את וויוודינה הסרבית. במשחק הראשון בסרביה לא הובקעו שערים, אך במשחק השני בבלומפילד ניצחה הפועל 0-3 משערים של סמואל יבואה, גילי ורמוט ופנדל של שי אבוטבול. בסיבוב המוקדמות השלישי הוגרלה הפועל נגד סנט אטיין הצרפתית, הפסידה 2-1 בשני המשחקים והודחה מהמשך המפעל.

[עריכה] הליגה האירופית

עונת (2008-2009) היתה האחרונה שבה התקיים גביע אופ"א, ובמקומו נוסד מפעל חדש בשם הליגה האירופית. כבר בעונה הראשונה של הליגה הזו, עונת (2009-2010), הצליחה הפועל תל אביב להעפיל לשלב הבתים לאחר ששיחקה בשני סיבובי מוקדמות:

• את סיבוב המוקדמות השלישי עברה הפועל לאחר ניצחון 2-4 בסיכום שני המשחקים על גטבורג השבדית. במשחק הראשון מבין השניים השיגה הפועל ניצחון מרשים בשבדיה, 1-3 כשאת השערים כובשים שכטר, יבואה ונאתכו והמשחק השני הסתיים בתיקו 1-1.
• בסיבוב הפלייאוף הוגרלה הפועל מול טפליצ'ה הצ'כית, אותה ניצחה 1-2 בחוץ במשחק שבו הצטיין גילי ורמוט שכבש אחד משני השערים במבצע אישי מרהיב. השער השני הובקע על ידי אניימה בפנדל, לאחר הכשלה של ורמוט ברחבה. המשחק השני, בבלומפילד, הסתיים בתיקו 1-1.

בשלב הבתים הוגרלה הפועל לבית שכולל גם את המבורג הגרמנית, סלטיק הסקוטית וראפיד וינה האוסטרית.

• במשחק הראשון בשלב הבתים השיגה הפועל ניצחון מרשים על סלטיק בבלומפילד, 1-2, משערים של ווצ'יצ'ביץ' ולאלא (לאחר מבצע אישי מרהיב של ורמוט).
• במשחק השני הפסידה הפועל להמבורג בחוץ, 4-2.
• במשחק השלישי הביסה הפועל את ראפיד וינה בבלומפילד 1-5.השער הראשון במשחק היה שער עצמי לאחר מבצע אישי של שכטר, ואת השערים הנותרים הבקיעו מנטשאשווילי (שער מרהיב בבעיטה מרחוק), שכטר, ורמוט ולאלא.
• במשחק הרביעי אירחה ראפיד וינה את הפועל בוינה, לעיני 50,000 צופים, במשחק שהוגדר על ידי התיקשורת האוסטרית כ"משחק נקמה". גם במשחק הזה הביסה הפועל את ראפיד במשחק מצויין, הפעם 0-3 משערים של ידין, נאתכו (ממסירה של ורמוט) וורמוט (לאחר מבצע אישי שבו עבר מספר שחקני הגנה ואת השוער). הניצחונות על ראפיד מרשימים במיוחד בהתחשב בעובדה שראפיד הדיחה בשלב המוקדם את אסטון וילה והביסה במשחק הראשון בשלב הבתים את המבורג, 0-3.

במשחק החמישי תתארח הפועל אצל סלטיק ובשישי תארח את המבורג.

[עריכה] ליגת האלופות

הפועל תל אביב השתתפה פעם אחת בלבד במוקדמות ליגת האלופות, בעונת 2000/01, לאחר שזכתה באליפות הליגה הישראלית בעונה הקודמת. הפועל הוגרלה בסיבוב המוקדמות השני כנגד שטורם גראץ האוסטרית, הפסידה לה פעמיים והודחה.

[עריכה] שחקני ומאמני עבר מפורסמים

בין שחקניה של הפועל תל אביב במהלך השנים:

• שוערים: וילי ברגר, יעקב חודורוב, אריה בז'רנו, משה מרקוביץ', ירוסלאב באקו, שביט אלימלך, וינסנט אניימה
• שחקני הגנה: משה מלמד, אהרון גבאי, דוד שווייצר, שלמה ספוז'ניקוב, אמציה לבקוביץ', דוד פרימו, שמעון (שים) בן יהונתן, יעקב אקהויז, דמיין לוקאשיק, יעקב הלל, פליקס חלפון, אייל בן עמי, אסי דומב, שמעון גרשון, יגאל אנטבי
• שחקני קישור: שלמה פוליאקוב, אשר בלוט, גדעון טיש, רחביה רוזנבוים, אהרן (רוני) קלדרון, שאר ישוב (שבי) בן ברוך, רפעת טורק, משה סיני, אלי כהן, יוסי מדר, חיים רביבו, אבי אזולאי, אלון אופיר, שלום תקווה, עידן טל, קז'מיש מוסקאל, גיורגי דרסליה, דאבור רופניק, גאבור הולמאי, אישטוון פישונט, דיאן רצ'וניצ'ה, דניס אונישנקו, יוסי אבוקסיס, ואליד באדיר, סלים טועמה, ברוך דגו
• חלוצים: מייטנר, צבי (דוקטור) ארליך, ג'ורג' בורבה, יחזקאל חזום, שייע פייגנבוים, מוריס ז'אנו, גיל לנדאו, רונן חרזי, אליניב ברדה, פיני בלילי, כפיר אודי, סבסטיאן סימרוטיץ', מילאן אוסטרץ, סרגיי קלשצ'נקו, איבזיטו אוגבונה

מאמני עבר בולטים בקבוצה:

• דוד שווייצר - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנים 1966, 1981 ו-1986.
• רחביה רוזנבוים - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנת 1969.
• יצחק שניאור - הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בשנת 1988.
• אלי כהן - התחרה על האליפות עד למחזור הסיום נגד בית"ר ירושלים, אך הפסיד את האליפות בקרב הנודע בעקבות משחק השרוכים בין הפועל בית שאן לבית"ר ירושלים. בעונה לאחר מכן זכה כהן עם הקבוצה בגביע המדינה.
• דרור קשטן - השאיר את הקבוצה ליגה בקדנציה הראשונה שלו כמאמן הקבוצה (שלהי עונת 1996/97). בקדנציה השנייה שלו הוביל את הקבוצה להישגים רבים, ביניהם זכייה בדאבל (עונת 1999/2000), הגעה לרבע גמר גביע אופ"א (2001/2002), זכייה בגביע הטוטו (2001/2002). במהלך הקדנציה השלישית שלו במועדון הביא לזכייה נוספת בגביע המדינה (עונת 2005/2006).
• שייע פייגנבוים - הציל את הקבוצה מירידה לליגה הלאומית בעונת 2004/05.

[עריכה] יריבותה של הפועל תל אביב עם מכבי תל אביב

קיומן של שלוש קבוצות כדורגל בכירות בעיר תל אביב; בני יהודה תל אביב, מכבי תל אביב והפועל תל אביב, בהתאם למסורת הכדורגל העולמית ולאור המתח המסורתי בין אגודת הספורט של הפועל לאגודת הספורט של מכבי, הוביל להתפתחותה של יריבות ספורטיבית בין הקבוצות השונות.

היריבות בין הפועל תל אביב למכבי תל אביב, כמו שמקובל בערים רבות בעולם, התפתחה במהלך השנים לאחת מהיריבויות הספורטיביות הגדולות בספורט הישראלי, יריבות שאיננה מוגבלת למועדוני הכדורגל בלבד, אלא קיימת גם בענפים אחרים כמו ענף הכדורסל. הרקע האידאולוגי של הפועל תל אביב, קבוצה שהוקמה על ידי ההסתדרות וזוהתה בדרך כלל עם מחנה השמאל בישראל, הוסיף מימד פוליטי לטבע היריבות בין שתי הקבוצות.

העימות הספורטיבי בין שתי הקבוצות חורג ממגרשי הכדורגל והאצטדיונים ונגרר לעתים קרובות לאלימות פיזית ומילולית. אוהדי שתי הקבוצות היריבות פונים זה לזה ולשחקנים במילות גנאי ולא אחת שרים שירי נאצה ושנאה בזמן המשחקים. בעוד אלימות מילולית מסוג זה היא דבר שכיח, היריבות יורדת לעתים לפסים אלימים יותר כגון כתובות נאצה, השחתת רכבים ותקיפת שחקנים ואוהדים יריבים. עם זאת, רוב האוהדים מתנגד לאלימות מסוג זה ומגנה אותה בחריפות.

הדוגמה הקלאסית ליריבות הבלתי ספורטיבית היא דרבי 1966 שבו הפועל תל אביב ניצחה את משחק הדרבי נגד מכבי תל אביב עקב שגיאת שיפוט מכוונת של השופט עמירם זכריה, אשר הושעה מתפקידו לאחר המשחק. שגיאה זו הולידה עימות אלים בין אוהדי הקבוצות. דרבי זה הוציא את מכבי תל אביב ממאבק האליפות ולמעשה הכתיר את הפועל תל אביב כאלופת המדינה בשנה זו.

[עריכה] פוליטיקה

במשך שנים רבות היו הקבוצה ואוהדיה מזוהים מבחינה פוליטית עם מחנה השמאל בישראל ועם האידאולוגיה הסוציאליסטית של ההסתדרות. גם כיום, למרות מכירתה לידי משקיעים פרטיים, ולמרות שחלק ניכר מן האוהדים אינו תומך במחנה השמאל, נחשבת עדיין הפועל תל אביב לאחת משתי הקבוצות הבודדות בישראל שנותרו מזוהות פוליטית (השניה היא בית"ר ירושלים). גם היריבות בין הפועל תל אביב לבית"ר ירושלים, אשר מזוהה עם מחנה הימין, נותרה בעינה.

[עריכה] סטטיסטיקה

• הפועל תל אביב ניצחה בכל משחקי הליגה בעונת 1934 והיא היחידה שעשתה זאת בליגת הבכירה בישראל.
• שייע פייגנבוים הוא מלך השערים במשחקי הליגה של הפועל תל אביב עם 132 שערים.
• יעקב אקהויז מחזיק בשיא ההופעות במשחקי הליגה הבכירה במדי הפועל תל אביב עם 454 משחקים.
• הפועל תל אביב השתתפה ב-8 עונות בגביעי אירופה השונים ושיחקה 48 משחקים. שנייה רק למכבי חיפה.
• הפועל תל אביב לא ספגה שער 633 דקות ברציפות בעונת 1971/1972 - שיא מועדון (מקום 12 בכל הזמנים).
• הפועל תל אביב לא הפסידה במשחק ביתי לאורך עונה שלמה פעמיים בהיסטוריה: בעונת 1934 ובעונת 2001/02. פירוט עבור עונת 2001/02: 17 משחקים ; 13 ניצחונות ; 4 תוצאות תיקו ; יחס שערים : 10:34 (24+).
• רצף הניצחונות הרב ביותר שהפועל תל אביב השיגה בעונה אחת בהיסטוריה הוא שישה ניצחונות בעונת 2000/2001, הפועל ניצחה ברצף ממחזור 27 ועד מחזור 32 כולל.
• הניצחון הגבוה ביותר בהיסטוריית המועדון היה 0:8 וזה הושג פעמיים. הפעם הראשונה הייתה בעונת 1952/1953 ב-28/3/1953 באצטדיון "באסה" נגד הפועל רמת גן. כבשו לזכות הפועל ת"א : פריצנר רביעייה, חיים גלזר שלושער ורץ שער אחד. הפעם השנייה בה הפועל ניצחה 0:8 הייתה בעונת 1969/1970 ב-3/1/1970 נגד הפועל באר שבע, כבשו להפועל ת"א : ג'ורג' בורבה (12, 34, 83), יחזקאל חזום (7, 89), מאיר ברנר (2), אברהם כהן (75) ושייע פייגנבוים (82).
• ההפסד הגבוה ביותר בתולדות הפועל תל אביב הוא 5:0 והוא התרחש פעמיים. הפעם הראשונה הייתה בעונת 1961/1962 ב-7/4/1962 מול מכבי נתניה במשחק חוץ. הפעם השנייה הייתה בדרבי מול היריבה מכבי ת"א. זה קרה בעונת 1969/1970.

[עריכה] סגל נוכחי

נכון ל-20 באוגוסט 2009

מס' עמדה שם 1 שוער וינסנט אניימה 3 בלם דאגלס דה סילבה 4 מגן דני בונדר 5 קשר מיכאל זנדברג   6 קשר ביברס נאתכו 7 קשר נמניה ווצ'יצ'ביץ'   9 חלוץ איתי שכטר   10 בלם ואליד באדיר (קפטן) 11 חלוץ סמואל יבואה 14 קשר גילי ורמוט 15 קשר זוראב מנטשאשווילי   16 חלוץ ערן זהבי

מס' עמדה שם 17 חלוץ מהראן לאלא 18 קשר שי אבוטבול 19 מגן דדי בן דיין   21 קשר רועי גורדנה 23 מגן עומרי קנדה 24 בלם יהודה חוטה 25 מגן גל שיש 26 קשר אביחי ידין 27 חלוץ ויקטור מרעי 29 בלם רמי דואני   33 שוער ניל אברבנל

• מציין שחקן שהצטרף בעונה זו למועדון.

[עריכה] ראו גם

• הפועל תל אביב
• הפועל תל אביב (כדורסל)
• הפועל אוסישקין

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של הפועל תל אביב

ליגת העל בכדורגל - עונת 2009/10
מכבי חיפה • הפועל תל אביב • בית"ר ירושלים • מכבי נתניה • בני יהודה • מכבי תל אביב • מכבי פתח תקווה • מ.ס. אשדוד בני סכנין • הפועל פתח תקווה • הפועל חיפה • הפועל עכו • הפועל באר שבע • הפועל רמת גן • הפועל רעננה • מכבי אחי נצרת