הלוויית שמעון פרס
הלוויית שמעון פרס, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, שכיהן קודם לכן גם כראש הממשלה ובמשרות ציבוריות רבות נוספות, נערכה ביום שישי, 30 בספטמבר 2016, בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים, בנוכחות קהל רב ונציגים מעשרות מדינות.
פטירתו של פרס וההכנות ללוויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 בספטמבר 2016 חש שמעון פרס ברע והובהל למרכז הרפואי שיבא. בשעות הערב לקה בשבץ מוחי. לאחר שהורע מצבו, הוחלט להרדימו ולהנשימו[1]. הוא נפטר ב-28 בספטמבר 2016, בגיל 93[2].
עם פטירתו של פרס הורדו הדגלים ברחבת משכן הכנסת לחצי התורן. לנוכח הגעתם הצפויה של משלחות ומנהיגים רבים מרחבי העולם נדרשה היערכות מיוחדת. משרד החוץ הודיע על כניסה למתכונת חירום והפעלת חדר מצב במתכונת מיוחדת, כדי להיערך למבצע הלוגיסטי המורכב ולקלוט את עשרות המשלחות הרשמיות[3]. במקביל, החלו הכנות לקראת מבצע אבטחה רחב היקף בשם "כעת מחר" (כשם ספרו של פרס שנכתב ב-1978) בירושלים, ובמסגרת זו נעשו מעצרי מנע[4]. במשטרה הגדירו את ההלוויה כאירוע הגדול בתולדות ישראל (עד פורום השואה העולמי בינואר 2020), שכן מעולם לא נכחו בישראל מספר כה גדול של ראשי מדינות, נשיאים, ונציגים מכל העולם בעת ובעונה אחת. בנמל התעופה בן-גוריון נעשו סידורים מיוחדים לשם קליטת המטוסים הרבים של האורחים שהיו צפויים להגיע ממדינות אחרות[5].
בהחלטת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים בראשות השרה מירי רגב נקבעו סידורי ההלוויה והאחריות על ביצועה הוטלה על מרכז ההסברה בניהולו של מושיק אביב.
יום לפני ההלוויה יצא ארונו של פרס מבית ההלוויות הצבאי בצריפין, בבסיס הרבנות הצבאית, והוצב ברחבת משכן הכנסת משעות הבוקר עד שעות הלילה המאוחרות, כדי לאפשר לציבור הרחב להיפרד ממנו. כ-50,000 אנשים הגיעו למשכן הכנסת וחלפו על פני ארונו.
יוסף אבי יאיר אנגל היה נציג המשפחה שנשלח לבית העלמין, והמליץ למשפחה היכן לקבור את פרס. לדבריו, היה אפשר לקבור את פרס בחלקת הנשיאים לצד זלמן שזר, חיים הרצוג ויצחק נבון או בחלקת ראשי הממשלה לצד יצחק שמיר, לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין. לבסוף הוחלט לטמון את פרס בחלקת ראשי הממשלה. פרס נטמן בחלקה שבין קבריהם של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ורעייתו לאה, לבין אלו של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר ורעייתו שולמית.
טקס האשכבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלווייתו של שמעון פרס החלה ב-30 בספטמבר, בשעה 9 בבוקר, בהסעת ארונו ממשכן הכנסת להר הרצל, שם נטמן. ההלוויה התקיימה על פי כל כללי הטקס הממלכתי, כשאנשי משמר הכנסת נושאים את ארונו של פרס. את הטקס הנחה גלעד עדין. הוא הועבר בשידור חי, במלואו או בחלקו, בתחנות הטלוויזיה הישראליות ובתחנות נוספות, כגון CNN, Fox News ו-France 24.
השלב הראשון בטקס כלל את ההספדים, והוא התקיים ברחבת הקבר של חוזה המדינה הרצל, והשתתפו בו כ-5,000 איש. האישים שהספידו את פרס היו:
- נשיא המדינה ראובן ריבלין: "אני מדבר אליך היום בפעם האחרונה שמעון, 'כנשיא אל נשיא', כפי שנהגת לומר בכל פעם שהתקשרת לחזק ולתת עצה טובה"[6].
- ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אין זה סוד ששמעון ואני היינו יריבים פוליטיים, אבל במהלך השנים נעשינו ידידים, אפילו ידידים קרובים".
- יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין: "אני חש היום שמשפחת אזרחי ישראל נפרדת לא רק מבן משפחה אהוב, אנחנו נפרדים בעצם מראש המשפחה".
- נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון: "הוא חי במצב של תדהמה מתמשכת מהפוטנציאל הבלתי נדלה של כולנו להתעלות על הכעסים, הפחדים והשנאה, להפיק את המרב מהיום ולרתום את ההבטחה של מחר".
- נשיא ארצות הברית ברק אובמה שאמר: "כשהגעתי לעבוד עם שמעון, הייתי הנשיא האמריקני העשירי מאז קנדי שישב עמו", וסיים את נאומו במילים בעברית: "תודה רבה, חבר יקר"[7].
- הסופר עמוס עוז, אשר פרס ביקש במפורש בצוואתו שיספיד אותו: "מדי פעם הוא מעד, אבל כאשר מעד, זה היה מפני שעיניו פנו אל הכוכבים".
- ילדיו של פרס – בתו צביה ולדן ובניו יוני וחמי: "בשנים האחרונות, הייתה לו עדנה ותמיכה חוצת גבולות, בארץ ובעולם, וכל כך שמחתי לראותו מתמוגג מגלי האהבה, אשר גרמו לו להגיע לשיא פריחתו".
הזמר דוד ד'אור שר, בהתאם לבקשה שהותיר פרס בצוואתו, את תפילת אבינו מלכנו שהולחנה בידי מקס ינובסקי.
לאחר שלב ההספדים, נישא ארונו של פרס אל חלקת הקבר, שם נטמן בטקס מצומצם בנוכחות בני משפחה, חברים, מנהיגים ואישי ציבור. במהלך קריאת הקדיש על ידי ילדיו, לאחר כיסוי הקבר, בתו צביה הוסיפה לשורת הקדיש: "הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל ועל כל בני האדם וְאִמְרוּ אָמֵן"[8].
בצעד השמור לאירועים נדירים, הורה נשיא ארצות הברית ברק אובמה על הורדת דגלי ארצות הברית לחצי התורן ביום האשכבה[9].
הנחת זרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כיסוי הקבר הונחו 14 זרים. האישים הבאים הניחו זרים בשם הגופים אותם הם מייצגים:
- זר מדינת ישראל הונח על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין.
- זר ממשלת ישראל הונח על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
- זר הכנסת הונח על ידי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.
- זר בית המשפט העליון הונח על ידי נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור.
- זר משרד הביטחון הונח על ידי שר הביטחון אביגדור ליברמן.
- זר ראש האופוזיציה הונח על ידי ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יצחק הרצוג.
- זר ההסתדרות הציונית העולמית הונח על ידי יו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית אברהם דובדבני.
- זר הסוכנות היהודית הונח על ידי יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית נתן שרנסקי.
- זר צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון הונח על ידי הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט.
- זר משטרת ישראל הונח על ידי מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך.
- זר הסגל הדיפלומטי הונח על ידי ממלא מקום זקן הסגל הדיפלומטי שגריר ישראל ברפובליקה הדומיניקנית אלכסנדר דלרוסה.
- זר עיריית ירושלים הונח על ידי ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת.
- זר מרכז פרס לשלום הונח על ידי סעד בהרום ורחל בש הדרי.
- זר המשפחה הונח על ידי חמישה מנכדיו וניניו של שמעון פרס.
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כ-5,000 אישים נוכחו בהלוויה ובהם כ-90 משלחות מ-70 מדינות[10]. בין המנהיגים הבולטים שבאו להלוויה היו נשיא ארצות הברית ברק אובמה, נשיא צרפת פרנסואה הולנד, נשיא גרמניה יואכים גאוק, מלך ספרד פליפה השישי ויורש העצר הבריטי הנסיך צ'ארלס. בנוסף השתתפו בלוויה נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, שר החוץ המצרי סאמח שוכרי ויושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
בהלוויה השתתפו חברי הכנסת מכל סיעות הכנסת, למעט הרשימה המשותפת, שנמנעה מלהשתתף בנימוק שפרס היה "ביטחוניסט של הכיבוש"[11].
הלוויית פרס נערכה במעמד הגורמים הממלכתיים של ישראל (סגל א') בהם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ויושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין.
מדינות ויישויות מדינתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משלחות בראשות ראשי המדינה:
- אוסטרליה – המושל הכללי של אוסטרליה פיטר קוסגרוב והמזכיר הראשון של אוסטרליה פול סינגר
- אוקראינה – נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו
- ארצות הברית – נשיא ארצות הברית ברק אובמה, הנשיא ה-42 ביל קלינטון, מזכיר המדינה ג'ון קרי, היועצת לביטחון לאומי סוזן רייס, מושל ניו יורק אנדרו קואומו, שגריר ארצות הברית בישראל, דן שפירו, 50 חברי קונגרס ודיפלומטים משגרירות ארצות הברית בישראל.
- בולגריה – נשיא בולגריה רוסן פלבנלייב
- גרמניה – נשיא גרמניה יואכים גאוק, שר החוץ פרנק-ואלטר שטיינמאייר ושרת העבודה והרווחה הגרמנית אנדריאה נאלס
- הולנד – ביאטריקס, מלכת הולנד לשעבר וראש הממשלה מארק רוטה
- הממלכה המאוחדת – יורש העצר הנסיך צ'ארלס, ראשי הממשלה לשעבר טוני בלייר ודייוויד קמרון, שר החוץ בוריס ג'ונסון והרב הראשי של בריטניה אפרים מירוויס.
- חוף השנהב – נשיא חוף השנהב אלאסן ואטארה ושר החוץ
- טוגו – נשיא טוגו, פור ניאסנגבה
- יוון – נשיא יוון פרוקופיס פבלופולוס וראש ממשלת יוון לשעבר יורגוס פפנדראו
- לוקסמבורג – אנרי, הדוכס הגדול מלוקסמבורג
- לטביה – נשיא לטביה ריימונדס ויוניס
- ליטא – נשיאת ליטא, דליה גריבאוסקאיטה ושר החוץ לינאס לינקביצ'יוס
- מלטה – נשיאת מלטה מארי לואיז קוליירו פרקה
- מקסיקו – נשיא מקסיקו אנריקה פניה נייטו ושרת החוץ קלאודיה רואיס מסיאו
- סלובניה – נשיא סלובניה בורוט פאחור, מנהלת משרד רפובליקת סלובניה אליה ברגלז ויועץ הפרוטוקול הסלובני קלמן הובאט
- ספרד – מלך ספרד פליפה השישי ושר החוץ חוסה גרסיה-מרגלו
- סרביה – נשיא סרביה טומיסלב ניקוליץ'
- פולין – נשיא פולין אנדז'יי דודה
- צרפת – נשיא צרפת פרנסואה הולנד, הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי וראש עיריית פריז אן אידלגו
- קפריסין – נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס
- קרואטיה – נשיאת קרואטיה קולינדה גרבר-קיטרוביץ'
- רומניה – נשיא רומניה קלאוס יוהאניס, נשיא הסנאט הרומני קלין פופסקו-טריצ'אנו, ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ליביו דרגנאה, שר התרבות הרומני לשעבר דניאל בארבו, ראש מחלקת קשרי החוץ של הסנאט כריסטיאן בוזאה
- שווייץ – נשיא שווייץ יוהאן שניידר-אמאן
- משלחות בראשות ראשי ממשלה:
- איטליה – ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי וראש הסנאט האיטלקי פייטרו גראסו
- אסטוניה – ראש הממשלה טאווי רייוואס
- אתיופיה – ראש ממשלת אתיופיה היילמריאם דסלן
- בלגיה – ראש ממשלת בלגיה שארל מישל
- הונגריה – ראש הממשלה ויקטור אורבן
- מונקו – שר המדינה סרז' טל
- מקדוניה – ראש הממשלה אמיל דימיטרייב
- סלובקיה – ראש הממשלה רוברט פיצו
- פינלנד – ראש ממשלת פינלנד יוהה סיפילה
- קנדה – ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, שר החוץ סטפן דיון, ראש הממשלה לשעבר סטיבן הרפר, ושורה של ראשי ממשלה לשעבר
- שוודיה –ראש ממשלת שוודיה סטפן לוון
- משלחות בראשות שרים ואישי פרלמנט:
- אוסטריה – נשיאת הפרלמנט האוסטרי דוריס בורס, הנשיא לשעבר היינץ פישר ושר החוץ האוסטרי סבסטיאן קורץ
- אירלנד – שר החוץ צ'ארלס פלנגאן
- בוטסואנה – שר ההגנה שאו קגאת'י
- ברזיל – שר החוץ ז'וזה סרה
- גאורגיה – שר החוץ מיכאיל ג'נלידזה ויו"ר הפרלמנט הגאורגי
- דנמרק – שר החוץ כריסטיאן ינסן
- דרום סודאן – שר ההגנה קול מניאנג ג'וק
- הודו – שר המדע והטכנולוגיה הארש ורדהאן
- זמביה – שר ההגנה של זמביה דאוויס קאמה
- יפן – שר מטעם ממשלת יפן
- ירדן – נאסר ג'ודה, שר החוץ הירדני ודיפלומטים מהשגרירות
- מצרים – שר החוץ המצרי סאמח שוכרי ודיפלומטים מהשגרירות
- נורווגיה – שר החוץ בורגה ברנדה
- ניו זילנד – שרת החינוך הקייה פראטה
- הרפובליקה העממית של סין – שליח מטעמו של נשיא סין ושר המדע והטכנולוגיה וואן גאנג
- סינגפור – סגן ראש הממשלה תרמאן שאנמוגאראטנאם ושר הביטחון נג הנג אן
- עומאן – ממלא מקום ראש הממשלה, פהד בן מחמוד אאל סעיד
- פורטוגל – שר החוץ הפורטוגלי אוגוסטו סאנטוס סילבה
- פנמה – שר החקלאות, אדוארדו אנריקה קארלס
- צ'כיה – שר החוץ לובומיר זאורלק
- רואנדה – שר החוץ, לואיס מושיקיוואבו
- רוסיה – יושבת ראש מועצת הפדרציה של רוסיה, ולנטינה מטוויינקו
- הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – שר החוץ, מר טשיבנדה ושלושה שרים נוספים
- קניה – שרת החוץ, אמינה מוחמד
- משלחות נוספות:
- איי מרשל – קונסול הכבוד של איי מרשל בישראל, רני רהב
- איסלנד – קונסול הכבוד של איסלנד בישראל, גד נשיץ
- בחריין – משלחת בראשותו של דיפלומט
- קוריאה הדרומית – קונסול הכבוד של קוריאה הדרומית בישראל, איתן הבר
- הרפובליקה הדומיניקנית – שגריר הרפובליקה הדומיניקנית בישראל וממלא מקום זקן הסגל הדיפלומטי, אלכסנדר דה לה-רוסה
- הונדורס – קונסול הכבוד של הונדורס בישראל, יהורם גאון
- טורקיה – סגן שר החוץ אחמט יילדיז
- מרוקו – נציג מלך מרוקו, היהודי אנדרה אזולאי
- נפאל – שגריר נפאל בישראל רמסוור פאודל
- הרשות הפלסטינית – נשיא הרשות אבו מאזן, יו"ר הוועד הפועל של אש"ף, סאיב עריקאת, השר לעניינים אזרחיים, חוסיין א-שייח, ראש המודיעין הכללי, מאג'ד פרג', ויו"ר הוועד הפלסטיני לקשר עם ישראל בפת"ח מוחמד אל-מדני
- פפואה גינאה החדשה – הנציבה העליונה לבריטניה (שגרירה) ויני קיאפ (Winnie Anna Kiap)
- קריית הוותיקן – הארכיבישוף אנטוניו פרנקו
ארגונים בין-לאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אונסק"ו – משלחת בראשות המזכירה הכללית אירינה בוקובה.
- האיחוד האירופי – נשיא המועצה האירופית דונלד טוסק, נשיא פרלמנט האיחוד האירופי מרטין שולץ, ושרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני.
- נאט"ו – המזכיר הכללי ינס סטולטנברג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאחורי הקלעים: משרד החוץ נערך לארח משלחות מכל העולם אשר הגיעו להלווית שמעון פרס ז"ל - בערוץ היוטיוב של משרד החוץ
- ניר דבורי ומשה נוסבאום, הלוויית פרס: כך יראה מבצע האבטחה, באתר מאקו, 28 בספטמבר 2016
- אריאל כהנא, דרכו האחרונה: פורסמו סדרי מסע הלוויה של שמעון פרס, באתר nrg
- טל שלו ומשה שטיינמץ, הארון יוצב מחר בכנסת, בשישי הטקס בהר הרצל: סידורי הלוויית פרס, באתר וואלה, 28 בספטמבר 2016
- אבי אשכנזי, מבצע "כעת מחר": חסימות כבישים ואלפי שוטרים לקראת הלוויית פרס, באתר וואלה, 28 בספטמבר 2016
- איתמר אייכנר, נשיאים, ראשי ממשלה, מלך ודוכס: משתתפי ההלוויה, באתר ynet, 30 בספטמבר 2016
- טל שלו, הנץ התמים שסירב להיכנע לפחד: ההספדים המלאים לפרס, באתר וואלה, 30 בספטמבר 2016
- סרטי וידאו מהלווייה - בערוץ היוטיוב של רשות השידור
- נפרדים לשלום משמעון פרס – הזמר דוד דאור מבצע את השיר "אבינו מלכנו" לצד ארונו בטקס ההלוויה בהר הרצל
- נפרדים לשלום משמעון פרס – הספדו של נשיא המדינה רובי ריבלין
- נפרדים לשלום משמעון פרס – הספדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו
- נפרדים לשלום משמעון פרס – הספדו של יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין
- נפרדים לשלום משמעון פרס – הספדו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה
- נפרדים לשלום משמעון פרס – הספדו של ביל קלינטון
- נפרדים לשלום משמעון פרס – הספדו של עמוס עוז
- נפרדים לשלום משמעון פרס – הספדו של יוני פרס
- נפרדים לשלום משמעון פרס – הספדו של חמי פרס
- נפרדים לשלום משמעון פרס – הספדה של צביה ולדן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרס מורדם ומונשם. בנו: "נצטרך לקבל החלטות", באתר ynet, 14 בספטמבר 2016
- ^ ירון דרוקמן ורותם אליזרע, הנשיא וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס הלך לעולמו בגיל 93, באתר ynet, 28 בספטמבר 2016
- ^ אריאל כהנא, מאובמה ועד הנסיך צ'ארלס: המנהיגים שיגיעו להלוויה, באתר nrg, אתר nrg מעריב, 28 בספטמבר 2016
- ^ הלווית הנשיא פרס: המשטרה ביצעה כמה מעצרי מנע בטרם ההלוויה באתר רשת ב'
- ^ יאסר עוקבי, דנה סומברג, מעל 90 משלחות: מנהיגי העולם נוחתים בישראל לפרידה אחרונה מפרס, באתר מעריב אונליין, 29 בספטמבר 2016
- ^ דברי הספד נשיא המדינה בהלווייתו של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס ז"ל באתר נשיא מדינת ישראל
- ^ "תודה רבה, חבר יקר". ההספד המלא של נשיא ארה"ב, באתר ynet, 30 בספטמבר 2016
- ^ קובי נחשוני, על קבר אביה: הבת אמרה "קדיש" בנוסח ליברלי, באתר ynet, 30 בספטמבר 2016
- ^ אודי סגל, בעקבות מותו של פרס: דגל ארצות הברית הורד לחצי התורן, באתר מאקו, 29 בספטמבר 2016
דנה סומברג, אבל על מותו של שמעון פרס: אובמה הורה להוריד את דגלי ארצות הברית לחצי התורן, באתר מעריב אונליין, 29 בספטמבר 2016 - ^ משה נוסבאום, אודי סגל, "מבצע חסר תקדים": נערכים להלוויית פרס, באתר מאקו, 29 בספטמבר 2016
- ^ אלי אשכנזי, מנהיג שנוי במחלוקת: ח"כים ערבים לא ישתתפו בהלווייתו של פרס, באתר וואלה, 29 בספטמבר 2016.
שמעון פרס | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
אירועים פוליטיים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל |
|
|||||
כנשיא מדינת ישראל התשיעי (2007-2014) | חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל • ועידת הנשיא • קבלת מדליית החירות הנשיאותית | |||||
משפחתו | יצחק פרסקי (אב) • שרה פרסקי (אם) • גרשון פרס (אח) • סוניה פרס (בת-זוג) • צביה ולדן (בת) • יוני פרס (בן) • חמי פרס (בן) • מיקה אלמוג (נכדה) • רפאל ולדן (חתן) • עוזי פרס (אחיין) | |||||
הנצחתו | מרכז פרס לשלום ולחדשנות • המרכז האקדמי פרס • קריה למחקר גרעיני - נגב • פארק פרס • נאות פרס • המרכז הרפואי ע"ש פרס בנגב • בנייני האומה | |||||
שונות | הלוויית שמעון פרס • הסכם לונדון (פרס-חוסיין) • התרגיל המסריח |
אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה | ||
---|---|---|
|
קברו של שמעון פרס |