בני עקיבא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 135: שורה 135:
מדרשת בני עקיבא הוקמה בשנת [[ה'תשע"ג]] ([[2013]]), מתוך גישה שלפיה קיים צורך להקים גוף מקצועי בתנועה העוסק בבניית והעברת תכנים מקצועיים לחבריה, ובחיבור בין ה[[חינוך פורמלי|חינוך הפורמלי]] ל[[חינוך בלתי פורמלי|בלתי פורמלי]] וייצור רצף חינוכי אחיד.
מדרשת בני עקיבא הוקמה בשנת [[ה'תשע"ג]] ([[2013]]), מתוך גישה שלפיה קיים צורך להקים גוף מקצועי בתנועה העוסק בבניית והעברת תכנים מקצועיים לחבריה, ובחיבור בין ה[[חינוך פורמלי|חינוך הפורמלי]] ל[[חינוך בלתי פורמלי|בלתי פורמלי]] וייצור רצף חינוכי אחיד.


במדרשה פועלות בנות [[שירות לאומי]]. בשנותיה הראשונות הוקצו למדרשה ארבע תקני שירות לאומי, עד הוספתם של שניים נוספים בשנת [[ה'תשע"ה]]. בראש המדרשה עומדים [[אמיר סנדלר]], ראש אגף חינוך בתנועה, ו[[יעל אורבך]], המנהלת את הפעילות השוטפת של המדרשה ומנחה את פעילותה מבחינה מקצועית.
במדרשה פועלות בנות [[שירות לאומי]]. בשנותיה הראשונות הוקצו למדרשה ארבע תקני שירות לאומי, עד הוספתם של שניים נוספים בשנת [[ה'תשע"ה]]. בראש המדרשה עומדים דוד שמחון, ראש אגף חינוך בתנועה, ורוניה חדד, המנהלת את הפעילות השוטפת של המדרשה ומנחה את פעילותה מבחינה מקצועית.


בנות המדרשה פועלות בכמה מוקדים:
בנות המדרשה פועלות בכמה מוקדים:

גרסה מ־00:36, 13 באפריל 2018

בני עקיבא
סמל התנועה
סמל התנועה
סמל התנועה
תאריך ייסוד ה'תרפ"ט, 1929
ארגון גג הפועל המזרחי
מספר חניכים (על פי התנועה) כ-70,000
מספר חניכים (על פי משרד החינוך) 52,967[1]
אישים בולטים הרב משה צבי נריה, יחיאל אליאש, הרב חיים דרוקמן
מזכיר כללי יאיר שחל
מיקום המטה יהושע יבין 15, ירושלים
אתר האינטרנט הרשמי של תנועת בני עקיבא בישראל

בני עקיבא היא תנועת נוער בינלאומית. בני עקיבא בישראל מהווה את תנועת הנוער המרכזית של הציבור הדתי לאומי בישראל ואת תנועת הנוער השלישית בגודלה בישראל[1]. מזכ"ל התנועה בישראל הוא יאיר שחל. מזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית הוא רועי אביקסיס.

שם, המנון וסמל התנועה

שמה של התנועה נגזר משמו של רבי עקיבא, שמסמל הן את הגבורה היהודית והן את לימוד התורה. השם הוצע על ידי אברהם קסטנבוים[2]. סמלה מבטא את האתוס המרכזי שלה, "תורה ועבודה": לוחות הברית ולצדם עלי זית ושעורה ומעליהם חרמש וקלשון, על הלוח הימני כתובה האות ת', המסמלת את התורה, ועל הלוח השמאלי האות ע', המסמלת את העבודה. פתגם ברוח זו המהווה אבן פינה באידאולוגיית התנועה הוא "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", שנטבע על ידי שלמה זלמן שרגאי. שמו של בטאונה הרשמי הוא "זרעים", המבטא מצד אחד קשר לתורה (סדר זרעים הוא הסדר הראשון בסדרי המשנה) ומצד שני קשר לעבודת החקלאות.

את המנון התנועה חיבר הרב משה צבי נריה בשנת תרצ"ב 1932, והלחין אותו מיכאל פרלמן:

יד אחים לכם שלוחה, הנוער החביב
על דגלנו כולכם חנו מסביב
יזהיר לכם כוכב תורה
דרככם סוגה בעבודה
בלב אמיץ, בעזרת ה', עלה נעלה!
קדימה, בני עקיבא, הידד במעלה!

מולדת זו ארץ אבות, ארצנו הקדושה
מידי אביר יעקב לנו מורשה
ראשינו בעמקי תורתה
כפינו ברגבי אדמתה
בלב אמיץ, בעזרת ה', עלה נעלה!
קדימה, בני עקיבא, הידד במעלה!

היסטוריה ואידאולוגיה

תעודת חברות בבני עקיבא משנת 1945

התנועה נוסדה בל"ג בעומר ה'תרפ"ט (1929) בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת צעיר בן 21, מנחם חרובי (חרובסקי) וגורמים נוספים מהפועל המזרחי. למעשה התנועה הוקמה עוד לפני כן, במהלך החורף של אותה שנה, אך בל"ג בעומר תרפ"ט מספר החברים בתנועה עמד על 80 נפש ולכן הוחלט שיום זה יוגדר כיום ההקמה הרשמי שלה. התנועה הוקמה כתנועת נוער דתית מעורבת לבנים ולבנות. במהלך השנים גרר הנושא מחלוקות פנים תנועתיות ופנים מגזריות רבות שנים, ובעקבות כך התפצלה מבני עקיבא תנועת אריאל (ראה בפרק הבא).

סמוך להקמתה הצטרף לתנועה הרב משה צבי נריה, שנחשב מאז לרב התנועה, בעידודו הנלהב של רבו, הראי"ה קוק, שרחש חיבה יתירה ועמוקה לתנועה[3] (לדוגמה ניתן לקרוא את המכתב ששלח בשנת תרצ"ד ובו ברכה לכינוס מדריכים, בו כתב: "יקירי לבבי חברי בני-עקיבא עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר"). התחברותו של הרב נריה לבני עקיבא משכה את התנועה לכיוון התורני של הרב קוק, והובילה, בהמשך, לייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בשנת 1939. בעקבות ישיבה זו קמו "ישיבות בני עקיבא" נוספות. הרב נריה חיבר את המנון התנועה ב-1932, ערך את בטאונה, "זרעים", במשך שנים רבות, וככלל, התווה את דרכה החינוכית-תורנית-אמונית.

בעבר היה לתנועה אופי חלוצי-התיישבותי, ומכאן הקשר שלה לקיבוץ הדתי. עם הזמן חל שינוי בתפיסת עולמה של התנועה, בייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, ויעד ההגשמה הורחב למושבים שיתופיים ובמקביל לכך הודגש בתנועה ערך ההתיישבות ביהודה והשומרון וחבל עזה, ולתנועה היה חלק מרכזי בהקמת ההתנחלויות בשטחים אלה. השפעתן של ישיבת מרכז הרב ותנועת גוש אמונים על התנועה עלתה מאוד, וכך גם הכיוון הפוליטי של התנועה שעבר בצורה גורפת ימינה (במועצה הארצית "עושים הגשמה" (שנת תשע"א) היה רוב במליאה הכללית שהתנועה תוכר כתנועה ימנית פוליטית).

במקביל גדל הדגש בתנועה על לימוד תורה וחינוך, והשירות בנח"ל הפך לנפוץ פחות. בעקבות הצלחתם של ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות, המדרשות הגבוהות לבנות והשירות הלאומי, עבר במידה רבה המוקד בתנועה מהגשמה בוגרת לחינוך והדרכת החניכים בחבריא א'. בתחילת העשור השני של המאה ה-21, דרך הוועידה הארצית של התנועה, הוחלט לחזור לדרכי ההגשמה (כגון גרעיני עשייה - נח"ל, נחשון, של"פ ועוד), והורחבה בהנהלת התנועה המחלקה העוסקת בנושאי ההגשמה בגילאים הבוגרים. בהמשך העשור הוקם מוסד המועצות הארציות של התנועה, שמטרתו לעסוק בנושאים אלו.

מבנה הפעילות

לתנועה מתקבלים החל מכיתה ד' לחודש הכנה ולעיתים מכיתה ג לשבט זרעים, שבו החניכים מתקראים הכנה, ולאחר החודש הם הופכים לחלק אינטגרלי מהתנועה. לכל שכבת גיל מכיתה ג' עד כיתה ח' ישנו שם שבט, המשותף לכל החניכים בארץ ובעולם בני אותה שכבה. שמות השבטים הם: זרעים (השבט החדש שנכנס לסניף, בחודש הארגון, שבסופו הם הופכים ל"נבטים"), נבטים (כיתה ד'), ניצנים (כיתה ה'), מעלות (כיתה ו'), מעפילים (כיתה ז'), והרא"ה (כיתה ח'). החניכים בגילאים אלו מכונים חבריא א'. במעבר לכיתה ט', עוברים החניכים למה שמכונה חבריא ב', ואז ניתן לשכבת הגיל שלהם בכל הארץ שם קבוע[4], המלווה את הבוגרים לכל חייהם. במסגרת חבריא ב' החניכים מגשימים את הערכים שספגו במשך שנותיהם בתנועה, לדוגמה, בפעילות הדרכה, של"פ (שמיניסטים לעיירות פיתוח) או בגרעיני נחשון וגרעיני ההגשמה למיניהם. ישנם סניפים שמתחילים את הפעילות משבט נבטים.

המעבר לשבט גבוה יותר מתבצע לאחר מערך פעולות הנקרא "חודש ארגון", המתקיים בכל הארץ במשך חודש חשוון, ובמהלכו עוסקים המדריכים והחניכים בפעילות דידקטית סביב נושא שנקבע על ידי ההנהלה הארצית. גם ניקוי, צביעת הסניף וקישוטו באותו חודש סובבים סביב אותו נושא. בסיום "חודש הארגון" מתקיימת "שבת ארגון" חגיגית (פרשת ויצא), בה החניכים מציגים את הפעילות שהתבצעה במהלך החודש. במוצאי השבת, נוהגים רוב סניפי בני עקיבא לקיים הופעות חגיגיות שכוללות הצגה וריקודים. עד שנת תשע"ה התקיימה שבת הארגון בשבת 'פרשת תולדות', אך בשנה זו הוחלט לדחותה בשבוע כדי שגם החוגגים את חג הסיגד, שנערך בסוף חשוון, יוכלו להשתתף בחגיגות שבת הארגון. במוצאי אותה שבת מתקיים טקס בו מתבצע המעבר לשבט הגבוה. שיאו של טקס זה הוא מתן שם השבט הקבוע לחניכים העולים ל"חבריא ב'". שם השבט החדש נקבע בידי המליאה של בני עקיבא, המתכנסת כשבוע קודם לכן.

הפעילות הקבועה בבני עקיבא נערכת במהלך השנה באמצע השבוע ובשבתות. בדרך כלל במהלך השבוע נערכת פעולה או שתיים לחבריא א' בשעות אחר הצהריים, ואחת בשבת אחרי הצהריים. בערב שבת נערכת פעולה קבועה, בדרך כלל, לחבריא ב'. בתחילת הפעילות בשבת לחבריא א' מתבצע "מפקד", שבו מונים את מספר החניכים, ושרים את המנון התנועה.

לאורך השנה מתקיימים גם אירועי שיא לחברי התנועה. בכלל זה נטיעות בט"ו בשבט ו"מסעות" בסוכות ובפסח שאורכים כיומיים. כמו כן, בקיץ מתקיימים מחנות קיץ כלל ארציים לפי שכבת גיל, המתחלקים לשני סבבים לפי תת-החלוקה לקבוצות מחוזות. המחנות מתקיימים החל משבט נבטים ועד המחנה בשנה שבה השבט כבר קיבל את שמו, מחנה סיירים.

כל סניף מנוהל בידי קומונר/ית ולעיתים שניים (בסניפים גדולים), אלו מתפקדים למעשה כמנהלי הפעילות בסניף ובידם הסמכות בכל האמור לעניינים פנים סניפיים. בדרך כלל הקומונרית היא בת שירות לאומי ויש מעט קומונרים בנים. המשמש בתפקיד הקומונה מתחלף על פי רוב כל שנה ולעיתים כל שנתיים. בסניפים מסוימים מצוי גם רב סניפי, הנותן הדרכה תורנית והכוונה בסוגיות הקשורות לפעילות הסניף.
מעליהם מצויה הנהלה מחוזית ומעליה ההנהלה הארצית ובראשה המזכ"ל.

המליאה, הוועידה והמועצה הארצית

בניין ההנהלה הארצית לשעבר וסניף מרכז, ברחוב דובנוב 7 בתל אביב, אפריל 2008
סניף רמת חן של בני עקיבא ברמת גן

החלטות חשובות לגבי דרכה ועמדותיה של התנועה מתקבלות על ידי המליאה התנועתית, הנקראת גם "הוועדה המתמדת", המורכבת מפעילים בתנועה לצד רבנים, מזכ"לים לשעבר, ואישי ציבור מהציונות הדתית.

בנוסף למליאה עורכת התנועה אחת לשלוש או ארבע שנים ועידה כללית שמטרתה לקבוע את אופי התנועה לשנים הקרובות. בוועידה משתתפים נציגים מחבריא ב' של כל הסניפים בארץ ונציגים מהנהלת התנועה, ויחד הם קובעים החלטות הנוגעות לדרכה של התנועה בהתאם למצב בתנועה, בחברה ובמדינה. הוועידה נותנת כוח רב לנוער עצמו לעצב את דמותה של התנועה, ומעמידה במבחן את יכולתם של בני הנוער לקיים את מה שהצביעו עליו.

על פי חוקת התנועה, ההחלטות המתקבלות לא יכולות לסתור את חוקי התורה, המדינה והתנועה. בשנת הוועידה נערכות גם ועידות מקדימות בסניפים ובמחוזות המכונות "ועידות סניפיות" ו"ועידות מחוזיות".

הוועידה האחרונה נערכה בחול המועד פסח תשע"ח. נושא הוועידה היה "מובילים בדרך תורה ועבודה", והיא הייתה הוועידה ה-24 במספרה.

בנוסף, נערכת גם מועצה ארצית אחת לארבע שנים אשר עוסקת בנושא ההגשמה בתנועה ובחבריא ב'. המועצה שונה מהועידה בכך שדנים בה בנושאים כלליים יותר. בשנת תשע"א נערכה המועצה הראשונה שנקראה "עושים הגשמה". במועצה הראשונה הוחלט על תגבור הפעילות ההגשמתית בחבריא ב', ועל הקמת מחלקה חדשה בהנהלת התנועה שתהיה ממונה על נושא ההגשמה. בשנת תשע"ה נערכה המועצה השנייה שנשאה בשם "חיים בתנועה".

תנועה מעורבת - בדיעבד או לכתחילה

שאלת הפעילות המעורבת של בנים ובנות גם יחד עלתה מאז הקמתה. ויכוחים רבים התנהלו בין רבנים ומנהיגים בציונות הדתית לגבי פעילות זו.

הפעם הראשונה שבה עלתה שאלה זו לדיון הייתה בוועידה השנייה של תנועת המזרחי, שבה הוחלט על הקמת שתי תנועות נוער: "בני ציון" לבנים ו"בנות ציון" לבנות. עקב כך שרובם של בני הנוער הדתיים לאומיים באותה תקופה הלכו לתנועות נוער חילוניות (ביחוד בית"ר, שבה אף הארוחות היו כשרות), הוחלט לייסד תנועה מעורבת, על מנת שיילכו לתנועת נוער עם ערכים דתיים[דרושה הבהרה][5].

מתנגד בולט לפעילות מעורבת הוא הרב שלמה אבינר, שבשנת 1980 פרסם את החוברת "חסד נעוריך" (שמאוחר יותר הורחבה לספר "גן נעול") לגבי חובת ההפרדה בין בנים לבנות בכל מקום שניתן (כולל בתנועת נוער). מזכ"ל התנועה דאז, אמנון שפירא, יצא נגד דעתו של הרב אבינר באגד אחר. מצדד נוסף בהפרדה הוא הרב זלמן מלמד. מן הצד השני של המתרס עומדים אנשי הקיבוץ הדתי ורבנים נוספים כמו הרב אליקים אלינסון והרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה, שצידדו בפעילות מעורבת. בהסכמתו לספר "קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ כתב הרב משה צבי נריה, אחד ממקימי התנועה, שהתנועה קמה מעורבת אך פניה מועדות להפרדה מגדרית שתבוא כאשר הרמה הרוחנית תאפשר זאת.

הסממן הראשון להפרדת הפעילות היה סניף "בין החומות" שברובע היהודי בירושלים (שבין מקימיו היה הרב אליעזר מלמד, בנו של הרב זלמן מלמד), שהחל להפריד את פעילותו בשנת 1980. אי קבלתה של התנועה את הסניף הנזכר, ואי הסכמתה דאז לקיום סניפים נפרדים, הביאו לידי כך שהתפצלה ממנה תנועת אריאל, הקרובה לחוגי ישיבת מרכז הרב ודוגלת בהפרדה מלאה בין המינים. לאחר מספר שנים חזר סניף "בין החומות" להיות סניף של תנועת בני עקיבא, במתכונת נפרדת.

בסניפים נוספים של בני עקיבא (בעיקר בהתנחלויות ויישובים אך גם באזורים עירוניים) הופרדה הפעילות בין בנים לבנות, אם כי ברוב המקרים לא לכדי סניפים נפרדים בהווייתם כדוגמת תנועת אריאל. בזמנו של מוטי יוגב כמזכ"ל, רבו הקולות שנתנו לגיטימציה לפעילות נפרדת. כנגדם, נשמעו קולות המתנגדים להפרדת הסניפים, בהם קולו של הרב יובל שרלו שטען כי אין לחנך לאידיאל של חברה נפרדת, אלא ל"חברה צנועה ומעורבת לכתחילה", ואף הוציא בנושא חוברת במסגרת פרויקט "עצ"ה לדרך" (הנחלת ערכי הציונות הדתית לדור הבא) של תנועות נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי (יחד עם רן חורי). מצדד נוסף בעמדה זו הוא הרב יואל בן נון, שטען כי יש לסמוך על דבריו של רבי מרדכי יפה (בעל "הלבוש"), והיתר הרב יחיאל וינברג (ה"שרידי אש") ושהחומרה היתרה שבה מנסים ליצור הפרדה מגדרית בציבור של רווקים, תביא בסופו של דבר להרס גדול. גם בין המצדדים בהפרדה, רבים מקבלים את היתרו של הרב וינברג כהיתר שבדיעבד, וסבורים שכאשר האלטרנטיבה היא שהחניכים לא יבואו לתנועת נוער דתית, יש לקיים סניפים מעורבים. בעמדה זאת צידד הרב משה צבי נריה.

כיום ישנם בבני עקיבא סניפים הפועלים בכל רמות ההפרדה, מסניפים נפרדים לגמרי, דרך כאלה שבהם פעילויות שוטפות נערכות בנפרד (אך אירועים שנתיים במתכונת של סניף שלם), כאלה שבהם המפקד וחבריא ב' משותפים, עד סניפים מעורבים לחלוטין, כאשר לכל סניף ישנה האוטונומיה להחליט כיצד תתנהל הפעילות בתחומו. גם במפעלים השונים יצרה התנועה מסגרות לסניפים נפרדים לצד המסגרות לסניפים המעורבים. דוגמאות לסניפים נפרדים לחלוטין הם סניפי מרום נווה ברמת גן (הקשור לישיבת ההסדר רמת גן ולרב יהושע שפירא), נוף איילון, "בין החומות" ורחלים.

בוועידה הארצית הכ"ד התקבלה החלטה שכל סניף החפץ בכך יוכל לצאת למפעלי התנועה במסלול נפרד.

סוגיית מגבלות האיסור "קול באישה ערווה" שנויה אף היא במחלוקת בקרב התנועה, ועולה לדיון בעיקר באירועים שונים[6][7] או בשאלת קיומו של צוות הווי מעורב.

מחוזות וסניפים

סניף בני עקיבא ביישוב הושעיה בגליל התחתון

בתנועה קיימים בסך הכל מעט פחות מ-400 סניפים בישראל. בתנועה קיימים שמונה מחוזות, כאשר כל מחוז אחראי על תפקוד הסניפים שבתחומו:

  • מחוז צפון – מונה כ־45 סניפים
  • מחוז חיפה – מונה כ־42 סניפים
  • מחוז שרון־שומרון – מונה כ־63 סניפים
  • מחוז דן – מונה כ־51 סניפים
  • מחוז ירושלים – מונה כ־65 סניפים
  • מחוז יהודה – מונה כ־43 סניפים
  • מחוז דרום – מונה כ־44 סניפים
  • מחוז מרכז - מונה כ־35 סניפים

במהלך פעילויות כלל תנועתיות, דוגמת מסע פסח או מחנה קיץ, מחולקים המחוזות לרוב לשתי קבוצות: שחד"צ - שרון־שומרון, חיפה, דן וצפון וימד"י - ירושלים, מרכז, דרום ויהודה.

פעילות "הגשמה"

מאז סוף העשור הראשון של המאה ה-21 שמה בני עקיבא דגש על חיזוק תחום הפעילות המעשית והחברתית ("הגשמה") בתנועה, בעיקר בשלב חבריא ב'. להלן רשימה של מסגרות הגשמה ועשייה הפועלות כיום:

  • סניפי עדה - סניפי פעילות של התנועה הנמצאים בשכונות של העדה האתיופית ועוזרים בקליטת העולים בחברה.
  • שבט יובל[8] - קבוצות פעילות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הן דתיים והן שאינם דתיים.
    • שבט שובל - קבוצת פעילות לילדים צעירים בעלי צרכים מיוחדים, בחלק מהסניפים שבהם ישנם חברי שבט יובל בגיל מבוגר.
  • של"פ - שמיניסטים לעיירות פיתוח - תוכנית בה נשלחים חברי התנועה השמיניסטים (תלמידי י"ב) לערי פריפריה ושכונות מצוקה על מנת לחזק את המקום ואת הנוער שבו.
  • פרויקט השחר - פרויקט שמפעילה התנועה שמטרתו פיתוח מנהיגות בקרב הנוער בקהילת ביתא ישראל[9].
  • יחדיו - פרויקט מנהיגות לנוער דובר רוסית.
  • גרעיני נחשון - קבוצות הגשמה (מקיימת בפועל ובמעש את ערכי התנועה שעליהם חונכו). הקבוצות נקראות גרעינים וססמתן היא "קבוצה לומדת ועושה". לכל גרעין לימוד והתנדבות קבועים. במסגרת הגרעינים יצאו גרעיני שנת שרות אשר עוסקים בעשייה חברתית במקביל ללימוד בישיבות ובמדרשות.
  • גרעיני יונתן - גרעיני נוער משכונות מצוקה לפיתוח מנהיגות צעירה בשכונות.
  • הנהגת הנוער - קבוצה של מספר חברים מחבריא ב' בכל רחבי הארץ שמטרתה לארגן פרויקטים לחיזוק העשייה בקרב השכבות הבוגרות. ישנה 'הנהגה מחוזית' לרוב מחוזות התנועה, ואף "הנהגה ארצית" לחיזוק העשייה בכלל התנועה.
  • פרויקט דרור - תוכנית הקרויה ע"ש אל"ם דרור וינברג, אשר עוסקת בלימוד ובירור פנימי של סוגיות ציבוריות בחיי המדינה מנקודת מבט רוחנית, ופועלת בעשייה קבועה במסגרת "גרעיני דרור" בהקמת מועדניות, פעילות בבתי ספר, וסיוע בשכונות מצוקה. במסגרת הפרויקט נשלחים מדריכי השכבה הבוגרת בחבריא א' (שבט הרא"ה) לסמינריון בנושא מנהיגותו של דרור.
  • סיירת תקשורת - קבוצה של מספר חברים מחבריא ב' שתפקידם לתעד את פעילויות התנועה ולפרסם כתבות ותוכן בנושאי התנועה, בין השאר בעלון התנועה, "זרעים".
  • רגבים[8] - שבט לעולים חדשים בגילאים נמוכים.
  • אחידן[8] - שבטים של עולים חדשים מאתיופיה (שעדיין נמצאים במרכזי קליטה ועוד לא יודעים לדבר עברית). "אחי"- היהודים באתיופיה הם בעצם האחים של כולנו, "דן"- שם השבט מ-12 השבטים שעל פי המסורת ממנו יצאו יהודי אתיופיה.
  • גרעיני נח"ל - חבורות המתגייסות יחד לשירות צבאי המשלב שירות קרבי (ולא קרבי לבעלי פרופיל נמוך) עם פרק משימה לאומית בחינוך ובחקלאות.
  • גרעיני משפחות - גרעינים של משפחות הפועלות לחיזוק ערכי התורה והעבודה של התנועה במספר ערים, כגון יהוד ובאר שבע (בדומה לגרעינים תורניים).
  • גרעיני שנת שירות - בני עקיבא מפעילה גרעיני שנת-שירות ברחבי הארץ בשיתוף עם תנועת הקיבוץ הדתי, בתחומים מגוונים. כמו כן מפעילה גרעין שירות "תורה ועבודה" ברמת עמידר ברמת-גן, בו הימים נחלקים לימי התנדבות וימים בהם הבנים הולכים לישיבת "אורות שאול" והבנות למדרשה על מנת ללמוד תורה.
  • מדרשת בני עקיבא - צוות של בנות שירות לאומי באגף חינוך והדרכה של בני עקיבא. צוות זה בונה מערכים וסדנאות ומעביר אותם בכל רחבי הארץ.

כמו כן, התנועה מפתחת מסגרות הגשמה נוספות לבוגרי התנועה.

מדרשת בני עקיבא

מדרשת בני עקיבא הוקמה בשנת ה'תשע"ג (2013), מתוך גישה שלפיה קיים צורך להקים גוף מקצועי בתנועה העוסק בבניית והעברת תכנים מקצועיים לחבריה, ובחיבור בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי וייצור רצף חינוכי אחיד.

במדרשה פועלות בנות שירות לאומי. בשנותיה הראשונות הוקצו למדרשה ארבע תקני שירות לאומי, עד הוספתם של שניים נוספים בשנת ה'תשע"ה. בראש המדרשה עומדים דוד שמחון, ראש אגף חינוך בתנועה, ורוניה חדד, המנהלת את הפעילות השוטפת של המדרשה ומנחה את פעילותה מבחינה מקצועית.

בנות המדרשה פועלות בכמה מוקדים:

  • לימוד ובירור אישי וכללי - במדרשת הרובע, בסדנאות הכשרה מקצועיות, במפגשים עם אנשי ציבור ורבנים, בלימוד שבועי בחבורה ובלימוד עצמי.
  • בניית סדנאות לבתי ספר ותיכונים בנושאים הקשורים לבני עקיבא, כגון ציונות, חברות בבני עקיבא, הרב משה צבי נריה, העלייה לביריה, שיירת הל"ה ועוד.
  • בניית סדנאות מקצועיות והעברתם לצוותי הדרכה וסניפים, בנושאים כגון בניית מערך הדרכה, הצבת גבולות, קשר אישי, עבודת צוות ועוד.
  • בניית סיורים שונים סביב מעגל השנה, כגון סיור סליחות בעיר העתיקה וברובע היהודי בירושלים, סיור בהר הרצל סביב יום הזיכרון ויום העצמאות.
  • בניית אירועי תוכן להמונים המועברים לחניכי התנועה במסעות ובמחנות, כגון מסע פסח, מסע סוכות, נטיעות, העלייה לביריה, מחנות הקיץ ועוד.

צוות הווי

צוות הווי בני עקיבא ירושלים

הייתה הלהקה הייצוגית של התנועה במחוז ירושלים, אשר ייצגה את התנועה בטקסים ובאירועים רשמיים, עד לפירוקה במהלך שנות ה-2000. הלהקה נוסדה בשנת 1984 על ידי המוזיקאי בוגר התנועה גלעד לרר. חברי הלהקה - בנים ובנות, חניכים ומדריכים בתנועת בני עקיבא. הלהקה הפכה במרוצת השנים מודל לחיקוי על ידי להקות ומקהלות נוער דתיות ברחבי הארץ, והיוותה השראה ל"מהפכה האומנותית הגדולה" של הציונות הדתית - מגמות האמנות בתיכון, מסגרות אקדמיות, גל אומנים חדשים וקבוצות יוצרות. רפרטואר השירים כלל שירי ארץ ישראל, שירים ישראלים חדישים, שירים מן המקורות, שירי תנועה ושירים מקוריים פרי עטם של חברי הצוות.

במהלך שנות קיומה, הופיעה הלהקה במאות הופעות ברחבי הארץ בפני אוכלוסיות שונות במגוון רחב של אירועים ומגזרים - חברתיים וממלכתיים. על דגלה חרתה: "תרבות המערב – אפשר גם אחרת!", תוך קריאה לתרבות ציונית-דתית-שורשית במיטבה, ועם זאת, מסר של אחדות, גשר וסובלנות. הלהקה הוציאה ארבעה אלבומים: "מעט מן האור", "קשת בענן", "סגנון לאומי ואישי", "תמיד בתנועה".

צוות הווי בני עקיבא דן

היא הלהקה הייצוגית של התנועה במחוז המרכז, שהוקמה בקיץ 1988 על ידי בוגר התנועה מנחם ששון. בלהקה חברים בגילאי 15 - 18 הפעילים בתנועה מסניפים ברחבי מחוז דן ומייצגים את התנועה בהופעותיהם השונות בארץ ובחו"ל[10]. עם ייסוד הלהקה, שמה לה ההנהלה מטרה כפולה של יכולת מקצועית בשירה, לצד ייצוג ערכי התנועה בבית ומחוצה לו. הלהקה מעלה תוכנית הכוללת שירים משירי ארץ ישראל היפה, שירי להקות, שירי פולקלור ומסורת, לחנים מקוריים פרי עטם של חברי הלהקה ובוגרי התנועה.

מעבר להופעות והפעילות השוטפת של הלהקה, נטל צוות הווי פרויקטים ואירועים מיוחדים ובהם: סרט תדמית על הלהקה שהופק במסגרת המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, ליווי קולי לזמרים ידועים בהם: דקלון, נתי לוי, צביקה פיק, והשתתפות בסרט גמר עלילתי בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סם שפיגל ("איך אתה בנקמות"). הלהקה הוציאה שני אלבומים: "שיר למילה" ו"ארץ אהבה ושלום".

בשנת 2009, במסגרת אירועי ה-80 לתנועה, הפיק צוות ההווי של גוש דן דיסק מיוחד, בהשתתפות זמרים אורחים כמו דודו פישר, חיים צינוביץ' ואחרים, אבל כאשר פנתה הלהקה להנהגת בני עקיבא, בראשות הרב בני נכטיילר, בבקשה לקבל סיוע בגיוס תורמים להפצה, היא נתקלה בסירוב תקיף ואף דרישה להתנער כליל מהצוות כולל הסרת כל סממן המזהה את בני עקיבא עמם. זאת בשל התנגדות ההנהלה לעובדה שבצוות שרות גם נשים[11].

כיום, אין לתנועת בני עקיבא צוות הווי או להקה ייצוגית רשמית אחרת.

מזכ"לי התנועה

תנועת בני עקיבא העולמית

ערך מורחב – בני עקיבא העולמית

בני עקיבא מפעילה בתפוצות תנועת בת בשם בני עקיבא העולמית אשר בין מטרותיה בניית מנהיגות יהודית צעירה בקהילות בתפוצות, עידוד עלייה לארץ ישראל ומניעת התבוללות. עיקר הפעילות מתבצעת על ידי שליחים מהארץ, אך השאיפה היא שאת הפעילות יובילו בני הנוער או הסטודנטים בוגרי התנועה העולמית. למרות השם המשותף תנועת בנ"ע העולמית איננה קשורה בקשר ישיר לבנ"ע ישראל ואינה מחויבת להחלטותיה, ולעיתים אף מתגלעים חילוקי דעות בין מנהיגי התנועות. הקשר העיקרי בין התנועות נעשה בפגישת עדכון חודשית בין המזכ"לים שלהן.

תנועת הבוגרים של בני עקיבא

תנועת הבוגרים של בני עקיבא נמצאת כעת בהקמה ובהתפתחות מתמדת. עד כה כוללת תנועת הבוגרים ארבעה גרעיני סטודנטים ושבעה גרעיני משפחות. רכז התנועה כיום הוא הרב מתניה ידיד.

רקע

בוועידה ה-14 של בני עקיבא שהתקיימה ב-1979 הוחלט בין השאר, כי "תוקם מסגרת חברתית חדשה בבני-עקיבא, המיועדת לבוגרים לאחר שירות לאומי המזדהים עם דרכה החלוצית של התנועה. מסגרת זו תיקרא חבריה ד'... חבריה ד' תשאף להגשמה עצמית ותפעל לשימוש רעיון 'חבורת ההגשמה' על פי יעדים שיוצגו על ידי ההנהלה הארצית". מאז החלטות הועידה נעשו ניסיונות רבים לייצר מסגרת אשר תאגד את כל בוגרי התנועה ודרכה יצאו להגשים את ערכיה כקבוצות, כמו שהיה בימיה הראשונים של התנועה. בעקבות שינויים שעברה בני עקיבא במהלך השנים, הרעיון נזנח.

תחילת הדרך

בתחילת שנות האלפיים, החליטו כמה זוגות צעירים שהיו בעלי תפקידים בבנ"ע ל"התיישב" בעיר יהוד, וכך למעשה החזירו את "ההגשמה" לתנועה. לאחר מכן בנ"ע בשיתוף עם עמותת "בת עמי" יצרו מסגרת שירות לאומי בבת ים לבוגרות התנועה, הבנות השתלבו בפעילות חברתית קהילתית בעיר ובכל יצרו את מסגרת "גרעיני השירות החברתיים" מאז הוקמו עוד מספר לא מבוטל של גרעיני שירות לאומי, בשכונות מצוקה רבות ברחבי הארץ.

בשנת 2007- הקימו כ11 מבוגרי התנועה, בנים ובנות ,את גרעין הש"ש (שנת שירות) הראשון בתנועה. הש"ש פועל בעיר רמת גן.

גרעיני הש"ש והשירות הלאומי מהווים את החוט המקשר בין חניכי תנועת הנוער, לתנועת הבוגרים. רבים מבין בוגרי המסגרות הנ"ל ממשיכים לקחת חלק הן בתנועת הנוער והן בהקמתה של תנועת הבוגרים, על ידי השתלבות בגרעינים השונים.

בשנת 2009 הקימו כמה מבוגרי התנועה גרעין סטודנטים בבר-אילן. הגרעין הוקם מתוך מטרה ליצור חבורה סביב שיח משמעותי שמוביל לעשייה ותרומה של הגרעין היכן שיבחרו חבריו. בשנים האחרונות גרעיני הסטודנטים בתנופה מתמדת וכיום פועלים גרעינים גם בירושלים, אריאל ונתניה.

בוגרי התנועה הקימו את המסגרות הנ"ל, אך כיום צעירים רבים וכמו כן משפחות, משתייכים ל"תנועת הבוגרים" אף על פי שבעבר לא היו חניכים בתנועה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בני עקיבא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 תנועות הנוער בישראל - 2015
  2. ^ מחלקת הדרכה, ‏יחיאל אליאש, באתר כיפה, 11 בפברואר 2003
  3. ^ לקוטי הראי"ה עמ' 466 - 467
  4. ^ שמות השבטים
  5. ^ הרב שלמה אבינר, תנועות נוער - נפרדות או מעורבות?, באתר שיעורי הרב שלמה אבינר, ‏י"ט באייר תשע"א
  6. ^ קובי נחשוני, צעדת הל"ה: הלהקה הופיעה, רוב החניכים עזבו, באתר ynet, 29 בינואר 2010
  7. ^ תבנית:בשבע
  8. ^ 1 2 3 קיים בחלק מהסניפים
  9. ^ תבנית:בשבע
  10. ^ אתר צוות הווי דן
  11. ^ "קול בלי אשה. תופעה ותיקה בתנועה", באתר דתילי, 24 בינואר 2010