ישראל באירוויזיון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שחזור: אין למידע זה קשר ישיר להשתתפות ישראל באירוויזיון, והוא גם לא מופיע בערכים דומים
שורה 71: שורה 71:
! שיר
! שיר
! מקום בגמר
! מקום בגמר
! מס' המשתתפות בגמר
! נקודות
! נקודות
! מקום בחצי גמר
! מקום בחצי גמר
שורה 80: שורה 79:
|אי שם
|אי שם
|4
|4
|
|97
|97
| rowspan="26" |
| rowspan="26" |
שורה 89: שורה 87:
|[[נתתי לה חיי]]
|[[נתתי לה חיי]]
|7
|7
|
|11
|11
|-
|-
שורה 96: שורה 93:
|את ואני
|את ואני
|11
|11
|
|40
|40
|-
|-
שורה 103: שורה 99:
|אמור שלום
|אמור שלום
|6
|6
|
|77
|77
|-
|-
שורה 110: שורה 105:
|אהבה היא שיר לשניים
|אהבה היא שיר לשניים
|11
|11
|
|49
|49
|-bgcolor="gold"
|-bgcolor="gold"
שורה 117: שורה 111:
|[[אבניבי]]
|[[אבניבי]]
|1
|1
|
|157
|157
|-bgcolor="gold"
|-bgcolor="gold"
שורה 124: שורה 117:
|[[הללויה (חלב ודבש)|הללויה]]
|[[הללויה (חלב ודבש)|הללויה]]
|1
|1
|
|125
|125
|-
|-
שורה 131: שורה 123:
|[[הלילה (פזמון)|הלילה]]
|[[הלילה (פזמון)|הלילה]]
|7
|7
|
|56
|56
|-bgcolor="silver"
|-bgcolor="silver"
שורה 138: שורה 129:
|הורה
|הורה
|2
|2
|
|100
|100
|-bgcolor="silver"
|-bgcolor="silver"
שורה 145: שורה 135:
|[[חי (אלבום, 1983)|חי]]
|[[חי (אלבום, 1983)|חי]]
|2
|2
|
|136
|136
|-
|-
שורה 152: שורה 141:
|עולה עולה
|עולה עולה
|5
|5
|
|93
|93
|-
|-
שורה 159: שורה 147:
|יבוא יום
|יבוא יום
|19
|19
|
|7
|7
|-
|-
שורה 166: שורה 153:
|שיר הבטלנים
|שיר הבטלנים
|8
|8
|
|73
|73
|-
|-
שורה 173: שורה 159:
|בן אדם
|בן אדם
|7
|7
|
|85
|85
|-
|-
שורה 180: שורה 165:
|דרך המלך
|דרך המלך
|12
|12
|
|50
|50
|-
|-
שורה 187: שורה 171:
|שרה ברחובות
|שרה ברחובות
|18
|18
|22
|16
|16
|-bgcolor="#CC9966"
|-bgcolor="#CC9966"
שורה 194: שורה 177:
|כאן
|כאן
|3
|3
|22
|139
|139
|-
|-
שורה 201: שורה 183:
|זה רק ספורט
|זה רק ספורט
|6
|6
|23
|85
|85
|-
|-
שורה 208: שורה 189:
|שירו
|שירו
|24
|24
|25
|4
|4
|-
|-
שורה 215: שורה 195:
|[[אמן (שיר)|אמן]]
|[[אמן (שיר)|אמן]]
|8
|8
|25
|81
|81
|-bgcolor="gold"
|-bgcolor="gold"
שורה 222: שורה 201:
|דיווה
|דיווה
|1
|1
|25
|174
|174
|-
|-
שורה 229: שורה 207:
|יום הולדת
|יום הולדת
|5
|5
|23
|93
|93
|-
|-
שורה 236: שורה 213:
|שמח
|שמח
|22
|22
|24
|7
|7
|-
|-
שורה 243: שורה 219:
|אין דבר
|אין דבר
|16
|16
|23
|25
|25
|-
|-
שורה 250: שורה 225:
|נדליק ביחד נר
|נדליק ביחד נר
|12
|12
|24
|37
|37
|-
|-
שורה 257: שורה 231:
|מילים לאהבה
|מילים לאהבה
|19
|19
|26
|17
|17
|-
|-
שורה 264: שורה 237:
|להאמין
|להאמין
| -
| -
|24
| -
| -
|11
|11
שורה 273: שורה 245:
|[[השקט שנשאר]]
|[[השקט שנשאר]]
|4
|4
|24
|154
|154
|7
|7
שורה 282: שורה 253:
|זה הזמן
|זה הזמן
|23
|23
|24
|4
|4
| -
| -
שורה 291: שורה 261:
|כפתור אדום
|כפתור אדום
| -
| -
|24
| -
| -
|24
|24
שורה 300: שורה 269:
|[[כאילו כאן]]
|[[כאילו כאן]]
| 9
| 9
|25
|124
|124
| 5
| 5
שורה 309: שורה 277:
|עינייך
|עינייך
|16
|16
|25
|53
|53
|7
|7
שורה 318: שורה 285:
|מילים
|מילים
|14
|14
|25
|71
|71
|8
|8
שורה 327: שורה 293:
|[[Ding Dong|דינג דונג]]
|[[Ding Dong|דינג דונג]]
|
|
|25
|
|
|
|

גרסה מ־21:44, 9 במרץ 2011


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה באירוויזיון
פרמטרים [ שם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

'ישראל' באירוויזיון
מדינה ישראלישראל [[ישראל|ישראל]]
רשת שידור רשות השידור
השתתפות ראשונה לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג, אירוויזיון 1973
זכיות

צרפתצרפת פריז, אירוויזיון 1978
ישראלישראל ירושלים, אירוויזיון 1979

בריטניהבריטניה ברמינגהאם, אירוויזיון 1998
השתתפויות 33
היעדרויות 5
אירוח האירוויזיון

ירושלים, אירוויזיון 1979

ירושלים, אירוויזיון 1999
השתתפות אחרונה נורבגיהנורבגיה אוסלו, אירוויזיון 2010

ישראל החלה להשתתף באירוויזיון בשנת 1973, כאשר אילנית, נשלחה לייצג את ישראל בתחרות שנערכה בלוקסמבורג, עם השיר "אי שם". אילנית סיימה במקום ה-4 אחרי לוקסמבורג, ספרד ובריטניה.

ישראל זכתה בתחרות האירוויזיון שלוש פעמים:

פעמיים הגיעה ישראל למקום השני בתחרות: ב-1982, בשירו של אבי טולדנו "הורה" (יורם טהרלב ואבי טולדנו), ושנה אחר-כך, ב-1983 עם השיר "חי" (אהוד מנור ואבי טולדנו), בביצועה של עפרה חזה. פעם אחת זכתה ישראל במקום השלישי, על ידי אורנה ומשה דץ עם השיר "כאן", שכתב והלחין עוזי חיטמן ב-1991.

ב-2005 העפילה הנציגה הישראלית, שירי מימון, לשלב הגמר עם שירה "השקט שנשאר". בגמר סיימה מימון במקום הרביעי.

עד שנת 1978 הטלוויזיה הישראלית שידרה בשחור-לבן בלבד ואף מחקה את הצבע מתוכניות שהגיעו מחו"ל (ראו: אנטי מחיקון), וכך עשתה גם לשידורי האירוויזיון. בשנת 1978 נקטע השידור זמן קצר לפני ההודעה על זכיית ישראל, כיוון שרשות השידור לא קנתה די זמן שידור באמצעות לוויין. טקס הענקת הפרס שודר בישראל רק למחרת.

אירוח האירוויזיון

ישראל אירחה את האירוויזיון פעמיים. הפעם הראשונה הייתה בשנת 1979, לאחר הזכייה של יזהר כהן, והשנייה בשנת 1999, לאחר הזכייה של דנה אינטרנשיונל. את התחרות ב-1979 הנחו דניאל פאר וירדנה ארזי ואת התחרות ב-1999 הנחו יגאל רביד, דפנה דקל וסיגל שחמון.

אירוח האירוויזיון בשנת 1979 הייתה אחת ההפקות הראשונות של הטלוויזיה הישראלית שצולמו ושודרו בצבע. שידורים בצבע היו נהוגים באירופה כבר עשר שנים קודם לכן, אולם הטלוויזיה הישראלית שידרה אז בשחור-לבן בלבד, למעט שידורים נדירים שהועברו גם לחו"ל (כמו ביקור סאדאת בישראל). לצורך הפקת האירוויזיון שכרה רשות השידור מצלמות צבעוניות וציוד מיוחד אחר. התפאורה נשלטה באמצעות מחשב, בטכנולוגיה שיושמה בישראל לראשונה. לקראת האירוע נמכרו טלוויזיות צבעוניות רבות ברחבי המדינה.

בשנת 1980 ויתרה רשות השידור על אירוח האירוויזיון בישראל, על אף הזכייה של "הללויה" בשנה שלפני כן, כיוון שלא יכלה לעמוד במעמסה הכספית שנדרשה לאירוח האירוע היקר שנתיים ברציפות. בקשת הרשות מהממשלה להקצות לה תקציב מיוחד נענתה בשלילה. בעקבות הוויתור של רשות השידור פנה איגוד השידור האירופי ל-BBC, אולם הרשת הבריטית סירבה לארח את התחרות, כיוון שכבר אירחה אותה שלוש פעמים במהלך שנות ה-70. בסופו של דבר הסכימה הולנד לארח את התחרות. הארגון נעשה בלחץ של זמן, ולוח הזמנים נקבע ברגע האחרון. בסופו של דבר התברר כי התאריך שנקבע לאירוע נפל על ערב יום הזיכרון בישראל. לפיכך, ישראל כלל לא השתתפה בתחרות של אותה שנה. הטלוויזיה הישראלית הקליטה את האירוע ושידרה אותו במוצאי יום העצמאות של אותה שנה. זהו המקרה היחיד בתולדות האירוויזיון שהמדינה הזוכה מהשנה הקודמת כלל לא השתתפה בו.

היעדרות מהתחרות

היעדרות מרצון

מלבד ההיעדרות בשנת 1980, גם ב-1984 וב-1997 נמנעה ישראל מהשתתפות עקב ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה או יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ב-1997 נקבע בחוק שערב יום השואה לא יחול עוד במוצאי שבת כדי למנוע חילול שבת בהכנות לטקסים, אבל רשות השידור כבר איחרה את מועד ההרשמה לתחרות של אותה שנה. גם הולנד, שמציינת ב-4 במאי מדי שנה יום זיכרון לקורבנות מלחמת העולם השנייה, נאלצה להיעדר מהתחרות כשנקבע לתאריך זה, למשל בשנת 1985.

היעדרות בשל ניפוי

בפעמיים נוספות בהן ישראל לא נטלה חלק בתחרות, ב-1994 וב-1996, נבע הדבר מריבוי המדינות שביקשו להשתתף, דבר שחייב את איגוד השידור האירופי לסנן את המשתתפים. שתי שיטות נקבעו לשם כך: סינון של השירים הפחות טובים ומניעת השתתפותן של המדינות שהישגיהן בשנים קודמות היו נמוכים:

  • ב-1996 נבחרה הזמרת גלית בל לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שנערכה באותה השנה באוסלו. בל לא הופיעה לבסוף בתחרות האירוויזיון, כיוון שבאותה שנה הוחלט למנות ועדה מטעם איגוד השידור האירופי שתנפה את עשרת השירים הכי פחות טובים לטעמה מאלה שהוגשו לתחרות. זאת, כתוצאה מהצורך להתמודד עם מספרן ההולך וגדל של המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות. ניפוי שיר לאחר שנבחר בתחרות מקומית, תוך השקעת משאבים בארגונה, עורר אי-נחת בקרב רשתות השידור המשתתפות באירוויזיון, ולפיכך שונתה המדיניות בשנים שלאחר מכן.
  • בין השנים 1997 ו-2001 הכריז איגוד השידור האירופי בכל שנה מראש על המדינות שממוצע הנקודות שלהן בחמש השנים האחרונות היה נמוך, והוחלט שאלה לא תשתתפנה באותה שנה. גם שיטה זו לא הייתה מוצלחת, כיוון שחלק מהמדינות לא משתתפות בכל שנה, ולפיכך ממוצע הנקודות שלהן התבסס על פחות השתתפויות.
  • בשנים 2002 ו-2003 נופו מראש המדינות שהגיעו למקומות האחרונים בתחרות של השנה הקודמת. הוחלט לנפות ממקום 16 ומטה, אולם ב-2002 התאפשר לבסוף לצרף שיר נוסף, ולפיכך ישראל שהגיעה ב-2001 למקום ה-16 הצליחה להתברג לתחרות של שנת 2002.

כדי לפתור מחלוקות, החל משנת 2004 הונהגה שיטת חצי הגמר.

בחירת השיר הישראלי

לאורך השנים נבחר השיר הישראלי לאירוויזיון באחת ממספר דרכים:

  • ועדה פנימית שבחרה את הזמר והשיר. שיטה זו הונהגה בשנים 1973 - 1975, 1977, 1990, 1998 - 2000 וב-2002.
  • ועדה פנימית שבחרה את הזמר או הלהקה, ואז בחירה פומבית במשדר מיוחד בין 4 שירים שהוצגו על ידי אותו זמר. שיטה זו ננקטה בשנים 1976 ("שוקולד מנטה מסטיק"), 1988 (ירדנה ארזי), 2003 (ליאור נרקיס), 2004 (דוד ד'אור), 2007 (להקת טיפקס), 2008 (בועז מעודה), 2009 (אחינועם ניני ומירה עוואד) ו-2010 (הראל סקעת).
  • שליחת השיר הזוכה בפסטיבל הזמר. שיטה זו הונהגה ב-1978 וב-1979, וחייבה את הקדמת הפסטיבל מיום העצמאות לחודשי החורף. גם ב-1980 התכוונה ישראל לשלוח את הזוכים בפסטיבל הזמר לאירוויזיון (להקת "האחים והאחיות" בשירם "פזמון חוזר"), אך נאלצה לבטל את השתתפותה בתחרות.
  • אירוע קדם אירוויזיון שבו נבחר שיר אחד מתוך 11 - 16 שירים, בשיטה דומה לתחרות האירוויזיון עצמה. ביישובים שונים בישראל ישבו צוותי שיפוט והעניקו 1 - 12 נקודות ל-10 השירים הטובים ביותר בעיניהם. ה"קדם-אירוויזיון" הראשון התקיים בשנת 1981. ברוב השנים מאז הוא החליף את פסטיבל הזמר, אם כי היו שנים שבהן התקיימו שני האירועים זה בצד זה.

תגובות בעולם הערבי להשתתפות ישראל

בשנת 1980 "ניצלה" מרוקו את היעדרותה של ישראל והשתתפה באירוויזיון. מרוקו, כמו ארצות ערב האחרות, החרימה בתקופה ההיא את ישראל. ההישג הנמוך בתחרות הביא את מרוקו להחלטה שלא להשתתף עוד בתחרות.

ירדן אמנם לא השתתפה מעולם בתחרות, אבל הטלוויזיה הירדנית נהגה לשדר אותה בשידור חי מדי שנה. שידור הטלוויזיה הירדנית היה נקטע לפני שידור השיר הישראלי וחזר רק לאחריו. בשנת 1978 כשהתברר שישראל עומדת לזכות, נקטע השידור הירדני בטענה של תקלה טכנית. באופן אירוני גם השידור הישראלי נקטע לפני ההודעה על זכיית ישראל, כיוון שרשות השידור לא קנתה די זמן שידור באמצעות לוויין. במהלך שנות השמונים נהגה הטלוויזיה הירדנית להקרין במהלך השיר הישראלי, שקופיות של פרחים או פרסומות. בעקבות הסכם השלום בין שתי המדינות, שידרה הטלוויזיה הירדנית ב-1998 לראשונה את השיר הישראלי באירוויזיון ואת ההצבעה שבה זכתה ישראל, אבל היא נמנעה משידור האירוויזיון שנערך בירושלים שנה מאוחר יותר.

השירים שייצגו את ישראל לאורך השנים

שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר

שנה מבצע שיר מקום בגמר נקודות מקום בחצי גמר נקודות
1973 אילנית אי שם 4 97
1974 כוורת נתתי לה חיי 7 11
1975 שלמה ארצי את ואני 11 40
1976 שוקולד מנטה מסטיק אמור שלום 6 77
1977 אילנית אהבה היא שיר לשניים 11 49
1978 יזהר כהן והאלפא ביתא אבניבי 1 157
1979 גלי עטרי וחלב ודבש הללויה 1 125
1981 הכל עובר חביבי הלילה 7 56
1982 אבי טולדנו הורה 2 100
1983 עופרה חזה חי 2 136
1985 יזהר כהן עולה עולה 5 93
1986 שרי צוריאל ומוטי גלעדי יבוא יום 19 7
1987 נתן דטנר ואבי קושניר (צמד הבטלנים) שיר הבטלנים 8 73
1988 ירדנה ארזי בן אדם 7 85
1989 גילי וגלית דרך המלך 12 50
1990 ריטה שרה ברחובות 18 16
1991 אורנה ומשה דץ כאן 3 139
1992 דפנה דקל זה רק ספורט 6 85
1993 שרהל'ה שרון ולהקת שירו שירו 24 4
1995 ליאורה אמן 8 81
1998 דנה אינטרנשיונל דיווה 1 174
1999 עדן יום הולדת 5 93
2000 פינג פונג שמח 22 7
2001 טל סונדק אין דבר 16 25
2002 שרית חדד נדליק ביחד נר 12 37
2003 ליאור נרקיס מילים לאהבה 19 17
2004 דוד ד'אור להאמין - - 11 57
2005 שירי מימון השקט שנשאר 4 154 7 158
2006 אדי בטלר זה הזמן 23 4 - -
2007 טיפקס כפתור אדום - - 24 17
2008 בועז מעודה כאילו כאן 9 124 5 104
2009 אחינועם ניני ומירה עווד עינייך 16 53 7 75
2010 הראל סקעת מילים 14 71 8 71
2011 דנה אינטרנשיונל דינג דונג

גלריה

ישראלים בייצוג מדינות אחרות

מלבד אלה שייצגו את ישראל בתחרות, היו גם זמרים ישראלים שייצגו מדינות אחרות.

בשנת 1963 (10 שנים לפני שישראל התחילה להשתתף בעצמה, ובטרם הונהגו שידורי טלוויזיה בישראל) יוצגו שתי מדינות על ידי זמרות ישראליות. כרמלה קורן ייצגה את אוסטריה וסיימה במקום השביעי. אסתר עופרים ייצגה את שווייץ והגיעה למקום השני, בהפרש של שתי נקודות בלבד מהמדינה הזוכה דנמרק. בשלב ההצבעה התחוללה שערורייה-זוטא – כשפנתה המנחה הבריטית, קייטי בויל, אל הדובר הנורבגי, הוא מסר את תוצאות ההצבעה באופן שגוי ובלבל בין מספרי השירים לשמות המדינות שאותן הם ייצגו. המנחה ביקשה מהדובר הנורבגי לקרוא שנית את תוצאות ההצבעה, אך הוא ביקש שתעבור אל צוות השיפוט הבא ותחזור אליו מאוחר יותר. עם תום ההצבעה חזרה המנחה אל הנציג הנורבגי, אולם הניקוד שמסר הפעם היה שונה מזה שמסר קודם לכן. על-פי הניקוד שמסר מלכתחילה הייתה שווייץ אמורה לזכות, ואולם הניקוד שמסר בסופו של דבר הכריע את התוצאה לטובת דנמרק. לפיכך, עלה חשד כי חבר השופטים הנורבגי שינה את הצבעתו ברגע האחרון בניגוד לתקנון. על אף החשד, דיווחו האחרון של הדובר הנורבגי התקבל, והניצחון בתחרות באותה שנה היה של דנמרק.

בשנת 1986 ייצגה הזמרת הישראלית תמנע בראואר את אוסטריה, והגיעה למקום ה-18, מקום אחד מעל ישראל, שלא העניקה לה נקודות.

בשנת 2003 כתבו מירית שם-אור (מילים) וצביקה פיק (לחן) את השיר לאוקראינה, בהשתתפותה הראשונה בתחרות. את השיר ביצע הזמר אולקסנדר פונומיירוב שסיים במקום ה-14. ישראל העניקה לשיר 4 נקודות.

בשנת 2005 ייצגה את צרפת בגמר האירוויזיון הזמרת ילידת ישראל אורטל מלכה, שסיימה במקום הלפני האחרון. ישראל העניקה לשיר 5 נקודות.

בשנת 2006 הגיעה שווייץ למקום ה-17 כשיוצגה על ידי ההרכב סיקס פור ואן (six4one) שבו חברה הזמרת הישראלית הצעירה ליאל קולט. ישראל העניקה לשיר 4 נקודות.

פופולריות האירוויזיון בישראל

תחרות האירוויזיון בישראל פופולרית מאוד וזוכה לאחוזי צפייה גבוהים. בישראל (כמו גם במדינות אחרות, בעיקר במרכז אירופה) יש חובבי אירוויזיון מושבעים ("פריקים") הבקיאים בכל פרטי התחרות לאורך השנים (מיקומי כל הזמרים בכל השנים בטבלה, השירים, התלבושות). יש מועדונים שעורכים מסיבות אירוויזיון, שבהן מושמעים שירים מהתחרות. אמנם כיום, הפופולריות של התחרות יורדת בקרב הציבור הישראלי. יש הטוענים שזאת בגלל רמת השירים ששולחת רשות השידור ויש המאשימים את הפוליטיקה של מזרח אירופה הדוחקת את המדינות המערביות והוותיקות בתחרות, ובהן ישראל. כך או כך, מאז תחרות אירוויזיון 2005, הרייטינג של התחרות ירד.‏‏[1]

בראיון לעיתון ידיעות אחרונות[2] אמר מנכ"ל רשות השידור מוטי שקלאר: "אני בכלל לא חסיד נלהב של האירויזיון, אני לא זוכר מתי ראיתי אירויזיון ולכן ניצלתי את זה שאין תקציב וביטלתי את הקדם. האירויזיון עצמו, בשל ההיסטוריה שבו והקשרים עם איגוד השידור האירופי, עדיין חשוב לרשות". באותו ראיון הביע שקלאר את דעתו כי יש לחדש את פסטיבל הזמר, אך בלי קשר להשתתפות בתחרות האירוויזיון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רייטינג שבועי: האירוויזיון מחוץ לעשירייה, באתר ynet, 13 במאי 2007
  2. ^ "ידיעות אחרונות", המוסף לשבת, 8 בדצמבר 2006
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 • 2025
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982 • 1984 • 1986 • 1988 • 1990 • 1992 • 1994 • 1996 • 1998 • 2000 • 2002 • 2004 • 2006 • 2008 • 2010 • 2012 • 2014 • 2016 • 2018 • 2020 • 2022
האירוויזיון לרוקדים צעירים 1985 • 1987 • 1989 • 1991 • 1993 • 1995 • 1997 • 1999 • 2001 • 2003 • 2005 • 2011 • 2013 • 2015 • 2017
אירוויזיון הילדים 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023
האירוויזיון לרוקדים 2007 • 2008
האירוויזיון למקהלות 2017 • 2019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005) • המיטב של האירוויזיון (2006) • הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015) • אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020) • אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיון • להט"ב ותחרות האירוויזיון • רשימת מנחי האירוויזיון • זוכי תחרות הזמר של האירוויזיון • חוקי תחרות הזמר של האירוויזיון • ערים שאירחו את האירוויזיון • אופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAE • פרס ברברה דקס • תחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Saga • תחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריה • אוסטרליה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אסטוניה • ארמניה • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • יוון • ישראל • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • מולדובה • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קפריסין • קרואטיה • רומניה • שוודיה • שווייץ
מדינות שפרשו אנדורה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • הונגריה • טורקיה • מונטנגרו • מונקו • מרוקו • סלובקיה
מדינות שנפסלו בלארוס • רוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביה • סרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיה • הולנדהולנד קורי ברוקן • צרפתצרפת אנדרה קלאבו • הולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייה • לוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקל • צרפתצרפת איזבל אוברה • דנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמן • איטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטי • לוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גל • אוסטריהאוסטריה אודו יורגנס • בריטניהבריטניה סנדי שו • ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאל • צרפתצרפת פרידה בוקארה / הולנדהולנד לני קור / בריטניהבריטניה לולו / ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנה • מונקומונקו סברין • לוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוס • לוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דוד • שוודיהשוודיה אבבא • הולנדהולנד טיץ'-אין • בריטניהבריטניה Brotherhood of Man • צרפתצרפת מארי מרים • ישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתא • ישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגן • בריטניהבריטניה באקס פיז • גרמניהגרמניה ניקול • לוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמס • שוודיהשוודיה הרייס • נורווגיהנורווגיה בוביסוקס! • בלגיהבלגיה סנדרה קים • אירלנדאירלנד ג'וני לוגן • שווייץשווייץ סלין דיון • יוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניו • שוודיהשוודיה קרולה • אירלנדאירלנד לינדה מרטין • אירלנדאירלנד ניב קבאנה • אירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגן • נורווגיהנורווגיה סיקרט גארדן • אירלנדאירלנד איימר קווין • בריטניהבריטניה קתרינה והגלים • ישראלישראל דנה אינטרנשיונל • שוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסן • אסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XL • לטביהלטביה מארי אן • טורקיהטורקיה סרטאב ארנר • אוקראינהאוקראינה רוסלנה • יווןיוון הלנה פפאריזו • פינלנדפינלנד לורדי • סרביהסרביה מריה שריפוביץ' • רוסיהרוסיה דימה בילאן • נורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוט • אזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקי • שוודיהשוודיה לורן • דנמרקדנמרק אמילי דה פורסט • אוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסט • שוודיהשוודיה מונס סלמרלוב • אוקראינהאוקראינה ג'מאלה • פורטוגלפורטוגל סלבדור סובראל • ישראלישראל נטע ברזילי • הולנדהולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020 • איטליהאיטליה מונסקין • אוקראינהאוקראינה קאלוש אורקסטרה • שוודיהשוודיה לורן • שווייץשווייץ נמו

תבנית:מדינות חשובות באירוויזיון תבנית:נציגי ישראל באירוויזיון

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ישראל_באירוויזיון&oldid=10204224"