הר חרמון

שגיאות פרמטריות בתבנית:הר
פרמטרים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הר חרמון

מידע כללי
גובה	2,814 מטרים. כיפה ממערב למצפה שלגים בגובה 2,236 מטרים היא הנקודה הגבוהה בישראל
מדינה	סוריה
מיקום	הגבול בין סוריה ולבנון. החרמון הישראלי בגבול ישראל-סוריה
רכס הרים	מול הלבנון
מסלול ההעפלה הקל	דרך עפר, צעידה
קואורדינטות	33°24′0″N 35°51′0″E
(למפת לבנון מוגדלת)   ביירות צור טריפולי צידון בעלבכ חלבא זחלה א-נבטיה ישראל סוריה הים התיכון הר חרמון (למפת לבנון רגילה)   ביירות צור טריפולי צידון בעלבכ חלבא זחלה א-נבטיה ישראל סוריה הים התיכון הר חרמון (למפת סוריה רגילה)   דמשק חלב חומס לטקיה חמה דיר א-זור אל-חסכה א-רקה הים התיכון ישר. ירדן עיראק טורקיה הר חרמון (למפת סוריה מוגדלת)   דמשק חלב חומס לטקיה חמה דיר א-זור אל-חסכה א-רקה הים התיכון ישר. ירדן עיראק טורקיה הר חרמון

הר החרמון המושלג באתר הסקי

הר החרמון המושלג - מבט מעמק החולה

הר החרמון המושלג בחורף 2011 מצולם משדה נחמיה

הַר חֶרְמוֹן הוא ההר הגבוה ביותר בישראל. נמצא בגבול הצפוני-מזרחי של ישראל ונחשב לחלק מרכס מול הלבנון, העובר גם בלבנון ובסוריה.

שטח החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. פסגת ההר היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת על הגבול בין סוריה ולבנון כ-14 ק"מ מצפון מזרח למוצבי ההר הישראליים. גובה הנקודה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראל הוא 2,236 מטרים מעל פני הים, וזוהי הכיפה שממערב למצפה שלגים שגובהה 2,224 מטרים מעל פני הים, מצפון-מזרח לרכבל העליון שבאתר הסקי.

השם

השם "חרמון" מופיע כבר בתורה בספר דברים, פרק ג', פסוק ט': "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ־לוֹ שְׂנִיר". ההר מוזכר במקרא גם בשמות שיאון (דברים, ד', מ"ח) וחרמונים.

מקור שמו "חרמון" בשורש חרם אשר הוראתו מקום קדוש. ההר נחשב כמקום קדוש, כפי שמעיד עליו שמו בעל חרמון. האמורים הקימו לרגליו מקדש לבעל גד, אשר נקרא על שם ההר: "חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וְכָל־הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי, וְהַחִוִּי, יֹשֵב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן, עַד לְבוֹא חֲמָת׃" (ספר שופטים, פרק ג', פסוק ג').

לפי הספר החיצוני חנוך א מקורו בשבועת בני האלים והחרמתם (התחײבותם בשבועה) לשאת נשים מבנות האדם: "וַיְהִי כִּי־רַבּו בְנֵי־הָאָדָם בַּיָּמִים הָהֵם וּבָנוֹת יָפוֹת וְנָאוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ וַיִּרְאוּ אוֹתָן הַמַּלְאָכִים בְּנֵי־הַשָּמַיִם וַיַּחְמְדוּ אוֹתָן וַיְדַבֵּר אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לְכָה נִבְחֲרָה־לָּנוּ נָשִׁים מִבְּנוֹת הָאָדָם וְנוֹלִידָה־לָּנוּ בָנִים׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שַׁמְחֲזַי וְהוּא נְשִׂיאָם יָרֵאתִי פֶּן־תְּמָאֲנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְהָײִתִי אֲנִי לְבַדִּי נוֹשֵׂא הֶעָוֹן הַגָּדוֹל׃ וַיַּעֲנֻהוּ כֻלָּם וַיֹּאמְרוּ הִשָּבַע נִשָּבַע כֻּלָּנוּ וְהִתְקַשַּרְנוּ בְחֵרֶם כֻּלָּנוּ בֵּינוֹתֵינוּ לְבִלְתִּי סוּר מִן־הָעֵצָה הַזֹּאת וּבָהּ נַעֲשֶׂה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה׃ אָז נִשְׁבְּעוּ כֻלָּם יָחַד וַיִתְקַשְּרוּ בֵינֵיהֶם בְּחֵרֶם׃ וַיִּהְיוּ כֻּלָּם מָאתַיִם מַלְאָך וַיֵּרְדוּ בִימֵי יֶרֶד עַל־רֹאשׁ הַר־חֶרמוֹן וַיִּקְרְאוּ לָהָר חֶרמוֹן כִּי בוֹ נִשְׁבְּעוּ וְהֶחֱרִימוּ בֵינֵיהֶם׃" (חנוך א', פרק ו' פסוקים א'-ו').

בערבית קרוי ההר ג'בל א-שייך שפירושו ההר הזקן, בשל פסגתו המושלגת המזכירה שיער שיבה. בעבר כונה ההר גם ג'בל אל תלג' - הר השלג. שם זה מופיע גם בתלמוד בגירסתו הארמית, טור תלגא.

גאוגרפיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסרים הנתונים על החלקים הסורי והלבנוני.

הר החרמון הוא רכס צר וארוך, חלק מרכס הרי מול הלבנון. כיוונו של רכס החרמון מדרום מערב לצפון מזרח. אורכו כ-60 ק"מ. שטחו הכולל כ-1,000 קמ"ר שרובם בשטחי סוריה ולבנון, 70 קמ"ר משטחו נמצא בשטח ישראל. גבולותיו של החרמון הם: מדרום נחל סער, ממערב בקעת הלבנון, מצפון נהר ברדה וממזרח אגן הניקוז של נחל אעווג'.

רוב שטחו של ההר בישראל הוא שמורת חרמון - שמורת טבע. ארבעה יישובים שוכנים על ההר בחלקו הישראלי: שני יישובים יהודיים - נווה אטיב ונמרוד, ושניים דרוזים - מג'דל שמס ועין קיניה.

מאזור מוצבי החרמון יורדות שלוש שלוחות לעבר עמק החולה:

• כתף שיאון (הר דב) - אחת הפסגות מכונה בשם הר בין הבתרים ובה לפי אחת מהמסורות התרחש מאורע ברית בין הבתרים המסופר בספר בראשית.
• כתף שִׂריון - במרכז.
• כתף חרמון - מדרום מזרח.

נחל שיאון מפריד בין כתף שיאון לכתף שריון. נחל גובתה מפריד בין כתף שריון לכתף חרמון.

• מסלע - החרמון כולו הוא סלעי גיר קדומים מתקופת היורה.
• עיצוב הנוף - בחרמון המשקעים יורדים מוצקים, ולפיכך אין סחיפה. הגורם המעצב את הנוף בחרמון הוא ההמסה. מי המסת השלגים מחלחלים לתוך ההר וממסים את הסלע בפעולה הידועה בשם קרסט. מי ההפשרה יוצאים במעיינות גדולים למרגלות החרמון, על ההר עצמו אין מקורות מים.

אקלים

בחרמון כמות משקעים שנתית של 1,300 מ"מ ואף יותר. בשל גובהו הטופוגרפי של ההר המשקעים היורדים עליו הם שלגים ברובם. על ההר מנשבות רוחות חזקות מאוד במשך כל השנה. הטמפרטורה בו נמוכה ביותר ובמשך רוב החורף היא סביב נקודת הקיפאון. בחודש ינואר הטמפרטורה הממוצעת בחרמון נעה סביב חמש מעלות צלזיוס מתחת לאפס. בחודשי הקיץ החמים הטמפרטורה מגיעה גם ל-30 מעלות.

פסגת ההר

בתנאי ראות טובים ניתן לצפות מפסגת החרמון למרחק 150 ק"מ. צבי אילן סײר בשיא החרמון ב-19 ביוני 1974, בטרם נמסר לכוח משקיפי החירום של האו"ם. אילן מחלק את פסגת ההר לשלושה שיאים שגובהם דומה וביניהם עמק בשם "אל-דר". מהשיא הצפון-מערבי יש תצפית לבקעת הלבנון, הרי הלבנון עד הים התיכון. מהשיא הצפוני-מזרחי יש תצפית לעבר קַ‏טַנַה‏ ודמשק וכן לעבר הבשן הגולן, הגלעד והגליל. מהפסגה (2,814 מ') יש תצפית הקפית.

אילן מצא את שרידי המקדש שצ'ארלס וורן מהקרן לחקר ארץ ישראל כתב עליהם בביקור בשנת 1869. המקדש, הבנוי מאבני גזית גדולות, נמצא מדרום-מזרח לצוק וממדיו 11 מ' על 10 מ'. בצד המזרחי של הצוק מצוי כוך קטן דמוי מערה ועליו כתובת ערבית משנת 1934. על ההר מצא אילן חרסים מהתקופה ההלניסטית וההתקופה הביזנטית. נמצאו גם מעט חרסים מתקופת הברזל.

צמחייה ובעלי חיים

פרגה קרחת בגבעת הקרב בחרמון

• צומח - צמחײת ההר מתאימה להרים רמים. ידועה תופעת החיגור לפי גובה. בכל גובה גדלים צמחים המתאימים לתנאי האקלים בגובה זה. כך שבחלקו הגבוה (מעל 1,800 מ') אין כלל עצים אלא רק עשבוניים ושיחים נמוכים. צומח זה נקרא צומח כרקוצי או בלועזית צומח טרגקנטי. עקב גובהו של ההר הגידול והפריחה מתחילים בראש ההר באוגוסט, במקום באביב (בחודש מרץ באזורים הנמוכים יותר). בהר הבתרים ישנם עצי אלון מצוי מהגדולים בארץ, בעמק דובדבן גדלים שיחי דובדבן מהמין דובדבן שרוע.

• חי - בין הציפורים ישנן אירניה, סיטת הצוקים, ירגזי החרמון וסלעית אירופית. בנוסף, זהו המקום המומלץ ביותר לצפיה בדרורית קצרת אצבעות. ישנם גם מיני פרפרים רבים, מהם 23 יחודײם לשמורת החרמון ואינם נמצאים במקומות אחרים בארץ. מבין החלזונות נמנה את החביונית המזרחית וחשופית מוארכת שאינם חײם מדרום לחרמון. בין הזוחלים נחש ארסי (צפע החרמון) ונחשים לא ארסײם (כרכן הקרינים ושלון הקולר) המיוחדים לאזור. בין הלטאות ניתן למנות את לטאת החרמון ושממית החרמון, שהיא מין אנדמי לחרמון, כמו גם סנאי החרמון. בעבר חיו בחרמון פרטים של דב סורי אך האחרון בהם ניצוד בשנת 1917. בימי הצלבנים ניצודו אחרוני האריות שחיו בחרמון.

גאולוגיה

החרמון הוא קמר גבוה שתחילת קימוטו בתקופת הקרטיקון העליון, במקביל לקימוט הקשת הסורית. המשך התרוממותו חלה ביחד עם יצירת בקעת הירדן ונבע מתזוזה אופקית של לוח ערב לעומת הלוח הלבנטיני לאורך הבקע הסורי-אפריקני. בשיא התרוממותו הגיעה פסגתו לגובה 4 ק"מ מעל פני הים.

עיצוב טקטוני

הקמר נוצר בתהליך של קימוט שהתרחש בקרטיקון עליון, בתקופה שבה החל ים טתיס להיסגר באמצעות תנועתו של הלוח האפריקאי צפונה לעבר הלוח האירואסייתי. במהלך הנאוגן נוצר הבקע הסורי-אפריקני המפריד בין הלוח הערבי והלוח האפריקאי, והמשכו לאורך בקעת ים המלח (הנמשך מדרום טורקיה עד דרום מפרץ אילת) מפצל את הלוח הערבי לשנײם. חלקו המערבי של הלוח המפוצל הוא הלוח הלבנטיני, שעדײן מחובר במערבו ללוח האפריקאי ומופרד ממנו באופן מלאכותי לאורך תעלת סואץ. שלושת הלוחות נעים צפונה, אולם תנועת הלוח הערבי – הנושא קמר החרמון – מהירה יותר ביחס לשני הלוחות האחרים.

כיװן העתקי חילוף

הבקע הסורי-אפריקני אינו העתק ישר אחד אלא מערכת ההעתקי חילוף נפרדים ולא רציפים היוצרים דוגמת זיגזג. לאורך הבקע מצוײם העתקי חילוף שמאלײם וימנײם, המשפיעים על צורת הנוף:

• העתקי חילוף שמאלי יצרו מתיחה בין הלוחות, ובניהם נפער שקע. באופן זה נוצרו ים המלח, הכנרת ועמק החולה.
• העתקי חילוף ימני גרמו ללחיצה בין גושים שהתרוממו ליצירת קמר. באופן זה נוצרו הרי הלבנון והחרמון. פעולת הלחיצה יצרה תבליט גבוה ששכבותיו נטויות בזווית חדה לכיװני דרום-מזרח וצפון-מערב.

מסלע

רובו של החרמון בנוי מאבן גיר. בליה נמרצת הסירה את השכבות העליונות וחשפה שכבות שמקורן ביורה, לפני 200–145 מיליון שנה. המשכן של שכבות אלה נמצא ברמת הגולן, בעומק של כקילומטר מתחת לגובה פני הים – עובדה המדגישה את עוצמת הקימוט שיצר את הקמר. בשכבות סלעי הגיר השונות נראים מאובנים רבים ושונים: קיפודי ים, אמוניטים, אלמוגים, צדפות ושבלולים. מסיסות הגיר וריבוי המשקעים באזור החרמון תרמו להתפתחות מבנים קארסטײם שונים: דולינות – שקעי המסה רדודים, טרשונים, מחילות המסה ומערות – שחלקן הן מערות נטיפים.

למרגלות החרמון מצויות שכבות צעירות יותר מתקופת קרטיקון תחתון, החושפות פעילות טקטונית וגעשית רבה, בנוסף לבליה עזה. במקום קײמים דײקים – מחדרים פלוטונײם שחדרו לשברים ולסדקים בתוך הסלע. גופי חדירה אלה מתפרקים בתהליכים הדרגתײם של בליה וסחיפה, ובמקומם נוצרים סדקים המובילים מי גשמים והפשרת שלגים לתוך סלעי הגיר, המשמשים אקוויפר – אקוויפר החרמון – וכולאים את המים מעל לשכבה הגעשית המשמשת כאקוויקלוד.

שמורת חרמון

גולשים באתר הסקי

הרכבל בחרמון

האתר בקיץ

שמורת חרמון נמצאת בצפון רמת הגולן הוכרזה כשמורת טבע ב-6 בדצמבר 1974, והיא נחשבת לשמורת הטבע הגבוהה בארץ. שטחה 76,250 דונם. שם השמורה לפי שם ההר חרמון. שם נוסף לשמורה הוא "שמורת אתר הר החרמון". השמורה כוללת את כל שטח ההר בתחום ישראל, למעט אתר הסקי, נווה אטי"ב ומצודת נמרוד.

ישנם אתרים רבים בתחומי השמורה:

• ביר א-צבא - ישוב קדום
• בקעת מן - בקעה באזור כתף חרמון
• ברכת נקר - ברכה עונתית
• העיר האבודה - אתר קדום
• הר אגס - פסגה בכתף שיאון
• הר בין הבתרים - אתר קדוש - לפי המסורת כאן התקײם מעמד ברית בין הבתרים
• הר כחל - פסגה בשלוחה המרכזית של דרום החרמון
• חוות מע'ר שבעא - שתי חװת קדומות
• כתף שיאון - שלוחתו המערבית של דרום החרמון
• מצפה בולען
• מצפה הר דוב - תצפית לכװן מערב
• מצפה רמתא - תצפית לצור בצפון ולקרן כרמל בדרום
• נחל גובתה - ראשו בהר חבושית ונשפך לנחל חרמון סמוך לעין פמיאס
• נחל חזורי - יובל לנחל גובתה
• נחל גלשון - אפיק הנשפך לנחל גובתה
• נחל זבדים - ראשו ליד כפר רמתא ונשפך לנחל שיאון
• נחל סנאים - אפיק הנשפך לנחל שיאון, לידו ישוב קדום
• נחל ערער - ראשו ליד התחנה התחתונה של אתר הסקי, נשפך לנחל שיאון
• נחל שיאון - ראשו ליד מוצב החרמון הסורי, נשפך לנחל חרמון
• עמק בולען - עמק המורכב מקבוצת דולינות גדולות
• עמק דובדבן
• עמק שנונים - עמק ובמרכזו ברכת שנונים
• מצודת נמרוד - שרידי מצודה ערבית, צלבנית וממלוכית
• נבי חזורי - קבר וחורשה הקדושים לדרוזים

החרמון במלחמה

מתאר הגבולות בין ישראל, סוריה ולבנון באזור הר חרמון‏‏. הקו הכחול (+++) בין ישראל ולבנון, נקבע על ידי האו"ם בשנת 2000 – מצוין בכוכבית שחורה. קו קדמי ישראלי של קוי הפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה 1974 – מצוין בכוכבית כחולה. קו קדמי סורי של קוי הפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה 1974 - מצוין בכוכבית אדומה

החרמון וברכת רם

החרמון נכבש מסוריה על ידי כוח צה"ל שהונחת במסוקים בתום מלחמת ששת הימים. במקום הוקם מוצב מבוצר - מוצב החרמון, שנועד לתת התרעה ומידע לחיל האויר ולאגף המודיעין.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים כבשו כוחות קומנדו סורײם את המוצב (ראו: הכיבוש הסורי של החרמון), ושבו חלק ניכר מהחײלים ששהו בו. חלק אחר מן החײלים הצליח לברוח בחסות החשכה. ניסיון ראשון לכיבוש מוצב החרמון בחזרה נעשה ב-8 באוקטובר על ידי כוח חטיבת גולני. הניסיון נכשל בעיקר עקב מחסור בלוחמים והכוח קיבל הוראה לסגת לאחר שאיבד 25 מלוחמיו. לקראת סוף המלחמה נעשה מבצע משולב לכיבוש החרמון על ידי חטיבת גולני שטפסה במעלה ההר לכיבוש המוצב הישראלי וכוח משולב של חטיבה 226, חטיבת צנחנים במילואים, אשר הונחתה ממסוקי יסעור וכבשה מאחור את ה"חרמון הסורי". לכוח גולני היו 55 הרוגים, וביקורת רבה הוטחה בצה"ל על הדרך שבה לחמה חטיבת גולני בחרמון. בעקבות קרב זה קיבל החרמון את הכינוי "העיניים של המדינה".

לאחר המלחמה, בעקבות פריצת ציר וכיבוש שיא החרמון בידי חיל ההנדסה הישראלי, הועבר "החרמון הסורי" לשליטת האו"ם.

גבול ישראל-סוריה באזור החרמון נחשב לגבול שקט, אף יותר מהגבול השקט יחסית של רמת הגולן. עם זאת, ב-3 ביולי 1991 נהרג בחרמון חײל מילואים בחדירת חולײת מחבלים למצפה שלגים ובאוקטובר 1991 הושמדה חולײת מחבלים שניסתה לחדור דרך לבנון לחרמון למוצב ליד מצפה שלגים. באירוע נוסף, חדר אזרח סורי לישראל דרך החרמון.

החרמון במסורת ישראל

על-פי הכתוב בספרים במדבר ודברים, אזור החרמון כלול היה במלכות עוג מלך הבשן, בו נלחם משה וכבש את ארצו. החרמון נזכר גם בספר תהילים, פרק מ"ב "על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים", במגילת שיר השירים: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" (שיר השירים, ד', ח'). בתקופת בית שני הייתה בו מושבת חכמי בני בתירא. ידוע כי ינאי המלך כבש את החרמון וגייר את היטורים שישבו בו. בתקופה המודרנית קרא וכתב ז'בוטינסקי בשירו המפורסם :"לנו יהיה כתר החרמון".

בספר תהלים, פרק קל"ג, פסוק ג', השלג מכונה על שם ההר: "כְּטַל-חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד, עַל-הַרְרֵי צִיּוֹן". מקורו באחד משמות ההר: "צידונים יקראו לחרמון, שריון; והאמורי, יקראו-לו שניר (ספר דברים, פרק ג', פסוק ט')" וכך רש"י מפרש "שניר": "הוא שלג בלשון אשכנז (שנאעע [Snow]) ובלשון כנען".

ראו גם

• אתר החרמון
• מוצב החרמון

לקריאה נוספת

• מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול. עורך ספי בן יוסף, כרך 2 בעריכת מנחם מרקוס. 2001. ההוצאה לאור של משרד הביטחון והוצאת כתר.
• אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל מאת ד"ר זאב וילנאי, הוצאת עם עובד 1986.
• תיאור ארץ ישראל מאת ויקטור גרן במקור בפאריס 1868, תרגם מצרפתית חײם בן עמרם, הוצאת יד בן צבי, תשמ"ז.
• ‏כל מקום ואתר התשל"ח, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא
• עמנואל הראובני, קום התהלך בארץ.

• צבי אילן, ארץ הגולן – מדריך למסײר ולמטייל, הוצאת עם עובד, 1968, הוצאה מורחבת 1977
• שמעון דר, תולדות החרמון, הקיבוץ המאוחד 1994.

קישורים חיצוניים

• הגאוגרפיה של החרמון מאת אבי שמידע
• שמורת החרמון - מאתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
• בית יגאל אלון
• צור שיזף, מדריך ישראל, להרגיש אפס. חרמון
• החרמון - מסלול טיול מפורט מאתר טיולים בארץ
• ישראל רוזנסון, ‏גפנים בחרמון – עדויות בפיוט ארץ-ישראל לײשוב יהודי באזור החרמון, קתדרה 46, דצמבר 1987, עמ' 193-191
• תערוכה על יחידת האלפיניסטים בחרמון באתר ארכיון צה"ל
• יחידת האלפיניסטים על רקע נופי הר החרמון

תמונה פנורמית של החרמון, כפי שנראה ממרכז רמת הגולן