לדלג לתוכן

יחידה 8200

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יחידה 515)
יחידה 8200
פרטים
כינוי יחידת האיסוף המרכזית
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צבא הגנה לישראל
סוג יחידת איסוף
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
מקים היחידה מרדכי אלמוג
מלחמות כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי מחשבים ואמצעי האזנה
פיקוד
יחידת אם אגף המודיעין
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקד נוכחי תא"ל יוסי שריאל
מפקדים ראו מפקדי היחידה
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (2)

יחידה 8200 (קרי: "שמונה מאתיים") היא יחידה לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, השייכת לאגף המודיעין של צה"ל. היחידה נחשבת לאחת מהיחידות הטכנולוגיות הטובות בעולם[1] וליחידה הגדולה ביותר מבין יחידות צה"ל[2]. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת תת-אלוף.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם היחידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה, נודעה בעבר בתקשורת ובפרסומים צבאיים בשם "יחידת האיסוף המרכזית", כונתה מ־22 ביולי 1948 שירות מודיעין 2 (ש.מ.2), אחר כך יחידה 515 (קרי: "חמש ורבע"), ובהמשך יחידה 848 (קרי: "שמונה ארבע שמונה")[3]. לאחר מלחמת יום הכיפורים שונה שמה ל"יחידה 8200".

טרום הקמת היחידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשיתו, נשען המודיעין ביישוב העברי בארץ ישראל על מודיעין אנושי ועל יחסי שכנות הדוקים בין יהודים וערבים. בתקופת המנדט החל מעקב אחר מידע שזרם במרכזיות טלפונים ברחבי הארץ. במלחמת העצמאות נוצרה התמודדות חדשה מול צבאות ערב שהפעילו מערכות קשר לשליטה על הכוחות.

החל משנת 1920 החלה פעילות סיגינט נקודתית ביישוב העברי, שקיבלה משנה תוקף בעקבות מאורעות תרפ"ט[4]. ב-1940 הוקם בארגון ההגנה הש"י (שירות ידיעות), שהיה שירות המודיעין של הארגון.

אתר האזנה בתל אביב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוח הנצחה ליחידה 8200 ברחוב סוקולוב 26 בתל אביב

בבניין מגורים ברחוב סוקולוב 26 בתל אביב החלה בפברואר 1939 האזנה במחתרת ביוזמת הש"י, ליחידות צבא ומשטרה של שלטונות המנדט הבריטי שפעלו נגד ההעפלה בהתאם למדיניות "הספר הלבן" הבריטית. החוליה החליפה דירות מסתור בתקופת המנדט הבריטי. לאחר קבלת החלטת החלוקה (נובמבר 1947) נאמר לאנשי חוליית ההאזנה שפעלה בתל אביב מטעם הש"י כי משימתם הסתיימה. ההנחיה ניתנה כנראה במהלך ינואר 1948. החוליה המשיכה לפעול בהתנדבות וראש הש"י, איסר בארי, החזיר אותה לפעילות בעקבות מידע ערכי שקיבלה והעביר אליו ראש החוליה מרדכי אלמוג (ורצמן)[5].[דרוש מקור][מפני ש...] מפקדת היחידה פעלה בדירות בתחומי העיר תל אביב-יפו.

אלחוטנים שפעלו במסגרת החוליה בתל אביב היו בהמשך בין ראשוני יחידת ההאזנה של צה"ל עם הקמת המדינה. מרדכי אלמוג שהנהיג את פעילות החוליה היה מפקדה הראשון של יחידת ההאזנה הזו, שנקראה שירות מודיעין 2.

בשנת 2021 הוצב לוח הנצחה ליחידה ברחוב סוקולוב 26 מטעם עיריית תל אביב בעקבות פניית יחידת 8200 ועמותת בוגרי היחידה (ש.מ.2).

הקמת היחידה ושנותיה הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלחוטנים הפועלים ב"בסיס דרום" במתחם תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע

תפקיד היחידה הוגדר: "להשיג ידיעות על האויב בכל שטחיו על ידי האזנה לשידוריו, שיחותיו ופענוחן". בין הישגי היחידה: פענוח הצופן של הצבא המצרי במלחמת העצמאות[6], והאזנה לשיחות של המצרים בדיונים על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות[7]. במקביל פעלה בירושלים הנצורה יחידה בשם "שפ"ן" - שירות פענוח נסתרות, שעם אנשיה נמנו ראובן בלום (מפקד יחידה 515 בשנים 1961–1966), הבלשנים יעקב פולוצקי, יהושע בלאו, שלמה מורג וחוקר האסלאם דוד צבי בנעט[8]. יחידות אלה, שאוחדו בסוף 1948, היו תחילתה של יחידת הסיגינט (מודיעין אותות) המוכרת כיום כיחידה 8200[9].

בסיס דרום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיס דרום פעל במתחם תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע

בסיס דרום הוקם במהלך מלחמת העצמאות באוקטובר 1948. בשנת 1967 עבר בסיס דרום מבאר שבע אל מקומו החדש שקיבל את הכינוי בסיס ירקון[10].

אתרי האזנה ובסיסים בתחילת הדרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
העברת בסיס בית ביבי לסוף שדרות ירושלים ביפו

ב־20 במאי 1948 עברה חוליית ההאזנה התל אביבית בהנהגתו של מרדכי ורצמן, למשך מספר שבועות מדירת המסתור האחרונה בשדרות רוטשילד 48 ל"בית האדום" שבו פעלה באותם ימים מפקדת ארגון ההגנה. כעבור מספר שבועות מפקדת היחידה עברה לשדרות ירושלים 101 ביפו ושם הוקם בסיס "בית הייכל" (Haikal) בביתו הנטוש של יוסוף הייכל, שהיה רכוש ערבי נטוש ששייך למשפחת חממי. בתחומי הבסיס נכללו גם בתים סמוכים (מספרים 99, 103, 105). בחודש דצמבר 1948 עברה מפקדת יחידה 8200, אז תחת השם ש.מ.2, לבסיס "בית ביבי" בסוף שדרות ירושלים. באותו אתר עד כיבוש יפו במלחמת העצמאות ב-13 במאי, פעל מחנה מבוצר אשר שימש את המטה הראשי ביפו ובראשו עמדו המפקד העיראקי של יפו עבד א-נג'ים א-דין וחסן סלמה, תוך קיום קשר עם מפקדתו של פאוזי קאוקג'י.

מבנה היחידה כלל גם חוליית האזנה בירושלים, שמוקמה במחנה שנלר, חוליית האזנה בחיפה, חוליית האזנה בבאר שבע, שהתמקמה בתחנת הרכבת הטורקית, חוליות האזנה נוספות ברחבי הארץ, וחוליות האזנה ניידות שהצטרפו לכוחות הלוחמים. היחידה, שגדלה במהלך מלחמת העצמאות, מנתה בסופה כ-250 אנשים.

בסוף שנת 1953 עברה מפקדת יחידת ההאזנה ש.מ.2 מתל אביב-יפו לגלילות. (בשנות השבעים המבנים באתר נהרסו והוקם במקום פארק דוידוף[11][12]).

עם ראשי היחידה בתקופה זו, בנוסף לאלמוג, נמנו אברהם אילוני (שמונה למפקדה בשנת 1952), אברהם שרוני וד"ר יוסף גיליס.

בעקבות חשד של אנשי האו"ם בוועדות שביתת הנשק שישראל קוראת ומפענחת את המברקים המוצפנים שלהם, עבר האו"ם לשימוש במכונת הצפנה מתוצרת בוריס הגלין (Boris Hagelin), שאותן גיליס לא הצליח לפצח. רכישת ציוד לעיבוד נתונים מתוצרת IBM אפשרה להתגבר על קושי זה[13].

במאי 1956 שונה שם היחידה ל"יחידה 515" (קרי: "חמש ורבע"). בשנת 1955 החל לפעול במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בישראל - ויצק, ויחידה 515 זכתה להשתמש בו פעמיים בשבוע, שעתיים בכל פעם. במאי 1961 הוענק פרס ביטחון ישראל לצוות המחשוב של יחידה 515 בראשותו של סא"ל מאיר שפירא[14]. זמן המחשב המצומצם לא סיפק את היחידה, ובשנת 1959 הציע שפירא לרכוש מחשב בלעדית ליחידה. לקידום ההצעה נפגש עם מרדכי קיקיון, שהציע להגיש את ההצעה בשם כל מערכת הביטחון, ובהמשך לכך הוקמה ביולי 1959 יחידת ממר"ם, והמחשב הצה"לי הראשון החל לפעול בה ביולי 1961. המחשב שירת את אגפי צה"ל וחילותיו, ובהם יחידה 515.

בשנת 1966 הוקם ביחידה מרכז דיווח והתרעה שנקרא "שופר"[15], זאת במסגרת שיפור ההיערכות לאפשרות של תקיפת פתע של חיל האוויר המצרי על הכור בדימונה, היערכות שנקראה "סנטור"[16].

כשנה לאחר מכן, באפריל 1967, הוקם מרכז דיווח דומה במחלקת המחקר באמ"ן, שנקרא מד"ת (מרכז דיווח ותיעוד).

ב-26 בנובמבר 1966, שבועיים אחרי מבצע "מגרסה", נקלט על ידי יחידת הסיגינט של אמ"ן 515 מברק שנוסח כפקודה מאת המפקד הכללי של המפקדה הערבית המאוחדת (מפע"ם) אל מפקדי הכוחות המזוינים של כל המדינות הערביות החברות במפע"ם. הייתה זו הוראה להעמיד את כוחותיהם בכוננות מלאה. הידיעה דווחה לגורמי אמ"ן ובעקבותיה הוכרזה בצה"ל כוננות (שם הקוד – "רובד"). בבדיקה נוספת של הידיעה, ולאחר שלא נראו תזוזות בקרב כוחות ערביים, בוטלה הכוננות. הבדיקה הנוספת של הידיעה הצביעה על טעות בתרגום מערבית לעברית. בשל חומרת הטעות לקח על עצמו סא"ל יואל בן-פורת, מפקד המסגרת המקצועית האחראית לכך ביחידה, את האחריות והגיש את התפטרותו לראש אמ"ן אלוף אהרון יריב. יריב דחה את ההתפטרות. בלקיחת האחריות על אירוע אשר לא גרם לאסון, אלא רק לכוננות (שהייתה כרוכה בהוצאה כספית ניכרת), הוכיח בן-פורת נורמה של מנהיגות בחיל המודיעין. אלוף יריב העריך מאוד את אישיותו וכישוריו של בן-פורת, וסבר כי אסור לאבד קצין מוכשר ואיכותי בשל טעות שנזקה היה מוגבל[17].

בתקופה שעד מלחמת ששת הימים התחזקה המגמה שהוביל רמ"ח איסוף אל"ם אלי זעירא, שהמודיעין האלקטרוני ובמרכזו הסיגינט (אז – האזנה) הוא גורם דומיננטי בסל האיסופי. מערך האיסוף האלקטרוני הוגדל. הורחב כיסוי מקורות סיגינט בעולם הערבי באופן אינטנסיבי, כולל כניסה לתחומים חדשים; ונוצרו יכולות מבצעיות שהביאו לפריצות דרך איסופיות לתחומים ולהיקפים שלא נודעו עד אז. יחידה 515 זכתה לתנופה בשל הערכת מצב מודיעינית שהעמידה בראש הצי"ח את ההתרעה מפני תקיפה אווירית מצרית על הכור בדימונה, היערכות שנקראה "סנטור". כיסוי חיל האוויר המצרי חייב התארגנות חדשה וקשר הדוק מאוד עם ענף המודיעין (ענף 4) במפקדת חיל האוויר. בתקופה זו נכנסו לארצות ערב מערכות רדיו טלפון חדשות, ולמרות מאמץ רב של הערבים לשמור על ביטחון שדה, יחידה 515 התמודדה בהצלחה עם כיסוי אפיקים רבים יותר ועם יותר מידע בדיבור, לא רק במורס. התח"ל (קשר חו"ל של ארצות ערב עם הנציגויות שלהן בעולם) היה מקור חשוב למידע מדיני. בתקופה זו לא היו לוויינים, לא כבלים תת-ימיים ולא אינטרנט. באותה תקופה נכנס גם כיסוי האלינט לפעולה – מעקב אחר מכ"מים נייחים ומוטסים. המכ"ן – מגלה הכיוון של מערכות הקשר הערביות – הוסיף מימד חשוב "היכן ערוך האויב". חיל האוויר תרם במלחמה ליכולת הכיסוי של יחידה 515 כאשר פגע בקשר הקווי של המצרים כדי לאלץ אותם להעלות רשתות לאוויר[18]. מבצע "מוקד" שפתח את מלחמת ששת הימים התבסס על המודיעין האיכותי שסיפקה יחידה 515 עד שעת ה-ש.

מלחמת ששת הימים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־6 ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, קלטה היחידה את שיחת נאצר-חוסיין. בשיחה זו, נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הוליך שולל את חוסיין, מלך ירדן וטען כי חיל האוויר המצרי הולם מהבוקר בשדות התעופה של ישראל, אף על־פי שידע כי חיל האוויר שלו הושמד ברובו יום קודם במסגרת מבצע מוקד. נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את מעורבותו במלחמה ואולי להקל על מצרים. בשעה זו העולם, כולל תושבי ישראל, עדיין לא ידעו את גודל ההצלחה הכוללת ביבשה ובאוויר בשל דרישתו של שר הביטחון משה דיין לקיים ערפל קרב כבד.

נאצר הציע ששניהם יצהירו בבוקר כי בהתקפה על שדות התעופה במצרים ובירדן השתתפו מטוסים אמריקניים ובריטיים, שהמריאו מנושאות מטוסים במזרח הים התיכון.

השיחה שנקלטה הושמעה בגלי צה"ל על פי החלטת משה דיין, חרף התנגדותו של ראש אמ"ן, האלוף אהרן יריב, שחשש שעקב פרסום נוסח השיחה ועצם העובדה שנקלטה, ייחשפו מקורות ודרכי עבודה. הייתה זו הפעם הראשונה שישראל פרסמה שיחה שנקלטה על ידיה. ההחלטה לפרסם את השיחה התקבלה מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות השקר לגרור את ברית המועצות למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במקרה שארצות הברית תתערב לצד ישראל. כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד הם מרמים זה את זה. לימים הצהירו חיילים ששרתו ביחידה בתקופה שחשיפת השיחה אכן גרמה לירידה בכמות יירוטי השיחות[19][20].

בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים סייעה היחידה לשב"כ לאתר פעילות סוכנים משדרים מסיני למודיעין המצרי[21].

מלחמת ההתשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמטכ"ל חיים בר-לב עם סגל בכיר ביחידה 848, 1970. מימין: חיים רוטמן, אברהם שרוני, יצחק מאירי, חיים סטרנין, עודד זך. ראשון משמאל שלמה ענבר, מפקד היחידה.

באוגוסט 1968 שונה שם היחידה ל"יחידה 848" (קרי: שמונה-ארבע-שמונה). בעקבות טיבוע המשחתת "אילת" ולקחיו, תגברה היחידה את יחידת ההאזנה של חיל הים יחידה 663.

ב-1968 הגיעו המצרים להבנה כי עליהם לפתח את נושא הסיגינט והקימו את מנהלת הלוחמה האלקטרונית ששילבה יכולות מודיעיניות עם יכולת חסימה ושיבוש של מערכות תקשורת של האויב, כל זה בסיוע סובייטי[22]. במסגרת פעילות המודיעין המצרי פעלה מג'מועה קרב 39, אשר מיולי 1969 עשתה שימוש בבלון בשדה התעופה באבו טור למטרות איסוף מודיעין מעבר לסוללת העפר שהקים צבא מצרים לאורך תעלת סואץ[23].

בעקבות מלחמת ששת הימים הקימה היחידה בסיסי האזנה באום חשיבה ובבלוזה שבסיני, בחרמון ובתל אביטל שברמת הגולן וביהודה ושומרון[24].

מלחמת ההתשה היוותה נקודת זינוק ליחידה בכל התחומים שהובלו על ידי אל"ם שלמה ענבר, אשר הגיע לפקד על היחידה כבחירתו האישית של ראש אגף המודיעין, האלוף אהרון יריב. בתקופה זו נענה אגף כוח האדם לדרישת יריב לתגבר את היחידה ב-94 גברים לצורכי האזנה בחזית התעלה[25].

בשנת 1969 הותקן ביחידה מחשב IBM 360/44, שנועד לעיבודים עתירי חישובים. היה זה המחשב הראשון שהותקן בצה"ל מחוץ לממר"ם.

במרץ 1970 העבירה היחידה ידיעה שמחזקת את ההבנה שהכוח הסובייטי שהגיע למצרים נועד לפעול עצמאית. סימן נוסף לכך היה קליטת סוללת SA-3 סובייטית באלכסנדריה במסגרת כיסוי האלינט של היחידה[26].

עד סוף שנות השישים נשען המוסד על היחידה, למעקב אחר התקשורת בין אנשי הפח"ע וקשריהם עם תשתיות לסיוע מבצעי שהקימו בארצות שונות. צבי זמיר קבע שההיענות לבקשות המוסד לא תאמה את צרכיו המבצעיים והחליט להקים במוסד יחידה שהתמחתה בתחום הטכנולוגי – "פרודות", שתעניק מענה לוגיסטי בזמן אמת לצרכים המבצעיים. אמ"ן לא ראה בעין יפה את השינוי המוצע ולא שיתף פעולה. במקביל להקמת "פרודות" הוקמה במוסד פונקציה לתקשורת אלחוטית עם סוכני המוסד, שפעלה במקביל ליחידה 220 של אמ"ן, במטרה להתגבר על עיכובים בהגעת תשדירים מסוכנים מתריעים[27].

מבצע תרנגול 53 יצא לפועל כדי לנצל את “התחכמותו” של מפקד זירת ים-סוף המצרי. הלה החליט להציב מכ”ם רוסי P-12 פעיל באתר דמה באזור ראס ע’ארב, בצד המערבי של המפרץ. הרעיון היה להטעות את חיל-האוויר הישראלי ולמנוע את השמדתו, כגורל מכ”מים אמיתיים אחרים. אתר דמה אינו מוגן כאתר אמיתי וכאלה לא היוו אתגר ל”ארטילריה המעופפת” של ישראל. התרגיל נקלט בתעבורת הקשר של יחידה 8200 והמידע הועבר לאמ”ן. האגף הציע לרמטכ”ל לחטוף את המכ”ם המצרי. חיים בר-לב, הרמטכ”ל, אישר את המבצע, שבוצע ללא תקלות[28].

כישלון ההתרעה במלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני פרוץ המלחמה מנתה יחידה 848 כ-3,400 חיילים, והיא קיבלה 85% מתקציב אמ"ן[29]. לרשות היחידה עמדו, בין היתר, "האמצעים המיוחדים", שהיו אמצעי איסוף מודיעין אותות של צה"ל שהותקנו במצרים, ואמורים היו לספק מידע אמין על כוונת המצרים לצאת למלחמה. בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים פנו מפקד יחידה 848, אל"ם יואל בן-פורת וראש מחלקת איסוף, אל"ם מנחם דיגלי, אל ראש אמ"ן, האלוף זעירא, ודרשו להפעיל את האמצעים המיוחדים, במטרה לברר האם תנועות הצבא במצרים הן הכנה למלחמה, או שמדובר בתרגיל בלבד. הם נענו בשלילה על ידי זעירא, ובהמשך דחה זעירא גם פנייה דומה של ראש מחלקת מחקר, תא"ל אריה שלו. בסופו של דבר ניתן אישור להפעלת האמצעים המיוחדים רק בבוקרו של 6 באוקטובר, שעות ספורות לפני שפרצה המלחמה. אצל מקבלי ההחלטות, הרמטכ"ל דוד אלעזר ושר הביטחון משה דיין, נוצר הרושם שהאמצעים המיוחדים הופעלו כבר ימים אחדים קודם לכן, וביודעם את מהותם של האמצעים המיוחדים, נתנו משקל רב להערכתו של זעירא שלא צפויה מלחמה.

בספר שפרסם תא"ל שלו בשנת 2006, הוא טען כי ב־4 באוקטובר 1973 קלטה יחידת איסוף מידע בעל משמעות התרעתית גבוהה, אך זו לא הגיעה למחלקת המחקר אלא כעבור שלושה חודשים[30].

יואל בן-פורת מספר בספרו "נעילה" על מברק מוצפן שפענח ראובן ירדור ב-5 באוקטובר סמוך לשעה 5 בערב (21 שעות לפני פרוץ הקרבות), שהבהיר מעל לכל ספק כי המלחמה עומדת לפרוץ. את המברק שלח שגריר עיראק במוסקבה למשרד החוץ בבגדאד, ובו דיווח כי פינוי נתיני ברית המועצות מסוריה וממצרים בא בעקבות כוונת הסורים והמצרים לפתוח במלחמה. ההתרעה עוכבה באגף המודיעין ולא הגיעה בזמן לרמטכ"ל אלעזר[31]. קיימת הערכה שהדיווח על המברק, שלא הופץ בזמן ולא הוערך כראוי, לא היה משנה את הערכת המצב של הרמטכ"ל והסובבים אותו: סגנו, ראש אמ"ן, מפקד חיל האוויר ואחרים, גם לו היה מופץ בזמן, כי לא יכול היה לסדוק את חומת הביטחון העצמי והאמונה ביכולת אמ“ן לתת התרעה צבאית 24 שעות מראש, כפי שלא עשו זאת ידיעות נוספות שהצטברו בימים שלפני המלחמה[32]. מפקד היחידה, תא“ל יואל בן פורת, עשה מאמץ נואש לשכנע כי המלחמה קרבה, אך לא הצליח בכך, אף על פי שהיו הרבה מאוד סימנים מעידים בשטח ובעולם המודיעין שהמלחמה עתידה לפרוץ[33].

הייתה כוונה בתוכנית המלחמה המצרית באוקטובר 1973 לכבוש את רכס אום ח'שיבה עליו ישבו בסיס ההאזנה המרכזי "בבל", החפ"ק הפיקודי "דבלה" ויחידות נ"מ ול"א של חיל האוויר. המשימה הוטלה על חטיבה אמפיבית 130, אך היא לא בוצעה[34].

בתחילת מלחמת יום הכיפורים, נכבש מתקן של היחידה במוצב החרמון בידי כח קומנדו סורי. 13 חיילים, ששרתו במוצב נשבו, וחייל אחד אלפרד אקסלרד נהרג בשלב הכניעה ב-7 באוקטובר. בין החיילים שנפלו בשבי היו עמוס לוינברג, קצין בינה רשתית (קב"ר), ששהה במוצב החרמון בעת שכוחות צנחנים סורים כבשו את המוצב. לוינברג סיפק לשוביו מידע סודי רב על היחידה וזכה עקב כך לכינוי "הקב"ר המזמר". בין השבויים היו אפרים זינגר וסמ"ר דני יוסף (בדצמבר 2022 הועלה לדרגת רס"ן)[35] ואחרים[36]. 3 מחיילי היחידה שסופחו למתקן ערב יום הכיפורים (קצין ו-בד"א) הצליחו לסגת יחד עם מפקד המוצב ונוספים והגיעו לקו כוחות צה"ל. הקצין חזר מיד ליחידה והשתלב בענף הטכני ממנו יצא.

ב-19 ביוני 2023 התקיים ביחידה מפגש ראשון מזה 50 שנה עם פדויי השבי מהיחידה[37].

לאחר מלחמת יום הכיפורים שונה שם היחידה לשמה הנוכחי, "יחידה 8200".

היערכות היחידה בעקבות הסכם השלום עם מצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יוזמת השלום של נשיא מצרים אנואר סאדאת ב-1977 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979, במסגרתו פינתה ישראל את חצי האי סיני והתייצבה על קו הגבול שנקבע בהסכם. במהלך התקופה הזאת התארגנה היחידה לפרק את כל בסיסיה בסיני בתוך שלוש שנים (עד אפריל 1982). היחידה עשתה זאת בשני שלבים. בשלב הראשון (עד לאוקטובר 1981) פורק המערך הקדמי במרכז סיני ובקרבת תעלת סואץ, והוקם מערך ביניים לאורך הקו שחצה את סיני מאל עריש ועד לשארם א-שייח'. בשלב השני (עד לאפריל 1982) פורק מערך הביניים בסיני והוקם מערך הקבע של היחידה ממזרח לגבול ישראל-מצרים. כל זה נעשה תוך שמירה על רצף הכיסוי המודיעיני לאפשרות של מהפך מדיני או צבאי[38].

  • בסיסי 8200 בסיני

סוף המאה העשרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התשעים של המאה העשרים נערך מבצע הסייבר ההתקפי הראשון של צה"ל, "מבצע 102" על ידי יחידה 8200[39].

המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2004 פרסמה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק דו"ח, ובו הציעה בין היתר להוציא את היחידה ממסגרת אגף המודיעין ולהפוך אותה לסוכנות מודיעין אותות (סיגינט) לאומית, בניהול אזרחי, בדומה למצב בארצות הברית ובבריטניה – הצעה שלא יושמה עד כה[40].

ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת וועדת המשנה לשירותים חשאיים, אמר: "בנושא 8200 המלצנו על הקמת ועדה מקצועית שתכלול נציגי כל השירותים המרכזיים: אמ"ן, מוסד, שב"כ והמועצה לביטחון לאומי. זו תהיה ועדה שתבחן שלוש חלופות: האחת, מהפכה מתונה שבה תושאר היחידה בצה"ל, אולם תמונה לה מעין מועצת מנהלים חיצונית שייכללו בה נציגי אמ"ן, המוסד, השב"כ והמל"ל; ואשר תקבע את הצי"ח ותתווה את סדרי העדיפויות בבניין הכוח והיכולות לטווח ארוך. השנייה: הוצאת היחידה מצה"ל והפיכתה לרשות סיגינט לאומית כמקובל במדינות המערב. השלישית: השארת המצב הקיים על מעלותיו וחסרונותיו."[41].

לפי מסמך אמריקני מודלף, בזמן מלחמת לבנון השנייה, מפקד היחידה ביקש מידע מנציג הסוכנות לביטחון לאומי, בעיקר על בכירי חזבאללה שהיו יעדים לחיסול[42][43].

לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 (בתקופתו של ראש אמ"ן עמוס ידלין), הפכה יחידה 8200 לחוד החנית של לוחמת הסייבר ההתקפי[44].

ביולי 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על מה שהוגדר "הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל" בשנים התשע"א-התשע"ג (2011–2013)[45].

במאי 2017 העניק הרמטכ"ל גדי איזנקוט ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "יוזמה והובלת פעילות רחבה ומגוונת, חדשנית ופורצת דרך בשנים האחרונות... תרמו תרומה כוללת לביטחון המדינה והצלת חייהם של רבים בארץ ובעולם"[46][47].

ב-21 בפברואר 2018 פורסם כי יחידה 8200 השיגה "ידיעת זהב" לגבי פיגוע אווירי גדול שדאעש עמד לבצע באוסטרליה. היא העבירה אותו למודיעין האוסטרלי שסיכל את הפיגוע ועצר את המחבלים לפני ביצועו[48]. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר שישראל סיפקה מודיעין צבאי שבאמצעותו סוכלו למעלה מ-30 פיגועים של דאעש בעולם.

עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020, הוקם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, כמסגרת מחקר וניתוח מידע של אגף המודיעין ושתוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. במסגרתו פועלים בין השאר גם מידענים ומנתחי מידע מיחידה 8200[49].

במהלך תקופת המאבק במגפה ועם הטלת הסגרים, מעת לעת, סייעה היחידה למערכת החינוך באמצעות הדרכות פרטניות של בני נוער בעיקר אלה שלמדו לקראת בחינות הבגרות[50]. כמו כן פיתחה מערך סיוע למורים להתמודד עם מערכות משרד החינוך ללימוד מרחוק (ZOOM, וואטסאפ וכדומה)[51].

בפברואר 2021 זכו שתי מערכות שפותחו על ידי המרכז לבינה מלאכותית ודאטה סיינס ביחידה לפרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת ע"ש אל"ם עוזי יאירי. המערכות הן "אלכימאי", שנועדה לטפל בהתרעה שמגיעה מאחד הגבולות, מקטלגת את חשיבותה ואילו כלים יש להפעיל כדי לקבל את כל המידע הנחוץ כדי לנטרל אותה. המערכת יודעת להתחבר לכל פלטפורמות האיסוף וכן לעדכן את הלוחמים בלחיצת כפתור. המערכת השנייה נקראת "צל" (SHADOW), והיא מנוע החיפוש של 8200. היא מסוגלת לספק תוך זמן קצר את כלל הפרטים של מטרה כלשהי בכל סוגי המדיה[52].

מערכת חדשה שפותחה בתחילת 2021 נקראת "הבשורה". זוהי אפליקצית המלצות אוטומטית למטרות. במבצע "שומר החומות" המערכת פעלה ויצרה מאות מטרות חדשות בארבעה ימים בלבד[53].

ב-28 ביוני 2022, חשף סגן מפקד יחידת 8200, כי היחידה סיכלה ניסיונות להשתלטות על מערכות המים המרכזיות של ישראל. היחידה זיהתה גם כי יריב מסוים תקף את ישראל ותוך כדי זיהתה שאותו תוקף ניסה גם לפעול כנגד תחנות כוח בארצות הברית. זו הייתה האינדיקציה הראשונה להתקפה זו. את האיום הצליחה היחידה למנוע באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם השותפים האמריקאים של היחידה. סגן מפקד היחידה קבע כי היחידה מהווה שחקן מרכזי בתחום הסייבר בישראל ומעבדת את המידע באמצעות כלים שפותחו ביחידה. המידע שמתקבל, מגיע ממקורות שונים כולל משותפים[54].

בכתבה בעיתון האמריקני ניו יורק טיימס מ-27 במרץ 2024 צוין 8200 משתמשת בתוכנה לזיהוי פנים. התוכנה נשענת על טכנולוגיה של חברת קורסייט הישראלית שבתחילת המלחמה סייעה לבתי חולים בארץ לזהות נפגעים במתקפת הפתע של חמאס. לפי הכתבה, התוכנה מסתייעת גם ב"גוגל תמונות" ומאפשרת לזהות פנים מתוך קהלים גדולים ומתוך צילומים של כלי טיס בלתי מאוישים[55].

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

על פי תחקיר של הניו-יורק טיימס 8200 הפסיקה להאזין לרשתות הקשר הטקטיות של החמאס כשנה לפני התקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ובכך איבדה יכולת להתריע מפני ההתקפה ולסייע לכוחות שנלחמו בזמן ההתקפה[56][57].

תחקיר בניו יורק טיימס מגלה עוד כי תוכנית המתקפה של ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר הגיעה לידי צה"ל יותר משנה לפני שזו קרתה. גורמי ביטחון ומודיעין ישראלים דחו את התוכנית כשאיפות בלבד, בטענה שיהיה קשה מדי לחמאס לבצע אותה. לפי הניו יורק טיימס המסמך, שקיבל את השם "חומת יריחו" ומשתרע על פני 40 עמודים, פירט נקודה אחר נקודה בצורה מדויקת את תכנון הפלישה של החמאס אך לא כלל תאריך לביצוע[58], מאוחר יותר התברר כי חמאס תכנן לבצע את המתקפה בליל הסדר אך בעקבות העלאת הכוננות בצה"ל, הוא דחה את המתקפה לשמחת תורה.

ביולי 2023, אנליסטית בכירה, רס"ב ו' ועוד קצין ונגדים נוספים ביחידת 8200 התריעו כי חמאס ערך תרגיל אימונים אינטנסיבי בן יום שלם שנראה דומה למה שתואר בתוכנית "חומת יריחו", אך התרעות אלו נדחו על הסף. בהתכתבות בין הנגדית לנושאי תפקיד בכירים במודיעין אוגדת עזה ומודיעין פיקוד הדרום עמדה הנגדית על דעתה ועיקר טענתה הייתה שהחמאס מתכוון לבצע את התוכנית של "חומת יריחו"[59] שהושגה על ידי 8200 בסוף שנת 2022[60]. הנגדת מיחידה 8200 של אגף המודיעין שהתריעה בהתכתבות על אימון חריג של חמאס ברצועה טרם מתקפת ה-7 באוקטובר, תיארה תרגיל יוצא דופן של ארגון הטרור ובו עדכנה על המשתתפים בתרגיל של החמאס, ובהם מפקדים ולוחמים, השתתפות כוחות רכובים. וכן תורגלו תרחישים שונים ובהם הפלת כלי טיס, השתלטות על ישוב ישראלי, כולל הרג של חיילים, הנפת דגל, וגם תקיפה של מבנה ציבור. בהערכה גסה השתתפו בתרגיל באופן אקטיבי קרוב ל-200 לוחמים ממערכים שונים, ומול קהל צופים בכיר מאוד כולל ציון פרטי שמותיהם ותפקידיהם של הבכירים שצפו באימון[61].

ביולי 2024 בחדשות סוף-השבוע של ערוץ 12 פורסם תחקיר על כל הכשלים שגרמו למחדל במתן ההתראה למלחמה. בתחקיר דווח כי עם תום מבצע צוק איתן ולאחר גיבוש מסקנות על פערים מודיעיניים באמ"ן הוחלט להקצות משאבים אשר יאפשרו להתקרב למעגל קבלת ההחלטות בחמאס. מספר שנים לאחר צוק איתן 8200 מייצרת מערכת אשר משפרת דרמטית את יכולת האיסוף על חמאס. עוד דווח בתחקיר כי, באפריל 2022 המערכת סייעה להפיק את תוכנית הדגל של חמאס - תכונית הפלישה שתיקרא לימים בישראל "חומת יריחו". על מערכת זו קיבלה היחידה את פרס ביטחון ישראל[62].

ביוני 2023, תפעול המערכת הקשה מאוד על אנשי היחידה. כתוצאה מכך החליט מפקד היחידה יוסי שריאל לסגור אותה. לאחר התנגדות מטעם אחת הקצינות ביחידה, החליט שריאל שבסופו של דבר לא לסגור את המערכת. עם זאת היא תנוהל בעדיפות מאוד נמוכה. עוד נמצא נמצא בתחקיר כי זמן קצר לפני מתקפת הפתע הייתה הזדמנות פז להביא פריצת דרך טכנולוגית באמצעות המערכת אשר יכלה לאפשר תמונת מצב אחרת ערב המתקפה. עבודה של תיקון המערכת דרש כך לפי התחקיר כשבוע של עבודה, ומפקד היחידה שריאל החליט שזה מיותר. כמו כן דווח כי בליל ה-6 באוקטובר הייתה תקלה במערכת הזו שתוקנה רק כאשר בשלב שמחבלי חמאס פשטו במתקפת הפתע על יישובי עוטף עזה. בכירים לשעבר באמ"ן מסרו כי בתקופת מפקד היחידה הקודם אסף כוחן המערכת תוחזקה באופן שוטף, היו מעט תקלות ורוב רובו של הזמן היא הפיקה את המידע[62].

מבנה ארגוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה אחראית על מספר בסיסים העוסקים בעשייה מודיעינית, הידוע שבהם שכן בעבר במוצב החרמון. הבסיס המרכזי של היחידה נמצא בגלילות[63], שם ממוקמים מפקדת היחידה והמרכז הטכני, וסמוך לקיבוץ אורים בנגב מפעילה היחידה את בסיס "ירקון", אחד מבסיסי ההאזנה הגדולים ביותר בעולם[64][65][66].

יחידות משנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה מבצעית 8200

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת ששת הימים (1967) היו מחלקות "ביקורת קשר" במסגרת מחלקות המודיעין הפיקודיות (צפון, מרכז, דרום), כאשר הכלים (זחל"מים ו-נ"נים) היו בימ"ח הפיקודי והחיילים היו אנשי יחידה 515 שהוכשרו על ידה, והצטוותו לכלים שבפיקוד, בעת חירום או במלחמה. אחד מלקחי המלחמה היה להעביר את האחריות על המסגרות הפיקודיות הללו ליחידה 848 שתאכסן את הכלים (זחל"דים ונ"נים), תאמן ותכשיר את הצוותים המאיישים אותם במסגרתה. בעת חירום או במלחמה היחידה תספח אותם לפיקודים ולאוגדות בהתאם לתוכניות המבצעיות. כך הוקם ביחידה הגדוד הנייד (גנ"ד) בפיקוד סא"ל שמחה ביברמן. לראשונה פעל הגדוד, במתכונת החדשה, במלחמת יום הכיפורים (1973). מחלקות ההאזנה הוכפפו לאוגדות הלוחמות וליוו אותם לאורך המלחמה. דוגמאות בולטות לתרומתן היה בצוות הגנ"ד באוגדה 36, בפיקודו של דייב הרמן, שאיתר את הכח העיראקי שהגיע לתגבור הסורים ברמת הגולן, ובצוות הגנ"ד בפיקודו של ברוך כמיל באוגדה 162, שסייע להשמיד את חטיבת השריון 25 המצרית בסיני במארב שריון באזור האגם המר הקטן. בהמשך הקרבות, נהרג הקב"ר סרן אבישי בן צבי, לאחר שהעביר התרעה על הפגזת חפ"ק מפקד האוגדה בגבל גניפה. במלחמת של"ג (1982) מחלקת הגנ"ד באוגמ"ר 91 קלטה מידע חיוני שהביא לחילוצו של החייל אפי טלבי, שנקלע בטעות למחנה פליטים בצור ונחשב נעדר או שבוי עד שחולץ[67]. מחלקת גנ"ד חברה לאוגדה 96 שנחתה בשפך האוואלי, ובנוסף חוליית האזנה שפעלה גם מסטי"ל בלב ים קלטה ודיווחה למודיעין האוגדה על רשת ניהול אש של הפת"ח. בהמשך הלחימה הסתייעה חטיבה 35 בדו"חות האזנה ממחלקת הגנ"ד שבאוגדה[68].

בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה (2006) אורגן מחדש הגנ"ד והפך ליחידת המשנה שתפקידה לאסוף מודיעין עדכני ולהעבירו בזמן אמת לכוחות הלוחמים[69]. בעבר, הלוחמים ביחידה עברו טירונות בבא"ח חיל האיסוף הקרבי במחנה מגן סיירים שבערבה. בשלהי העשור השני של המאה ה-21, הטירונות היא בבא"ח גולני עם גדס"ר גולני. במהלך הטירונות הלוחמים עוברים הכשרת רובאי בסיסית בדרגה 07. הלוחמים פועלים בתנאי שטח מורכבים בפעילויות מבצעיות מיוחדות בכל הגזרות. הם מסייעים באיסוף מודיעין ללחימה עבור יחידות עילית כמו שייטת 13 וסיירת מטכ"ל. אנשי היחידה מסכלים טרור בזמן אמת ומהווים גורם משפיע ביכולת ההתרעה של צה"ל[70]. הגדוד לקח חלק במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן[71].

יחידת מעוף רחב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל מעוף רחב

"מעוף רחב" היא יחידה מבצעית רב־זרועית המשותפת לאגף המודיעין ולחיל האוויר ומשלבת בתוכה גם אנשים מחיל הים אשר פועלת מבסיס נבטים. תפקידיה הם איסוף, הפקה ועיבוד מידע על בסיס מומחיות במחקר חתימות דיגיטליות והאזנה, לצורכי התרעה ולחילול מטרות. משימותיה הבולטות של היחידה הן הגנה על שמי המדינה, השגת עליונות אווירית וימית ואבטחת כוחות באוויר ובים. מערך ההפקה המודיעיני לוקח חלק בליווי פעילויות מבצעיות לאורך כל ימות השנה גם בשלב המקדים, במהלך הביצוע ובשלב האוחר. היחידה הוקמה כרב־זרועית בשנת 2016 תחת סמכות חיל האוויר, בהנחיה מקצועית של יחידה 8200 למד"ן ומד"ן. כוח האדם המאייש את היחידה מקבל הכשרה בסיסית באמ"ן ובלמד"ן, אך כפוף לחיל האוויר. בסביבת עבודה אחת משרתים לובשי מדים כחולים, לבנים וירוקים, שפועלים יחד לאותה משימה ולעיתים גם חולקים את אותו המקצוע[72][73].

היחידה פועלת בעזרת מטוסי גאלפסטרים G-500 ("שביט") שבטייסת 122[74].

יחידות משנה לשעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת חצב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל יחידת חצב
ערך מורחב – יחידת חצב

יחידת חצב, עסקה באיסוף מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט): שידורי טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט. החל מהמאה ה-21 היחידה עקבה בעיקר אחרי רשתות חברתיות[75]. תרגום הידיעות השונות היווה חלק ממה שמוגדר "מודיעין בסיסי", הנאסף על ידי יחידות החיל. בדצמבר 2021 נסגרה היחידה וחייליה פוזרו בתוך מסגרות המשנה של יחידה 8200[76].

מקומן של נשים ביחידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך שנים מילאו נשים, לצד גברים, תפקידים מקצועיים בתחומי ההפעלה, שלישות ורווחה, בעיקר כחיילות בדרגות שעד רס"ן.

בשנת 1981 קודמה אילנה דותן לדרגת סא"ל, והייתה הקצינה המקצועית הראשונה ביחידה שמונתה לדרגה זו, בהיותה ראש ענף.

בשנת 2006 בתקופת מלחמת לבנון השנייה עמדה סא"ל ש' בראש אחת מזירות העימות[77]. בשנת 2008 מנתה קבוצת הנשים בדרגת סא"ל ביחידה שבע נשים, שהוצבו לתפקידים בכירים גם במערכים הטכנולוגיים, הפיקודיים והמודיעיניים של היחידה.

בשנת 2010 מונתה סא"ל רונית לבבי מורד לתפקיד מפקדת "חצב". בשנת 2014 מונתה לתפקיד רמ"ט היחידה והועלתה לדרגת אל"ם[78].

ביולי 2021 מונתה אל"ם ג. לתפקיד סגנית מפקד היחידה לדיגיטל[79]. בינואר 2022 אושר מינוייה של אל"ם ג. לתפקיד רמ"ט (ראש מטה) היחידה[80]. אל"ם ג. היא הקצינה השלישית בדרגת אל"ם ביחידה לצד מפמ"רית מרכז הסייבר, אל"ם ל.

מפקדי היחידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
סא"ל מרדכי אלמוג 1948 - 1952 שם מלא - מרדכי ורצמן אלמוג
סא"ל אברהם אילוני 1952–1957
סא"ל עמינדב פרי 1957–1959
סא"ל אברהם אילוני 1959–1961
סא"ל ראובן בלום 1961–1966
אל"ם אברהם אילוני 1966–1969
אל"ם שלמה ענבר 1969–1972 לימים קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, ראש מפא"ת ונספח צה"ל בוושינגטון
אל"ם יואל בן-פורת 1972–1976 מפקד היחידה במלחמת יום הכיפורים
תא"ל אריה בנטוב 1976–1980
תא"ל ראובן ירדור 1980–1984
תא"ל מוטי דוראון 1984–1987
תא"ל אלי בר 1987–1990
תא"ל אהרן זאבי-פרקש 1990–1993 לימים ראש אמ"ן
תא"ל חנן גפן 1993–1997
תא"ל פנחס בוכריס 1997–2001 לימים מנכ"ל משרד הביטחון
תא"ל יאיר כהן[81] 2001–2005
תא"ל דני הררי[82] 2005–2009
תא"ל נדב צפריר 2009–2013 מעוטר צל"ש הרמטכ"ל מתקופתו בסיירת מטכ"ל[83]
תא"ל אהוד שניאורסון[84] 2013–2017
תא"ל אסף כוחן[85][86] 2017–2021
תא"ל יוסי שריאל[87][88] פברואר 2021–מכהן מפקד היחידה במלחמת חרבות ברזל[89]

פעילות היחידה בקהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה פועלת גם במרחב החינוכי והקהילתי בכמה תוכניות[90][91].

תוכנית "עתיד"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה, בנתה היחידה תוכניות התמודדות עם פערים בתחום השפות ערבית ופרסית. לצורך כך בנתה היחידה את תוכנית "עתיד", המשותפת ליחידה ולרשת בתי הספר "ברנקו וייס". התכנית כוללת אימוץ כיתות משני בתי ספר בפריפריה, בהדגשת תלמידי מב"ר (מסלול בגרות רגיל). המטרה היא לאפשר לתלמידים להשיג תעודת בגרות איכותית, להתגייס ליחידה ולשרת בה בתחומי הליבה. במסגרת התכנית זוכים התלמידים גם לשיעורי עזר מחיילי היחידה, העושים זאת בהתנדבות ומגיעים לבתי הספר שלוש פעמים בשבוע. התכנית כוללת: מסלול לימודים מובנה מכיתה י' עד י"ב, במסגרתו הכנה לשירות הצבאי, במגמת מזרחנות, המשלבת את לימוד השפה הערבית ברמה של חמש יח"ל, פעילויות מיוחדות בזמן הלימודים ובחודשי הקיץ, סיוע וליווי צמוד של היחידה להצלחה מרבית בבחינות הבגרות, אפשרות לשירות קבע ופתיחת אפיקים לבניית העתיד[92].

תוכנית "מגשימים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2011 הושקה תוכנית "מגשימים". התכנית נפרשת מכיתה י' ועד י"ב, במסגרתה ילמדו בקבוצות קטנות של 20 תלמידים, והם יקבלו כ-500 שעות הכשרה בתחומי יכולות תכנות, פיתוח, עיבוד מידע ואלגוריתמיקה. שיעורים פרונטליים ומקוונים יתקיימו לצד פעילויות מיוחדות כגון האקתונים, ימי שיא ומחנות קיץ. על פי התכנון, עד שנת 2025 ילמדו בתוכנית קרוב ל-4,000 תלמידים ברחבי ישראל. התוכנית מובלת על ידי מערך הסייבר הלאומי בשיתוף עם יחידה 8200, קרן רש"י, רשות התקשוב, המרכז לחינוך סייבר, הטכניון, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, חברת גוגל, רפאל וקרן חוסידמן. מערכי השיעור פותחו על ידי מערך הסייבר הלאומי והמרכז לחינוך סייבר, בשיתוף והנחיה צמודה של פרופ' אורן קורלנד מהטכניון, ויחידת הנתונים של 8200[93].

יחידת גשרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2022 השיקה היחידה יחד עם משרד החינוך מיזם חדש מסוגו במסגרתו מועברים שיעורים במקצועות ההיי-טק לתלמידי חטיבות הביניים בשדרות, בטבריה ובעוד מוקדים בפריפריה כדי לצמצם את הפערים בהזדמנויות מול תלמידי המרכז. המדריכים והמדריכות במיזם הם מחיל החינוך בצה"ל שקיבלו הכשרה וליווי ביחידה 8200[94].

אותות ושיתופי פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה מתנדבת לפעילויות חברתיות וקיבלה את אות הנשיא למתנדב לשנת 2005[95]. בין היתר, היחידה שותפה בפעילות עמותת אור לחינוך.

אותות הערכה והצטיינות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקס הענקת אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, פברואר 2021

באוקטובר 1970, בערב ראש השנה, העניק ראש אמ"ן האלוף אהרון יריב ליחידה את דגל היחידה. בין שאר דבריו בטקס אמר: ”היחידה שצריכה להישאר אלמונית בגלל חשאיות תפקידיה הוכרה הכרה רשמית, לא פומבית, על ידי צבא ההגנה לישראל... היחידה שתורמת את התרומה החיונית ביותר לביטחונו של עם ישראל שלא בלחימה, התרומה המודיעינית מהמדרגה הראשונה, מטבעו של עניין לא ניתן לפרסם את הדברים... לצערנו, בעקבות מלחמת ששת הימים יצא שמו של פועלה של היחידה בחוצות עולם, אבל הפרטים אינם ידועים, ברוך השם עד היום... לא ידועה גם המסירות הבלתי פוסקת שבה עובדים אנשי היחידה מזה שנים רבות...”

ביולי 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על מה שהוגדר "הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל" בשנים התשע"א-התשע"ג (2011–2013).

במאי 2017 העניק הרמטכ"ל גדי איזנקוט ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על ”יוזמה והובלת פעילות רחבה ומגוונת, חדשנית ופורצת דרך בשנים האחרונות... תרמו תרומה כוללת לביטחון המדינה והצלת חייהם של רבים בארץ ובעולם”.

בפברואר 2021 העניק הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי אות הערכה מטעם הרמטכ"ל ליחידה והסביר ”זה המקום לחזור ולהדגיש שצה"ל פועל ויפעל מול האיומים המסכנים אותו במעגל הקרוב ובמעגל הרחוק, וכרגיל הוא יעשה זאת באמצעות המודיעין המשובח שאגף המודיעין מספק לו, ומאחת הרגליים המרכזיות ביותר שלו שהיא כמובן יחידה 8200. על העבודה יוצאת הדופן הזו, 8200 מקבלת הבעת הערכה ברורה. על ביצועיה וגם על השותפות עם כל המפקדות במטה הכללי וארגוני הביטחון במדינת ישראל. כולנו נהנים מאיכות מודיעין מעולה שמבוססת על פריצות דרך חסרות תקדים”[96].

במרץ 2022 זכה בסיס "מרחב תיכון" בפרס הרמטכ"ל לשנת 2022. הפרס הוענק לבסיס נוכח תרומתו המשמעותית לביטחון המדינה ופעולתו אשר הובילה להצלחות מבצעיות ומודיעיניות פורצות דרך וכן על הובלת מאמצים טכנולוגיים ששימשו את תפוקת המודיעין ועשייתו. לצד העבודה המבצעית, הבסיס הוביל בחודשים האחרונים מספר פרויקטים בנושאי תרומה לקהילה ומעורבות חברתית, שיפור התשתית המקצועית וטיפוח המרכיב האנושי[97].

ביוני 2022 זכתה ביחידה במקום הראשון בפרס ההתייעלות הכלכלית המוענק מטעם היועכ"ל. הפרס ניתן לרגל הכניסה לעידן ה״ביג דאטה״. הצורך להזרים, לאחסן ולייצר תפוקות משמעותיות מהמידע הרב שקיים גורם לעלייה מסיבית בצרכי המחשוב. לאור זאת, בשנים האחרונות התחולל שינוי בפרדיגמה הטכנולוגית, וב-8200 הצליחו לקדם את ההתייעלות וניהול המשאבים בעולמות אחסון ועיבוד המידע[98].

ב-1 בנובמבר 2022 קיבל סגן מפקד 8200 אל"ם אורי סתו אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל. האות, שהוענק לאל"ם סתו, הוא אות חדש וראשון מסוגו. הענקת האות הומלצה על ידי ועדת הצל"שים בראשות נשיאת ביה"ד הצבאי העליון[99].אל"ם אורי סתו כיהן שנתיים וחצי כסגן מפקד 8200 ושירת ביחידה כ-25 שנה, במהלכן ביצע מספר רב של תפקידים בעולמות הסייבר והטכנולוגיה. לאורך שירותו, אורי הוביל מספר רב של מחקרים טכנולוגיים פורצי דרך - אשר עיצבו את התפיסה המבצעית של צה"ל בעולמות ההתקפה בסייבר, והובילו להישגים שתרמו באופן כביר לביטחון מדינת ישראל. בתפקידו כסגן מפקד 8200, היה אחראי על הובלת כלל מבצעי הסייבר של היחידה ותרם משמעותית לעליונות המודיעינית של אגף המודיעין וצה"ל בכלל הזירות. עולם הסייבר הוא מהעולמות המתפתחים המשמעותיים ביותר במערכה המודיעינית העכשווית, ופעילות יחידה 8200 בעולמות אלו היא בעלת חשיבות רבה לביטחון המדינה. במסגרת תפקידו, לאורי היה חלק משמעותי בניהול המערכה המתפתחת בסייבר אל מול איראן, והוביל מספר מבצעי סייבר בזירות שונות שתרמו באופן משמעותי לביטחון מדינת ישראל. זוהי פעם ראשונה שהאות מוענק לקצין ביחידה 8200 באופן אישי, כאשר ליחידה 8200 הוענקו עד כה 2 אותות הערכה[100].

ב-14 בנובמבר 2022, מקבלת יחידה 8200 את "אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל" על פעילותה במבצע "שומר החומות", על פי החלטת ועדת הצל"שים המטכ"לית. האות ניתן לשייטת 7 בזרוע הים ויחידה 8200 באגף המודיעין: על פעילות חשאית ותקדימית אשר אפשרה הבאת מודיעין רב ערך מזירות מרוחקות. ובנוסף ויחד עם מחלקת השתתפות וכנף 7 בזרוע האוויר והחלל, אגף המבצעים בשירות הביטחון הכללי ויחידה 8200 באגף המודיעין: על פעילותן ב"עלות השחר", שאפשרה את סיכול בכירי ארגון הטרור גא״פ, בפעילות ממוקדת וקטלנית[101].

ב-12 בדצמבר 2022 התקיים טקס הענקת פרסי הרמטכ"ל לשנת 2022. בין הזוכים הייתה תוכנית "גשרים" שהיא תוכנית המובלת על ידי חיל החינוך והנוער וחטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באגף כוח האדם, ויחידה 8200 באגף המודיעין, בשותפות עם גופים נוספים: קרן רש"י והמרכז לחינוך סייבר, מערך הסייבר הלאומי, משרד החינוך, מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי, רשויות מקומיות בפריפריה וגורמים בתעשיית ההייטק. התוכנית מצטרפת למאמץ החינוכי הרחב של הרשויות המקומיות ומשרד החינוך בפריפריה החברתית - גאוגרפית בישראל והגברת שוויון ההזדמנויות לתלמידים ביישובי הפריפריה[102].

צל"ש הרמטכ"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 קבל סא"ל שאול שמאי, מפקד בכיר ביחידה, לאחר מותו, ציון לשבח מהרמטכ"ל דוד אלעזר על תרומתו ועל הישגיו המובהקים בתחום חיוני לפעולות של צה"ל. ”בכל פעלו הצטיין במסירות ללא סייג, בכושר המצאה, במחשבה מקורית ובדבקות במשימה, שהיו לברכה ולתועלת לבטחון המדינה.”

פרס ביטחון ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי היחידה זכו מספר פעמים בפרס ביטחון ישראל על הישגים בתרומה משמעותית וייחודית לביטחון המדינה. בחלק מהמקרים לא מוזכרים שמות האנשים והיחידה. הם נכללים בטבלת מקבלי פרס ביטחון ישראל:

  • בשנת 1961 - שולה ויעקב אינגרמן[103]
  • בשנת 1961 - מאיר שפירא, מ' סטרנין, יצחק מאירי, ש' שרייבר[103]
  • בשנת 1963 - צוות המורכב מאברהם שרוני, שאול שמאי, יצחק עמבר, עזרא סופר, וזאב חוסני - "הודות לעבודתם המסורה, זכתה מערכת הביטחון להישגים חשובים"[104]
  • בשנת 1972 - ששון (ששי) יצחקי (יצחייק) - על הישגים מרשימים בתחום פיענוח צפנים[105]
  • בשנת 1973 -
  • בשנת 1975 - צוות המורכב מסרג'יו הרט, מיכה שריר ונתן צימרמן
  • בשנת 1980 - צוות[106] המורכב מדורון אידלמן[107], יהודה הרטמן וחיים הלד - על הישגים מרשימים בתחום חיוני לביטחון המדינה
  • בשנת 1984 - צוות שכלל את נוגה אלון
  • בשנת 1986 -
  • בשנת 1996 - צוות שכלל את אילון לינדנשטראוס, עופר אהרוני ונוספים
  • בשנת 1999 - צוות שכלל את טל מורן ונוספים
  • בשנת 2000 - צוות שכלל את יאיר דמבינסקי, סיגל פלד לויתן, אלעד שיאון ונוספים
  • בשנת 2003 - צוות שכלל את נדב עלה, טל סגלוב, ירון סגלוב, דרור מיכמן ונוספים
  • בשנת 2006 - צוות שכלל את ששון אליה[דרושה הבהרה], עידו ספרותי ונוספים
  • בשנת 2008 - צוות שכלל את נועם שער, יונתן דורון ונוספים
  • בשנת 2009 - צוות מהיחידה
  • בשנת 2010 - צוות שכלל את דני הררי
  • בשנת 2018[108]
  • בשנת 2019[109]
  • בשנת 2020 - פרויקט בשיתוף "המוסד", רפאל, חיל האוויר
  • בשנת 2021 - פרויקט פיתוח נגישות מודיעינית ייחודית
  • בשנת 2022 - פרויקט בשיתוף עם המוסד, השב"כ ומלמ"ב במשרד הביטחון, מטרתו פיתוח יכולות מעצמתיות, פורצות דרך. פרויקט זה, שנמשך כעשור, במגוון פעילויות נועזות וחדשניות, תוך התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים גדולים[110].
  • בשנת 2023 - מתוך הפרויקטים שזכו היו מיזם בפיתוח משותף של יחידת המודיעין 8200 ושירות הביטחון הכללי ומיזם בפיתוח משותף של 8200 והמוסד[111].

פרס ישראל על מחקר השפה הערבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 זכה אל"ם עזרא מני בפרס ישראל לבלשנות ערבית על מפעל חייו במחקר השפה הערבית במסגרת יחידה 8200. התוצר העיקרי של מחקר זה היה מילון למונחים צבאיים ושימושיים ערביים, המקיף מספר עצום של מונחים בכל תחומי החיים שמשמשים במדינות ערב השונות[112]. על בסיס המורשת המחקרית הזאת נערך גם המילון המקיף הערבי-עברי של אברהם שרוני שהופיע בשנת 1987[113].

יחידה 8200 בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 יצא לאור ספרו של דויד גרוסמן "רץ" - קובץ סיפורים קצרים ובהם הסיפור "יאני על ההר" המתרחש בסיני, בסביבה הדומה מאוד לבסיס ההאזנה המרכזי שהיה ליחידה באום ח'שיבה "בבל" (בסיפור מוזכר בסיס "לבב").

בשנת 2000 יצא לאור ספרה של דאה הדר "נומי, נומי עיסאוויה", ובו תיאור של עיסאוויה מנקודת התצפית של בסיס המודיעין שהיה ליחידה 8200 בהר הצופים.

בשנת 2008 יצא לאור ספרו של דויד גרוסמן "אשה בורחת מבשורה" ובו חוויותיו של אילן במלחמת יום הכיפורים. החוויות מבוססות על האירועים שקרו לחייל מיחידה 848, רס"ל דודו כנען, שנשלח ערב המלחמה ב-1973 למעוז פורקן למשימת האזנה, ונחלץ מהמעוז יחד עם 32 חיילי הפלוגה מהחטיבה הירושלמית ב-8 באוקטובר 1973.

בשנת 2013 יצא לאור ספרו של מישקה בן-דוד "לא ראיתי חיילים שמחים" שעוסק בהרפתקאות ולבטי נפש של חיילים בתקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה בבסיס המודיעין באום חשיבה שבסיני[114].

בשנת 2016 יצא לאור מותחן ריגול מאת דב אלפון, "לילה ארוך בפריז", שאחדים מגיבוריו הם חיילי 8200, וחלק ניכר מעלילתו מתרחש בשני הבסיסים הראשיים של היחידה.

בשנת 2018 הופיעה הנובלה "שפן" מאת שמעון ריקלין, על חייל המשרת בבסיס היחידה בסיני בזמן מלחמת יום הכיפורים. באותה שנה פרסם דניאל שנער, בוגר היחידה, את הספר "שמים אדומים" שנכתב בהשראת שירותו הצבאי ביחידה. הספר עובד לסדרה טלוויזיונית ששודרה ב־2023.

בשנת 2020 פרסם חגי דגן את "רואים בחושך", מותחן ריגול על בוגר היחידה החוזר, אחרי שנים ארוכות, להתעמת עם פרשה ביטחונית מתקופת שירותו הצבאי[115].

בשנת 2020 שודרה בכאן 11 של תאגיד השידור הישראלי הסדרה "שעת נעילה", ובה מתואר בסיס היחידה במוצב החרמון עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

בשנת 2021 יצא לאור הספר "בית הפגודה" שכתב דניאל שנער, בוגר היחידה, בהשראת שירותו הצבאי של דניאל שנער ביחידה.

בשנת 2024 עלתה לשידור בהוט סדרת הטלוויזיה "רוח צפונית" מסוגת דרמת מתח. הסדרה מגוללת סיפור מתח בין-לאומי, העוסק במאבק בטרור, בסייבר ובריגול בתוך יחידה 8200, ובאגף המודיעין בכלל. כתבו את הסדרה עמית כהן ודניאל שנער, הבמאי אסף בורשטיין.

עמותת בוגרי היחידה (ש.מ.2)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עמותת בוגרי 8200 (ש.מ.2)

בוגרי יחידה 8200 הקימו בשנת 1989 עמותה בשם "עמותת בוגרי 8200 (ש.מ.2)"[116]. בין מטרות העמותה: עזרה לחברי העמותה, שימור מורשת היחידה ותמיכה בפעילויות למען הקהילה והמדינה בתחומי הטכנולוגיה והיזמות. העמותה מובילה פעילויות רבות לקידום יזמות טכנולוגית בכלל ויזמות חברתית, קידום אוכלוסיות מיעוטים ונשים בעולמות הטכנולוגיים וקידום חינוך טכנולוגי בפריפריה. העמותה מהווה מצע לבוגרים לקידום יוזמות חברתיות, במטרה להשתמש בידע ובניסיון שנרכשו במהלך השירות הצבאי כדי להיטיב עם החברה הישראלית על גווניה השונים.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Brigadier General Y.S. The Human Machine Team, How to Create Synergy Between Human & Artificial Intelligence That Will Revolutionize Our World, Independent Publisher, 2021[117]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחידה 8200 בוויקישיתוף

יחידה 8200: כללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולות יחידה 8200: מודיעין וטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעורבות 8200 ובוגריה בחברה ובסקטור העסקי בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, "גרדיאן" מהלל את 8200: בית הספר הטוב ביותר לטכנולוגיה, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2013
  2. ^ יואב לימור, הלוחמים מגלילות, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012
  3. ^ איתן הבר, זאב שיף, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים"
  4. ^ יוסי דגן, מבט מלמ גיליון 87 אוקטובר 2020 עמ' 37 ארץ ישראל של האזנות וצפנים - סיכום העשורים 1920-1940
  5. ^ עדות זו נמסרה למנחם בידרמן חוקר המורשת ביחידה 8200 על ידי ראובן ראם/רומקובסקי, אלחוטן בחוליה שהיה נוכח אישית בפגישת הצוות בה נמסרה ההנחיה.
  6. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 37 (עמ' 34), באתר kotar.cet.ac.il, יחידת ההאזנה המרכזית, לימים 8200 הוקמה באופן רשמי רק במאי 1948 כחמישה חודשים לפני כיבוש באר שבע. כיאה ליחידה בעלת תפיסה כוללת, כבר יומיים לאחר כיבוש העיר היה ברור שכדי לתת מענה ראוי להמשך הלחימה בדרום צריך למקם בסיס קבע להאזנה למרחב הדרום. ואכן, סא"ל מוטקה בן-צור, שהיה אז מפקדן של שלוש מחלקות ההאזנה הניידות שפעלו במרחב הדרומי, ניגש עם הכוחות יחד, לפי עדותו, למח"ט הנגב, וביקש את אישורו לקבל לידיו את מבני תחנת הרכבת הטורקית כדי להקים במקום את בסיס ההאזנה הקבוע הראשון של מרחב הדרום. בקשתו אושרה ובתום חודש של הכנות, בנובמבר 1948 החל הבסיס את פעילותו המבצעית. בראייה היסטורית, זו הייתה הפעם הראשונה שהיחידה הקימה או פרסה בסיס קליטה קדמי להספקת מודיעין מלווה לכוחות הלוחמים. זה קרה שוב רק עוד פעמיים: ב-1973 - במלחמת יום הכיפורים, עם פריסת בסיס "מאור" בג'בל עתקה שממערב לתעלת סואץ; וב-1982 - במבצע של"ג, עם הקמת בסיס "שירה" בג'בל ברוך שבלבנון.
  7. ^ אורי דרומי, מסר דחוף למטכ"ל: הקוד המצרי פוצח, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2005
  8. ^ יוסי דגן, ‏ירושלים של האזנות וצפנים, מבט מל"מ 81, יולי 2018, עמ' 14
  9. ^ מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 30 (עמ' 6 ו-23), באתר kotar.cet.ac.il, על דוד מנצור שהיה במשך שנים רבות סגן ראש יחידת ההאזנה המרכזית 8200, נמנה עם מקימיה ועמודי התווך שלה.
  10. ^ מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 75 (עמ' 36), באתר כותר
  11. ^ פארק דוידוף, באתר פרויקט תל אביב
  12. ^ עדותו של חוקר ההסטוריה של יפו ד"ר שמואל גילר, באתר independent.academia.edu
  13. ^ נַחֵם אילן, תיווך תרבותי – אברהם שרוני מן המודיעין הצבאי אל המילון הערבי-עברי, פעמים, 122–123 (תש"ע), עמ' 205
  14. ^ הוענק פרס בטחון ישראל, למרחב, 12 במאי 1961
  15. ^ צמ"ח שנבט לפני המלחמה (עמ' 11), באתר מבט מל"מ, גיליון 49, ‏יוני 2007
  16. ^ יגאל שפי, מאפייני העשייה המודיעינית בשנות ה-60 (עמ' 5), באתר מבט מל"מ, גיליון 49, ‏יוני 2007
  17. ^ אפרים לפיד, ה"רובד" המודיעיני בעקבות המבצע בסמוע, באתר ישראל דיפנס, ‏17.11.2016
  18. ^ אפרים לפיד, מערך האיסוף במלחמת ששת הימים (עמ' 16), באתר מבט מל"מ, גיליון 49, ‏יוני 2007
  19. ^ יריב פלג, האיש ששמע הכל, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2018
  20. ^ יוסף ארגמן, מילטון מילר הלך לעולמו בגיל 98: האיש שקלט והקליט את שיחת ההונאה בין נאצר למלך חוסיין בבוקר היום הראשון של מלחמת ששת הימים (עמ' 66), באתר מבט מל"מ, גיליון 85, ‏דצמבר 2019
  21. ^ רפי קיטרון, "דור המדבר של השב"כ בוגרי נפת סיני בדיון נוסטלגי" (עמ' 6 - 10), באתר מבט מל"מ, גיליון 65, ‏פברואר 2013
  22. ^ פסח מלובני, המודיעין הצבאי המצרי במלחמת ההתשה (עמ' 25), באתר מבט מל"מ, גיליון 84, ‏אוגוסט 2019
  23. ^ פסח מלובני, המודיעין הצבאי המצרי במלחמת ההתשה (עמ' 26–27), באתר מבט מל"מ, גיליון 84 (במקור יש תצלום של הבלון המצרי), ‏אוגוסט 2019
  24. ^ אורי בר-יוסף, התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים, הוצאת דביר, 2023, עמ' 73
  25. ^ עמוס גלבוע, אמ"ן במלחמת ההתשה (עמ' 8–9), באתר מבט מל"מ, גיליון 84, ‏אוגוסט 2019
  26. ^ עמוס גלבוע, אמ"ן במלחמת ההתשה (עמ' 10–12), באתר מבט מל"מ, גיליון 84, ‏אוגוסט 2019
  27. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 86 (עמ' 20), באתר kotar.cet.ac.il
  28. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 86 (עמ' 39), באתר kotar.cet.ac.il
  29. ^ עדות אלי זעירא בפני ועדת אגרנט, 27 בנובמבר 1973, עמ' 5
  30. ^ אמיר אורן, אריה שלו: "כשאמרתי 'סבירות נמוכה', התכוונתי לפחות מ-50 אחוז", באתר הארץ, 5 באוקטובר 2006
  31. ^ שלמה נקדימון, נאר דאס פעלט מיר (רק זה חסר לי), "ידיעות אחרונות", 8 באוקטובר 2010
  32. ^ גדי זהר, דיון אחד ב-5 באוקטובר (עמ' 51), באתר מבט מל"מ, גיליון 82, ‏אוקטובר 2018
  33. ^ אפרים הלוי, תזת הגיבור המצרי סביב אשרף מרוואן (עמ' 53), באתר מבט מל"מ, גיליון 82, ‏אוקטובר 2018
  34. ^ פסח מלובני, ג'בל אום ח'שיבה – ההשתלטות שלא קרתה (עמ' 10–12), באתר מבט מל"מ, גיליון 80, ‏פברואר 2018
  35. ^ נעם שפירא, פעילות מורשת עמותת בוגרי 8200 (ש.מ2), רואים מל"מ גיליון 72, 2022, עמ' 13
  36. ^ מפקד 8200 תא"ל י', העניק בטקס מרגש דרגת רס"ן במיל' לדני..., באתר חמ"ל
  37. ^ ניר דבורי, ‏"במובנים מסוימים מעולם לא חזרנו משם, זר לא יבין את העינויים", באתר ‏מאקו‏, 30 ביוני 2023
  38. ^ ההגדה של 8200: 40 שנה לאחר היציאה מסיני, התמונות של הבסיסים בחצי האי נחשפות, באתר ‏מאקו‏, 19 באפריל 2022
  39. ^ יואב זיתון, כש"דני דין" נשלח לעומק האויב: תקיפת הסייבר הראשונה של צה"ל נחשפת, באתר ynet, 16 באוקטובר 2022
  40. ^ גדעון אלון, דו"ח שטייניץ: להוציא את יחידה 8200 מאמ"ן, באתר הארץ, 27 במרץ 2004
  41. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 37 (עמ' 10-14), באתר kotar.cet.ac.il
  42. ^ יוסי מלמן, ‏מסמך אמריקאי חושף: ישראל "הייתה נואשת" למידע מודיעיני במלחמת לבנון השנייה, באתר מעריב אונליין, 1 ביוני 2019
  43. ^ "ישראל הייתה נואשת למודיעין מארה"ב בזמן מלחמת לבנון השנייה", באתר ‏מאקו‏, 4 ביוני 2019
  44. ^ אילן כפיר, ""סופה" בדרך לאיראן", הוצאת ידיעות ספרים, 2019, עמ' 88.
  45. ^ יחידה 8200 - אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, באתר הגבורה;
    אמיר בוחבוט‏, אות הערכה ל-8200: "פועלים מאחורי הקלעים", באתר וואלה, 12 ביולי 2013;
    יואב זיתון, אות הוקרה ל-8200: "מענה מודיעיני איכותי", באתר ynet, 11 ביולי 2013
  46. ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל ליחידת 8200, באתר צה"ל, 7 במאי 2017
  47. ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל שהוענק ליחידה 8200, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    יחידה 8200, באתר הגבורה
  48. ^ יואב זיתון, צה"ל חושף: 8200 סיכלה פיצוץ מטוס באוסטרליה על ידי דאעש, באתר ynet, 21 בפברואר 2018
  49. ^ מלחמת הצללים של אמ"ן בקורונה: אוסף, חוקר ומפענח, באתר ynet, 1 באפריל 2020
  50. ^ חנן גירנווד, בגלל הקורונה: ב-8200 מלמדים תלמידים לבגרות, באתר ישראל היום, ‏31.1.2021
  51. ^ עינב גרינברג כהן, מה הקשר בין 700 מורים וחיילי 8200? פרויקט הווטסאפ המיוחד בצל הקורונה, באתר צה"ל, 25 במרץ 2020
  52. ^ חנן גרינווד, "האליכמאי" ו"הצל": הטכנולוגיות שמשנות את שדה הקרב, באתר ישראל היום, 25 בפברואר 2021
  53. ^ יואב לימור, סגן מפקד 8200 לדיגיטל: "אין יעד שהוא לא פציח. נקודה", באתר ישראל היום, ‏14.9.2021
  54. ^ "סגן מפקד 8200 חושף את הנשק הסודי של יחידת המודיעין המובחרת - Forbes Israel". Forbes Israel. 2022-06-29. נבדק ב-2022-06-30.
  55. ^ גורמי מודיעין: כך ישראל משתמשת בתוכנה לזיהוי פנים לאיתור מבוקשים ברצועת עזה, באתר ynet, 27 במרץ 2024
  56. ^ תחקיר אמריקני: ההאזנות למכשירי הקשר של חמאס הופסקו כשנה לפני הטבח | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-10-30
  57. ^ הופסקו ההאזנות למכשירי הקשר של חמאס - וההתרעה לא הגיעה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
  58. ^ "חומת יריחו": התוכנית של חמאס לכבוש יישובים ובסיסים שהוצגה במאי 22, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בנובמבר 2023
  59. ^ דיווח אמריקאי: צה"ל ידע שנה מראש על תכנון המתקפה של ה-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 1 בדצמבר 2023
  60. ^ שרית מגן אילנה דיין, ‏המסמך שתיאר את מתקפת 7 באוקטובר אחד לאחד - בדיוק שנה לפני כן | חשיפה, באתר ‏מאקו‏, 4 בינואר 2024
  61. ^ המערכת, פרטים חדשים על ההתרעה: "קשה להאמין שהם מתרגלים תרחיש דמיוני", באתר www.inn.co.il
  62. ^ 1 2 עמרי מניב, ‏תחקיר מיוחד: הכשלים ב-8200 שהיו חלק ממחדל 7 באוקטובר במתן ההתרעה על המלחמה, באתר ‏מאקו‏, 6 ביולי 2024
  63. ^ דורון נחום, בסיס המודיעין 8200 - שטח צבאי פתוח, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2006
  64. ^ Nicky Hager, Israel’s omniscient ears, Le Monde diplomatique, Septembre 2010 (באנגלית)
  65. ^ בסיס ההאזנה הגדול בנגב, כתבה בערוץ "רוסיה היום" (באנגלית);
    יוסי מלמן, חשיפה נדירה: בסיס ההאזנות הלווייני יחידה 8200, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2010
  66. ^ רונן ברגמן, איתי אילנאי, "7 ימים", תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023.
  67. ^ אפרים לפיד, על המאמר המודיעין הקרבי במלחמת שלום הגליל (עמ' 38), באתר מבט מל"מ, גיליון 64, ‏אוקטובר 2012
  68. ^ דני אשר, המודיעין הקרבי במלחמת "שלום הגליל" (עמ' 43), באתר מבט מל"מ, גיליון 63, ‏מאי 2012
  69. ^ יואב לימור, הלוחמים מגלילות, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012
  70. ^ יואב זיתון, היחידה בלי השם: הצצה נדירה ללוחמים של 8200 בשטח, באתר ynet, 3 באוקטובר 2016
  71. ^ יוחאי עופר, לוחמי 8200 חושפים: כך חיסלנו מחבלים בצוק איתן, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2014
  72. ^ איה אינגל, ‏הצצה לאחת היחידות המסווגות בחיל, באתר חיל האוויר הישראלי, 20 באוגוסט 2020
  73. ^ סא"ל ש', "מעוף רחב" - רב זרועיות בין חיל המודיעין לחיל האוויר, באתר המרכז למורשת המודיעין, נובמבר 2021 (מתוך כתב העת מודיעין הלכה ומעשה גיליון 7)
  74. ^ גל קמרס, ‏הדרך למטוס, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באוגוסט 2021
  75. ^ רונן שיביאק, סוד גלוי, באתר ישראל היום, 14 באוגוסט 2015
  76. ^ יחידת חצב של 8200 סוגרת את שעריה - אחרי שנים בהאזנה, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2021
  77. ^ סא"ל עינת א., האחת והיחידה (עמ' 7), באתר מבט מל"מ, גיליון 51, ‏פברואר 2008
  78. ^ לא מצוין, רונית לבבי מורד, באתר פורום דבורה, ‏ללא תאריך
  79. ^ קורין אלבז-אלוש, לראשונה בצה"ל: אישה תמונה לסגנית מפקד יחידה 8200, באתר ynet, 19 ביולי 2021
  80. ^ אמיר בוחבוט‏, שיא נשים בתפקיד אל"ם: קצינה בכירה שלישית ביחידת העילית של אמ"ן, באתר וואלה, 17 בינואר 2022
  81. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 41 (עמ' 25), באתר kotar.cet.ac.il, תא"ל יאיר כהן בדברים לסיום תפקידו כמפקד 8200
  82. ^ פורום צבא-חברה: צה"ל כמנוף לפיתוח הנגב, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בדצמבר 2007
  83. ^ יוסי יהושוע, מפקד חדש ליחידה הגדולה בצה"ל, באתר הגבורה, ידיעות אחרונות, 23 באפריל 2009, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה"
  84. ^ מפקד יחידת 8200 לשעבר תת-אלוף (במיל.) אהוד שניאורסון, מדבר לראשונה בשבוע הסייבר באוניברסיטת ת"א, באתר "טלנירי", 29 ביוני 2017
  85. ^ מפקד חדש ליחידת 8200, אתר צה"ל
  86. ^ שבוע הסייבר השנתי 2021, באתר www.tau.ac.il
  87. ^ Davies, Harry; McKernan, Bethan (2024-04-05). "Top Israeli spy chief exposes his true identity in online security lapse". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-05.
  88. ^ ynet, עם עבר מפואר, שהוכתם ב-7/10: זהו מפקד 8200, ששמו נחשף עקב ספר באמזון, באתר ynet, 5 באפריל 2024
  89. ^ בן כספית, ‏הדו"ח הגנוז של 8200 - גילויים חדשים: מכתב המפקד לפני הטבח נחשף | בן כספית, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2024
  90. ^ בתיווך 8200: אברך חרדי ליווה עסק בבעלות ערבית, באתר ערוץ 7, 29 במרץ 2023
  91. ^ יוסי יהושוע, מהפכה ב-8200: הושקה תוכנית שתנגיש את העשייה ביחידה לתלמידים בפריפריה, באתר ynet, 14 ביולי 2022
  92. ^ ירון מינה, התרומה של תכנית "עתיד" (עמ' 38), באתר מבט מל"מ, גיליון 55, ‏ינואר 2010
  93. ^ ינון שלום יתח, התוכנית החדשה שמלמדת תלמידי תיכון את המקצוע הכי מבוקש בהייטק, באתר צה"ל, 14 בדצמבר 2021
  94. ^ התוכנית של צה"ל להכשרת תלמידי פריפריה ל-8200, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  95. ^ יחידת האיסוף המרכזית 8200 חיל המודיעין צ.ה.ל
  96. ^ מערכת אתר צה"ל, מפקד חדש ואות הערכה מהרמטכ"ל ליחידה 8200, באתר צה"ל, ‏28 פברואר 2021
  97. ^ היחידות המצטיינות שזכו בפרס הרמטכ"ל 2022. הרשימה המלאה, באתר צה"ל, 7 במרץ 2022
  98. ^ ניצן בהר, הכירו את הזוכים בתחרות פרס ההתייעלות הכלכלית, באתר צה"ל, 14 ביוני 2022
  99. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל: אות הערכה ראשון מסוגו הוענק לסגן מפקד 8200, באתר וואלה, 1 בנובמבר 2022
  100. ^ הרמטכ"ל העניק אות הערכה לסגן מפקד 8200, באתר צה"ל, 1 בנובמבר 2022.
  101. ^ אלו היחידות שיקבלו את אות ההערכה המבצעי - האם שלכם ברשימה?, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2022.
  102. ^ פרסי הרמטכ"ל הוענקו ליחידות המצטיינות. הרשימה המלאה, באתר צה"ל, 12 בדצמבר 2022
  103. ^ 1 2 הוענקו פרסי ביטחון ישראל, מעריב, 12 במאי 1961, עמוד 2
  104. ^ פרס ביטחון ישראל למפתחי "נשק חשוב", דבר, 5 במאי 1963, עמוד 2
  105. ^ המשפחה, חיבור משמיים (עמ' 39), באתר מבט מל"מ, גיליון 70, ‏ספטמבר 2014
  106. ^ טובה צימוקי, חולקו פרסי בטחון ישראל, דבר, 16 ביוני 1980עמוד 5
  107. ^ דורון אידלמן מונה למשנה למנכ"ל אודיוקודס, באתר ynet, 25 ביולי 2001
  108. ^ משרד הבטחון, פרס ביטחון ישראל תשע"ח: למפתחי גילוי המנהרות, באתר משרד הבטחון, ‏26.6.2018
  109. ^ משרד הבטחון, פרס ביטחון ישראל תשע"ט: 4 פרויקטים יוצאי דופן, באתר www.mod.gov.il, ‏3.7.2019
  110. ^ ניר דבורי, ‏פרס ביטחון ישראל ללווייני התצפית 'אופק' ופרויקטים של 8200 והמוסד: "עליונות ביטחונית וטכנולוגית", באתר ‏מאקו‏, 30 במאי 2022
  111. ^ הוכרזו הזוכים בפרס ביטחון ישראל לשנת 2023, באתר ynet, 31 במאי 2023
  112. ^ אפרים לפיד, עמותת ש"מ 2 - "פתחו את עזרא מני" (עמ' 38), באתר מבט מל"מ, גיליון 41, ‏יוני 2005
  113. ^ שלמה גזית, אברהם שרוני (ע), הקדמה למילון המקיף ערבי-עברי, כרך א', תל אביב: משרד הבטחון, ההוצאה לאור, 1987, עמ' א'
  114. ^ יעקב בר-און, ‏היינו דור מוכה ועצוב, הסופר מישקה בן דוד חוזר למלחמת יום הכיפורים, באתר מעריב אונליין, 20 בספטמבר 2023
  115. ^ יוסי מלמן, רומן בדיוני המספק הצצה לעולם המסווג של ההאזנות ופענוח הצפנים, באתר הארץ, 16 ביוני 2020
  116. ^ עמותת בוגרי 8200 (ש.מ2), באתר "גיידסטאר ישראל"
  117. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, בינה מלאכותית תתפוס את מקומם של אנשי מודיעין: העתיד לפי מפקד 8200, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2021
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחידה_8200&oldid=39932721"