ג'ורג' ברקלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' ברקלי
George Berkeley by John Smibert.jpg
תאריך לידה 12 במרץ 1685
תאריך פטירה 14 בינואר 1753 (בגיל 67)
זרם אמפיריציזם, אידאליזם
תחומי עניין תורת ההכרה
הושפע מ ג'ון לוק
השפיע על דייוויד יום, סמואל ג'ונסון (קולומביה)

ג'ורג' בָּרְקְלִי (אנגלית: George Berkeley;‏ 12 במרץ 1685 - 14 בינואר 1753), פילוסוף אירי, עסק בעיקר בתאוריה שאותה כינה א-מטריאליזם (שאחר מכן נקראה אידאליזם). את תורתו אפשר לסכם במשפט "להיות, זה להיות נתפש", שפירושו שאנחנו יכולים לדעת דברים רק על ידי החושים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסביבות קילקני שבאירלנד. היה הבן הבכור של ויליאם ברקלי. חונך בקילקני קולג' ועבר לטריניטי קולג', דבלין. קיבל תואר מוסמך ב־1707. נשאר בטריניטי קולג' לאחר סיום התואר בתור מורה פרטי ליוונית. חיבורו הראשון היה מתמטי, אך לא זכה לפרסום. חיבורו הראשון שקיבל תשומת לב היה "Essay towards a New Theory of Vision" ("מסה לקראת תאוריה חדשה של ראייה"), שפורסם ב־1709. אף על פי שעם פרסומו המאמר היה שנוי במחלוקת, כיום מסקנותיו מקובלות כחלק מתיאורית האופטיקה. חיבורו הבא היה "עקרוני הדעת של האדם", ויצא לאור ב־1710. מאמרו הבא, "שלושה דיאלוגים בין הילאס לפילונוס", יצא ב־1713, ובו חיזק ברקלי את טענותיו הפילוסופיות מספריו הקודמים והכניס תיקונים משניים לנקודות קודמות. התאוריה, שהכילה ביקורת קשה נגד המטריאליזם התקבלה בבוז.

בשנת 1725 החל במיזם להקמת אוניברסיטה בברמודה מסיבות מסיונריות. ברקלי רצה להסמיך בנוסף למתיישבים האמריקאים מאירופה, גם את האינדיאנים. בעזרת כושר השכנוע שלו, הצליח ברקלי להשיג תמיכה ציבורית. בשנת 1734 מונה לבישוף קלוֹין.

בשנת 1734 פרסם את החיבור The Analyst: A DISCOURSE Addressed to an Infidel Mathematician - מסת ביקורת על עקרונות החשבון האינפיניטסימלי הסותרים, לשיטתו, את עקרונות הפילוסופיה הטבעית, שכוונה ככל הנראה לאייזק ניוטון או אדמונד היילי.

הוא נשאר בעיקר קלוֹין עד 1752 ואז פרש ממשרתו ככומר ועבר לגור באוקספורד עם בנו. הוא נפטר מעט לאחר מכן ונקבר בקתדרלת Christ Church באוקספורד.

ברקלי הוא הפילוסוף היחיד שיש על שמו עיר אוניברסיטאית (ברקלי אשר בקליפורניה), כבוד לו זכה על שום שחזה את ההתפשטות האמריקאית מערבה, כאשר שהה באמריקה.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקלי נחשב לאחד משלושת האמפריציסטים הבריטיים של העת החדשה, יחד עם ג'ון לוק ודייוויד יום והיה לפילוסוף הראשון שדגל באידאליזם.

הפילוסופיה שלו עומדת על שני עקרונות: מצד אחד כאמפיריציסט מאמין ברקלי שנולדנו לעולם כ"טאבולה ראסה" - לוח חלק, וכל מה שיש בידינו בא לנו מהניסיון שאנו צוברים בימי חיינו. מצד שני במאמרו החשוב ביותר esse est percipi מנסה ברקלי להראות שאין שום דרך להוכיח שהדברים שאנו קולטים באמת קיימים, ואי אפשר לדבר על כך שחפץ קיים, אלא רק שהוא קיים בתפישתו של מישהו. הפילוסופיה של ברקלי - "מה שקיים הוא מה שנתפש (על ידי צופה כלשהו)", הייתה רדיקלית ונגדה את ההיגיון הפשוט. כנגד תפישה זו נמתחה ביקורת רבה: לא רק בשל האבסורדיות שלה ("האם הירח אינו קיים כאשר אף אחד לא מסתכל עליו?") אלא גם משום שאלוהים ושלפחות נפש אחת נפרדת הצופה בעולם קיימים גם מבלי שיש מישהו שתופש אותם. ברקלי עצמו, שהיה אדם דתי ואף מונה לבישוף, לא יכל להתמודד עם טענות אלה במסגרת הפילוסופיה שלו ולכן פתר את הבעיות הללו בכך שהצהיר שאלוהים ונפש האדם קיימים אף מבלי שיהיה מישהו שתופש אותם, ויתרה מכך: אלוהים הטוב והניצחי צופה על כל העולם (ובפרט על הירח) כל הזמן ובכך מבטיח את קיומו הרציף.

עם השנים קמו פילוסופים רבים ובראשם דייוויד יום ואחריו גם עמנואל קאנט וניסו לסתור את תורתו של ברקלי, קודם כל משום שבמאמרו ניסה ברקלי לטעון שהדרך היחידה להוכיח קיומו של עצם חומרי היא על ידי כך שהעצמים שאינם פרטיים כמו: "אדום" או "גדול" יהיו קיימים בעולם האובייקטים. עם זאת, לטענתו של הפילוסוף הישראלי זאב בכלר השניים למעשה רק חיזקו את העקרונות הבסיסיים בפילוסופיה של ברקלי.

בנוסף לתקיפת הפילוסופיה של ניוטון תקף ברקלי (בחיבורו "האנליסט") גם את המתמטיקה שפיתח ניוטון - את החשבון האינפיניטסימלי. ברקלי יצא נגד השימוש באינפיניטסימלים וגדלים או תהליכים אינסופיים וטען שהם מלאי סתירות לוגיות. הוא ניסה לבסס את החשבון האינפיניטסימלי רק על גדלים סופיים, אך הצלחה במפעל זה הושגה רק במאה שבאה לאחר מכן, בזכות עבודותיהם של אוגוסטן לואי קושי, קארל ויירשטראס, ברנרד רימן ואחרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ורג' ברקלי, שלושה דיאלוגים בין הילאס לפילונוס, הוצאת מאגנס, עם מבוא מאת גבריאל מוקד
  • ג'ורג' ברקלי, עקרוני הדעת של האדם, הוצאת מאגנס
  • ג'ורג' ברקלי, מסה על עקרונות דעת האדם, תרגום: גיא אלגת, הוצאת רסלינג, 2007
  • ג'ורג' ברקלי, כללים מעשיים בנוגע לפטריוטיות (מאנגלית: אלעד אהרון), דחק ד', 2014  

על הפילוסופיה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


פילוסופיה
P philosophy1.png
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזהבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוסשון דזהקונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסג'ון דנס סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאםניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקון
פילוסופים מודרניים רנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגיאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני זמננו גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלארד
פורטל פילוסופיה