מירי רגב – הבדלי גרסאות

מירי רגב
לידה	26 במאי 1965 (בת 58); כ"ד באייר ה'תשכ"ה; קריית גת, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	הקריה האקדמית אונו; המכללה האקדמית בית ברל ;
מפלגה	הליכוד
	14 במאי 2015 – מכהנת; (9 שנים)
	→ לימור לבנת
	24 בפברואר 2009 – מכהנת; (15 שנים)
כנסות	18 – 21
	יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה;
	יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה;
פרסים והוקרה
	אות מצטיין הנשיא

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:53, 19 באוגוסט 2019

מירי (מרים) רגב (נולדה ב-26 במאי 1965) היא שרת התרבות והספורט, חברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. שימשה כצנזורית הצבאית הראשית וכדוברת צה"ל בדרגת תת-אלוף (בתקופת ההתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה).

ביוגרפיה

נולדה בשם מרים סיבוני בקריית גת. אביה פליקס עלה ממרוקו, ואמה מרסל (מרסדס) עלתה מספרד בשנות ה-50.^[1] גדלה בבית דובר ספרדית.^[2] למדה בתיכון רוגוזין שבקריית גת. בגיל 17, זכתה בתואר "צברית השנה" של השבועון "מעריב לנוער". בצעירותה התנדבה במשך מספר שנים במד"א ואף מונתה שם לתפקיד מזכירת מחוז השפלה. הייתה פעילה במועצת הנוער של קריית גת וארגנה מבצעי התנדבות למען עולים חדשים.^[3]

בעלת תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי מבית ברל, ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ושוק ההון מהקריה האקדמית אונו.^[4] בוגרת המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.^[5]

קריירה צבאית

תבנית:חייל רגב התגייסה לצה"ל בשנת 1983 ושירתה כמדריכת נוער. יצאה לקורס קצינות ולאחר מכן שימשה כמפקדת מחלקה בבסיס גדנ"ע. בשנת 1986 עברה לחטיבת דובר צה"ל, תחילה בתפקיד דוברת פיקוד הדרום תחת אלוף הפיקוד יצחק מרדכי. בשנת 1988 מונתה לראש לשכת דובר צה"ל אפרים לפיד. בשנת 1989 הקימה את מדור יחסי ציבור במפקדת חילות השדה (מפח"ש) ושימשה כראש המדור, ולאחר מכן שימשה ראש מדור תקשורת מקומית, ראש ענף תכנון וייזום וראש ענף תקשורת.

בשנת 2002 הועלתה לדרגת אלוף-משנה ומונתה לסגנית דוברת צה"ל, לאחר שלושה חודשים מונתה למרכזת מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה במסגרת ההיערכות לקראת מלחמת עיראק, לאחר מכן יצאה לחופשה ארוכה, שבסיומה, בשנת 2004, מונתה לצנזורית הראשית לעיתונות ולתקשורת. עם מינויו של רב-אלוף דן חלוץ לרמטכ"ל, מונתה לדוברת צה"ל (ב-2 ביוני 2005).^[6] רגב הייתה האישה השנייה שמילאה את התפקיד ברציפות (החליפה את תת-אלוף רות ירון), והראשונה מדוברי צה"ל שצמחה מתוך חטיבת דובר צה"ל עצמה.

רגב הייתה דוברת צה"ל בזמן יישום תוכנית ההתנתקות, שבמהלכה ניתן חופש פעולה רב לעיתונאים, שהיו רשאים להצטרף לצוותי הפינוי ולראיין מפקדים בכירים וחיילים ללא צורך בקבלת אישור.

הייתה דוברת צה"ל גם במהלך מלחמת לבנון השנייה. על תפקודה במלחמה זו כתב פרופ' גבי וימן:

לדעת רבים כשלה בתפקיד, לא רק בגלל מגבלות אישיות אלא בעיקר כי נתפשה כ"יחצ"נית של הצבא ושל הרמטכ"ל". ואכן גם במחקרי וגם במחקרו של לבל עוררו הופעותיה של דוברת צה"ל ביקורת ואף אנטגוניזם רב: יכולתה התקשורתית דורגה לרוב כבינונית והיו שטענו שהיא מעוררת אנטגוניזם.^[7]

רגב סיימה את תפקידה כדוברת צה"ל באוגוסט 2007. באוקטובר 2007 מינה אותה הרמטכ"ל גבי אשכנזי לרכזת אירועי צה"ל לציון חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, תפקיד שאותו מילאה עד לסיום שירותה בשנת 2008.

חברת הכנסת

ב-2 בנובמבר 2008 הודיעה על הצטרפותה למפלגת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. לאחר הבחירות המקדימות דורגה בתחילה במקום ה-34 ברשימה, ולאחר קבלת ערעור, שהוגש בנוגע להצבעה, הוצבה במקום ה-27 ברשימת הליכוד לכנסת. רגב נבחרה לכנסת ה-18 ומאז מכהנת כחברת כנסת מטעם הליכוד. בכנסת ה-18 הייתה יושבת ראש ועדת המשנה לפריפריה וכחברה בוועדת הכספים, בוועדת החוץ והביטחון בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדה משותפת לתקציב הביטחון. בכנסת ה-19 הייתה יושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה וכחברה בוועדות הכספים והחוץ והביטחון.

בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד המסתננים מאפריקה, אמרה כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו - נעשה הכול להחזיר אותם בחזרה למקום מוצאם. לא נאפשר לאנשים לבוא לחפש עבודה בארץ ישראל". עם זאת, היא הדגישה בראיון לאחר מכן כי היא אינה מעודדת אלימות.^[8] רגב כינסה דיון מיוחד של ועדת הפנים בנושא מקורות המימון של ארגוני הסיוע לפליטים שלדבריה מעוניינים לשנות את האופי היהודי של מדינת ישראל.^[9]^[10]

בזמן המחאה החברתית רגב באה לשדרות רוטשילד בתל אביב כדי להביע הזדהות. אף על פי כן, המוחים גירשו אותה מהמתחם ואף הושלך לעברה בקבוק מים. בעקבות המקרה אמרה שמי שגירשו אותה היו אנרכיסטים עם ריח של אלכוהול.^[11]

שרת התרבות והספורט

לאחר הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד, הוצבה במקום ה-5 ברשימת המפלגה לכנסת ונבחרה לכנסת ה-20. עם הקמת ממשלת ישראל ה-34 בראשות בנימין נתניהו מונתה לשרת התרבות והספורט ונכנסה לתפקידה במאי 2015.

מינויה גרם לחיכוכים עם אמנים, כשחלקם טענו שרגב תמנע מימון ליצירות שלא יהיו לרוחה. במפגש עם אמנים, טענה רגב שהליכוד קיבל "שלושים מנדטים ואתם עשרים" ולכן ההחלטה מי ומה יהנה מתקציבי תרבות בידיה.^[12] רגב התעמתה עם השחקן נורמן עיסא שסירב להופיע בבקעת הירדן. בעקבות זאת התפרסמה עצומה שנחתמה על ידי מאות נגד רגב, ואורגן כנס ביפו. בכנס זה נשא בין היתר עודד קוטלר נאום שבו רמז כי מצביעי הליכוד הם "עדר של בהמות". הדברים גררו גינויים מימין ומשמאל.^[13] ברקע העימות עמדה החלטת שר החינוך נפתלי בנט להוציא מסל תרבות ארצי את ההצגה "הזמן המקביל" המבוססת על כתבי המחבל וליד דקה שהיה חבר בחוליה שרצחה את החייל תבנית:נזכור את כולם, ושהוצגה בתיאטרון אל-מידאן בחיפה. ב-16 ביוני קיבלה רגב את המלצתה של ועדה בראשות ד"ר חיים פרלוק והורתה על הקפאת העברת התקציבים לתיאטרון אל-מידאן, עקב אי-סדרים כספיים שנתגלו בו והחשיפה שהמחזאי של ההצגה "הזמן המקביל" מזדהה עם המחבל ושדקה עצמו מעורב בשיווק ההצגה מהכלא.^[14] באותו יום פעלה לביטול הקרנתו בפסטיבל הקולנוע ירושלים של הסרט "אל סף הפחד" העוסק ביגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין. מארגני הפסטיבל הודיעו שהסרט יוקרן לפני טקס הפתיחה וישתתף בתחרות.^[15] בראיון שנתנה רגב לכתב העת "את", אמרה בתגובה ש"עולם האמנות הוא כפוי טובה, ולא בא לי לעבוד בשביל כפויי טובה".^[16]

באוגוסט 2015 חשף כתב ערוץ 10, ספי עובדיה, הקלטות של שיחת ועידה בה נשמעים רגב ויועציה כשהם מתאמים לכאורה גרסאות לגבי מסירת תקציב פרסום בסך של כשני מיליון וחצי שקלים חדשים למשרד הפרסום יהושע\TBWA של רמי יהושע ללא מכרז.^[17] באוקטובר הגישה רגב תביעת דיבה על סך מיליון ש"ח נגד הערוץ.^[18] התביעה נדחתה ב-4 ביולי 2019, ורגב חויבה לשלם הוצאות משפט בסך 25 אלף ש"ח.^[19]

בספטמבר 2015 פרסמה רגב את הקריטריונים של משרד התרבות והספורט לתקצוב מוסדות תרבות. בין הקריטריונים לשלילת תקציב: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות לאלימות ולטרור, תמיכה במעשה טרור נגד ישראל, ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל, מעשה השחתה הפוגע בסמל המדינה ומי שמחרים או קורא להטלת חרם על ישראל.^[20]

במאי 2017 הודיעה למנהל פסטיבל ישראל שתמנע מימון מתקציב המדינה למופעים בפסטיבל שיש בהם עירום, בנימוק שמופע כזה פוגע ברגשותיהן של אוכלוסיות רחבות ובערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.^[21] ב-4 ביוני ביקש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מרגב לחדול מהתבטאויות מסוג זה, בנימוק שסוגיות התקצוב אינן בסמכותה.^[22]

החל מיוני 2017, מונתה מספר פעמים לממלאת מקום ראש הממשלה.^[23]^[24]

בשנת 2018 הובילה את היערכות הממשלה לחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל. במהלך ההכנות לטקס הדלקת המשואות התגלעה מחלוקת בינה לבין יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, לאחר שרגב ביקשה לשלב בטקס נאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אדלשטיין התנגד בנימוק שיש לשמור על המתכונת הקבועה של הטקס, שבה הנואם המרכזי היחיד הוא יו"ר הכנסת, וראש הממשלה איננו נוכח^[25]^[26] לקראת יום העצמאות הסתמנה פשרה שלפיה ראש הממשלה ידליק משואה בשם ראשי הממשלה לדורותיהם ויישא דברי ברכה קצרים, בדומה למתכונת שהתקיימה בטקס ביום העצמאות ה-50.^[27] בפועל, נתניהו התעלם מהדרישות ונשא נאום ארוך.^[28]

לאחר שאמרגן פרטי סיכם על משחק ידידות בין נבחרת ארגנטינה בכדורגל לנבחרת ישראל, שיערך בחיפה, פעלה רגב להעברת המשחק לירושלים, והקצתה לכך 2.7 מיליון ש"ח מתקציב חגיגות ה-70 למדינה.^[29] לאחר קמפיין BDS נגד קיום המשחק בישראל, שכלל איומים ברצח על כוכב ארגנטינה ליונל מסי,^[30] החליטה נבחרת ארגנטינה לבטל את המשחק.^[31] שר החוץ של ארגנטינה אמר שהעברת המשחק לירושלים היא שגרמה לביטול.^[32] בעקבות הביטול ספגה רגב ביקורת בישראל.^[33]

בתפקידה כיושבת ראש הוועדה למקומות הקדושים סירבה לאשר את מתווה הכותל.^[34] בדירוג פעילות חברי הליכוד למען היהדות בכנסת העשרים, הגיעה למקום השני.^[35]

בשנת 2018 פעלה לקידום חקיקתו של תיקון לחוק התרבות והאמנות, שיאפשר לשר התרבות והספורט לשלול תקציב ממשלתי מגוף שביצע פעילות שיש בה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה).^[36] היוזמה לתיקון החוק עוררה מחאה.^[37]

חיים אישיים

נשואה לדרור רגב, מהנדס בתעשייה האווירית ואם לשלושה. מתגוררת בראש העין.^[38]

קישורים חיצוניים

ציטוטים בנושא מירי רגב בוויקיציטוט

מדיה וקבצים בנושא מירי רגב בוויקישיתוף

מירי רגב, באתר הכנסת
מירי רגב, ברשת החברתית פייסבוק
מירי רגב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מירי רגב, ברשת החברתית אינסטגרם
מירי רגב, סרטונים בערוץ היוטיוב
מירי רגב, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – מירי רגב, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
נורית קנטי, "התפקוד שלנו היה מצוין", באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2006
רועי בית לוי, מירי רגב יודעת מה דפק את מלחמת לבנון השנייה, באתר הארץ, 9 בינואר 2009
הדס ריבק, ‏מירי לא חסה, באתר ‏מאקו‏, 31 במאי 2012
דוד בן בסט מראיין את מירי רגב וראלב מג'אדלה, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏16 בנובמבר 2012
איילת רוזן, ‏"הגעתי לגלגול הזה כדי לתקן כמה דברים", באתר ‏מאקו‏, 11 ביולי 2013
מורן אזולאי, ממיצי החנון לקבר הרשב"י. יום עם מירי רגב, באתר ynet, 26 בדצמבר 2014
אריק בנדר, עבודת כפיים: איך כבשה מירי רגב את מרכז הליכוד, באתר מעריב השבוע, 5 בינואר 2015
תחיה ברק, סיפור על אהבה וחושך, באתר את, 30 ביוני 2015
טלי קיים‏, סערה בטקס פרסי התיאטרון: נאומה של השרה רגב נקטע בצעקות, באתר וואלה‏, 19 ביוני 2015
שחר אטואן, מירי רגב מסבירה למבקר האופנה של גלריה איזה שינוי היא חוללה במלתחה, באתר הארץ, 2 ביולי 2015
משה שיינמן, רגב: האוהדים הם לא הבעיה, הם הפתרון, באתר ynet, 12 באוגוסט 2015
נעמה לנסקי, "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2015
שוקי שדה, התורמים שהתרבו, הפוליטיקאים שתמכו והעוזרות שברחו - הדרך של מירי רגב למשרד התרבות והספורט, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2015
אור סופר, ‏מירי רגב: אני הולכת עם האמת שלי, באתר onlife,‏ 17 בינואר 2016
אריאל שנבל, מקור ראשון, 'לא באתי כדי שיאהבו אותי, אלא להשמיע את קול הציבור', באתר nrg‏, 13 במאי 2016
יובל קרני, "לא יעלה שום חוק להצבעה, כולל חוק גדעון סער, בלי שחוק הנאמנות יעלה מחדש", באתר "ידיעות אחרונות", 29 בנובמבר 2018
מורן אזולאי, "הפכתי למגינה הראשית של ראש הממשלה": המסע של רגב לצמרת הליכוד, באתר ynet, 1 בפברואר 2019

הערות שוליים

^ "Miri Regev's Culture War". New York Times. 20 באוקטובר 2016. נבדק ב-20 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
^ ראיון בערוץ הכנסת 2014
^ היא עוד תגיע רחוק, באתר ‏מאקו‏, 22 במרץ 2016.
^ עלון הבוגרים של הקריה האקדמית אונו
^ מירי רגב, באתר מפלגת הליכוד
^ ענבל אביב, תת-אלוף מירי רגב מונתה לדוברת צה"ל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 ביוני 2005
^ גבי וימן, הביקורת הציבורית על התקשורת במלחמת לבנון 2006, החוג לתקשורת - אוניברסיטת חיפה, דצמבר 2006
^ מורן אזולאי ועומרי אפרים, רגב קראה למסתננים סרטן: 'המצב מעודד אלימות', באתר ynet, 24 במאי 2012
^ כתבה מתוך "המשמר החברתי" על הדיון בוועדת הפנים
^ פרוטוקול הדיון בוועדת הפנים
^ עמרי נחמיאס ודה מרקר, מירי רגב גורשה ממאהל המחאה: "היו להם ראסטות וריח של אלכוהול", באתר nana10‏, 15 ביולי 2011
^ שרת המשפטים בגלצ: המשפט שאמרה מירי רגב לא היה צריך להיאמר באתר גלי צה"ל
^ עזרי עמרם, ‏צפו: "נאום הבהמות" של עודד קוטלר נגד השרה רגב, באתר ‏מאקו‏, 14 ביוני 2015
רן בוקר, השרה רגב מגיבה לקוטלר: "חושף את הפנים המכוערות והמתנשאות", באתר ynet, 14 ביוני 2015
חדשות 2, ‏סערת "נאום הבהמות" של עודד קוטלר: "חושך תרבותי", באתר ‏מאקו‏, 14 ביוני 2015.
^ רן בוקר, מירי רגב: מקפיאה את התקציבים לתיאטרון אל מידאן, באתר ynet, 16 ביוני 2015.
^ רן בוקר, הסרט על יגאל עמיר לא יוקרן בפסטיבל ירושלים, באתר ynet, 16 ביוני 2015.
^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏רגב: "האמנים קפוצי תחת וכפויי-טובה - לא בא לי לדאוג להם", באתר גלובס, 18 ביוני 2015
^ רגב מסתבכת: מיליונים ללא מכרז ושיחת תיאום גרסאות, באתר ynet, 31 באוגוסט 2015
^ כתב התביעה שהגישה, וכתב ההגנה שהגיש הערוץ, באתר העין השביעית
^ איתמר ב"ז, תביעת המיליון של מירי רגב נגד חדשות 10 נדחתה; תחויב לשלם הוצאות משפט, באתר העין השביעית, 4 ביולי 2019
^ יונתן ריגר, ‏חשיפה: הקריטריונים החדשים לתקצוב מוסדות התרבות, באתר ‏מאקו‏, 2 בספטמבר 2015
מאיה נחום שחל, משרד התרבות משנה את חוקי המשחק: רוצים מימון? חתמו על טופס נאמנות, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2016
^ חזקי ברוך, מירי רגב: לא נממן מופעי עירום, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2017,
רן בוקר, קריאות בוז למירי רגב בפסטיבל ישראל: "אף אחד לא יסתום לי את הפה", באתר ynet, 1 ביוני 2017.
^ טל שלו וגלי גינת‏, עימות סוער בין רגב למשנה ליועמ"ש - "אלחם על חופש הביטוי שלי", באתר וואלה‏, 4 ביוני 2017,
טובה צימוקי ורן בוקר, היועמ"ש: "לא לצאת באמירות בחוסר סמכות", רגב: "אמשיך להביע עמדתי", באתר ynet, 4 ביוני 2017
,גלעד מורג וטובה צימוקי, היועמ"ש נגד רגב: "ההנחיות לגבי מופעי עירום חסרות תוקף משפטי", באתר ynet, 11 ביוני 2017.
^ מורן אזולאי, לראשונה: מירי רגב ממלאת את מקום ראש הממשלה, באתר ynet, 14.06.17
^ נתניהו יעבור בדיקה רפואית, מירי רגב תמלא את מקומו, באתר ישראל היום, 26.10.2017
קביעת ממלא מקום לראש הממשלה, החלטה מספר 3090 של ממשלת ישראל ה-34, משנת 2017, באתר משרד ראש הממשלה
^ בשנים 2015–2017 הוצגה ברכה מוקלטת קצרה של ראש הממשלה נתניהו במסגרת הטקס.
^ אורלי וגיא, סערת טקס המשואות: "רגב טועה - אסור למשרד התרבות לקבוע תכנים", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 2 באפריל 2018.
^ עוזי ברוך, נתניהו ידליק משואה, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2018.
^ מערכת וואלה! חדשות‏, יולי אדלשטיין על סערת המשואות: "אני נוהג לקיים הסכמים", באתר וואלה‏, 19 באפריל 2018
^ סמי פרץ, כך השתלטה מירי רגב על מסי תמורת 2.7 מיליון שקל מהכסף שלנו, באתר TheMarker‏, 22 במאי 2018.
^ רות אגלש, נבחרת הכדורגל הארגנטינאית מבטלת את ההתחרות בישראל ברקע איומים ברצח נגד מסי (באנגלית), באתר וושינגטון פוסט, 6 ביוני 2018.
עוזי דן, דיווחים בארגנטינה: איומים על מסי ומשפחתו זירזו את ביטול המשחק, באתר הארץ, 6 ביוני 2018
^ מירי רגב הציגה תמונות: "כך איימו על ליאונל מסי ומשפחתו", באתר וואלה‏, 6 ביוני 2018.
^ שר החוץ של ארגנטינה: "המשחק בוטל כי עבר לירושלים", באתר ynet, 7 ביוני 2018.
^ אריאל כהנא, המשחק מול ארגנטינה בוטל; בסביבתו של נתניהו מאשימים את השרה רגב, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2018 23:10;
אוריאל דסקל, מירי רגב הפסידה ל-BDS מגול עצמי, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2018.
^ רגב: לא אאשר את מתווה הכותל הרפורמי - מטעמי מצפון, באתר כיכר השבת, י"ד בתמוז תשעח 27.06.18
^ משה ויסטוך, ‏רגב בראש, גליק משתרך: דירוג חברי הליכוד בנושאי דת, באתר כיפה, ל בשבט התשעט, 05 בפברואר 2019
^ הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון מס' 2), התשע"ט-2018, באתר הכנסת
דרור ליבה ומורן אזולאי, חוק "נאמנות בתרבות" יעלה להצבעה: "ממשלת הצנזורה ממשיכה לדהור", באתר ynet, 20 בנובמבר 2018
^ שגיא בן נון‏, רבקה מיכאלי נגד מירי רגב: "אנו בחושך גדול, בשלב הבא ישללו אזרחות", באתר וואלה‏, 22 באוקטובר 2018
^ השרה רגב: "גם על בעלי אני צועקת שהוא שמאלן"

תבנית:שרי התרבות

[New_York_Times-1] "Miri Regev's Culture War". New York Times. 20 באוקטובר 2016. נבדק ב-20 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)

[2] ראיון בערוץ הכנסת 2014

[3] היא עוד תגיע רחוק, באתר ‏מאקו‏, 22 במרץ 2016.

[4] עלון הבוגרים של הקריה האקדמית אונו

[5] מירי רגב, באתר מפלגת הליכוד

[6] ענבל אביב, תת-אלוף מירי רגב מונתה לדוברת צה"ל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 ביוני 2005

[7] גבי וימן, הביקורת הציבורית על התקשורת במלחמת לבנון 2006, החוג לתקשורת - אוניברסיטת חיפה, דצמבר 2006

[8] מורן אזולאי ועומרי אפרים, רגב קראה למסתננים סרטן: 'המצב מעודד אלימות', באתר ynet, 24 במאי 2012

[9] כתבה מתוך "המשמר החברתי" על הדיון בוועדת הפנים

[10] פרוטוקול הדיון בוועדת הפנים

[11] עמרי נחמיאס ודה מרקר, מירי רגב גורשה ממאהל המחאה: "היו להם ראסטות וריח של אלכוהול", באתר nana10‏, 15 ביולי 2011

[12] שרת המשפטים בגלצ: המשפט שאמרה מירי רגב לא היה צריך להיאמר באתר גלי צה"ל

[13] עזרי עמרם, ‏צפו: "נאום הבהמות" של עודד קוטלר נגד השרה רגב, באתר ‏מאקו‏, 14 ביוני 2015
רן בוקר, השרה רגב מגיבה לקוטלר: "חושף את הפנים המכוערות והמתנשאות", באתר ynet, 14 ביוני 2015
חדשות 2, ‏סערת "נאום הבהמות" של עודד קוטלר: "חושך תרבותי", באתר ‏מאקו‏, 14 ביוני 2015.

[14] רן בוקר, מירי רגב: מקפיאה את התקציבים לתיאטרון אל מידאן, באתר ynet, 16 ביוני 2015.

[15] רן בוקר, הסרט על יגאל עמיר לא יוקרן בפסטיבל ירושלים, באתר ynet, 16 ביוני 2015.

[16] אתר חדשות ערוץ 2, ‏רגב: "האמנים קפוצי תחת וכפויי-טובה - לא בא לי לדאוג להם", באתר גלובס, 18 ביוני 2015

[17] רגב מסתבכת: מיליונים ללא מכרז ושיחת תיאום גרסאות, באתר ynet, 31 באוגוסט 2015

[18] כתב התביעה שהגישה, וכתב ההגנה שהגיש הערוץ, באתר העין השביעית

[19] איתמר ב"ז, תביעת המיליון של מירי רגב נגד חדשות 10 נדחתה; תחויב לשלם הוצאות משפט, באתר העין השביעית, 4 ביולי 2019

[20] יונתן ריגר, ‏חשיפה: הקריטריונים החדשים לתקצוב מוסדות התרבות, באתר ‏מאקו‏, 2 בספטמבר 2015
מאיה נחום שחל, משרד התרבות משנה את חוקי המשחק: רוצים מימון? חתמו על טופס נאמנות, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2016

[21] חזקי ברוך, מירי רגב: לא נממן מופעי עירום, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2017,
רן בוקר, קריאות בוז למירי רגב בפסטיבל ישראל: "אף אחד לא יסתום לי את הפה", באתר ynet, 1 ביוני 2017.

[22] טל שלו וגלי גינת‏, עימות סוער בין רגב למשנה ליועמ"ש - "אלחם על חופש הביטוי שלי", באתר וואלה‏, 4 ביוני 2017,
טובה צימוקי ורן בוקר, היועמ"ש: "לא לצאת באמירות בחוסר סמכות", רגב: "אמשיך להביע עמדתי", באתר ynet, 4 ביוני 2017
,גלעד מורג וטובה צימוקי, היועמ"ש נגד רגב: "ההנחיות לגבי מופעי עירום חסרות תוקף משפטי", באתר ynet, 11 ביוני 2017.

[23] מורן אזולאי, לראשונה: מירי רגב ממלאת את מקום ראש הממשלה, באתר ynet, 14.06.17

[24] נתניהו יעבור בדיקה רפואית, מירי רגב תמלא את מקומו, באתר ישראל היום, 26.10.2017
קביעת ממלא מקום לראש הממשלה, החלטה מספר 3090 של ממשלת ישראל ה-34, משנת 2017, באתר משרד ראש הממשלה

[25] בשנים 2015–2017 הוצגה ברכה מוקלטת קצרה של ראש הממשלה נתניהו במסגרת הטקס.

[26] אורלי וגיא, סערת טקס המשואות: "רגב טועה - אסור למשרד התרבות לקבוע תכנים", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 2 באפריל 2018.

[27] עוזי ברוך, נתניהו ידליק משואה, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2018.

[28] מערכת וואלה! חדשות‏, יולי אדלשטיין על סערת המשואות: "אני נוהג לקיים הסכמים", באתר וואלה‏, 19 באפריל 2018

[29] סמי פרץ, כך השתלטה מירי רגב על מסי תמורת 2.7 מיליון שקל מהכסף שלנו, באתר TheMarker‏, 22 במאי 2018.

[30] רות אגלש, נבחרת הכדורגל הארגנטינאית מבטלת את ההתחרות בישראל ברקע איומים ברצח נגד מסי (באנגלית), באתר וושינגטון פוסט, 6 ביוני 2018.
עוזי דן, דיווחים בארגנטינה: איומים על מסי ומשפחתו זירזו את ביטול המשחק, באתר הארץ, 6 ביוני 2018

[31] מירי רגב הציגה תמונות: "כך איימו על ליאונל מסי ומשפחתו", באתר וואלה‏, 6 ביוני 2018.

[32] שר החוץ של ארגנטינה: "המשחק בוטל כי עבר לירושלים", באתר ynet, 7 ביוני 2018.

[33] אריאל כהנא, המשחק מול ארגנטינה בוטל; בסביבתו של נתניהו מאשימים את השרה רגב, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2018 23:10;
אוריאל דסקל, מירי רגב הפסידה ל-BDS מגול עצמי, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2018.

[34] רגב: לא אאשר את מתווה הכותל הרפורמי - מטעמי מצפון, באתר כיכר השבת, י"ד בתמוז תשעח 27.06.18

[35] משה ויסטוך, ‏רגב בראש, גליק משתרך: דירוג חברי הליכוד בנושאי דת, באתר כיפה, ל בשבט התשעט, 05 בפברואר 2019

[36] הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון מס' 2), התשע"ט-2018, באתר הכנסת
דרור ליבה ומורן אזולאי, חוק "נאמנות בתרבות" יעלה להצבעה: "ממשלת הצנזורה ממשיכה לדהור", באתר ynet, 20 בנובמבר 2018

[37] שגיא בן נון‏, רבקה מיכאלי נגד מירי רגב: "אנו בחושך גדול, בשלב הבא ישללו אזרחות", באתר וואלה‏, 22 באוקטובר 2018

[38] השרה רגב: "גם על בעלי אני צועקת שהוא שמאלן"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

@@ שורה 77: / שורה 77: @@
 לאחר הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד, הוצבה במקום ה-5 ברשימת המפלגה לכנסת ונבחרה ל[[הכנסת ה-20|כנסת ה-20]]. עם הקמת [[ממשלת ישראל ה-34]] בראשות [[בנימין נתניהו]] מונתה ל[[שרת התרבות והספורט]] ונכנסה לתפקידה במאי 2015.
 מינויה גרם לחיכוכים עם אמנים, כשחלקם טענו שרגב תמנע מימון ליצירות שלא יהיו לרוחה. במפגש עם אמנים, טענה רגב שהליכוד קיבל "שלושים מנדטים ואתם עשרים" ולכן ההחלטה מי ומה יהנה מתקציבי תרבות בידיה.{{הערה|1=[http://glz.co.il/1064-64336-he/Galatz.aspx שרת המשפטים בגלצ: המשפט שאמרה מירי רגב לא היה צריך להיאמר] באתר גלי צה"ל}} רגב התעמתה עם השחקן [[נורמן עיסא]] שסירב להופיע ב[[בקעת הירדן]]. בעקבות זאת התפרסמה עצומה שנחתמה על ידי מאות נגד רגב, ואורגן כנס ב[[יפו]]. בכנס זה נשא בין היתר [[עודד קוטלר]] נאום שבו רמז כי מצביעי הליכוד הם "עדר של בהמות". הדברים גררו גינויים מימין ומשמאל.{{הערה|{{וידאו}}{{mako|עזרי עמרם|צפו: "נאום הבהמות" של עודד קוטלר נגד השרה רגב|54c5530c4c2fd41004|news-israel/entertainment-q2_2015|14 ביוני 2015}}{{ש}}{{ynet|רן בוקר|השרה רגב מגיבה לקוטלר: "חושף את הפנים המכוערות והמתנשאות"|4668424|14 ביוני 2015}}{{ש}}{{mako|חדשות 2|סערת "נאום הבהמות" של עודד קוטלר: "חושך תרבותי"|b5f59d530a3fd41004|news-israel/entertainment-q2_2015|14 ביוני 2015}}.}} ברקע העימות עמדה החלטת [[משרד החינוך|שר החינוך]] [[נפתלי בנט]] להוציא מ[[סל תרבות ארצי]] את ההצגה "הזמן המקביל" המבוססת על כתבי ה[[טרור פלסטיני|מחבל]] [[וליד דקה]] שהיה חבר בחוליה שרצחה את החייל {{נזכור את כולם|510844|משה תמם}}, ושהוצגה ב[[תיאטרון אל-מידאן]] ב[[חיפה]]. ב-[[16 ביוני]] קיבלה רגב את המלצתה של ועדה בראשות ד"ר [[חיים פרלוק]] והורתה על הקפאת העברת התקציבים לתיאטרון אל-מידאן, עקב אי-סדרים כספיים שנתגלו בו והחשיפה שהמחזאי של ההצגה "הזמן המקביל" מזדהה עם המחבל ושדקה עצמו מעורב בשיווק ההצגה מהכלא.{{הערה|{{ynet|רן בוקר|מירי רגב: מקפיאה את התקציבים לתיאטרון אל מידאן|4669137|16 ביוני 2015}}.}} באותו יום פעלה לביטול הקרנתו ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים]] של הסרט "אל סף הפחד" העוסק ב[[יגאל עמיר]], רוצחו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]]. מארגני הפסטיבל הודיעו שהסרט יוקרן לפני טקס הפתיחה וישתתף בתחרות.{{הערה|{{ynet|רן בוקר|הסרט על יגאל עמיר לא יוקרן בפסטיבל ירושלים|4669250|16 ביוני 2015}}.}} בראיון שנתנה רגב לכתב העת "[[את (כתב עת)|את]]", אמרה בתגובה ש"עולם האמנות הוא כפוי טובה, ולא בא לי לעבוד בשביל כפויי טובה".{{הערה|{{גלובס|אתר חדשות ערוץ 2|רגב: "האמנים קפוצי תחת וכפויי-טובה - לא בא לי לדאוג להם"|1001046232|18 ביוני 2015}}}}
 באוגוסט 2015 חשף כתב [[ערוץ 10]], [[ספי עובדיה]], הקלטות של שיחת ועידה בה נשמעים רגב ויועציה כשהם מתאמים לכאורה גרסאות לגבי מסירת תקציב פרסום בסך של כשני מיליון וחצי שקלים חדשים ל[[משרד פרסום|משרד הפרסום]] [[יהושע\TBWA]] של [[רמי יהושע]] ללא מכרז.{{הערה|{{ynet||רגב מסתבכת: מיליונים ללא מכרז ושיחת תיאום גרסאות|4695969|31 באוגוסט 2015}}}} באוקטובר הגישה רגב [[תביעת דיבה]] על סך מיליון ש"ח נגד הערוץ.{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/wp-content/uploads/2016/01/מירי-רגב-ערוץ-10.pdf כתב התביעה שהגישה], [https://www.the7eye.org.il/wp-content/uploads/2016/01/מירי-רגב-ערוץ-10-הגנה.pdf וכתב ההגנה שהגיש הערוץ], באתר [[העין השביעית]]}} התביעה נדחתה ב-[[4 ביולי]] [[2019]], ורגב חויבה לשלם [[הוצאות משפט]] בסך 25 אלף ש"ח.{{הערה|{{העין השביעית|איתמר ב"ז|תביעת המיליון של מירי רגב נגד חדשות 10 נדחתה; תחויב לשלם הוצאות משפט|336141|4 ביולי 2019}}}}
-בספטמבר 2015 פרסמה רגב את הקריטריונים של [[משרד התרבות והספורט]] לתקצוב מוסדות תרבות. בין הקריטריונים לשלילת תקציב: שלילת קיומה של ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], [[הסתה]] ל[[גזענות]] ל[[אלימות]] ול[[טרור]], תמיכה במעשה טרור נגד ישראל, ציון [[יום העצמאות]] או יום הקמת המדינה כיום אבל, מעשה השחתה הפוגע ב[[הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל|סמל המדינה]] ומי שמחרים או קורא להטלת [[חרם על ישראל]].{{הערה|{{mako|יונתן ריגר|חשיפה: הקריטריונים החדשים לתקצוב מוסדות התרבות|1ff16e809ee8f41004|news-military/politics-q3_2015|2 בספטמבר 2015}}{{ש}}{{כלכליסט|מאיה נחום שחל|משרד התרבות משנה את חוקי המשחק: רוצים מימון? חתמו על טופס נאמנות|3690555|14 ביוני 2016}}}} באותו החודש, פורסם מבחן ב[[דיני נזיקין]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]], אשר הגחיך את התנהלותה של מירי רגב במשרד התרבות והאיבה שלה כלפי אמנים, כמו גם את תגובת האמנים עצמם ואת מצביעי מפלגת [[הליכוד]]. רגב דרשה לפטר את המרצה בטענה שהסית נגדה, ואילו האוניברסיטה הגיבה שמדובר בניסוח היתולי ומקובל של שאלות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/728/105.html|הכותב=|כותרת=רגב: "לפטר מרצה שהסית נגדי בשאלה במבחן"|אתר=מעריב|תאריך=30.9.2015}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/news/1.2741137|הכותב=|כותרת=האוניברסיטה העברית מציגה: "שרת החינוך שירי גרב" שניסתה לרצוח ולהתאבד|אתר=The Marker|תאריך=30.9.2015}}</ref>
+בספטמבר 2015 פרסמה רגב את הקריטריונים של [[משרד התרבות והספורט]] לתקצוב מוסדות תרבות. בין הקריטריונים לשלילת תקציב: שלילת קיומה של ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], [[הסתה]] ל[[גזענות]] ל[[אלימות]] ול[[טרור]], תמיכה במעשה טרור נגד ישראל, ציון [[יום העצמאות]] או יום הקמת המדינה כיום אבל, מעשה השחתה הפוגע ב[[הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל|סמל המדינה]] ומי שמחרים או קורא להטלת [[חרם על ישראל]].{{הערה|{{mako|יונתן ריגר|חשיפה: הקריטריונים החדשים לתקצוב מוסדות התרבות|1ff16e809ee8f41004|news-military/politics-q3_2015|2 בספטמבר 2015}}{{ש}}{{כלכליסט|מאיה נחום שחל|משרד התרבות משנה את חוקי המשחק: רוצים מימון? חתמו על טופס נאמנות|3690555|14 ביוני 2016}}}}
 במאי 2017 הודיעה למנהל [[פסטיבל ישראל]] שתמנע מימון מ[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] למופעים בפסטיבל שיש בהם [[עירום (אמנות)|עירום]], בנימוק שמופע כזה פוגע ברגשותיהן של אוכלוסיות רחבות ובערכיה של מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]].{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|מירי רגב: לא נממן מופעי עירום|347531|30 במאי 2017}},{{ש}}{{ynet|רן בוקר|קריאות בוז למירי רגב בפסטיבל ישראל: "אף אחד לא יסתום לי את הפה"|4970221|1 ביוני 2017}}.}} ב-4 ביוני ביקש [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[אביחי מנדלבליט]], מרגב לחדול מהתבטאויות מסוג זה, בנימוק שסוגיות התקצוב אינן בסמכותה.{{הערה|{{וואלה!|טל שלו וגלי גינת|עימות סוער בין רגב למשנה ליועמ"ש - "אלחם על חופש הביטוי שלי"|3070133|4 ביוני 2017}},{{ש}}{{ynet|טובה צימוקי ורן בוקר|היועמ"ש: "לא לצאת באמירות בחוסר סמכות", רגב: "אמשיך להביע עמדתי"|4971176|4 ביוני 2017}}{{ש}},{{ynet|גלעד מורג וטובה צימוקי|היועמ"ש נגד רגב: "ההנחיות לגבי מופעי עירום חסרות תוקף משפטי"|4974325|11 ביוני 2017}}.}}

יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת
יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974):	בנימין מינץ • יוסף ספיר • נחום חת • יעקב ריפתין • מרדכי סורקיס
יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2006):	יוסף תמיר • יורם ארידור • שלמה הלל • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • דב שילנסקי • יהושע מצא • סאלח טריף • מיכה גולדמן • דוד אזולאי • משה גפני • יורי שטרן • ראלב מג'אדלה
יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006):	ראלב מג'אדלה • אופיר פינס-פז • דוד אזולאי • אמנון כהן • מירי רגב • דודי אמסלם • יואב קיש • מיקי חיימוביץ' • סעיד אלחרומי • וליד טאהא • יעקב אשר

חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים וחמש
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים או כסגני שרים בממשלת ישראל השלושים ושבע)
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (72 חברי הכנסת)
הליכוד (32)	נתניהו • לוין • גלנט • אוחנה • ברקת • דיכטר • ישראל כ"ץ • קרעי • דנון • ביטן • אדלשטיין • רביבו • דיסטל-אטבריאן • ואטורי • דנינו • גוטליב • מילביצקי • ביסמוט • סעדה • דלל • גמליאל • אופיר כץ • גולן • אילוז • קלנר • עטייה • הלוי • מלקו • שקלים • שטרית • פסל • גואטה
ש"ס (11)	דרעי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב • בצלאל • מישרקי • מלול • מושיאשוילי
המחנה הממלכתי (8)	גנץ • איזנקוט • תמנו • טרופר • מיכאל ביטון • כהנא • פרקש-הכהן • שוסטר
הציונות הדתית (7)	סופר • סטרוק • רוטמן • וולדיגר • טל • סולומון • סוכות
יהדות התורה (7)	גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • רוט • ברוכי
עוצמה יהודית (6)	בן גביר • וסרלאוף • אלמוג כהן • פוגל • סון הר-מלך • קרויזר
נעם (1)	מעוז
סיעות האופוזיציה (48 חברי הכנסת)
יש עתיד (24)	לפיד • מאיר כהן • אלהרר • מירב כהן • שטרן • מיקי לוי • בן ארי • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • שיר • רול • להב-הרצנו • בליאק • רון כץ • צרפתי הרכבי • מזרסקי • סאקס פרידמן • דבורה ביטון • טור-פז • דוידסון • שירי • מירון • ירון לוי
ישראל ביתנו (6)	ליברמן • פורר • סובה • ניר • מלינובסקי • עמאר
רע"מ (5)	עבאס • טאהא • אל-הואשלה • ח'טיב-יאסין • חוג'יראת
חד"ש-תע"ל (5)	עודה • טיבי • תומא סלימאן • כסיף • עטאונה
הימין הממלכתי (4)	סער • שאשא-ביטון • אלקין • השכל
העבודה (4)	מיכאלי • לזימי • קריב • רייטן