לדלג לתוכן

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
פרטי החוק
מדינה ישראלישראל ישראל
סוג חוק יסוד
תאריך חקיקה 19 ביולי 2018
תאריך חקיקה עברי ז' באב ה'תשע"ח
גוף מחוקק הכנסת העשרים
שטחים שעליהם חל החוק ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תומכים 62
מתנגדים 55
עיקרי החוק
  • הגדרת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בלבד
  • קביעת העברית כשפת המדינה והערבית כשפה במעמד מיוחד
  • עיגון מעמדם החוקי של סמלי המדינה, חגי ישראל ושפת המדינה בחוק יסוד
  • התחייבות לפיתוח התיישבות יהודית על ידי המדינה
נוסח מלא חוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (מכונה גם: חוק הלאום או חוק יסוד: הלאום), מעגן בחוק-יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומוסיף סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.[1] רוב ההוראות המופיעות בחוק כבר עוגנו בחוקים רגילים או בחוקי היסוד.[א] החוק אושר בכנסת ב־19 ביולי 2018 ברוב של 62 בעד, 55 נגד ושני נמנעים.[2][3]

חוק-היסוד קובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה זכותו הטבעית להגדרה עצמית, זכות שבמדינת ישראל היא ייחודית לעם היהודי. החוק מעגן בחוק יסוד את מעמדם של סמל מדינת ישראל, דגל ישראל והתקווה כהמנון המדינה, לוח השנה העברי, חגי ישראל ומועדיו והשפה העברית כשפת המדינה. כמו כן קובע החוק שהמדינה תעודד התיישבות יהודית, שירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל, וכי הערבית לא תיחשב שפה רשמית אלא שפה בעלת מעמד מיוחד.

נוסח החוק שהתקבל עורר מחלוקת, בעיקר על כך שנעדר ממנו אזכורה של ישראל כמדינה דמוקרטית המקנה שוויון לכל אזרחיה.

רקע היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלת היחס בין היותה של ישראל מדינה יהודית לבין היותה מדינה דמוקרטית היא חלק בלתי נפרד מתולדותיה ובאה לידי ביטוי במגילת העצמאות. מצד אחד פותחת המגילה בהצגת זיקת העם היהודי לארצו:

בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מצד שני, מדגישה המגילה את מרכזיות ערכי השוויון בעיצוב אופייה:

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

אופייה היהודי של המדינה בא לידי ביטוי גם בקשת רחבה של חוקים, בהם חוקי־יסוד העוסקים ב"ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", ובפסקי דין רבים, בהם פסק דינו של הנשיא אהרן ברק, שבו הגדיר את ישראל כמדינה דמוקרטית שהיא יהודית:

”רבות הן המדינות הדמוקרטיות. רק אחת מהן היא מדינה יהודית. אכן, טעם קיומה של מדינת ישראל הוא בהיותה מדינה יהודית. אופי זה מרכזי הוא לקיומה, ומהווה הוא – כדברי השופט מ' חשין בפני ועדת הבחירות המרכזית – 'אקסיומה' של המדינה.”[4]

פירוט הסעיפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: "מוצע לעגן את מעמדן של השפה העברית והשפה הערבית במדינה. סימן 82 לדבר המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1947, קובע בנוסחו הנוכחי כי עברית וערבית הן שפות רשמיות במדינה, אך בפועל, הן בחקיקה והן בפסיקה, מוענק לשפה העברית מעמד של בכורה. לכן מוצע לקבוע כי עברית היא שפת המדינה, וכך לתת ביטוי למרכזיות השפה באופייה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ולחשיבות המיוחסת לתחיית הלשון העברית במפעל הציוני מתחילתו. לצד קביעה זו, מוצע לעגן בחוק היסוד את המעמד המיוחד המוקנה במדינה לשפה הערבית, ואף להדגיש כי אין בחוק היסוד כדי לפגוע במעמד המוענק בפועל לשפה הערבית כיום.[5]

בפסיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים בתביעה שהגישו נפגע הטרור דוד משיח ובני משפחתו נגד ארגון הטרור "חמאס" ציין השופט משה דרורי שחוק היסוד אינו דקלרטיבי בלבד, וכי "חזקה על הכנסת, כרשות מכוננת, כי הוציאה תחת ידה חוק יסוד, שניתן יהיה לעשות בו שימוש בבתי המשפט", ובהתאם לכך הסתמך על סעיף 6(א) לחוק היסוד, הקובע כי "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם", ופסק לזכות התובע גם פיצוי עונשי בסך מיליון ש"ח.[7] עוד נקבע בפסק הדין, בהסתמך על פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון שעסקו בחוקי יסוד, ובהם פסק הדין עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל, שלחוק היסוד שלפנינו תחולה למפרע, כך שניתן להסתמך עליו בתביעה שעניינה פיגוע שאירע עשרים שנה לפני חקיקת חוק היסוד.[8]

בפסק דין נוסף של השופט דרורי נקבע שמדינת ישראל היא המקום המתאים לדיון בתביעת נזיקין שהגישו שתי נוסעות יהודיות, תושבות ארצות הברית, נגד חוטפי האונייה אקילה לאורו באוקטובר 1985. במשפט נבחנה האפשרות שהמקום המתאים לדיון הוא איטליה, שתחת דגלה הפליגה האונייה, או מצרים, שבמימיה אירעה החטיפה, ונפסק, בין השאר על פי סעיף 6(א) לחוק היסוד, שיש לקיים את הדיון בישראל.[6]

בפסק דין שלישי שלו הסתמך השופט דרורי על חוק הלאום ועל פסיקתו בעניין משיח שהוזכר לעיל, ופסק שעל השב"כ לחשוף מידע שנדרש לתובעים בתביעת נזיקין נגד הרשות הפלסטינית.[9] בערעור שלל בית המשפט העליון את הסתמכותו של השופט דרורי על חוק הלאום, וקבע שלדיון בסוגיה די בכלים רגילים של משפט (תקנות סדר הדין האזרחי).[10]

בשנה הראשונה שלאחר חקיקת החוק, עד 21 ביולי 2019, נעשה שימוש בחוק (על ידי צד להליך) לפחות ב-12 תיקים שהתנהלו בערכאות שונות של בתי המשפט.[11]

בנובמבר 2020 בית משפט השלום בקריות דחה על הסף תביעה של שני ילדים ערבים מכרמיאל שתבעו את עיריית כרמיאל על החזרי הוצאות על נסיעות למוסדות לימוד, מאחר שאין בתחומה של כרמיאל אף מוסד לימוד ערבי. בין הטעמים למחיקת התביעה היה שמירה על צביונה היהודי של כרמיאל בהתאם לחוק הלאום.[12] בערעור על פסק הדין הורה נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, על ביטול החלק בפסק הדין העוסק בחוק הלאום.[13]

גיבוש החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת ה-18

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011, בכנסת ה-18 יזמו חברי הכנסת אבי דיכטר וזאב אלקין[14] את "הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי".[15] על הצעת החוק חתמו 40 חברי כנסת ממפלגות הקואליציה והאופוזיציה: העבודה, קדימה, הליכוד, העצמאות, ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי והבית היהודי.[16] למחרת ח"כ בן אליעזר הסיר את חתימתו יחד עם מספר ח"כים נוספים שהתנו את תמיכתם בהצעת החוק והעלו ביקורת כלפי כמה אלמנטים בה.[17] מאוחר יותר בנובמבר גנז דיכטר את החוק, בלחץ יושבת ראש מפלגתו, ציפי לבני.[18]

הכנסת ה-19

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לכנסת ה-19 נקבע בהסכם הקואליציוני בין סיעות הבית היהודי והליכוד ביתנו כי יקודם חוק יסוד שיגדיר את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.[19] לאחר הקמת הממשלה הוקמה ועדת שרים בראשות ציפי לבני שהייתה אמורה להגיש לממשלה נוסח להצעת החוק, אך הנושא לא קודם. ב-2013, בתגובה להצעות החוק של אריה אלדד ושל דיכטר ואלקין, הגישה קבוצה של חברי כנסת בראשות רות קלדרון את "הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות והמדינה היהודית-דמוקרטית", שבאה "להבטיח ולהגן על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, באמצעות מתן תוקף של חוק לעקרונות היסוד שנקבעו במגילת העצמאות".[20]

ב-2014 חידש ח"כ אלקין את הצעת חוק מדינת הלאום שהגיש יחד עם ח"כ דיכטר בכנסת הקודמת.[21] בעקבותיו ניסחו חברי הכנסת יריב לוין ואיילת שקד גרסה מרוככת של ההצעה,[22] בשם "הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי".[23] ההצעה של לוין ושקד הסירה מהחוק את ההתייחסות לשפה העברית ולהתיישבות היהודית, והוסיפה להצעת החוק מחויבויות לזכויות אדם אישיות וכן הפניה למגילת העצמאות. ההצעות עוררו מחלוקות רבות בכנסת ואף בקואליציה. הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי תמכו בהצעות החוק, ואילו יש עתיד והתנועה התנגדו להן. ב-16 בנובמבר 2014 הובאו הצעות החוק לשולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על תמיכה בהצעת החוק. בסופו של דבר, שרת המשפטים ציפי לבני הסירה את הצעת החוק מסדר היום, בשל התנגדותה לו. ראש הממשלה הביע כעס על המהלך, והכריז שיביא את ההצעה להצבעה בישיבת הממשלה הבאה.

ב-23 בנובמבר 2014 דנה ממשלת ישראל בשתי הצעות החוק (של אלקין ושל שקד ולוין),[24] ובתמיכת ראש הממשלה, אישרה המשך תהליך החקיקה, ברוב של 15 שרים מול 6.[25]

ראש הממשלה, בניסיון להתגבר על ההתנגדויות ערך הצעת חוק משלו.

המשותף לשלוש הצעות החוק (אלקין, שקד ושותפיה, נתניהו)
הבדלים
  • הצעת אלקין לא מתייחסת לשמירה על זכויותיהם האישיות של כלל אזרחי המדינה
  • רק הצעת אלקין מגדירה את העברית כשפה רשמית במדינה
  • בהצעת שקד ושותפיה אין סעיף הקובע שבכל מוסדות הלימוד בהם לומדים יהודים ילמדו את ההיסטוריה של עם ישראל, את מורשתו ואת המסורת, בעוד ששתי ההצעות האחרות כוללות סעיף כזה

בעקבות הדיון בממשלה הוגשו לכנסת הצעות חוק פרטיות לחוקי יסוד חלופיים:

טרם הבאת הצעה כלשהי (כולל זו שאושרה בממשלה) לקריאה טרומית התפזרה הכנסת.

הכנסת ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 שבה ועדת השרים לענייני חקיקה לעסוק בגרסה מרוככת של הצעת החוק שהגיש חבר הכנסת אבי דיכטר מהליכוד, ובמאי 2017 החליטה לקדמה תוך הכנסת שינויים בה לפי דרישת מפלגת "כולנו". בהחלטה נקבע דיון בסעיפים השנויים במחלוקת, כדי להגיע בתוך חודשיים לנוסח מוסכם על כל סיעות הקואליציה של הצעת חוק ממשלתית.[30][31] לפי הנוסח שהוגש לוועדה, מדינת ישראל היא "הבית הלאומי של העם היהודי", "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" והשפה הערבית בישראל תהיה "בעלת מעמד מיוחד" – ולא שפה רשמית.[31] ב-10 במאי 2017 עברה הצעת החוק בקריאה טרומית בכנסת.[32]

ביולי 2017 הוקמה בכנסת ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ אמיר אוחנה, לשם הכנתה של הצעת החוק לקריאה ראשונה.[33] ב-1 במאי 2018 אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה.[34] ביולי 2018, לקראת העלתו להצבעה בוועדה, התגלעה מחלוקת על סעיף 7ב' המאפשר לכל קהילה דתית להקים יישוב נפרד לבני דתה. סעיף זה עורר התנגדות מצד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ונשיא המדינה ראובן ריבלין, בטענה שהוא בעצם מכשיר גזענות ואפליה נגד ערביי ישראל, ושמטרתו להתיר הקמת יישובים ליהודים בלבד.[35] בליכוד רצו לבטל את הסעיף כדי לרכך את החוק אך בבית היהודי ובארגוני ימין התנגדו. ב-15 ביולי הושגה פשרה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליושב ראש הבית היהודי נפתלי בנט בה נוסח סעיף 7ב' באופן הבא: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".[36] בעקבות הפשרה והנוסח המרוכך הסיר היועץ המשפטי לממשלה את התנגדותו לחוק.[37][38]

הסתייגויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדיון בהצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית ב־18 ביולי 2018 הוגשו 133 הסתייגויות, מרביתן של חברי כנסת מהאופוזיציה וכמה מהן של חברי קואליציה. בין ההסתייגויות היו הצעות לכלול בחוק את הקביעות הבאות:[39][40]

  • "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית."
  • "צביונה היהודי של המדינה וערכיה הדמוקרטים יהיו שווים."
  • "המדינה רואה בפיתוח הארץ לטובת כל תושביה ערך לאומי לצד התיישבות יהודית."
  • "ישראל היא מדינתם הדמוקרטית של העם היהודי ומדינתם של כל אזרחיה, המקנה שוויון אזרחי מלא לאזרחים."
  • "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, המושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ומקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה."

חלק מההסתייגויות האחרות ביקשו להציג את החוק כגזעני (למשל בהצעה לשנות את שם החוק ל"חוק-יסוד: האפרטהייד").[41] כל ההסתייגויות נדחו והחוק אושר ב-19 ביולי 2018, ברוב של 62 ח"כים בעד מול 55 נגד ושני נמנעים.[42][43]

הכנסת ה-25

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־3 ביולי 2024 דחתה הכנסת הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אלון שוסטר מסיעת המחנה הממלכתי,[44] להוסיף לחוק סעיף לפיו מדינת ישראל תקיים "שוויון זכויות לכל אזרחיה בלי הבדל דת ולאום בהתאם לעקרונות מגילת העצמאות". לסעיף התנגדו סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, עוצמה יהודית והציונות הדתית.[45]

גרסאות נוסח החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק היסוד נדון בכנסת במשך שבע שנים, במהלכו גובשו יותר מעשר גרסאות שונות שלו, כאשר בגרסה הסופית הושמטו רבים מסעיפיו המקוריים.[46]

הצעת החוק של חברי הכנסת אבי דיכטר וזאב אלקין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת חוק הלאום הוגשה לראשונה למליאת הכנסת ב־2011 על ידי חברי הכנסת אבי דיכטר וזאב אלקין בתמיכת חברי כנסת נוספים.[47] היא כללה מרכיבים שונים שבאו לחזק את מאפייניה היהודים־לאומיים של המדינה מבחינת החוק והופיעה בו הקביעה כי "מדינת ישראל היא בעלת משטר דמוקרטי." היא כללה קביעה כי כאשר בית המשפט מוצא כי "שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל."

הצעת החוק של חברי הכנסת שקד, לוין ואילטוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי,[23] שאותה הציעו חברי הכנסת איילת שקד, יריב לוין ורוברט אילטוב, קובעת, בסעיף 1 שלה:

(א) מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על-פי מורשתו התרבותית וההיסטורית.
(ב) הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי.
(ג) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי ומקום כינונה של מדינת ישראל.

סעיף 3, שבסופו של דבר הוחלט לא לכלול אותו בהצעת החוק, עוסק באופייה הדמוקרטי של המדינה וקובע:

(א) מדינת ישראל תהא בעלת משטר דמוקרטי.
(ב) ישראל תהא מושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל, ומחויבת לזכויותיהם האישיות של כלל אזרחיה, כמפורט בכל חוק יסוד.

המשך ההצעה מקנה מעמד של חוק יסוד לנושאים אחדים שעוגנו קודם לכן בחוקים שונים, ובכלל זה חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, חוק השבות, חוק יום העצמאות, חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק יסודות המשפט וחוק השמירה על המקומות הקדושים. עוד כוללת ההצעה סעיפים העוסקים בקביעת הלוח העברי כלוח הרשמי של המדינה, בקיבוץ גלויות ובעזרה לבני העם היהודי הנתונים בצרה.

סעיף 8 קובע כי "המדינה תפעל לשימור ולהנחלת המורשת והמסורת התרבותית וההיסטורית של העם היהודי ולטיפוחה בארץ ובתפוצות". סעיף 9 משלים זאת וקובע כי "המדינה תפעל לאפשר לכל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו".

בדומה לאחדים מחוקי היסוד האחרים נכללת בהצעה פסקת הגבלה, וסעיף המשריין חוק יסוד זה, כך שניתן לשנותו רק בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.

הצעת חוק ממשלתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח הצעת החוק שאושרה בוועדה המיוחדת לחוק הלאום, לקריאה שנייה ושלישית, כולל 11 סעיפים:

  1. עקרונות היסוד
  2. סמלי המדינה
  3. בירת המדינה
  4. השפה הרשמית
  5. קיבוץ גלויות
  6. קשר לעם היהודי
  7. התיישבות יהודית
  8. לוח השנה הרשמי של המדינה
  9. יום העצמאות וימי הזיכרון
  10. יום המנוחה והשבת
  11. פסקת נוקשות

מחלוקת טרם אישור החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת, עיקר התמיכה בהצעת החוק באה ממפלגות הימין, ועיקר ההתנגדות לו באה ממפלגות השמאל, הרואות בו חוק שיש בו "דמוקרטיה ליהודים בלבד, בלי ערבים."[48] עם זאת, גם במחנה הימין היו דעות שונות באשר לתכולתו של החוק, ויש אף שהתנגדו לעצם חקיקתו.[49][50]

נימוקים בעד החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייר עמדה שפורסם בכתב העת 'כיוונים חדשים' ביולי 2009, הציעו דובי הלמן ועדי ארבל מהמכון לאסטרטגיה ציונית לכונן חוק יסוד ברוח זו:[51]

"יש להגדיר את התכונות ההופכות את מדינת ישראל לבית הלאומי של העם היהודי. יתר על כן, יש להעניק להן מעמד חוקתי, זהה לכל הפחות לזה של חוקי יסוד קודמים, ולעקרונות הדמוקרטיים הנובעים מהם. מטרה זו תוכל להתגשם במסגרת חוקה עתידית, אך אין לדעת מתי זו תכונן. לכן מוצע בזאת לחוקק באופן מיידי את חוק יסוד: בית לאומי, אשר יקבע מעמד חוקתי למדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי. על חוק יסוד זה לעגן את מאפייני זהותה הייחודית במסמך יסוד, למען שמירה על אופייה כמדינה יהודית."

בדברי ההסבר להצעת החוק שהובאה לאישור הממשלה, נאמר:

”נחיצותו של חוק-יסוד: ישראל – זהות המדינה, כמדינת הלאום של העם היהודי – מקבלת משנה תוקף, במיוחד בזמנים בהם יש המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו, ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. עיגון אופייה היהודי של מדינת ישראל בחוק-יסוד, יאפשר להגיע בעתיד להסכמה רחבה בכינונה של חוקה שלמה ומקיפה.”[23]

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בישיבת הממשלה בה נידונו הצעות החוק:

”במדינת ישראל יש שוויון זכויות אישי לכל אזרח, אבל זכויות לאום יש רק לעם היהודי. דגל, המנון, הזכות של כל יהודי לעלות לארץ – אלה מוקנים רק לעמנו במדינתו האחת והיחידה. יש כאלה שרוצים שהדמוקרטית תגבר על היהודית ויש כאלה שרוצים שהיהודית תגבר על הדמוקרטית. בעקרונות החוק שאני מציג שני הערכים האלה שווים ויש להתחשב בהם במידה שווה. אותם עקרונות מופיעים במגילת העצמאות. אני לא מבין גם את אלה שקוראים לשתי מדינות לשני עמים ובה בעת מתנגדים לעגן זאת בחוק. הם ששים להכיר במדינת לאום פלסטינית ומתנגדים בתוקף למדינת לאום יהודית.”[52]

ד"ר אביעד בקשי מהמכון לאסטרטגיה ציונית נימק את הצורך המשפטי בחוק היסוד: "בעשרים השנים האחרונות חלה שחיקה דרמטית במשקל שמעניק בית המשפט העליון לזהותה היהודית של ישראל. אחד הגורמים המרכזיים למציאות החוקתית בישראל כיום הוא המחסור בעיגון חוקתי לאופייה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הצעת חוק היסוד הולמת את המסורת המקובלת של המשפט הישראלי ובה בעת יש בה צורך משפטי מעשי בשל סטייה ממסורת זו בפסיקת בית המשפט בעשרים השנים האחרונות."[53] לכך הוסיפו ד"ר אביעד בקשי ופרופ' גדעון ספיר מפורום קהלת כי ראוי להכיר בזכותם של אזרחי ישראל היהודים למדינת לאום כזכות חוקתית.[54] בכנס שקיים פורום קהלת ב-23 בפברואר 2014 בנושא "זהותה של ישראל כמדינת לאום של העם היהודי-לקראת עיגון חוקתי?" ציינה ח"כ לשעבר ד"ר עינת וילף כי החוק יסייע לקשר עם יהדות התפוצות ויעגן את המחויבות של מדינת ישראל לעם היהודי כולו.[55]

פורום קהלת, השואף לדבריו "לעגן את זכותו של העם היהודי למדינה עצמאית בארץ ישראל בחוק ובמדיניות של מדינת ישראל", תמך בהצעת החוק. ד"ר עמיחי מגן, חבר הפורום, גרס כי למדינת ישראל יש אינטרס ביחסיה עם העולם לעגן את היותה מדינת לאום. מבחינת הנוהג הבינלאומי והמשפט הבינלאומי רשאית כל מדינה להגדיר את עצמה ואת מהותה, במיוחד כשהמהות הזו מוגדרת באמצעות נבחרי הציבור בהליך דמוקרטי ובמוסדות נבחרים.[56]

ד"ר שאולי שארף מציין כי "בהיעדר חוק-יסוד המקנה מעמד חוקתי לערכיה של ישראל כמדינה יהודית ולמרכיבי הזהות היהודית שלה, כפי שזכו לכך הערכים הדמוקרטיים וערכי זכויות אדם, ישראל מתבססת על מערכת ערכים חוקתית לא סימטרית".[57] בנוסף, טוען ד"ר שארף, "כי דווקא העיקרון היהודי, המובן מאליו, הברור לכול, שאין עליו עוררין, נדרש לביסוס חוקתי ברור וחד-משמעי שימנע פגיעה בו בעתות משבר ומצוקה".[58]

מכון בגין למשפט וציונות ערך מחקר משווה בין 200 חוקות בעולם ומצא כי העיגון החוקתי לסמלים ולמרכיבי זהות נפוץ מאוד במדינות העולם. כך למשל, עניין השפה מעוגן ביותר מ־170 חוקות; עניין הדגל מעוגן ב־136 חוקות; עניין ההמנון מעוגן ב־120 חוקות.[59]

יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט הסביר שהחוק יעגן את אופייה היהודי של מדינת ישראל בחוק יסוד ובכך יאלץ את בג"ץ לקחת בחשבון עובדה זו בפסיקותיו. לדבריו: "חוק הלאום שדרשנו בהסכם הקואליציוני איתנו יציל את תושבי דרום תל אביב מהמסתננים. כשבפעם הבאה יובא חוק לעצירת המסתננים לבג"ץ, בג"ץ יצטרך גם להכניס לשיקוליו שישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי. ולא רק את כבוד האדם וחרותו. זאת בשורה חשובה לתושבי דרום תל אביב ולמדינת ישראל כולה."[60]

ב-12 ביולי 2018 נימק נתניהו את חשיבות החוק והבהיר שהוא לא פוגע בזכויות אלא מעגן זכויות:

”בדמוקרטיה הישראלית נמשיך להבטיח את זכויות הפרט והקבוצה, אלה ימשיכו להיות מובטחות, אבל זכויות יש גם לרוב, והרוב מכריע. הרוב המכריע בעם רוצה להבטיח את אופייה היהודי של מדינתנו לדורות. השילוב הזה של זכות הלאום וזכויות הפרט, השילוב הזה הוא המשמעות של המילים "מדינה יהודית ודמוקרטית", וז'בוטינסקי ללא ספק האמין בעיקרון הזה, קידש אותו, נלחם עבורו, ואנחנו ממשיכים אותו”.[61]

נימוקים נגד החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוות דעת שהגישו לוועדת השרים לענייני חקיקה ציינו עו"ד עמיר פוקס ופרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה כי "אנו מתנגדים להצעת החוק שבנדון. זאת, אף על פי שאנו מסכימים, כמובן מאליו, לכך שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. זוהי הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין, בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה – יהודית ודמוקרטית." בהמשך דבריהם הם מנו את הסיבות הבאות להתנגדותם להצעת החוק:[62]

  • החוק מפר את האיזון העדין בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה - יהודית ודמוקרטית.
  • החוק דוחק את היסוד הדמוקרטי מן המרכז לשולי השוליים.
  • החוק משדר הדרה וניכור כלפי אזרחי המדינה הערבים, שלא מוזכרים בו כלל, בניגוד מוחלט לערכי מגילת העצמאות.
  • החוק מאפשר ומעודד מדיניות בלתי שוויונית בפיתוח ושימור המורשת התרבותית בין יהודים ומי שאינם יהודים.
  • החוק גורם לנזקים בלתי הפיכים ביחסי יהודים-ערבים בישראל, בדמותה של המדינה כלפי חוץ, ויהפוך את המדינה למקום בלתי נסבל למי שהשקפת עולמו יהודית-ליברלית.

שני חוקרים מארגון "מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה" הביעו התנגדות להצעת החוק. פרופ' אלון הראל סובר כי הצעת חוק הלאום פסולה לא רק כי היא פוגעת בלא-יהודים, אלא גם משום שהיא פוגעת בעם היהודי ובמורשת היהודית עצמה שיהפכו לכלי פוליטי בידיה של קבוצה יהודית אחת:

”התוצאה הטבעית של החוק תהיה שהמדינה, ובעקבותיה גם בתי המשפט, יהפכו לזירת קרב בין פרשנויות שונות של היהדות. במקום לחזק את היהדות, החוק יהפוך את זרועות המדינה השונות לזירה שבה אינטרסים כלכליים ואידאולוגיים מכוננים ומגדירים את היקפה ותוכנה של התרבות והמורשת היהודית.”[63]

החוקרת השנייה מטעם מולד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, ד"ר נעמי זוסמן כתבה שהצעת החוק היא "ניסיון מסוכן לשכתוב מגילת העצמאות ולהחלפת חזונם האזרחי של מקימי המדינה בחזון סקטוריאלי שחותר תחת ערכי הציונות ומטרותיה".[64]

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין התנגד לתוכנה של הצעת החוק. אף שציין כי אין פסול ברצון להגדיר בחוק יסוד את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, הוסיף: "יש בהסדרים המסוימים המוצעים בהצעות החוק כדי לשנות שינוי של ממש את עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת, ולרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה".[65]

יו"ר מרצ תמר זנדברג טענה כי החוק "הוא חוק גזעני ומיותר שכל מהותו היא סיבוב של נתניהו על חשבון אזרחי ישראל הערבים ועל חשבון הדמוקרטיה הישראלית".[66]

גם בימין היו שהתנגדו לחוק. חבר הכנסת בני בגין מהליכוד נמנע בהצבעה עליו ואמר כי "לאומיות שאיננה מקפידה על איחודה עם זכויות האדם על זכויות האדם, מתדרדרת ללאומנות",[67] לאחר שהחוק עבר, בני בגין הציע להוסיף לחוק את הסעיף לפיו מדינת ישראל "מקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה".[68] השר לשעבר משה ארנס תיאר את החוק המוצע כמיותר ומזיק.[69][49]

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ביקר גם הוא חוק זה והעלה סדרה של שאלות רטוריות:

”האם אין בעצם קידומה של הצעה זאת משום הטלת ספק בהצלחתו של המפעל הציוני הכביר שזכינו כולנו לחיות בו? האם הצעה זאת אינה למעשה דוחפת ומעודדת אותנו, לחפש סתירה בין אופייה היהודי של מדינת ישראל לאופייה הדמוקרטי? האם בכך, הצעת החוק הזאת, לא משחקת לידי המבקשים להשמיצנו?”[70]

בעדותו של זאב ז'בוטינסקי בפני ועדת פיל בשנת 1937 אמר כך: ”אינני סבור כי רצוי שחוקתה של איזו מדינה תכיל סעיפים מיוחדים המבטיחים במפורש את אופייה ה’לאומי’... הדרך הטבעית והטובה ביותר היא, שאופייה ה’לאומי’ של מדינה יהא מובטח על ידי עצם העובדה שיש בה רוב מסוים. אם הרוב הוא אנגלי, הרי המדינה אנגלית, ואין צורך בשום ערובות מיוחדות”.[71][72]

יושב ראש הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, הזהיר כי ביטול מעמד השפה הערבית, והקמת יישובים הסגורים בפני אוכלוסיות מסוימות (כפי שהוצע בנוסח מוקדם של החוק שנפסל לבסוף), נותנים תחמושת לתומכי חרם על ישראל.[73]

המשך הפולמוס לאחר אישור החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנשיא ראובן ריבלין נפגש עם ראשי הרשויות הדרוזיות שביקשו להביע את דאגתם לנוכח חוק הלאום

הפולמוס סביב החוק נמשך גם לאחר אישורו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר מיד לאחר אישור החוק כי "זהו רגע מכונן בתולדות הציונות ותולדות מדינת ישראל. 122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו". ראש האופוזיציה, יצחק הרצוג אמר כי "עצוב לנו מאוד שעקרון השוויון שהוא נכס צאן ברזל בהגנה על שמה של ישראל נעלם מהחוק הזה".[74]

לאחר ההצבעה, חברי הכנסת מהרשימה המשותפת קרעו את דפי נוסח החוק והשליכו אותם באוויר.[75]

סקר דעת קהל שערך אתר וואלה! NEWS לאחר אישור החוק העלה ש-58% מהציבור הישראלי תומכים בחוק.[76]

פרופ' מרדכי קרמניצר מתח ביקורת על סעיף 7 של חוק היסוד, שעניינו התיישבות יהודית, וטען ש"בנוסח החדש מועלית האפליה, גלויה ובוטה, אל ראש הדגל החוקתי".[77] שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא, אמר כי "חוק הלאום מאמץ את רעיון המדינה היהודית וזונח את הדמוקרטית", ומטרתו היא "להדיר את כל המיעוטים מזכויות אזרחיות בסיסיות".[78]

רבים הביעו מחאה על הפגיעה במעמדה של הלשון הערבית, בהם קבוצה של 130 בלשנים ישראלים שחתמו על עצומה נגד החוק.[79]

שר האוצר, משה כחלון, אמר "חקיקת חוק הלאום נעשתה בפזיזות, טעינו ואנחנו צריכים לתקן". לעומתם אמר השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, "החוק הוא נכון ונוסח נכון והגיע לאיזון."[80]

ד"ר נטלי אקון כתבה נגד הענקת "מעמד מיוחד" לשפה הערבית בחוק הלאום, בנימוק שבתי המשפט עלולים בעקבות זאת להרחיב את מעמדה של הערבית.[81] ד"ר אביעד בקשי חלק עליה, בין היתר בנימוק שמאמרה מתבסס על נוסח שגוי של החוק.[82]

שאלת אופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית בה כול אזרחיה שווים כמו גם פגיעת חוק הלאום במיעוט הדרוזי זכו להתייחסות נרחבת. עם זאת כמעט ולא התקיים דיון פרטני בפגיעת החוק במיעוטים אחרים – מוסלמים, נוצרים וצ'רקסים.

השר יריב לוין הציג יתרונות מעשיים שהוא רואה בחוק היסוד:

  • "אם עד היום אי אפשר היה לבוא ולהגיד שרוצים לתת סיוע נקודתי לנצרת עילית כדי לחזק את האחיזה היהודית בה, החוק מאפשר לעשות זאת."
  • "באמצעות החוק נוכל למנוע איחוד משפחות לא רק ממניעים ביטחוניים, אלא גם ממניע של שמירה על אופייה של המדינה כבית לאומי לעם היהודי."[83]

השר וחבר הכנסת לשעבר חיים רמון אמר שבחוק אין שום אפליה אלא הוא מנסח את המובן מאליו. הוא גם טען שנוסח חוק הלאום מתון יותר מניסוחים שהציעו נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ושרת החוץ ציפי לבני, ושהמרכז-שמאל הציוני היה צריך לתמוך בחוק.[84] לפי הצעתי לבני, "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, בה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית; מדינת ישראל היא דמוקרטיה המושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום, ומקיימת שוויון לכל אזרחיה, הכל כאמור בהכרזה על הקמת המדינה."[85] הצעה קודמת עסקה בעקרונות דומים.[86]

נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אהרן ברק אמר כי "אני חושב שזה חוק חשוב אבל היה כדאי שיבוא בסוף תהליך כינון החוקה ולא באמצעו. ... נקודת המוצא שלי היא שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של עם היהודי. הסעיף הראשון בחוק הלאום מקובל עליי וגם בכמה פסקי דין כתבתי שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, תוך ציטוט של מגילת העצמאות. אבל עדיין קיימים היבטים של השוויון, שלא מטופלים מספיק בחוק." והוסיף: "אני מקבל שאין מקום להכניס התייחסות לשוויון בתוך חוק הלאום, משום שהשוויון נוגע לזכות האישית ומקומן של הזכויות האישיות הוא בחוקים אחרים. הבה נבטיח שזה יהיה חלק מהזכויות האישיות."[87]

פרופ' רות גביזון כתבה[88] כי חקיקת החוק הייתה משגה חמור. גביזון עצמה התבקשה באוגוסט 2013, בהסכמת ראש הממשלה נתניהו וחברי הקואליציה באותה העת, לגבש המלצות שיעניקו ביטוי חוקתי להגדרת ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית". לפי הדוח שהגישה לשרת המשפטים ציפי לבני, היא שללה חקיקת חוק לאום. היא כתבה שאם החקיקה תצא בכל זאת לפועל, היא "צריכה להיעשות בצורה חברתית והדרגתית, ולהתמקד בהגדרת 'חוק חזון' שמעגן את מכלול חזון המדינה - יהודית, דמוקרטית ושומרת זכויות האדם, ולא 'חוק לאום' - שמתרכז רק בחזון המדינה היהודית...".[89] גביזון המליצה כי ההליך צריך ״לשאוף להגיע לתוצאה שתעורר לכידות ולא מחלוקות, כך שחזון המדינה יצא מחוזק ולא מוחלש מתהליך החקיקה; יחזק את הלכידות האזרחית; ישמר את הלכידות היהודית בארץ ובעולם; ויבטא גישה הוגנת, נדיבה ומכילה לבני המיעוט הערבי״.[90]

בציבור הדרוזי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב הציבור הדרוזי רבים חשו כי החוק פוגע בהם. ימים אחדים לאחר אישור החוק הוקם פורום של דרוזים ישראלים יוצאי צבא במטרה להילחם בחוק ובאפליה נגד הדרוזים, המשרתים בצה"ל.[91] מנגד, אחרים בקרב הציבור הדרוזי[92][93] ובהם השר איוב קרא שהצביע בעד החוק, סבורים שהחוק אינו פוגע בדרוזים.[94]

יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, מתומכיו הבולטים של החוק, הביע צער על הפגיעה של החוק בדרוזים ואמר שלא הייתה כוונה לפגוע בהם.[95] בהמשך הבהיר בנט בפוסט בפייסבוק שהוא עדיין תומך בחוק הלאום ושהחוק חיוני "לנוכח כירסום מתמשך בפסיקות בג"ץ ביסוד הלאומי של מדינת ישראל." הוא הבהיר שהחוק איננו פוגע בזכויות הפרט ואמר שיפעל לחוקק "חוק מיוחד המכיר בחשיבות הברית עם העדה הדרוזית, הצ'רקסית וכל מיעוט שקושר גורלו למדינת ישראל" במטרה לאחות את הקרע עם הדרוזים.[96] לפי ד"ר רמי זיידאן, הבעיה המרכזית בחוק היא ההתמקדות במושג "יהודי" וההתעלמות מהמושג "ישראלי" – מושג שמרבית הדרוזים בישראל מאמצים כחלק מההגדרה העצמית שלהם.[97]

בשנת 2023 מנעו מפגינים דרוזים את הגעתה של שרת המודיעין גילה גמליאל לטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בעוספיה, על רקע תמיכתה בחוק הלאום.[98]

הפגנות נגד החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 ביולי 2018 התקיימה צעדת מחאה נגד החוק מכיכר רבין אל דיזנגוף סנטר. הצעדה תוכננה על ידי הארגונים "שלום עכשיו", "עומדים ביחד", "התנועה הרפורמית" ועוד, ובסיומה התקיימה עצרת שבה נאמו בין היתר איימן עודה, תמר זנדברג ומנכ"לית שלום עכשיו שקד מורג.[99]

ב-4 באוגוסט 2018 התקיימה עצרת שאורגנה על ידי ראשי המגזר הדרוזי בכיכר רבין במחאה נגד החוק ובקריאה לשוויון במדינת ישראל.[100] עם הנואמים נמנו רון חולדאי, שייח' מוואפק טריף, ראש העדה הדרוזית ומשה לדור.[101][102]

הפגנה נגד חוק הלאום, תל אביב, 11 באוגוסט 2018

ב-11 באוגוסט 2018 התקיימה בכיכר רבין הפגנה של ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, שצעדו מהכיכר אל רחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, שם נישאו נאומים נגד החוק, על ידי מוחמד ברכה, מהא כרכבי-סבאח, אווה אילוז ועוד.[103] למרות בקשה של המארגנים שלא להניף דגלים בהפגנה,[104] דגלי פלסטין הונפו לאורך ההפגנה, לצד דגלים שחורים וכמה דגלי ישראל,[105][106] נשמעו קריאות "ברוח ובדם נפדה את פלסטין".[107] יו"ר ועדת המעקב, מוחמד ברכה, אמר בעצרת כי דגל פלסטין "הוא הדגל שמנסים דרך חוק הלאום להוציא אותו מההיסטוריה, אבל הוא דגלו של עם גאה".[108] ראש הממשלה נתניהו הגיב להנפת הדגלים וציין כי "אין עדות טובה מזו לנחיצותו של חוק הלאום".[109][110]

עתירות לבג"ץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בג"ץ חוק הלאום

נגד החוק הוגשו 15 עתירות לבג"ץ. ביולי 2018 הוגשה עתירה כנגד החוק מטעם שלושה חברי כנסת דרוזים, אכרם חסון (כולנו), חמד עמאר (ישראל ביתנו) וסאלח סעד (המחנה הציוני), יחד עם ארגוני דרוזים בישראל, בדרישה לבטל את החוק כולו או חלק מסעיפיו בנימוק שהוא מבטל את הזכות לשוויון ופוגע במשרתי כוחות הביטחון הדרוזים.[111]

עתירות לפסילת החוק הוגשו על ידי מפלגת מרצ[112] ועיריית באקה אל-גרבייה.[113] ב-7 באוגוסט גם הרשימה המשותפת וארגון עדאלה עתרו נגד החוק.[114] ב-18 באוגוסט הוגשה עתירה נוספת על ידי 24 דרוזים, בהם חברי המועצת המקומית בדלית אל-כרמל וראש המועצה וחבר הכנסת לשעבר, זיידאן עטשי.[115] כמה עשרות עותרים, מרביתם מזרחים, ובראשם סמי מיכאל, עתרו נגד החוק בטענה שהחלשת מעמדה של השפה הערבית מפלה את יהודים יוצאי ארצות ערב.[116] הדיון בכל העתירות אוחד.[117]

ב-8 ביולי 2021 דחה בג"ץ, בבג"ץ חוק הלאום, ברוב דעות (10 לעומת 1) את העתירות כנגד החוק והגדיר אותו כ"עוד פרק בחוקה המתגבשת" של מדינת ישראל.[118]

ביקורת בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל מבקרי החוק הצטרף המשפטן האמריקאי-יהודי פרופ' אלן דרשוביץ, שהגדיר את אישור החוק "כשגיאה", לעמדתו.[119] נשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, ג'רי סילברמן, מתח ביקורת על חוק הלאום: "כתומכים גדולים של ישראל, אנו מאוכזבים שהממשלה העבירה חקיקה שמהווה נסיגה ביחס למיעוטים".[120]

הנציגה העליונה לענייני חוץ וביטחון של האיחוד האירופי, הפוליטיקאית האיטלקייה פדריקה מוגריני, אמרה כי החוק "מעורר דאגה" וכי הוא "יקשה על יישום תוכנית שתי המדינות כחלק מפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני".[121]

מספר מתוך מדינות ערב והאסלאם – מצרים, סוריה, קטר, ירדן, סעודיה, לבנון וטורקיה[122] – מתחו ביקורת על החוק, כשלטענתם "חוק הלאום של מדינת ישראל" הוא "גזעני".[123]

בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2018 הגן ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על חוק הלאום, וטען שיש מדינות רבות שמגדירות עצמן מדינות לאום, למרות מיעוטים אתניים שהם חלק מאוכלוסייתן. מדינות רבות גם מגדירות שפה אחת כשפתם הרשמית, והסמל על דגליהן הוא סמל דת מובהק כמו צלב (מדינות נוצריות רבות) או סהר וכוכב (מדינות מוסלמיות רבות).[124]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: חוק הלאום
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוק הלאום

מידע רשמי

מידע כללי

מאמרי דעה:

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דוגמת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל.
  2. ^ ראו דיון נרחב בסוגיה זו בערך מדיניות לשונית בישראל.
  3. ^ שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, ציין שנוסח הסעיף מתכתב עם דברי החזן לאחר הקריאה בתורה בימים שני וחמישי: ”אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן.”[6]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראה דברי הסבר להצעת החוק באתר הכנסת
  2. ^ פירוט שמי של התפלגות ההצבעה, באתר הכנסת
  3. ^ חזקי ברוך, ישראל יהודית ודמוקרטית חוק הלאום אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ערוץ 7, 19 ביולי 2018
  4. ^ ע"פ 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה נגד ח"כ אחמד טיבי, ניתן ב-15 במאי 2003
  5. ^ 1 2 3 הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ה"ח הכנסת 768 מ-13 במרץ 2018
  6. ^ 1 2 ת"א (י-ם) 2287/00 עזבון המנוחה סופי צ'סר ואחרים נגד עבאס מחמוד זיידאן ואחרים, ניתן ב-4 בנובמבר 2018
  7. ^ אתר למנויים בלבד רויטל חובל, פסק דין מיישם לראשונה את חוק הלאום: יהודי שנפגע בפיגוע זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2018
  8. ^ ת"א (י-ם) 9135-07 דוד משיח ואחרים נ' הרשות הפלשתינאית ו/או המועצה הפלשתינאית, ניתן ב-17 ספטמבר 2018
  9. ^ תא (י-ם) 36844-03-13 פלונית ואחרים נ' הרשות הפלשתינאית ואחרים, ניתן ב-17 בינואר 2019
  10. ^ דניאל דולב‏, בהחלטה שעברה מתחת לרדאר, השופט עמית נטרל מטען צד של חוק הלאום, באתר וואלה, 29 בינואר 2021
    ע"א 1604/19 מדינת ישראל נ' פלונית ואחרים, ניתן ב־26 בינואר 2021
  11. ^ עינת קורמן, בן שנה: חוק הלאום בפעולה, באתר ישראל היום, 21 ביולי 2019
  12. ^ "כרמיאל היא עיר יהודית". ביהמ"ש מחק תביעה תוך שימוש בחוק הלאום, באתר Haaretz הארץ
    תא"מ (קריות) 12092-06-18 פלוני (קטין) נ' עיריית כרמיאל, ניתן ב-24 בנובמבר 2020
  13. ^ אתר למנויים בלבד אילת כהנא, ‏"אבן נגף": בימ"ש מחק הישענות על חוק הלאום מפסק דין, בעיתון מקור ראשון, 4 בפברואר 2021
    ע"א (חיפה) 49111-12-20 פלוני (קטין) נ' עירית כרמיאל, ניתן ב-3 בפברואר 2021
  14. ^ מורן אזולאי, דיכטר מציע: חוק יסוד מדינת הלאום של העם היהודי, באתר ynet, 3 באוגוסט 2011
  15. ^ הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי - הצעת דיכטר ואלקין, באתר של משרד המשפטים
  16. ^ פנחס וולף‏, דיכטר מאתגר את נתניהו: יזם חוק "מדינת הלאום היהודי", באתר וואלה, 3 באוגוסט 2011
  17. ^ פנחס וולף‏, בן אליעזר משך תמיכתו מחוק "מדינת הלאום היהודי", באתר וואלה, 4 באוגוסט 2011
  18. ^ יהונתן ליס, בלחץ לבני, דיכטר גנז את הצעת "חוק הלאום", באתר הארץ, 14 בנובמבר 2011
  19. ^ יהונתן ליס, הליכוד והבית היהודי יקדמו את "חוק הלאום" הגנוז, באתר הארץ, 15 במרץ 2013
  20. ^ הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות והמדינה היהודית דמוקרטית, באתר הכנסת
    אריק בנדר, ח"כ קלדרון מציגה: חוק יסוד מגילת העצמאות, באתר nrg‏, 25 ביוני 2013
  21. ^ יהונתן ליס, חוק מדינת הלאום של אלקין יובא לאישור הממשלה ביום ראשון, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2014
  22. ^ יהונתן ליס, חוק הלאום של הליכוד והבית היהודי: ארץ ישראל היא מולדת העם היהודי בלבד, באתר הארץ, 25 ביוני 2013
  23. ^ 1 2 3 הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי - הצעת שקד, לוין ואילטוב, באתר של משרד המשפטים
  24. ^ חדשות 2, ‏הבוקר: חוקי הלאום יובאו להצבעת השרים, באתר ‏מאקו‏, 23 בנובמבר 2014
  25. ^ חזקי עזרא, חוק הלאום אושר בממשלה, באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2014
  26. ^ מורן אזולאי, זהו חוק הלאום: הסערה הגדולה בדרך, באתר ynet, 5 ביוני 2014
  27. ^ הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל, באתר הכנסת, 24 בנובמבר 2014
  28. ^ הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינה דמוקרטית ושוויונית, באתר הכנסת, 1 בדצמבר 2014
  29. ^ הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל, באתר הכנסת, 1 בדצמבר 2014
  30. ^ יקי אדמקר‏, ועדת השרים אישרה את "חוק הלאום" השנוי במחלוקת, באתר וואלה, 7 במאי 2017
  31. ^ 1 2 יהונתן ליס, השרים אישרו את חוק הלאום, אך בתוך חודשיים יוצג נוסח חדש, באתר הארץ, 7 במאי 2017
  32. ^ מורן אזולאי, חוק הלאום עבר בקריאה טרומית בכנסת, זועבי וזחאלקה הורחקו מהמליאה, באתר ynet, 10 במאי 2017
  33. ^ שירית אביטן כהן, קיש הודח: אוחנה יעמוד בראש הוועדה לעניין חוק הלאום, באתר nrg
  34. ^ שחר חי, חוק הלאום עבר בכנסת בקריאה ראשונה, באתר ynet, 1 במאי 2018
  35. ^ יורי ילון, נשיא המדינה ריבלין על חוק הלאום: "נוסחו עלול לשמש כנשק בידי אויבינו", באתר ישראל היום, 10 ביולי 2018
  36. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, נתניהו ובנט הגיעו להסכמה על חוק הלאום: התיישבות יהודית - ערך לאומי, באתר וואלה, 15 ביולי 2018
  37. ^ אבישי גרינצייג, יניר קוזין, אריק בנדר, ‏היועמ"ש הסיר את התנגדותו: הושגה הסכמה על חוק הלאום, באתר מעריב אונליין, 15 ביולי 2018
  38. ^ יקי אדמקר‏, לאחר הסכמות בנט ונתניהו: חוק הלאום יאושר בוועדה המשותפת בכנסת, באתר וואלה, 16 ביולי 2018
  39. ^ הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי נספח מס' כ-768/א' (פ/1989/20), מספר פנימי: 565913-6057, אתר הכנסת
  40. ^ חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (הצעת החוק כפי שהונחה על שולחן הכנסת לקריאה השנייה והשלישית), אתר הכנסת
  41. ^ הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי - נוסח לקריאה שנייה ושלישית, באתר הכנסת
  42. ^ מורן אזולאי, אושר חוק הלאום: בקואליציה מחאו כפיים, באופוזיציה קראו "אפרטהייד", באתר ynet, 19 ביולי 2018
  43. ^ חוק הלאום אושר סופית, באתר הכנסת, 19 ביולי 2018
  44. ^ נוסח הצעת החוק של אלון שוסטר, באתר הכנסת
  45. ^ פרטי ההצבעה על הצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון - הוספת מחויבות לשוויון זכויות), באתר הכנסת
  46. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, מה נותר מחוק הלאום, שבע שנים אחרי שהונח על שולחן הכנסת?, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2018
  47. ^ הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי - ח"כ דיכטר, הכנסת ה-18, באתר של משרד המשפטים
  48. ^ יעל פרידסון, הפגנה נגד חוק הלאום: "רה"מ מוביל למלחמת דת", באתר nrg‏, 29 בנובמבר 2014
  49. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד משה ארנס, חוק הלאום יסיג את ישראל לאחור, באתר הארץ, 16 ביולי 2018
  50. ^ ח"כ בני בגין נגד חוק הלאום: "חוק גזעני שיהווה מתנה לאויבנו", באתר גלי צה"ל, 4 ביולי 2018
  51. ^ דובי הלמן ועדי ארבל, דורש עיגון: עיגון חוקתי לבית הלאומי, כיוונים חדשים 20, ההסתדרות הציונית העולמית, 2009, עמ' 127
  52. ^ דברי ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, באתר של משרד ראש הממשלה, 23 בנובמבר 2014
  53. ^ אביעד בקשי, חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום- הצורך המשפטי, באתר המכון לאסטרטגיה ציונית, 15 במאי 2016
  54. ^ גדעון ספיר ואביעד בקשי, בזכות הזכות למדינת לאום – על חסרונו של השיקול הלאומי בפסקי־הדין בעניין חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), ‏תשע"ג
  55. ^ ד"ר עינת וילף בכנס פורום קהלת בנושא זהותה של ישראל כמדינת לאום, הרצאה באתר יוטיוב
  56. ^ ד"ר עמיחי מגן בכנס פורום קהלת בנושא זהותה של ישראל כמדינת לאום, הרצאה באתר יוטיוב
  57. ^ ד"ר שאולי שארף, בשבחי חוק הלאום - חוסר האיזון בעיגון מעמדם של ערכי היסוד, באתר JOKOPOST.COM.
  58. ^ ד"ר שאולי שארף, מי יגן על 'המדינה היהודית'? - ראוי שהעיקרון היהודי יעוגן בחוק יסוד ויצטרף לחוקה, באתר JOKOPOST.COM.
  59. ^ ד"ר חגי ויניצקי וד"ר שאול שארף, הצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, באתר מכון בגין למשפט וציונות, ‏מאי 2017.
  60. ^ דנה סומברג, אריק בנדר, ‏אושר חוק הלאום; תוטל משמעת קואליציונית בהצבעה בכנסת, באתר מעריב אונליין, 23 בנובמבר 2014
  61. ^ ענבר טויזר ומורן אזולאי, נתניהו על חוק הלאום: "זכויות יש גם לרוב, והרוב מכריע", באתר ynet, 12 ביולי 2018
  62. ^ עמיר פוקס ומרדכי קרמניצר, הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏2 במאי 2014,
    אתר למנויים בלבד עמיר פוקס, התכלית האמיתית בחוק הלאום, באתר הארץ, 23 ביולי 2017.
  63. ^ פרופ' אלון הראל, מדוע הצעת חוק הלאום פוגעת דווקא ביהדות?, באתר מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, ‏26 באוגוסט 2013
  64. ^ נעמי זוסמן, "נייר עמדה: חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי", באתר מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, ‏25 ביוני 2013
  65. ^ עדו בן פורת, ויינשטיין מנסה לבלום את חוק הלאום, באתר ערוץ 7, 22 בנובמבר 2014
    אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, וינשטיין נגד הצבעה על חוקי הלאום: לא ראוי לתמוך בהצעות המרדדות את הדמוקרטיה, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2014.
  66. ^ איתי בלומנטל, חשש בקהילה הגאה מחוק הלאום: "מאפשר אפליה בפועל", באתר ynet, 9 ביולי 2018
  67. ^ מורן אזולאי, חוק הלאום: הקואליציה חגגה בסלפי ובחיבוקים, בני בגין נמנע, באתר ynet, 19 ביולי 2018
  68. ^ יקי אדמקר‏, פרסום ראשון: הצעת החוק של ח"כ בני בגין לתיקון חוק הלאום, באתר וואלה, 16 באוקטובר 2018
  69. ^ אתר למנויים בלבד משה ארנס, חוק הלאום: מיותר ומזיק, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2014
  70. ^ אביאל מגנזי, ריבלין נגד חוק הלאום: "לא יחזק את אופייה היהודי של מדינת ישראל", באתר ynet, 26 בנובמבר 2014
  71. ^ עדות זאב ז'בוטינסקי ביפני ועדת פיל, לונדון, 11 בפברואר 1937, סיכום בכתב ידו, אוסף ז'בוטינסקי, מכון ז'בוטינסקי בישראל
  72. ^ זאב ז'בוטינסקי, "מלאו הבטחתכם או הסתלקו מן המנדט", נאומים 1927–1940, ירושלים: ערי ז'בוטינסקי, תשי"ח
  73. ^ מכתבו של שרנסקי אל חה"כ אמיר אוחנה, 11 ביולי 2018
  74. ^ יקי אדמקר‏, חוק הלאום אושר סופית בכנסת: "רגע מכונן בתולדות הציונות", באתר וואלה, 19 ביולי 2018
  75. ^ מורן אזולאי, אושר חוק הלאום: בקואליציה מחאו כפיים, באופוזיציה קראו "אפרטהייד", באתר ynet, 18 ביולי 2018
  76. ^ טל שלו‏, סקר וואלה! NEWS: תמיכה גורפת של הימין בחוק הלאום, באתר וואלה, 30 ביולי 2018
  77. ^ אתר למנויים בלבד מרדכי קרמניצר, מומלץ שלא להירגע: משעבר חוק הלאום, לישראל אין יותר לאן להוליך את החרפה, באתר הארץ, 19 ביולי 2018
  78. ^ הבוקר הזה, אליהו מצא על חוק הלאום: "נהיה מדינת אפרטהייד פר אקסלנס", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 ביולי 2018
  79. ^ מחאת הבלשנים בעקבות חוק הלאום, ‏31 ביולי 2018
  80. ^ מתי טוכפלד, אריאל כהנא, כחלון: "חוק הלאום נחקק בפזיזות"; אלקין: "לא טעינו", באתר ישראל היום, 26 ביולי 2018
  81. ^ נטלי אקון, ‏אוטונומיה לשונית ולא שפה רשמית, השילוח, 4 באוקטובר 2019
  82. ^ ד"ר אביעד בקשי, ‏סעיף הלשון בחוק-יסוד הלאום: ביקורת מנותקת מנוסח החוק, השילוח, 17, דצמבר 2019
  83. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, לוין ל"הארץ" על חוק הלאום: כשהרכב השופטים יהיה אחר, נוכל להשיג מה שרצינו, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2018.
  84. ^ השמאל נהג בטיפשות כשלא תמך בחוק הלאום וישלם על כך מחיר בבחירות, בערוץ היוטיוב של פורום קהלת, 13 באוקטובר 2018
  85. ^ על משמר הכנסת | ח"כ ציפי לבני מציעה: חוק הלאום יהיה על פי נוסח מגילת העצמאות, באתר על משמר הכנסת
  86. ^ מורן אזולאי, פרסום ראשון: התשובה של לבני לחוק הלאום של הימין, באתר ynet, 17 בנובמבר 2014
  87. ^ בת אל בנימין, אהרון ברק: "חוק הלאום הוא חוק חשוב שנחקק באופן גרוע", באתר ערוץ 20, 18 בדצמבר 2018
    פרופ' אהרן ברק מתבטא לראשונה בנושא חוק הלאום, בערוץ יוטיוב של המרכז הבינתחומי הרצליה, 17 בדצמבר 2018
  88. ^ אתר למנויים בלבד רות גביזון, חוק הלאום הוא טעות, אך אסור לבג"ץ לתקנה, באתר הארץ, 7 במאי 2019
  89. ^ אביאל מגנזי, ההמלצה ללבני: חוק לאום וחזון משולב, באתר ynet, 19 בנובמבר 2014
  90. ^ דו"ח גביזון הוגש לציפי לבני: "יש להימנע מעיגון חוקתי של עניין הלאום", באתר www.maariv.co.il
  91. ^ ענבר טויזר ורועי רובינשטיין, 100 קצינים דרוזים נגד חוק הלאום: "זרקו אותנו לכלבים, ההיסטוריה תשפוט אותם", באתר ynet, 25 ביולי 2018.
  92. ^ "לא מבין על מה מהומת הדרוזים", ריאיון עם עטא פראחאת יו"ר התנועה הדרוזית הציונית, באתר ערוץ 7, 2 באוגוסט 2018
  93. ^ גלעד צוויק, דרוזים שתומכים בחוק הלאום: סותמים לנו את הפה, באתר mida.org.il, ‏30 ביולי 2018
  94. ^ איוב קרא, ‏למה הצבעתי בעד חוק הלאום, באתר ‏מאקו‏, 24 ביולי 2018
  95. ^ ציוץ של נפתלי בנט, באתר טוויטר, 25 ביולי 2018
  96. ^ פוסט של נפתלי בנט בפייסבוק, 28 ביולי 2018
  97. ^ Rami Zeedan, Reconsidering the Druze Narrative in the Wake of the Basic Law: Israel as the Nation-State of the Jewish People, Israel Studies 25, 2020, עמ' 153–166 doi: 10.2979/israelstudies.25.3.14
  98. ^ מישל מכול, תיעוד: מפגינים מנעו מהשרה גמליאל להיכנס לטקס בעוספיה, באתר ישראל היום, 25 באפריל 2023
  99. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, אלפים הפגינו בתל אביב נגד חוק הלאום, באתר הארץ, 15 ביולי 2018
  100. ^ רועי רובינשטיין, אחיה ראב"ד, מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, הדרוזים נערכים לעצרת: "נפגין עם דגל ישראל ונשיר התקווה", באתר ynet, 1 באוגוסט 2018
  101. ^ איתי בלומנטל ורועי רובינשטיין, דיסקין: "הפודלים נשלחו לספר שקרים, זה ימין מזויף", באתר ynet, 4 באוגוסט 2018
  102. ^ בר פלג, נעה שפיגל, ג'קי חורי, יהונתן ליס, עשרות אלפים הפגינו נגד חוק הלאום: "נלחמנו על קיום המדינה ונילחם על אופייה", באתר הארץ, 4 באוגוסט 2018
  103. ^ שחר חי וחסן שעלאן, למרות האיסור: דגלי פלסטין בהפגנה נגד חוק הלאום, באתר ynet, 11 באוגוסט 2018
    יואב איתיאל‏, לראות מבעד לדגלים: ההפגנה "הישראלית" של הערבים נגד חוק הלאום, באתר וואלה, 12 באוגוסט 2018.
  104. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, החברה הערבית מתעוררת לקראת צעדת המחאה בשבת, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2018
  105. ^ בר פלג, רבבות ערבים ויהודים בהפגנה בת"א נגד חוק הלאום: "אנחנו כאן כדי להסיר את הכתם של ממשלת נתניהו", באתר הארץ, 11 באוגוסט 2018
  106. ^ רועי רובינשטיין, דרוזים נגד הנפת דגלי פלסטין: "זה היה מיותר", באתר ynet, 12 באוגוסט 2018.
  107. ^ דן לביא, קריאות "ברוח ובדם נפדה את פלשתין" בהפגנת ערביי ישראל והשמאל נגד חוק הלאום, באתר ישראל היום, 11 באוגוסט 2018
  108. ^ שחר חי וחסן שעלאן, דגלי פלסטין בהפגנת חוק הלאום: "יהודים וערבים נהרו לכיכר למחוק התועבה", באתר ynet, 11 באוגוסט 2018
  109. ^ ירון אברהם, ‏"הנפת הדגלים - עדות לצורך בחוק", באתר ‏מאקו‏, 11 באוגוסט 2018
  110. ^ אריק בנדר, ‏"תל אביב נכבשה": תגובות סוערות להנפת דגלי פלסטין בהפגנה בכיכר רבין, באתר מעריב אונליין, 11 באוגוסט 2018
  111. ^ יהונתן ליס, רויטל חובל, שלושת חברי הכנסת הדרוזים חברו לעתירה הראשונה לבג"ץ נגד חוק הלאום, באתר הארץ, 22 ביולי 2018.
  112. ^ חזקי ברוך, מרצ עתרה לבג״ץ נגד חוק הלאום, באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2018
  113. ^ אחיה ראב"ד, יואב זיתון, חסן שעלאן ודניאל סלאמה, מנהיג הדרוזים לחיילים: "תשאירו את צה"ל מחוץ לוויכוח", באתר ynet, 31 ביולי 2018.
  114. ^ אמוץ שפירא, ועדת המעקב עתרה נגד חוק הלאום: "מבסס עליונות ושליטה אתנית", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 באוגוסט 2018
    לילך דניאל, ההנהגה הערבית עתרה נגד חוק הלאום: "פוגע בגרעין זכויות האדם", באתר "תקדין", 8 באוגוסט 2018
  115. ^ רויטל חובל, עתירה שביעית נגד חוק הלאום: "חריגה קיצונית מסמכות הכנסת", באתר הארץ, 18 באוגוסט 2018
  116. ^ בקשה למתן צו על תנאי, ‏1 בינואר 2019
    Mati Shemoelof, A Mizrahi appeal against Israel’s Nation State Law, Mondoweiss, 2019
  117. ^ בג"ץ 5555/18 אכרם חסון ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־19 במרץ 2019
  118. ^ גלעד מורג, בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק הלאום: "עוד פרק בחוקה המתגבשת", באתר ynet, 8 ביולי 2021,
    בג"ץ 5555/18 ח"כ אכרם חסון ואחרים נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב־8 ביולי 2021.
  119. ^ Professor Emeritus of Harvard University Alan Dershowitz, בערוץ יוטיוב של I24news,‏ 25 ביולי 2018
  120. ^ איתמר אייכנר, נשיא הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה: "מאוכזבים מהעברת חוק הלאום", באתר ynet, 2 באוגוסט 2018
  121. ^ אירופה נגד חוק הלאום: "יקשה על פתרון שתי המדינות", באתר ynet, 19 ביולי 2018
  122. ^ אריאל כהנא, ארדואן על חוק הלאום: "ברוח היטלר"; נתניהו: "כשארדואן תוקף - זו מחמאה", באתר ישראל היום, 24 ביולי 2018
  123. ^ רועי קייס, גינויים בעולם הערבי לחוק הלאום: "יותר גרוע מדרום אפריקה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 ביולי 2018
  124. ^ אלירן טל, נתניהו חשף באו"ם: לאיראן מתקן אטומי סודי נוסף, באתר ערוץ 20, 27 בספטמבר 2018


ישראלישראל חוקי־יסוד
חוקי־יסוד משוריינים הממשלה • חופש העיסוק • ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי • משאל עם
חוקי־יסוד משוריינים־חלקית הכנסת • משק המדינה • מקרקעי ישראל • ירושלים בירת ישראל
חוקי־יסוד לא־משוריינים נשיא המדינה • הצבא • השפיטה • מבקר המדינה • כבוד האדם וחירותו
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חוק_יסוד:_ישראל_–_מדינת_הלאום_של_העם_היהודי&oldid=39604142"