פנטזיה
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
פנטזיה (מאנגלית: Fantasy – דמיון, דמיוני, בעברית קרויה היזיון) היא סוגה ספרותית, שבה העלילה תלויה בקיומם של דברים שמקובל במדע המודרני לראותם כבלתי-אפשריים או כבלתי-קיימים, כמו שדים, קסמים, דרקונים, חדי-קרן, יצורים וישויות בני אלמוות, אל-מתים, מפלצות וכיוצא בזה. מקורותיה של הפנטזיה באגדות, בפולקלור ובמיתולוגיה ליצירת הרקע שעליו מתבססת העלילה. סוגה זו קרובה למדע הבדיוני ולסיפורי אימה, וישנן יצירות אשר סיווגן איננו מובהק לאחד מן הז'אנרים האלו.
תולדות הסוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפוסים היסטוריים-פנטסטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוגה ספרותית זו התפתחתה בהדרגה. היצירה הפנטסטית העתיקה ביותר ששרדה היא עלילות גילגמש, שנכתבה לפני כארבעת אלפים שנה בערך. בעת העתיקה היה ערבוב בין פנטזיה להיסטוריה ויצירות דוגמת האפוס השומרי הזה לא הציגו עצמן כפנטזיה, אלא כאמת היסטורית. גם לעמים אחרים היו אפוסים שתיארו או סיפרו על בריאת העולם ועל מעשי הגיבורים והאלים. ידועים התנ"ך העברי, האנומה אליש הבבלי, המהאבהארטה והראמאיאנה ההודיות והאודיסיאה היוונית, שרובם נכתבו בערך באלף הראשון לפני הספירה. אפוסים אלה כוללים בתוכם, כולם, יסודות פנטסטיים, בהם קוסמים וכשפים ויצורים ואירועים שאינם מן העולם הזה, לפחות כפי שהמדע המודרני מכיר אותו. היסוד של הוויכוח בין הדתות על איזו דת היא "דת האמת" ושל הוויכוח בין הדתות לאתאיזם הוא האם הסיפורים והטקסטים שסביבם סובבת הדת ולרוב כוללים יסודות על טבעיים הם בגדר סיפורי פנטזיה או היסטוריה.
סיפורי הפנטזיה קיבלו דחיפה בימי הביניים, דהיינו במאות שלפני ואחרי שנת 1000 לספירה בערך, עם הופעת יצירות כמו סיפורי אלף לילה ולילה בעולם הערבי; אגדות המלך ארתור, מבינוגיון וביאוולף באיים הבריטיים; הסאגות הנורדיות ושירת הניבלונגים בצפון אירופה; ובפרס השאהנאמה.
סיפורי פנטזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאה ה-18 וה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]רק בעת החדשה התחילו להופיע סיפורים על תופעות שהיה ברור לקורא שמקורן בדמיונו של המחבר והן לא מתארות מציאות כלשהי. דוגמה מוקדמת לכך היא "חלום ליל קיץ", וגם מחזות מסוימים אחרים של שייקספיר.[1] אחד הספרים הראשונים מהסוג הזה הוא "מסעות גוליבר", שנכתב ברבע הראשון של המאה ה-18 על ידי ג'ונתן סוויפט (הופיע לראשונה ב-1726) וכחמישים שנה לאחריו (1772) הופיעה הגרסה הראשונה והחלקית למחזהו המונומנטלי של יוהאן וולפגנג פון גתה, "פאוסט".
במהלך המאה ה-19 נכתבו מספר ספרי פנטזיה ידועים ובראשם "פרנקנשטיין" של מרי שלי, שיצא לאור ב-1818, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול, שיצא לאור לראשונה כעבור כמחצית המאה, ב-1865 וכעבור עוד עשרים שנה ספרו של הנרי ריידר הגרד, "מכרות המלך שלמה" (1885). מרבית הסופרים האחרונים התבססו על המסורות שכבר היו קיימות בספרות האירופאית ויצקו לתוכן מהות חדשה.
ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" יש עם זאת חשיבות מיוחדת עקב היותו אחד מספרי הפנטזיה הבודדים באותה תקופה שמטרתם לא הייתה דידקטית. הסיבה לגוון הדידקטי של מרבית סיפורי הפנטזיה דאז הייתה, הופעת המדע הבדיוני, בעקבות יצירותיהם של ז'ול ורן וה. ג'. ולס. הפנטזיה, בניגוד למדע הבדיוני, לא ניסתה למצוא הסברים מדעיים לפלאיה ולפיכך נחשבה לסוגה המיועדת בעיקר לילדים, ממש כמו שנחשבו מיתוסים ומעשיות.
המאה ה-20 עד סוף שנות השישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1900 יצא לאור "הקוסם מארץ עוץ" וכעבור שש שנים הספר "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" מאת סלמה לגרלף (1906). בעקבות היצירות הללו ואחרות קיבלה הסוגה דחיפה נוספת קדימה ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 הופיעו ספרים רבים שעלילתם בדיונית לחלוטין.
בשנת 1919 נוסד בגרמניה המגזין Der Orchideengarten (אנ') אשר עסק באימה ופנטזיה, ונחשב למגזין הפנטזיה הראשון. המגזין הוציא לאור 25 גיליונות והפסיק את פעילותו בשנת 1921.[2]
בשנת 1923 נוסד המגזין "Weird Tales" (באנגלית: מעשיות מוזרות), המגזין האמריקאי הראשון שהיה מבוסס לפחות בחלקו על הסוגה (חלק גדול אחר היה סיפורי אימה ועוד).
ב-1939 החל לצאת לראשונה המגזין Unknown, שהפך בהמשך ל-Unknown Worlds והיה המגזין האמריקאי הראשון שהוקדש כולו לסיפורי פנטזיה. מייסדו ועורכו היה ג'ון וו. קמפבל. הוא פתח במגזין זה ערוץ מקביל עבור סופרי המדע הבדיוני והפנטזיה, אשר עד אז נאלצו להתמקד במגזין Astounding Science fiction שלו, שפתח את שעריו לסיפורי מדע בדיוני בלבד. Unknown Worlds פעל במשך ארבע שנים בלבד ונסגר ב-1943 בשל המחסור בנייר בתקופת מלחמת העולם השנייה. במשך כ-25 שנים בערך אחר כך היה עולם הפנטזיה דליל ביותר בכותבים ויצירות וגם כל המגזינים שנפתחו כשלו בזה אחר זה.
עולם הפנטזיה כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסופר ג'ון רונלד רעואל טולקין פתח את העידן הנוכחי של הפנטזיה. יצירתו הראשונה - ההוביט - יצאה לאור ב-1937, אבל בשל התעקשותה של ההוצאה לאור שלו להפיץ את כתביו רק בכריכה קשה הצלחתו נשארה בשלב הראשון די מוגבלת. בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 השתנה המצב בבת אחת עם יציאתם לאור של כתבי טולקין גם בכריכה רכה. הסופרים שקדמו לו לא יצרו, ברוב המקרים, עולם דמיוני שלם עם מערכת שלמה של חוקים, עמים, היסטוריה, אמונה, שפות וכיוצא באלה. טולקין עשה זאת, תוך שחזורה של המיתולוגיה הגרמאנית העתיקה ושילובה בפולקלור האנגלוסקסי.
סופרי פנטזיה רבים שכתבו מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 ואילך המשיכו להעתיק את ההצלחה המחודשת של טולקין ויצרו עולמות שכללו בתוכם מספר גזעים, היסטוריה, גאוגרפיה ותרבות שהזכירו את אלו שהקורא מצא בספריו של טולקין. בגלל הקושי ליצור עולם שלם, משתמשים עד היום סופרים רבים בעולם שנוצר זה מכבר על ידי יוצרים אחרים ופורשים את עלילת ספרם בתוך עולם מוכן. דוגמה מובהקת לכך היא השימוש בעולם קרין שבו מתרחשת עלילת הספרים מסדרת רומח הדרקון. בגלל החזרה הרבה על פורמט קבוע, מכונה לעיתים תת-סוגה זו "פנטזיה נוסחתית" או "פנטזיה גנרית". פנטזיה גנרית שכזו שואבת למשל את שורשיה פעמים רבות ממשחקי תפקידים כמו מבוכים ודרקונים. במשחקי התפקידים, העולם הבדיוני מוגדר היטב ומאפשר לגזור ממנו קווי עלילה רבים נוספים.
סופרים אחרים ביקשו לפתח עולמות אחרים עם גזעים אחרים ללא קשר לעלילה של טולקין. בין תתי הסוגה האלה ניתן למצוא פארודיה פנטסטית המאפיינת את ספרי עולם הדיסק מאת טרי פראצ'ט. יוצרים אחרים דוגמת ג'יי קיי רולינג לקחו את הפנטזיה לשילוב של עולם בדיוני, המודע לקיומו של עולם אמיתי. במידה מסוימת, היו שראו בכך משום חזרה על סיפורי דברי ימי נרניה למשל, שנכתבו עוד באמצע המאה ה-20.
ההצלחה הספרותית של הסוגה תרמה את חלקה להתפתחותה בקולנוע, במשחקי וידאו ומחשב ובתעשיות אחרות. ספרים רבים עובדו לסרטים דוגמת טרילוגיית סרטי שר הטבעות. ספרים אחרים משמשים רקע למשחקי מחשב ואחרים דוגמת רומח הדרקון משמשים כרקע לעולם שלם של משחקי תפקידים.
מאפייני הפנטזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פנטזיה מתאפיינת בראש ובראשונה בעלילה המתרחשת כולה או מקצתה בעולם בדיוני. לעיתים קרובות נעשה שימוש בקסמים וביצורים בדיוניים. כמו כן, לעיתים קרובות העולם שבו מתרחשת העלילה נמצא בתקופה הדומה לימי הביניים הכוללת מלכים ואבירים, טירות ומבצרים, וכלי הנשק כוללים חליפות שריון, חרבות וחץ וקשת. מאפיין נוסף שמשותף לסוגה זו ולסוגות אחרות הוא המאבק בין טוב לרע. העלילה מתמקדת, לא אחת, בכוחות הטוב ואילו הרוע לרוב מתואר, לעיתים, כאויב ערטילאי, רב-עוצמה ביותר ומעורר אימה.
לעיתים נדירות מתמקדים סיפורי הפנטזיה בתיאור ריאליסטי של חיי היום יום בעולמות הפנטזיה, כשלרוב הם משמשים כרקע בלבד לסיפור שהוא בבסיסו סיפור הרפתקאות. לעיתים קרובות הגיבורים המייצגים את הטוב נקלעים להרפתקה ללא כוונה של ממש; במקרים רבים הבחירה אינה נתונה בידם מאחר שהם כבר נבחרו בידי כוח עליון כלשהו (אל, שליט, ישות אחרת רבת כוח או השפעה, חיזיון וכדומה) אך יש פעמים שבהם הגיבורים יוצאים להרפתקה מבחירה.
פעמים רבות, ניתן לראות בסיפור הפנטזיה אלגוריות על המתרחש בעולמנו שלנו. למשל, ספרי "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט מהווים בבירור סאטירה על החברה שלנו לא פחות מאשר הם מהווים סאטירה על ז'אנר הפנטזיה עצמו. לעומת זאת, לעיתים חיפוש הקבלות יכול להיות שגוי או שנוי במחלוקת. למשל, רווחה פרשנות לפיה שר הטבעות הוא אלגוריה למלחמת העולם השנייה או למלחמה הקרה. ג'.ר.ר. טולקין התנגד בצורה נחרצת לפרשנויות הללו.[3]
מאפיינים כללים של עולמות מערכה פנטסטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן מספר נקודות אשר נוטות לאפיין עולמות פנטזיה של יוצרים שונים, אם כי אין הכרח כי תופענה בכל יצירת פנטזיה. להלן תובאנה מספר נקודות שכאלה.
קסם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב עולמות הפנטזיה ישנה צורת קיום כלשהי של קסם. הצורה, התפוצה, המקור והתפקיד של הקסם משתנים מעולם לעולם. בחלק מן העולמות, מהווה הקסם חלק מן התשתית המציאותית ומהווה אבן יסוד בדרך פעולתו של העולם, באחרים משמש הקסם יותר כ"כלי פעלולים". ברוב העולמות שבהם מתקיים הקסם, קיימים גם בני אדם המסוגלים לנצל את הקסם למטרותיהם, אלו נקראים, בדרך כלל, קוסמים או מכשפים. לעיתים, בוחרים המחברים שמות נוספים לאנשים אלו; אחת הדוגמאות הבולטות הן האאס סדאי (Aes Sedai) בסדרת כישור הזמן.
יצורים וגזעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפנטזיה קיימים בדרך כלל (אך לא תמיד) יצורים תבונתיים וגזעים שונים מלבד בני האדם. בין הנפוצים נכללים אלפים, גמדים, דרקונים, ענקים, קנטאורים, שדים, פיות ועצים מדברים. לצידם קיימים בדרך כלל גם יצורים תבוניים למחצה (במידה זו או אחרת) ומרושעים כגון טרולים, אורקים, גובלינים ואל-מתים רבי עוצמה. לרב משתנה תפקידם של הגזעים התבוניים מיצירה ליצירה. בחלק מן היצירות מוסיפים המחברים גזעים תבוניים "משלהם" כמו המולפה, הדובים המשוריינים והגליווספים המופיעים בטרילוגיית "חומריו האפלים".
בנוסף לגזעים נוספים ויצורים תבוניים, ניתן למצוא ביצירות פנטסטיות רבות אזכורים ליצורים ומפלצות מיתולוגיים או כאלה שהומצאו על ידי הסופר, כמו גרסאות ענק לחיות מוכרות, הכלאות בין כמה מינים (כגון הכימרה או הגריפון), מפלצות בעלות כוחות קסם (ההידרה או הבסיליסק למשל) ויונקים מעופפים (פגסוס, גריפון) אך יש כאלה שלא. יצורים רבים מבין אלו לקוחים ממיתולוגיות שונות. כדוגמה ליצורים שהומצאו על ידי הסופר, ניתן לקחת את הסוהרסנים מסדרת "הארי פוטר".
גזע המזוהה במיוחד עם הסוגה הוא הדרקונים, המתוארים לרוב כייצורים תבוניים ביותר, קסומים ורבי עוצמה. בעוד ברוב היצירות הדרקון הוא מפלצת אכזרית ומטילת אימה, בחלק מהן יש גם דרקונים טובים המסייעים לכוחות הטוב ונלחמים בדרקונים הרעים.
אלים וישויות עליונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיפורים מסוימים קיימים בעולם הפנטסטי כוחות רבי עוצמה ובני אלמוות, החזקים מכל היצורים החיים על פני האדמה. חלק מהם הם אלים. בחלק מן היצירות לאלים אלו קהל סוגדים וקהילת כהנים שמבצעת נסים בשמם.
לרוב, ישויות אלה משמשות ככוח מניע בעלילה של הסיפור או כהסבר לקסם בעולם ולחסד הנופל על הגיבורים ועוזר להם במשימתם או כדמויות של ממש.
אל-מתים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביצירות פנטסטיות רבות, המוות איננו מהווה תחנה סופית. אגדות רבות מתרכזות סביב סיפורם של ישויות שחזרו מן המתים במצב ביניים של אל-מתים וחזרו לרדוף את החיים. האל-מתים בספרות הפנטזיה נעים מיישויות ששמרו את בינתם וגופם כגון ערפדים, כאלו ששמרו רק את נשמתם כגון רוחות רפאים וגלמים, וכלה בגופות מונפשות וחסרות בינה או אופי כגון זומבים ושלדים המופעלות כבובות רצחניות בידי כוחות אפלים יותר, או שפועלות בעצמן ותוקפות יצורים חיים באינסטינקטים חייתיים חסרי אבחנה.
גישה לטכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מספרי הפנטזיה מתרחשים בעולמינו או בעולמות דומים ומכילים אזכורים לטכנולוגיה מודרנית, כמו ספריו של ניל גיימן המתרחשים ברובם בעולמנו ובהווה, טרילוגיית חומריו האפלים שמתרחשת בין השאר בעולמנו (אך גם בעולם שבו מוצגת טכנולוגיה אלטרנטיבית) ובסדרת ספרי ארטמיס פאול.
לעומתם, בספרי פנטזיה רבים, נבנים עולמות פנטסטיים בהם אין טכנולוגיה מתקדמת, לעיתים אף להפך: רוב העולמות נמצאים בשלב התפתחותי המקביל לזה של ימי הביניים (אם כי יש עולמות שמבוססים על תקופות קדומות יותר). עולמות כאלה קיימים לעיתים עשרות אלפי שנים. בספרים המתרחשים בעולמות מסוג זה, נוקטים המחברים במספר שיטות להסבר אי-ההתפתחות הטכנולוגית, למשל: נפילתה של תרבות מתקדמת, אסון עולמי שהביא לתוהו ובוהו, התבססות על קסם שמייתרת את הצורך בטכנולוגיה או שלטון שמרני שמכתיב אי-התפתחות טכנולוגית (כמו ביפן הפיאודלית). כמו כן, קיימים גם עולמות פנטזיה המשלבים טכנולוגיה כאילו-מודרנית, המושפעת לעיתים מספרות הסטימפאנק.
תת ז'אנרים בפנטזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לבצע חלוקות רבות של ספרות הפנטזיה לז'אנרים על פי סגנונם, עלילתם, והמקורות שמהם הם שואבים השראה. חלוקה מובהקת אחת מבוססת על היחס של העולם המשמש כרקע לסיפור הפנטזיה לעולמנו שלנו.
עולם העומד בפני עצמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פנטזיה אפית
בספרי פנטזיה מז'אנר זה העולם הפנטסטי מוצג ללא כל התייחסות לכדור הארץ, והעלילה סובבת סביב דמויות שהן ילידות אותו עולם. ישנם ספרים רבים ושונים השייכים לז'אנר זה. בראש ובראשונה מבחינה כרונולוגית, שר הטבעות ושאר כתביו של ג'.ר.ר. טולקין, שמתרחשים בארץ התיכונה, שנמצאת בעולם רחוק ודמיוני, הידוע בשם הלגנדריום של טולקין. בין ספרים אלה ניתן למנות גם את סדרת שיר של אש ושל קרח של ג'ורג' ר. ר. מרטין, סדרת ספרי עולם הדיסק של טרי פראצ'ט, סדרת הירושה מאת כריסטופר פאוליני וטרילוגיות הרואים למרחק וספינות קסם של רובין הוב.
עולם מקביל לעולמנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרים אלו לרוב מוצגת העלילה דרך דמויות שבאו מהעולם שלנו ודרכן אנו מתוודעים לעולם החדש, אם כי לעיתים עומדות במרכז העלילה דווקא דמויות שבאו מעולם אחר המבקרות בעולם שלנו. כדוגמאות לסוג הראשון ניתן להביא את סדרת הספרים דברי ימי נרניה של ק.ס. לואיס והספר הסיפור שאינו נגמר של מיכאל אנדה. כדוגמאות לסוג השני ניתן להביא את טרילוגיית חומריו האפלים של פיליפ פולמן וסדרת ספרי אמבר של רוג'ר זילאזני.
עולם נסתר בעולמנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פנטזיה אורבנית
בספרים אלו הרקע הוא עולמנו שלנו, אך בפני הקוראים נחשפים צדדים פנטסטיים שלו, שלעיתים קרובות מתקיימים בד בבד עם המציאות המוכרת. בספרים אלו במיוחד באה לידי ביטוי הטכנולוגיה של זמננו, כשדוגמה בולטת במיוחד היא סדרת ספרי ארטמיס פאול של אואן קולפר. בין הספרים השייכים לז'אנר זה ניתן למנות גם את ספרי הארי פוטר, ספרי פרסי ג'קסון, וספריו של ניל גיימן: "לעולם לא עולם", "אלים אמריקאים" ו"בשורות טובות" (בשיתוף עם טרי פראצ'ט). הז'אנר זכה גם להצלחה טלוויזיונית גדולה עם הסדרה באפי ציידת הערפדים.
ספרים רבים מסגנון זה משתייכים לתת-ז'אנר הפנטזיה אורבנית, אשר מתרחשת בימינו, כאשר מרבית העלילה מתרחשת בסביבה עירונית. דוגמה לכך ניתן למצוא בסדרת תיקי דרזדן של הסופר ג'ים בוצ'ר.
כחלק מז'אנר זה ניתן לראות גם את סיפורי המיתולוגיה ואגדות הילדים, אף שלהם יש מאפיינים ברורים המבדילים אותם מיתר סיפורי הפנטזיה.
עולמנו עם טוויסט פנטסטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיפורים אלו הרקע להתרחשות הוא העולם שלנו, בתקופה זו או אחרת, בה המקרים של תופעות על-טבעיות כה נדירות עד אשר הן נחשבות לשמועות ואגדות. בסיפורים האלה, הגיבור - שהוא לרוב ספקן המאמין בכוח ההגיון ומפקפק בסיפורי השדים - חוקר תופעה מסתורית ולומד שאותן אגדות עם ואמונות טפלות אכן מכילות גרעין של אמת. ברבים מסיפורים אלה התופעה העל-טבעית היא אל-מת, מפלצת או דמות אגדתית אחרת. יצירות רבות מז'אנר זה הן סיפורי אימה וסרטי אימה.
דוגמאות: סליפי הולו (סיפור הפרש בלי ראש), הסרט "האחים גרים - למבוגרים בלבד", הסרט מכסחי השדים וסדרת "הקוסמים" של לב גרוסמן.
פנטזיה המשולבת עם מדע בדיוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדע הבדיוני פתח בפני סופרי הפנטזיה אפיקים חדשים של מסע לחלל, רובוטים ואנדרואידים, חייזרים טובים ורעים, מחלות ומחולליהן. כל אלו שימשו ומשמשים כר לפנטזיות הנכתבות במחצית השנייה של המאה ה-20 ובמאה ה-21, חלקן מבוססות רק על חומרי המדע הבדיוני וחלקן משלבות לחשים וקסמים, יצורי אופל ושאר מרכיבי פנטזיות מקובלים.
בעולם "מלחמת הכוכבים" - אופרת חלל ומדע בדיוני - קיים שדה אנרגיה מיסטי שנקרא ה"כוח" (The Force) והוא מאפשר לשולטים בו יכולות קסומות כגון רפלקסים מוגברים, טלפתיה, טלקינזיס, יצירת אשליות, ריפוי, ראיית הנולד ועוד. הנשק של משתמשי ה"כוח", חרב אור, דומה לחרב הקלאסית של ז'אנר הפנטזיה.
פנטזיה בקולנוע ובטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – סרט פנטזיה
הקולנוע והטלוויזיה עשו ועושים שימוש רב בעלילות פנטזיה. קיימות יצירות קולנועיות וטלוויזיוניות רבות אשר עובדו לתסריט מספרות פנטזיה. כך לדוגמה ניתן להזכיר את הארי פוטר, סרטי וולט דיסני שונים (כגון היפה והחיה, אלאדין ועוד), הסיפור שאינו נגמר ושר הטבעות.
מקרים יוצאי דופן של סרטים אשר לצרכם נכתב תסריט פנטזיה מקורי ולא עובד ספר קיים, הם: ליידי נץ (1985), וילו והנסיכה ואיש הנצח.
לאורך שנים רבות זכה הז'אנר בטלוויזיה לחשיבות פחותה יותר מאשר בקולנוע ורוב תוכניות הפנטזיה נחשבו כמיועדות לילדים בלבד, או כסדרות פעולה כגון זאב צעיר או יומני הערפד. הסדרות הרקולס: המסעות המופלאים, זינה הנסיכה הלוחמת ומכושפות הן דוגמאות לסדרות פעולה שהשתמשו ברקע של המיתולוגיה היוונית.
בתחילת המאה ה-21, הופקו מספר סדרות פנטזיה שזכו לפופולריות רבה בקרב הקהל הרחב, וביניהן אבודים, דם אמיתי ומשחקי הכס, המבוססת על סדרת הספרים שיר של אש ושל קרח.
פנטזיה במשחקי מחשב ווידאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילות פנטסטיות הן בסיס למשחקי וידאו ומחשב רבים. במקרים רבים, משחקים פנטסטיים רבים, בעיקר בז'אנר ההרפתקאות, מתבססים על גיבור היוצא למסע בעולם פנטזיה גנרי כשמטרתו של השחקן היא להנחותו בדרך למטרה מסוימת, לעיתים בלוויית חברי צוות נוספים המצטרפים למסע. במשחקים אלה רב השימוש באלמנטים של פנטזיה גנרית כגון קסמים, מפלצות, טכנולוגיה ארכאית וחפצים מכושפים. משחקי רשת רבים, כמו World of Warcraft, מתקיימים בעולם פנטסטי.
זיכיון משחקי הלחימה "מורטל קומבט" משלב פנטזיה בעלילה באופן נרחב וגם בעיצוב הדמויות ויכולותיהן. הפנטזיה בו מבוססת על המזרח הרחוק וכוללת אלים, עולמות מקבילים, כישוף, נינג'ות ואל-מתים.
פנטזיה בקומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיפורי פנטזיה מרבים להופיע בחוברות וספרי קומיקס.
אלמנטים של פנטזיה מופיעים גם בז'אנר גיבורי-העל, שבו קוסמים ומכשפים מופיעים הן כגיבורי-על (כגון דוקטור סטריינג') ונבלי-על (כגון מורגן לה פיי). אלים ויצורים ממיתולגיות עתיקות כגון המיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הנורדית נהפכים לדמויות גיבורי-על כגון וונדר וומן האמזונה ותור אל הרעם ולנבלי-על כגון לוקי.
השפעות תרבותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פנטזיה והתפתחות אישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסופרת בת' ווב (Beth Webb) טענה, בהתאם לדעותיהם של רבים אחרים, כי הספרות הפנטסטית מאפשרת למי שקורא אותה להתמודד עם סיטואציות חברתיות דווקא דרך קריאה של סיפורת שהיא לכאורה "מנותקת" מהחיים המציאותיים. היא הסבירה שדרך הסיפור הקורא יכול להבין מה הדרך הנהוגה להתמודד בסיטואציות חברתיות מסוימות תוך שהוא נמצא במקום מוגן, ממרחק. לדבריה קריאת סיפורים פנטסטיים בייחוד בילדות ובגילאי ההתבגרות יכולה להוביל את הקוראים לחקור תחושות ורגשות ולחוות אותם דרך הדמויות בסיפור, עד שיצטרכו להיפגש בעצמם עם הסיטואציה במציאות.[4]
השפעת הפנטזיה על התרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרות הפנטזיה מאגדת סביבה קהילות חובבים ומעריצים רבות. חלק מקהילות אלו מקיימות פעילות אינטרנטית כמו פורומים ואתרי מידע ואחרות מתרכזות או משלבות בפעולתן פעילויות חוץ אינטרנטיות, בין אם חברתיות ובין אם נושאיות, כמו מפגשים וכנסי חובבים. בארץ מתקיימים מדי שנה פסטיבל אייקון ובנוסף אליו כנסים נושאיים שונים כמו "כנס עולמות", "כנס מיתופיה" או "כנס ביגור". קהילות חובבים נוספות בארץ ומחוצה לה מקיימות כנסים משלהן.
בשנים האחרונות הופך הז'אנר מקובל יותר בקרב תרבות המיינסטרים ומספר סטריאוטיפים אשר שויכו לו ולחובביו, אשר נתפסו לעיתים כתמהונים, חנונים או ילדותיים, תופסים היום מקום פחות משמעותי בהלך המחשבה המקובל.
סביב תרבות הפנטזיה התפתחו מספר תחביבים המקובלים, ברמות שנות, על חלק מחובבי הז'אנר. העיקריים שבהם הם משחקי תפקידים, ספרות חובבים וקוספליי.
משחקי תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – משחק תפקידים
מרבית משחקי התפקידים מתרחשים בעולמות שהם בעיקרם עולמות מערכה פנטסטיים (אף שישנם כאלו המתקיימים בעולמנו או בעולמות של מדע בדיוני טהור). העולמות שבהם משחקים במשחקי תפקידים הם לרוב מפורטים יותר מאשר עולמות המוצגים במקומות אחרים (בשל הצורך לפרט ברמה המאפשרת משחק בתוך העולם).
לעיתים, עולמות מערכה שהומצאו לצורך משחק תפקידים עוברים גם למדיות אחרות, דוגמה ידועה לכך היא העולם של רומח הדרקון שהתפתח מעולם משחק עבור מבוכים ודרקונים מורחב לסדרת ספרים.
פנטזיה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל יצאו לאור מעט ספרי פנטזיה מקוריים. ביניהם ניתן למנות את: סדרת "ארמדין" מאת חנן קוגל, "הלוויתן מבבל" מאת הגר ינאי, "הלב הקבור" מאת שמעון אדף, "כפירה" מאת נמרוד הראל, "כתר הדרקון" מאת אורי אורלב, האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" מאת אמיר אור, "מלחמת בני ארץ בבני שחת" מאת דן צלקה, הסדרה "וינטר בלו, ילדת פיות" וסדרת ההמשך שלה, "אמרלד, ילדת פיות" מאת אשכר ארבליך בריפמן, "מסע הפלאים של תרה בארץ לא נודעת" מאת כרמלה בן-נון משה, "אגם הצללים" מאת רוני גלבפיש והסדרות "אמא קסומה" ו"תעתועים" מאת אתי אלבוים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "בלי פאניקה" – בלי פאניקה, מגזין מקוון בנושאי פנטזיה ומדע בדיוני
- להתיר את גוליבר – על פנטזיה נוסחתית, מאתר בלי פאניקה
- נועה מנהיים, איך עושה טולקין?, באתר ynet, 4 בדצמבר 2003
- דניאלה גורביץ'. 2009. הפנטסיה מהי? בתוך: עם שתי הרגליים עמוק בעננים: על פנטסיה בספרות העברית. עורכות: הגר ינאי ודניאלה גורביץ'. הוצאת גרף ומכון הקשרים, אוניברסיטת בן-גוריון, עמ' 13–28
- אורן נהרי, דרקונים, שדים ועלמות חן: המציאות המודרנית שולחת אותנו למחוזות הפנטזיה, באתר וואלה, 13 ביולי 2017
- Danielle Gurevitch. 2013. What is Fantasy? in:With Both Feet on the Clouds: Fantasy in Israeli Literature. Edited by Danielle Gurevitch, Elana Gomel and Rani Graff. BOston: Academic Studies Press, pp. 11-25; https://www.academia.edu/4883338/What_is_Fantasy_Fantasy_in_Israeli_Literature
- topic/fantasy-art פנטזיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- איל חיות-מן, אין שדים שמדברים עברית: למה נעלמו ספרי הפנטזיה הישראליים?, באתר ישראל היום, 15 ביוני 2023
סיפורת פנטזיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Fantasy: The Underlying of Reality | Exploratory Shakespeare, journeys.dartmouth.edu
- ^ Open Culture, Discover the First Horror & Fantasy Magazine, Der Orchideengarten, and Its Bizarre Artwork (1919-1921)
- ^ טולקין והמלחמות, מאמר של בריאן קסלר מתורגם לעברית באתר נומנור
- ^ Beth Webb, The real purpose of fantasy, The Guardian, 2007
| סוגות קולנועיות וסוגי סרטים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| סוגות |
| ||||
| סוגים שאינם סוגות | בי מובי • הנפשה • טלוויזיה • ניסיוני • סטודנטים • סנאף • עצמאי • פולחן • קצר • תלת-ממד • תעמולה | ||||
| שונות | עיבוד קולנועי • סיקוול • פריקוול • ריבוט • רימייק • סרט אבוד | ||||
