המירוץ למיליון (תוכנית טלוויזיה ישראלית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המירוץ למיליון
RaceIsrealLogo.jpg
לוגו "המירוץ למיליון" ישראל
סוגה תוכנית מציאות
מנחים רז מאירמן (עונה 1)
רון שחר (עונות 2-3)
משתתפים בעונה הראשונה
בעונה השנייה
בעונה השלישית
זוכים גיא ושי (עונה 1)
בר ואינה (עונה 2)
קובי וטליה (עונה 3)
פרסים בעונה 1: מיליון שקלים חדשים ושני רכבים היברידיים לזוכים, חופשה באירופה למקום השני, חופשה בארץ למקום השלישי
בעונות 2-3: מיליון שקלים חדשים לזוכים, שני קטנועים למקום השני, חופשה בחו"ל למקום השלישי
ארץ מקור ארצות הברית
שפות עברית
מספר עונות 3
מספר פרקים 85 (נכון לעונה השלישית)
הפקה
מפיקים בפועל איל אלקבץ
רוית ליאור-מנדל
עורכים שחר מורד (עונה 1)
עידו גרינברג (עונות 2-3)
אורך פרק 90 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ 2 (רשת)
תקופת שידור
מקורית
5 בפברואר 200931 באוגוסט 2013

המירוץ למיליון היא הגרסה הישראלית לתוכנית המציאות האמריקאית "The Amazing Race". התוכנית שודרה לראשונה בערוץ 2 על ידי הזכיינית "רשת" החל מה-5 בפברואר 2009.

עם סיום שידורה של תוכנית הגמר של העונה השלישית, הכריזה "רשת" על פתיחת ההרשמה להתמודדות בעונה הרביעית של התוכנית.

אופן המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – The Amazing Race

בתוכנית משתתפים מספר צוותים בתחרות מסביב לעולם. המתחרים שואפים להגיע ראשונים לסוף "קטע המירוץ" בכל תחנה במהלך התוכנית, כדי להימנע מאפשרות של הדחה. בכל קטע מרוץ (למעט ארבעה "קטעי מרוץ ללא הדחה") מודח הצוות שהגיע אחרון. הצוות המודח זוכה לעתים בפרס כספי קטן, הניתן ככרטיס "חישגד" לגירוד. לבסוף נותרים שלושה צוותים במשחק והם העולים לשלב הגמר. בנקודה זו, הצוות שמגיע ראשון לסוף קטע המירוץ זוכה בפרס הגדול – שהוא מיליון שקלים חדשים.

מאפייני התוכנית הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית מתחרים עשרה או אחד עשר זוגות בעלי מאפיינים שונים, על פרס בסך מיליון שקלים חדשים. המרוץ מתבצע במדינות שונות ברחבי העולם. עלות הפקת התוכנית עומדת על יותר מחמישה מיליון ש"ח‏‏‏[1]‏‏‏[2] וככזו, היא אחת מתוכניות הטלוויזיה היקרות ביותר שהופקו בישראל. התוכנית מתבססת על הפורמט האמריקאי, עם שינויים קלים.

מנחה העונה הראשונה של התוכנית היה רז מאירמן והחל מהעונה השנייה המנחה הוא רון שחר (הנשוי למיה קרמר, שהתחרתה בעונתה הראשונה של התוכנית עם בן זוגה דאז).

מפיקי התוכנית, הם איל אלקבץ ורוית ליאור-מנדל (אשר הפיקו בין היתר, את העונה הראשונה של התוכנית "הישרדות"). עורך העונה הראשונה היה שחר מורד והחל מהעונה השנייה העורך הוא עידו גרינברג.

שינויים מאופן המשחק המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרסה הישראלית בוצעו מספר שינויים אשר מבדילים אותה מהגרסה המקורית האמריקאית:

  • התוכנית הוארכה מעבר ל-13 פרקים המסורתיים לעונה בגרסה האמריקאית. זאת כדי להביא לניצול מקסימלי של המדרוג הגבוה לו זוכה התוכנית‏[3] ולשידורה למשך תקופה ארוכה יותר‏[4]. כל קטע מרוץ שנמשך פרק אחד בגרסה האמריקאית המקורית נמשך בין 2 ל-3 פרקים בגרסה הישראלית.
  • משימות ה"מעקף" (Detour) נקראות בגרסה הישראלית "צומת" ו"מעבר מהיר" (Fast Forward) נקראת "קיצור דרך".
  • הפרסים שונו (פירוט בנפרד תחת כל עונה).
  • בשונה מהפורמט האמריקאי, גמר התוכנית הישראלית מצולם אחרי שידור רוב פרקי התוכנית ומתקיים בחו"ל.

שינויים בעונה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רק בעונה הראשונה התחרו עשרה צוותים במקום 11 בגרסה האמריקאית.
  • הפרסים: מיליון שקלים חדשים ושני רכבים היברידיים לזוכים, חופשה באירופה למקום השני, חופשה בארץ למקום השלישי.
  • שלושת הזוגות שנותרו אחרונים במירוץ, תום וגיל, מיה ועמיחי וגיא ושי, וכן כל המודחים, טסו ב-30 במאי 2009, לצילום המשימה האחרונה של פרק גמר התוכנית ביעד סודי‏[5]. מאוחר יותר התברר יעד זה כניו זילנד, המדינה ממנה חזרו המשתתפים לארץ טרם צילום חלקו האחרון של פרק הגמר. בעונה השנייה הנושא לא נשמר בחשאי ולאחר שהחל השידור הטלוויזיוני של הפרקים, פורסם בתקשורת שהמתמודדים נסעו לסינגפור לצילומי שני פרקי הגמר.

שינויים בעונה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרסים: מיליון שקלים חדשים לזוכים, שני קטנועים למקום השני וחופשה בחו"ל לזוג במקום השלישי.
  • החל מהעונה השנייה של התוכנית, סימן ה"סיבוב פרסה" וסימן ה"עצור" הינם בעלי משמעות השונה מזו שבפורמט המקורי. ברוב קטעי המירוץ, כל הזוגות נדרשים לבחור איזה צוות הם רוצים "לסובב" או לעצור. הצוות שקיבל את מירב הקולות באותו קטע מרוץ, נאלץ לבצע גם את משימת הצומת השנייה או לחכות זמן שנקבע מראש (בדרך-כלל 15-30 דקות), בהתאמה.
  • התווספו קטעי מרוץ ללא הדחה: ארבעה במספר. הצוות שהגיע אחרון קיבל עונש מסוים, כגון משימות "פס האטה", או עונש של המתנה טרם קבלתו לנקודת הסיום.
  • בחלק גדול מקטעי המירוץ נערכו משימות "דו-קרב" בין הצוותים. הצוותים התחרו ביניהם במשימה ראש בראש, שהמנצח בה המשיך הלאה במירוץ והמפסיד חיכה להגעתו של הצוות הבא לעריכת דו-קרב נוסף. הצוות שנשאר אחרון מבין כל הצוותים קיבל עיכוב של רבע שעה לפני שקיבל את הרמז הבא.

שינויים בעונה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעונה השלישית של התוכנית נוסף "כרטיס גלגל הצלה". הכרטיס מאפשר לזוג שהגיע ראשון לחלק מנקודות הסיום היומיות בחירה בין הצלת הזוג שהגיע אחרון לאותה נקודה, לבין קבלת יתרון על הזוגות האחרים בהזנקה הבאה על ידי הזנקתו שעה אחת מוקדם יותר. עוד נוסף "סיבוב פרסה כפול" בו הזוג שנבחר על ידי יתר הזוגות לבצע משימה נוספת, ובכך להתעכב, התבקש לבחור בעצמו זוג נוסף עליו הוא מטיל את ביצוע המשימה השנייה באותו קטע.
  • היו שני קטעי מרוץ ללא הדחה בלבד: העונש בקטע הראשון היה להמשיך ללבוש את כל הבגדים החמים שלבש הצוות בפריז גם לאורך כל שהותו בקטע המירוץ הבא שבברזיל החמה; ובקטע המירוץ השני, הזוג שהגיע אחרון נאלץ להמתין חצי שעה טרם הזנקתו לקטע המירוץ הבא.
  • כמעט כל קטעי המירוץ נפרסו על-פני 3 פרקים, לעומת ממוצע של 2 פרקים בעונות הקודמות.
  • לראשונה הוצג סוג חדש של משימה: "מסלול משותף". במשימה מסוג זה שני צוותים חוברים לביצוע משימה יחדיו. הצוות שהגיע ראשון לאתר בו מבוצעת המשימה רשאי לקבוע האם הוא מעוניין לחבור לזוג שהגיע מיד אחריו או להמתין לזוג אחר.

העונה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול הצוותים בעונה הראשונה

העונה הראשונה שודרה החל מה-5 בפברואר ועד ל-18 ביוני 2009, בימי חמישי (ובמשך תקופה, שודרה גם במוצאי שבת).

מנחה: רז מאירמן

הצוותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה הוצגו כ: הדחה / מקום בגמר
גיא ושי חברים ושותפים עסקיים המנצחים במרוץ
מיה ועמיחי בני זוג מקום שני
תום וגיל בת ואביה החורג מקום שלישי
מיכל ורן נשואים עם שלושה ילדים הדחה שביעית
ענבל והדס חברות בלונדיניות הדחה שישית
אליאנה ויעל חברות 18 שנה הדחה חמישית
חנה ומרגלית חברות קיבוץ בעמק הירדן פרשו מהמירוץ עקב מחלה של מרגלית - הדחה רביעית
אלן וענבל בני זוג לשעבר הדחה שלישית
מאור ואשר חברים ללימודים הדחה שנייה
לירן וילנה מלכות יופי הדחה ראשונה

היעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות והערים אליהן הגיעו הצוותים במהלך המירוץ:

העונה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השנייה שודרה החל מה-25 באוקטובר 2011 ועד ל-11 בפברואר 2012, בימי ראשון ושלישי (ומינואר 2012, אז החליפו הזכייניות "רשת" ו"קשת" את ימי השידור, עברה התוכנית להיות משודרת בימי רביעי וחמישי).

רגע ההזנקה של אחד-עשר הצוותים באצטדיון טדי, ירושלים; מתוך פרק הבכורה של העונה השנייה

על-פי נתוני המדרוג, התוכנית בעונה השנייה זכתה לשיעורי צפייה גבוהים מאוד בקרב משקי הבית הנבדקים. רוב פרקי העונה זכו לרייטינג של למעלה מ-30 אחוזים, לעומת העונה הראשונה שאחוזי הצפייה בה היו נמוכים יותר. בהתאם לאותם נתונים, מספר הצופים בתוכנית הגמר של העונה נאמד ביותר ממיליון ו-400 אלף, כ-42 אחוזי רייטינג, מה שהגדיר אותה כגמר תוכנית המציאות הנצפה ביותר מיום תחילת מדידת הצפייה בישראל‏[6].

מנחה: רון שחר

הצוותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה הוצגו כ: הדחה / מקום בגמר
בר ואינה חברות ילדות המנצחות במירוץ
אורן ואלון אחים מקום שני
עקיבא וענהאל זוג דתי נשוי מקום שלישי
טום קשתי ואדל בני זוג, כדורגלן ומתעמלת אומנותית הדחה שמינית
אסנת (אוסי) וכרמית חברות ממוצא תימני הדחה שביעית
מוטי ועידן (פונדק) חברים מילדות הדחה שישית
חן ואלון נשואים טריים הדחה חמישית
פיראס ושירה בני זוג, יהודיה ומוסלמי הדחה רביעית
ניצן ופיפי אופה ובתו של בעל המאפייה הדחה שלישית
מור וטל מדריכת כושר ובתה הדחה שנייה עקב ויתור על משימה
גדי ואלונה חברים ללהקה הדחה ראשונה
מסלול הצוותים בעונה השנייה

היעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות והערים אליהן הגיעו הצוותים במהלך המירוץ:

הרקע לשידורי העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2009, במהלך שידור העונה הראשונה, החלו ב"רשת" ההכנות להפקת העונה השנייה של התוכנית. אחת האפשרויות שנשקלה הייתה הפקת גרסה מיוחדת בה ישתתפו ידוענים ישראלים במירוץ, בדומה לתוכנית "האח הגדול VIP". רעיון זה עלול היה לייקר באופן משמעותי את עלות ההפקה‏[7]. האפשרות נבדקה ביחד עם רשת הטלוויזיה CBS האמריקאית, המחזיקה בבעלות על הפורמט. לאחר מכן סוכם כי תצולמנה שתי עונות נוספות של התוכנית, כאשר אחת תהיה עם ידוענים והשנייה, ללא ידוענים‏[8].

בסוף דצמבר 2009, הודיעה הנהלת "רשת", כי בשל העלויות הגבוהות, בוטלה הפקתה של עונה נוספת של התוכנית. זאת אף על פי שכבר החלו ההכנות לצילומי העונה שנייה ואף השלישית של התוכנית‏[9].

ב-20 בספטמבר 2010 הודיעה "רשת" כי בכוונתה להפיק בכל זאת עונה נוספת של התוכנית, אך בעלות מצומצמת יותר‏[10]. במהלך חודש נובמבר 2010 פורסמו בעיתונות מודעות מטעם "רשת", הקוראות לציבור להירשם למיונים אשר עתידים להתקיים, לבחירת הזוגות שישתתפו בעונה השנייה. ב-11 בפברואר 2011 נודע כי רון שחר ינחה את העונה השנייה של המירוץ למיליון במקום רז מאירמן‏[11]. צילומי עונה זו החלו באפריל 2011, שידורה החל ב-25 באוקטובר 2011 והיא הסתיימה ב-11 בפברואר 2012.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

"להב"ה", גוף המגדיר עצמו כ"ארגון למניעת התבוללות" קרא להחרים את התוכנית בשל העבודה כי אחד הזוגות בתחרות, פיראס ושירה, מורכב מבני זוג מוסלמי ויהודייה. הארגון טען שבכך יש עידוד התבוללות. רשת מסרה בתגובה כי "הם משקפים את האוכלוסייה בישראל על כל גווניה"‏[12].

העונה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום שידורה של תוכנית הגמר של העונה השנייה, הכריזה "רשת" על פתיחת ההרשמה להתמודדות בעונה השלישית של התוכנית. צילומי העונה השלישית החלו באמצע ינואר 2013[13]. חודשיים אחר כך, במהלך אירוע הגמר של תוכנית המציאות "The Voice ישראל", שודר קדימון לעונה השלישית של "המירוץ למיליון". בקטע ששודר ניתן היה לראות את הזוגות המשתתפים בתוכנית.

שידורי העונה השלישית החלו ב-11 במאי 2013 והסתיימו ב-31 באוגוסט 2013. על-פי נתוני המדרוג, גם עונה זו, כמו השנייה, זכתה לשיעורי צפייה גבוהים והגיעה לראש טבלאות הרייטינג‏[14].

מנחה: רון שחר

מלון "גרנד הוטל" בטאייפי - נקודת הסיום האחרונה של המירוץ בעונה השלישית
מסלול הצוותים בעונה השלישית

הצוותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה הוצגו כ: הדחה / מקום בגמר
קובי וטליה זוג נשוי המנצחים במרוץ
רומי וקורל אחיות מקום שני
מעיין ובת-אל בנות דודות, משני הצדדים מקום שלישי
דוד ואלירן חברים לעבודה בנמל אשדוד הדחה שמינית
דנה ודבי אמא ובת הדחה שביעית
אלירן ואיציק חברים מילדות הדחה שישית
מור וליאור זוג נשוי מאילת הדחה חמישית
שימי ויסמין בני זוג‏[15] הדחה רביעית
רונית ולירן חברים טובים הדחה שלישית
אנדריאה ורוני סבא וסבתא פרשו עקב פציעה ברגלו של רוני באחת המשימות - הדחה שנייה
יופטוט וחרות בנות אולפנה דתיות הדחה ראשונה

היעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות והערים אליהן הגיעו הצוותים במהלך המירוץ:

העונה הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הרביעית של התכנית תחל ב-22 בנובמבר 2014.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע וכתבות:

ביקורות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערן סויסה, מתחילים לרוץ: המירוץ למיליון תגיע למסך בשבוע הבא, באתר nrg‏, 27 בינואר 2009
  2. ^ ‏יעל גאוני, ‏רשת תשקיע 400 אלף דולר בתוכנית הגמר של "המרוץ למיליון", באתר גלובס, 31 במאי 2009‏
  3. ^ יוני פרת, ‏"המירוץ למיליון" פותח חזית מול "הישרדות", באתר ‏mako‏‏, ‏1 במרץ 2009‏
  4. ^ לי-אור אברבך, אולי הפעם, מוסף "עסקים", מעריב, 30 בינואר 2009
  5. ^ ערן בר-און, צ'יקי צ'יקי צ'ק אין, באתר ynet‏, 31 במאי 2009
  6. ^ דוד אברהם, רייטינג יומי: סוף המירוץ, באתר וואלה!, 12 בפברואר 2012
  7. ^ אמיר טייג, רשת שוקלת גרסת VIP של סדרת "המירוץ למיליון", באתר כלכליסט, 9 במאי 2009
  8. ^ יוני פרת, ‏מסתמן: המירוץ למיליון VIP, באתר ‏mako‏‏, ‏21 בספטמבר 2009‏
  9. ^ לי-אור אברבך, ‏רשת ביטלה את העונה השנייה של "המירוץ למיליון": "אין צידוק כלכלי", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2009
  10. ^ לי-אור אברבך, ‏רשת מאשרת: תפיק עונה שנייה של "המירוץ למיליון", באתר גלובס, 20 בספטמבר 2010
  11. ^ ערן בר-און, רון שחר ינחה את "המירוץ למיליון", באתר ynet‏, 11 בפברואר 2011
  12. ^ יהושע בריינר, "המירוץ למיליון": "להחרים את התוכנית בגלל הזוג המעורב", באתר וואלה!, 1 בנובמבר 2011
  13. ^ מידע שנמסר בתוכנית "חדשות הבידור", בערוץ "HOT בידור ישראלי", 20 בינואר 2013. בתוכנית הוצגו תמונות בודדות מצילומי התוכנית במדריד.
  14. ^ קובי וטליה הם הזוכים בגמר המירוץ למיליון, באתר nana10‏, 31 באוגוסט 2013
  15. ^ בנקודת הסיום בריו דה ז'ניירו, לאחר שהודחו מהתחרות, הציע שימי ליסמין נישואין