ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/רב המנונא סבא (תנא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רב המנונא סבא
פתח מערת הקבורה של רב המנונא סבא במירון, על פי המסורת המקומית
פתח מערת הקבורה של רב המנונא סבא במירון, על פי המסורת המקומית
לידה בבל
מקום קבורה מירון או מקומות אחרים (ראו בפסקה מקום קבורתו)
מקום מגורים סכנין
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות דור שלישי לתנאים
רבותיו אביו
תלמידיו רבי שמעון בר יוחאי וחבורתו
בני דורו רב ייסא סבא[1]
חיבוריו ספרא דרב המנונא סבא
צאצאים הינוקא מכפר סכנין

רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן; מכונה גם רב המנונא סבא קדמאה - הקדמון[2]) היה חכם ארץ-ישראלי בדור השלישי של התנאים. שמו אינו נזכר בספרות חז"ל, מלבד בספר הזוהר, שם הוא מופיע פעמים רבות, ונזכר כאחד הבקיאים בתורת הסוד. רבי שמעון בר יוחאי וחבורתו התייחסו אליו כקדוש ועליון, וקיבלו ממנו דברים רבים. לאחר מותו המשיכו החכמים ללמוד את תורתו בהתגלויות חד פעמיות שלו בעולם הזה, באמצעות ספרו המכונה "ספרא דרב המנונא סבא", ובמפגשים עם בנו הפלאי, "הינוקא מכפר סכנין".

על פי קבלת האר"י שורש נשמתו הוא משל משה רבנו, ועוד הפלגות רבות נאמרו בתורת הקבלה על נשמתו. קיימת אגדה על סגולת התפילה על קברו. ישנן מסורות שונות על מיקום קברו, וכיום מקובל להניח כי הוא סמוך למירון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

על חייו של רב המנונא סבא לא ידוע רבות, והמידע המקורי אודותיו הוא מספר הזוהר. לפי אזכוריו בספר הזוהר עולה כי חי בארץ ישראל בדור השלישי של התנאים. הוא נולד בחוץ לארץבבל[3]), ועלה לארץ ישראל, יחד עם 12 מתלמידי ישיבתו.

למד אצל אביו, שהוא למד מרבו שקיבל מאליהו הנביא[4]. למרות שהיה בתקופה התנאית, כונה "רב" (ולא "רבי"), שכן מוצאו היה מבבל, ששם כונו החכמים "רב"[5]. רב המנונא סבא היה מהחבורה הקרובה של רבי שמעון בן יוחאי. על פי מיקומו של בנו הינוקא מכפר סכנין עולה כי התגורר בסכנין שבלב הגליל התחתון.

על פי המופיע בספר הזוהר הוא חי בסוף תקופת בית המקדש השני[6].

באידרא רבא מופיע סיפור על תפיסתו של רב המנונא סבא וחבריו בארמון המלך (ככל הנראה נציב רומאי מטעם האימפריה הרומית ששלטה בארץ ישראל). אלו שוחררו על ידי אליהו הנביא שנשלח לעשות להם נס, והפיל את כותלי הארמון תוך הריגת 45 שרים, ומשם העביר את רב המנונא סבא וחבריו אל בקעת אונו. במהלך היום שבינתיים הוא התלווה אליהם וסיפק להם לחם ומים. עיסוקו של אליהו בהצלתם מנע ממנו להשתתף באידרא רבא (שם נאספו החכמים לעסוק בסודות התורה)[7].

עוד מסופר, שפעם אחת עלו ישראל לרגל לחוג את חג הסוכות בבית המקדש, ולא הבחינו שהתערבו ביניהם גויים לחוג יחד אתם. כתוצאה מכך אותה שנה לא הייתה מבורכת, ובאו לשאול מרב המנונא סבא את הסיבה לכך. רב המנונא אמר שהשנה לא הייתה מבורכת כיוון שחלק מהעולים לרגל היו גויים או אנשים שלא נימולו, משום שהקב"ה מברך ברגל רק את הישראלים שנימולו. בשנה הבאה הצליחו היהודים לגלות את הגויים שעלו לרגל ולהרגם, ואותה שנה הייתה ברכה בעולם בשלמות[8].

הנהגותיו[עריכת קוד מקור]

לרב המנונא סבא הייתה שיטת לימוד מיוחדת, שנבעה ממעלתו הגבוהה. מסופר שלפני שהיה מלמד את ה"חברים" את סודות החכמה, היה מלמד אותם פרק ב"מילי דשטותא"[א], משום ששמיעת השטות לפני דברי החכמה מועילה להבנתם של דברי החכמה, כמו שכתוב במגלת קהלת: ”יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד, סִכְלוּת מְעָט” (קהלת, י', א'). הרב אברהם יצחק הכהן קוק ורבי נחמן מברסלב מבארים, שרק רב המנונא במדרגתו הגבוהה היה יכול להשתמש בשטות על מנת להתעלות על ידה ולהבין את החכמה[10].

מסופר, שבכל ערב שבת היה רב המנונא סבא טובל בנהר, וכשהיה עולה מן הנהר, היה יושב רגע אחד ומרים את עיניו לשמים ושמח. רב המנונא הסביר ששמחתו נבעה מכך שראה את שמחת המלאכים העולים ויורדים בשמים, משום שבכל ערב שבת יושב האדם בעולם הנשמות. על סיפור זה אומר מחבר ספר הזוהר: ”זַכָּאָהּ אִיהוּ מָאן דְּיָדַע בְּרָזִין דְּמָארֵהּ” - אשריו שהוא יודע בסודות אדונו[11]. ממעשה זה למד האר"י את דין הטבילה בערב שבת[12].

במקום אחר נאמר, שרב המנונא סבא ידע לתקן את העולם באמצעות קול השופר בראש השנה, ועליו נאמר הפסוק: "אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה" (תהלים, פ"ט, ט"ז)[13].

מקום קבורתו[עריכת קוד מקור]

מסורות שונות מזהות את מקום קבורתו בשלושה מקומות במחוז הצפון:

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 נרכשה מערת הקבר מידי ערביי ארץ ישראל על ידי רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן, האדמו"ר מראדזמין[20].

רב המנונא סבא מוזכר רק בספר הזוהר, והוא מופיע בו מאות פעמים. חיבורו "ספרא דרב המנונא סבא" מופיע בתוך ספר הזוהר פעמים רבות. רוב אזכוריו הם במאמרים מתורת הקבלה. באחת מאמרותיו שבזוהר הא אמר, שאינו עולה לארץ ישראל בשביל עצמו, אלא בשביל להחזיר את נשמתו לקב"ה שנתן לו אותה, משום שמי שלא זוכה לחיות בארץ ישראל - משיב את נשמתו לסטרא אחרא[21]. סבר שיש לעמוד מפני ספר תורה, ודרש זאת מהפסוק ”מפני שיבה תקום”. הזמנת האושפיזין בחג הסוכות מופיעה לראשונה בשמו בספר הזוהר: ”רַב הַמְנוּנָא סָבָא, כַּד הֲוָה עָיֵיל לַסּוּכָּה הֲוָה חַדֵּי, וְקָאֵים עַל פִּתְחָא דְסּוּכָּה מִלְּגָאו, וְאָמַר 'נְזַמֵּן לְאוּשְׁפִּיזִין'. מְסַדֵּר פָּתוֹרָא, וְקָאֵים עַל רַגְלוֹהִי, וּמְבָרֵךְ, וְאוֹמֵר: 'בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין, תִּיבוּ. תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא, תִּיבוּ'. אָרִים יְדוֹי, וְחַדֵּי, וְאָמַר: 'זַכָּאָה חוּלָּקָנָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב, כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ' וְגוֹ', וַהֲוָה יָתִיב”[ה][23].

גם המנהג הרווח שלא להניח תפילין בחול המועד מבוסס על דבריו:

וְעַל דָּא, חוּלוֹ שֶׁל מוֹעֵד אִיהוּ לְעִנְיַן עֲבִידְתָּא, כְּגַוְונָא דְּיוֹם טוֹב וְאִצְטְרִיךְ חֶדְוָה כְּגַוְונָא דִילֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ, בְּאִלֵּין יוֹמִין דְּאִינוּן תְּפִילִּין דְּמָארֵי עָלְמָא, אָסוּר לַאֲנָחָא שְׁאָר תְּפִילִּין, דְּהָא אִלֵּין יוֹמִין, דְּאִינוּן תְּפִילִּין עִילָּאִין שַׁרְיָין עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין.

בהקדמה לספר הזוהר מובאת "פתיחת רב המנונא סבא"[ו], בה מבאר רב המנונא סבא, את הסיבה לכך שהתורה פותחת במילה "בראשית", המתחילה באות ב', השנייה באותיות האלפבית העברי, ולא באות א. רב המנונא מבאר, שכשרצה הקב"ה לברוא את העולם, באה לפניו כל אחת מאותיות האלפבית, מת' עד ב', וביקשה ש"יברא בה את העולם". כשהגיעה האות ב' לפני הקב"ה, היא אמרה שיברא דווקא בה את העולם, משום ש"בי מברכאן לך לעילא ותתא" - בה מברכים את הקב"ה למעלה ולמטה. ה' קיבל את בקשתה וברא בה את העולם, ולכן התורה פותחת באות ב'. מדרש זה נקרא בפי המקובלים "אותיות דרב המנונא סבא".

גם את דין נטילת ידיים לפני הסעודה לומד הזוהר מן הפסוק "לחם אבירים אכל איש", שרב המנונא סבא פירשו "לחם שמלאכי השרת אוכלין". ו”מה מלאכי השרת אוכלים בקדושה ובטהרה ובנקיות, אף ישראל כן צריכין לאכול בקדושה ובטהרה”. עוד מביא הזוהר בשם רב המנונא סבא, את האימרה הבאה: ”שתי מדות עומדות על שולחנו של אדם, אחת מדת טוב, ואחת מדת רע. כשהאדם מקדש ידיו ומברך, מדת טוב אומרת, זהו שולחנו של הקדוש ברוך הוא, ומנחא ידיה על ראשו, ואומרת לו, עבדי אתה. עבדו של מקום אתה... וכשאין אדם מקדש את ידיו ואוכל. מדת רע אומרת, זה שלי הוא. מיד שורה עליו ומטמאה אותו, ומאכלו נקרא לחם רע עין”[24].

ספרא דרב המנונא סבא[עריכת קוד מקור]

בספר הזוהר מוזכר פעמים רבות "ספרא דרב המנונא סבא", ספר קדוש בתורת הסוד שכתב רב המנונא סבא, אך אבד במשך הדורות. מסופר שפעם אחת היה העולם שרוי בצער, ובעזרת ספרא דרב המנונא סבא העירו את רבי אלעזר ברבי שמעון והוציאו אותו מקברו בגוש חלב, על מנת שיתפלל על העולם בגן עדן וירפא אותו[25]. הזוהר מציין, שאת הסודות הכתובים בספר שמע רב המנונא סבא מאביו, ואביו שמע אותם מרבו, ורבו מרבו, עד אליהו הנביא[26].

אחת מהאמרות המפרסמות המופיעות בספרו, שמופיעה גם בספרי ההלכה[27], היא על עצימת העיניים בשעת תפילת העמידה, או השפלתן לארץ, שהמקפיד על כך נמנע מפגיעת מלאך המוות בו בעת פטירתו, וזוכה לראות פני שכינה לפני מותו: ”בְסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, מַאן דְּפָקַח עֵינוֹי בְּשַׁעֲתָא דִּצְלוֹתָא, אוֹ דְּלָא מָאִיךְ עֵינוֹי בְּאַרְעָא, אַקְדִּים עָלֵיהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְכַד תִּיפּוּק נַפְשֵׁיהּ, לָא יִסְתָּכַּל בִּנְהִירוּ דִּשְׁכִינְתָּא, וְלָא יָמוּת בִּנְשִׁיקָה. מַאן דִּמְזַלְזֵל בִּשְׁכִינְתָּא מִתְּזַלְזֵּל הוּא בְּהַהוּא שַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ בֵּיהּ, הה"ד, כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבוֹזַי יֵקָלּוּ”[ז][29].

אמירה נוספת מפורסמת בזוהר, שמקורה הוא מ"ספרא דרב המנונא סבא", היא זו התומכת במודל הארץ ככדור: ”וּבְסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, פָּרִישׁ יַתִּיר, דְּהָא כָּל יִשּׁוּבָא מִתְגַּלְגְּלָא בְּעִגוּלָא כַּכַּדּוּר, אִלֵּין לְתַתָּא, וְאִלֵּין לְעֵילָּא, וְכָל אִינּוּן בִּרְיָין מְשַׁנְיָין בְּחֶזְוַויְיהוּ מִשִׁנוּיָא דַּאֲוִירָא. כְּפוּם כָּל אֲתַר וַאֲתַר, וְקַיְימִין בְּקִיּוּמַיְיהוּ כִּשְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא. ועַל דָּא אִית אֲתַר בְּיִשּׁוּבָא, כַּד נָהִיר לְאִלֵּין, חָשִׁיךְ לְאִלֵּין, לְאִלֵּין יְמָמָא, וּלְאִלֵּין לֵילְיָא. וְאִית אֲתַר דְּכוּלֵיהּ יְמָמָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ לֵילְיָא, בַּר בְּשַׁעֲתָא חֲדָא זְעֵירָא”{{ביאור|בתרגום על פי הסולם: ובספרו של רב המנונא סבא, מפרש יותר. כי כל הישוב מתגלגל בעיגול ככדור, אלו למטה ואלו למעלה. כלומר, שהבריות שעל הכדור מסביב, נמצאים אלו כנגד אלו וז' חלקים שבכדור הם ז' ארצות. וכל אלו הבריות שבשש ארצות הן משונות במראיהן על פי השינוי שבאויר שיש בכל מקום ומקום. ועומדים בקיומם כשאר בני אדם. ועל כן יש מקום בישוב, שבעת שמאיר לאלו שבצד זה של הכדור, הוא חושך לאלו אשר בצד זה של הכדור, ונמצא שלאלו יום, ולאלו לילה. ויש מקום בישוב, שכולו יום ולא נמצא בו לילה רק בשעה אחת קטנה[30][31].

לאחר מותו[עריכת קוד מקור]

לאחר שנפטר רב המנונא סבא, הוא היה מתגלה לתנאים הקדושים ומתחזה לסוחר ההולך אחריהם בדרך[32], ומגלה להם סודות תורה. פעם אחת הלכו רבי אלעזר ורבי אבא בדרך והוא הלך אחריהם וגילה להם סודות תורה. כשפגשו את רבי שמעון בר יוחאי וסיפרו לו שנפגשו עם רב המנונא סבא, הוא בכה על כך שלא זכה לפגשו. רבי שמעון נפל על פניו, ואז ראה את רב המנונא סבא "עוקר הרים, מאיר נרות, בהיכל המלך המשיח", ואמר לו: "רבי, באותו עולם תהיו שכנים בעלי הוראה לפני הקב"ה"[33].

בנו הינוקא[עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הינוקא מכפר סכנין

לרב המנונא סבא היה בן ששמו אינו ידוע, שנולד מספר שנים לפני פטירתו, ומוזכר בספר הזוהר, רק כ"ינוקא" (תינוק - ילד)[34]. ה"ינוקא" היה ילד קדוש וחכם, והוא לימד את התנאים דברים רבים בפגישותיו עמם. מסופר שלאחר פטירתו של רב המנונא סבא, רבי יצחק ורבי יהודה עברו בדרכם בכפר סכנין, והתארחו אצל אשתו של רב המנונא סבא. באותו יום הינוקא היה בבית והוא לימד את התנאים דברים רבים ומופלאים שהם לא ידעו, ואף הוכיח אותם על מעשים שעשו שלא כדין. החכמים התפלאו מאוד ושאלו אותו מיהו אביו, אך הוא לא רצה לגלות להם משום שאם מדרגתם הייתה מספיק גבוהה - היה אביו הולך ומחמר אחריהם. התנאים תמהו מאוד על הילד החכם, הם אמרו: "נדמה לנו שתינוק זה אינו בן אדם", וברכוהו. החכמים ישנו באותו לילה בבית אשתו של רב המנונא, ובבוקר הלכו וסיפרו את המעשה לרבם, רבי שמעון בר יוחאי, שאמר להם שוודאי "סלע תקיף וחזק" זה, הוא בנו של רב המנונא סבא.

על פי הקבלה הוא היה בקיא ברזי התורה הנעלים ביותר. בספר הזוהר מופיעות מספר הפלגות על גודל מעלת נשמתו, והוא מתואר כקדוש רב מעלה[35]. רבי חיים ויטאל מביא בשם האר"י הקדוש כי נשמת משה רבנו שהתגלגלה בו: "משה רבנו עליו השלום היה מן הבחי[רה] הראשונה המעולה, אשר הוריש אדם להבל, וגם לרב המנונא סבא הנז' בזוהר", ו"רב המנונא סבא נִצוץ אחד מנִצוצי משה רבנו עליו השלום המתגלגל בבל דור ודור"[36]. בספר עמק המלך לרבי נפתלי הרץ בכרך הוא מופיע גם כגלגולו של יהוידע, אביו של בניהו בן יהוידע[37].

בספר הזוהר מובא כי בעת פטירתו של רבי שמעון בן יוחאי באו ללוות אותו לעולם הבא רבי פנחס בן יאיר ורב המנונא סבא, בתור קרובים וידידים שבאים ללוות ולהקל את המעבר לעולם הבא. רב המנונא סבא היה יורד לעולם מלובש בגוף ומלמד תורה לתנאים[38]. המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ מביא בשם הבעל שם טוב כי תכונה זו של התגלות נשמות ללמד רזי תורה היא מיוחדת לצדיקים שעבודתם ותפילתם בחייהם היו עבור כל הדור, ולא עבור תיקון עצמם[39].

בתורת הקבלה מופיע כי נשמתו היא מעולם האצילות, בבחינת הנשמות של "ים העליון" במלכות של אצילות. שמו "המנונא" מקביל בתורת הקבלה ל"נוני ימא" (=דגי הים), עם הדמיון השמי בנוטריקון (המנונא = ים-נונא). הוא מכונה בזוהר גם "נונא רבא" - דג גדול[40]. רבי שמואל שניאורסון (ה"מהר"ש") מבאר את החילוק בין נשמות אלו, שהן כדגים שבים הבטלים לגמרי למים, ובין המלאכים שהם כספינות שבעומק הים, אך מכל מקום אינן בטלות למים, וגופם מפסיק בין אור הנפש לבין מי הים העליון[41]. הרב אברהם יצחק הכהן קוק מבאר כי לכך היה רב המנונא שונה לתלמידיו תחילה דברי שטות ("מילי דשטותא") לפני דברי חכמה[42], שכן זו מידת נוני ימא ”שאינם צריכים אפילו להגנה של ספינות, וללכת בעמקי תהומות וכל מצולות, הוא להם טיול ועונג; המשמח את המקום, ומשמח את הבריות. לויתן זה יצרת לשחק בו”[43].

כאשר מתאר רבי יקותיאל גורדון את הנשמות שהתגלו לרבו הרמח"ל בעת חיבורו את "זוהר תנינא", הוא מציין את אברהם, משה, אליהו, רב המנונא סבא, מטטרון ומלך המשיח[44].

רבי יעקב בירב מטבריה מספר כי בימי חותנו רבי חיים אבולעפיה (ממחדשי היישוב היהודי בטבריה), עלו חסידים ואנשי מעשה לקבר רב המנונא סבא בעת שצר סולימאן אל-עד'ם (אנ') על טבריה שהייתה בשליטתו של דאהר אל-עומר[ח], ושם בכו ותקעו בשופרות, ואכן נושעו[15]. בדומה לכך מציין הרב יצחק מאיר מורגנשטרן כי ”כדאי לפרסם שמי שצריך ישועה גדולה וילך לקבר רבי המנונא סבא, יוושע בעז"ה בזכותו הגדולה, שרחמי עתיק הם רחמים אין סוף, ורבי המנונא סבא הוא המרכבה לעורר רחמי עתיק וכנ"ל”[45]. על רבי יחיא רדאעי מסופר כי היה חולה נוטה למות, ושב לתחייה אחר שהתגלה אליו רב המנונא סבא[46].

במסורת חב"ד מסופר כי במהלך החתונה שנערכה בז'לובין שאל רבי לוי יצחק מברדיצ'ב את רבי שניאור זלמן מלאדי ("האדמו"ר הזקן"; "בעל התניא") על כך שמניח לבנו רבי דובער שניאורי ("האדמו"ר האמצעי") לדבר בסודות עמוקים ביותר של התורה, ורש"ז השיב כי בכלל היה צריך להיקרא בשם "רב המנונא סבא", אלא שהמגיד ממזריטש התגלה לרש"ז וביקש כי יקרא על שמו. במסורת החב"דית ביארו כי הסודות שבהם דיבר רבי דובער שניאורי היו מבחינת לוחות ראשונות, שלמדרגה זו אפילו רבי שמעון בן יוחאי לא הגיע, אלא רק רב המנונא סבא[47].

בלבולים בזיהויו[עריכת קוד מקור]

מלבד מבלבול בזיהויו עם אישים אחרים בשם רב המנונא, רווח הוא בעיקר בלבולו עם אמורא בשם "רב המנונא סבא" שהיה בדור השני לאמוראי בבל, תלמידו של רב, ומוזכר מספר פעמים בתלמוד בבלי[48], אך אלו אישים שונים[49].

בספר הזוהר קיים אזכור של "רב המנונא סבא קדמאה (=הראשון)"[50]. יש שהעלו כי ייתכן שהיו שני תנאים בשם זה, והמוקדם מהם כונה "קדמאה" כדי להבדילו מהשני[51].

ביאורים והרחבות[עריכת קוד מקור]

  1. ^ יש מפרשים שהכוונה לסכלות, צחוק ומילתא דבדיחותא, ויש מפרשים שהיה מלמדם פילוסופיה וסברות רעועות חיצוניות[9].
  2. ^ קואורדינטות: 32°47′10″N 35°31′56″E / 32.7860021°N 35.5323314°E / 32.7860021; 35.5323314. סמוך אליהם נמצא גם קברו של רב הונא קמא. לפירוט מלא על אופן ההגעה, ראו רב המנונא סבא, באתר mytzadik.
  3. ^ יצוין כי בנו, הינוקא מכפר סכנין, קבור לפי המסורת בבית הקברות היהודי העתיק בצפת, במערת קברו של רבי יעקב בירב.
  4. ^ קואורדינטות: 32°58′45″N 35°26′38″E / 32.9792257°N 35.4438059°E / 32.9792257; 35.4438059.
  5. ^ בתרגום על פי הסולם: רב המנונא סבא, כשנכנס לסוכה, היה שמח ועומד על פתח הסוכה מבפנים, ואמר: 'נזמן את האורחים'. וערך השלחן, ועמד על רגליו, ומברך 'לישב בסוכה', ואומר: 'בסכות תשבו שבעת ימים. שבו אורחים העליונים, שבו. שבו אורחי האמונה, שבו'. והרים ידיו ושמח, ואמר: 'אשרי חלקנו אשרי חלקם של ישראל שכתוב, כי חלק ה' עמו' וגו'. והיה יושב[22].
  6. ^ בהקדמה לספר הזוהר מובאת מספר "פתיחות" שפתחו התנאים לספר, פתיחת רב המנונא סבא היא אחת מהם
  7. ^ בתרגום על פי הסולם: בספרו של רב המנונא סבא, אמר, מי שפותח עיניו בשעת התפלה, או שאינו משפיל עיניו לארץ, מקדים עליו מלאך המות. וכשנפשו יוצאת, דהיינו בשעת פטירתו מן העולם, לא יסתכל באור השכינה, ולא ימות בנשיקה. מי שמזלזל בשכינה, הוא מזדלזל בשעה שנצרך לה, ז"ש, כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו[28].
  8. ^ סולימאן צר עליה בשנת 1742 במשך 83 יום, ולא יכול היה לפרוץ את חומותיה, על אף שהביא עמו כלי מצור. בשנת 1743 עלה שוב על טבריה, אך כאשר הגיע לכפר לוביה הסמוך - מת מוות טבעי ממחלת מעיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

  • מנחם מיכלסון (צילום: משה מילנר), "המנונא סבא", בתוך: מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, משרד הבטחון - ההוצאה לאור, ישראל 1996, מהדורה שישית - מאי 2000, עמ' 143
  • יונתן מ' בן הראש, סבא וינוקא: הא-ל, הבן והמשיח בסיפורי הזוהר, ירושלים: מאגנס, תשע"ט
  • יונתן מ' בן הראש, ינוקא דרב המנונא סבא: עיון ומהדורה סינופטית, סיפור הינוקא דבלק' (זוהר, ח"ג קפו ע"א – קצב ע"א), לוס אנג'לס: כרוב, תשע"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ ספר הזוהר, חלק א', דף רי"ג, עמוד א'.
  2. ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף קמ"ו, עמוד ב'.
  3. ^ ראו לדוגמה אצל רבי דוד לוריא,קדמות ספר הזהר, ענף חמישי, קניגסברג תרט"ז, דף ל', עמוד א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  4. ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף רט"ז, עמוד ב'.
  5. ^ רבי דוד לוריא,קדמות ספר הזהר, ענף חמישי, קניגסברג תרט"ז, דף ל', עמוד א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  6. ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף קכ"ד, עמוד א'. וראו רבי דוד לוריא,קדמות ספר הזהר, ענף חמישי, קניגסברג תרט"ז, דף ל', עמוד א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  7. ^ זוהר, מהדורת הסולם, במדבר, האדרא רבא קדישא, מאמר אליהו, אות ש"ס. על מניעתו של אליהו הנביא מלהופיע בשני מקומות באותה השעה, בהקשר זה, ראו: רבי מנחם מנדל שניאורסון, לקוטי שיחות, חלק ב' (במדבר, דברים), באתר היברובוקס.
  8. ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף קכ"ד, עמוד א'.
  9. ^ הרב ישראל אברג'ל, מסילות אל הנפש - אמור תשפ, עמ' 8.
  10. ^ רבי נחמן מברסלב, ליקוטי הלכות, נפילת אפים, הלכה ד', אות ה'. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות הקודש, חלק א', פסקה ס"ב: "...בחושך היותר שחור יש להשתמש כשרוצים לדעת את יתרון האור מתוך החושך..."
  11. ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף קל"ו, עמוד ב'.
  12. ^ רבי חיים ויטאל, שער הכוונות, סדר ערב שבת.
  13. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף י"ח, עמוד ב'.
  14. ^ רבי חייים ויטאל, שער הגלגולים, הקדמה ל"ז, תרס"ג, דף ע"ה, עמוד ב'.
  15. ^ 1 2 רבי יעקב בירב, זמרת הארץ, הוצאה א', שיר ח'.
  16. ^ 1 2 3 וילנאי, עמ' ת"ה.
  17. ^ אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, אגרת מ"ט, תל אביב תש"ג, עמ' 322, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)., מכתב מרבי אברהם מקליסק
  18. ^ מהי מעלת התפילה בציון הקדוש של רבי חייא ובניו בטבריה?, באתר ברסלב סיטי.
  19. ^ ראו: רב המנונא סבא (האמורא), באתר אהלי צדיקים.
  20. ^ חינוך הבנים - ברכת אהרן - ליקוטי רא"ם, "קורות חיים", ירושלים תשס"ד, עמ' ק"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  21. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף ע"ב, עמוד ב'.
  22. ^ זוהר, מהדורת הסולם, ויקרא, פרשת אמור, מאמר חג הסוכות, אות רע"ז.
  23. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף ק"ג, עמוד ב'.
  24. ^ זוהר חדש, דף ק"ה, עמוד ב'.
  25. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף ע"א, עמוד א'.
  26. ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף רט"ז, עמוד ב'.
  27. ^ רבי חיים בנבנישתי, שיירי כנסת הגדולה, הגהות טור אורח חיים, סימן צ"ה, אות ב'; רבי יהודה אשכנזי, באר היטב, אורח חיים, סימן צ"ה, ס"ק א'; משנה ברורה, סימן צ"ה, סעיף קטן ה', בשם אחרונים.
  28. ^ זוהר, מהדורת הסולם, דברים, פרשת ואתחנן, מאמר בעי למכסייה עינוי דלא יסתכל בשכינתא, אות י'.
  29. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף ר"ס, עמוד ב'.
  30. ^ זוהר, מהדורת הסולם, ויקרא, פרשת ויקרא, מאמר ז' רקיעים וז' ארצות, אות קמ"א-קמ"ב.
  31. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף י', עמוד א'.
  32. ^ ספר הזוהר, חלק א', דף ה', עמוד ב', ספר הזוהר, חלק ג', דף קפ"ו, עמוד ב'.
  33. ^ ספר הזוהר, חלק א', דף ז', עמוד ב', בתרגום לעברית
  34. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף קפ"ו, עמוד א' - ספר הזוהר, חלק ג', דף קפ"ח, עמוד ב'.
  35. ^ ספר הזוהר, חלק א', דף רכ"ה, עמוד א'.
  36. ^ רבי חייים ויטאל, שער הגלגולים, הקדמה ל"ו, תרס"ג, דף מ"ג, עמוד ב', ודף מ"ז, עמוד ב'.
  37. ^ רבי נפתלי הרץ בכרך, עמק המלך, שער א', ד"ה ודע, אמשטרדם ת"ח, עמ' 143, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  38. ^ רבי יוסף חיים מבגדאד, אוצרות חיים - הגאולה העתידה, מאמר תחיית המתים, ירושלים תשנ"ו, עמ' ת"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  39. ^ רבי יהודה זאב ליבוביץ, אור לוי זיו יהודה, מ' למטמונים תשמ"ח, בני ברק תשע"א, עמ' ק"ז–ק"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  40. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף קפ"ז, עמוד א'.
  41. ^ רבי שמואל שניארוסון, תורת שמואל, תרל"ה חלק א', מאמר מ"ח, אות ג', עמ' רנ"ט–רס"א, באתר היברובוקס.
  42. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף מ"ז, עמוד ב'.
  43. ^ הרב א"י קוק, אורות הקודש, ‏חלק א', אות ס"ב, טקסט דיגיטלי באתר ספריא.
  44. ^ רבי יקותיאל גורדון, אגרות רמח"ל ובני דורו, אגרת ז1, ירושלים תשס"ט, עמ' כ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), אגרת לרבי יהושע השיל, מחותנו של רבי יעקב עמדין.
  45. ^ הרב יצחק מאיר מורגנשטרן, שארית יעקב, על מסכת ברכות, ירושלים תשע"ה, עמ' תר"ח, הע' תפ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  46. ^ יוסף צבירי, שלחן מלכים - אוצרות חכמי תימן, חומש ויקרא, אלעד תשע"ו, עמ' 176–177, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  47. ^ אברהם חנוך גליצנשטיין (עורך), אוצר סיפורי חב"ד, חלק ט"ז, מדור הוד כ"ק הרבי האמצעי, עמ' 29, בשם רבי חיים אליעזר ביחובסקי, באתר היברובוקס. במסורת החסידית היו עוד אישים שנאמר עליהם כי נשמתם היא של רב המנונא סבא, ראו לדוגמה אצל יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, "ר' ראובן הלוי הורביץ", תל אביב תשמ"ב, עמ' 204, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), בשם החוזה מלובלין.
  48. ^ לדוגמה: תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ה, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ל"ט, עמוד ב'; ועוד.
  49. ^ הרב אהרן הימן, "רב המנונא סבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמוד 379, באתר היברובוקס.
  50. ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף קמ"ו, עמוד א',
    שגיאות פרמטריות בתבנית:זוהר

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:זוהר) נמצא פרמטר לא בשימוש "ללא=".ספר הזוהר, חלק ב', דף קמ"ו, עמוד ב'.
  51. ^ רבי דוד לוריא,קדמות ספר הזהר, ענף חמישי, קניגסברג תרט"ז, דף ל', עמוד א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). אמנם באזכור השני הוא מופיע עם ספרו ("ספרא דרב המנונא סבא") המופיע רבות בספר הזוהר בייחוס לרב המנונא סבא סתם.



קטגוריה:תנאים קטגוריה:אישים המוזכרים בספר הזוהר בלבד קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בצפת קטגוריה:יהודים הקבורים בטבריה קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-1 קטגוריה:יהודים הקבורים בטבריה קטגוריה:קברי צדיקים בגליל קטגוריה:סכנין: רבנים