שם טוב ארדוטיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שם טוב ארדוטיאל
Sem Tob ben Ishaq ibn Ardutiel
לידה 1290?
קאריון דה לוס קונדס, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1369? עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1369 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שם טוב בן יצחק ארדוטיאל (מוכר בספרדית בשמות ‏Sento, ‏Sentob, ‏Rab Shemtov de Cerrion, ‏Sem Tob de Carrión) (1290 לערך - 1369 לערך) היה משורר יהודי-ספרדי מהמאה הארבע עשרה. חיבר מספר יצירות חול ומספר שירי קודש, שהמוכר ביניהם הוא הוידוי הנאמר במנהג הספרדים במוסף של יום הכיפורים, רבונו של עולם בראותי בחורותי. ארדוטיאל היה המשורר היהודי הראשון שחיבר יצירות בשפה הספרדית, והמשורר היהודי-ספרדי הראשון שחיבר חיבור הגות בסגנון שירי עממי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין בידינו מידע ביוגרפי טוב על ארדוטיאל. מתוך יצירותיו ניתן להסיק שהוא שימש מזכיר, יועץ ומתרגם אצל משפחת האצולה הנוצרית סנטיליאנה בעיירה קאריון דה לוס קונדס (אנ') שבמחוז פלנסיה (אנ').

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדוטיאל חיבר ספר חכמה בשפה הספרדית בשם "משלי מוסר"‏ (Proverbios morales בספרדית), המכיל פתגמים, משלים וניבים שמקורם בעברית, בערבית ובספרדית. הספר הוקדש לפדרו, בנו של אלפונסו האחד עשר, מלך קסטיליה.[2]
מיצירת החול שלו בערבית השתמר בידינו הספר "מעשה הרב: מלחמת העט והמספריים" המתאר את מלחמתם של העט והמספריים ביום חורף קר, כשהדיו קופאת התוך הקסת. הספר כתוב בצורה פרוזאית מחורזת משלובת בקטעי ליריקה, ונכתב בסגנון הומוריסטי. לדעת החוקרת מרגלית שלמן, החיבור משמש, בנוסף לתפקידו ההומוריסטי, כחיבור מחאה נגד בזיזת רכוש יהודי על ידי הנוצרים.[3] חיבור נוסף המיוחס לו הוא "מעשה צופר", חיבור פרוזה היתולי על בדחן עני בשם צופר, אולם יש המפקפקים בזיהוי.

שירת הקודש של ארדוטיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו העיקרית שהגיע לידנו מצויה בתחום שירת הקודש. ארדוטיאל חיבר בעיקר פיוטים מסוג הסליחות, שתוכנן, כסגנון הספרדי, עוסק בעמידתו האישית של המתפלל למול הקב"ה ובקשתו לסליחה. בנוסף יש בידינו עוד שני פיוטים גדולים שלו, גם הם נועדו לתפילה על כפרת חטאים, אך מסוג מעט שונה. הפיוט הראשון, "ים קהלת", משתייך לסוג הבקשה, ומהווה הקדמה לוידוי. הפיוט מספר את שבחו של הקב"ה כהקדמה לבקשת המחילה, אך לא כולל בתוכו ווידוי. למעט שורות פתיחה בודדות, כל המילים בפיוט מתחילות באות "מ". פיוט נוסף הוא הפיוט לווידוי "רבונו של עולם בראותי בחרותי". הפיוט מחולק לשני חלקים; בחלק הראשון דיון פילוסופי הדן בשאלה איך ייתכן שווידוי, הנעשה בפה, יכול לכפר על עבירות שנעשו בידיים, בצורה פיזית. בהמשך המחבר ממשיך ותוהה על כל ההיתכנות של כפרה לאדם רק באמצעות תפילה. המחבר מתאר שהוא הוטרד משאלה זו, אולם מחשבותיו השיבו לו כי אלהים גדול ומרבה לסלוח, ולכן יש טעם בווידוי. בחציו השני של הווידוי, המחבר מפייט את נוסח הווידוי הקצר אשמנו בגדנו ומקדיש בית לכל אחת מהאותיות.

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף ליצרתו העצמאית, ארדוטיאל היה שותף לרבי ישראל הישראלי[4] בחיבור ספרו "מצוות זמניות". הישראלי כתב את ספרו במקור בערבית, וארדוטיאל תרגם וערך אותו בעברית. על דרך עבודתו בתרגום החיבור הוא מתאר

וזה דרכי בהעתקה זאת, שכל ענין שאמצא מספיק בלשון קדש להעתיק מלה במלה מבלי שיצא שכר העתקת הלשון בהפסד הבנת העניין אשתדל בכל כחי לעשותו. אך במקום שלא יתכן לי שמירת הלשון מבלי בלבול הענין כ"ש בהשחתת כולו, אשים מגמת פני להעתיק הענין ולא אשים לבי ללשום

שם טוב ארדוטיאל, הקדמת המעתיק לספר מצוות זמניות, באתר HebrewBooks

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמן, שירי הקודש, עמוד יד
  2. ^ שפת לאדינו, גולן ושות משרד עורכי דין
  3. ^ שלמן, שירי הקודש, עמוד יח
  4. ^ תלמיד הרא"ש, אחיו של רבי יצחק בן יוסף הישראלי.