יהודה בן שמואל אבן-עבאס
| לידה | פאס |
|---|---|
| פטירה |
1163 חלב, סוריה  |
  | |
רבי יהודה בן-שמואל אבן-עבאס (משפחתו מכונה גם: אבן אבון) (הראשון) (פאס ד'תת"ס 1100-חלב ד'תתקכ"ז 1167[1]) היה דיין ומשורר יהודי-מרוקאי.
ר' יהודה בן שמואל עבאס, נולד בפאס והיה שם לדיין ומשכיל נכבד בעיני הגויים והיהודים. את אשתו חנה, הוא פגש בבגדאד, והיא מתוארת על ידי בנה שמואל, כאישה משכילה הבקיאה ביהדות וקוראת וכותבת בעברית. שנים רבות לא היו לזוג ילדים, ולאחר תפילות נולד לה בנה היחיד, לו קראה שמואל, כמעשה הדמות המקראית חנה. בשלב מסוים נדד למזרח ובשנותיו האחרונות חי בארם צובא (חלב), ונפטר בעיר מוסול בעת שנפגש עם בנו סמואל (ראו להלן). ידועים לנו ממנו כעשרים פיוטים, כמה מהם נקלטו במחזור ארם צובא.
"עת שערי רצון להיפתח"[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ |
| הבית הראשון מהפיוט |
פיוטו הידוע ביותר הוא פיוט העקידה "עת שערי רצון להפתח", שזכה לתפוצה עצומה ונכנס לכל מנהגי יהדות ספרד ויהדות ארצות האסלאם. הפיוט נאמר על ידי יהודי עדות הספרדים ועדות המזרח בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף. הפיוט מספר את סיפור העקידה בהרחבה רבה, תוך עשיית שימוש במדרשי חז"ל הרבים שנכתבו אודותיה. יש קהילות הנוהגות לאמרו גם בתפילת נעילה של יום הכיפורים, ויש אף הנוהגות לאמרו עבור יולדת במהלך הלידה. האותיות הראשונות בכל מחרוזת בפיוט יוצרות אקרוסטיכון של שם המחבר: "עבאש יהודה שמואל".
יש האומרים שייתכן ויהודה בן-שמואל אבן-עבאס כתב את הפיוט בעקבות טרגדיה אישית שפקדה אותו: בנו סמואל אלמוגרבי (שמואל) התאסלם באזריביג'אן בשנת 1163, ולימים אף כתב ספר שנקרא "אפחאם אל-יהוד" ("השתקת היהודים"), שבו הוא מנסה להפריך ולערער טענות בסיסיות של חכמי היהדות.[2] לא ידוע בוודאות האם הבן התאסלם עוד בימי חייו של אביו או רק לאחר מותו. יש הסוברים שהתאסלם עוד בימי חייו של אביו ואולי צערו זה של האב משוקע בתוך פיוט העקידה, הרווי כאב.
בכל מקרה סמואל עצמו מספר כי שלח מכתב לאביו אל העיר חלב, ופירט בו טענות וחלומות - בהן ראה מסרים משמים להמיר את דתו לאסלאם, שבדיעבד גרמו לו להתאסלם. כתוצאה מההתכתבות נפגשו האב והבן בעיר מוסול, ולפי מה שתיאר סמואל, אביו נפטר במוסול זמן קצר לאחר הפגישה כתוצאה ממחלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של יהודה בן שמואל אבן-עבאס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על יהודה בן שמואל אבן-עבאס באתר רמב"י
- ר' יהודה בן שמואל עבאס באתר הזמנה לפיוט
- יהודה בן שמואל אבן-עבאס, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- חיים שירמן, "יהודה (אבו אלבַּקַא יַחְיָא) בן-שמואל אבן עבאס", במאמרו המשוררים בני דורם של משה אבן עזרא ויהודה הלוי (סדר שלישי), ידיעות המכון לחקר השירה העברית ו (תש"ו 1945), רצז–רצח, באתר היברובוקס
יהודה בן שמואל עבאס, דף שער בספרייה הלאומית- סמואל אלמוגרבי, אפחאם אל יהוד באתר: ויקיטקסט בערבית (בערבית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מקור חיים, קרית ספר : מכון מרא"ה, תשפ"ב, עמ' יח.
- ^ Arturo Prats. "Ibn ‘Abbās, Judah ben Samuel." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014
