יוחנן הכהן ברבי יהושע
יוחנן הכהן בירבי יהושע (כנראה בסביבות המאה ה-7 או המאה ה-8) היה פייטן שחי בארץ ישראל בתקופה הקלאסית של הפיוט. בדומה לרבי אלעזר בירבי קליר, בתחילה החוקרים ראו בו פייטן אירופאי - מיוון או מרומא. כיום, לאור גילוי רבים מפיוטיו בגניזה הקהירית, נתחזקה הדעה שהוא ארץ-ישראלי. מחתימותיו השונות בפיוטיו ניתן ללמוד שהוא היה כהן, ששם אביו היה יהושע ושלאביו היה מעמד מכובד בקהילתו. יש המשערים כי אביו הוא הפייטן יהושע הכהן, פייטן קלאסי שכמה מפיוטיו נתגלו בגניזה אף הם.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוחנן הכהן כתב פיוטים רבים למועדים ולשבתות. מרבית פיוטיו הם קרובות (קדושתאות, שבעתות וקדושתות י"ח) למועדים ולשבתות מיוחדות.מרבית פיוטיו התגלו בגניזת קהיר, אך כמה מהם הגיעו גם לאירופה ונכללו בנוסחי התפילה של עדות שונות: קדושתא ליום הכיפורים, הכוללת את סדר העבודה ליום הכיפורים "אֶזָכֵר סֶלָה לְשָׂם פֶּה לָאָדָם", נדפסה במחזורים כמנהג בני רומא ונאמרת עד ימינו במנהג זה; קדושתא לשבועות "אַרְקָא הִרְעִישׁ אָיוֹם" נמצאת בכמה כתבי יד של מחזורים כנוסח רומניא.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מ' זולאי, בתוך: ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך שני (1936), עמ' 324–325, 347, 358; כרך חמישי (1939), עמ' 155–157.
- ע' פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים (1975), עמ' 118.
- נחום ויסנשטרן, פיוטי יוחנן הכהן בירבי יהושע (1983).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוחנן בן יהושע הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חלק מתוך קדושתא זו, פיוט ה'סדר עולם', הגיע אף לאשכנז ונאמר בימי הביניים במנהג מגנצא.