אוחילה לאל

אוֹחִילָה לָאֵל
אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו

אוחילה לאל הוא פיוט מסוג רשות שלא ידוע מחברו, ונאמר בתפילת ראש השנה כרשות לאמירת פיוטי מלכויות זכרונות ושופרות ובתפילת יום הכיפורים כרשות לאמירת סדר העבודה.

הפיוט כולל ארבעה טורים ללא חרוז הפותחים כולם באות א'. הפיוט נחתם בשרשרת פסוקים שהרכבה המדויק משתנה בין המנהגים אך כוללת בדרך כלל את ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק א'; את ספר תהלים, פרק נ"א, פסוק י"ז; ואת ספר תהלים, פרק י"ט, פסוק ט"ו. פסוקים אלה אופייניים לסיומם של פיוטי רשות.

זהותו של מחבר הפיוט אינה ידועה, אולם מתפוצתו הרבה וחוסר החריזה שבו, דבר שהיה נהוג אצל פייטנים קדומים, ניתן להסיק שהוא עתיק ביותר, אולי מן התקופה הקדם-קלאסית.

זמן אמירתו

בדומה לפיוטים אחרים שנאמרים על ידי שליח הציבור בתפילות הימים הנוראים, כגון "מסוד חכמים ונבונים" ו"הנני העני ממעש", משמשת התפילה מעין בקשת רשות לשאת תפילה.

על פי מנהג יהדות אשכנז, הפיוט נאמר באמצע חזרת הש"ץ בתפילת מוסף - בראש השנה לפני אמירת פיוטי התקיעות, ובתפילות יום הכיפורים לפני סדר העבודה. במאות השנים האחרונות, בנוסח הספרדים אומרים את הפיוט כפתיחה לחזרת הש"ץ בתפילת מוסף, אף שכנראה בעבר נהגו לאמרו בחזרת הש"ץ כבנוסח אשכנז.

תוכן הפיוט

נוסח הפיוט	ביאור
אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו	האבודרהם מפרש שהכוונה ב"אוֹחִילָה" היא כמו בפסוק ”חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי עַל־כֵּן אוֹחִיל לוֹ”, כלומר ציפייה לאלהים, אך משמעותה של המילה "אֲחַלֶּה" היא היא כמו בפסוק ”חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל־לֵב חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ”, שזהו עניין בקשה, כמו שכתוב "ויחל משה".
אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן	המילים "מַעֲנֵה לָשׁוֹן" לקוחות מספר משלי, שם כתוב "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן".
אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ	המשפט לקוח משני פסוקים בתהילים. המילים "קָהָל רָב" בחלקו הראשון של המשפט לקוחות מהפסוק: "בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב", וחלקו השני לקוח מהפסוק "וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ" משורה זו מובן שהפיוט נועד לשליח הציבור ולא לכל הקהל, והאבודרהם כותב שיחיד לא יאמר פיוט זה.
אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו	"אַבִּיעָה" על שם "תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה", ומשמעותו "תדברנה". ו"בְּעַד מִפְעָלָיו" על פי הפסוק "כֹּל פָּעַל יְהֹוָה לַֽמַּעֲנֵהוּ".
לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן	פסוק מספר משלי, ומשמעותו היא שהאדם עורך ומסדר את מה שרוצה להגיד, ובכל זאת צריך עזרה מה'. הפסוק נפוץ בתור חתימה לפיוטים מסוג רשות.
אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ	פסוק מספר משלי. גם פסוק זה נפוץ כחתימה לפיוטי רשות, והוא נאמר לפני כל תפילת עמידה.

לחנים וביצועים

בנוסף למנגינות המסורתיות, לפיוט ישנם מספר לחנים מודרניים שאחד המוכרים בהם הולחן על ידי הרב הלל פלאי. הפיוט בוצע במקור על ידי הזמר החסידי ליפא שמעלצר ולאחר מכן על ידי מספר זמרים ישראליים, כגון יצחק מאיר וישי ריבו.

קישורים חיצוניים

• "אוחילה לאל" באתר בית לזמר העברי
• אוחילה לאל, באתר "מחלקי המים"
• אוחילה לאל, באתר הפיוט והתפילה
• מידע על אוחילה לאל בקטלוג הספרייה הלאומית