לדלג לתוכן

אוחילה לאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוֹחִילָה לָאֵל

אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו
אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן
אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ
אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו

אוחילה לאל הוא פיוט מסוג רשות שלא ידוע מחברו, ונאמר בתפילת ראש השנה כרשות לאמירת פיוטי מלכויות זכרונות ושופרות ובתפילת יום הכיפורים כרשות לאמירת סדר העבודה.

הפיוט כולל ארבעה טורים ללא חרוז הפותחים כולם באות א'. הפיוט נחתם בשרשרת פסוקים שהרכבה המדויק משתנה בין המנהגים אך כוללת בדרך כלל את ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק א'; את ספר תהלים, פרק נ"א, פסוק י"ז; ואת ספר תהלים, פרק י"ט, פסוק ט"ו. פסוקים אלה אופייניים לסיומם של פיוטי רשות.

זהותו של מחבר הפיוט אינה ידועה, אולם מתפוצתו הרבה וחוסר החריזה שבו, דבר שהיה נהוג אצל פייטנים קדומים, ניתן להסיק שהוא עתיק ביותר, אולי מן התקופה הקדם-קלאסית.

זמן אמירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לפיוטים אחרים שנאמרים על ידי שליח הציבור בתפילות הימים הנוראים, כגון "מסוד חכמים ונבונים" ו"הנני העני ממעש", משמשת התפילה מעין בקשת רשות לשאת תפילה.

על פי מנהג יהדות אשכנז, הפיוט נאמר באמצע חזרת הש"ץ בתפילת מוסף - בראש השנה לפני אמירת פיוטי התקיעות, ובתפילות יום הכיפורים לפני סדר העבודה[1]. במאות השנים האחרונות, בנוסח הספרדים אומרים את הפיוט כפתיחה לחזרת הש"ץ בתפילת מוסף, אף שכנראה בעבר נהגו לאמרו בחזרת הש"ץ כבנוסח אשכנז[2].

תוכן הפיוט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסח הפיוט ביאור
אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו האבודרהם מפרש שהכוונה ב"אוֹחִילָה" היא כמו בפסוק ”חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי עַל־כֵּן אוֹחִיל לוֹ”[3], כלומר ציפייה לאלהים, אך משמעותה של המילה "אֲחַלֶּה" היא היא כמו בפסוק ”חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל־לֵב חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ”[4], שזהו עניין בקשה, כמו שכתוב "ויחל משה"[5][6][7].
אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן המילים "מַעֲנֵה לָשׁוֹן" לקוחות מספר משלי, שם כתוב "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן"[8].
אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ המשפט לקוח משני פסוקים בתהילים. המילים "קָהָל רָב" בחלקו הראשון של המשפט לקוחות מהפסוק: "בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב"[9], וחלקו השני לקוח מהפסוק "וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ"[10] משורה זו מובן שהפיוט נועד לשליח הציבור ולא לכל הקהל, והאבודרהם כותב שיחיד לא יאמר פיוט זה בתפילת הלחש[11].
אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו "אַבִּיעָה" על שם "תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה"[12], ומשמעותו "תדברנה"[13]. ו"בְּעַד מִפְעָלָיו" על פי הפסוק "כֹּל פָּעַל יְהֹוָה לַֽמַּעֲנֵהוּ"[14].
לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן פסוק מספר משלי[15], ומשמעותו היא שהאדם עורך ומסדר את מה שרוצה להגיד, ובכל זאת צריך עזרה מה'[16]. הפסוק נפוץ בתור חתימה לפיוטים מסוג רשות.
אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ פסוק מספר תהילים[17]. גם פסוק זה נפוץ כחתימה לפיוטי רשות, והוא נאמר לפני כל תפילת עמידה.

לחנים וביצועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למנגינות המסורתיות, לפיוט ישנם מספר לחנים מודרניים שאחד המוכרים בהם הולחן על ידי הרב הלל פלאי. הפיוט בוצע במקור על ידי הזמר החסידי ליפא שמעלצר ולאחר מכן על ידי מספר זמרים ישראליים, כגון יצחק מאיר[18], ישי ריבו[19] ואודהליה ברלין באלבומה אחלה פניו.

אמירתו ביחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלקו הדעות האם היחיד אומר את הפיוט בתפילת הלחש. דעת הרמב"ם[20] והכל בו[21] שגם היחיד אומר זאת בתפילת הלחש. לעומת זאת האבודרהם (בסדר תפילת ראש השנה) והטור (תקצ"א) כתבו שאין ליחיד לאומרה היות שאומרים בה "אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ". וכך התקבל בתפוצות ישראל שאין היחיד אומרה בתפילת לחש. לכל הדעות אין בעיה לציבור לומר זאת עם החזן בחזרת הש"ץ וכך נהוג היום ברוב הקהילות[22].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]