שפל רוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שחר אבקשך

שְׁפַל רוּחַ, שְׁפַל בֶּרֶךְ[1] וְקוֹמָה, אֲקַדֶּמְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה.

לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי כְּתוֹלַעַת[2] קְטַנָּה בָאֲדָמָה.

מְלֹא עוֹלָם, אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְגָדְלוֹ, הֲכָמֹנִי יְהַלֶּלְךָ, וּבַמֶּה,

הֲדָרְךָ לֹא יְכִילוֹן מַלְאֲכֵי‑רוֹם, וְעַל אַחַת אֲנִי כַּמָּה וְכַמָּה,

הֱטִיבוֹתָ וְהִגְדַּלְתָּ חֲסָדִים, לְךָ תַּגְדִּיל לְהוֹדוֹת כֹּל נְשָׁמָה

אֲשַׁחֵר אֵל בְּרֵאשִׁית רַעֲיוֹנַי, אֲשׁר לִשְׁמוֹ תְהַלֵּל כֹּל נְשָׁמָה[3].

שפל רוח הוא פיוט שחיבר רבי שלמה אבן גבירול המבטא את ענוות המשורר בעמדו מול בוראו, ואת השבח וההלל לבוראו. הפיוט מושר בקרב יהודי ספרד בתפילת שחרית של ראש השנה.

המשורר מתאר את עצמו כשפל רוח וברך בעומדו מול הבורא, תחושת השפלות שבאה מתוך המחשבה על יחסו לבורא ('לפניך אני נחשב בעיני כתולעת קטנה באדמה') מעוררת בו יראה ופחד, מחד, ומאידך תשוקה לקרבה ('אשחר אל בראשית רעיוני').

שם המחבר (שלמה) רמוז באקרוסטיכון.

השיר (בלחן חדש) נכלל באלבום אבן גבירול, אדומי השפתות של ברי סחרוף ורע מוכיח.

היכולת להתפלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפילה במהותה היא ניסיון של האדם להתקרב אל אלוהים באמצעות פניה ישירה אליו. דבר זה מעורר בעיות עצומות, כיצד אפשרית קרבה זו?

רבי שלמה אבן גבירול היטיב להציג את הדילמה בפניה עומד האדם המתפלל בשיר "שְׁפַל רוּחַ". הבעייתיות, אליבא דאבן גבירול, מתעוררת מתוך הבנת הפער הבלתי נתפס שבין בורא העולם "אשר אין קץ לגדלו", לאדם, שהוא לעומתו "תולעת קטנה באדמה". פער זה יוצר שתי בעיות: איזו משמעות ישנה להילולו של האדם את גדולתו של הא-ל? וגם אם ישנה לכך משמעות - כיצד ניתן להלל את מי שגדולתו אינה נתפסת כלל בחושיו הדלים של האדם? את הפיוט חותם המשפט: "אֲשַׁחֵר אֵל בְּרֵאשִׁית רַעֲיוֹנַי, אֲשׁר לִשְׁמוֹ תְהַלֵּל כֹּל נְשָׁמָה". המשורר עונה על תמיהתו בכך שהוא מתאר את הילול הבורא כחלק בלתי נפרד ממהותו של האדם ומחיפושו אחר קרבת הבורא.

על פי גרסה אחרת, מסתיים השיר במשפט: "הטיבות והגדלת חסדים, לך תגדיל להודות כל נשמה". לפי גרסה זו - עיקרו של הילול הבורא מצד האדם היא בהודאה ושבח על הטובות שהוא גומל עמו, ולא בדברי שבח על גדולתו, שכאמור - איננה נתפסת כלל בחושיו ובשכלו הדל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הביטוי לקוח מהתלמוד בהקשר של שליח ציבור: "אף על פי שיש שם זקן וחכם - אין מורידין לפני התיבה אלא... ושפל ברך, ומרוצה לעם, ויש לו נעימה, וקולו ערב..." (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט"ז, עמוד א'). וכן לגבי בן העולם הבא: "איזהו בן העולם הבא ענוותן ושפל ברך" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ח, עמוד ב'). וראו עוד בהעמק דבר (הרחב דבר לבמדבר פרק יב).
  2. ^ על פי ספר תהלים, פרק כ"ב, פסוק ז': "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם".
  3. ^ על פי ספר תהלים, פרק ק"נ, פסוק ו': "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ".