מנחם בן יעקב מוורמייזא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.

אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

רבי מנחם בן יעקב מוורמייזא (נפטר בג' באייר ד'תתקס"ג, אפריל 1203) היה מגדולי הפייטנים באשכנז במאה ה-12, ודיין בבית הדין של יהדות וורמייזא לצדו של רבי אלעזר מגרמייזא בעל ספר הרקח.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא רבות ידוע על חייו של רבי מנחם. מוקד פעילותו היה בוורמס, אך לא ידוע מי היו רבותיו. הראבי"ה שלח לו מספר שאלות, ובתשובותיו, העביר לו רבי מנחם שמועות ששמע מפי רבי אפרים מרגנשבורג. היה דיין בבית הדין של וורמייזא, יחד עם רבי אלעזר מגרמייזא (הרוקח) ורבי קלונימוס בן גרשום, ועל חלק מן התשובות בראבי"ה חתומים שלושתם יחד.[1] לפי מכמה מקורות נראה כי רבי אלעזר מגרמייזא גם היה אחיינו של רבי מנחם.[2]

בכמה כתבי יד מיוחס רבי מנחם כצאצא של רבי שמשון הדרשן, אך הייחוס המדויק אינו ברור.

כפייטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מנחם חיבר יוצרות, סליחות וקינות. קינה אחת שלו נאמרת עד היום בסדר הקינות לתשעה באב במנהגי האשכנזים. מערבית שלו לשביעי של פסח נאמרת במנהג אשכנז המערבי, ובקהילתו וורמייזא נהגו לומר את היוצר שלו לשבת שובה. גם כמה מסליחותיו נכנסו למחזורי הסליחות הקבועים. פיוטים אחרים שלו נותרו בכתבי יד ולא נכנסו למחזורים הממוסדים. בין פיוטיו זמר שנכתב על הצלת העיר וורמייזא ממצור שהטיל עליה אוטו הרביעי, מלך גרמניה באדר ד'תתקס"א (1201). זמר זה זהה במבנהו של הזמר הידוע לחנוכה מעוז צור, וכנראה נכתב בעקבותיו.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מצבתו בבית הקברות העתיק בוורמס, במאגר המצבות של מכון שטיינהיים.
  • אליעזר ליזר לאנדסהוטה, עמודי העבודה, ברלין תרי"ז, חלק א', עמ' 185–187, באתר HebrewBooks

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראבי"ה, סימן תת"ק, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם). התשובה מצוטטת גם בידי רבי יהודה בן הרא"ש בשו"ת זכרון יהודה, סימן קצב.
  2. ^ שמחה עמנואל, "חיבוריו ההלכתיים של רבי אלעזר מגרמייזא", תעודה טז–יז (תשס"א), עמ' 228.
  3. ^ אברהם פרנקל, "הזמר על הצלת וורמייזא וזמן חיבורו של מעוז צור", המעין נד [ב] (טבת תשע"ד), עמ' 9–21; הנ"ל, "עוד על הזמר להצלת וורמייזא", המעין נד [ד] (תמוז תשע"ד), עמ' 80–82.