היום הרת עולם

היום הרת עולם
הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָם אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ אָיוֹם קָדוֹשׁ

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם הן המילים הפותחות בפיוט של מחבר לא ידוע, שנוהגים לומר במהלכה של תפילת המוסף של שני ימי ראש השנה.

תוכן הפיוט

הפיוט בפתיחתו רומז לבריאת העולם "היום הרת עולם", דימוי לכך שבריאת העולם היא כמו לידה. וביום בריאת העולם אלוהים דן את כל היצורים שבו. והוא יכול לשפוט את בני האדם הן כבניו, והן כעבדיו. אך מאידך אנו מצפים שיחון אותנו, כרחמי האב על בנו, או כחנינת אדון לעבדו.

לדעת הפייטן העולם נברא בתשרי, וכדעת רבי אליעזר בתלמוד שהעולם נברא בכ"ה באלול וביום השישי לבריאה, בא' בתשרי נברא האדם הראשון, שהוא גְּמר כל הבריאה. הווי אומר, ראש השנה הוא יום הריונו ולידתו של כל העולם כולו.

האר"י כותב לבאר את דברי הפייטן אף לדברי רבי יהושע שהעולם נברא בניסן, שכוונת הפייטן שעיבור העולם נעשה בתשרי, היום הרת עולם - הריון, ובחודש בניסן נולד העולם.

מנהגי אמירת הפיוט

במנהגי אשכנז (כולל נוסח ספרד) ובנוסח הספרדים, אומרים פיוט זה בסוף כל ברכה של מלכיות, זכרונות ושופרות, ביום חול אחרי שתוקעים בשופר, ובשבת אחרי חתימת הברכה. בנוסח איטליה אומרים אותו אחרי מלכיות וזכרונות, ואילו אחרי שופרות אומרים במקומו ארשת שפתינו. בנוסח רומניא הוא היה נאמר אחרי כל שלשת הברכות.

ראו גם

• ארשת שפתינו
• מראה כהן
• עת שערי רצון להפתח

קישורים חיצוניים

היום הרת עולם, באתר ויקיטקסט

• ביאור לפיוט בוויקיטקסט
• היום הרת עולם, הזמנה לפיוט
• הרת עולם מאת אבא בנדויד, האקדמיה ללשון העברית
• ראש השנה – יום הרת עולם/ מאת הרבה מעין טורנר, ארגון יוצאי מרכז אירופה
• ירֹחם שמשוביץ, ‏היום הרת עולם - לראש השנה וימים נוראים, באתר כיפה, 29 בדצמבר 2002
• היום הרת עולם, בביצוע לוי פולקוביץ ואפרים מארקוביץ, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 4:18), 2 בספטמבר, 2021
• היום הרת עולם - מתוך הפודקסט 'חומר נפש', חן ארצי סרור מראיינת את ד"ר רות קרא איוונוב קניאל על דימוי הלידה בראש השנה