וכל מאמינים
וְכֹל מַאֲמִינִים
|
---|
הָאוֹחֵז בְּיַד מִדַּת מִשְׁפָּט[1] |
וְכֹל מַאֲמִינִים הוא פיוט העוסק בשבחיו של הקב"ה ונאמר בקהילות האשכנזים בתפילת מוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים. הפיוט מיוחס מספק ליניי, פייטן ארץ-ישראלי קדום.
מבנה ותוכן הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיוט כתוב על פי אקרוסטיכון אלפביתי כפול. כל אחת מאותיות האלף בית מופיעה פעמיים: פעם אחת בתיאור שבחו של ה' ופעם שנייה לאחר המילים "וכל מאמינים שהוא" בתחילת שבח נוסף של ה'. הפיוט אינו מחורז.
הפיוט מתאר את גודלו ומידותיו של ה'. הוא מלא בתיאורי מידות ה' וכוחו שלקוחים מהתנ"ך וכן טוען שכל העולם מאמינים בכוחו ומידותיו. העובדה שמידותיו של ה' מופיעות בכל האותיות מבטאת את שלמותו של האל. המידות של האל המופיעות בפיוט הן גם מידות דין וגם מידות רחמים.
אמירת הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיוט נאמר אצל קהילות האשכנזים באמצע ברכת קדושת השם בחזרת הש"ץ בתפילות המוסף של ראש השנה ויום הכיפורים. נהוג לפתוח את ארון הקודש ולאומרו בעמידה. לאחר הקטע המתחיל במילים: "ובכן יתקדש שמך" אומרים את התפילה "עוד יזכור לנו אהבת איתן". תפילה זו מסתיימת במילים:
באין מליץ ישר מול מגיד פשע, תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט, וצדקנו במשפט המלך המשפט
מיד לאחר מכן אומרים את הפיוט, שמתחיל גם הוא במידת המשפט של ה'. המהרי"ל נהג להתחיל את הפיוט ברצף לשורה הקודמת, וכך להפוך את השורה "האוחז ביד מידת משפט" שהיא תחילת הפיוט, להמשך השורה הקודמת "וצדקנו במשפט המלך המשפט".
בקהילות רבות לא אומרים את הפיוט כסדרו: שתי שורות המתחילות באותה האות ולאחר מכן שתי שורות אחרות. במקום זאת השורה הראשונה של הפיוט נאמרת בנפרד ולאחר מכן נאמרת בכל פעם שורה המתחילה במילים "וכל מאמינים" ואתה השורה שלאחריה, ששייכת כבר לאות הבאה. בסיום הפיוט על פי שיטה זו נאמרות שלוש שורות ביחד. לדוגמה, במקום לומר:
הַזּוֹכֵר לְמַזְכִּירָיו טוֹבוֹת זִכְרוֹנוֹת - וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא זוֹכֵר הַבְּרִית
הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי - וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם
אומרים:
וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא זוֹכֵר הַבְּרִית - הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי
וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם - הַטּוֹב, וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
אמירת הפיוט כך היא שיבוש וככל הנראה איננה כוונת המחבר.[10] סיבה אפשרית לאמירה משובשת זאת היא מפני שבעבר שליח הציבור היה אומר את המשפט הראשון של כל אות והציבור אחריו היה עונה "וכל מאמינים". עם השנים הציבור החל לומר גם את המשפט הבא, שאמור להיאמר מיד על ידי החזן, וכך נוצרה האמירה המשובשת.[11] בחלק מקהילות אשכנז המערבי, מקפידים לומר את הפיוט בצורתו המקורית, שהחזן אומר חלקו הראשון והקהל אומרים חלקו השני.[12]
הפיוט הולחן כמה פעמים, בין השאר בוצע הפיוט על ידי מרדכי בן-דוד בלחן של שלמה קרליבך.[13]
לחנים וביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחנים שונים לפיוט:
וכל מאמינים, בביצוע לוי פולקוביץ, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:15)
וכל מאמינים, בביצוע מרדכי בן דוד, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:57).
וכל מאמינים, בביצוע יוסף רוזנבלט, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:50)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט וכל מאמינים, באתר הפיוט והתפילה
- תרצה ליבוביץ, עיון בפיוט וכל מאמינים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק מ"א וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי.
- ^ 1 2 ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק ד': אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.
- ^ ספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוק י': אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת.
- ^ ספר ירמיהו, פרק נ', פסוק ל"ד: גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת.
- ^ ספר שמות, פרק ג', פסוק י"ד: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה.
- ^ 1-ספר תהילים, פרק ק"ג, פסוק י"ד: כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ.
- ^ ספר תהילים, פרק צ"א, פסוק א': יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן.
- ^ ביטוי דומה ישנו בפיוט אל תעש עמנו כלה בניסוח של בקשה: "רחמיך יקדמו רגזך".
- ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק ד': הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.
- ^ עיון בפיוט וכל מאמינים, בהערה 1.
- ^ מכתב העוסק בכך בקובץ "בית אהרון וישראל.
- ^ מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תש"ף, בתוך ירושתנו יא, עמ' 4.
- ^ מנגינת השיר ״טוב להודות לה׳״.
ראש השנה | ||
---|---|---|
מצוות החג | תקיעת שופר | |
מנהגים | מנהגי ערב ראש השנה • התרת נדרים • סדר ליל ראש השנה • שנהיה לראש ולא לזנב • תשליך | |
תפילות ופיוטים | תפילות ראש השנה • אחות קטנה • עת שערי רצון להפתח • מלכויות זכרונות ושופרות • ונתנה תוקף • וכל מאמינים • למנצח לבני קרח מזמור • פיוטים נוספים | |
מראש השנה עד ליום הכיפורים | עשרת ימי תשובה • ימים נוראים • תפילת אבינו מלכנו • סליחות • בין כסה לעשור | |
שונות | מסכת ראש השנה • לא אד"ו ראש • ימים נוראים (עגנון) • בראש השנה | |