לדלג לתוכן

יה שמע אביוניך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יה שמע אביוניך

יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ[1], - הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ.
אָבִינוּ לְבָנֶיךָ - אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ[2]:
 
יָה עַם מִמַּעֲמַקִּים - יִקְרְאוּ[3]מֵרֹב מְצוּקִים.
אַל נָא תְּשִׁיבֵם רֵקִים - הַיּוֹם מִלְּפָנֶיךָ[4]:
 
הַוּוֹתָם וַעֲוֹנָם - מְחֵה וְרֻבֵּי זְדוֹנָם.
אִם לֹא תַּעֲשֶׂה לְמַעֲנָם - עֲשֵׂה צוּרִי לְמַעֲנֶךָ:

וּמְחֵה הַיּוֹם חוֹבָם - וּרְצֵּה כְּמוֹ שַׁי נִיבָם.
וּלְךָ תָּכִין לִבָּם - וְגַם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ[5]:

דִּמְעַת פְּנֵיהֶם תִּשְׁעֶה - וְתֶאֱסֹף עֵדֶר תּוֹעֶה.
וְתָקִים לְךָ רוֹעֶה[6] - וּפְקֹד בְּטוּב צֹאנְךָ:

הֹלְכֵי בְּדֶרֶךְ נְכוֹחָה - תְּבַשְּׂרֵם הַיּוֹם סְלִיחָה.
וּבִתְפִלַּת הַמִּנְחָה[7] - הִמְצִיאֵם חִנֶּךָ:

יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ היא פתיחה לסליחות הנאמרות במנחה של יום הכיפורים שחיבר רבי יהודה הלוי. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בסליחות של עשרת ימי תשובה.

מבנה הסליחה ותוכנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסליחה בנויה באקרוסטיכון של שם מחברה, יהודה. הבתים בנויים בחריזה פנימית של שלוש השורות הראשונות בכל בית, והשורה הרביעית חרוזה עם יתר הבתים.

תוכן הסליחה הוא בקשה מהבורא שימחל על עוונות עם ישראל, יבשר להם בשורה של סליחה ושל גאולה. צרות עם ישראל מוזכרות בו בכמה ביטויים: "אֶבְיוֹנֶיךָ", "עַם מִמַּעֲמַקִּים", "רוֹב מְצוּקִים", "עֵדֶר תּוֹעֶה".

הפנייה אל הבורא היא בשמות של רחמים, ובכינוי אב, שכידוע, רחמי האב על הבן[8], וכמו שנאמר בפסוק בתהלים: ”כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו”[9].

מובאת גם בקשה שאם אין ישראל ראויים לסליחה, תתקבל הסליחה בעבור כבוד השם: "וְאִם לֹא תַעֲשֶׂה לְמַעֲנָם, עֲשֵׂה צוּרִי לְמַעֲנֶךָ", וזאת על פי תפילת דניאל[10]. יש בסליחה זו בקשת גאולה - קיבוץ גלויות והמלכת מלך: "וְתֶאֱסֹף עֵדֶר תּוֹעֶה, וְתָקִים לְךָ רוֹעֶה, וּפְקֹד בְּטוּב צֹאנְךָ". החתימה של הסליחה היא בקשה שבשעת התפילה הזו יתגלה החן של הקב"ה וסליחתו: "תְּבַשְּׂרֵם הַיּוֹם סְלִיחָה, וּבִתְפִלַּת הַמִּנְחָה הִמְצִיאֵם חִנֶּךָ".

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011, הפרק "יה שמע אביוניך", עמ' 75–77.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט יה שמע אביוניך, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ על פי הפסוק "כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה'" (ספר תהלים, פרק ס"ט, פסוק ל"ד).
    2. ^ על פי הפסוק "קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי" (מגילת איכה, פרק ג', פסוק נ"ו).
    3. ^ על פי ספר תהלים, פרק ק"ל, פסוק א': "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'".
    4. ^ על פי נוסח ברכת שומע תפילה: "וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל-תְּשִׁיבֵנוּ".
    5. ^ על פי הפסוק בספר תהלים, פרק י', פסוק י"ז: "תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ".
    6. ^ על פי לשון הפסוק בספר ירמיה, פרק כ"ג, פסוק ד': "הֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים וְרָעוּם וְלֹא יִירְאוּ עוֹד וְלֹא יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ"
    7. ^ הנוסח המקורי הוא 'ובתפילת המנחה' משום שהפיוט נכתב במקור כפתיחה לסליחות של מנחת יום הכיפורים, מאחר שבקהילות רבות הפיוט אומץ לסדר הסליחות בעשרת ימי תשובה, שונה הנוסח ל'וּבִתְפִלַּת הַשַּׁחַר'. הנוסח "ובתפילת המנחה" מתאים גם לחריזה שבתוך הבית, כבשאר בתי השיר.
    8. ^ ספרי במדבר קה.
    9. ^ ספר תהלים, פרק ק"ג, פסוק י"ג.
    10. ^ ספר דניאל, פרק ט', פסוק ט'.