ברכיה הלוי
| לידה |
1130 ז'ירונה, ספרד  |
|---|---|
| מדינה |
כתר אראגון |
| תקופת הפעילות |
? – ערך בלתי־ידוע |
| אב |
יצחק בן זרחיה הלוי |
| צאצאים |
|
  | |
רבי ברכיה הלוי היה רב ופייטן בפרובנס במאה ה-12, אחיו הצעיר של רבי זרחיה הלוי (בעל המאור).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ר' ברכיה הלוי נולד בסביבות שנת 1130 לרבי יצחק הלוי, מתלמידי החכמים בגירונה, שהיגר לפרובנס והתיישב בנרבונה. אחיו הגדול היה רבי זרחיה הלוי (הרז"ה) בעל ספר המאור, שמזכיר אותו בספרו ספר המאור הגדול[1] ואף הקדיש לו כמה משיריו. מצויות בידינו התכתבויות של שני האחים, ובהן גם שאלות ששאל רבי ברכיה את אחיו הגדול.[2] לא ידוע לנו רבות על קורות חייו, אך ככל הנראה הוא לא ישב בלוניל אלא בנרבונה. תא שמע מעריך כי עם שובו של הרז"ה לגירונה היה שם אחיו. ידועים לנו מספר פיוטים שחיבר.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ידועים שמותיהם של שנים מבניו: האחד, רבי יהודה בן ברכיה (ריב"ב), מחבר שיטת ריב"ב - פירוש על הלכות הרי"ף, המבוסס הרבה על תורת דודו בעל המאור. בן נוסף הוא רבי יצחק בן ברכיה, פייטן. לעתים החליפו בינו ובין בן דודו רבי יצחק בן זרחיה.
פיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבר קדושתא לשבת פרה שהשתמרה במחזורי נוסח קטלוניה.[3] הקדושתא מופיעה בחלק מכתבי היד של נוסח פרובנס, שכנראה מייצגים את מנהג לנגדוק, אך בכתבי יד אחרים, וכן במנהג פרובנס הנדפס, מופיעה קדושתא אחרת. בכתיבת הקדושתא, הלך בדרך פייטני ספרד הקלאסיים, ושילב בתוכה לאחר פיוטי ה"מגן", ה"מחיה" וה"משלש" פזמונים הכתובים בסגנון ספרדי.[4]
ישראל דוידזון מונה 8 פיוטים ממנו:[5] אודה אתכם, אשמתי ואשמו, בוחן לבות, בנים בלבב, ברבות עתים, ברום גלגל, המן על, שובו שובבים. עוד 5 פיוטים מר' ברכיה פרסם אברהם יצחק כ"ץ:[6] אל נערץ מסוד קדושים, בניהם רחם כמאז, בנים מבית עבדים, בסוד אלהים אין לחקור, יום לך רעיוני ננהים. נוסף להם פיוט אזהרות שחיבר לשבת קודם חג הסוכות.[7]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנימין בר-תקוה, סוגות וסוגיות בפיוט הפרובנסלי והקטלוני, באר שבע תשס"ט.
- ישראל מ' תא-שמע, רבי זרחיה הלוי בעל המאור ובני חוגו, ירושלים: תשנ"ג, עמ' 15-16.
- אברהם יצחק כ"ץ, יגל חזון : חמישים שירים חדשים מתקופת ספרד / יוצאים לאור לראשונה, על-פי כתב-יד מברצלונה באוסף גינצבורג במוסקבה, עם מבואות והערות מאת אברהם יצחק כ"ץ. ירושלים: מ. ניומן, 1964.
- יעקב שפיגל, "אזהרות לרבי ברכיה הלוי לשבת קודם סוכות", אור ישראל כה [ז א] (תשרי תשס"ב), עמ' ט–כב, באתר אוצר החכמה
- אוצר הגדולים, ג, הכהן, נפתלי יעקב, תשכ"ז - תש"ל, ערך קעז.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גיטין, דף ז עמ' א בדפוס וילנא
- ^ עידן פרץ, "נוסח קטלוניא: קווי יסוד בתפילות הקבע ובמערכות הפיוטים", מכילתא ב (תשפ"א), עמ' 113.
- ^ פרץ, "נוסח קטלוניא: קווי יסוד בתפילות הקבע ובמערכות הפיוטים", עמ' 114.
- ^ בנימין בר-תקוה, "'אביר אזרחים לאור עולם כיצא': קדושתא לראש השנה קרוב לוודאי מאת מנחם המאירי", דרך אגדה יג (תשע"ו), עמ' 38–40.
- ^ אוצר השירה והפיוט - ד השלמות ומפתחות, עמ' 373
- ^ אברהם יצחק כ"ץ, יגל חזון : חמישים שירים חדשים מתקופת ספרד / יוצאים לאור לראשונה, על-פי כתב-יד מברצלונה באוסף גינצבורג במוסקבה, עם מבואות והערות מאת אברהם יצחק כ"ץ. ירושלים: מ. ניומן, 1964, עמ' 141
- ^ יעקב שפיגל, "אזהרות לרבי ברכיה הלוי לשבת קודם סוכות", אור ישראל כה [ז א] (תשרי תשס"ב), עמ' ט–כב, באתר אוצר החכמה.