אחמד טיבי – הבדלי גרסאות
מ כבר כתוב, מתנצל בפני ליברמן ששמו לא יוזכר כאן |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=חבר הכנסת מטעם מפלגת תע"ל|אחר=רופא ילדים וגנטיקאי קנדי ממוצא פלסטיני|ראו=[[אחמד טיבי (רופא ילדים)]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=חבר הכנסת מטעם מפלגת תע"ל|אחר=רופא ילדים וגנטיקאי קנדי ממוצא פלסטיני|ראו=[[אחמד טיבי (רופא ילדים)]]}} |
||
{{מנהיג |
{{מנהיג |
||
|שם=אחמד |
|שם=אחמד זיבי |
||
|תאריך לידה=[[19 בדצמבר]] [[1958]] |
|תאריך לידה=[[19 בדצמבר]] [[1958]] |
||
|מקום לידה=[[טייבה]], [[ישראל]] |
|מקום לידה=[[טייבה]], [[ישראל]] |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
}} |
}} |
||
}} |
}} |
||
'''אחמד |
'''אחמד זיבי''' (ב[[ערבית]]: '''أحمد كامل أحمد الطيبي'''; שם מלא: '''אחמד כאמל אחמד א-טיבי'''; נולד ב-[[19 בדצמבר]] [[1958]]) הוא [[פוליטיקאי]] [[ערביי ישראל|ערבי-ישראלי]], [[חבר הכנסת]] מטעם מפלגת [[תע"ל]] בסיעת [[חד"ש-תע"ל]]; היה יועצו לענייני [[ישראל]] של יו"ר [[הארגון טרור לשחרור פלסטין|אש"ף]] [[יאסר ערפאת|ערפאת הטרוריסט ]]{{הערה|שם=שיפטן}}. [[רופא]] במקצועו. |
||
== ביוגרפיה == |
== ביוגרפיה == |
||
גרסה מ־03:37, 29 באוגוסט 2019
 | |||||
| טיבי בינואר 2008 | |||||
| לידה |
19 בדצמבר 1958 (בן 65) טייבה, ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | אחמד כאמל אחמד א-טיבי | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| מפלגה |
תנועה ערבית להתחדשות  | ||||
| סיעה | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
אחמד זיבי (בערבית: أحمد كامل أحمد الطيبي; שם מלא: אחמד כאמל אחמד א-טיבי; נולד ב-19 בדצמבר 1958) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי, חבר הכנסת מטעם מפלגת תע"ל בסיעת חד"ש-תע"ל; היה יועצו לענייני ישראל של יו"ר אש"ף ערפאת הטרוריסט [1]. רופא במקצועו.
ביוגרפיה
טיבי נולד בטייבה שבמשולש[2] כילד השני מבין שבעה ילדים להייפא לבית תאג'י, ילידת רמלה, ולכאמל טיבי, יליד יפו. בשנת 1983 סיים בהצטיינות לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והחל בהתמחות בגינקולוגיה בהדסה הר הצופים אך לא סיים. גורם ב"הדסה" אישר בשנת 2017 שטיבי פוטר בעקבות תקרית בשנת 1987 שבה הטיח את תיקו בראשו של מאבטח בכניסה לבית החולים והלה נפצע[3][4].
מתגורר בטייבה. נשוי למאי, ילידת טולכרם, רופאת שיניים לילדים, ואב לשתי בנות. גיסו הוא חבר הכנסת אוסאמה סעדי, גם הוא איש תע"ל.
פעילות פוליטית
בתקופת לימודיו החל בפעילות פוליטית והשתתף בהפגנות[5]. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 יצר קשרים עם פעילים פלסטינים בולטים כגון רימונדה טוויל, איבראהים קרעין ורדואן אבו עייאש. ב-1984 נפגש עם יאסר ערפאת בתוניס, זאת תוך עבירה על החוק הישראלי שאסר על מפגשים עם אנשי אש"ף. טיבי המשיך את פגישותיו אלו במקומות שונים בעולם. עקב כך נחקר מספר פעמים במשטרה, לתקופה קצרה הוצא נגדו צו איסור יציאה מהארץ והוא אף נעצר פעם אחת. באותה תקופה לווה על ידי עורך הדין אמנון זכרוני[6].
לאחר החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993, התמנה טיבי ליועצו לענייני ישראל של יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת. בנובמבר 1996 התבטא בקשר ליחסיו עם ערפאת: "כל המהלכים שלי מבוצעים בהנחיותיו. אני מאמין שיש לו אמון בי, ואני מקווה שאני מצדיק אותו"[1]. בנוסף, שימש טיבי כדובר המשלחת הפלסטינית בפסגת ואי פלנטיישן.
ב-1995 הקים את מפלגת תע"ל עם קבוצת אקדמאים ערביים והתמודד בראשה בבחירות לכנסת הארבע עשרה, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. ב-1999 נענה לפנית עזמי בשארה שפרש באותה עת מחד"ש ויחד הקימו רשימה משותפת שהצליחה להשיג שני מנדטים בבחירות לכנסת ה-15. החיבור בין תע"ל לבל"ד לא צלח ולאחר הבחירות פורקה הרשימה לשתי סיעות נפרדות.
לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה הוחלט בחד"ש ובתע"ל להקים רשימה משותפת לשתי המפלגות אשר זכתה בשלושה מנדטים. השותפות בין טיבי לחבר הכנסת מוחמד ברכה הייתה מוצלחת עד תום כהונת הכנסת ה-16 אך חילוקי דעות בתוך חד"ש בין ברכה ואנשיו לבין יוצאי מק"י גרמו לפירוק השותפות עם תע"ל. סיעת הליכוד בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן הצליחה להשיג רוב בהצבעה על פסילתו מלרוץ לכנסת ה-17 בגין "תמיכה בטרור", אך בג"ץ פסל החלטה זו.
בשנת 2008 מונה לעמוד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי.
טיבי נהג לומר כי "איפה שתע"ל תהיה, שם תהיה הרשימה הערבית הגדולה ביותר". אכן, בבחירות לכנסת ה-17 הוקם גוש רע"ם-תע"ל שהניב 4 מנדטים וביסס את סיעת רע"ם-תע"ל כרשימה החזקה במגזר הערבי בישראל, מה שנחשב להישג אישי ופוליטי עבור טיבי ומפלגתו תע"ל. בכנסת ה-17 כיהן כסגן יושבת ראש הכנסת.
במהלך כהונתו בכנסת יזם טיבי מספר חוקים, ובהם:
- חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (יחד עם אריה אלדד וחיים אמסלם).
- החמרת הענישה בעבירות של התעללות בבעלי חיים.
- חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלות והימורים לקטינים (יחד עם זבולון אורלב).
- חוק הקובע כי רשות מקומית לא תתקשר בעסקה הטעונה את אישור המועצה, אלא אם כן הוגשה לה חוות דעת מנומקת של היועץ המשפטי שלה, לפיה אין מניעה לאשר את העסקה.
- החמרת הענישה על ירי בחגיגות ובאירועים.
- חוק המחייב סימון אזהרה על גבי אריזות פיצוחים בנוגע לסכנת חנק, ועל אריזות נקניקיות בנוגע לסכנה שבמתן נקניקיות שלמות מתחת לגיל 5.
- היה בין יוזמי הצעות החוק שביטלו את איחודי הרשויות בשגור ובעיר הכרמל.
טיבי מוכר בעולם הערבי וזוכה בו לפופולריות. הוא נחשב לאחד הדוברים הרהוטים של ערביי ישראל. ככזה, גייס את קשריו הענפים בארצות ערב כדי להשיג שישה מיליון דולרים להקמת אצטדיון דוחה בסח'נין, מעשה שהעניק לו פופולריות רבה במגזר הערבי.
בשנת 2005 ביקר טיבי פעמים בלבנון[7] בעקבות ביקור זה שקל היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין בשל עברה לכאורה על החוק נגד הסתננות, אך לבסוף החליט לסגור את התיק כנגדו[8].
בשנת 2008 נסע לקטר כדי להשתתף בפורום דוחה לדמוקרטיה. לכנס נסעה משלחת ישראלית שכללה 23 נציגים, בראשותה של שרת החוץ ציפי לבני, אולם בגיליון המשתתפים של הכנס, הופיע רישומו של טיבי כנציגה של "פלסטין"[9]. עובדה זו, לצד הביקורת שמתח בכנס על ישראל, אותה הגדיר כ"מדינת אפרטהייד", בה "הדמוקרטיה היא ליהודים בלבד"[10] גררו תגובות נזעמות בכנסת. באותה שנה נפגש טיבי בפריז עם נשיא סוריה[11], ועם שרי החוץ של סוריה, תימן, בחריין, ירדן, סודאן ואיחוד האמירויות הערביות בניו יורק[12].
בשנת 2010 השתתף טיבי במשלחת של חברי כנסת ערבים ללוב, בעת שהייתה הנשיאה התורנית של הליגה הערבית. בפגישה עם שליטה דאז מועמר קדאפי נשא נאום בו ביקר בחריפות את העולם הערבי: ”למה אנחנו חברה צרכנית ולא יצרנית, למה אין אוניברסיטה ערבית אחת ברשימת 500 המובילות בעולם? למה אין תרגומים והמצאות? לאיפה הולך הכסף? למה המדען הערבי צומח ומצליח בחו"ל ולא בארץ מולדתו?”[13].
טיבי מגלה עניין באיכות הסביבה ובצער בעלי חיים[14]. הוא מתמיד להשתתף מדי שנה באירוע "לכל איש יש שם" בכנסת ומתנגד תקיף למכחישי שואה.
בנאומו בעצרת לציון 42 שנה להקמת הפת"ח קרא "ברכותי לאנשי הפת"ח שמקרבם נפלו השהידים הראשונים ונעצרו האסירים הראשונים"[15]. בינואר 2011 השתתף בכינוס תמיכה בפלסטינים שכלואים בישראל, שנערך במרוקו[16].
ב-27 בינואר 2010, נשא נאום בכנסת לרגל יום השואה הבינלאומי. הנאום זכה לשבחים גם מחברי כנסת מהימין ויושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, אף הגדיר אותו כנאום הטוב ביותר ששמע במליאת הכנסת[17]. בנאום הביע אמפתיה לקורבנות ולניצולים, דחה את הכחשת השואה, וקרא לעמוד נגד תופעות של אפליה, גזענות ושנאה[18].
בינואר 2012 השעתה ועדת האתיקה של הכנסת את טיבי למשך שבוע בשל דברים שנשא במליאה והכילו, לדברי הוועדה, "שפה נמוכה ודברי עלבון בעלי קונוטציות מיניות, משפילות ושוביניסטיות". טיבי קרא אז במליאה טקסט היתולי שכתב בעקבות תקרית שבה שפכה חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי מים על חבר הכנסת ראלב מג'אדלה[19]. כמה שבועות לאחר מכן אסרה עליו הוועדה לשאת במשך חודש נאומים קצרים בני דקה במליאה, בעקבות עימות עם סגן היושב ראש יצחק וקנין, לאחר שחזר במליאה על עיקרי אותו נאום[20].
במרץ 2012 הטילה ועדת האתיקה על טיבי נזיפה חמורה בשל דבריו בנאום ב"יום השהיד הפלסטיני" ברמאללה, שבו אמר: "אין ערך נעלה יותר מאשר השהאדה. השהיד הוא אשר פורץ את הדרך ומשרטט בדמו את הדרך לחירות ולשחרור... ברכות לאלפי השהידים במולדת ובניכר וברכות לשהידים שלנו ושלכם בקו הירוק. אלה שהכובש רצה שיכנו אותם מחבלים, בעוד שאנו אומרים כי אין דבר נעלה יותר מאלו שמתו למען המולדת". טיבי טען שהסרט שהובא לפני הוועדה ערוך והושמטו בו קטעים שבהם הזכיר אנשים שנהרגו, ולא כאלה שהרגו, ולהם הוא קורא שהידים. הוועדה לא קיבלה את הסבריו וכתבה כי "כפי שניתן להבין את פשוטם של הדברים על ידי מרבית אזרחי המדינה, יש במקרה זה תמיכה של חבר כנסת באנשים שנהרגו בעת שהרגו אחרים בפיגוע טרור"[21].
ביוני 2013 שפך טיבי מעל דוכן הכנסת מים על הצעת החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב וקרע אותה. בשל המעשה, שהביא את הכנסת להוצאה של 21 אלף ש"ח על מערכת ההגברה שבדוכן, החליטה ועדת האתיקה להענישו בכך שלא ינהל את ישיבות הכנסת עד לסוף המושב, במשך כשבוע[22].
בדצמבר 2013, בעת הפגנה נגד מתווה פראוור בבאר שבע, שפך עליו ציון וקנין כוס תה חם. על כך נידון לארבעה חודשי מאסר[23].
בפברואר 2014 רשמה ועדת האתיקה הערה לחבר הכנסת טיבי על "פגיעה בכבוד הכנסת ובכבוד חבריה", לאחר שבמשך דקות ארוכות לא אפשר ליו"ר ועדת הפנים מירי רגב לנהל דיון בנושא עליית יהודים להר הבית[24].
באוגוסט 2015 דחף טיבי שני סוהרי שב"ס כאשר ניסו למנוע ממנו להיכנס עם טלפון נייד לחדר בבית החולים ברזילי שבו אושפז עציר מנהלי שובת רעב. השניים הגישו תלונה גם על כך שכינה אותם "פאשיסטים"[4].
היה מועמד לכנסת במקום הרביעי של הרשימה המשותפת, בבחירות לכנסת העשרים ונבחר לכנסת. בהמשך מונה לסגן יו"ר הכנסת.
ב־9 בינואר 2019 אישרה ועדת הכנסת את התפלגות מפלגתו, מסיעת הרשימה המשותפת והקמת סיעת תע"ל.
עמדותיו המדיניות
טיבי רואה את עצמו כערבי פלסטיני עם אזרחות ישראלית. הוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ובו זמנית הוא דוגל בביטול אופייה היהודי של מדינת ישראל. הוא תומך בסיסמה "מדינת כל אזרחיה" לצד הסיסמה שטבע "מדינת כל לאומיה" כביטויים המייצגים את התביעה הכפולה למתן זכויות פרט והכרה בערבים כמיעוט לאומי בישראל. כחלק מתפיסה זו הוא סבור כי יש לבטל את הסמלים המייצגים את מעמדו המיוחד של הרוב היהודי במדינה, בהם חוק השבות, הדגל וההמנון, וכן את מגילת העצמאות (אותה הוא מציע להחליף במגילה אזרחית) ומעמדה העליון של השפה העברית[25]. מתנגד לגיוס צעירים ערבים לצה"ל גם במסגרת של "מדינת כל אזרחיה". לדעתו "זכות השיבה" של פליטים פלסטינים לתחומי ישראל היא "תנאי בל יעבור" לפיוס בין הפלסטינים לישראל, אם כי הוא סבור שרק חלק קטן ממיליוני הפליטים יממשו זכות זאת[26][1]. בנוסף, דוגלת תע"ל בהנהגת טיבי בדמוקרטיה רב-תרבותית, בשותפות אזרחית מלאה, ובהפרדת דת ממדינה[25]. בעבר אמר כי "הנשק הטוב ביותר נגד גזענים הוא אחמד כמוני".
טיבי מתנגד לשלטון הישראלי על יהודה ושומרון, שבו הוא רואה כיבוש שיש לבטל[27]. לטענתו יש לפנות את ההתנחלויות, אותן כינה "גידול סרטני שיש להסיר"[28]. הוא התנגד גם לשלטון הישראלי ברצועת עזה. את חיסולו של מנהיג החמאס השייח' אחמד יאסין כינה "פשע מלחמה"[29]. הוא הטיל את האשמה על חטיפת החיילים בהר דב על ידי החזבאללה על מדינת ישראל. לדבריו, "ההתנגדות הלבנונית נאלצה לחטוף את החיילים, לאור דרך המחשבה של ההנהגה הישראלית וטמטומה"[1]. טיבי הצהיר שהוא מתנגד לפיגועים ולפגיעה באזרחים חפים מפשע[30]. את השתלטות החמאס על עזה תוך שימוש בנשק הגדיר כ"טעות קשה", אך טען שעל העולם היה לקבל את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות, וכי טענת ישראל וארצות הברית "שהדמוקרטיה מותנית בתוצאה" היא "בלתי דמוקרטית בעליל"[5]. בספטמבר 2013 אמר טיבי בריאיון בערבית כי מסגד אל-אקצה שייך למוסלמים בלבד וליהודים אין זכות לטמא אותו. עוד אמר כי "הכיבוש הישראלי" של ירושלים יסתיים כמו הכיבוש הצלבני והבריטי[31]. הוא חזר על עמדה זו בראיון לעמית סגל ואף הכחיש את קיומו של בית המקדש בהר הבית[32].
לקריאה נוספת
- שייקה בן-פורת, שיחות עם אחמד טיבי, ספרית פועלים, 1999.
קישורים חיצוניים
אחמד טיבי, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)
אחמד טיבי, ברשת החברתית פייסבוק
אחמד טיבי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אחמד טיבי, סרטונים בערוץ היוטיוב- אחמד טיבי, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – אחמד טיבי, בערוץ כנסת באתר יוטיוב- נורית וורגפט, מדינת כל אזרחיה? אני מתנגד לזה, באתר הארץ, 15 במרץ 2006
- נעמה נחושתאי, אחמד טיבי, באתר ynet, 13 באפריל 2009
- יאיר נתיב, "מוחמד היה איש של צדק, ענווה ומנהיגות", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2012
- יעקב אילון, "כשאני מדבר על מבצע בעזה, יש לזה סקס אפיל", באתר מאקו, 22 בנובמבר 2012
מירב ארלוזורוב, סיון קלינגבייל, "ישראל מדינה גזענית; אין שום תחום שבו יהודים וערבים שווים - לא קרקע, לא חינוך, לא תעסוקה", באתר TheMarker, 9 בינואר 2013- עמית סגל, בן מיטלמן, טיבי: "ליהודים אין זכות להתפלל בהר הבית", באתר מאקו, 31 באוקטובר 2014
- רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם אחמד טיבי, באתר nana10, 10 בנובמבר 2016
- יעקב אילון, ח"כ טיבי: "כבר היה גוש חוסם, אין סיבה שלא יהיה שוב בעתיד", באתר וואלה, 13 ביולי 2017
- יעקב אילון, טיבי בוואלה! TALK: "ממשל טראמפ חשוך ואיסלאמופובי, לא נשארנו אדישים, באתר וואלה, 25 בינואר 2018
- שחר אילן, אחמד טיבי: "היעדר הפיתוח דוחף ערבים לגור בערים יהודיות", באתר כלכליסט, 7 בפברואר 2019
- אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, טיבי: "רוצים להיות חלק מהשינוי ולהפיל את הימין", באתר ynet, 28 ביולי 2019
.svg){kind=icon}
מכתביו
- אחמד טיבי, מדינת כל לאומיה, באתר nrg, 10 במאי 2005
- אחמד טיבי, הנשק ביישובים הערבים הורג אותנו. קחו אותו, באתר ynet, 25 באוגוסט 2014
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 דן שיפטן, זהותם החדשה של הח"כים הערבים, תכלת 13, סתיו התשס"ג 2002
- ^ אריק בנדר, טיבי: ישראל יצרה את עלילת הסרט עג'מי, באתר nrg, 7 במרץ 2010.
- ^ החל התמחות ברפואת נשים בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, אך סיים רק שלב א' מתוכה, ולכן אינו מוגדר כרופא מומחה לגינקולוגיה; ראו: אחמד טיבי - חד"ש-תע"ל, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2002. הוא רשום במשרד הבריאות כרופא ללא מומחיות.
- ^ 1 2 דליה מזורי וניקי גוטמן, גורם בהדסה: "אחמד טיבי פוטר בשל עימותים עם האבטחה", באתר nrg
- ^ 1 2 נעמה נחושתאי, אחמד טיבי, באתר ynet, 13 באפריל 2009
- ^ יוסף אלגזי, ח"כ ישראלי או שגריר פלסטיני, באתר הארץ, דצמבר 2002
- ^ יובל יועז, בעקבות נסיעה ללבנון, מזוז יפתח בחקירה נגד ח"כ אחמד טיבי, באתר הארץ, 29 ביוני 2005
- ^ נסגר תיק החקירה נגד ח"כ אחמד טיבי, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2008
- ^ רוני סופר, כנס דוחא: ח"כ טיבי רשום כמייצג את פלסטין, באתר ynet, 15 באפריל 2008
- ^ אורנית עצר, "טיבי מנצל את תפקידו כדי לפגוע במדינה", באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2008
- ^ פנחס וולף, ח"כ אחמד טיבי נפגש הערב עם נשיא סוריה בפריז, באתר וואלה, 13 ביולי 2008
- ^ איתמר ענברי, ח"כ אחמד טיבי נועד עם שר החוץ הסורי בניו יורק, באתר nrg, 27 בספטמבר 2008
- ^ שרון רופא-אופיר, קדאפי לח"כים: רוצים לגרש אתכם? תתרבו, באתר ynet, 25 באפריל 2010
- ^ פ/ 1171 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) של ח"כ אחמד טיבי, באתר PETNET.co.il
- ^ אבי יששכרוף, 42 שנה לפתח: אבו מאזן הוביל את החגיגה הצבעונית בנאום אפור, באתר הארץ, 12 בינואר 2007
- ^ חגית רוטנברג, בשבע, 27.1.11 עמוד 14
- ^ יהונתן ליס, אחמד טיבי: אין דבר יותר מטופש ויותר לא מוסרי מאשר הכחשת השואה, באתר הארץ, 27 בינואר 2010
- ^ מתוך הנאום: "כאן ועכשיו עלינו לעמוד ולזעוק בקול רם נגד כל תופעה של אפליה, של גזענות, של פוליטיקה של שנאה ... מי שהיה קורבן של המוות הנורא ההוא, שהוא תולדה של שימוש לרעה בכוח, הכוח המוחלט, ההרסני, חייב להיות קשוב לזעקת האם השכולה שביתה נהרס וקבר את ילדיה, לכאב ולבכי של רופא שאיבד את בנותיו, לקורבן של האחר, גם אם הוא הקורבן שלו, לרבות אם הוא קורבן שלו, קורבנו של הקורבן"
- ^ מורן אזולאי, נאום "אנסטסיה והאינסטלציה": טיבי הורחק לשבוע, באתר ynet, 17 בינואר 2012
- ^ מורן אזולאי, טיבי שוב נענש: חודש בלי נאומים בני דקה בכנסת, באתר ynet, 7 בפברואר 2012
- ^ מורן אזולאי, נזיפה חמורה לח"כ טיבי על הנאום ב"יום השהיד", באתר ynet, 5 במרץ 2012
- ^ מורן אזולאי, "הנזק משפיכת המים של טיבי: 21 אלף שקל", באתר ynet, 23 ביולי 2013
- ^ אילנה קוריאל, 4 חודשי מאסר למשליך תה חם על אחמד טיבי, באתר ynet, 9 בפברואר 2016
- ^ אריק בנדר, ועדת האתיקה: "אחמד טיבי פגע בכבוד הכנסת", באתר nrg, 5 בפברואר 2014
- ^ 1 2 קרולינה לנדסמן, אחמד טיבי כבר מוכן להיות ראש ממשלת המדינה האחת. ראיון חגיגי, באתר הארץ, 2 במרץ 2017
- ^ מדינת כל לאומיה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2005
- ^ סיכומים מטעם חבר כנסת ד"ר אחמד טיבי, בעתירה לבג"ץ על ההחלטה לפסול מועמדותו לכנסת
- ^ ח"כ טיבי בסילוואן: ההתנחלויות הן גידול סרטני שיש להסיר, באתר ynet, 19 במאי 2009
- ^ אטילה שומפלבי ואילן מרסיאנו, מופז: "אחמד יאסין היה בין לאדן הפלסטיני", באתר ynet, 22 במרץ 2004.
- ^ פנחס וולף, טיבי גינה את הפיגוע באיתמר, בן ארי הוצא מהמליאה, באתר וואלה, 14 במרץ 2011.
- ^ דלית הלוי, טיבי: לא נתיר ליהודים לטמא את אל-אקצה, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2013
- ^ עמית סגל ובן מיטלמן, טיבי: "ליהודים אין זכות להתפלל בהר הבית", באתר מאקו, 31 באוקטובר 2014
- רשימת חברי הכנסת
- חברי כנסת מטעם חד"ש-תע"ל
- חברי כנסת מטעם רע"ם-תע"ל
- חברי כנסת מטעם תע"ל
- חברי כנסת מטעם סיעות יחיד
- רופאים ערבים ישראלים
- חברי כנסת ערבים
- חברי הכנסת החמש עשרה
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת השבע עשרה
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי כנסת מטעם הרשימה המשותפת
- בוגרי האוניברסיטה העברית
- ישראלים שנולדו ב-1958