מגפת הקורונה – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
The Alpha YT (שיחה | תרומות)
2,578 עריכות
←‏נתונים עולמיים מצטברים: עדכנתי את התאריך
The Alpha YT (שיחה | תרומות)
2,578 עריכות
עדכנתי את המידע על המאומתים לקורונה בעולם
שורה 26: שורה 26:
}}
}}
}}[[קובץ:חולי קורונה.png|ממוזער|335x335 פיקסלים]]
}}[[קובץ:חולי קורונה.png|ממוזער|335x335 פיקסלים]]
'''מגפת הקורונה''' היא [[פנדמיה|מגפה עולמית]] מתמשכת של [[מחלת נגיף קורונה 2019|מחלת נגיף הקורונה]]. במגפה [[העברה של COVID-19|נדבקו]] מאות מיליוני בני אדם, מתוכם מעל 420 מיליון [[בדיקת קורונה|מאומתים]] (נכון לפברואר 2022), ומתו מעל 5.9 מיליון. אף על פי שמקורו המדויק של ה[[נגיף]], מזן [[SARS-CoV-2]], עדיין אינו ידוע, על פי הערכות הוא [[זואונוסיס|עבר מבעלי חיים נגועים לאדם]]. ההתפרצות הראשונה החלה ב[[ווהאן]] שבמחוז [[חוביי]] שב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], בדצמבר 2019, אך נטען כי מקרים של הדבקה הופיעו עוד קודם לכן. באמצע פברואר [[2020]] החלה מגפת הקורונה להתפשט במהירות בכל רחבי העולם.{{הערה|[https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019 "Coronavirus disease (COVID-19) outbreak"].|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/#countries|כותרת=Coronavirus Update (Live): 1,778,964 Cases and 108,766 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer| אתר=www.worldometers.info| שפה=en| תאריך_וידוא=2020-04-12}}}}
'''מגפת הקורונה''' היא [[פנדמיה|מגפה עולמית]] מתמשכת של [[מחלת נגיף קורונה 2019|מחלת נגיף הקורונה]]. במגפה [[העברה של COVID-19|נדבקו]] מאות מיליוני בני אדם, מתוכם מעל 435 מיליון [[בדיקת קורונה|מאומתים]] (נכון לפברואר 2022), ומתו מעל 5.9 מיליון. אף על פי שמקורו המדויק של ה[[נגיף]], מזן [[SARS-CoV-2]], עדיין אינו ידוע, על פי הערכות הוא [[זואונוסיס|עבר מבעלי חיים נגועים לאדם]]. ההתפרצות הראשונה החלה ב[[ווהאן]] שבמחוז [[חוביי]] שב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], בדצמבר 2019, אך נטען כי מקרים של הדבקה הופיעו עוד קודם לכן. באמצע פברואר [[2020]] החלה מגפת הקורונה להתפשט במהירות בכל רחבי העולם.{{הערה|[https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019 "Coronavirus disease (COVID-19) outbreak"].|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/#countries|כותרת=Coronavirus Update (Live): 1,778,964 Cases and 108,766 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer| אתר=www.worldometers.info| שפה=en| תאריך_וידוא=2020-04-12}}}}


התפשטות המגפה והמחלה בעולם עוררה בהלה, מלוּוה ב[[השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה|משבר כלכלי משמעותי]] ובנפילה חדה של הבורסות בעולם בחודש מרץ 2020. בנוסף, [[מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה (2020)|קרסו]] מחירי הנפט ברחבי העולם לרמות שפל שלא נראו בעבר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325932|הכותב=גיא בן סימון|כותרת=לראשונה בהיסטוריה: הנפט קרס ב-300% עמוק מתחת לאפס|אתר=גלובס|תאריך=20 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} זמן קצר לאחר מכן התאוששו הבורסות ברחבי העולם ומחיר הנפט חזר למחירים ששררו טרם המגפה ואף גבוה מכך.
התפשטות המגפה והמחלה בעולם עוררה בהלה, מלוּוה ב[[השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה|משבר כלכלי משמעותי]] ובנפילה חדה של הבורסות בעולם בחודש מרץ 2020. בנוסף, [[מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה (2020)|קרסו]] מחירי הנפט ברחבי העולם לרמות שפל שלא נראו בעבר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325932|הכותב=גיא בן סימון|כותרת=לראשונה בהיסטוריה: הנפט קרס ב-300% עמוק מתחת לאפס|אתר=גלובס|תאריך=20 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} זמן קצר לאחר מכן התאוששו הבורסות ברחבי העולם ומחיר הנפט חזר למחירים ששררו טרם המגפה ואף גבוה מכך.

גרסה מ־21:45, 27 בפברואר 2022
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
מגפת הקורונה
השפעת המגפה במקומות שונים בעולם
השפעת המגפה במקומות שונים בעולם
סוג מחלה נגיפית
תקופת המגפה 1 דצמבר 2019 – הווה (4 שנים)
במדינות או באזורים עולמי מפה אינטראקטיבית של תפוצת המחלה
מוקד התפרצות ווהאן, סין
פתוגן SARS-CoV-2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקור המגפה סין
מקרי מוות 6,880,506‏[1]
מקרי הדבקה 689,013,308‏[1]
  • 20,728,848 מהם חולים פעילים
    • 7,597 מתוכם במצב קשה
הבריאו 661,403,954‏[1]
רענון נתונים
סטטוס פנדמיה (ארגון הבריאות העולמי)
תפוצת המחלה ברחבי העולם
תפוצת המחלה ברחבי העולם

תפוצה ברחבי העולם

  10,000,000 ומעלה מקרי הדבקה מאומתים
  1,000,000–9,999,999 מקרי הדבקה מאומתים
  100,000–999,999 מקרי הדבקה מאומתים
  10,000–99,999 מקרי הדבקה מאומתים
  1,000–9,999 מקרי הדבקה מאומתים
  100–999 מקרי הדבקה מאומתים
  1–99 מקרי הדבקה מאומתים
  לא דווח על מקרי הדבקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת של מחלת נגיף הקורונה. במגפה נדבקו מאות מיליוני בני אדם, מתוכם מעל 435 מיליון מאומתים (נכון לפברואר 2022), ומתו מעל 5.9 מיליון. אף על פי שמקורו המדויק של הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עדיין אינו ידוע, על פי הערכות הוא עבר מבעלי חיים נגועים לאדם. ההתפרצות הראשונה החלה בווהאן שבמחוז חוביי שבסין, בדצמבר 2019, אך נטען כי מקרים של הדבקה הופיעו עוד קודם לכן. באמצע פברואר 2020 החלה מגפת הקורונה להתפשט במהירות בכל רחבי העולם.[2][3]

התפשטות המגפה והמחלה בעולם עוררה בהלה, מלוּוה במשבר כלכלי משמעותי ובנפילה חדה של הבורסות בעולם בחודש מרץ 2020. בנוסף, קרסו מחירי הנפט ברחבי העולם לרמות שפל שלא נראו בעבר.[4] זמן קצר לאחר מכן התאוששו הבורסות ברחבי העולם ומחיר הנפט חזר למחירים ששררו טרם המגפה ואף גבוה מכך.

מדינות העולם הגיבו למגפה באמצעות הנחיות לשמור על ריחוק חברתי, הטלת מגבלות על תנועה והתקהלויות, הטלת סגרים ועוצרים, ביטול אירועים וסגירת כלל המוסדות הלא חיוניים. כמו כן, נעשו מאמצים ממוקדים לאתר חולים ונשאים ולבודדם, למגן את צוותי הרפואה, ולהגדיל באופן מהיר את קיבולת בתי החולים, כולל בניית מסגרות אשפוז מיוחדות לחולי קורונה. במהלך המגפה היה פרק זמן שבו שליש מהאנושות – כ-2.6 מיליארד בני אדם – נדרשו להישאר בבתים בתנאי סגר.[5]

בספטמבר 2020 ובמהלך שנת 2021 התגלו עשרות מוטציות בנגיף הקורונה שהשפיעו על התפרצויות חדשות של המחלה ברחבי העולם. בסוף שנת 2020 החל מתן חיסון המוני נגד הנגיף לאוכלוסיית העולם.

נתונים עולמיים מצטברים

נתוני מקרי ההדבקה המאומתים ומקרי המוות המפורטים מתייחסים לאנשים שנבדקו למחלת הקורונה, כפי שדווחו רשמית על ידי המדינות השונות. למדינות שונות יש מדיניות שונה בנוגע לרמת התסמינים הנדרשת כדי לבצע בדיקה, וחלקן אינן בודקות אנשים המגלים תסמינים קלים בלבד. בחלק ממדינות העולם נרשמו דיווחים מעטים בלבד, וכמה מדינות אינן מדווחות כלל.

להלן נתונים מצטברים מתחילת המגפה נכון ל- 27 בפברואר 2022 (המספרים מעוגלים) בעולם:

  • מקרי הדבקה מאומתים[6]: 435 מיליון
  • תמותה[7]: 5.964 מיליון
  • הבריאו[8]: 365 מיליון
  • מקרים פעילים[9]: 64 מיליון
  • שיעור קטלניות עולמי מצטבר: 1.37%

נתונים לפי שנים

להשוואה נתונים נכון ל-שנת 2020 בלבד (המספרים מעוגלים) בעולם:

  • מקרי הדבקה מאומתים: 84 מיליון
  • תמותה: 1.8 מיליון
  • מקרים פעילים לתום 2020: 23 מיליון
  • שיעור קטלניות עולמי 2020: 2.14%

שנת 2021 בלבד (המספרים מעוגלים)

  • מקרי הדבקה מאומתים: 196 מיליון
  • תמותה: 3.6 מיליון
  • מקרים פעילים לתום 2021: 30 מיליון
  • שיעור קטלניות עולמי ב-2021: 1.83%

המגפה לפי מדינות

ערך מורחב – מגפת הקורונה לפי מדינות

נכון ל-26 בפברואר 2022 מוקדי המגפה העיקריים במקרים מאומתים מצטברים הם:

לנתונים נוספים ראו טבלאות מגפת הקורונה

הדבקה ותסמינים

ערך מורחב – מחלת נגיף קורונה 2019

הנגיף עובר מאדם לאדם כאשר נשא נושם החוצה נתז נשימתי ואירוסולים המרחפים באוויר, אשר מכילים את הווירוס.[10] אדם אחר יכול לנשום פנימה את הנתז הנשימתי והאירוסולים. כמו כן הם יכולים לנחות על העיניים האף והפה, במיוחד במקרה של שיעול ועיטוש. הדבקה ממשטחים נגועים וממגע של הידיים בעיניים אף ופה אינה נחשבת נפוצה, למרות מה שחשבו בהתחלה.

תקופת הדגירה היא בדרך כלל חמישה ימים, אך עשויה להיות בין יומיים ל-14 יום.[11][12] במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. דווח גם על מקרה של פיתוח תסמינים לאחר זמן של 27 יום.[13]

התסמינים הם לרוב חום, שיעול וקוצר נשימה.[11][12] דווח גם על תסמינים נוספים, ייחודיים יותר למחלה לעומת שפעת, ובהם אובדן זמני של חוש הטעם וחוש הריח וכן שטפי דם באצבעות. סיבוכים עלולים לכלול דלקת ריאות, הצטברות קרישי דם ואי-ספיקת כליות. הטיפול בחולים מתמקד בהקלת התסמינים ובטיפול תומך. אמצעי הגנה כוללים שמירה על היגיינה אישית, שמירת מרחק מאנשים אחרים, ובידוד עצמי של 14 ימים לאנשים שהיו בקרבת חולים.[14][11][15]

לפי ההערכות, מספר ההתרבות הבסיסי (מספר שמתאר כמה אנשים עלולים להידבק מאדם חולה אחד) עומד על 2.2.[16] הערכה אחרת מדברת על בין 1.4 ל-3.9 ואף עשוי להיות גבוה יותר במקומות צפופים.

אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם הנגיף הוא שנשאי־הנגיף אינם מפתחים תסמינים בימים הראשונים, ובשל כך הם ממשיכים לדבק. התסמינים מופיעים עד 14 יום. דגימה של נשא לא בהכרח תביא לתשובה חיובית, מכיוון שייתכן שבשלבי הדבקה ראשוניים כמות הנגיף בגוף נמוכה ביותר ותקשה על זיהויו, גם ייתכן שהנגיף נמצא בדרכי הנשימה התחתונות בעוד הדגימה נלקחה ממערכת הנשימה העליונה ששם הימצאותו דלילה, בעקבות כך הנבדקים נבדקים פעמיים לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה.

הזמן מאימות החולים עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות.[17] תהליך ההחלמה ארוך במיוחד, ונע בין כשבועיים במקרים הקלים ועד שישה שבועות בקשים. דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות, במשך חודשים ארוכים. [18]

מאפייני הנגיף, כמו רמת ההדבקה, היו יכולים להשתנות בעקבות מוטציות בנגיף.

נגיף הקורונה מקרוב

השפעות ארוכות טווח של הקורונה

ערך מורחב – השפעות ארוכות טווח של הקורונה

חולים רבים מדווחים על מגוון תסמינים לאחר ההחלמה, הידועים בכינוי "Post-acute COVID-19" או “Long COVID-19”. התסמינים הבולטים ביותר הם עייפות כרונית, כאבי ראש, דיכאון, בעיות במערכת העיכול, נדודי שינה, לחצים בחזה וקשיי נשימה במאמץ, נימולים בידיים וברגליים ותחושת צימאון.[19][20] מכיוון שהמחלה חדשה, טרם הובהרו ההשפעות ארוכות הטווח לה. חלק מהנזק עשוי להיות תופעת לוואי של טיפולים אינטנסיביים כגון אינטובציה, בעוד שבעיות מתמשכות אחרות עלולות להיגרם על ידי הנגיף עצמו.[21] נכון לינואר 2021, ההגדרה של השפעות ארוכת טווח של נגיף הקורונה טרם הובהרה.[22]

התפרצות המגפה בסין וגילוי הנגיף

ערך מורחב – מגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין
אנימציה המציגה את התפשטות הנגיף בסין, על פי מקרי הידבקות מאומתים מאז 22 בינואר 2020

במהלך חודש דצמבר 2019 זוהו מספר מקרים של דלקת ריאות חמורה שלא הושפעה מטיפול אנטיביוטי שנגרמה מנגיף לא מזוהה בעיר ווהאן שבמחוז חוביי שבסין. הוא נקשר לשוק הרטוב חוואנאן (אנ') למאכלי ים בווהאן, אך לא זוהתה אפשרות ההדבקה מאדם לאדם.

על פי תחקירים עיתונאיים, בימים הראשונים לגילוי המחלה נקט השלטון הסיני, המקומי והארצי, באמצעים שונים להגביל מידע על הנגיף והמחלה החדשים. בתחקיר שערך העיתון SCMP (אנ'), המתפרסם בהונג קונג בהתבסס על הדלפה של מסמך ממשלתי סיני, עלה כי התאריך המוקדם ביותר שבו אותר בדיעבד חולה קורונה הוא באמצע נובמבר 2019, עד סוף נובמבר אותרו בדיעבד 8 חולים[23] ועד סוף 2019 חלו בווהאן כ־270 חולים (חלק מהמקרים אומתו רק מאוחר יותר) והצטברו עדויות על אפשרות הדבקה מאדם לאדם.[24] בתחילת אמצע ינואר 2020 התפשט הנגיף למחוזות אחרים בסין, בעקבות נסיעות של אזרחים למשפחותיהם לראש השנה הסינית. ווהאן היותה מוקד תחבורה מרכזי.[25]

ב-31 בדצמבר דיווח משרד הבריאות של סין לארגון הבריאות העולמי, על ההתפרצות המסתורית ועל הופעת הנגיף החדש.

הריצוף הגנטי של הווירוס הושלם כבר בראשית ינואר 2020, בידי מעבדה מסונפת לאוניברסיטת פודאן בשאנגחאי והועבר לרשויות הבריאות הראשיות בסין, בתוספת המלצה לנקוט אמצעי מניעה ושליטה, אך הרשויות התעלמו והמעבדה פרסמה באופן פומבי ועצמאי את הריצוף הגנטי של SARS-CoV-2 באתר האינטרנט virological.org ב־11 בינואר 2020,[26] צעד שהוביל להחלטת הממשלה כעבור זמן קצר לסגור את המעבדה.[24]

הממשלה הסינית הכחישה את הדברים וטענה שפעלה בשקיפות ובמהירות להגנת האוכלוסייה החל מהרגע בו הבינה כי מדובר במגפה.[27] על פי הדיווח הרשמי, ב-10 בינואר היו רק 41 מקרי הדבקה.[28] ב-23 בינואר 2020 הגיע מספר המקרים המאומתים המצטברים ל-830,[29] ושלטונות סין החלו לנקוט בצעדים מחמירים למניעת התפשטות הקורונה שבעיקרם סגירת האפשרות לנוע בחופשיות מאזורים נגועים ואליהם והטלת עוצר על ערים במחוז חוביי בו פרצה המגפה. כתוצאה מהסגר המוחלט חלה ירידה הדרגתית עיקבית במספר מקרי ההידבקות המדווחים.[30] המגפה נבלמה לקראת סוף פברואר 2020, ברמה של כ-80 אלף מקרי הידבקות. מתחילת חודש מרץ ירד המספר היומי של מקרים חדשים והגיע למספר זניח.

התפשטות הנגיף בעולם

במהלך פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט מחוץ לסין, ובסוף פברואר היה מספר מקרי ההידבקות בעולם כ-89,000, מתוכם כ-80,000 בסין ורק 9,000 במעל ל-60 מדינות. אך מתחילת מרץ 2020, הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות, ובאמצע מרץ התפשט כבר ליותר מ-150 מדינות, ובעיקר למדינות באירופה. החל מאמצע מרץ עלה הן מספר הנדבקים והן מספר המתים במדינות העולם על זה שבסין. מוקדי ההתפשטות המרכזיים בסוף מרץ היו בעיקר איטליה, ספרד ואיראן. במקביל החלה המגפה להתפשט במהירות בארצות הברית, ומספר מקרי ההידבקות היומי המדווח שם הגיע בסוף מרץ ליותר מ-15,000. מספר המקרים החדשים ליום בעולם עבר לקראת סוף מרץ את ה-60,000. ב-26 במרץ עמד מספר הנדבקים בעולם על יותר מ-500,000, ויותר מ-24 אלף מקרי מוות.

אירועים משמעותיים בקשר להתפשטות הנגיף בעולם:

  • ב-1 בדצמבר 2019 התגלה המאומת הראשון בעולם
  • ב-25 בפברואר 2020, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים שדווחו בעולם שמחוץ לסין, על זה שבסין.
  • ב-1 במרץ 2020, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי מוות מחוץ לסין על זה שבסין.
  • ב-7 במרץ 2020, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר של מקרי ההדבקה המאומתים בטיפול בעולם (כ-22,000) שמחוץ לסין על זה שבסין (כ-20,500).
  • ב-13 במרץ 2020 עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם על 10,000 ביממה.
  • ב-15 במרץ 2020 עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין (כולל מחלימים ומתים).
  • ב-15 במרץ 2020 עלה גם מספר המתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין.
  • ב-19 במרץ 2020 עלה מספר המתים המצטבר על 10,000, ומספר המתים באיטליה עלה על זה שבסין - 3,405 לעומת 3,248.
  • ב-26 במרץ 2020 עבר מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם את רמת ה-500,000, ומספר מקרי ההידבקות בארצות הברית עבר את זה שבסין ואת זה שבאיטליה ובכך הפכה המדינה למובילה במספר מקרי ההדבקה בעולם.
  • ב-27 במרץ 2020 עברה ארצות הברית את רמת 100,000 מקרי ההדבקה המאומתים. המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים בעולם הגיע לכ-65,000. ב-1 באפריל 2020 עברה את רף ה-200,000 מקרי הדבקה מאומתים, וב-10 באפריל 500,000.
  • ב-2 באפריל 2020 עברו מקרי ההדבקה המאומתים את רף המיליון.
  • ב-10 באפריל 2020 עבר מספר מקרי המוות את רף ה-100,000.
  • ב-14 באפריל 2020 נרשמו בעולם 2 מיליון מקרי הדבקה מאומתים.
  • ב-27 באפריל 2020 עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-3 מיליון.
  • ב-21 במאי 2020 עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-5 מיליון.
  • ב-27 ביוני 2020 עבר מספר המקרים בעולם את רף ה-10 מיליון.
  • ב-9 באוגוסט 2020 עבר העולם את רף 20 מיליון המקרים המאומתים.
  • ב-22 באוגוסט 2020 עבר העולם את רף 30 מיליון המקרים המאומתים.
  • ב-27 בספטמבר 2020 עבר העולם את רף המיליון מתים.
  • ב-7 בנובמבר עבר 2020 העולם את רף 50 מיליון המקרים המאומתים.
  • ב-26 בינואר 2021 עבר העולם את רף 100 המיליון.
  • ב- 2 באוקטובר 2021 מספר המתים בעולם חצה את רף ה-5 מיליון
בדיקת קורונה ביתית

כרוניקה של התפשטות הנגיף

ב־21 בינואר 2020 דווח על מקרה ראשון שאותר בארצות הברית.[31] החולה הגיע מסין ונחת בנמל התעופה של סיאטל, כשהוא סובל מתסמיני המחלה. בנמל התעופה עדיין לא הופעלו אמצעי הסריקה המיוחדים לזיהוי נוסעים חולים. הוא אושפז בבידוד בבית חולים במדינת וושינגטון. לדבריו הוא לא ביקר בשווקים באזור העיר ווהאן, שהיא מקור התפרצות המחלה בסין.

ב־2 בפברואר דווח על מקרה מוות ראשון מחוץ לסין: תושב ווהאן שבסין מת מהנגיף בפיליפינים.[32]

חומרי חיטוי ומדחומים בכניסה למשרדי חברת קת'אי פסיפיק עקב התפרצות הנגיף

ב-13 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף ביפן, וב-15 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף מחוץ ליבשת אסיה, כאשר תייר סיני בן 80 מת בצרפת.[33]

ב-21 בפברואר, לאחר שנוסעים ישראלים מספינת "דיימונד פרינסס" שבו לארץ, נלקחו כלל הנוסעים לבידוד, ואחת מתוך 11 הנוסעים נדבקה בנגיף ונשארה בבידוד.[34] באותו יום התפשט הנגיף גם ללבנון לאחר שאישה מאיראן נכנסה למדינה.[35]

ב-29 בפברואר 2020 דווח על מקרה מוות ראשון בארצות הברית כתוצאה מהנגיף; אישה מתה בפרוורי סיאטל שבמדינת וושינגטון.[36] במרץ עבר שיא המגפה לאירופה, ובעיקר בצפון איטליה. ב-19 במרץ מספר המתים מהמגפה באיטליה עבר את מספר המתים בסין.

מדידת חום במלזיה לפני כניסה למסעדה, מרץ 2020

ב-26 במרץ נספרו בבריטניה מעל 100 מתים ביממה. בניו יורק דווח על עומס גובר על מערכת הבריאות, מחסור בציוד והיערכות לגידול במספר המתים. בארצות הברית דווחו על 70 אלף נדבקים ואלף מתים במצטבר מאז ראשית המשבר. בתי החולים בעיר התריעו כי הם קרובים לקריסה.

עימות נרשם בין הנשיא טראמפ שלחץ על הסרת ההגבלות לבין בעלי תפקידים שונים, בתוכם מושל ניו יורק אנדרו קומו ומנהל המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן. לפי ההערכה, חופשת האביב של הסטודנטים החמירה את המצב. כן דווח על הדבקה גוברת בקרב עובדים חיוניים המטפלים במשבר. ב-27 במרץ נדבקו ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, בוריס ג'ונסון, ושר הבריאות הבריטי. ג'ונסון היה לראש הממשלה הראשון שנדבק בנגיף.

סימנים ראשונים בשלהי מרץ להתפרצות המגפה ביבשת אפריקה החמה העידו כי התפיסה המוקדמת, לפיה ניתן להסתמך על עליית הטמפרטורות בקיץ כגורם שיביא את הקץ על המגפה, היא תקוות שווא. ניתן לראות זאת ככל הנראה גם בהתפרצות הגל השני בסינגפור החמה והלחה[37] ובהתפרצויות בסאו פאולו הקיצית[38] במצרים ובקטר החמות והיבשות.[39][40] במדינות מסוימות, חלקן אפריקאיות, התמודדו עם מיעוט בדיקות ובעיות באבחון המחלה[41].

במקומות שונים, כמו איראן, אזור צפון איטליה, לונדון,[42] ניו יורק,[43] מנאוס, גואיאקיל[44] מצרים ומקסיקו סיטי דווח על עומס רב או קריסה בבתי חולים. היה גם מחסור בצוותים או בציוד כמו חמצן ומיטות אשפוז בזמנים שונים.[45]

בית חולים שדה בארגנטינה, סוף אפריל 2020

בסוף אפריל 2020, היו למדינות גישות שונות ביחס להתמודדות עם הנגיף והן דנו על אסטרטגיות יציאה מהסגר. מטרתן הוא יצירת שגרה בצל הקורונה.[46][47][48] נכון לתחילת מאי, הוסרו הגבלות - לפעמים אחרי שנראה שהמגפה הובסה ולפעמים כסוג של "הימור". מנגד, כמה מדינות חוו התפרצות והתמודדו עם מקרים חדשים, ועדיין לא יכלו לדבר על חזרה לשגרה באותם היקפים.[49]

במאי, אחרי הקלות שונות, היו מדינות שהתמודדו עם התפרצויות מקומיות. כך בגרמניה (שם גם עלה קצב ההדבקה) ובעיר וואהן שבסין.[50] בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד ההתפרצות השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. שני שלישים מהחולים החדשים הגיעו מברזיל, הודו, ארצות הברית ורוסיה.[51]

במקביל, מדינות שונות התקדמו בתוכנית היציאה שלהן והגדירו הקלות וכללים.[52] חלק מהמדינות שמרו על תחלואה נמוכה במשך תקופה.

מדינות רבות במזרח הרחוק,[53] במזרח התיכון[54], באירופה ובאמריקה[55] התמודדו עם גלים נוספים של המגפה אחרי ירידה בתחלואה. חלקן אף הטילו סגר נוסף. במדינות שונות, דוגמת ארצות הברית וברזיל, המגפה המשיכה להתפשט באוכלוסייה.[56]

גשר בקנדה במהלך עוצר שהוטל בחלק מהיממה, סוף פברואר 2021

על פי הנתונים שדווחו על ידי מדינות העולם, מדינות בודדות לא דווחו על נדבקים בשטחן עד סוף שנת 2020[57] כשמיקרונזיה. דיווחה על נדבק ראשון בתחילת 2021.[58]

מדינות כמו ניו זילנד, אוסטרליה וקוריאה הדרומית נחשבו כמי שהשתלטו על ההתפרצות בשטחן בשלב מוקדם יחסית,[59] כאשר נכון למרץ 2021 הן היו בתחתית הטבלה לשיעור תמותה באוכלוסייה, מבין מדינות ה-OECD.[60]

בסוף 2020, היו גופים ומדינות שונות שאישרו חיסון נגד קורונה או היו בהכנה למבצע חיסונים.[61][62] אחר כך, החלו המבצעים. התחסנות האוכלוסייה תסייע לעצור את המגפה.[41][63] עד אפריל 2021 החלו לחסן יותר מ-190 מדינות.[64] ברבות מהן הוא נתקל במכשולים משמעותיים, הן בשל הקושי של חברות התרופות לספק להן את כל המנות שהבטיחו והן בשל אתגרים בירוקרטיים ולוגיסטיים.[65] עד 23 בדצמבר 2021, 57 אחוזים מאוכלוסיית העולם נטלו מנת חיסון, רובם גם נטלו שתי מנות.

דרכון ירוק של האיחוד האירופי בצורה דיגיטלית נסרק לפני הכניסה לביסטרו באיטליה, 30 באוגוסט 2021

בתחילת 2021, הייתה ירידה בכמות הנדבקים היומית בארצות הברית.[64] הודו התמודדה עם גל שני קשה. בסוף אפריל 2021, בשבוע אחד חצי מכלל הנדבקים בעולם, ורבע מהמתים, הגיעו מהודו.[66][67] במאי 2021, לאחר גל שלישי בחלק ממדינות האיחוד האירופי, שיעור התחלואה באופן כללי, למעט בכמה כיסי התפרצות נקודתיים כמו קפריסין, היה בירידה.[68][69] בסוף יוני 2021, חלה עליה.[70] כך גם באפריקה שנכנסה לגל שלישי.[71] במקביל, מאז מרץ 2021 ההתפרצות הגדולה ביותר הייתה במדינות דרום אמריקה.[72] אופי ההתפשטות הושפע מרמת החיסוניות, הריחוק החברתי וסוג זן הקורונה שהיה במדינה.[73] בספטמבר 2021, יותר ממחצית המתים היו מארצות הברית, רוסיה, ברזיל, מקסיקו והודו. מרביתם לא היו מחוסנים.[74] בסוף 2021, חלק מאירופה שבה להיות מוקד. ההתפרצות התרחבה לאזורים נוספים.[75] שנת 2021 אופיינה בהיווצרות זני קורונה חדשים ומדבקים יותר.[76]

Graph showing the daily count
כמות הנדבקים היומית שאותרה בעולם עד מאי 2021 (WHO)
Graph showing the daily count
כמות המתים היומית שאותרה בעולם עד מאי 2021 (WHO)

בשלהי 2021 ובתחילת 2022, הייתה עליה חדה בכמות הנדבקים במדינות רבות. בין היתר, באמריקה ובאירופה.[77][78] בחצי השני של ינואר החלו להופיע סימני דעיכה ראשונים במדינות באירופה ובארצות הברית.[79]

שיעורי קטלניות (CFR)

שיעורי קטלניות (CFR) כתלות בזמן

לא פשוט להעריך שיעור הקטלניות (סך התמותה מתוך סך הנדבקים המאומתים במצטבר) במהלך מגפה כיוון שהמדינות לא השתמשו באמות מידה אובייקטיביות למדידת תחלואה ומיתה. בנוסף, כשהמגפה נבלמת, התמותה ממשיכה לעלות בקרב החולים שכבר חלו. נוסף על כך, מכיוון שחלק מהנדבקים במחלה לא אותרו בשל אי זמינות לבדיקות, קרוב לוודאי ששיעור התמותה האמיתי נמוך יותר מאחוז הקטלניות מכלל החולים המאומתים. ומאידך היו מספר מדינות שהמעיטו בכמות התמותה מסיבות פוליטיות פנימיות.

שיעור התמותה מהמגפה מושפע ממספר מאפיינים מקומיים כגון רמת הבריאות הכוללת של האוכלוסייה, הנובעת בין היתר מגיל ממוצע, מתזונה מיטיבה וגורמים נוספים, אופן הטיפול במגפה ויכולת מערכת הבריאות "לשטח" את גרף ההדבקה על מנת לתת טיפול מיטבי לחולים, וגם היכולת לבודד את החולים בקבוצות הסיכון ואת נשאי המחלה, באמצעות בידוד וסגר תוך מעקב אחר מצבם ואשפוזם המהיר במידת הצורך.

הגורם העיקרי המשפיע על שיעור הקטלניות הוא הרכב האוכלוסייה בכלל והאוכלוסייה הנדבקת בפרט. במדינות בעל הרכב אוכלוסייה צעיר שיעורי הקטלניות נמוכים מאוד, והיפוכו של דבר.

זמינות של טיפול רפואי מהיר ואיכותי לחולים היא אחד הגורמים המשפיעים על שיעור התמותה.[80][81] כאשר זה מתקיים, כפי שקרה בספינת התענוגות "דיימונד פרינסס", שיעור התמותה נמוך.[82][83] מצד שני, אחוז התמותה עלול לעלות במקרה שאחוז גדול של חולים באזור נתון ייצור עומס על מערכת הבריאות המקומית, וימנע מהצוות הרפואי להגיש טיפול לחולים. באמצע חודש מרץ ותחילת אפריל תרחיש זה התקיים בבריטניה, שם נכון ל-16.4.20 עמד שיעור התמותה מעל ל-13%, מהגבוהים בעולם. גם שיעור התמותה באיטליה עלה במהלך אפריל לכ-13.5 אחוזים. כמו כן שיעור התמותה בספרד והולנד עלה על 10 אחוזים, בצרפת נרשמה תמותה של 14% ואילו בבלגיה העפיל אחוז התמותה לשיא של 15.5%.

במחוז חוביי שבו פרצה המגפה לראשונה היה שיעור התמותה שנמדד ב-11 בפברואר בערך 970 ל-31,700 (כ-3 אחוזים), אולם ככל שעברו החודשים והצטברו הנתונים, גברו ההערכות שחולים א-סימפטומטים רבים בסין לא סווגו כחולים, כך ששיעור התמותה בפועל נמוך יותר.

שיעור התמותה משתנה בהתאם לגיל ולכן שיעור הקטלניות הכולל תלוי בהרכב הגילאים של הנדבקים. נכון לאפריל 2021 היה שיעור הקטלניות המצטבר העולמי כ-2.2 אחוזים (למקרים מאומתים).

מסכת קורונה וג'ל אנטי בקטריאלי

התפתחות מוטציות לנגיף

אחד החששות הגדולים בהתמודדות העולמית עם נגיף הקורונה הוא שנגיף SARS-CoV-2, ישתנה ויתפתח לזן חדש וקטלני יותר, או מידבק יותר. מוטציה (תַשנית) כזו היא אחד המאפיינים של גל שני.

הרצף הגנטי של נגיף הקורונה החדש נקבע בסין שבוע לאחר התפרצות המחלה, הרצף נקבע מאדם שעבד בשוק פירות ים בווהאן שבסין, שבו התפרץ הנגיף לראשונה, הפך לבסיס החקר בהתפשטות של הנגיף ברחבי העולם, התברר שהוא מורכב ממולקולת RNA ובתוכה כ-30 אלף "אותיות" גנטיות ומספר קטן של גנים.[84][85] החשש שלאחר חדירת הנגיף לגוף כאשר יפריש חלבון שנקרא Spike, או חלבון S, כדי לחדור לתאים, שם ישחרר את החומר הגנטי שלו על מנת להשתכפל[86] תהיה "טעות" בהעתקה שהתא מבצע ותיווצר בעקבות כך מוטציה, שיכולה להשפיע על תפקוד הנגיף ותכונותיו. מחקרים מראים שהנגיף עבר לא מעט שינויים, אך רוב החוקרים מסכימים שרובם הגדול לא מגדילים את הסיכון של הנגיף לגוף. מחקר ראשוני מארצות הברית ובריטניה פרסם הערכה על המוטציות שהנגיף צבר. החוקרים העריכו שהנגיף עלול לפתח זן זיהומי, קטלני ואגרסיבי יותר, דבר שעורר בהלה תקשורתית.[87][88][89][90] החוקרים הציגו את אחד הגנים המוטנטיים, המכונה D614G, וכינו אותו "סיבה דחופה לדאגה", שכן הוא מתפשט במהירות.

מחקר אחר שנערך בלונדון מצא 198 מוטציות בנגיף.[91] החוקרים הניחו כי הם לא אמורים להוות דאגה, וגילו כי השונות הגנטית של הנגיף גבוהה וטוענים כי זה מעיד על כך שהפצת הנגיף בעולם החלה בסוף שנת 2019, עוד לפני שהוא זוהה לראשונה. ראש צוות המחקר אמר:[92]

"כל הנגיפים משתנים באופן טבעי. מוטציות כשלעצמן אינן דבר רע ואין שום דבר שרומז ש-SARS-CoV-2 משתנה בקצב מהיר או איטי מהצפוי. עד כה איננו יכולים לומר אם חלו שינויים ביכולת ההדבקה או בקטלניות שלו"

בתחילת התפשטות המגפה נטען שקיים זן נוסף של הנגיף שקטלני יותר.[93] מחקר שנערך באוניברסיטת גלאזגו בבריטניה, סתר את הטענה וגילה כי המוטציות שחלו ב-SARS-CoV-s לא הביאו ליצירת זנים אגרסיביים יותר של הנגיף.[94] ברחבי העולם מומחים טענו כי אי אפשר לסתור את האפשרות של הקטלניות המוטציות שעבר הנגיף, אך עד כה אין סימנים שמעידים שהן השפיעו על יכולת ההדבקה או על חומרת המחלה.[95] מחקר מראה שווירוס הקורונה החדש משתנה לאט יותר מנגיפי ה-RNA אחרים, ככל הנראה בזכות תיקון מוטציות.[96][97]

בחודש אוקטובר 2020 אותר בבריטניה זן חדש של הנגיף אשר ייתכן ומסבירה עליה מהירה בתחלואה באזורים במדינה. בהמשך נמצא זן אחר, במהלך מגפת הקורונה בדרום אפריקה, שנחשד כמדבקת יותר וזן אחר גם במנאוס.[55] לפניהן Cluster 5 הובילה לצעדי מנע.

בדצמבר 2020 התגלה בהודו זן נוסף שגרמה להתפרצות שם במהלך שנת 2021 והתפשט במהירות ברחבי העולם. ארגון הבריאות העולמי קבע שמות לזנים לפי אלפבית יווני.

בנובמבר 2021, בדרום אפריקה, אותר זן בעל קצב הדבקה גבוה יותר. הזן התפשט במהירות ברחבי העולם. זן זה נקרא וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה וכלל מוטציות רבות ביחס לקודמיו.

מניעת התפשטות


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סקירה השוואתית של מדיניות הטיפול במשבר

נשיאת טאיוואן, צאי אינג-ון, עוטה מסכה רפואית

דרכי ניהול המשבר נחלקו לחמישה סוגים עיקריים:

  • סגירת גבולות. בנוסף, אלו שנכנסו חויבו בבידוד במשך תקופה (לרוב שבועיים).
  • אמצעים שנועדו להאט את התפשטות הנגיף על ידי הגבלות תנועה נרחבות וצמצום כולל של מספר המפגשים בין תושבי המדינה או אזורים נרחבים בה. הצורה הקיצונית ביותר של אמצעי זה היא עוצר מלא, שהוטל למשל בעיר ווהאן שבסין, המוקד הראשוני של המגפה. אמצעים מתונים יותר כללו למשל איסור על קיום אירועים מרובי משתתפים ועידוד עבודה מהבית.
  • אמצעים להפחתת ההדבקה בנגיף בשעת מפגש. מדינות שונות חייבו או עודדו בדרכים שונות את אזרחיהן להשתמש במסכות ובחומרי חיטוי, להקפיד על רחיצת ידיים ולעיתים גם על שימוש בכפפות ולהימנע ממגע קרוב ובפרט לחיצת יד. דגש מיוחד ניתן על מיגונם של צוותי רפואה ושל עובדים בבתי אבות.
  • אמצעים לעצירת שרשרות הדבקה באמצעות איתור מוקדם של נשאים ובידודם. לצורך כך נשלחו לבידוד אנשים שהגיעו בטיסה, בפרט ממדינות הידועות כנגועות בנגיף; נעשו חקירות אפידמיולוגיות כדי לזהות מוקדי התפרצות, לאתר אנשים שעלולים להיות נשאים, לשלוח אותם לבידוד ולבדוק אותם. היו שנעזרו ביישומים.[98][99]
  • מרגע פרוץ המגפה, עמלו חברות רפואיות מובילות בעולם על פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19 (אנ'). נכון לספטמבר 2020 לא היה חיסון מאושר או שיעילותו מוכחת, אולם מספר חיסונים היו בשלבים מתקדמים של ניסוי קליני.[100] מדינות כמו סין ורוסיה חיסנו אזרחים לפני סוף הניסוי. ב-1 בדצמבר 2020 בריטניה הפכה לראשונה במערב שמאשרת חיסון לשימוש, אחרי שהושלם הניסוי.[101] כעבור שבוע, החלו לחסן.[102][103] ב-12 בדצמבר ניתן אישור חירום לחיסון ראשון במנהל המזון והתרופות האמריקאי אחרי אישור בוועדת המומחים. באוגוסט 2021 הארגון נתן אישור קבוע לחיסון.

מניעה, מיגון, בידוד וסגר

שדרות שאנז אליזה בפריז ריקות מאדם עקב הסגר שהוטל בצרפת

בתחילה היו מדינות שניסו למנוע טיסה מהמוקד הראשון בסין ובהמשך פסקו רוב הטיסות בין מדינות העולם[104] ונסגרו הגבולות במועדים שונים.[105][106] מדינות רבות הורו לבודד, למשך תקופה מוגדרת, את השבים אליהן ממדינות אחרות. זאת, במטרה למנוע הידבקות על ידי חולים שאינם בעלי תסמיני קורונה.

המדינות בחנו ואימצו שיטות שונות של שגרת חיים עבור במטרה למנוע התפרצות נוספת של הנגיף במדינתם. מדינות מסוימות, בצעו סגר לפי גילאים או מגדר ואחרות (כמו דנמרק, סין וניו זילנד) הטילו סגר מלא ושחררו אותו באיטיות.[107][108] רוב המדינות גם חייבו ריחוק חברתי: צמצום התכנסויות גדולות, צמצום מגע פיזי ושמירה על מרחק.[109] אזרחים רבים נתבקשו שלא לבקר את הוריהם המבוגרים. אחרי הסגר, היו מדינות שעיצבו את המרחב הציבורי כך שהצפיפות תקטן.[110] אחרות הקצו שעה למבוגרים בחוץ ללא איום ההדבקה מהצעירים.[111] דרום קוריאה ומדינות מסוימות נמנעו מסגר ארצי ושמרו על שגרה יחסית בעזרת שמירה על ריחוק חברתי וביצוע צעדים מהירים ונרחבים לקיום בדיקות ולבידוד הנדבקים. מדינות מסוימות חייבו שימוש במסכות ובעולם היה וויכוח על התועלת שבחבישת מסכות, שהוכרע לטובת שימוש בהן.[112][113]

בסוף שנת 2020 פורסמו בכתבי העת Nature[114] ו-Science[115] שני מחקרים שהשוו בין יעילותן של פעולות שונות שבוצעו בקרב כלל המדינות למניעת התפשטות הנגיף. מסקנות המחקרים היו שהפעולות היעילות ביותר, בהתאמה - מניעת התקהלויות (10 איש, להבדיל מהגבלה ל-100 שנמצאה יעילה אך פחות), סגירת מוסדות חינוך (המחקרים לא הבחינו בין גילאים צעירים לבוגרים), סגירת גבולות, הגברת זמינות מסיכות רפואיות והגבלת תנועה.

הפעולות שנמצאו בעלות היעילות הנמוכה ביותר הן, בהתאמה - קבלת סיוע בינלאומי, שיפור יכולת בדיקת המעבדות, הגדלת כמות מבנים המאפשרים בידוד, הגבלת תחבורה ציבורית, ביצוע בדיקות בשדות התעופה ומעקב אחר אזרחים בקנה מידה גדול.

גם סגר לאומי נמצא יעיל למניעת ההיבדקות, אולם נמצא יעיל אך במעט כתוספת לפעולות שנמצאו יעילות ביותר.

יציאה מהסגר

היציאה מהסגר התבצעה באופן שונה ממדינה למדינה, כאשר המדינות הראשונות לבחון טקטיקת יציאה נאלצות להתבצע על הערכות וספקולציות בלבד, והמדינות שהגיעו לשלב זה לאחר מכן מנסות להתבסס על הניסיון שהצטבר, ולבדוק באילו מקרים מדינות שניסו לצאת מהמשבר חוו גל שני של מגפה.

חלק מהמדינות שהחלו להקל על הסגר חוו התפרצויות או גל שני של מגפה שהגיעה מכניסתם של אנשים מחוץ למדינה, מה שהפך את נושא שיקום התיירות למסובך במיוחד, נושא שעורר דאגה במיוחד במדינות שתיירות היא נדבך משמעותי בכלכלתן. המדינה הראשונה שפתחה את שעריה לתיירים, הייתה סלובניה. מדינות אחרות ניסו לבחון "מדיניות בועה", לפיה תתאפשר תיירות בין מספר מצומצם של מדינות שכולן נקיות מקורונה במידה מספקת.[116]

גורמים שונים, ביניהם ה-OECD וקואליציית שרים באיחוד האירופי, קראו לנצל את ההזדמנות לשיקום שייתן דגש על כלכלה ידידותית יותר לסביבה.[117]

האיחוד האירופי פרסם "רשימה בטוחה" של מדינות שתושביהן יוכלו להיכנס לתוך שטחו למטרות תיירות ועסקים. כל מדינה באיחוד יכלה להטיל מגבלות על מבקרים שיגיעו אליה מהמדינות ברשימה וכמעט בוודאות לא תאפשר כניסה של נוסעים אליה ממדינות אחרות. הוגדרו מדינות ששולטות במצב הקורונה בשטחן על בסיס מספר המקרים למאה אלף בני אדם בשבועיים האחרונים. בנוסף למגמה יציבה או לירידה במספר מקרי ההידבקות, מדינות שרצו שתושביהן ייכנסו לשטח האיחוד יהיו חייבות שיהיה להן מערך יעיל של בדיקות, איתור מגעים, מניעה וטיפול כדי להתמודד עם המגפה. הן גם צריכות לשכנע את הגוש האירופי שיש להן מאגר מידע זמין ומהימן. זו בנוסף לקיום אישור כניסה הדדי.[118]

סגרים נוספים


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מדינות שונות הטילו סגרים נוספים בהתאם לעלייה בתחלואה. במקרים רבים העדיפו המדינות לבצע סגרים חלקיים, למשל, על אזורים או שעות מסוימות, או במהלך ימי חג בהם היה חשש להתקהלויות. מדינות מסוימות הטילו סגרים במטרה להגעה לאפס הדבקה בקהילה, כשהנדבקים היחידים שוהים בבידוד. אחרות הסתפקו בהגעה למספר נדבקים נמוך.

ארגון הבריאות העולמי

באמצע ינואר הזהיר ארגון הבריאות העולמי שהנגיף צפוי להדביק רבים בעולם.[119] בסוף פברואר כתב ד"ר טדרוס אדהנום גברייזוס, מנכ"ל הארגון: "אם אתם בני שישים פלוס, או שיש לכם מחלה כרונית לבבית, נשימתית, או סוכרת, אתם נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בווירוס COVID19. נסו להימנע ממקומות ואזורים בו אתם עלולים לבוא במגע עם אנשים שנושאים את הווירוס".[120]

ב־30 בינואר 2020, לאחר שהוכח שהנגיף מועבר מאדם לאדם ובעקבות העלייה במספר המקרים במדינות אחרות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בעקבות התפרצות המחלה. גבריזוס הבהיר כי הגדרת המצב כמצב חירום במקרה זה, אינו "הצבעת אי אמון בסין", אלא בשל הסיכון להתפשטות עולמית, ובמיוחד למדינות רבות עם מערכות בריאות חלשות יותר, אשר אינן מוכנות להתמודד עם הנגיף."[121][122]

החל מינואר 2020 גברייזוס קרא למדינות החברות בארגון ולתורמים פרטיים לתרום 675 מיליון דולר כדי לסייע לארגון להתמודד עם הנגיף וכדי לסייע למדיניות עניות לעצור את התפרצות הנגיף בתחומן. בשלב ראשון ההפצרות לא הועילו הרבה, והארגון קיבל תרומות בסך 54 מיליון דולר, (כולל 37 מיליון שהתקבלו בתחילת מרץ מממשלת ארצות הברית). ב-3 במרץ הודיע הבנק העולמי על שחרור מהיר של 12 מיליארד דולר לעצירת הנגיף במדינות עניות, וקרן המטבע הבינלאומית הודיעה על הקצאת קרנות בסך 50 מיליארד דולר לתמיכה במדינות מתפתחות ועניות, במאמץ למנוע פגיעה בכלכלה העולמית.[123]

ב-11 במרץ הכיר ארגון הבריאות העולמי בהתפשטות הנגיף כמגפה עולמית.[124]

הנשיא דונלד טראמפ הודיע ב-14 באפריל כי ארצות הברית מפסיקה את תמיכתה בארגון הבריאות העולמי. הוא האשים את הארגון שכשל בטיפול במגפה. טראמפ טען שהארגון הפיץ מידע שפרסמה סין לגבי הנגיף מבלי לבדוק אותו, דבר כנראה, שהוביל להתפשטות רחבה של הנגיף שהייתה יכולה להימנע.[125] מנכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הגיב להצהרתו של טראמפ ואמר כי זה לא הזמן לעצור את המימון לארגון הבריאות העולמי או לנהל חקירה על התפשטות הנגיף בעולם. ראשי מדינות נוספים הצטרפו לקריאתו של גוטרש.[126] ב-7 ביולי, ארצות הברית הכריזה על פרישה מהארגון.[127] הפרישה הייתה אמורה להיכנס לתוקף לאחר שנה אך בוטלה בינואר 2021.[128]

באוקטובר, כאשר מדינות רבות בעולם היו בשלב בו התמודדו עם הקשיים בהקלות ממצב של סגר נוקשה לצד עליה חוזרת בתחלואה, וניסיון להגיע לשגרה לצד המגפה, הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני מצב שהגדיר בתור "עייפות פנדמית", היא שחיקת יכולתו של הציבור להישמע להוראות ומגבלות לאורך זמן. ארגון הבריאות המליץ לממשלות העולם לפעול בשיתוף פעולה הדוק יותר עם הציבור, על ידי הפגנת אמפתיה כלפיי רגשות הציבור, התנהלות שקופה, בניית אסטרטגיות בשיתוף פעולה עם ראשי קהילות וניסיון להגדיר תנאים קבועים ויציבים לשינוי המגבלות, שיאפשרו מידה של ודאות בקרב הציבור.[129]

הארגון פיקח על הקמת COVAX, יוזמה עולמית שמטרתה לספק כשני מיליארד מנות חיסון ל-92 מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עד סוף 2021. העלות המרבית היא 3 דולר למנה. היעד בטווח רחוק יותר היה אספקת חיסונים ל-20% מהאוכלוסייה במדינות עניות.

חקירת מקורות נגיף הקורונה

באפריל 2020, שרת החוץ האוסטרלית מאריס פיין וראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון קראו לחקירה בינלאומית עצמאית בנוגע למקורות מגפה.[130][131] מספר ימים לאחר מכן, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לחצה על סין לשקיפות בנוגע מקור נגיף הקורונה, בעקבות חששות דומים שהעלה גם נשיא צרפת עמנואל מקרון.[132] בריטניה גם הביעה תמיכה בחקירה. במאי 2020, האספה הכללית של ארגון הבריאות העולמי, יצאה בקראה לחקירה "מקיפה, עצמאית ונטולת פניות" בנושא מגפת הקורונה. שיא של 137 מדינות, כולל סין, היו שותפות ניסוח ההצעה, והעניקו אישור בינלאומי מוחץ לחקירה.[133] בנובמבר 2020, פרסמם ה- WHO תוכנית לחקירת מקורות הווירוס. השלב הראשון בחן את הפצת הווירוס בוואהאן, ושלב שני כולל מחקרים ארוכי טווח המבוססים על ממצאי השלב הראשון.[134]

בינואר 2021, יצאה ועדת מומחים מטעם הארגון לסין. על אף שתמכה בהצעה לחקירה, הערימה ממשלת סין קשיים על צוות החקירה. היא לא אישרה ויזות לכל המדענים, דרשה שצוות חוקרים מטעמה ילווה את המחקר ולא איפשרה לשני מדענים להיכנס לסין בטענה שבדיקותיהם יצאו חיוביות לקורונה.[135] בפברואר 2021, לאחר שסיימו חלק מחקירתם, דיווחה ועדת המומחים כי המקור האפשרי של נגיף הקורונה היה עטלפים[136] וכי מאוד לא סביר שמקורו של הווירוס היה מעבדה.[137][138]

מזרח אסיה ומרכזה

ממוצע שבועי של מקרי הידבקות מאומתים למיליון איש לפי מדינה בתחילת המגפה[139]

מזרח אסיה

עקב קרבתן לסין, מדינות האזור היו הראשונות שהתמודדו עם הנגיף. רבות מהן התמודדו עם נגיף הסארס ב-2003.

ב-4 בפברואר 2020 הוטל הסגר של 14 ימים על ספינת התענוגות דיימונד פרינסס שעגנה במים הטריטוריאליים של יפן, לאחר שנמצאו באונייה 10 מקרי הידבקות בנגיף. לאחר הטלת ההסגר מספר הנדבקים עלה בהדרגה והגיע עד 19 בפברואר ל-621. החולים הוצאו מהאונייה לטיפול בעוד יתר הנוסעים אולצו להישאר. ההסגר הוסר לאחר שבועיים. הסגר הוטל על אוניית תענוגות נוספת בהונג קונג לאחר שגם בה נמצאו מקרי הידבקות בנגיף.[34]

מדינות רבות סגרו את הגבולות לחלוטין וחייבו את הבאים בבידוד. כך היה באינדונזיה ובווייטנאם. היה גם איסור על הגעה ממדינות מסוימות. ביפן, נאסרה הגעה ממדינות מסוימות. בשדה התעופה בוצעו בדיקות לנכנסים.[140] במדינות השונות, הוכרז מצב חירום במחוזות ואף בכל המדינה. כך היה גם ביפן.

טאייואן שילבה יחד עם הפיקוח ההדוק על הגבולות גם מעקב משוכלל אחר כל מאומת; הטלת בידוד של 14 יום על כל מי שהיה בקשר קרוב עם חולה; ומדיניות הסברה ואכיפה שתבטיח את ציות האוכלוסייה. כך תושבי המדינה ניהלו חיי שגרה נטולי קורונה במשך תקופה ארוכה ביחס לעולם.[141]

תור לקראת פתיחת בית מרקחת בעיר סיונג (קוריאה הדרומית) לצורך רכישת מסכות

בקוריאה הדרומית, כמו גם בסינגפור והונג קונג, היו קמפיינים גדולים של הסברה ומידע לציבור על אמצעי מניעה כמו שטיפת ידיים, התרחקות מקהל והימנעות מנגיעה בפנים. בדומה למדינות רבות, מיליונים עבדו מהבתים ברחבי אסיה, כאשר גם רשויות ממשלתיות וגם חברות פרטיות ישמו הסדרי עבודה גמישים, או מרחוק, כדי לצמצם סיכוני הידבקות.[142] היו מדינות שעשו מדידות חום בכל בניין, משרד, קניון ובית חולים. התושבים עטו מסכות. ב-20 במרץ דווח על גל התפשטות נוסף בקוריאה הדרומית. בעזרת ריחוק חברתי, בדיקות המוניות ומהירות בידוד ואיתור חולים, המדינה דיכאה את ההתפרצות בלי להשתמש בסגר מלא. כך גם בסינגפור. כשהיה צורך, בוצע סגר מקומי כמו שבוצע בווייטנאם.

לאחר מה שהסתמן בתחילה כטיפול מוצלח במשבר מצד יפן, בסוף מרץ הסתמנה התפרצות מחודשת. בסינגפור פרץ גל שני שאילץ אותה לבצע סגר. היו עוד מדינות שבצעו סגר מלא. כך הוחלט בהודו. ביפן, הסגר היה וולנטרי לרוב ולפי החלטת המחוז. בפיליפינים, השלטון המרכזי והנשיא החליטו על ביצוע סגר ביישובים ובמחוזות השונים.

תושבי היבשת התמודדו עם גלי הדבקה נוספים והוטלו צעדי מנע. לאחר פברואר 2020, סין התמודדה עם מספר התפרצויות קטנות יותר. היא הנהיג מדיניות קשוחה שכללה בדיקות המוניות, הגבלה קשיחה של כניסה לגבולות והטלת סגרים תוך שאיפה להגיע לאפס נדבקים בקהילה, נדבקים שאינם בבידוד. בהמשך, אוכלוסייתה התחסנה. מדינות אחרות אימצו שאיפה דומה והן נסוגו מנה בהדרגה בשנת 2021. במקביל הן התמודדו עם התחסנות איטית כי אספקת החיסונים למדינות אלו הייתה נמוכה.[143]

מדינות אחרות, כמו טייואן וקוריאה הדרומית, עיכבו את חיסון האוכלוסייה[59] מסיבות שונות והתחילו לחסן בפברואר 2021, מאוחר יחסית למדינות המערב. רובן הרגישו שהן שולטות במגפה. שתיהן התמודדו עם התפרצויות באותה השנה. הוטלו צעדי ריחוק חברתי.

מרכז אסיה

ערכים מורחבים – מגפת הקורונה ברוסיה

ברוסיה, הוקם בפברואר 2020 את "המטה המבצעי למניעת ייבוא והתפשטות זיהום נגיף קורונה החדש בשטחי הפדרציה הרוסית" שנועד למקד את המאבק בנגיף במדינה. במסגרת הצעדים למאבק בהתפשטות הנגיף נסגרו הגבולות עם סין ובכל נמלי התעופה במדינה הוצבו אנשי השירות הפדרלי לפיקוח בתחום הגנת זכויות הצרכן שפעלו לבדוק כל מי שנוחת במדינה ולוודא שאינו נשא של הנגיף. הוטלה הוראת כניסה לבידוד לכל המבקרים מחוץ למדינה בייחוד במדינות הנגועות. ב-12 במרץ נודע כי מספר הנדבקים ברוסיה הגיע ל-34 איש, במוסקבה הוטלה בשל כך מגבלה על התקהלות של יותר מ-5,000 איש ובהמשך סגר. נכון ל-13 באפריל, ברוב רוסיה התושבים היו בסגר. ב-12 במאי נודע כי הממשלה התירה הקלות והחלה ביישום אסטרטגיית יציאה. הממשלה בוקרה בטענה שהיה אי דיוק בנתונים והנשיא ולדימיר פוטין הואשם שאיחר להגיב ונמנע מהחלטות קשות.

באוזבקיסטן, במרץ, בוטלו טיסות ממוקדי הדבקה ובהמשך הוחלט לסגור את גבולותיה. הוטל סגר בערים ובמחוזות. גם בקירגיסטן נסגרו הגבולות.[144] במקביל, הרשויות בטורקמניסטן אסרו על תושבי המדינה לצאת מהבתים עם מסיכות ואף אסרה על השימוש במילה "קורונה".[145] הכללים שונו ביולי.[146]

בסוף 2020 ובמהלך 2021, תושבי היבשת החלו להתחסן נגד קורונה.

הקווקז

גאורגיה ארמניה ואזרבייג'ן, סיכמו על סגירת הגבולות המשותפים. לא הוטלו מגבלות על העברת מטענים וסחורות. נסגרו הגבולות גם עם מדינות אחרות ואף אוטונומיות (כמו דרום אוסטיה). הוכרזו מגבלות. בגאורגיה הוחלט על עוצר כללי בסוף מרץ ובהמשך הוטל סגר על 4 ערים מרכזיות. בארמניה ובאזרבייג'ן הוטל סגר כללי. אחרי תקופה, החלו הקלות. בעת הצורך, נוספו מגבלות.

אירופה

ערך מורחב – מגפת הקורונה באירופה
תמותה מצטברת למיליון תושבים על פי דיווחי מדינות באירופה, לאורך זמן. ציר אנכי לוגריתמי. מקור המידע: ECDC[147][148]

איטליה

ערך מורחב – מגפת הקורונה באיטליה

איטליה הפכה למוקד המגפה הראשון מחוץ לאסיה. המקרים הראשונים של המחלה באיטליה אושרו ב-31 בינואר 2020, כאשר 2 תיירים סינים אובחנו. כאשר מקרי ההידבקות החלו לעלות בחדות, ממשלת איטליה השעתה את כל הטיסות מסין וממנה. מאוחר יותר התגלה מקבץ לא מקושר של נדבקים שאושרו בלומברדיה ב-21 בפברואר. למחרת, הממשלה החליטה על סגר ב-11 ערים שונות בצפון איטליה אשר זוהו כמרכזי התפשטות הנגיף, זאת בנוסף להשבתת מקומות העבודה ואירועי הספורט באזורים אלו.

אחות בסיום משמרת בבית-חולים בפזארו שבאיטליה, מרץ 2020.

ב-4 במרץ הממשלה הורתה על סגירתם המלאה של כל בתי הספר והאוניברסיטאות במדינה. ב-6 במרץ המכללה האיטלקית להרדמה, שיכוח כאבים, החייאה וטיפול נמרץ (SIAARTI) פרסמה המלצות על אתיקה רפואית בנוגע לקביעת סדר העדיפויות של טיפול בחולים בהתאם למצבם.

ב-9 במרץ הודיעה הממשלה כי כל אירועי הספורט יבוטלו. בשעות הערב הודיע ראש ממשלת איטליה גוזפה קונטה כי כל האמצעים שהוחלו על מוקדי ההתפרצות העיקריים הורחבו לכל המדינה ובכך 60 מיליון איש נכנסו להסגר. ב-11 במרץ הורה קונטה על הפסקת כמעט כל הפעילות המסחרית למעט שירותים חיוניים כמו סופרמרקטים ובתי מרקחת. ב-20 במרץ נאסרו ספורט וריצה בחוץ. למחרת נעצרו את כל הייצור, התעשייה והעסקים הלא חיוניים באיטליה.

ה-26 במרץ היה יום שיא במספר הקורבנות. הסגר כמה פעמים הוארך עד ל-3 במאי. ב-26 באפריל הודיעה הממשלה על תוכנית התחלה ליציאה מהסגר שהחלה ב-4 במאי. בהמשך המגפה, הוחמרו או הוקלו ההנחיות אשר היו אזוריות ברובן.

מערב אירופה וצפונה

ערכים מורחבים – מגפת הקורונה בספרד, מגפת הקורונה בגרמניה, מגפת הקורונה בממלכה המאוחדת, מגפת הקורונה בשוודיה

ניס הפכה לעיר הראשונה באירופה עליה הוטל סגר. בוטלו אירועים. בהמשך, מדינות רבות הטילו סגר אחרי תקופה של עליה בהגבלות. למשל, ספרד, שהפכה למוקד תחלואה גדול כמו צרפת ואיטליה, הטילה סגר אחרי תקופה של עליה במגבלות. גרמניה עודדה שימוש המוני של בדיקות מהירות בנוסף לסגר מאוחר יחסית. מדינות כמו פורטוגל חייבו את הבאים למדינה בבידוד למשך 14 יום.

בניגוד לרוב המדינות, בחרה בריטניה במדיניות של בידוד של אוכלוסיית הסיכון בלבד לצד המשך חיי שגרה תוך עידוד חסינות עדר. בתוך פרק זמן שינתה את מדיניותה והכריזה על סגר. חריגה נוספת הייתה שוודיה שלא ביצעה סגר יזמה צעדים אחרים כמו ריחוק וולנטרי והגבלת התקהלויות ל-50. הדבר התבטא באפריל בהאצה של מספר מקרי ההידבקות ובתמותה גבוהה באופן יחסי לשכנותיה: דנמרק, נורווגיה ופינלנד.[149] איסלנד ביצעה בדיקות המוניות והחלה לבדוק חודש לפני הופעת החולה הראשון. הדבר התבטא בתמותה ובתחלואה נמוכה.

בחודש מרץ 2020 היבשת שהוגדרה כמוקד התפשטות הקורונה הייתה אירופה. אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את הקורונה בשטחיהן, והמדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.[150] נדרש שימוש במסכות וגם בריחוק חברתי במדינות. הראשונות היו דנמרק ואוסטריה.

מדינות שהתמודדו עם עליה מחודשת בתחלואה הטילו הנחיות מקומיות או ארציות. נוסף שימוש בעוצר לילה.[151][152][153] חלקן נאלצו לשוב לסגר שהיה לעיתים מקל יותר מקודמו.[154][155][156][157] בסלובקיה הוחלט לנסות לבדוק את כל תושבי המדינה בעזרת בדיקות מהירות.[158] באוסטריה למשל הותנתה כניסה בבדיקה שלילית. לאחר התחסנות אירופאים רבים והסרת הנחיות, ברוב מדינות אירופה (למעט מדינות כמו דנמרק ובריטניה שם הוסרו ההנחיות בשטחן), נשארו הגבלות כלשהן על החיים הציבוריים - כמו עטיית מסכות בחללים סגורים, או הגבלת התקהלויות ענק.[159] בעת עליה, נוספו הגבלות במקביל למאמצי התחסנות[160][161] (כולל מנת דחף[162][163]). בשלב הזה, לא הוטל סגר בשטחן, פרט להולנד ואוסטריה.[164][165][166]

מזרח אירופה

ערכים מורחבים – מגפת הקורונה ביוון, מגפת הקורונה בפולין, מגפת הקורונה בסרביה
חולה קורונה במהלך מגפת הקורונה באוקראינה. הוא עטה מסכת צלילה בשל מחסור בציוד להנשמה מלאכותית מכנית. מאי 2020

בחודש מרץ, מוקד התפשטות הקורונה היה אירופה אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את גל הקורונה הראשון בשטחיהן, ובהמשך המדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.[150] במזרח האיחוד האירופי הצליחו להימנע ממניין מתים גבוה באמצעות הגבלות מחמירות בשלב מוקדם של המגפה.[167] במדינות רבות, נעשו הצעדים הבאים או חלקם: הסגר (כמו ביוון ובאלבניה), סגירת מוסדות, מניעת אירועים, סגירת גבולות (למשל בהונגריה, במקדוניה הצפונית ובבולגריה), סגירת עסקים (כמו בסלובקיה ובפולין) חיוב בשימוש במסכה (כמו בליטא), עוצר (למשל, היה בסרביה בהמשך סופי שבוע יחד עם סגר), חיטוי (כמו בוסניה והרצגובינה) הגבלת אירועים (כמו בקייב שבאוקראינה[168]) וכו'. היו מדינות שהתמודדו עם עליה מחודשת בתחלואה והטילו הנחיות חדשות. בחלקן, הגל השני נחשב קשה מהראשון. חלק מהמדינות נקטו בווריאציות שונות של סגר נוסף.[169][170] נתוני התחסנות נמוכים פגעו בתושבי האזור.[171][172]

החריגה הייתה בלארוס שלא יזמה הגבלות פרט לבידוד של 14 יום לאנשים הנכנסים למדינה שנפגעו מהמגפה, למעט חריגים. היו אזרחים שניסו להקפיד על ריחוק פיזי בתחב"צ וברחוב. נטען שהוסתר מידע מהציבור במדינה.

המזרח התיכון

ערכים מורחבים – מגפת הקורונה באיראן, מגפת הקורונה באיחוד האמירויות הערביות, מגפת הקורונה בערב הסעודית
תחלואה מדווחת ביחס לתמותה מדווחת (20 באוגוסט 2021)

איראן הפכה למוקד התפרצות משמעותי עם כ-17 אלף מבודדים וכ-5 אלף מתים. כך גם טורקיה עם 3,894 מתים ו-141,475 נדבקים נכון למאי. במדינה, הייתה עליה מחולה יחיד (ב-11 במרץ) ליותר מ-34 אלף תוך חודש.[173]

היו מדינות שנעזרו בסגרים. בלבנון החלה התפרצות בעקבות נשאית שהגיעה מאיראן. הונהג עוצר. ב-20 במרץ, ירדן הטילה סגר ועוצר.[174] בשטחי הרשות הפלסטינית הוטל סגר על בית לחם בעקבות ביקור של קבוצת צליינים נשאי קורונה מיוון. מדינות כמו מצרים ובחריין סגרו עסקים רבים ומקומות כמו מסגדים, הגבילו התכנסויות וסגרו את הגבול ממדינות אחרות. יש מדינות, כמו מצרים וסוריה, שהטילו עוצר בחלק מהזמן.[175] כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי איחוד האמירויות הערביות, בחריין וקטר נחשבות גבוהות ביחס לעולם. כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי איראן ועיראק נחשבו נמוכות למדי ביחס לעולם[176][177] ההשוואה אינה מתחשבת בשלב הטיפול במגפה.

נכון לאמצע אפריל, המידע שנצבר בסוכנויות מודיעין שונות מצביע שברוב מדינות המזרח התיכון, מצפון אפריקה ועד אפגניסטן לא היו עד אז התפרצויות קשות של המגפה, חוץ מאיראן וטורקיה.[178]

בנוסף לצעדים שבוצעו על ידי הממשלות ולהתנהלות האזרחים, גורם המשפיע על נתוני התחלואה הוא כמות בדיקות הקורונה ומצב שירותי הבריאות[175]. גורם אחר הוא אמינות הנתונים שסופקו על ידי המשטר. לדוגמה, בעיראק ובאיראן המשטר הואשם בהסתרת נתוני האמת.[179] גורמים נוספים ניתן לראות במצרים. חלק מהנדבקים העדיפו לא להגיע לבתי החולים, שכן הם לא סמכו על שירותי הרפואה. יש גם כאלה שפחדו שידווח שהם חולים בקורונה, מחשש שמא יתייגו אותם כמצורעים, וכן שלא יערכו להם הלוויה.[180][181]

כמו כן, רוב מדינות האזור שבהן התנהלה לחימה, ובעיקר מחנות הפליטים, אינן נמנות עם מוקדי המשיכה העולמיים לתיירים. גם אנשי עסקים ומהגרי עבודה לא נהרו למקומות אלה. לכן מספר הנדבקים בהם מצומצם ביחס לגודל האוכלוסייה. לעומת זאת, טורקיה ואיראן נחשבות מתוירות יחסית. את המספר המועט יחסית של החולים במצב קשה ובינוני ושל מתים מהנגיף ניתן להסביר בגיל הצעיר באופן יחסי של אזרחי מדינות האזור. רוב אזרחי המזרח התיכון הם בני פחות מ-60, כלומר בקבוצות הגילאים שבהן נדבקים בקלות בנגיף, אך במקרים רבים מחלימים ממנו בלי תסמינים כלל. הסבר נוסף הוא הסתרה של חלק מהמדינות מחשש ליציבותן.[178]

נכון לתחילת מאי 2020, נראה כי מגפת הקורונה הופיעה באיחור בחלק מהמדינות הערביות. בקרב מדינות ערב, רק בקטר נמנו יותר נדבקי קורונה מאשר בישראל, ורק במצרים נספרו יותר מתים. ובכל זאת, ישראל נמצאת כעת הרבה לפני מדינות ערב בקצב הסרת הסגר ופתיחת המשק. בעוד קצב ההדבקה במדינות כמו ישראל פחת בהתמדה, במדינות ערביות מסוימות נרשמה בתחילת מאי עלייה תלולה: בסעודיה, באיחוד האמירויות ובקטר הקצב הוא יותר מאלף חולים חדשים מדי יום; במדינות אחרות אובחנו בכל 24 שעות כמה מאות חולים חדשים; ויש מדינות בהן אין לממשלות מידע של ממש על התפשטות המחלה.[182] מדינות כמו לבנון, ירדן ואיראן התמודדו עם גל שני של המגפה אחרי ירידה בתחלואה.[54]

בתימן, דווח בתחילת 2020 על תמותה ותחלואה נמוכה. מצד שני, התקיימה מלחמת אזרחים במדינה וכן היה קושי לבדוק את אלו שנחשדו בהדבקות. באמצע מאי 2020, בעיר עדן, נרשם גל של מתים שסבלו מתסמינים של הנגיף.[183]

אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא

ישראל

ערך מורחב – מגפת הקורונה בישראל

בפברואר 2020 התגלו לראשונה חולים בישראל. משרד הבריאות קבע הנחיות למניעת הדבקה בנגיף ולהאטת התפשטותו, החל מבידוד ביתי לשבים ממדינות שבהן התפשט הנגיף ולכל מי ששהו די זמן בקרבת נדבקים.

אפריקה

ערך מורחב – מגפת הקורונה באפריקה
צעדי מנע במדינות אפריקה
חיטוי
חיטוי בחוף השנהב
ריחוק חברתי בחנות, תוניסיה
ריחוק חברתי תוניסיה
אוהל לביצוע בדיקות קורונה
אוהל לביצוע בדיקות קורונה בדרום אפריקה
התחסנות נגד מחלת קורונה בגאנה
התחסנות בגאנה
חוקר במעבדה במאורציוס
מעבדה

המדיניות להתמודדות עם הנגיף שונה ממדינה למדינה באפריקה. ברבות מהמדינות המתפתחות, הייתה סגירה של רוב הפעילות הציבורית והעסקית, ריחוק חברתי, סגר ושמירה על היגיינה. הייתה התלבטות בין אימוץ המדיניות במדינות המפותחות לבין שינוי המדיניות עקב מאפייני חלק מהמדינות האפריקאיות כמו עוני רב יחסית, האוכלוסייה שלמחציתה אין גישה לשירותי בריאות, רמת שירותי הבריאות[80], אוכלוסייה צעירה (6% מתושבי היבשת היו מעל לגיל 65) וכו'.[184] חלק מהמדינות נאבקו במקביל במחלות אחרות כמו מלריה ואיידס שקטלו מאות אלפי אנשים בכל שנה.[185]

ב-14 במרץ 2020, שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן. 14 מתוך 54 המדינות ביבשת דיווחו על חולים בקורונה.[185] באמצע מרץ, כל בתי הספר באתיופיה נסגרו, ונאסר על התקהלות ציבורית ועל פעילות ספורטיבית. בגאנה הוכרז על הגבלות דומות ועל איסור נסיעה למדינות שבהן היו יותר מ-200 מקרי הידבקות בנגיף. בתוניסיה נסגרו כל מעברי הגבול והושהו התפילות במסגדים. במרוקו ובג'יבוטי, הושעו כל הטיסות הבינלאומית. בדרום אפריקה, נאסרה כניסתם אזרחים מהמדינות הנגועות ביותר ועל התקהלויות של יותר ממאה בני אדם, בעוד שבקניה הוטלו מגבלות נסיעה.[186]

COVID-19 Response in Niger from International Organization for Migration.

נכון לסוף מרץ, חלק מהמדינות, כגון ניגריה, דרום אפריקה וקמרון, נקטו בצעדים אגרסיביים למדי שכללו סגירה של רוב הפעילות הציבורית והפעלת הצבא לאכיפת המדיניות. במדינות אחרות כגון אוגנדה, עוד לפני שהתגלה החולה הראשון ננקטו צעדי מניעה כמו איסור על עריכת חתונות. לעומת זאת, בגבון טרם אימצו כל מדיניות להתמודדות עם המגפה.[184]

בתחילת אפריל עלו טענות על אכזריות משטרתית בכמה מדינות באפריקה, עקב אכיפת העוצר ומגבלות נוספות בתגובה להתפשטות נגיף הקורונה. עם זאת, אוכלוסיות שלא יכלו להרשות לעצמן להישאר בבית לאורך זמן, היוו בעיה עבור הממשלות במדינות שבהן הנגיף היה יכול להציף את מערכות הבריאות השבריריות גם כך. בליל העוצר הראשון בסנגל, פרצה אלימות, בדרום אפריקה תועדה אלימות משטרתית[187] ובניירובי שבקניה פיזרו באלימות התקהלויות אזרחים.[188]

קושי מרכזי הוא בכמות הבדיקות הנמוכה. בסוף באפריל, חודשיים שחלפו מאז הגעת וירוס הקורונה לאפריקה, נערכו ביבשת פחות מ-500 אלף בדיקות בקרב אוכלוסייה של יותר ממיליארד בני אדם. כלומר, רק 325 איש נבדקו לכל מיליון אנשים, זה נתון הנמוך בהרבה מאיטליה, אחת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהנגיף.[189][190] קושי נוסף הוא בדיווח. לדוגמה, דווח שמאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות הכחישו שמדובר בקורונה. לפי השלטונות המקומיים בצפון המדינה, הגורם לכך הוא מחלות כמו לחץ דם גבוה[191] ומלריה.[192]

מדינות שונות יזמו צעדים כמו סגר או עוצר. בניירובי הוחלט להטיל הסגר יומי בין שעות אחר הצהריים ועד הזריחה, והקמת מרכזי בידוד ציבוריים – בתשלום. בקונגו וניגריה בוצע סגר.[193]

החל מחודש מאי, בחלק מהמדינות התחילה התפרצות משמעותית. למשל מספר החולים במצרים עבר ביולי את של סין עם יותר מ-85 אלף נשאים, ודרום אפריקה הפכה למוקד החמור החמישי בעולם (אחרי ארצות הברית, ברזיל, הודו ורוסיה) עם יותר מ-350 אלף נשאים.[194] בתחילת יוני 2021, אפריקה עמדה בפני גל שלישי של המגפה עם עלייה במספר הנדבקים המדווחים ב-14 מדינות.[195] עד 4 ביולי היבשת רשמה עלייה של 12% מהשיא של ינואר 2021. יותר מ-16 מדינות, כולל מלאווי וסנגל, רשמו עלייה בהדבקה.[196] תוניסיה אף חוותה את הגל הרביעי שלה. מדינות רבות התעכבו בחיסון האוכלוסייה ובמקום זאת, הן המשיכו להתמודד עם הנגיף באמצעות סגרים או הטלת עוצר על אזרחיהן.[194] כך עלייה במספר המקרים בזמביה אילצה את הממשלה להגביל מפגשים חברתיים ולסגור בתי ספר. רואנדה הגבילה את התנועה בבירתה, וקניה הנהיגה סגר חלקי והארכת שעות העוצר.[197]

אמריקה

ערכים מורחבים – מגפת הקורונה באמריקה הצפונית, מגפת הקורונה בברזיל, מגפת הקורונה בפרו
כומר בבסיס חיל האוויר בנברסקה עורך מיסה וירטואלית באמצעות הטלפון הנייד. 19 במרץ 2020

ארצות הברית הפכה למדינה בעלת כמות החולים הגבוהה ביותר. היא יזמה צעדים לפי המדינות, ברובן בוצע סגר. באפריל 2020, יותר מ-90% מהאמריקנים התבקשו להישאר בבתים.[198] בסוף החודש הנשיא פרסם המלצה לגבי אסטרטגיית היציאה ולחץ על המושלים לשחרר את ההגבלות. המדינה המשיכה להתמודד עם התפשטות הנגיף עם צעדי ריחוק חברתי.

באמריקה הלטינית, מקרה ההידבקות הראשון נגלה בברזיל, בסוף פברואר. היה חשש שהעוני ומצב מערכת הבריאות בחלק מהמדינות יקשו בטיפול במגפה. ב-17 במרץ, דווח על מספר נמוך של חולים. הערכות היו כי מדוברים במספרים גבוהים בהרבה שטרם נוטרו עקב מערכות בריאות כושלות בחלק מהמדינות.[199]

חולה קורונה מטופל בבית החולים האוניברסיטאי הקתולי בצ'ילה. 27 במאי 2020

בתחילת מרץ, מדינות כמו מקסיקו, גואטמאלה ופנמה הכריזו על מצב חירום או אזהרות ברמה גבוהה לקראת התפשטות רחבה יותר.[142] עד סוף מרץ, הנגיף התפשט ופגע במיוחד בברזיל, אקוודור וצ'ילה. רוב מנהיגי אמריקה הלטינית (במדינות כמו פרו, אל סלוואדור, ארגנטינה, ונצואלה וצ'ילה) הגיבו בחומרה להתפשטות הנגיף מיד עם גילוי מקרי ההידבקות הראשונים. הם סגרו את הגבולות, ביטלו טיסות ושלחו חיילים לסייר ברחובות כדי לאכוף את הוראות הבידוד. בבתי החולים נערכו הצוותים לקבלת המוני חולים, ובתי חולים נוספים הוקמו במהלכי בזק. היו מדינות או אזורים שהטילו סגר. למשל, בקולומביה הונהג סגר ארוך. היו הגבירו את הפיקוח על הגבול היבשתי שלהן. כך היה באורוגוואי ובקולומביה. במקביל, נשיאי ברזיל ומקסיקו התעקשו להתייחס למגפה בביטול.[200] נשיא ברזיל אף עודד הפרה של ההנחיות שנקבעו על ידי המושלים והרשויות. ב-30 במרץ הכריזה ממשלת מקסיקו על מצב חירום בריאותי והוכנסו אמצעים מחמירים שמטרתם לרסן את התפשטות הנגיף.

במאי 2020, המדינה שנפגעה קשה מכולם היא ברזיל אך גם בפרו, מקסיקו וצ'ילה היו מודאגים ממספר הולך וגובר של נדבקים. באקוודור קרסה מערכת הבריאות בשל עומס חולים. ההתפשטות הנרחבת באמריקה הלטינית, הביאה את ארגון הבריאות העולמי להכריז על אמריקה כמוקד התפרצות המגפה העיקרי.[201][150] בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. ב-23 במאי, ברזיל הייתה שנייה בעולם בנדבקים. במדינות רבות דווח על הצפת יחידות הטיפול הנמרץ בחולים. באקוודור הוטל עוצר בין השעות 2 בצהריים עד 5 בבוקר במרץ, לצד הגבלות נוספות. במדינה, תושבים רבים לא נשמעו להנחיות, ולא היה מי שיאכוף אותן. מאות בני אדם נראו מפירים את העוצר, ומוכרים סחורות ברחובות כדי להמשיך להתקיים. בפרו, רוב החולים היו עובדים העוסקים בעבודות פשוטות כמו מוכרים בשווקים. בחלק מהמדינות היה מחסור בערכות בדיקה.[202] בחלק מהמדינות היה קושי לגישה לבדיקות קורונה.[45]

בסוף מאי 2020, היו גם מדינות שדיווחו על נתוני תמותה ותחלואה נמוכים. כך היה בג'מייקה וגם בארגנטינה, בסורינאם, באורוגוואי וכו'.[203] בהמשך מצב זה השתנה בחלק מהמדינות.[45] בסוף 2020 ובמהלך 2021, תושבי היבשת החלו להתחסן נגד קורונה. התהחסנות הואצה במהלך שנה זו.[204][205]

אוקיאניה

מסעדות סגורות (פרט לשניים, ובהן נעשה רק איסוף עצמי) במערב אוסטרליה.

רוב המדינות באזור היו מדינות אי. התחלואה המדווחת הייתה נמוכה. בניו זילנד הייתה תוכנית להתמודדות עם המגפה. היא כללה מספר רמות. הצעדים היו ארציים. באוסטרליה[206] הצעדים בוצעו בהתאם למדינות ולטריטוריות. בוצע סגר. באזור היו מספר איים מרוחקים וכמה טריטוריות שהיו בלי חולים מדווחים בסוף אפריל 2020. כולן השתמשו בסגרים, עוצרים והנחיות מחמירות על טיסות והתקהלויות.[207] במהלך 2021, המדינות החלו להתחסן. כאשר ניו זילנד ואוסטרליה הגיע לרף התחסנות מסוים, אומצה מדיניות מקלה יותר שכללה ויתור על שאיפתן להגיע לאפס נדבקים שאינם בבידוד.

אנטארקטיקה

כל אדם שמגיע לאנטארקטיקה היה צריך להיכנס לבידוד, אך עדיין היו בכמה תחנות מחקר באנטאקטיקה מכונות הנשמה.

אנטארקטיקה הייתה היבשת היחידה ללא מקרים מאומתים של קורונה עד 22 בדצמבר 2020.[208]

התמודדות עם מידע כוזב

מגפת הקורונה הובילה לפרסום מידע שגוי בנוגע להיקף המגפה, מקורה, מניעתה, אבחנתה והטיפול בה. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייזוס התייחס במהלך פברואר לריבוי השמועות והידיעות הכוזבות ואמר שמדובר במגפה בפני עצמה, או כפי שתיאר זאת, "אינפו-דמיה" (על משקל המונח פנדמיה).[209] בראשית אפריל חברת פייסבוק הודיעה כי אפליקציית ווטסאפ תמנע הפצה של הודעות שעברו דרך מספר משתמשים.[210]

ב-1 באפריל הוציא ה-EUvsDisinfo, גוף מחקר השייך לאיחוד האירופי, דוח בנושא ידיעות כזב שמפיצות מדינות שונות ברשת האינטרנט. הידיעות המופצות מנסות לערער על היכולת של מדינות דמוקרטיות להתמודד עם המגפה, לטעון שקבוצות מיעוט שונות הם הסיבה להתפשטות המגפה ולהתסיס יריבויות גאוגרפיות. בטורקיה מידע בריאותי כוזב על וירוס הקורונה, שעל פי כותבי הדוח, מטפח שיח ביקורתי נגד האיחוד האירופאי. רוסיה וגופים מטעמה הפיצו מעל ל-150 ידיעות כוזבות. לעומת זאת, כלי התקשורת שבשליטת רוסיה, מדגישים את המוכנות של המדינה להתמודדות עם הנגיף ואת הסיוע שרוסיה נתנה באיטליה. באפריקה, בחלק מהמדינות, מתנהלים מסעות השמצה נגד קבוצות אתניות וחברתיות. סין מפיצה באפריקה מסרים על תרומתה הרבה למניעת התפשטות המגפה.[211] סין ורוסיה מקדמות את הטענה שארצות הברית משתמשת במגפה כנשק כדי להעמיק את שליטתה בעולם.[212] רשת הטלוויזיה האיראנית, PRESSTV, טוען כי מדענים ישראלים פיתחו את הנגיף כחלק מהמלחמה הביולוגית של ישראל וארצות הברית נגד איראן.[213]

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ופילנתרופ, הואשם שאנשיו יצרו את נגיף הקורונה והוא רוצה כיום להרוויח ממנו. בהרצאה[214] שנתן גייטס ב-2015 במסגרת TED הוא הזהיר שהסכנה הגדולה ביותר לאנושות היא לא נשק גרעיני אלא וירוס שיאיים על חייהם של מיליונים. מידע כוזב שהופץ טען שמלבד רצונו להרוויח מהמגפה הוא מבקש לבחון את האפשרות לצמצם את האוכלוסייה העולמית.[215]

לאורך המגפה, הופץ מידע שגוי אודות המגפה ותרופותיה.[216] נשיא ארצות הברית היוצא דונלד טראמפ,[217] למשל, עודד שימוש בתרופה למלריה[218][219] והציע לבדוק אפשרות טיפול באמצעות הזרקת חומרי חיטוי.[220] דבריו אלו ואחרים סוקר בהרחבה בתקשורת ועל ידי מכוני בדיקת עובדות שהדגישו שמדובר במידע לא מבוסס.

הופץ גם מידע שגוי רב על החיסונים נגד נגיף הקורונה. ברשתות החברתיות נפוצו טענות שגויות שהחיסונים משנים את ה-DNA האנושי,[221] שהוא פוגע בפוריות,[222] שהוא גורם לאנשים להפוך לממגנטים[223] ועוד טענות כוזבות.

היו מפיצי שקרים שנפלו קורבן לשרלטנים ולא היו מודעים לכך שהם הפיצו כזבים הרסניים. אחרים, כמו אנשי תקשורת מסוימים, דוברים ופוליטיקאים, עיוותו מידע או התעלמו ממנו כשהוא לא התאים לאמונותיהם, לתפיסותיהם או לעמדותיהם, והפיצו במקומו מידע מטעה או כוזב. היו שאירחו "מומחים" (רובם בלי הכשרה רלוונטית או לא נשענו על הקונצנזוס המדעי ופעלו דרך התקשורת ולא דרך מחקר מדעי) שלא שינו את עמדתם נוכח ראיות חדשות או שחזרו על כזבים שוב ושוב.

מידע כוזב עשוי להזיק למאבק במגפה ולפגוע בבריאות, בכלכלה ובחברה. אנשים היו עשויים לא לישם את ההנחיות למניעת הפצת המחלה או לא להתחסן למרות המדע והמלצת גורמי בריאות מוסמכים.[224]

השפעות עולמיות

המגפה הביאה למשבר כלכלי חמור ולעלייה ניכרת באבטלה. היא הביאה לשינוי משמעותי באורחות חיי היום יום של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. במדינות מסוימות היו עומסים בשירותי הרפואה והרווחה.[225][226] בתחילת המשבר הגיבו לו הבורסות בירידות חדות, אולם מאוחר יותר הן התאוששו ואף שברו שיאים חדשים.

המגפה שיבשה את ההגירה. בחלק מהמדינות, הייתה צניחה בלידות. למשל, בארצות הברית נסוג קצב גידול האוכלוסייה לרמה שהייתה ב-1918 (במהלך השפעת הספרדית ומלחמת העולם הראשונה) וביפן נפל מספר הלידות ב-11%.[227] זאת כחלק ממגמה מתמשכת בעולם שהחריפה.[228]

בעקבות המגפה דווחו ברחבי העולם מקרים רבים של שנאת זרים וגזענות כלפי בני אדם ממוצא אסייתי.[229] תופעות דומות אירעו כלפי יהודים בעיקר בארצות הברית, וכך גם כלפי זרים באפריקה. בסין,[230] היו תופעות כאלה כלפי אפריקאים, תופעות שאף הדרדרו לאלימות.[231] בנוסף לכך; דווחו על מקרי קסנופוביה וגזענות כלפי העם הסיני או כלפי אלו שמגיעים מהאזורים הנגועים של המגפה ואף דווח על קריאות להשמיד את סין.[232][233][234]

כמו כן דווח ברוב המדינות על גידול במקרי אלימות במשפחה, במיוחד מקרי אלימות נגד נשים והתעללות בילדים.[235]

השפעה על החינוך

ערכים מורחבים – השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך

להתפרצות הקורונה הייתה השפעה רבה על תחום החינוך. בתחילה מוסדות חינוך רבים נסגרו ובהמשך המדינות החלו להחזיר את התלמידים למוסדות. הראשונים שנסגרו היו בתי הספר בסין. בסוף אפריל 2020, מיליארד וחצי (90 אחוזים מהתלמידים בעולם) מ-190 מדינות שהו בביתם. במדינות רבות, התלמידים ששהו בבית למדו מרחוק. הלימודים במוסדות החינוך כללו צעדים כמו חיטוי ושמירת מרחק.

השפעות כלכליות

ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה
מדפי נייר טואלט ריקים בעקבות אגירת מוצרים

המגפב השפיעה בצורה רחבה וחמורה על השווקים הפיננסיים, כולל שוקי מניות, אג"ח וסחורות (נפט גולמי וזהב). המיתון הכלכלי הבינלאומי שהחל בתחילת 2020, נחשב למיתון התלול ביותר מאז השפל הגדול. אירוע מרכזי בתחום הכלכלי שהושפע מהמגפה הוא מלחמת מחירי הנפט בין סעודיה לרוסיה. התפשטות הנגיף למדינות רבות הביאה לירידות שערים בבורסות העולם. עסקים רבים בתחומים שונים הושפעו. מדינות שונות ניסו להתמודד עם ההשפעות הכלכליות. הן גבשו תוכניות שונות.

על אף המשבר הכלכלי העמוק, באופן כללי עשירי העולם לא רק שלא נפגעו ממנו אלא אף נצלו הזדמנויות להגדיל את הונם. במחצית הראשונה של 2020, על פי פורבס, הגדילו 20 עשירי העולם את הונם האישי בסכום עתק של כ-65 מיליארד דולר.

השפעות סביבתיות

על פי דיווחים של נאס"א - חלה הפחתה משמעותית בזיהום האוויר מעל סין, כפי הנראה עקב ההאטה הכלכלית שהביאה עמה ההתפרצות.[236] גם במדינות נוספות, ההאטה בנסיעות ובפעילות התעשייתית הביאה לירידה בזיהום האוויר.[237] מחקרים נוספים הראו כי צמצום התחבורה והעבודה הובילו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטת פחמן דו-חמצני ברחבי העולם – למשל, בסין, באיטליה ובארצות הברית.[238] בהודו, נהר המזוהם הפך לנקי בשל סגירת התעשייה.[239]

בין 1 בינואר ל-11 במרץ 2020, סוכנות החלל האירופית צפתה בירידה ניכרת בפליטות חמצן דו-חנקני ממכוניות, תחנות כוח ומפעלים באזור עמק הפו בצפון איטליה, במקביל לסגירת האזור.[240] הלוויין קופרניקוס סנטינל 5P של האיחוד האירופי וסוכנות החלל ההולנדית המנטר זיהום אוויר מאז 2017, שלח תמונות הנקיות ביותר מאז החל לפעול.[241] באמצע מרץ, פרסם המערך הארצי לניטור אוויר של המשרד להגנת הסביבה כי חלה ירידה של 30% בחנקן הדו-חמצני ברחבי ישראל.[242] שבועיים לאחר מכן, זיהום האוויר בישראל ירד ב-40%.[243]

לפי האו"ם, המגפה הביאה לצניחה בפליטות גזי חממה, אבל לטווח הארוך תהיה ירידה מינורית של 0.01 מעלות בלבד בטמפרטורה הצפויה ב-2050.[244]

בעקבות אי-נוכחות האדם והידללות תנועת כלי הרכב, עלתה נוכחתם של בעלי חיים במרחבים אורבניים.[245]

מחקר נוסף הצביע על ירידה משמעותית בהשפעות הסייסמיות של האדם על כדור הארץ, לפיו התנודות שהאדם יוצר פחתו בקרוב לחצי.[246]

מומחים רבים מאמינים שמגפת הקורונה היא קדימון למשבר האקלים הצובר תאוצה, ושאנו אמורים להפיק לקחים ולנקוט בצעדים כדי להימנע מקטסטרופה גדולה בהרבה על סמך התמודדותינו עם מגפת הקורונה.[247][248]

ביטול אירועים המוניים

הכעבה ביולי 2021, במהלך מגבלות הקורונה

מחשש להדבקה בוטלו אירועים המוניים, ובהם:

השפעות על עולם הספורט

ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על הספורט
גינה ציבורית שנסגרה כחלק ממאמצי מניעת ההתפשטות של מגפת הקורונה

בעקבות ההגבלות על התקהלות של אנשים רבים במקום אחד, נערכו מספר משחקים ללא קהל, אך עד אמצע מרץ השביתו רוב הליגות הבכירות את המשחקים.

אולימפיאדת טוקיו (2020) נדחתה בשנה והתקיימה ביולי 2021. גם יורו 2020 שתוכנן לקיץ נדחה באופן רשמי ל-2021, בין השאר בעקבות העובדה שלא הושלמה זהות כל העולות, ומשחקי המוקדמות שנותרו לא יכלו להתקיים.

הבדלים מגדריים

ערך מורחב – הבדלי מגדר בהשפעת הקורונה

אף על פי שנתוני הקורונה מראים מספר שווה של נדבקים בין גברים ונשים, נראה שיש הבדלים בין המינים בשיעורי התמותה ובפגיעות למחלה. הבדלים אלו באים לידי ביטוי בכך שאחוזי התמותה בקרב גברים גבוהים יותר[256] בעוד שהיקף הפגיעה הכלכלית בנשים רחב יותר.[257]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מגפת הקורונה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: הנחיות למטיילים להתמודדות עם מגפת הקורונה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגפת הקורונה

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 22 במאי 2023, 11:03 שעון ישראל
  2. ^ "Coronavirus disease (COVID-19) outbreak".
  3. ^ Coronavirus Update (Live): 1,778,964 Cases and 108,766 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  4. ^ גיא בן סימון, לראשונה בהיסטוריה: הנפט קרס ב-300% עמוק מתחת לאפס, באתר גלובס, ‏20 באפריל 2020
  5. ^ ynet, החל מהלילה: 1.3 מיליארד הודים בסגר; "איסור מוחלט לצאת מהבתים", באתר כלכליסט, ‏24 במרץ 2020
  6. ^ אנשים שנמצאו חיוביים לנגיף הקורונה
  7. ^ אנשים שנפטרו מנגיף הקורונה
  8. ^ נמצאו שליליים לנגיף לאחר שחלו
  9. ^ מאומתים שלא הבריאו ולא נפטרו, חולים בזה הרגע.
  10. ^ CDC, How COVID-19 Spreads, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2021-05-07
  11. ^ 1 2 3 "Symptoms of Novel Coronavirus (2019-nCoV) CDC". U.S. Centers for Disease Control and Prevention (CDC). 10 February 2020.
  12. ^ 1 2 Rothan HA, Byrareddy SN (February 2020). "The epidemiology and pathogenesis of coronavirus disease (COVID-19) outbreak". Journal of Autoimmunity: 102433. doi:10.1016/j.jaut.2020.102433. PMID 32113704.
  13. ^ מערכת כאן חדשות, לא סבלה משום תסמין - והדביקה חמישה אנשים בקורונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2020
  14. ^ "Q&A on coronaviruses". World Health Organization (WHO). 11 February 2020.
  15. ^ "Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)". Centers for Disease Control and Prevention. 11 February 2020.
  16. ^ PATTERN OF EARLY HUMAN-TO-HUMAN TRANSMISSION OF WUHAN 2019-NCOV
  17. ^ נדב אייל, הדו"ח של מכון גרטנר, באתר טויטר, ‏28 ביוני 2020
  18. ^ N12 - "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, באתר N12, ‏2020-06-19
  19. ^ CDC, COVID-19 and Your Health, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2020-02-11 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ 1 in 5 People With COVID-19 Developed Mental Health Issue, Healthline, ‏2020-11-12 (באנגלית)
  21. ^ Michael Marshall, The lasting misery of coronavirus long-haulers, Nature 585, 2020-09-14, עמ' 339–341 doi: 10.1038/d41586-020-02598-6
  22. ^ Charles Bangham, What do we know about Long Covid? | Royal Society, royalsociety.org, ‏19 February 2021 (באנגלית בריטית)
  23. ^ Josefina Ma, Coronavirus: China’s first confirmed Covid-19 case traced back to November 17, South China Morning Post, 13.3.2020
  24. ^ 1 2 אופיר דור, ‏הסילופים, האיומים, ההשתקות וההפחדות: כך הדביקה סין את כל העולם, באתר גלובס, 21 במרץ 2020
  25. ^ WHO–China Joint Mission (24 בפברואר 2020). "Report of the WHO-China Joint Mission on Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)" (PDF). World Health Organization (WHO). נבדק ב-8 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה); תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע: |1= (עזרה)
  26. ^ Novel 2019 coronavirus genome
  27. ^ ynet, מסמכים של המשטר מגלים: סין הבינה שזו מגפה, והזהירה רק אחרי 6 ימים, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-04-15
  28. ^ 武汉市卫生健康委关于不明原因的病毒性肺炎情况通报, www.nhc.gov.cn
  29. ^ 1月24日新型冠状病毒感染的肺炎疫情情况, www.nhc.gov.cn
  30. ^ ב-13 בפברואר חל בסין שינוי באופן הזיהוי של חולים (הוחל בזיהוי חולים גם על פי תסמינים בלבד, ולא רק על פי תוצאות מעבדה), ועקב כך נוצר גידול חד-פעמי חריג במספר מקרי ההדבקה והתמותה בהשוואה ליום הקודם.
  31. ^ מקרה ראשון של הווירוס הסיני התגלה בארצות הברית, באתר ynet, 21 בינואר 2020
  32. ^ ערוץ 7, מקרה מוות ראשון מנגיף הקורונה מחוץ לסין, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2020
  33. ^ רויטרס‏, נגיף הקורונה מתפשט: מקרה מוות ראשון באירופה, הווירוס הגיע לאפריקה, באתר וואלה‏, 15 בפברואר 2020
  34. ^ 1 2 רויטרס ודנה ירקצי‏, מחשש לקורונה: אלפי נוסעים בספינות תענוגות מוחזקים בבידוד ביפן והונג קונג, באתר וואלה‏, 5 בפברואר 2020
  35. ^ רויטרס‏, נגיף הקורונה מתפשט באיראן; מקרה הידבקות ראשון בלבנון, באתר וואלה‏, 21 בפברואר 2020
  36. ^ ynet והסוכנויות, מקרי מוות ראשונים מקורונה בתאילנד, אוסטרליה וארה"ב, באתר ynet, 1 במרץ 2020
  37. ^ שגרירות ישראל בסינגפור, Stevens Close, Singapore, סינגפור – מדריך למטייל בוויקימסע, באתר he.wikivoyage.org
  38. ^ ד"ר רן בליצר, מזג האוויר / טמפרטורות בסאו פאולו, באתר טויטר, ‏10 במאי 2020
  39. ^ בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת מדעת, דווח על התחלואה היומי בקטר, באתר טויטר, ‏9 במאי 2020
  40. ^ דוחה, קטר - תחזית מזג אוויר, באתר forecast7.com
  41. ^ 1 2 מכון דוידסון, דיווחים שוטפים על המגפה
  42. ^ "צונאמי מתמשך": בתי החולים בלונדון מוצפים בחולי קורונה, באתר news.walla.co.il, ‏26 במרץ 2020
  43. ^ בחדר מיון בניו יורק כרעו תחת הנטל: "עומס חולים בלתי ייאמן", באתר הארץ
  44. ^ גופות עטופות ניילון, מוטלות ברחוב: העתיד של אמריקה הלטינית כבר מתממש באקוודור, באתר הארץ, ‏9 באפריל 2020
  45. ^ 1 2 3 מכון דוידסון, עדכוני קורונה, ‏9 במאי 2021
  46. ^ משרד החוץ, השוואת אסטרטגיות יציאה, באתר שאול אמסטרדמסקי, טוויטר.
  47. ^ מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: שגרה בצל הקורונה - חדשות בארץ, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  48. ^ ראה ערכי ההתפרצויות במדינות
  49. ^ לא רק בישראל מסירים מגבלות: כך זה קורה בעולם, באתר N12, ‏10 במאי 2020
  50. ^ חדשות 13, נדב אייל, על התפרצויות מחודשות, באתר יוטיוב, ‏16 במאי 2020
  51. ^ שיא נדבקים בקורונה ביממה ברחבי העולם, באתר N12, ‏21 במאי 2020
  52. ^ המסעדות בצרפת חוזרות, בבריטניה ייפתחו חנויות ברחוב, באתר ynet, ‏28 במאי 2020
  53. ^ N12 - הונג קונג חווה "גל שלישי" - ומחמירה את ההגבלות פעם נוספת, באתר N12, ‏2020-07-13
  54. ^ 1 2 קבוצה של חוקרים מקבוצת אקדמיה Il, מחקר המציג את נתוני התחלואה במדינות ערב, באתר הטויטר של נדב איל, ‏15 מאי 2020
  55. ^ 1 2 Short of oxygen, Brazilian state overwhelmed by Covid-19 despite ferocious first wave, France 24, ‏2021-01-15 (באנגלית)
  56. ^ קולו אור, קורונה: האם "המודל השוודי" פועל?, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 29 בנובמבר 2020
  57. ^ Kaia Hubbard, Contributor, Places Without Reported COVID-19 Cases, ‏Feb. 22, 2021
  58. ^ FSM National Government - FSM National Government, gov.fm
  59. ^ 1 2 במדינות שהשתלטו על הקורונה מעדיפים להמתין לתוצאות החיסונים בשאר העולם, באתר Haaretz הארץ
  60. ^ MORTALITY ANALYSES, אוניברסיטת ג'ון הופקינג
  61. ^ אוני, אסף (2020-11-23). "כך מתכוננים באירופה למבצעי חיסון המוניים נגד קורונה". Globes. נבדק ב-2020-12-11.
  62. ^ האמירויות על החיסון הסיני לקורונה: "יעיל ב-86%", באתר וואלה!News, ‏9 בדצמבר 2020
  63. ^ N12 - "אוגרות מנות חיסון": המדינות העשירות משתלטות על כל..., באתר N12, ‏2020-12-11
  64. ^ 1 2 יותר מ-3 מיליון מתים מקורונה בעולם, מוקדי המגיפה - הודו וברזיל - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2021-04-17
  65. ^ והסוכנויות, ynet (2021-04-17). "3 מיליון מתים בעולם, התפרצות במדינה ש"חיסלה" את הנגיף". Ynet. נבדק ב-2022-01-20.
  66. ^ האסון בהודו מתפשט לנפאל, הגבלות רמדאן במצרים, באתר www.ynet.co.il, ‏2021-05-05
  67. ^ N12 - התפרצות של קורונה באסיה: "המצב יוצא משליטה; חייבים..., באתר N12, ‏2021-05-08
  68. ^ אוני, אסף (2021-05-11). "אירופה נחלצת מהקורונה והאופטימיות לקיץ שוברת שיאים". Globes. נבדק ב-2021-05-11.
  69. ^ אחרי ישראל: צניחה דרמטית בתחלואה באירופה, באתר www.ynet.co.il, ‏2021-05-29
  70. ^ שינוי מגמה: גידול בנדבקים באירופה, כעס על מארגני היורו, באתר www.ynet.co.il, ‏2021-07-01
  71. ^ ״לא ראינו דבר כזה״: זן הדלתא מתפשט - גם לאפריקה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי, ‏1 ביולי 2021
  72. ^ כ-4 מיליון מתו מקורונה, ומקור המגפה עוד לא ידוע בוודאות: המספרים והשאלות, באתר www.ynet.co.il, ‏2021-06-18
  73. ^ N12 - ישראל ניצחה את הקורונה? תמונת מצב עולמית, באתר N12, ‏2021-05-23
  74. ^ "חמישה מתים בדקה": 5 מיליון מתו מקורונה בעולם, באתר www.ynet.co.il, ‏2021-10-02
  75. ^ N12 - האומיקרון: העולם הולך ונסגר בעקבות ההתפשטות, באתר N12, ‏2021-12-20
  76. ^ הקורונה עדיין כאן: סיכום המגפה ב-2021, באתר הקורונה עדיין כאן: סיכום המגפה ב-2021, ‏2022-01-02
  77. ^ מגפת הקורונה: עדכונים אחרונים, באתר מגפת הקורונה: עדכונים אחרונים, ‏2022-01-09
  78. ^ ארגון הבריאות העולמי: מחצית מתושבי אירופה יידבקו באומיקרון בתוך חודשיים - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2022-01-11
  79. ^ המירוץ המדעי למיגור הקורונה: עדכון שבועי, באתר המירוץ המדעי למיגור הקורונה: עדכון שבועי, ‏2022-01-20
  80. ^ 1 2 מחקר: לאפריקאים שחולים קשה בקורונה סיכוי גדול יותר למות מאשר חולים בשאר העולם, באתר Haaretz הארץ
  81. ^ Poverty, disease, customs: Why so many Indonesian children die of Covid-19, The Indian Express, ‏2021-08-16 (באנגלית)
  82. ^ אסף, ‏המחקר המפתיע על ספינת הקורונה שסותר את כל מה שקורה באיטליה, באתר גלובס
  83. ^ במחקר התבססו החוקרים על 6 מקרי תמותה, נכון ל-7.4 מתו 11
  84. ^ מעגל החיים של נגיף הקורונה, באתר מעגל החיים של נגיף הקורונה, ‏2020-03-18
  85. ^ Jon CohenJan. 31, 2020, 6:20 Pm, Mining coronavirus genomes for clues to the outbreak’s origins, Science | AAAS, ‏2020-01-31 (באנגלית)
  86. ^ Hongliang Wang, Peng Yang, Kangtai Liu, Feng Guo, SARS coronavirus entry into host cells through a novel clathrin- and caveolae-independent endocytic pathway, Cell Research 18, 2008-02, עמ' 290–301 doi: 10.1038/cr.2008.15
  87. ^ המחקר הראשוני, פרסום בbioRxiv https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.04.29.069054v2.full.pdf
  88. ^ What Do Studies on New Coronavirus Mutations Tell Us?, VOA (באנגלית)
  89. ^ Zimmer, Carl (2020-05-06). "Did a Mutation Turbocharge the Coronavirus? Not Likely, Scientists Say". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-06-04.
  90. ^ The Coronavirus Is Mutating. Here's What That Means., NPR.org (באנגלית)
  91. ^ Lucy van Dorp, Mislav Acman, Damien Richard, Liam P. Shaw, Emergence of genomic diversity and recurrent mutations in SARS-CoV-2, Infection, Genetics and Evolution 83, 2020-09-01, עמ' 104351 doi: 10.1016/j.meegid.2020.104351
  92. ^ UK lab publishes landmark genetic study on coronavirus, www.aa.com.tr
  93. ^ Xiaolu Tang, Changcheng Wu, Xiang Li, Yuhe Song, On the origin and continuing evolution of SARS-CoV-2, National Science Review doi: 10.1093/nsr/nwaa036
  94. ^ SARS-CoV-2 has not mutated into different types, new research confirms, www.gla.ac.uk (באנגלית)
  95. ^ "What do studies on new coronavirus mutations tell us?". Reuters (באנגלית). 2020-05-08. נבדק ב-2020-06-04.
  96. ^ הנגיפים שמחליפים זהויות, באתר הנגיפים שמחליפים זהויות, ‏2020-03-16
  97. ^ Corum, Jonathan; Zimmer, Carl (2020-04-30). "How Coronavirus Mutates and Spreads". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-06-04.
  98. ^ N12 - גרמניה מציגה: האפליקציה שתמנע את גל הקורונה השני, באתר N12, ‏2020-06-16
  99. ^ שירות כלכליסט, יפן חוזרת לשגרה עם מסכות יוניקלו ואפליקציית מעקב, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-06-21
  100. ^ ד"ר איתי גל, המרוץ לחיסול הקורונה: אלה 6 החיסונים הצפויים, באתר ynet, 20 במאי 2020
  101. ^ בריטניה מאשרת לשימוש את החיסון של פייזר, באתר ynet, ‏2020-12-02
  102. ^ "ההתחלה של סוף הקורונה": בבריטניה יוצא לדרך הבוקר מבצע החיסונים, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  103. ^ דיווחים שוטפים על המגפה, באתר מכון דוידסון
  104. ^ מיכל רז-חיימוביץ', התחזית הקודרת של ארגון התעופה העולמי לא פוסחת על ישראל, באתר גלובס, ‏2020-04-09
  105. ^ version 7.10.4, הודו- סגירת גבולות המדינה בפני זרים עקב התפשטות מגפת הקורונה, באתר www.chamber.org.il
  106. ^ רוסיה: הממשלה הורתה על סגירת גבולות המדינה החל מ-30 במרץ, באתר ynet, ‏2020-03-28
  107. ^ N12 - סגר רק בסופ"ש, כרטיסי בריאות: הדרכים המקוריות של מדינות..., באתר N12, ‏2020-04-21
  108. ^ N12 - בתי ספר בדנמרק וחנויות בגדים באיטליה: כך נראית..., באתר N12, ‏2020-04-16
  109. ^ גלי וינרב, מאיפה הגיעה ההנחיה לשמור מרחק של 2 מטרים, באתר גלובס, ‏2020-03-24
  110. ^ שני אשכנזי, במשרד התחבורה מתכננים: כך ייראו הרחובות ביום שאחרי הקורונה, באתר גלובס, ‏2020-05-06
  111. ^ N12 - יוצאים מהסגר בעולם: מסע קניות נקמה בסיאול ושעה למבוגרים..., באתר N12, ‏2020-05-08
  112. ^ מסכות קורונה: כל מה שחשוב לדעת, באתר www.clalit.co.il
  113. ^ N12 - אפקט הקורונה: ישראל מצטיידת בכמות עצומה של חיסונים נגד..., באתר N12, ‏2020-05-05
  114. ^ Nils Haug, Lukas Geyrhofer, Alessandro Londei, Elma Dervic, Amélie Desvars-Larrive, Vittorio Loreto, Beate Pinior, Stefan Thurner & Klimek, Ranking the effectiveness of worldwide COVID-19 government interventions, Nature
  115. ^ Jan M. Brauner, Sören Mindermann, Mrinank Sharma, Inferring the effectiveness of government interventions against COVID-19, Science
  116. ^ שמעון יעיש, קורונה, באתר ישראל היום, 13 במאי 2020
  117. ^ נועה שטיינר‏, מדענים קובעים: הסיבה האמיתית להתפרצות הקורונה - אנחנו, באתר וואלה‏, 03 במאי 2020
  118. ^ האיחוד האירופי פותח את גבולותיו ל-14 מדינות - ארה"ב וישראל בחוץ, באתר Haaretz הארץ
  119. ^ איתי גל, מגפת הווירוס המסתורי מסין: סינון בשדות תעופה; חשש מהתפשטות בעולם, באתר ynet, 18 בינואר 2020
  120. ^ ארגון הבריאות העולמי: על בני 60 ומעלה להימנע משהייה במקומות עמוסים, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2020
  121. ^ Statement on the second meeting of the International Health Regulations (2005) Emergency Committee regarding the outbreak of novel coronavirus (2019-nCoV), באתר ארגון הבריאות העולמי, 30 בינואר 2020
  122. ^ רועי ברק, ‏ארגון הבריאות העולמי הכריז: מצב חירום עולמי, וירוס הקורונה מתפשט, באתר גלובס
  123. ^ Laurie Garrett, COVID-19: the medium is the message, the lancet, March 11, 2020
  124. ^ JAMIE DUCHARME, The WHO Just Declared Coronavirus COVID-19 a Pandemic, Time, ‏MARCH 11, 2020 (באנגלית)
  125. ^ ynet וסוכנויות הידיעות, 2 מיליון נדבקים בעולם, טראמפ עוצר את המימון לארגון הבריאות העולמי, באתר ynet, ‏2020-04-15
  126. ^ טראמפ הורה להקפיא את המימון שמעבירה ארה"ב לארגון הבריאות העולמי, באתר www.haaretz.co.il
  127. ^ שירות גלובס, טראמפ מימש את ההבטחה: ארה"ב פרשה מארגון הבריאות העולמי, באתר גלובס, ‏2020-07-07
  128. ^ "אין זמן לבזבז": בליץ הצווים הנשיאותיים של ביידן, באתר ynet, ‏2021-01-21
  129. ^ שני אשכנזי, ‏ארגון הבריאות העולמי מזהיר מתופעה חדשה: "עייפות פנדמית" בצל הקורונה. ככה אפשר לטפל בה, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2020
  130. ^ TOM STAYNER, Australia and China clash over independent inquiry into coronavirus pandemic, SBS News, ‏21/04/2020 (באנגלית)
  131. ^ Brett Worthington, Payne wants transparent probe into coronavirus origins independent of WHO, www.abc.net.au, ‏2020-04-19 (ב־Australian English)
  132. ^ Germany adds to growing pressure on China over coronavirus origin, South China Morning Post, ‏2020-04-21 (באנגלית)
  133. ^ "Coronavirus: World Health Organization members agree response probe". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-05-19. נבדק ב-2021-03-19.
  134. ^ WHO-convened Global Study of the Origins of SARS-CoV-2, www.who.int (באנגלית)
  135. ^ Hernández, Javier C. (2021-01-14). "Two Members of W.H.O. Team on Trail of Virus Are Denied Entry to China". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-03-19.
  136. ^ Dominic Dwyer via The Conversation, I was on the WHO's Covid mission to China, here's what we found | Dominic Dwyer, the Guardian, ‏2021-02-22 (באנגלית)
  137. ^ "Covid: WHO says 'extremely unlikely' virus leaked from lab in China". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-02-09. נבדק ב-2021-03-22.
  138. ^ Davidson, Helen (2021-02-09). "WHO team says theory Covid began in Wuhan lab 'extremely unlikely'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2021-03-22.
  139. ^ Daily confirmed COVID-19 cases: are we bending the curve?, Our World in Data, ‏Retrieved 18 May 2020
  140. ^ שמעון יעיש, גאוני או מוגזם? כך מתמודדים היפנים עם הקורונה, באתר www.israelhayom.co.il
  141. ^ טייוואן וסינגפור, אלופות המאבק בנגיף, מתמודדות עם גל תחלואה | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2021-05-22
  142. ^ 1 2 אסף אוני, חשבתם שבישראל מגזימים? כך מתמודדים בעולם עם הקורונה, באתר גלובס, ‏2020-03-05
  143. ^ גלובס, שירות (2021-09-23). "בדרום-מזרח אסיה מתחילים לנטוש את מדיניות "אפס קורונה"". Globes. נבדק ב-2022-01-20.
  144. ^ קירגיסטן הודיעה על סגירת גבולותיה לנוכח התפשטות הקורונה, באתר www.maariv.co.il
  145. ^ אמרתם 'קורונה' אתם עלולים להילקח למאסר, באתר בחדרי
  146. ^ N12 - חשש מקורונה? המדינה שלא דיווחה על תחלואה במסר לציבור:..., באתר N12, ‏2020-07-13
  147. ^ COVID-19 situation update for the EU/EEA and the UK, as of 24 May 2020, European Centre for Disease Prevention and Control (באנגלית)
  148. ^ archive from 4 March 2020, web.archive.org, ‏2020-03-04
  149. ^ אסף, הגרף היומי: בשבדיה ממשיכים ללכת לבתי קפה - ומשלמים את המחיר, באתר גלובס, ‏2020-04-14
  150. ^ 1 2 3 ראש עיריית סאו פאולו, אחד ממוקדי ההתפרצות הקשים במדינה, הזהיר כי בעוד שבועיים מרכזים רפואיים לא יוכלו לקלוט חולים נוספים., באתר news.walla.co.il, ‏18 במאי 2020
  151. ^ "בשש בערב החיים נעצרים", באתר ynet, ‏2021-01-14
  152. ^ אוני, אסף (2021-02-11). "אירופה מחולקת: מסעדות מלאות במילאנו, רחובות שוממים בברלין". Globes. נבדק ב-2021-02-11.
  153. ^ Where in Europe are Covid curfews and early closures still in place?, www.thelocal.at
  154. ^ ויקטור מאלט וגאי שזאן, פייננשל טיימס, חג מולד עצוב באירופה: עוצר וסגרים מלונדון ועד רומא, באתר כלכליסט, ‏2020-12-14
  155. ^ COVID-19: What are the Christmas coronavirus rules in other European countries?, Sky News (באנגלית)
  156. ^ תני גולדשטיין, נתניהו ממשיך להשוות, אבל כאשר באירופה אומרים "סגר", מתכוונים למשהו אחר לגמרי, באתר www.zman.co.il, ‏2020-11-05
  157. ^ Europe's coronavirus crisis is resurging. For months, 3 Nordic nations kept it under control — without lockdowns, CNN (באנגלית)
  158. ^ הבדיקות לכלל האוכלוסייה בסלובקיה - האם זה עבד?, באתר ynet, ‏2020-11-11
  159. ^ אוני, אסף (2021-09-26). "המבחן הגדול של היבשת "המחוסנת" נמצא בחורף שמעבר לפינה". Globes. נבדק ב-2021-09-26.
  160. ^ המצב באירופה מחמיר: אלה המדינות ששוקלות הטלת הגבלות על הלא-מחוסנים, באתר www.maariv.co.il
  161. ^ שיאי נדבקים בהולנד וגרמניה, עוד הגבלות על לא-מחוסנים באירופה, באתר www.ynet.co.il, ‏2021-11-18
  162. ^ "Booster Shots Put a Halt to Israel's COVID Delta Wave. Can They Do the Same in Europe?". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2021-11-18.
  163. ^ Reuters (2021-11-18). "Germany recommends booster shots for all adult population". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-11-18.
  164. ^ COVID in Europe: Norway partially lifts ban on serving alcohol, euronews, ‏2022-01-13 (באנגלית)
  165. ^ Siladitya Ray, Holiday Lockdowns Vs. No Restrictions: European Nations Take Varying Approaches To Tackling Omicron Surge, Forbes (באנגלית)
  166. ^ European nations reinstate Covid restrictions, BBC News, ‏2021-12-21 (באנגלית בריטית)
  167. ^ החקלאים במזרח אירופה מנהלים מלחמה כפולה: בנגיף ובבצורת הקשה זה מאה שנה, באתר www.haaretz.co.il
  168. ^ הקורונה בעולם: מספר הקורבנות באיטליה מזנק, וושינגטון מבטלת התקהלויות, באתר www.maariv.co.il
  169. ^ הנגיף מכה במרכז אירופה, בתי חולים על סף קריסה, באתר www.ynet.co.il, ‏2021-03-24
  170. ^ Lopatka, Krisztina Than, Jan (2021-03-24). "Pandemic rages in Eastern Europe leaving hospitals struggling to cope". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-03-24.
  171. ^ The lost summer: Central and Eastern Europe pays price for slow coronavirus vaccination, POLITICO, ‏2021-10-08 (באנגלית אמריקאית)
  172. ^ Eastern Europe in midst of COVID surge as vaccinations lag, euronews, ‏2021-10-14 (באנגלית)
  173. ^ ב-11 במארס היה בטורקיה חולה קורונה אחד, עכשיו יותר מ-34 אלף. החדשות הרעות: השיא עוד לפניה, באתר www.haaretz.co.il
  174. ^ רויטרס‏, עונש מאסר למפירי הסגר: ירדן תחת עוצר במטרה לעצור את התפשטות הקורונה, באתר וואלה‏, 21 במרץ, 2020
  175. ^ 1 2 כך נאבקים בעולם הערבי בהתפשטות הנגיף, באתר כיכר השבת
  176. ^ Total COVID-19 tests per 1,000 people, Our World in Data
  177. ^ Coronavirus Update (Live): Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  178. ^ 1 2 הקורונה טלטלה את המזרח התיכון, ויכולה לייצר גם הזדמנויות לישראל, באתר ynet, ‏2020-04-14
  179. ^ זירות הקרב זזו הצדה לטובת מלחמה בנגיף: קורונה במזרח התיכון - תמונת מצב, באתר www.haaretz.co.il
  180. ^ עידית בר, מקור ראשון, בעולם הערבי, הידבקות היא לא הסכנה היחידה במשבר הקורונה, באתר www.makorrishon.co.il
  181. ^ במדינות ערב, חולי הקורונה אשמים עד שיוכח אחרת, באתר www.haaretz.co.il
  182. ^ N12 - כך מתמודדות מדינות ערב עם נגיף הקורונה, באתר N12, ‏2020-05-12
  183. ^ מאות מתים בשבוע: הקורונה משתוללת בתימן ההרוסה, באתר news.walla.co.il, ‏17 במאי 2020
  184. ^ 1 2 N12 - הקורונה באפריקה: האם להציל את הילדים או את המבוגרים?, באתר N12, ‏2020-03-30
  185. ^ 1 2 שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן, באתר www.haaretz.co.il
  186. ^ עם התפשטות הנגיף, באפריקה מעלים הילוך במאבק בקורונה, באתר news.walla.co.il, ‏16 במרץ 2020
  187. ^ עוצר הקורונה סוגר על אפריקה, והאלימות המשטרתית נגד אזרחים גוברת, באתר news.walla.co.il, ‏12 באפריל 2020
  188. ^ קורונה בקניה: שוטרים הכו באכזריות אזרחים, באתר ‏מאקו‏
  189. ^ הבאה בתור? באפריקה ההתפרצות עדיין מוגבלת, באתר ynet, ‏2020-04-12
  190. ^ האזהרות מתממשות: זינוק של 43% בכמות חולי הקורונה באפריקה, באתר news.walla.co.il
  191. ^ חולי לחץ דם גבוה הם חלק מקבוצות הסיכון של הקורונה, באתר קבוצות הסיכון של הקורונה, ‏2020-05-06
  192. ^ מאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות מכחישות שמדובר בקורונה, באתר www.haaretz.co.il
  193. ^ N12 - ארגון הבריאות העולמי מזהיר: "רבע מיליארד חולי קורונה..., באתר N12, ‏2020-05-20
  194. ^ 1 2 "רק אחוז אחד מתושבי אפריקה התחסנו לקורונה באופן מלא, והמדינות העשירות אוגרות חיסונים". הארץ. 19 ביולי 2021. נבדק ב-2021-10-01. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |date= (עזרה)
  195. ^ Third wave sweeps across Africa as Covid vaccine imports dry up, the Guardian, ‏2021-06-07 (באנגלית)
  196. ^ Rich Mendez, Africa suffers worst surge in Covid cases as delta variant spurs third wave of pandemic, CNBC, ‏2021-07-08 (באנגלית)
  197. ^ Dahir, Abdi Latif (2021-07-08). "Africa marks its 'worst pandemic week' yet, with cases surging and vaccine scarce, the W.H.O. says". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-01-20.
  198. ^ 10,000 מתו בארה"ב, ניו יורק מאריכה את הסגר, באתר ynet, ‏2020-04-06
  199. ^ וול סטריט ג'ורנל, פצצה מתקתקת: מה מצב הקורונה באפריקה ובאמריקה הלטינית, באתר גלובס, ‏2020-03-17
  200. ^ באמריקה הלטינית נערכים לאסון, אבל מנהיגי ברזיל ומקסיקו עוד שאננים, באתר www.haaretz.co.il
  201. ^ שיא מתים בברזיל, שמגדילה את השימוש בתרופה למלריה, באתר ynet, ‏2020-05-20
  202. ^ ברזיל שנייה בעולם בנדבקים: הנגיף מתפשט באמריקה הלטינית, באתר ynet, ‏2020-05-23
  203. ^ Luisa Horwitz, Paola Nagovitch, Holly K. Sonnel, Carin Zissis, Where Is the Coronavirus in Latin America?, AS/COA (באנגלית)
  204. ^ מפיץ־על: הווריאנט הברזילאי משתלט על דרום אמריקה, באתר www.makorrishon.co.il
  205. ^ How Latin America Is Faring against Omicron, AS/COA (באנגלית)
  206. ^ Wahlquist, Calla (2020-05-01). "Australia's coronavirus lockdown – the first 50 days". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-07-02.
  207. ^ מהן המדינות הנקיות (באמת) מקורונה?, באתר www.haaretz.co.il
  208. ^ עמית ולדמן, ‏נגיף הקורונה הגיע גם ליבשת אנטרקטיקה, באתר ‏מאקו‏, 22 בדצמבר 2020
  209. ^ יפתח בריל, ‏אל תשתפו בכל הכוח: הפיד שלכם מוצף פייק ניוז על הקורונה - ככה תדעו לזהות אותו, באתר גלובס, 18 במרץ 2020
  210. ^ רפאל קאהאן, ווטסאפ מגבילה העברת הודעות שרשרת כדי למנוע הפצה של פייק ניוז, באתר כלכליסט, 7 באפריל 2020
  211. ^ EEAS SPECIAL REPORT UPDATE: Short Assessment of Narratives and Disinformation Around the COVID-19 Pandemic, EU vs DISINFORMATION, ‏2020-04-01 (באנגלית)
  212. ^ PATRICK TUCKER, Iranian, Russian, Chinese Media Push COVID-19 ‘Bioweapon’ Conspiracies, Defense One, ‏MARCH 10, 2020
  213. ^ Zionist elements developed deadlier strain of coronavirus against Iran: Academic, PRESSTV, 05 March 2020
  214. ^ The next outbreak? We’re not ready, Bill Gates, Apr 3, 2015. TED
  215. ^ Wakabayashi, Daisuke; Alba, Davey; Tracy, Marc (2020-04-17). "Bill Gates, at Odds With Trump on Virus, Becomes a Right-Wing Target". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-04-18.
  216. ^ Rachel Clamp, Coronavirus and the Black Death: spread of misinformation and xenophobia shows we haven't learned from our past, The Conversation (באנגלית)
  217. ^ טענות ועובדות: השטויות שטראמפ אמר על הנגיף, באתר ynet, ‏2020-04-27
  218. ^ Trump Misleads on Hydroxychloroquine, Again, factcheck.org
  219. ^ עמיחי שטיין, כתב רשת FOX שהיה המום מהדברים של טראמפ, נאלץ להזהיר את הצופים: "אל תעשו את זה", באתר טויטר, ‏18 במאי 2020
  220. ^ "Outcry after Trump suggests injecting disinfectant". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-04-24. נבדק ב-2020-05-17.
  221. ^ "Vaccine rumours debunked: Microchips, 'altered DNA' and more". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-12-02. נבדק ב-2021-08-23.
  222. ^ It was inevitable that antivaxxers would claim that COVID-19 vaccines make females infertile | Science-Based Medicine, sciencebasedmedicine.org, ‏2020-12-14 (באנגלית אמריקאית)
  223. ^ Katie Camero, No, COVID vaccines don't make you magnetic. Experts debunk social media videos., Miami Herald
  224. ^ "אינפודמיה": המגפה המסוכנת שאין לה חיסון, באתר "אינפודמיה": המגפה המסוכנת שאין לה חיסון, ‏2021-01-02
  225. ^ N12 - דוח האו"ם: הקורונה הביאה לתמותה עודפת של יותר מרבע..., באתר N12, ‏2021-03-17
  226. ^ המוטציה הברזילאית: "יש עומס של מתים", באתר כיכר השבת
  227. ^ "לא עושים תינוקות בקורונה: הילודה קורסת - וזה רע לעסקים". TheMarker. נבדק ב-2020-12-14.
  228. ^ "התינוקות נעלמים: נפילה של 15% במספר הלידות בסין ב-2020". TheMarker. נבדק ב-2021-02-09.
  229. ^ Nylah Burton, The coronavirus exposes the history of racism and "cleanliness", Vox, ‏2020-02-07 (באנגלית)
  230. ^ ""נכנסתי למעלית - וכל הסינים יצאו": היום שבו הגזענות המפחידה הרימה ראש בסין". TheMarker. נבדק ב-2020-05-20.
  231. ^ רועי ברק, על רקע חשש לגל מגפה שני: אלימות כלפי אפריקאים בסין, באתר גלובס, ‏2020-04-20
  232. ^ Celine Sui, China’s Racism Is Wrecking Its Success in Africa, Foreign Policy (באנגלית)
  233. ^ Tavernise, Sabrina; Jr, Richard A. Oppel (2020-03-23). "Spit On, Yelled At, Attacked: Chinese-Americans Fear for Their Safety". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-05-17.
  234. ^ Davidson, Lily Kuo Helen (2020-03-29). "'They see my blue eyes then jump back' – China sees a new wave of xenophobia". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-05-17.
  235. ^ דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד, התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית, באתר מכון מאיירס-ג'ונט-ברוקדייל, ‏2020
  236. ^ Airborne Nitrogen Dioxide Plummets Over China, באתר נאס"א.
  237. ^ Watts, Jonathan; Kommenda, Niko (2020-03-23). "Coronavirus pandemic leading to huge drop in air pollution". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-04-09.
  238. ^ Coronavirus: Air pollution and CO2 fall rapidly as virus spreads באתר ה-BBC
  239. ^ הודו בסגר: הנהר המזוהם הפך לנקי, באתר ynet, ‏2020-06-05
  240. ^ "Air pollution clears in northern Italy after coronavirus lockdown, satellite shows". Reuters (באנגלית). 2020-03-13. נבדק ב-2020-04-09.
  241. ^ ניר חסון, המפה לא משקרת: כך שינתה הקורונה את העולם מאז נכנסנו לסגר, באתר www.haaretz.co.il, ‏05.04.20
  242. ^ שני אשכנזי, אפקט הקורונה: ירידה של 30% בזיהום האוויר, באתר גלובס, ‏2020-03-18
  243. ^ דן לביא, כך מפחיתה הקורונה את זיהום האוויר בארץ, באתר www.israelhayom.co.il, ‏05.04.2020
  244. ^ כך השפיע הסגר על ההתחממות הגלובלית, באתר ynet, ‏2020-12-10
  245. ^ גיא רייט, ‏התפרצות הקורונה לחיינו - וחיות הבר אל ביתנו, באתר ‏מאקו‏, 3 באפריל 2020
  246. ^ אתר למנויים בלבד אסף רונאל, מחקר ראשון מאשר: הקורונה הקטינה את רעשי האדמה שיוצר האדם בקרוב לחצי, באתר הארץ, 23 ביולי 2020
  247. ^ How climate change and the coronavirus are linked, World Economic Forum (באנגלית)
  248. ^ Vijay Kolinjivadi, The coronavirus outbreak is part of the climate change crisis, www.aljazeera.com (באנגלית)
  249. ^ עלייה חדה בנדבקים באיטליה; הקרנבל בוונציה בוטל, באתר ynet, 23 בפברואר 2020
  250. ^ Povoledo, Elisabetta (2020-04-12). "Pope Francis Says the Coronavirus Is 'Testing Our Whole Human Family'". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-04-17.
  251. ^ Meeting Cancellation, באתר APS
  252. ^ בגלל הקורונה: פייסבוק מבטלת את כנס המפתחים השנתי, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2020
  253. ^ אחרי פייסבוק: גם גוגל מבטלת את כנס המפתחים השנתי, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2020
  254. ^ טוויטר לעובדיה: "תעבדו מהבית", באתר כלכליסט, 4 במרץ 2020
  255. ^ יסמין יבלונקו, ‏גוגל מבקשת מעובדיה בעולם ובישראל: הישארו לעבוד מהבית, באתר גלובס, 11 במרץ 2020
  256. ^ Clare Wenham, Julia Smith, Rosemary Morgan, COVID-19: the gendered impacts of the outbreak, The Lancet 395, 2020-03-14, עמ' 846–848 doi: 10.1016/S0140-6736(20)30526-2
  257. ^ UN Secretary-General’s policy brief: The impact of COVID-19 on women | Digital library: Publications, UN Women (באנגלית)


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מגפת_הקורונה&oldid=33323038"