נתניה

נתניה

סמל העיר
חופה הצפוני של העיר. בקדמת התמונה מגדל המים של מצפה הים שבשכונת עין התכלת
מדינה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	מרים פיירברג-איכר
גובה ממוצע	‎28 מטר
תאריך ייסוד	1929
סוג יישוב	עיר 200,000‏–499,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	239,902 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	6
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.4% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎5.25 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	7,769 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	18
תחום שיפוט	30,880 דונם
- דירוג ארצי	68
(למפת נתניה מוגדלת)   נתניה (למפת נתניה רגילה)   נתניה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נתניה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נתניה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	6 מתוך 10
- דירוג ארצי	117
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4283
- דירוג ארצי	76
לאום ודת   יהודים: 90.2%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 9.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 8.0% גילאי 5 - 9 8.2% גילאי 10 - 14 7.5% גילאי 15 - 19 6.4% גילאי 20 - 29 11.8% גילאי 30 - 44 18.4% גילאי 45 - 59 16.0% גילאי 60 - 64 5.0% גילאי 65 ומעלה 18.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 91 –  יסודיים 58 –  על-יסודיים 50 תלמידים 37,660  –  יסודי 22,003  –  על-יסודי 15,657 מספר כיתות 1,531 ממוצע תלמידים לכיתה 27.3 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל נתניה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.netanya.muni.il

עיריית נתניה

חוף הים בנתניה מהטיילת החדשה

כיכר העצמאות

חוף סירונית מדרום לצפון בעיר

אצטדיון הכדורגל החדש של העיר

מחלף פולג בדרום העיר

השקמה העתיקה בנתניה

חוות חנון בצמוד לאיצטדיון הכדורגל החדש

נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השמינית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל. נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, והוכרזה כעיר בשנת 1948. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון; וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהתקיימה בה בעבר. העיר קרויה על שם נתן שטראוס והיא העיר הגדולה ביותר בישראל ששמה מנציח אדם.

נתניה שוכנת במישור החוף לחופי הים התיכון על אדמת כורכר, חוף הים מאופיין בצוקי כורכר גבוהים לאורך כל רצועת החוף של העיר. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

היסטוריה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרקע להקמת המושבה נתניה היה המשבר בשנים 1928-1926, הידוע גם כמשבר העלייה הרביעית. תנופת ההתיישבות שככה ונחלשה, והמצב הכלכלי בארץ הורע. בתקופה זו החל לפרוח ענף הפרדסנות בצורה חסרת תקדים, אחרי שפל רב-שנים בתחום. בשנים אלו ניטעו אלפי דונם של הדרים, ואלו גרמו להתפתחות מהירה של היישובים שלאורך שפלת החוף. חלק משמעותי (כ-20%) מהעלייה הרביעית פנה לעסוק בתחום ועבר ליישובי השרון. אזור השרון לא היה מיושב כמעט על ידי יהודים עד 1924.

בנוסף לעולים ולאנשים פרטיים אחרים, החלו גופים ציבוריים כגון הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד לרכוש קרקעות באזור להתיישבות ולגידול פרדסים, באזור גוש תל-מונד ועמק חפר לעתיד. בין הגופים היוזמים את מפעל יישוב השרון השתלבה הסתדרות בני בנימין, אשר ייסדה בשנים 1926-1924 את הרצליה ואת כפר אהרון שליד נס ציונה. בשל השתייכותה הפוליטית-אידאולוגית של ההסתדרות לימין האזרחי ביישוב, נמנעו ממנה שיתוף פעולה או עזרה מהנהגת היישוב וההסתדרות הציונית, והיא נאלצה להתקיים על בסיס מקורותיה הכספיים בלבד, שגויסו עצמאית והיו דלים ביותר. בתנאים אלו יזמה ההסתדרות, ובראשה מזכיר ועד ארגון "בני בנימין" עובד בן עמי, את הקמת נתניה.

גיוס הכספים למטרת הקמת היישוב החדש החל ב-1928. עובד בן עמי ואיתמר בן אב"י נסעו בעניין זה לארצות הברית ולאירופה, אך חזרו ללא תוצאות ממשיות. עם זאת, הייתה בליבם תקווה כי מעשיהם יביאו לתמיכתו הכספית של הנדבן היהודי הידוע מארצות הברית נתן שטראוס. במברק ברכה ששלחו לו ליום הולדתו ה-80, הבטיחו לקרוא ליישוב שיקימו על שמו: "נתניה".

מיד לאחר חזרתו של בן עמי ארצה, החל יחד עם שני חבריו לוועד "בני בנימין", ברוך רם וגד מכנס, לחפש אחר קרקע מתאימה ליישוב החדש. בתיווכו של בנו של ראש עיריית טול כרם נפגשו השלושה עם שייח' צאלח חאמדן מאום ח'אלד, שהציע אדמות באזור כפרו למכירה. ב-8 בספטמבר 1928 נרכשו 1,400 דונם מהשייח' חאמדן, בעבור 5,600 לירות. מסופר כי השייח' גבה מהשלושה מחיר נמוך בעבור הקרקע מכיוון שטען כי הוא אינו מוכר אותה, אלא בסך הכול מקבל "דמי משמורת", בעבור 2,000 השנים שבהן שמרו הערבים על הקרקע עבור היהודים. ייתכן שהשייח' לא היה מעוניין להבליט את העובדה כי הוא מוכר אדמות ווקף ליהודים.

בד-בבד עם חיפוש הקרקע להתיישבות החל ארגון "בני בנימין" לגייס חברי ארגון המעוניינים להצטרף להקמת היישוב החדש. ב-18 בדצמבר 1928 עלו על הקרקע החדשה משה שקד ושלושה פועלים, על מנת לכרות את הבאר הראשונה. בדיוק שלושה חודשים מאוחר יותר ממציאת מים, ב-18 בפברואר 1929 הגיעו חמשת המתיישבים הראשונים והחלו בחריש הראשון ביישוב. בשבועות הבאים עלו על הקרקע מתיישבים נוספים. זמן קצר מאוחר יותר הוקמה חברת "הנוטע" בידי שלושת אנשי ועד "בני בנימין" - גד מכנס, ברוך רם ועובד בן עמי. במימונו של ד"ר אברהם אבו שדיד (גיסו של איתמר בן אב"י) ראשון הרוכשים, פנתה החברה למשקיעים בחו"ל על מנת שישקיעו בפרדסי נתניה בתמורה לפרי שיגדל בהם. כך סיפקה החברה תעסוקה לבני המקום, ובהמשך אף החלה לפרסם את נתניה.

באוגוסט 1929 החלו המאורעות במקומות שונים בארץ ישראל (מאורעות תרפ"ט). מכיוון שגם מחלת הקדחת וגם היתושים גרמו לייאוש ועזיבת רוב התושבים ובשל השמועות על המאורעות בשאר הארץ ועל מהומות בטול כרם בפרט, נשארו רק הגברים, ואילו הנשים והילדים עזבו את נתניה. בעיר היו אז רק 16 איש. בלילה שקדם למאורעות קרא השייח' צאלח אבו חמדא את התושבים לביתו ושמר עליהם. באותו זמן עובד בן עמי, ששהה בפתח תקווה, ביקש מהשומר של נתניה להעביר את מתיישבי העיר למקום בטוח. חוץ מלבקש את עזרת השומר, פנה בן עמי גם לשגרירות האמריקאית במטרה שתעזור לפינוי היישוב, בעקבות הפרעות. השגרירות האמריקאית פנתה למשטרה הבריטית כדי שזו תפנה את המתיישבים בטענה שחלק מהאדמה הוא רכוש אמריקאי, שכן אחד מתורמי האדמות לתושבי נתניה היה נתן שטראוס, שהייתה לו גם אזרחות אמריקאית.

כשהגיעה המשטרה הבריטית לביתו של השייח' כבר לא נותר שם אף אחד מתושבי נתניה. היות שבאותו ערב הגיעו תושבי טול כרם, ואמרו לשייח שאם לא יוסגרו תושבי נתניה הם ישמידו את כל תושבי הכפר, מיהר השייח' והבריח את תושבי נתניה מהר ככל האפשר דרך החוף, לישובים הסמוכים הרצליה וחדרה. בן עמי כתב בזיכרונותיו כי האירוע פגע מאוד בכבודו של השייח' והוא מת באותו לילה. הפרעות לא פגעו, עם זאת, באופן קשה בתושבי נתניה, וכבר כעבור שבוע חזרו התושבים ליישוב, ואף גילו כי תושבי הכפר השקו להם את השדות.

ב-2 באוקטובר 1932 קיבלה נתניה מעמד רשמי של כפר. ב-3 בדצמבר 1948 היא הוכרזה כעיר, ובמהלך זה צורפו אליה מספר יישובים בסביבתה כרמת טיומקין ופרדס הגדוד. נתניה הייתה לעיר העברית הראשונה שהוכרזה רשמית כעיר.

במהלך מלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים ירדניים בשומרון את נתניה, ומטוס טופולב 16 עיראקי הפציץ את העיר

בשנות ה-90 קלטה העיר נתניה 60,000 עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר..

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בנתניה 239,902 תושבים (מקום 6 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,391 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

חינוך

ציור משנת 1873 של השקמה העתיקה

האמפיתיאטרון בחוף נתניה

מגדל המים ב"מצפה הים"

פרגולה ברחוב מכנס

בית חולים לניאדו בקריית צאנז

בנתניה 212 גני ילדים, מהם 102 בחינוך הממלכתי, 97 בחינוך הממלכתי-דתי, 20 בחינוך מיוחד וארבעה גני העשרה.

בעיר 45 בתי ספר יסודיים, מהם 20 בחינוך הממלכתי, 13 בחינוך הממלכי-דתי, שלושה בחינוך מיוחד, שש ישיבות המשויכות לזרמים החרדיים והדתיים, שמונה תלמודי תורה ותשעה מוסדות מוכרים שאינם רשמיים.

בנתניה 18 בתי ספר תיכוניים, מהם עשרה שש-שנתיים: ארבעה בחינוך הממלכתי-דתי, שישה מ"מ, שני מרכזי נוער, ושישה מהזרם העצמאי.

בחינוך המיוחד יש שלושה בתי ספר לגילים 21-6 ו-21 גני ילדים המיועדים לסוגי הלקויות השונות.

ספורט

במסגרת קמפיין למיתוג העיר הוכרזה נתניה, בשנת 2007, כ"בירת הספורט של ישראל".

בעיר פועלות שלוש קבוצות כדורגל: מכבי נתניה, בית"ר נס טוברוק נתניה (המשחקת בליגה ג') והשרון נתניה. בכדורסל משחקת קבוצת גברים אחת וקבוצת נשים אחת. קבוצת הגברים, אליצור מכבי נתניה, ממוקמת בליגת העל לגברים, וקבוצת הנשים בליגת העל לנשים. ענפי ספורט נוספים שפועלים בעיר כוללים שחייה, טניס, סיף, אגרוף, אקרובטיקה, היאבקות, ג'ו ג'וטסו, קראטה, ג'ודו, אקוואטלון (מייסד הענף, איגור אוסטרובסקי, מאמן את מועדון האקוואטלון של נתניה), כדורגל חופים, באולינג, קארטינג, מצנחי רחיפה, גלישת גלים ועוד.

מכון וינגייט, גורם חשוב במיתוג העיר כבירת ספורט, נמצא בגבולה הדרומי ובשטח שיפוטה אך לא קיימת דרך מסודרת המחברת בין העיר למכון.

כלכלה ותיירות

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מדי שנה פוקדים את נתניה אלפי תיירים מדרום אמריקה ומאירופה, בעיקר מצרפת ומבריטניה. נתניה קיבלה תנופה תיירותית גבוה בזכות רצועת החוף שלה ושמורות הטבע שנמצאות בסביבותיה, כשלולית החורף ושמורת האירוסים. בעיר בתי מלון רבים, ובעירייה מקדמים מיזם תיירות גדול הכולל חמישה בתי מלון ומתחם מסעדות לאורך צוקי נתניה באזור "נתניה 600". בעיר דירות נופש רבות העומדות ריקות במהלך השנה ומאוכלסות בעיקר בקיץ על ידי תושבי חוץ רבים מאירופה.

תחבורה

ערך מורחב – התחנה המרכזית של נתניה

העיר נתניה סמוכה לצירי תנועה ראשיים. ביניהם כביש החוף המפריד בין חלקה המערבי והמרכזי של העיר לחלקה המזרחי, וכביש 57 שיוצא מנתניה לבקעת הירדן. מספר גשרים ומחלפים מאפשרים את זרימת התנועה בין הצד המערבי לצד המזרחי של העיר: מחלף פולג, מחלף גשר השלום, גשר האחדות ומחלף נתניה. בנתניה פועלות שתי חברות אוטובוסים עיקריות: אגד תעבורה המבצעת נסיעות בקווים העירוניים, ונתיב אקספרס המבצעת נסיעות בקווים הבין עירוניים. כמו כן חברת אגד מבצעת נסיעות משכונת קרית צאנז לריכוזים חרדיים, וכן חברת אפיקים המבצעת נסיעות לישובי השומרון. את תושבי נתניה משרתת תחנת רכבת בעיר. תחנה נוספת המשמשת את תושבי דרום העיר היא תחנת הרכבת בית יהושע הנמצאת בשטח השיפוט של המועצה האזורית חוף השרון. בעיר פועלות גם מוניות שירות רבות.

אתרים ארכאולוגיים

ערך מורחב – אום ח'אלד

אום ח'אלד הוא אתר קדום בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" שבמרכז העיר. באתר נערכו חפירות בשנות ה-50 ובשנות ה-70 ונחשפו שרידים מתקופות פרהיסטוריות כמו התקופה הנאוליתית והאפי-פלאוליתית כמו גם מתקופות מאוחרות יותר, בהן ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית. בשנות ה-20 נקנו אדמות הכפר על ידי אגודת בני בנימין ועליהן הוקמה המושבה נתניה. בשנות ה-40 ניטש הכפר ולאחר מלחמת העצמאות שוכנו בין הריסותיו עולים ממדינות ערב. המקום שבו ישב הכפר הפך לשכונה נתנייתית הנושאת את שמו. שכונה זו אוחדה עם עוד ארבע שכונות סמוכות לשם הכולל "נאות הרצל". בשטח אום ח'אלד, ברחוב בנימין מינץ, בתוך גן מטופח, נמצאת השקמה העתיקה והמפורסמת של נתניה, עץ אדיר-ממדים שעדיין נותן פירות. לרגליו ציור גדול של אותה שקמה משנת 1873.

ערך מורחב – בירכת חנון

ברכת חנון היא חווה חקלאית מן המאה ה19 נמצאת בסמיכות לאיצטדיון הכדורגל החדש בנתניה.

שכונות

• נאות הרצל – נמצאת במרכז נתניה, בסמוך למחלף נתניה, קמה מאיחוד של ארבע שכונות קטנות יותר: שיכון סלע, גן ברכה, עמידר ורמת הרצל. השכונה, כמו הרחוב הראשי של העיר שעובר בסמוך, נקראה על שמו של בנימין זאב הרצל. בשטח השכונה נמצא גם היישוב הישן אום ח'אלד.
• גן ברכה – במרכז העיר, קרויה על שמו של ברכה שמעון או בכינויו "מוני גבאי", שהגן על אחיו, חברי הקהילה היהודית בלוב מפני גניבות והתנכלויות מצד שכניהם הערבים.
• גבעת האירוסים – הוקמה בתחילת שנות ה-90 בדרום העיר, בסמוך לקריית נורדאו ורמת פולג. נקראת על שם שמורת האירוסים הצמודה אליה.
• גלי הים – שכונה חדשה (בנייתה החלה ב-2002) מדרום לשכונת נוף הטיילת לאורך המצוק. השכונה גובלת בשמורת האירוסים (ובאתר האשפה הישן) מדרום ובכביש בן-גוריון במזרח.
• טוברוק – שוכנת ממערב לשכונת רמת חן. השכונה הוקמה בימי מלחמת העולם השנייה וקרויה על שם עיר הנמל טוברוק בלוב, שהייתה במצור במלחמה ונערכו בה קרבות קשים במהלך המערכה בצפון אפריקה. בעבר היו בה מלטשות יהלומים, כיום השכונה קטנה יחסית. יש בה מגרש כדורגל ששימש בעבר את קבוצת בית"ר נתניה; כיום מתאמנת שם קבוצת הנוער "בית"ר טוברוק נתניה". במלטשת יהלומים מושבתת בשכונה התבצעה תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי.
• מחנה יעקב – נמצאת במרכז נתניה ומוכרת גם בשם "כפר אוריה" (על שם היישוב כפר אוריה) או "נווה יעקב". השכונה הוקמה על ידי מפונים מהיישוב נווה יעקב שפונה במהלך מלחמת העצמאות.
• נאות מנחם בגין – בדרום נתניה, בסמוך לחוף הים. שמה של השכונה ניתן לה על שמו של מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל בין השנים 1983-1977. השכונה צמודה לרמת פולג ומוכרת כרמת פולג.
• נאות גנים (לשעבר שיכון ותיקים) – שכונה המורכבת מבתים צמודי-קרקע במזרח נתניה. זוהי אחת השכונות הראשונות בעיר והיא הוקמה במקום שבו שכנה בעבר מעברת עולים. בקצהה הדרומי נמצא בית הקברות של העיר נתניה. בנאות גנים שני בתי ספר יסודיים: "אלומות" ו"שח"ל", וכמו כן בשכונה ישיבה תיכונית, "בני-עקיבא". השכונה מוכרת גם בשם שיכון הוותיקים, שהיה שמה עד שנת 2000, אז שונה השם לנאות גנים. השם החדש מייצג את המספר הרב של הגנים הציבוריים בשכונה. שיכון ותיקים מכיל בתוכו גם את השכונות "נתניה הירוקה", "עמליה" וכן את שכונת משכנות זבולון החדשה (ראו לעיל).
• נאות שקד (לשעבר "אזורים") – השכונה הוקמה בשנות ה-60 ואוכלסה בראשיתה בעיקר בעולים חדשים ממרוקו ומברית המועצות. היא נקראת על-שם משה שקד, ראש העירייה השני.
• נווה איתמר – נמצאת בצפון-מזרח העיר. השכונה הוקמה בשנת 1944 כיישוב עצמאי וסופחה לנתניה בשנת 1949. היא קרויה על שמו של איתמר בן אב"י, שהיה דמות חשובה בסיפור הקמתה של נתניה.
• נווה עוז – שכונה חדשה דרומית לשכונת נוף הטיילת וצפונית לפארק נתניה (פארק שלולית החורף). אוחדה עם שכונת גלי הים.
• נוף הטיילת – שכונה חדשה (תחילת בנייה ב-2000) מדרום למלון "כרמל" לאורך טיילת המצוק, כוללת את אתר מצנחי הרחיפה, גובלת בבית יד-לבנים בדרום ובכביש בן-גוריון במזרח. נמשכת בנייתם של בתים צמודי-קרקע ורבי-קומות. השכונה מוכרת בשם "נת/600" על שם תוכנית הפיתוח העירונית.
• עין התכלת – נמצאת בצפון נתניה, לחופי הים התיכון. עין התכלת הוקמה כשכונת פועלים בעמק חפר בשנת 1936. בשנת 1948 הפכה לחלק מהעיר נתניה. השכונה קרויה על שם הים בצבע התכלת אשר לחופיו היא שוכנת. מערבית לשכונה, על המצוק הצופה לים, עמד בשנים 1943-1936 קיבוץ של השומר הצעיר בשם מצפה הים. חברי הקיבוץ התפרנסו מעבודות בנייה בעיר, מסלילת כבישים ומחקלאות, ופיתחו את ענף הדיג. הקיבוץ עזר למעפילים להגיע בסירות מהאוניות שעמדו במרחק מהחוף. בקיבוץ היה בית ילדים ובו שתי קומות שחלונותיו פנו לים, האירו לספינות כמגדלור וסימנו לכוחות הפלמ"ח על הימצאות כוחות בריטים באזור. במשך השנים התגבשו החברים ונוצרו משפחות. המקום היה קטן ושטח של 14 דונם לא הספיק להתפתחות חקלאית. החברים קיבלו את הצעת המוסדות המיישבים להתיישב דרומית לעיירה מג'דל (כיום אשקלון) ובדצמבר 1943 הם עלו לשם וייסדו את קיבוץ יד מרדכי. במצפה הים נשאר רק מגדל המים שנבנה ב1936 ושופץ לאחרונה בשנת 2005.
• עיר ימים משתרעת על פני 1,140 דונם לאורך חוף הים של נתניה, בין שכונת האירוסים לרמת פולג ועל-פי התוכנית צפויים להיבנות בה 4,640 יחידות דיור, 3,150 חדרי מלון וכ-34,000 מ"ר שטחי מסחר. בתכנון השכונה, הצפויה לאכלס כ-18 אלף תושבים, מושם דגש רב על איכות המגורים תוך שילוב שטחים ירוקים רבים. פארק מרכזי גדול מתוכנן לאורכה ולרוחבה של השכונה, עם שבילים תת-קרקעיים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. השכונה מתאפיינת במגדלי מגורים רבי-קומות.
• פארק העסקים והטכנולוגיות על שם ספיר – בחלק הדרום-מזרחי של העיר ממוקם פארק העסקים והטכנולוגיות על-שם פנחס ספיר (קוזלובסקי). פארק העסקים והטכנולוגיה בנתניה הוא מתחם עסקים ותעשיות עתירות-ידע מהמתפתחים והמתקדמים בישראל. החברות המאכלסות אותו הן בעיקר מתחום התקשורת וההיי-טק. בפארק ממוקמים משרדיה הראשיים של עיריית נתניה, המכללות האקדמיות אורט-הרמלין ולזלי קולג', חברות הייטק כגון סיסקו, סייפן, HP, חטיבות מרכזיות של אלביט מערכות וחברות מובילות נוספות כדוגמת סלקום וטבע. המרכזים המסחריים שוקקים וכוללים את סניף איקאה, קיקה ורשתות רבות.

מצפון לפארק נבנה איצטדיון הכדורגל החדש של נתניה. באזור זה היתה עד 1948 חווה חקלאית של משפחת חנון מטול כרם. הפועלים גרו במבנה בחווה ועיבדו פרדס גדול. מהחווה נשאר כיום מבנה המגורים, המיועד לשימור במסגרת עבודות הקמת האצטדיון.

• פרדס הגדוד – בצפון נתניה. היישוב הוקם בשנת 1928 על ידי יוצאי הגדודים העבריים כחווה חקלאית שצורפה לנתניה בשנת 1948. שם היישוב ניתן לו על שם הפרדס שהיה בשטח השכונה לפני הקמתה. השכונה הוקמה על ידי יהלומנים מבלגיה.
• קריית אליעזר – שכונה במזרח העיר נתניה המשמשת כאזור תעשייה, נקראת על שמו של אליעזר קפלן שהיה שר האוצר הראשון של מדינת ישראל. אזור תעשייה זה מוכר גם כ"אזור התעשייה הישן", עקב העובדה שמדרום אליו הוקמה שכונת קריית ספיר המשמשת גם היא כאזור תעשייה.
• משכנות זבולון – נמצאת במזרח העיר ונקראת על שמו של השר זבולון המר מהמפד"ל. השכונה הוקמה למען תושבים דתיים לאומים. היא מכונה גם "משהב" על שם הקבלן שבנה את כל הבתים בה. בשכונה שני בתי ספר ממלכתיים-דתיים: בית ספר ממלכתי-דתי על שמו של המר - "מורשת זבולון", ובית הספר הממלכתי דתי על שם רועי קליין שנהרג במלחמת לבנון השנייה בקרב על בינת ג'בייל. סבו של רועי, דוד מושביץ, שימש כעובד בכיר בחברת משהב שהקימה את השכונה ועל שמו קרוי המרכז המסחרי שבלב השכונה, "מרכז דוד".
• קריית השרון – נמצאת במזרח נתניה, בצמוד למכללה האקדמית נתניה, ונקראה לכבוד מיקומה של נתניה כבירת השרון. הבנייה החלה ב-1997 ואוכלסה לראשונה בספטמבר 1999. בחורשה הסמוכה לשכונה, ששמה הרשמי הוא "פארק האלונים", אך מכונה "חורשת הסרג'נטים", התבצעה תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי (הם אמנם נתלו במקור במלטשה בשכונת טוברוק, אך גופותיהם נתלו מאוחר יותר בחורשה זו). בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי חדש על-שם חיים הרצוג, הנשיא השישי של מדינת ישראל. השכונה הוכתרה ב-24 בנובמבר 2006 בתואר "שכונה ממריאה" על ידי העיתון "The Marker", עקב עליית מחירים של 30%-20% בשנתיים שקדמו. זוהי שכונה חדשה ראשונה בנתניה אחרי זמן רב.
• קריית נורדאו – נמצאת בדרום העיר סמוך לכניסה הדרומית. השכונה הוקמה בשנות ה-50 כדי לספק דיור לעולים החדשים שהגיעו לעיר, ובאותן שנים נקראה "דיור לעולה". בשנות ה-60 הורחבה השכונה ושמה שונה ל"קריית נורדאו" על שמו של מקס נורדאו, מראשי התנועה הציונית. השכונה נמצאת צפונית-מזרחית לרמת פולג. סמוכה אליה גם שכונה קטנה וחדשה יותר, "גבעת האירוסים". בשכונה נמצאים בתי הספר "נורדאו", "אלדד", "יגאל אלון" ו"אורט גוטמן" וכן הממ"ד "רש"י".
• קריית צאנז – שכונה חרדית המהווה את מרכז חסידות צאנז בארץ ובעולם. היא הוקמה ב-15 במרץ 1955 (כ"א אדר ה'תשט"ו) על ידי האדמו"ר מצאנז הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם. הקריה נמצאת בצפון-מערב העיר ומשתרעת על פני שטח של 380 דונם ולה חוף ים עם הפרדה עבור רוחצים דתיים.
• קריית רבין – השכונה, שמוכרת גם בשם עמליה, הוקמה בין השנים 1996-1993 ונמצאת במזרח נתניה, בסמוך למכללה האקדמית נתניה. היא קרויה על שמו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין. בשכונה בית ספר ממלכתי, שקרוי גם הוא על שמו של יצחק רבין.
• רמת אפרים – אזור של מספר שכונות, קרוי על שם אפרים אהרונסון. כאן נמצא המושב רמת טיומקין שהוקם בשנת 1932 ועם הזמן נבלע בנתניה. את המושב ייסדו אנשי בית"ר וקבוצת מנורה, שאחד מראשיהם היה גרשון שץ. הוא נקרא על שמו של זאב ולדימיר טיומקין, מאנשי "חובבי ציון" והרוויזיוניסטים, שהיה ידידו של זאב ז'בוטינסקי. רמת טיומקין היה המושב הראשון שהקימו הרוויזיוניסטים בארץ ישראל. היישוב היה חקלאי באופיו. חצרות הבתים והפרדסים שימשו לאימונים של לוחמי האצ"ל, והוטמנו בהם כלי נשק. היישוב שימש בסיס פעולה לוגיסטי לקליטת מעפילי אף על פי. בשנת 1948 נבלע היישוב בעיר נתניה, וכיום האזור הוא חלק משכונת "רמת אפרים".
• רמת חן – שכונה הנמצאת בתחילת השכונות הדרומיות של העיר, סמוך לגשר האחדות (לשעבר גשר האר"י, המחבר בין מרכז נתניה למזרחה). השכונה נקראה בעבר שכונת פאג"י – ראשי תבות של "פועלי אגודת ישראל", שהקימו את השכונה. בשכונה נמצא בית הספר "טשרניחובסקי", תלמוד תורה "אור לציון" וישיבת "נחלת שמואל".
• רמת יגאל ידין – על שם יגאל ידין. שמה הקודם, הלא-רשמי של השכונה היה "שיכון דורה", על-שם דורה אבן, אשת מפקד חטיבת אלכסנדרוני. השכונה הוקמה בשנת 1949 במקום שבו שכן לפנים מחנה צבאי בריטי ואחר כך מחנה "אלכסנדרוני". היא אוכלסה על ידי עולים חדשים. בשכונה מתנ"ס על שם מרכוס.
• רמת פולג – השכונה הדרומית ביותר בנתניה ואחת היוקרתיות שבה. מקור שמה בנחל פולג הזורם לים בקצה הדרומי של השכונה. היא הוקמה בשלהי שנות ה-70 ומחולקת לשתיים: פולג הישנה המאופיינת בווילות, ורמת פולג החדשה המאופיינת בבתי מגורים גבוהים (הגבוה שבהם בעל 18 קומות), וילות וקוטג'ים מפוארים. בשכונה שני בתי ספר יסודיים — על שם בגין ועל שם רימלט. השכונה גובלת ממערב בים התיכון, מצפון בשכונת "עיר ימים", הנמצאת בבנייה; וממזרח בשכונת קריית נורדאו (נאות גולדה). מדרום נמצאת שמורת נחל פולג.

אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל

• בחזית בית יד לבנים נמצאת אנדרטה עשויה מסלע בזלת. על האנדרטה כתובת של אורי צבי גרינברג: בני גזע דוד שנפלו וחרבם בידם, אין אמת זולתם ואין הוד מלבדם.
• סמוך לבית יד לבנים נמצאת אנדרטה לחללי חיל החימוש.
• אנדרטה לחללי חטיבת אלכסנדרוני במלחמת העצמאות.
• בכיכר העצמאות נמצאת אנדרטת זיכרון לבני נתניה שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה מורכבת מעמוד זיכרון ולידו קיר ארוך שעליו התבליט "אנדרטת הלוחם" של הפסל משה ציפר (1960).

• 
  אנדרטת יד לבנים
• 
  אנדרטת חיל החימוש
• 
  אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני
• 
  אנדרטת זיכרון לבני נתניה שנפלו במערכות ישראל

סמל העיר

צבעי הסמל הם כחול-לבן (כצבעי דגל ישראל), וכתום כצבע התפוזים שגדלו בפרדסי השרון. במרכז סמל העיר מופיע הפרח חבצלת השרון, הצומח לאורך המצוק החופי של נתניה. רקע הסמל מעוצב בצורת מגן, על מנת לסמל את ערכה הביטחוני של נתניה (שכן 15 ק"מ מפרידים בינה לבין טול-כרם, ובלעדיה היה לכאורה נוצר רצף טריטוריאלי ערבי עד לים התיכון). בחלקו העליון של הסמל, מסמלות ארובות העשן את התעשייה המפותחת בעיר. גלי הים המופיעים בסמל מסמלים את הים שלחופיו שוכנת העיר, והיהלום במרכז מסמל את תעשיית היהלומים שהייתה מפותחת בעיר. את הסמל עיצב יעקב צימברקנופף בשנת 1951.

ערים תאומות

טיילת ניצה לכבודה של העיר ניס

• ניס, צרפת 1968
• גיסן, גרמניה 1978
• דורטמונד, גרמניה 1981
• גולד קוסט, קווינסלנד, אוסטרליה 1987
• סרסל, צרפת 1988
• שיופוק, הונגריה 1990
• נובי סנץ', פולין 1994
• ברנמות', אנגליה, הממלכה המאוחדת 1995
• סטוונגר, נורבגיה 1997
• בראשוב, רומניה 1999
• קומו, איטליה 2004
• יאשי, רומניה 2005
• סאני איילס ביץ', פלורידה, ארצות הברית 2006
• יסוד המעלה, ישראל (בעקבות מלחמת לבנון השנייה)
• סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית

לקריאה נוספת

• ארצית בן-נר: נתניה שלי, המרכז הפדגוגי האזורי, נתניה, 1983
• שר-אל דוידוביץ: נתניה - סיפורה של עיר, עיריית נתניה, 1992
• זאב וילנאי: נתניה - בירת השרון, עיריית נתניה, 1964
• אבשלום שמואלי ומשה ברור (עורכים): ספר נתניה, עם עובד, 1982

קישורים חיצוניים

• אתר עיריית נתניה
• אתר מינהלת התחדשות מרכז העיר נתניה
• אתר מורשת העיר נתניה
• אתר אירוס - פולקלור נתנייתי
• נתניה 3D - תמונות בתלת ממד מנתניה, באתר "המימד השלישי"

הערות שוליים

שכונותיה הדרומיות של העיר משמורת שער פולג