קרוסבונז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרוסבונז
קרוסבונז, כפי שהופיע על עטיפת החוברת Captain America and Crossbones #1 ממרץ 2011, אמנות מאת גרג טוצ'יני.
קרוסבונז, כפי שהופיע על עטיפת החוברת Captain America and Crossbones #1 ממרץ 2011, אמנות מאת גרג טוצ'יני.
סוג נבל-על
הוצאה לאור מארוול קומיקס
הופעה ראשונה Captain America #359-360
(מרץ 1976)
יוצרים מארק גרונוולד
קירון דווייר
גילום הדמות פרנק גרילו, "קפטן אמריקה: חייל החורף", "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים" ו"הנוקמים: סוף המשחק"
מידע
שם אמיתי ברוק רומלאו
כינויים בינגו, בינג, פראג, מר בונז
סטטוס פעיל
כוחות ללא כוחות-על
לוחם פנים מול פנים מיומן, צלף אמן.
חבר בקבוצה בן ברית של סין
DOA
HYDRA
חבר לשעבר בקבוצה ת'נדרבולטס
צוות שלד
דמויות קשורות
אויבים קפטן אמריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרוסבונזאנגלית: Crossbones) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס קפטן אמריקה ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברות Captain America #359-360 מאוקטובר 1989 ונוצרה על ידי הכותב מארק גרונוולד והמאייר קירון דווייר.

קרוסבונז הוא האלטר אגו של ברוק רומלאו, פושע שלאחר שלימד בבית ספר לפושעים הפך לשכיר חרב. ידוע כאחראי לניסיון ההתנקשות בקפטן אמריקה, כאויב של דיימונדבאק, כבעל עבר עם רוב אלו אשר נשאו את שם הגולגולת האדומה וכנבל שקול לקפטן אמריקה עצמו ולגיבורי-על אחרים.

את דמותו של קרוסבונז בסרטי היקום הקולנועי של מארוול "קפטן אמריקה: חייל החורף" ו"קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים" מגלם השחקן פרנק גרילו, ששב להופיע בהופעת קמע בסרט "הנוקמים: סוף המשחק".

ביוגרפיה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוק רומלאו גדל בלואר איסט סייד, ניו יורק, ועמד בראש כנופיית רחוב. אחרי שהוא תקף באלימות ילדה בת 15, שני אחיה נאבקו בו, והדבר הסתיים במותו של אחד מהם. רומלאו נמלט והעביר שלוש שנים בבית הספר לפושעים של טאסקמאסטר, שם הדריך אחרים תחת השם בינגו ברוק. בהמשך שימש כשכיר חרב באלג'יריה עבור אלברט מאליק, הנאצי שידוע בכינוי הגולגולת האדומה, יריבו של קפטן אמריקה. באחת ממשימותיו הוא נשלח לפלוש לטירתו של המדען הנאצי ארנים זולא בשווייץ. ברוק היה היחיד ששרד את הפלישה, ופגש בגולגולת האדומה המקורי, יוהאן שמידט, שהסכים לשכור את שירותיו וקרא לו בשם הקוד קרוסבונז.

הגולגולת שלח את רומלאו לעקוב אחר התקדמותו של ברון זמו בהשגת רסיסי הבלודסטון, ועלה לסיפון ספינת הדגל של קפטן אמריקה בדיוק כאשר זמו גנב את רסיסי הבלודסטון. באמצעות הבלודסטון הוא השתלט על דיימונדבאק, אך נאלץ להרוס את השברים כאשר ישות הליקס הלפייר השתמשה בהם כדי להשתלט על אביו של זמו, היינריך. בידיעה שהגולגולת יזעם על חורבן הבלודסטון, רומלאו חטף את דיימונדבאק למדריפור כפיתיון לקפטן אמריקה. הקפטן הביס אותו והציל את דיימונדבאק, בעוד הגולגולת מורה לרומלאו לחדול ממעשיו. הוא קיבל הוראה להחזיר את הקונטרולר לכלא "הכספת", ויחד עם חרש המכונות, חיפש את הגולגולת הנעדר.

עם צוות שלד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור היעדרותו של הגולגולת, רומלאו הוביל את צוות שלד. הצוות נאבק במועדון הלפייר של המלכה השחורה, ובאמצעות מדיום, איתר את הגולגולת לאחר שזה האחרון נחטף על ידי מגנטו. ניסיון התנקשות שלו בקינגפין נמנע על ידי טיפואיד מרי, מה שהוביל לקרב נגד בולזאיי. לאחר שרומלאו וצוות שלד חולצו על ידי ארנים זולא מידי "קבוצת ההגנה הקדושה" (Schutz Heiliggruppe בגרמנית, Sacred Protection Group באנגלית), הגולגולת זייף את מותו שלו בנוסף למותם של רומלאו ואחות הלילה. לבסוף, רומלאו פוטר כאשר הגולגולת החל שותפות עם וייפר.

הוא נאבק בסופרפרו בשירות לורד סמים, וכאשר חזר לניו יורק, חטף את דיימונדבאק, עינה אותה ואילץ אותה לעבור אימוני קרב קשים ומפרכים. הוא שלח אותה לגנוב את דמו של קפטן אמריקה המכיל את נוסחת סופר-חייל מאחוזת האוונג'רס, וחזר לשירות הגולגולת. כאשר הרחצני, המנהיג החדש של צוות שלד, זמם להרוג את רומלאו, אם הלילה הזהירה אותו על כך. רומלאו שיסף את גרונו של הרחצני, מה שנתן לדיימונדבאק הזדמנות להימלט ולהזעיק את עזרתם של קפטן אמריקה ופלקון. רומלאו נשלח למאסר, אך גורמים רשמיים השתכנעו שהשתקם, ככל הנראה חלק מכך נבע על שהביס את תא הטרור "המבצר" בעת שפלשו לבית חולים בדנוור, ושחררו אותו. הוא והאיש הסופג הושכרו על ידי ארגון הידרה להרוס שגרירויות בני יורק, אך הובסו על ידי קפטן אמריקה. נבגד על ידי הידרה, רומלאו ברח ונקם בממונים עליו. בהמשך, הוא הושכר על ידי "הבן החדש" להתנקש בחיי גמביט. למרות שעבד בשיתוף פעולה עם באטרוק המזנק וזאראן אדון הנשקים, הוא הובס יחד עם באטרוק וזאראן על ידי כוח משולב של גילדות המתנקשים והגנבים.

מותו של קפטן אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגולגולת חזר עם הקובייה הקוסמית, אך נהרג על ידי חייל החורף והקובייה נלקחה. אלכסנדר לוקין, מעסיקו של חייל החורף, האשים בעקיפין את קפטן אמריקה במותו של הגולגולת. רומלאו הבין במהרה את האמת, החל לחפש אחר לוקין והמשיך לעבוד לפי תוכניותיו של הגולגולת. הוא הפעיל שלוחה של ארגון מכניקת רעיונות מתקדמים, חטף את סין ושטף את מוחה. במהלך אירועי "מלחמת אזרחים", כאשר קפטן אמריקה נכנע לכוחותיו של איירון מן התומכים בחוק לרישום העל-אנושיים, קרוסבונז היה אחראי לניסיון התנקשות בו, אם כי נודע כי דוקטור פאוסטוס שטף את מוחה של שרון קרטר, והיא זו שירתה את הירייה הקטלנית. הוא נלקח למשמורת של סוכנות S.H.I.E.L.D. וולברין ודרדוויל, תוך עזרה של דוקטור סטריינג', התגנבו לסיפון נושאת המטוסים המרחפת וחקרו את רומלאו.

ת'נדרבולטס, הפחד עצמו ונגד ונום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא גויס על ידי לוק קייג' לקבוצת ת'נדרבולטס החדשה, ובמהלך אירועי ארץ הצל, השתתף בלחימה נגד שלוחה של ארגון היד. בשליחות בגינאה החדשה, רומלאו נחשף למוטגן ערפילי טריגן, מה שגרם לו לפתח כוחות מטחי אנרגיה. כאשר נשלחו למשימה עם האוונג'רס, רומלאו, ג'אגרנוט והרוח הפעילו מתקן טלפורטציה ונשלחו למימד חלופי עם האוונג'רס. רומלאו ניסה להרוג את קפטן אמריקה, אך נזרק לבריכת מים מוזרים שביטלו את כוחותיו. לאחר המשימה, רומלאו פוטר וחזר למאסר.

ערך מורחב – הפחד עצמו (קומיקס)

במהלך אירועי הפחד עצמו, ג'אגרנוט הפך לאחד מהראויים ותקף את כלא הרפסודה. רומלאו עבד עם סילבר מו ומריו איש ההר, בן דודו של מרקו איש ההר, כדי לברוח. הוא הרג את מו ומריו, והמשיך במנוסתו. לאחר מכן, יחד עם סין, הוא נאבק בולקיריה ובאוונג'רס. הוא נפצע קשה על ידי וולברין, ורופא על ידי דיימון הלסטרום. הוא וסין הצטרפו ל-DOA של הלסטרום. מאוחר יותר הוא נאלץ לצאת למסע עולמי בחיפוש אחר פטישי הראויים, מה שהוביל אותו למאבקים עם נאמור, לוק קייג' ווולברין בין היתר. במהלך עלילת "קצוות הארץ" הוא נראה באחד ממתקניו של דוקטור אוקטופוס ולכאורה יורה במוות בסברה. הוא הרג עוד כפיל של הלסטרום ופשט את עורו, וביחד עם ה-DOA סימן למטרה את אנדי ברטון, אשר קיבלה את סימן הגיהנום אשר היה על סימביוט ונום. הוא נאבק בסוכן ונום ובברטון, וגורש יחד עם מספר חברי ה-DOA באמצעות שדים.

הוא נראה לאחר מכן יחד עם דדפול, ובהמשך נאבק באלמנה השחורה ובמעניש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]