בלייד (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בלייד
Blade
Blade movie.jpg
כרזת הסרט
מבוסס על בלייד מאת מארב וולפמן וגלן קולן
בימוי סטפן נורינגטון
הפקה פיטר פרנקפורט
וסלי סנייפס
רוברט אנגלמן
אנדרו ג'יי. הורן
אבי ארד
תסריט דייוויד ס. גויר
עריכה פול רובל
שחקנים ראשיים וסלי סנייפס
סטיבן דורף
קריס קריסטופרסון
נ'בושה רייט
דונל לוג
מוזיקה מארק אישאם
צילום תיאו ואן דה סנדה
מפיץ ניו ליין סינמה
מדינה ארצות הברית
אולפן Marvel Enterprises
Amen Ra Films
Imaginary Forces
הקרנת בכורה 21 באוגוסט 1998
משך הקרנה 120 דקות[1]
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט ערפדים
סרט גיבורי-על
תקציב 40 מיליון דולר[2]
הכנסות 131.2 מיליון דולר[3]
הכנסות באתר מוג'ו blade
סרט הבא בלייד 2
סרטים בסדרה בלייד 2
בלייד: טריניטי
דף הסרט ב-IMDb

בליידאנגלית: Blade) הוא סרט גיבורי-על ערפדים אמריקאי משנת 1998 מבית וורנר ומארוול קומיקס, בכיכובם של וסלי סנייפס וסטיבן דורף. מבוסס באופן רופף על דמות באותו השם מחוברות הקומיקס של מארוול.[4] סנייפס מגלם את דמותו של בלייד, בן-אדם עם תכונות של ערפד אשר מגן על בני-האדם מפני ערפדים. את הסרט ביים סטיבן נורינגטון על פי תסריט מאת דייוויד ס. גויר.

הסרט, אשר עלה לאקרנים לראשונה ב-21 באוגוסט 1998, זכה להצלחה מסחרית שבאה לידי ביטוי בהכנסות של 70 מיליון דולר בקופות בארצות הברית בלבד, ו-131.2 מיליון דולר בסך הכל ברחבי העולם. למרות ביקורות מעורבות מצד מבקרי הקולנוע, הסרט זכה לאהדת הקהל ועם השנים הפך לסרט פולחן בקרב המעריצים.[5] לסרט היו שני סרטי המשך, בלייד 2 ובלייד: טריניטי, שניהם נכתבו על ידי גויר, שאף ביים את הסרט האחרון בטרילוגיה.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967, ונסה ברוקס (סנאה ליית'אן) היא אישה הרה המותקפת על ידי ערפד בעודה יולדת. הרופאים מצליחים להציל את חיי התינוק ולקחת אותו ממנה, בטרם היא מאבדת את הכרתה ומתה מזיהום.

31 שנה מאוחר יותר, התינוק הופך לצייד הערפדים בלייד (וסלי סנייפס), הפושט על רייב במועדון לילה שבבעלותו של הערפד דיקון פרוסט (סטיבן דורף). מבלי לדעת שהוא ערפד, כוחות המשטרה שמגיעים למקום מפנים לבית חולים את קווין (דונל לוג), אחד הערפדים ששרד את התקפתו של בלייד. הערפד ניזון מדמה של ההמטולוגית קארן ג'נסון (נ'בושה רייט), ונמלט מהמקום. בלייד לוקח את קארן איתו לבית מבטחים, שם מטפל בה ידידו הוותיק אברהם ויסלר (קריס קריסטופרסון). לאחר שהיא מתאוששת וחוזרת להכרה, ויסלר מסביר לקארן שיחד עם בלייד, הם מנהלים מלחמת חורמה חשאית נגד הערפדים, באמצעות אמצעי לחימה המבוססים על החולשות הבסיסיות שלהם, כגון אור שמש וכסף. השניים מייעצים לה לעזוב את העיר.

בינתיים, בישיבת מועצת הערפדים, ג'יטאנו דרגונטי (אודו קייר), מנהיג הערפדים הזקן, נוזף בפרוסט הצעיר, שמעשיו עלולים להצית מלחמה בין הערפדים לבין בני האדם. פרוסט ועמיתיו הצעירים - מתוסכלים משיוכם למעמד ערפדים שנתפס כנחות משום שלא נולדו כערפדים אלא כבני אדם - הורגים את המנהיג ומשתלטים על המוצעה.

עם שובה לדירתה, קארן מותקפת על ידי קריגר (קווין פטריק וולס) - שוטר אנושי המשועבד לערפדים. הוא הותקף על ידי שוטר, אשר הוא "מוכר", עבד אנושי הנשלט על ידי ערפד. בלייד מכניע אותו, ומצליח להוציא ממנו מידע אודות מיקומו של ארכיון היסטורי של הערפדים. בשובם לבית המבטחים, בלייד מזריק לעצמו סרום מיוחד שמדכא את הצמאון שלו לדם ואת תהליך הפיכתו לערפד. עם זאת, בשל שימוש יתר, הסרום מתחיל לאבד את האפקטיביות שלו.

תוך התנסות עם נוגד הקרישה EDTA כתחליף אפשרי לסרום, קארן מגלה שה-EDTA מתפוצץ בעת ערבובו עם דם ערפדים. היא מצליחה לסנתז חיסון שיכול לרפא בני-אדם נגועים, אך מגלה כי החיסון לא יעבוד על בן-כלאיים כמו בלייד. פרוסט ואנשיו תוקפים את מקום המסתור של בלייד, מדביקים את ויסלר וחוטפים את קארן. כאשר בלייד חוזר, ויסלר מבקש מבלייד שיעזור לו להתאבד על מנת שלא יהפוך לערפד בעצמו. בלייד מתחמש עם מזרקים מלאים ב-EDTA, ובעודו עוזב את המקום על מנת להציל את קארן, ויסלר יורה בעצמו.

בלייד מגיע לפנטהאוז של פרוסט על מנת להציל את קארן, אך להפתעתו הוא מוצא שם את אימו, שבינתיים הפכה בעצמה לערפד. בלייד נופל בשבי של פרוסט, הלוקח אותו אל מקדש, בו הוא מתכוון להשתמש בדמו של בלייד לצורך קיום טקס מיוחד - זימון אל ערפדי. בלייד מרוקן מדמו ומאבד את כוחו, אך קארן מאפשרת לו לשתות מדמה על להתאושש. פרוסט מצליח להשלים את הטקס ומסגל לעצמו את כוחותיו של האל הערפדי. בלייד הורג את כל חייליו של פרוסט (לרבות את אמו של בלייד), ובסופו של דבר מתעמת עם פרוסט. במהלך הקרב בין השניים, בלייד מזריק לגופו של פרוסט את כל מזרקי ה-EDTA, וגופו של פרוסט מתפוצץ והוא מת.

בעודם עוזבים את המקדש, קארן מציעה לבלייד את עזרתה לרפא אותו, והוא מבקש ממנה ליצור סרום חדש. באפילוג קצר לסרט, בלייד נראה במוסקבה, מציל אישה צעירה המותקפת על ידי ערפדים רוסים.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/נית שם הדמות אודות הדמות
וסלי סנייפס בלייד חצי אדם, חצי ערפד, המכונה "מהלך היום".
נ'בושה רייט ד"ר קארן ג'נסון המטולוגית שננשכת על ידי ערפד. מסייעת לבלייד ומחפשת תרופה לעצמה.
סטיבן דורף דיקון פרוסט מנהיג הערפדים שמעוניין להשתלט על העולם.
קריס קריסטופרסון אברהם ויסלר אביו הרוחני של בלייד.
דונל לוג קווין עוזרו של פרוסט.
אודו קייר ג'יטאנו דרגונטי מנהיג הערפדים.
סנאה ליית'אן ונסה ברוקס אמו של בלייד.
ארלי ג'ובר מרקורי מאהבתו של פרוסט ואחת מחייליו.
קווין פטריק וולס קריגר שוטר, בן אדם, משרתו של פרוסט.
טים גווין ד"ר קרטיס ווב בן-זוגה לשעבר של קארן.
טרייסי לורדס ראקל ערפדית פתיינית.
אריק אדוארדס פרל שומרת הארכיון.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפני מארוול החלו בפיתוח הסרט כבר בשנת 1992, כאשר הראפר והשחקן אל אל קול ג'יי הביע עניין לשחק את התפקיד הראשי.[6] הפרויקט יצא לדרך בסופו של דבר בניו ליין סינמה, עם דייוויד ס. גויר כתסריטאי. לדברי גויר, בתחילה, חברת ההפקות רצתה ליצור סרט שיהיה "משהו כמעט פרודי", אך הוא הצליח לשכנע אותם לשנות את דעתם.[2] בשנת 1996 וסלי סנייפס צורף לככב בסרט.[7]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר דייוויד ס. גויר הציע לראשונה לעשות את הסרט בלייד, מנהלי ניו ליין סינמה חשו כי ישנם רק שלושה שחקנים שיכולים לעשות את התפקיד: סנייפס, דנזל וושינגטון, ולורנס פישבורן, אלא שעבור גויר, סנייפס תמיד היה הבחירה המושלמת עבור בלייד. מארק סינגר היה הבחירה המקורית עבור התפקיד של ויסלר. התפקיד של דיקון פרוסט הוצע לג'ט לי, אך הוא העדיף לעשות את נשק קטלני 4 במקום. ברוס פיין היה בין השחקנים שנשקלו לתפקיד של פרוסט.

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופק בתקציב של 45 מיליון דולר.[2] שלב הצילומים החל ב-5 בפברואר 1997,‏[8] בעיקר בלוס אנג'לס, עם כמה סצינות שצולמו בעמק המוות. תפאורות הוקמו במה שהיה בעבר מפעל בקנוגה פארק שבעמק סן פרננדו, שם התקיימו כל צילומי הפנים.‏[9] אפקטים מיוחדים לסרט בוצעו על ידי חברת ההפקות Flat Earth Productions.‏[10]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול, המכיל מוזיקת היפ הופ, שוחרר ב-25 באוגוסט 1998 על ידי TVT Records ואפיק רקורדס. בשיאו, האלבום הגיע למקום 36 במצעד בילבורד 200 ולמקום 28 במצעד Top R&B/Hip-Hop Albums. בתחילה הוצע ללהקת הטכנו הבריטית הפרודיג'י להלחין ולבצע את פסקול הסרט, אולם הלהקה נאלצה לדחות את ההצעה, בגלל התחייבויות אחרות.

פוסט פרודקשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעריכתו הראשונה, הסרט היה באורך 140 דקות ותוצאות הקרנות מבחן בפני קהל היו קטלניות. כתוצאה מכך נערכו צילומי השלמה והסרט נערך מחדש, דבר שעיכב את עלייתו של הסרט על המסכים בלמעלה מחצי שנה. השינוי המשמעותי ביותר היה הוספת סצנת קרב חרבות בין בלייד לבין דיקון פרוסט, סצנה אשר לא הייתה קיימת בגירסתו המקורית של הסרט. בסיום המקורי של הסרט, פרוסט מצליח להפוך לאל הערפדים ומשנה צורתו למסת דם פתלתלה, אך הוחלט לגנוז את הסיום הזה מאחר שהאפקטים המיוחדים לא נראו מספיק טוב. כמו כן, הופעת קמאו מתוכננת של סטן לי נחתכה בסופו של דבר מהסרט; לי שיחק את אחד השוטרים שמגיעים למועדון הדם במהלך האירועים, ומגלה את גופתו הבוערת של קווין.

הסצנה, בה קארן ודיקון משוחחים על התרופה לערפדים, התארכה יותר מדי ועל כן קוצרה. בגירסתה הארוכה יותר הסצנה עונה על השאלה כיצד הערפדים יאכילו את עצמם אם כל בני האדם יהפכו לערפד: הערפדים תכננו לשמור בחיים מספר בני אדם בתוך שקיות, על מנת שיספקו להם דם לחיות ממנו. עדיין ניתן לראות את השקיות בסצנה, ומאוחר יותר הדבר הפך לחלק בלתי נפרד מעלילת סרט ההמשך בלייד: טריניטי.[11]

הסרט לעומת הקומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של בלייד נוצרה בשנת 1973 עבור מארוול קומיקס על ידי מארב וולפמן (כתיבה) וג'ין קולן (איור) כדמות משנה בסדרת הקומיקס משנות ה-70 "The Tomb of Dracula". דמות הקומיקס עשתה שימוש בלהבים עשויי טיק, והייתה יותר עממית, של "אדם מן השורה", בהתנהגותה. למרות היותו אמיץ ונועז, בלייד אופיין עם פגמים באישיותו, כגון חוסר היכולת להסתדר עם שאר חבריו לצוות ושנאה עזה לערפדים שגבלה בפנטיות. במקור, הדמות לא הייתה של "מהלך היום", אלא בן אדם שנטל חיסון המאפשר לו לחוש את הערפדים. בהיעדר כוחות על-אנושיים, לעומת הכוח והמהירות של הערפדים, בלייד הסתמך אך ורק על השכל ועל המיומנות שלו, עד אשר ננשך על ידי מורביוס.

דמותו הקולנועית של בלייד עודכנה לטובת קהל צופים של שנות ה-90, ולאחר צאתו של הסרט - אופן הצגתו בקומיקס שונה, על מנת להתאים. גם הגרסה הקולנועית של דיקון פרוסט שונה מאוד ממקבילו בחוברות הקומיקס. למרות שהסרט מציג בצורה נאמנה את שאיפותיו של פרוסט להתקדם בהיררכיה של עולם הערפדים, דמותו בסרט צעירה הרבה יותר ועדכנית יותר על מנת להתאימה לשנות ה-90.

בשנת 2011, חברת Madhouse Company יצרה סדרת הנפשה בשם "בלייד", שכללה 12 פרקים.

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלייד היה להצלחה הקופתית הראשונה של מארוול, וסלל את הדרך לעיבודים קולנועיים עתידיים של חוברות קומיקס נוספות. בלייד הוא הסרט השני של מארוול, אחרי "הווארד – גיבור מגזע אחר" הכושל, שהופץ בהפצה רחבה בבתי קולנוע ברחבי ארצות הברית. אמנם "המעניש ו-"קפטן אמריקה" נעשו לפניהם, אך שניהם לא זכו להפצה מסחרית רחבה בבתי הקולנוע ברחבי ארצות הברית.

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה לרווחי ביותר הן בספרד והן באוסטרליה במהלך סוף השבוע הראשון להקרנתו. עם 200 אולמות קולנוע, הכנסות מצופי הסרט בספרד עמדו על 1.5 מיליון דולר בשלושה ימים; באוסטרליה הסרט הרוויח מיליון דולר מ-132 בתי קולנוע שהקרינו אותו.[12] באזור של בלגיה הפלמית, הסרט הרוויח 323,000 דולר מ-20 בתי קולנוע, ובהולנד הרוויח הסרט 246,000 דולר מ-44 בתי קולנוע.[13] בצרפת הסרט עשה 1.9 מיליון דולר בחמישה ימים מ-241 בתי קולנוע, אבל הצליח פחות בהונג קונג (עם 182,000 דולר מ-22 בתי קולנוע) ובדרום אפריקה (159,000 דולר מ-64 בתי קולנוע). לעומת זאת, בבריטניה הקרנתו של הסרט הייתה מוצלחת יותר, והוא הכניס 5.7 מיליון דולר בכ-10 ימים,[14] כמו גם בברזיל - שם הסרט הצליח להכניס 855,000 דולר בארבעה ימים מ-133 בתי קולנוע.[15] עם זאת, הסרט נאסר להצגה במלזיה, מדינה הנחשבת בעייני רבים לבעלת הצנזורה הקיצונית ביותר בכל דרום-מזרח אסיה.[16]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר האינטרנט Rotten Tomatoes, הסרט זוכה לדירוג של 54%.‏[17] רוג'ר איברט נתן לסרט 3 כוכבים מתוך 4, וכתב: "בלייד ... הוא סרט בעל סגנון חזותי מרשים העושה שימוש בזוויות צילום קיצוניות, תלבושות ותפאורות ביזאריות, צללים מוגזמים ועריכה חותכת בין לונג שוטים לבין קלוז-אפים".[18] לעומת זאת, ג'יימס בררדינלי נתן לסרט ½ 2 כוכבים מתוך 4, והסביר כי לסרט "יש את היכולת לסנוור, אבל הוא בכל זאת יותיר צופים רבים לא מסופקים".[19]

מספר מבקרי קולנוע ציינו לא רק את מקומו החשוב של בלייד בז'אנר סרטי הערפדים, אלא גם את הקשר האינטרטקסטואלי האפשרי בין דמותו של ויסלר בסרט, לבין הדמות ויסלר המופיעה בספר A Dozen Black Roses מאת ננסי א. קולינס; הם טענו כי קיים "דמיון רב בתפקיד, במוקד הדראמטי ובמראה החזותי [בין שתי הדמויות], כמו גם שם זהה".[20]

תביעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרסום הסרט, מארב וולפמן תבע 35 מיליון דולר ממארוול, ניו ליין סינמה ו-Time Warner, בטענה להפרת זכויות יוצרים בגין שימוש בדמות שיצר בשנת 1972.‏[21] יחד עם ג'יון קולן, וולפמן קיבל קרדיט בסרט זה (צויין כי "הסרט מבוסס על דמויות שנוצרות על ידי..."), אך לא קיבל קרדיט דומה בסרט בלייד 2 או בסדרת הטלוויזיה.[22]

משחק וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, חברת Activision החלק לשווק משחק וידאו המבוסס על הסרט, אותו פיתחה.[23]

פרויקטים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2014, סנייפס התבטא בדבר רצונו לחזור לזיכיון, באומרו ל-MTV: "אני אהיה פתוח [לרעיון לשוב] אליו. אני חושב שיש לנו כמה אבנים שעוד ניתן להפוך ומרחב פעולה... אני אשמח לחזור לחליפה שוב, ולעשות דברים חדשים שלמדתי [ושאני יודע] איך לעשות כיום, שלא ידעתי איך לעשות אז".[24]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "BLADE (18)". British Board of Film Classification. 18 בספטמבר 1998. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2015. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Allstetter, Rob (אוגוסט 1997). "Special Report: Blood on the Big Screen". Wizard (72). עמ' 122–3. 
  3. ^ Blade at Box Office Mojo
  4. ^ Turan, Kenneth (6 בנובמבר 1992). "Blade to Snipes' Heat". The Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-21 בספטמבר 2010. 
  5. ^ (July 10, 2015, "Wesley Snipes hints that there might be a remake of Blade," Daily Mail. Retrieved September 12, 2016
  6. ^ Staff (8 בדצמבר 1992). "Marvel characters holding attraction for filmmakers". Variety. בדיקה אחרונה ב-12 באוקטובר 2014. 
  7. ^ Gary Levin (29 בדצמבר 1996). "Perelman takes Marvel to bankruptcy court". Variety. בדיקה אחרונה ב-12 באוקטובר 2014. 
  8. ^ Michael Fleming (27 בינואר 1997). "Hughes Bros. Turn out ‘Pimp’". Variety. בדיקה אחרונה ב-12 באוקטובר 2014. 
  9. ^ Bashirah Muttalib (8 באוקטובר 1998). "As more pics shoot in Calif., coffers swell". Variety. בדיקה אחרונה ב-13 בדצמבר 2008. 
  10. ^ Marc Graser (1 באוקטובר 2001). "Flat Earth founder forms new company". Variety. בדיקה אחרונה ב-13 בדצמבר 2008. 
  11. ^ http://www.aintitcool.com/node/928
  12. ^ Don Groves (13 באוקטובר 1998). "Germans embrace ‘Ryan’ at the B.O.". Variety. בדיקה אחרונה ב-13 בדצמבר 2008. 
  13. ^ Don Groves (3 בנובמבר 1998). "‘Antz’ swarming o'seas". Variety. בדיקה אחרונה ב-13 בדצמבר 2008. 
  14. ^ Don Groves (9 בנובמבר 1998). "‘Antz,’ ‘Exorcist’ impressive o'seas". Variety. בדיקה אחרונה ב-13 בדצמבר 2008. 
  15. ^ Don Groves (24 בנובמבר 1998). "‘Mary,’ ‘Whisperer’ top $100 mil mark o'seas". Variety. בדיקה אחרונה ב-13 בדצמבר 2008. 
  16. ^ Don Groves (5 בנובמבר 1998). "‘Ryan’ under attack". Variety. בדיקה אחרונה ב-13 בדצמבר 2008. 
  17. ^ "Blade Movie Reviews, Pictures". Rotten Tomatoes. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2011. 
  18. ^ "Blade :: rogerebert.com :: Reviews". Rogerebert.suntimes.com. 21 באוגוסט 1998. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2011. 
  19. ^ "Blade - Reelviews Movie Reviews - James Berardinelli". Reelviews.net. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2011. 
  20. ^ Jøn, A. Asbjørn (2003). "Vampire Evolution". mETAphor: 23. בדיקה אחרונה ב-25 בנובמבר 2015. 
  21. ^ Marla Matzer (21 באוגוסט 1998). "Blade Suit Seeks Slice of the Action for Its Creator". LA Times. 
  22. ^ Wolfman loses Blade lawsuit against Marvel, The Comics Journal
  23. ^ "Gamespot.com: Blade for PlayStation". בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2009. 
  24. ^ "Wesley Snipes back for fourth 'Blade'". Toronto Sun.