יוסף שלום אלישיב – הבדלי גרסאות
מ ←תולדות חייו: עריכה, הסרת קישורים עודפים |
|||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
== תולדות חייו == |
== תולדות חייו == |
||
[[קובץ:הכרזת האדמו"ר מצאנז.jpg|ממוזער|הרב אלישיב בהקמת [[מפעל הש"ס העולמי]]]] |
[[קובץ:הכרזת האדמו"ר מצאנז.jpg|ממוזער|הרב אלישיב בהקמת [[מפעל הש"ס העולמי]]]] |
||
נולד בעיר [[שאולאי|שאוול]] שב[[ליטא]] כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין{{הערה|לפי גרסה אחרת, אביו נישא בשנת [[תרנ"ט]] ([[1899]]), ולפי זה הבן יוסף שלום נולד לאחר אחת עשרה שנות נישואין. [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_31.html - אתר "תולדות ושורשים".]}}. סבו מצד אמו, חיה מושא, היה ה[[מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר ה[[קבלה|קבלי]] "[[לשם שבו ואחלמה (קבלה)|לשם שבו ואחלמה]]". אביו היה הרב [[אברהם אלישיב|אברהם לוינסון]], הרב של [[הומל]]. בילדותו שימש כ[[לבלר|סופר]] של סבו, לאחר שעיניו של הסב כהו{{הערה|לשם שבו ואחלמה ספר הכללים, דף ו עמוד ב.}}. בשנת [[תרפ"ד]] ([[1924]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ]] עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]]. לצורך העלייה שונה שם המשפחה ל"אלישיב", כשם נעוריה של אמו, על מנת לקבל [[סרטיפיקט]] משפחתי אחד |
נולד בעיר [[שאולאי|שאוול]] שב[[ליטא]] כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין{{הערה|לפי גרסה אחרת, אביו נישא בשנת [[תרנ"ט]] ([[1899]]), ולפי זה הבן יוסף שלום נולד לאחר אחת עשרה שנות נישואין. [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_31.html - אתר "תולדות ושורשים".]}}. סבו מצד אמו, חיה מושא, היה ה[[מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר ה[[קבלה|קבלי]] "[[לשם שבו ואחלמה (קבלה)|לשם שבו ואחלמה]]". אביו היה הרב [[אברהם אלישיב|אברהם לוינסון]], הרב של [[הומל]]. בילדותו שימש כ[[לבלר|סופר]] של סבו, לאחר שעיניו של הסב כהו{{הערה|לשם שבו ואחלמה ספר הכללים, דף ו עמוד ב.}}. בשנת [[תרפ"ד]] ([[1924]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ]] עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]]. לצורך העלייה שונה שם המשפחה ל"אלישיב", כשם נעוריה של אמו, על מנת לקבל [[סרטיפיקט]] משפחתי אחד, שינוי השם נעשה בעצת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], שסייע למשפחה בהשגת הסרטיפיקט{{הערה|'אגרות לראי"ה', אגרת קל"ב.}}. |
||
לאחר עלייתו לארץ [[לימוד תורה|למד תורה]] באופן עצמאי בבתי מדרש שונים בירושלים, אך לא ב[[ישיבה]]. בשנת תר"ץ ([[1930]]), בגיל 20, נישא לשיינה חיה, בתו של הרב [[אריה לוין]] ([[פטירה|נפטרה]] ב[[י' בתמוז]] [[תשנ"ד]] ([[19 ביוני]] [[1994]])). הרב |
לאחר עלייתו לארץ [[לימוד תורה|למד תורה]] באופן עצמאי בבתי מדרש שונים בירושלים, אך לא ב[[ישיבה]]. בשנת תר"ץ ([[1930]]), בגיל 20, נישא לשיינה חיה, בתו של הרב [[אריה לוין]] ([[פטירה|נפטרה]] ב[[י' בתמוז]] [[תשנ"ד]] ([[19 ביוני]] [[1994]])). הרב אברהם יצחק הכהן קוק סייע ב[[שידוך|שידוכם]] וסידר את ה[[חופה וקידושין|חופה]]{{הערה|1=הרב [[אליעזר מלמד]] ב[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6677/1 עיתון "בשבע"] וכן [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=8300&q בעלון "שבת הראי"ה" - פרשת פנחס (גיליון 31)].}}. בשנת [[תרצ"ח]] (1938) הוא [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[זליג ראובן בנגיס]], ר[[אב"ד]] [[העדה החרדית]] בירושלים{{הערה|השקדן, ע' 58.}}. |
||
משנת [[ת"ש]] ([[1940]]) נמנה עם רבני בית המדרש "[[אוהל תורה (רחביה)|אוהל תורה]]" שבראשות הרב [[שמואל יצחק הילמן]]. הרב אלישיב כיהן במשך שנים רבות, מיום פטירת אביו, כרב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "[[בית מדרש תפארת בחורים|תפארת בחורים]]" בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים. הוא השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעור [[גמרא]] מדי יום. עם זאת, לא מילא את התפקידים המקובלים של רב בית כנסת, כגון נשיאת [[דרשה|דרשות]] [[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], [[מכירת חמץ]] של מתפללי בית הכנסת וכדומה. בעשור הראשון של המאה ה-21, עקב חולשתו, עבר השיעור לבית כנסת במבנה יביל שהוצב במיוחד בסמוך לביתו. |
משנת [[ת"ש]] ([[1940]]) נמנה עם רבני בית המדרש "[[אוהל תורה (רחביה)|אוהל תורה]]" שבראשות הרב [[שמואל יצחק הילמן]]. הרב אלישיב כיהן במשך שנים רבות, מיום פטירת אביו, כרב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "[[בית מדרש תפארת בחורים|תפארת בחורים]]" בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים. הוא השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעור [[גמרא]] מדי יום. עם זאת, לא מילא את התפקידים המקובלים של רב בית כנסת, כגון נשיאת [[דרשה|דרשות]] [[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], [[מכירת חמץ]] של מתפללי בית הכנסת וכדומה. בעשור הראשון של המאה ה-21, עקב חולשתו, עבר השיעור לבית כנסת במבנה יביל שהוצב במיוחד בסמוך לביתו. |
||
גרסה מ־20:01, 22 בנובמבר 2018
הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע. לאחר פטירת הרב שך היה מנהיג הציבור הליטאי.
תולדות חייו
נולד בעיר שאוול שבליטא כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין[1]. סבו מצד אמו, חיה מושא, היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר הקבלי "לשם שבו ואחלמה". אביו היה הרב אברהם לוינסון, הרב של הומל. בילדותו שימש כסופר של סבו, לאחר שעיניו של הסב כהו[2]. בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת מאה שערים בירושלים. לצורך העלייה שונה שם המשפחה ל"אלישיב", כשם נעוריה של אמו, על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחד, שינוי השם נעשה בעצת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שסייע למשפחה בהשגת הסרטיפיקט[3].
לאחר עלייתו לארץ למד תורה באופן עצמאי בבתי מדרש שונים בירושלים, אך לא בישיבה. בשנת תר"ץ (1930), בגיל 20, נישא לשיינה חיה, בתו של הרב אריה לוין (נפטרה בי' בתמוז תשנ"ד (19 ביוני 1994)). הרב אברהם יצחק הכהן קוק סייע בשידוכם וסידר את החופה[4]. בשנת תרצ"ח (1938) הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב זליג ראובן בנגיס, ראב"ד העדה החרדית בירושלים[5].
משנת ת"ש (1940) נמנה עם רבני בית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. הרב אלישיב כיהן במשך שנים רבות, מיום פטירת אביו, כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. הוא השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעור גמרא מדי יום. עם זאת, לא מילא את התפקידים המקובלים של רב בית כנסת, כגון נשיאת דרשות שבת הגדול ושבת שובה, מכירת חמץ של מתפללי בית הכנסת וכדומה. בעשור הראשון של המאה ה-21, עקב חולשתו, עבר השיעור לבית כנסת במבנה יביל שהוצב במיוחד בסמוך לביתו.
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בח' בכסלו ה'תשי"א (3 בדצמבר 1950) מונה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל[6] לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים לאחר שהגיש לרב הרצוג תשובה מרשימה בהלכות עגונות[7]. בהמשך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, תחילה במינוי זמני לתקופה של כחודשיים בתשט"ו[8][9], בכ"ג בתמוז תשט"ו (18 באוגוסט 1955), ובמינוי קבוע החל מו' באייר ה'תשט"ו (17 באפריל 1956)[10]. הוא כיהן במשרה זו עד ז' בחשוון ה'תשל"ג (15 באוקטובר 1972)[11]. הרב אלישיב כיהן גם כיו"ר הוועדה הבוחנת של הרבנות הראשית לישראל לעניין מתן תעודות כושר לדיינות[12].
בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לרב הראשי לישראל ולנשיא בית הדין הרבני הגדול, ובעקבות פולמוס פסק דין האח והאחות, פרש הרב אלישיב מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי בעיניו.
בשנות ה-80 וה-90 התבלט כפוסק הלכה, ולצד הרב שלמה זלמן אוירבך כונה "פוסק הדור".
לאחר פטירת הרב שך היה למנהיג הרוחני של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה.
בשנת 2003 עבר ניתוח חירום לתיקון עורק ראשי לאחר שהיה נתון בסכנת חיים מיידית[13]. כדי להקל עליו נבנה עבורו בית מדרש בקראוון סמוך לביתו. משנת 2009 (ה'תשס"ט-ה'תש"ע) נחלש ואושפז מספר פעמים[14]. ביוני 2011 עבר ניתוח בעורק סמוך ללב[15]. בסמוך לכך נחלש והפסיק למסור את שיעורו היומי. בתחילת 2012 (שבט תשע"ב) הידרדר מצב בריאותו, והוא אושפז בבית החולים שערי צדק עד ליום כ"ח בתמוז תשע"ב בו נפטר כשהוא בן 102.
על פי צוואתו, לא נישאו הספדים בלוויה שנערכה בלילה, מספר שעות לאחר פטירתו, מלבד דברי פרידה של חתנו הרב יצחק זילברשטיין. בלוויה, שיצאה מבית מדרשו במאה שערים למקום קבורתו בהר המנוחות, השתתפו מעל לרבע מיליון איש[16][17].
דרך לימודו
הרב אלישיב היה אוטודידקט שלא רכש את השכלתו בלימוד מסודר בישיבות, לא בחו"ל ולא בארץ ישראל, אלא בעיקר על ידי לימוד עצמי. את המסורת בפסיקת הלכה קיבל בעיקר אצל רבי שמשון אהרון פולנסקי מטפליק, אצל הרב זליג ראובן בנגיס ואצל הרב יצחק אייזיק הרצוג.
הוא התייחד בהתמדתו, ועד שנותיו האחרונות נהג לישון שלוש שעות ביממה, מ-11 ועד 2 בלילה. שאר שעות היממה (מלבד תפילות וארוחות) הוקדשו ללימוד. הוא התרחק מפעילות ציבורית ואף לביתו כמעט ולא הקדיש זמן[18].
קשה לקבל אינדיקציה ברורה לדרך לימודו, משום שמסר רק שיעור שמיועד לבעלי רקע תורני בסיסי, ורק בעקבות דרישה ציבורית העלה מעט את רמת השיעור. עם זאת ככל הנראה התמקד בפירוש הטקסט שלפניו ונמנע מניתוחים מופשטים.
הרב אלישיב לא עסק בפומבי בעניינים קבליים, אך מקובל בציבור הליטאי כי הבין בתחום זה[19].
מנהיגותו
סגנון התנהלותו של הרב אלישיב היה מסוגר: הוא לא הרבה להופיע בציבור, לא נאם באירועים שבהם הופיע ולא כתב ספרים (למעט ספרים שהוציאו בשמו תלמידיו). בעת הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה התבקש הרב אלישיב להצטרף כחבר מן המנין אולם לאחר סירובו הורה הרב שך לצרפו כ"חבר בעל דעה", דהיינו כמי שיש להתחשב בעמדתו גם אם לא השתתף בישיבות, לצד חתנו הרב קניבסקי[20], בפועל הוא עמד בראש אחת מישיבות המועצת בשנת תשס"ג, שנערכה בבית חתנו הרב עזריאל אויערבך בעת ששהה שם למנוחה[21].
הנהגתו הייתה שמרנית[22]. התנגד לשילוב לימודים אקדמיים בסמינרים לבנות ולהארכת שנות הלימודים בהם. התנגד להידברות בין חרדים לחילונים במסגרת אמנת כנרת.
בשנת תשנ"ט קיבלו מנהלי המרכז החרדי להכשרה מקצועית מכתב תמיכה להפעלת לימודים לגברים, לתואר באישור המל"ג למקצועות המחשב, חשבונאות ומינהל, בתנאי שלא ישולבו בהם תכנים של הגות ומחשבה "או כל לימוד שיש בו נגיעה לאפיקורסות", מהרבנים יוסף ישראלזון, מרדכי שלמה שטיינמץ ושמואל אליעזר שטרן, לאחר שנועצו ברב אלישיב וברבנים נוספים[23], אולם, בשנת תשע"ב פורסם ביתד נאמן מכתבו כנגד מוסדות להכשרה מקצועית ואקדמית, בנימוק שיש בכך החדרה של רוח ההשכלה לתוך הציבור החרדי:
על כן יש למחות ולהזהיר מפני כל מיני מגמות מבחוץ לשלוח יד בפך השמן הטהור, שמייסדים "מסגרות מיוחדות לחרדים" שיהיו תחת שליטתם המלאה ועל פי רוחם, ובכלל זה כל מיני מסגרות ומסלולים של שירות לאומי, אזרחי וצבאי... וכן מעודדים כל מיני מכונים ומכללות להכשרות ולימודים חיצוניים של תוארים ותעודות ושל לימודי אקדמיה וכדו', אשר יכניסו שאיפות זרות הקלוטות מבחוץ... שמטרתם בכל אלו לעשות שינוי הרוח והמהות של הציבור החרדי...
נאבק בשימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה, תוך עימות חריף עם הרב הראשי אליהו בקשי דורון.
בפרשת הקברים בפסגת זאב בירושלים פסק על פי תשובתו של בעל "חוות יאיר" שבמקרים מסוימים ניתן לפנות קברים לצורך דרך הרבים. הפסיקה הובילה למתיחות בין תומכי הרב אלישיב הליטאים לבין חוגי העדה החרדית ואתרא קדישא.
בעניין בתי הדין לערעורים, סבר הרב אלישיב כי הם מותרים ואף נצרכים, כל עוד מדובר בבירור הסבירות שבפסיקה הערכאה הקודמת. לאור זאת שימש בעצמו כדיין בבית הדין הגדול[24].
בזכות מעמדו, להסכמתו הייתה חשיבות רבה. בין השאר, הסכמתו לש"ס שוטנשטיין, הועילה לקבלתו ותפוצתו של ש"ס מבואר זה בקרב המגזר החרדי (לעומת תלמוד שטיינזלץ, שלא התקבל בציבור החרדי). בשנותיו האחרונות מיעט במתן הסכמות לחיבורים תורניים.
בביקור של שרת החינוך לימור לבנת אצלו אמר כי יש לעצור תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידות ספרדיות[25]. במכתב למנהלי הסמינרים כתב: ”הנני שב להודיע דעת תורה כי מכיון שהסמינרים בית יעקב בעיה״ק הינם מוסדות שנתמכים על ידי הציבור, חייבים הם לשאת בעול הציבור בשיבוץ תלמידות המתאימות לסמינר מבחינה רוחנית ולמנוע דמעת העשוקים שאינן מתקבלות לסמינרים”[26].
בוויכוח על השליטה בישיבת פוניבז' עמד לצדו של הרב שמואל מרקוביץ. בשנת 2010 פרסם מכתב תמיכה בישיבת גרודנא שפונתה ממקומה בצו בית המשפט, ויצא נגד הליכתם לערכאות של התובעים.
השתתף במאבק בשבועונים החרדיים. בשנת 2011 פרסם קול קורא נגד השבועון משפחה, "המסלף ומטשטש השקפת התורה".
בשנת 2011 פרסם מכתב ובו כתב: "מכיוון שהסמינרים הינם מוסדות שנתמכים על ידי הציבור, חייבים הם לשאת בעול הציבור בשיבוץ תלמידות המתאימות לסמינר מבחינה רוחנית ולמנוע דמעת העשוקים שאינן מתקבלות לסמינר". לשם כך הוא הקים ועדת רבנים והורה למנהלי הסמינרים להישמע להם[27].
עמדותיו הפוליטיות
מעורבותו הראשונה בתחום הפוליטי הייתה ב-1988, כאשר תמך ברב שך בהקמת מפלגת "דגל התורה". בשנים שבהן היה הרב שך מעורב בפוליטיקה, הייתה השפעתו של הרב אלישיב בפוליטיקה הארצית משנית. בפוליטיקה הירושלמית הייתה לו השפעה רבה, ובשנת 1993 עמד מאחורי הברית שכרתו החרדים עם אהוד אולמרט, בהתמודדותו מול טדי קולק על ראשות העיר ירושלים.
בשנת 1992, לאחר כינונה של הממשלה בראשות יצחק רבין ומינויה של שולמית אלוני לשרת החינוך והתרבות, חתם על קול קורא יחד עם הרב שך והרב שלמה זלמן אוירבך האוסר על כניסה לממשלה.
בכמה מקרים נקט הרב אלישיב במדיניות של "שב ואל תעשה". כך למשל בעת שהוקם הנח"ל החרדי מחדש בסוף שנות ה-90 התנגד לו הרב אלישיב אך לא יצא בפומבי נגדו[28], דברים ברוח זו פורסמו בתקופה זו בעיתון יתד נאמן[29], כל זאת בדומה לעמדת הרב שטינמן ובניגוד לעמדת רבנים אחרים בעיקר מחוגי העדה החרדית ונטורי קרתא שסברו שיש להילחם בהקמת מסלול זה[30].
ב-1999 הסכים למהלך שהוביל הרב שטיינמן להצטרפות יהדות התורה לממשלת אהוד ברק, על אף שתיק החינוך הופקד בידי איש מרצ[דרוש מקור]. כחלק מההסכמות מהסכם קואליציוני זה הוקמה ועדת טל שדנה בהמשך מתן שחרור משירות צבאי לבני הישיבות, לאחר פסק בג"ץ שביטל את ההסדר שהיה קיים עד אז. הרב אלישיב שלח את הרב ברוך מרדכי אזרחי לדבר בפני הוועדה[31] והורה לחברי הכנסת של יהדות התורה להצביע בעד החוק, בניגוד לרבנים אחרים שסברו כי אין לשתף כלל פעולה עם הוועדה ועם החוק[32].
עם פטירתו של הרב שך, בשנת 2001, ירש הרב אלישיב את מקומו כמנהיג הציבור הליטאי ומפלגתו "דגל התורה", ולצדו בלט הרב אהרן לייב שטיינמן. על אף שכוחה האלקטורלי של "דגל התורה" לא עלה עד לפטירתו מעל שני מנדטים, השפעתו של הרב אלישיב אפשרה לו להיות בעל המילה האחרונה בכל הקשור לפוליטיקה החרדית ולהתנהלות החרדים מול החילונים.
כשהצטרפה המפד"ל לממשלת שרון ב-2003, בה הייתה חברה גם מפלגת שינוי, הרב אלישיב הוציא הודעה חריפה ביותר כנגדה וכנגד מנהיגיה.
בתחילת 2005 עמד במוקד תשומת הלב הציבורית, כאשר בידו היה להכריע האם דגל התורה תיכנס לממשלה המקדמת את תוכנית ההתנתקות. לאחר שהובטח לו שתוכנית הליבה לא תיושם בבתי ספר חרדיים, הוביל את ההסכמה לכניסה לממשלה בהתייעצות עם חברי מועצת גדולי התורה, על אף לחצים גדולים שהופעלו עליו מצד חוגי הימין[33].
הרב אלישיב הביע את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות והוא הורה לחברי הכנסת של "דגל התורה" להצביע נגד התוכנית. בתקשורת פורסם כי נימק זאת ברצון להעביר מסר לציבור כי "אנחנו לא בעד גירוש יהודים, אנחנו אוהבים את ארץ ישראל"[34]. בהצבעה האחרונה בנושא בכנסת הוסיף גם כי "מדובר בפיקוח נפש"[35]. הוא הורה לח"כ אברהם רביץ, נציגו בוועדת חוקה, חוק ומשפט, להצביע עם האופוזיציה בעד ההצעה למשאל עם על ההתנתקות[36], למרות איומים מספסלי השמאל בכנסת, כי ינצלו את החוק התקדימי כדי לערוך משאלי עם גם בענייני דת ומדינה. עם זאת, הורה שלא לעזוב את הקואליציה בשל ביצוע התוכנית.
בשנת 2003 אישר לאורי לופוליאנסקי להתמודד על ראשות עיריית ירושלים. החלטה זו נחשבת תקדימית, לאור המדיניות שהייתה מקובלת קודם לכן בקרב החרדים האשכנזים שלא ליטול תפקידים פוליטיים בכירים בערים שאינן חרדיות[37].
גם מינויו המפתיע של הרב יונה מצגר כרב האשכנזי הראשי התאפשר בשל תמיכתו של הרב אלישיב. ההחלטה גררה ביקורת קשה מצד גורמים דתיים לאומיים שטענו כי שיעור הקומה התורני של הרב מצגר אינו מתאים לתפקיד. גורמים אלו טענו כי תמיכת הרב אלישיב במינוי נבעה מחשש לחידושים הלכתיים שהיה מנהיג המועמד האחר לתפקיד, הרב יעקב אריאל[38]. מניחים שהמניע העיקרי לפעילותו בנושא היה הרצון לביטול השימוש בהיתר המכירה בשנת השמיטה[דרוש מקור]. היו גם שהאשימו את הרב יוסף אפרתי בסערה סביב היתר המכירה, ותלו אותה באינטרסים כלכליים שיש לו בעניין[דרוש מקור]. האשמת הרב אפרתי בניהול מניפולטיבי של חצר הרב אלישיב הושמעה לא פעם בציבור החרדי[39].
בבחירות 2003 לראשות עיריית בני ברק, המחולקת ברוטציה, החליט הרב אלישיב כי יש לקיים את ההסכם ולהפקיד את המשרה בידי מועמד אגודת ישראל, ישכר פרנקנטהל.
בשנת 2006 הצטרף הרב אלישיב לעמדת הבד"ץ העדה החרדית שגרסה כי יש להפגין כנגד עריכת מצעד הגאווה בירושלים[40]. לעומתם סבר האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, שגרס שיש להימנע מכך, כדי שלא למשוך תשומת לב למצעד.
כאשר ועידת אנאפוליס יצאה לדרך, הביע את התנגדותו לאפשרות של חלוקת ירושלים, הצטרף לקריאה שכותרתה "על ירושלים ידו גורל" וקרא לציבור להצטרף לעצרת הפתיחה של המאבק נגד התוכניות המדיניות של הממשלה שהתקיימה בבית הכנסת הרמב"ן ברובע היהודי בירושלים.[דרוש מקור]
לקראת בחירות 2009 התגלעו חילוקי דעות בינו לבין הרב שטיינמן בשאלת זהות נציגה השלישי של דגל התורה ברשימת יהדות התורה לכנסת. הרב אלישיב תמך במנחם כרמל בעוד שהרב שטיינמן תמך ביעקב גוטרמן ראש עיריית מודיעין עילית. בסופו של דבר הרב שטיינמן קיבל את דעת הרב אלישיב, וכרמל שובץ במקום השביעי ואילו גוטרמן במקום השמיני ברשימה המשותפת.[דרוש מקור]
משנתו ההלכתית
בזמן כהונתו בבית הדין הרבני הוא התייחד ביכולת פסיקתו בנושאים סבוכים כמו עגונות וממזרות. פסקיו מימים אלו נחשבים לאבני יסוד בסוגיות אלו[דרוש מקור].
הרב אלישיב השיב במהלך חייו אלפי תשובות בכתב ובעל פה. בשנותיו האחרונות לא השיב בכתב אלא לעיתים נדירות, כדוגמת פרשת הפיאות שמקור שערן בטקסי פולחן בהודו, שם השיב בעצמו תשובה הלכתית האוסרת על השימוש בהן.
בניגוד לדעת פוסקי הלכה אחרים, דעתו הייתה שייתכן ואין דינם של החילונים כיום כדין תינוק שנשבה, משום שהם יושבים בין יהודים ויודעים שיש מי ששומרים שבת[41]. הרב אלישיב סירב לראות ביהודים שאינם שומרי תורה ומצוות גויים לכל דבר, כי אם יהודים חוטאים, על כל המשתמע מכך. לפיכך, אמנם הם אולי אינם תינוקות שנשבו, אך גם לא "מומרים" או "משומדים"[42].
בעניין המצוות התלויות בארץ הרב אלישיב ראה את החזון איש כ"מרא דשמעתתא" ("בעל השמועה" בארמית, דהיינו - הבקי ביותר בהלכות אלו), ו"מרא דארעא דישראל" ("בעל ארץ ישראל" בארמית, דהיינו - רבה של ארץ ישראל). עם זאת, למרות הסתמכותו על החזון איש, הוא נטה להקל יותר ממנו במצוות התלויות בארץ[דרוש מקור].
בשנת תשמ"ו פרסם יחד עם הרב שך והרב שלמה זלמן אוירבך פסק הלכה לפיו הפלאשים הם ספק יהודים ועליהם לעבור גיור.
בשנת תשע"א יצא נגד פסקו של הרב עובדיה יוסף שקבע כי הגיורים הנערכים בצה"ל תקפים לפי ההלכה[43]. לאחר שפורסמו מודעות רחוב מטעמו ומטעם העדה החרדית לעצרת מחאה ומעמד קריעה על הפסיקה, חתם הרב יוסף על מכתב המבהיר כי התכוון להכשיר רק את מי שקיבלו על עצמם שמירת מצוות[44].
דיני נפשות
כפוסק החשוב ביותר בציבור הליטאי הגיעו לפתחו של הרב אלישיב שאלות רבות העוסקות בחיי אדם, וקיימות פסיקות רבות שלו בנושא. אחת מפסיקותיו הידועות היא איסור על ניתוק ממכשירי החייאה של חולה שמת מוות מוחי. הרב אלישיב הגדיר ניתוק כזה כרצח.
פסיקה מקורית נוספת שלו עוסקת ברמת הסיכון שמותר ליטול בכניסה לניתוח; הוא נשאל אודות ילד חולה בהידרוצפלוס, שהיה צריך להיכנס לניתוח קוסמטי שהיה כרוך בסיכון חיים. הרב אלישיב פסק שמותר להיכנס לניתוח אך ורק כאשר מדובר בניתוח שהרופא המנתח עומד לשלם מחיר אישי עבור טעות אפשרית שהוא עלול לעשות, אך במקרה הנוכחי של הילד החולה בהידרוצפלוס, ההורים לוקחים את הסיכון מראש מכיוון שהילד מכביד על חייהם האישיים, והם לא יתבעו את הרופא על רשלנות, ומכיוון שכך חל איסור להיכנס לניתוח[45].
בתשובה שפורסמה בשנת 2004 קבע שהתרחקותם של יהודים מהדת היא הגורם לכך "שבזמן האחרון מתפשטת המחלה שאין לה תרופה, שהרי זו מידה כנגד מידה"[46].
צאצאיו ותלמידיו
לרב יוסף שלום אלישיב היו 12 ילדים, 6 מהם נפטרו בחייו:
- הרב שלמה (כ"ו בטבת ה'תרצ"א - כ"ז בתשרי תשע"ט)[47].
- הרבנית בת-שבע קניבסקי (תרצ"ב - תשע"ב) - אשת הרב חיים קניבסקי.
- שרה רחל - אשת הרב יוסף ישראל ישראלזון.
- דינה עטיל (תרצ"ד - תשס"ב) - אשת הרב אלחנן ברלין.
- שושנה (תרצ"ה - תשנ"ח) - אשת הרב יצחק זילברשטיין.
- לאה (תרצ"ח - תש"ע)[48] - אשת הרב עזריאל אוירבך.
- הרב משה - חתנו של הרב חיים ברים, רב בית המדרש "תפארת בחורים" וממשיך אביו במסירת השיעורים.
- הרב בנימין - מחבר ספרי "יד בנימין" על התלמוד הבבלי. חתנו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ
- אברהם (תש"ג - תשע"ד) - שימש את הרב בביתו
- רבקה - נהרגה בגיל שנה וחצי בעת מלחמת השחרור מפגיעת פגז ירדני
- יצחק - נולד בתש"י ונפטר בילדותו.
- גיטה - אשת הרב בנימין רימר, ראש ישיבת קריית מלך בבני ברק
עם פטירתו הוערך מספר צאצאיו בכ-1,400[49] בהם שני נכדי נינים (דור שישי), מצאצאיה של בתו הרבנית בת שבע קנייבסקי[50]
לרב אלישיב היו תלמידים רבים, והמוכר שבהם הוא הרב יוסף אפרתי שגם שימש כנהגו ועוזרו האישי ("משמש", או "נאמן ביתו", בעגה החרדית). בין תלמידיו: הרב בן ציון קוק, שהוציא ספרים עם פסקי הלכה שלו; הרב צבי ובר - רב בנווה יעקב וחבר בד"ץ שארית ישראל; הרב משה מרדכי קרפ - רב במודיעין עילית; הרב צבי וייספיש - ראש ישיבת הר"ן; הרב דוד אריה מורגנשטרן - רב בשכונת רמת שלמה בירושלים; הרב יצחק דרזי, מחבר הספרים "שבות יצחק".
הנצחה
בשנת תשע"ג נפתח סמינר ספרדי בשם "בנות אלישיב", בהנהלת יוכבד אלישיב, אלמנת בנו אברהם. בשנת תשע"ה נפתחה במסגרת מוסדות הר"ן בירושלים ישיבה קטנה בשם ישיבת הגרי"ש. הוקמה רשת ישיבות בין הזמנים בשם "ישיבת רבינו יוסף שלום". בנשיאותה עומד חתנו הרב חיים קניבסקי. בתשע"ח הנציחה עיריית ירושלים את שמו בקרית מוסדות חינוך בשכונת רמות.
פרסומים עם דברי תורתו
כתביו של הרב אלישיב קובצו על ידי תלמידיו:
- קובץ תשובות - שו"ת חמשה חלקים, ירושלים תש"ס-תשע"ו
- הערות - סדרת ספרים המכילה סיכומים של שיעורים על כל מסכתות התלמוד הבבלי
- שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב - ברכות, (הוצאה מחודשת של כרך אחד מתוך 'הערות'), שזורים בפסקי הלכה והנהגות ששמע הרב בן ציון הכהן קוק, הוצאת פלדהיים, תשע"א
- הגדה של פסח מבית רבינו הגרי"ש אלישיב, תשס"ו
- כתבוני לדורות - למעלה מ-460 מכתבים ואגרות בענייני השקפה. מכון הוצאה לאור במשנתם של רבותינו, ירושלים, ה'תשע"ג
- דברי אגדה - על פרשיות התורה ומועדים, מתוך כתב ידו יצא לאור בחייו, תשס"ה, שיחות שנאמרו ב"תפארת בחורים".
- קונטרס קנין תורה - ליקוט מכתביו ומאגרותיו על לימוד התורה. תשס"ז. מהדורה שנייה תש"ע.
- ישא ברכה - הגדה של פסח. בעריכת הרב שלום מאיר ולך, הוצאת "תבונה".
- יבקשו מפיהו - פסקי הלכות בנושאים שונים (ארבעה כרכים נכון ל-2016), הרב זליג קוסובסקי.
כמו כן, יצאו מספר ספרים שבהם מובאות תשובות שהשיב בעל פה:
- ישא יוסף - שו"ת המכיל פסקי הלכות והוראות של הרב אלישיב בנושאים שונים, בעריכת הרב יוסף אפרתי, יצא בשנת תשע"א
- ישיב משה - בעריכת הרב משה טורעצקי, ירושלים תשמ"ט
- פניני תפילה, פניני שבע ברכות, פניני חנוכה וציוני הלכה - בעריכת הרב בן-ציון הכהן קוק
- אשרי האיש - פסקי הלכה בנושאים של אורח חיים ויורה דעה, בעריכת הרב יחזקאל פיינהנדלר, חמישה כרכים, ירושלים תש"ע
- וישמע משה - בעריכת הרב משה פריד, ירושלים, תשע"א
- ידון משה - פסקי הלכה אקטואליים, על ידי השואל הרב יהודה משה קופילוביץ, ירושלים תשע"ב
- קב ונקי - תשובות הלכתיות. יצא לאור על ידי חתנו הרב יצחק זילברשטיין.
על ידי "המכון להוצאת כתבי ופסקי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל":
- כתבי הגרי"ש - על פרקי אבות (שני כרכים), תשע"ג-תשע"ד, מכתב ידו
- כתבי הגרי"ש - על ימים נוראים וסוכות, תשע"ג, מכתב ידו
- כתבי הגרי"ש - על הלכות שבת, תשע"ה.
- משנת הגרי"ש - על הלכות שביעית, תשע"ד; על הלכות פסח וספירת העומר, תשע"ז; משנת הגרי"ש - על ענייני נישואין, תשע"ו
- פסקי הגרי"ש - על או"ח, תשע"ד. על יו"ד, חו"מ ואה"ע, תשע"ו.
לקריאה נוספת
- י' סג"ל[51], השקדן, פרקי מופת אודות יגיעה ופירות משקידתו בתורה של רבינו רשכבה"ג מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א. ירושלים: הוצאת Tuvia's (מונסי), חלק א: תרפ"ב-תש"ן, תש"ע (פרק א' מהספר); חלק ב: תשל"ג-תשס"ו, תשע"א (פרק מהספר); חלק ג: תשמ"א-תשע"ב
- נתן וייס, תורה מבית ומחוץ, משפחה, כ"ב באייר ה'תשס"ז
- שלמה קוק, "מרן הגרי"ש אלישיב: 'יש עניין למסור את הנפש להחזקת תורה'", קו עיתונות דתית, ה' בסיון ה'תשס"ט
- חיים א. לחובר, ריש"א דגלותא, דברי המספד שנישאו בשלושים של הרב אלישיב, בשילוב עם הנהגותיו, מכון הוצאה לאור במשנתם של רבותינו, ירושלים ה'תשע"ד, ארבעה כרכים
- אפרים זייבלד, גדולה שמושה, מתוך רשימות תלמידו הרב צבי וייספיש, תשע"ג
- משה ישראלזון (נינו), מפי האיש, אמרות ושמועות ששמע מהרב, מכון אהל בר"א שעל ידי כוללי תפארת בחורים, ירושלים, תשע"ד
- י. הרשקוביץ', התעלות, הדרכות בנושאי חינוך במשנת הרב אלישיב, תשע"ג
קישורים חיצוניים
- רמי ריינר, קוים ראשוניים לדרכו ההלכתית של הרב יוסף שלום אלישיב, נטועים כא (תשע"ו), עמ' 73–103
- רשימת המאמרים של יוסף שלום אלישיב, באתר רמבי"ש
- שלום ירושלמי, הגאון מסמטת חנן, באתר nrg, 09 במאי 2003
- קשריו של הרב יוסף שלום אלישיב עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק מתוך שבת הראי"ה
- יוסי כץ, ימים על ימי מלך: הגרי"ש בן 100, באתר בחדרי חרדים, 16 במרץ 2010
- ישראל גליס, ההזמנה לחתונה, הכתובה ושטר התנאים של הגרי"ש , באתר כיכר השבת, 5 באפריל 2011
- משה ויסברג, 20 שעות התמדה ביממה • סדר יומו של הגרי"ש אלישיב, באתר בחדרי חרדים, 19 באפריל 2011
- יהודה שלזינגר, הפוסק, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2011
- שלמה קוק, ספר תורה שרוי בצער • הנהגות מרן פוסק הדור בימי אבלו, מתוך קו עיתונות
- אלי מנדלבאום, הצצה נדירה במיוחד: יום בחיי הרב אלישיב, באתר ynet, 5 בפברואר 2012
- משה הלר, שלי"ט העיר: לא תאמינו כמה הרב אלישיב השפיע על חייכם, באתר nrg, 9 בפברואר 2012
- קובי נחשוני, הרב אלישיב הלך לעולמו, באתר ynet, 18 ביולי 2012
- קובי נחשוני, הרב אלישיב - מנהיג בעל-כורחו, באתר ynet, 18 ביולי 2012
- יהודה שלזינגר, המנהיג הסגפן, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2012
- יאיר אטינגר, יונה מצגר, האם הרב אלישיב היה נוקשה ושמרן כפי שהציגו אותו?, באתר הארץ, 20 ביולי 2012
קוים לדמותו של הגרי"ש אלישיב, מתוך עשרות הספדים שנאמרו לזכרו, לצפיה באתר "בינינו"- אָבִי אָבִי • הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, באתר בחדרי חרדים, 18 ביולי 2012
- שלמה קוק,שלש שנות יתמות: לדמותו של מנהיג באתר בחדרי חרדים
- יואל יעקובי, באהלה של תורה, בעיתון בשבע
הערות שוליים
- ^ לפי גרסה אחרת, אביו נישא בשנת תרנ"ט (1899), ולפי זה הבן יוסף שלום נולד לאחר אחת עשרה שנות נישואין. - אתר "תולדות ושורשים".
- ^ לשם שבו ואחלמה ספר הכללים, דף ו עמוד ב.
- ^ 'אגרות לראי"ה', אגרת קל"ב.
- ^ הרב אליעזר מלמד בעיתון "בשבע" וכן בעלון "שבת הראי"ה" - פרשת פנחס (גיליון 31).
- ^ השקדן, ע' 58.
- ^ באותה עת לא הייתה קיימת הוועדה למינוי דיינים שהוקמה רק בשנת 1951. מינויו של הרב אלישיב ומינויים של יתר הדיינים שכיהנו באותה עת, אושרו בחוק בתי הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב-1952.
- ^ יהודה שלזינגר, הרב אלישיב 1910 - 2012, באתר ישראל היום, 19 ביולי 2012.
- ^ סופר הצופה, נתמנו ארבעה דיינים חדשים לבית הדין הרבני הגדול, הצופה, 9 בפברואר 1956
- ^ מינוי, ילקוט הפרסומים תשט"ו, עמ' 1055.
- ^ הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים תשט"ז, עמ' 849.
- ^ הודעה על גמר כהונתו של דיין, ילקוט הפרסומים תשל"ג, עמ' 453.
- ^ הודעה על מינוי ועדה בוחנת, ילקוט הפרסומים תשי"ז, עמ' 996.
- ^ ישראל כהן, כך מרן הרב שטיינמן הציל את חיי מרן הגרי"ש אלישיב, באתר כיכר השבת, 28 ביולי 2016
- ^ קובי נחשוני ורונן מדזיני, הרב אלישיב חש ברע ואושפז, באתר ynet, 15 באוקטובר 2009
- ^ קובי נחשוני, חרדים לשלומו:הרב אלישיב ינותח בעורק מרכזי, באתר ynet, 19 ביוני 2011
- ^ יאיר אלטמן, רבע מיליון ליוו את הרב אלישיב למנוחות בירושלים, באתר וואלה!, 19 ביולי 2012
- ^ קובי נחשוני, הלוויית הרב אלישיב: ההמונים צעקו "שמע ישראל", באתר ynet, 18 ביולי 2012
- ^ משה ויסברג, 20 שעות התמדה ביממה • סדר יומו של הגרי"ש אלישיב, באתר בחדרי חרדים
- ^ נתן וייס, "בית האצולה, עניו משכנו: הרב אלישיב ושושלת התורה שלו", משפחה גיליון 159, 23 מאי 2007: הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן נשאל אם יש מישהו בדור שלנו שמבין קבלה. הרב שטיינמן חשב לרגע, ואז הנהן בראשו וענה בחיוב. הוא נשאל אז מי זה, ואחרי רגע של שתיקה השיב הרב שטיינמן: "הרב אלישיב".
- ^ שמעון ברייטקופף וישראל גרובייס, פרוטוקול הקמת מועצת גדולי התורה, בתוך: "אדיר במלוכה", משפחה גיליון 1351 - חג הפסח תשע"ח
- ^ אבישי בן חיים, רוטציה בדגל התורה, באתר ynet, 11.12.2002.
- ^ עד שנות ה-90 היה נחשב כפשרן לעומת מנהיגי הציבור הליטאי הקודמים כהרב שך והסטייפלר, בעיקר בשל כהונתו בבית הדין הרבני הגדול אליו התנגדו מנהיגי הציבור החרדי, בעיקר הרב מבריסק, ובשל חוסר מעורבותו בענייני דעות והשקפת עולם.
- ^ יואל רביבו, בחזרה מן האוטופיה, תכלת
תוכנתם אומנותם, אתר גלובס
המכתב המלא בכבר היה לעולמים - ^ עדות הרב שרמן בשמו בריאיון ביתד נאמן, וראה גם השקדן, עמ' 121-120
- ^ אבישי בן חיים, לבנת נלחמת באפליה העדתית במוסדות החרדיים, באתר nrg, 14 באוקטובר 2004
- ^ כתבוני לדורות עמוד קי"ט
- ^ "כתבוני לדורות" (מכתבי הרב אלישיב), עמ' קיט
- ^ אבישי בן חיים, מנהיגותו החדשה של פוסק הדור, באתר ynet, 5 בינואר 2002
אריה דיין, מה הוא פוסק?, באתר הארץ, 16 בינואר 2005
תבנית:בשבע
חיים כהן, סילוף העובדות / חיים כהן, באתר כיכר השבת, 16 ביוני 2016 - ^ חלק ממכתב שפורסם ביתד נאמן בשמו ובשם הרב שטיינמן”לאחרונה פורסם ברבים בשם גדולי ישראל כאילו מותר לכוון צעירי הצאן לדרך שונה, ולערער את הדרך שהותוותה ע"י גדולי ישראל לכוונם לקבוע אומנותם בתורה, על מנת להעמיד האמת על תילה, אנו מפרסמים בזאת כי הדברים אינם נכונים, ואין לשנות כחוט השערה ממה שאנו מצווים ועומדים להמשיך בדרך של לימוד תורה בטהרתה”
- ^ נרי הורביץ, יהודים העיירה בוערת עמוד 22, אוקטובר 2002
- ^ יהודה הלוי, חשיפת מסמכי ועדת טל: המיגו של ר' ברוך מרדכי, באתר בחדרי חרדים
- ^ אבישי בן חיים וסמדר שמואלי, חוק טל עבר בכנסת: הפטור מגיוס עוגן בחוק, באתר ynet, 23 ביולי 2002
- ^ אבישין בן חיים, ככה פסקו גדולי התורה על הפינוי, באתר nrg, 6 בינואר 2005
צבי לביא, 15 רבנים, חברי מועצת גדולי תורה, יכריעו אם ממשלת האחדות תצא לדרך, באתר גלובס, 3 בינואר 2005 - ^ אילן מרסיאנו, יהדות התורה תצביע נגד ההתנתקות, באתר ynet, 25 באוקטובר 2004
- ^ הרב אלישיב הורה לסיעת דגל התורה להצביע בעד דחיית ההתנתקות, באתר ערוץ 7, 19 ביולי 2005
- ^ ידיעה באתר "מחלקה ראשונה".
- ^ שלום ירושלמי, הגאון מסמטת חנן, Nrg, 9 במאי 2003.
- ^ אבישי בן-חיים, "הרב מצגר הוא בור ועם הארץ", nrg מעריב, 21.3.2006
- ^ ציטוט כתבה בעיתון "כל העיר" ודיון בנושא, בפורום "בחדרי חדרים".(הקישור אינו פעיל, 10 באוגוסט 2016)
- ^ נטע סלע, הרב אלישיב: להסיר את החרפה של מצעד הגאווה, ynet, 3 ביולי 2006
- ^ כעדות חתנו הרב יצחק זילברשטיין (עלינו לשבח, במדבר, עמ' תעז): "כאשר ציינתי בפני מרן שליט"א את דברי החזו"א על 'תינוקות שנשבו', אמר מו"ח [= מורי חמי] שכיום קשה לומר זאת, משום שאדם המתגורר בארץ ישראל ורואה את שומרי השבת ואת המלחמות (=מאבקים כנגד חילול שבת), אולי אינו בגדר תינוק שנשבה". וראה אבישי בן חיים, קיץ. חם. אין מה לעשות, nrg. וע"ע עלינו לשבח (ויקרא, עמוד שח) שבמצבים מסוימים היה מכיר במעמד של 'תינוק שנשבה'. וע"ע תינוק שנשבה#היסטוריה של שימוש במונח, בהערה.
- ^ אמיר משיח, הלעיטהו לרשע וימות - עמדתו של הרב יוסף שלום אלישיב כלפי היהודי המומר, מורשת ישראל 9 (תשע"ב), עמ' 148-131.
- ^ קובי נחשוני, הרב עובדיה יוסף אישר את גיורי צה"ל, באתר ynet, 14.01.11
- ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 10 באוגוסט 2016)
- ^ הרב יצחק זילברשטיין, איזו רמת סיכון מתירה ההלכה לקחת בטיפולים בעלי סיכון גבוה?, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה.
- ^ אבישי בן חיים, הרב אלישיב: הסיבה לסרטן - התרחקות מהדת, באתר nrg, 5 באוגוסט 2004
- ^ משה וייסברג, בנו בכורו של מרן פוסק הדור: הגאון רבי שלמה אלישיב זצ"ל, בחדרי חרדים, כ"ז תשרי תשע"ט
- ^ דוד קורן, "אבא למה טרחת?" • "לאה, את שווה את זה", אמר הגרי"ש, 21 במאי 2010, באתר בחדרי חרדים
- ^ קובי נחשוני, כל יומיים: צאצא נוסף לרב אלישיב, באתר ynet, 24 ביולי 2012
- ^ דור שישי לרב אלישיב - בחייו - חדשות mako
- ^ שם עט של יהושע לוין
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||
