רבי עקיבא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הוספת שנת לידה משוערת + תאריך פטירה עברי
Ronam20 (שיחה | תרומות)
15,767 עריכות
מ זו השערה בעלמא
שורה 3: שורה 3:
{{אישיות רבנית
{{אישיות רבנית
| שם = רבי עקיבא
| שם = רבי עקיבא
| תואר =
| תואר =
| תמונה = [[קובץ:Akiva.png|150px|"צורת רבי עקיבא" בהגדת מנטובה]]
| תמונה = [[קובץ:Akiva.png|150px|"צורת רבי עקיבא" בהגדת מנטובה]]
| כיתוב = "צורת רבי עקיבא" בהגדת מנטובה
| כיתוב = "צורת רבי עקיבא" בהגדת מנטובה
| תאריך לידה = 16 לספירה [[המאה ה-1]]
| תאריך לידה = [[המאה ה-1]]
| מקום לידה = -
| מקום לידה = -
| תאריך פטירה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| מקום פטירה =
| סיבת המוות = נהרג
| סיבת המוות = נהרג
| מקום קבורה = טבריה
| מקום קבורה =
| מקום מגורים =
| מקום מגורים =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי = על פי המסורת היהודית י' תשרי - יום הכיפורים
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פעילות = [[בני ברק (יישוב עתיק)|בני ברק]]
| מקום פעילות = [[בני ברק (יישוב עתיק)|בני ברק]]
| תקופת פעילות = דור שלישי ל[[תנאים]]
| תקופת פעילות = דור שלישי ל[[תנאים]]
שורה 22: שורה 22:
| בני דורו = [[רבי ישמעאל]], רבי [[אלעזר בן עזריה]], [[רבי טרפון]], [[רבן גמליאל]], [[שמעון בן ננס]], [[אלישע בן אבויה]]
| בני דורו = [[רבי ישמעאל]], רבי [[אלעזר בן עזריה]], [[רבי טרפון]], [[רבן גמליאל]], [[שמעון בן ננס]], [[אלישע בן אבויה]]
| אב = יוסף
| אב = יוסף
| אם =
| אם =
| בן זוג =
| בן זוג =
| בת זוג = רחל בת כלבא שבוע
| בת זוג = רחל בת כלבא שבוע
| צאצאים =
| צאצאים =
}}
}}
[[קובץ:Tiberias, Israël - 2008 (2465106286).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה]]
[[קובץ:Tiberias, Israël - 2008 (2465106286).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה]]

גרסה מ־22:11, 10 במאי 2020

פירוש נוסף ערך זה עוסק בתנא ארצישראלי מגדולי חכמי ישראל. אם התכוונתם לרחוב בבני ברק על שמו, ראו רחוב רבי עקיבא.
המונח "עקיבא" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עקיבא (פירושונים).


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי עקיבא
רבי עֲקִיבָא
"צורת רבי עקיבא" בהגדת מנטובה
"צורת רבי עקיבא" בהגדת מנטובה
לידה המאה ה-1
נהרג 28 בספטמבר 135
קיסריה, פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה טבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בני ברק
תקופת הפעילות ? – 28 בספטמבר 135 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בית הלל ובית שמאי[1] בֵּי רבי עקיבא[2]
רבותיו רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, נחום איש גמזו
תלמידיו רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי נחמיה, רבי יוחנן הסנדלר
בני דורו רבי ישמעאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי טרפון, רבן גמליאל, שמעון בן ננס, אלישע בן אבויה
בת זוג רחל בת כלבא שבוע
אב יוסף
צאצאים רבי יהושע בן קרחה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה

רבי עקיבא בן יוסף (רבי עקיבא, לעיתים נכתב רַבִּי עֲקִיבָה[3])( נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית שני, נפטר 136 לספירה, ג'תתצ"ו)[4][5] היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל. מתומכי מרד בר כוכבא.

היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית. מוזכר בתלמוד הבבלי כ-1,500 פעמים. נחשב לסמל למסירות נפש על התורה. נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות.

ראשית חייו

שנת לידתו של רבי עקיבא אינה ידועה. יש המשערים שנולד בסביבות שנת 50 לספירה[6], והיה נער בעת פרוץ המרד הגדול. מעט מאוד ידוע על תחילת דרכו, מעבר לשמו של אביו - יוסף, והעובדה שהאב לפי מסורת המופיעה בתלמוד, היה גר[7] או צאצא של גרים, על פי האגדה, מבני בניו של סיסרא[8]. ידוע שהיה רועה צאנו של "כלבא שבוע," אביה של רחל, לימים אשתו[9]. יש המשערים שמוצאו מגרים, הוא שגרם לו להיות רועה צאן, מכיוון שהגיע ממשפחת גרים בלי קשרי משפחה, ולאחר פטירתו של אביו יוסף, התגלגל לצאנו של העשיר.

רחל ראתה שהוא "צנוע ומעולה" והתקדשה לו בתנאי שיילך ללמוד תורה. אביה של רחל הדיר אותה מנכסיו והם התגוררו במחסן תבן בעוני רב[10]. חז"ל מתארים את קשיי הפרנסה בהם היה נתון תוך לימוד התורה:

בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים, חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה. עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר, אמר להם הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן, אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן, ואחד שאני יכול לישן עליהם.

— אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'

על פי המסופר, החל רבי עקיבא ללמוד תורה רק בגיל 40, ומעמדה כזאת זכה להיות גדול חכמי התורה, אולם הדבר מתיישב בקושי עם העובדה שכבר כעשרים שנה לאחר החורבן הוא מופיע כאחד מגדולי חכמי יבנה. ב"אבות דרבי נתן" מתואר המהפך בחייו:

בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?! מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה, דברי תורה, שקשה כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי! למדני תורה! אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך, עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, אמר להם: רבותי! פתחו לי טעם משנה! כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו - למה נכתבה? בית זו - למה נכתבה? דבר זה - למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו רבי טרפון: עקיבא! עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) 'מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר', דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.

— אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'

המהפך שחל בחיי רבי עקיבא בגיל 40 שימש השראה לרבים אודות האפשרות לחולל שינוי בחיים גם בגיל מבוגר, בין השאר נכתב עליו השיר "הולך לדרכו עקיבא" של יהודית שיקמן.

בתלמוד[11] ובמקורות נוספים מסופר גם כי נשא לאשה את אשת טורנוסרופוס, שבאה בשליחות בעלה במטרה לפתות את רבי עקיבא, אך לבסוף התגיירה ונישאה לו[12]. כמו כן מובא שבן חמיו של רבי עקיבא נקרא בשם יהושע[13].

ילדיו

מתוך מדרשים המופיעים בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, ניתן לדלות פרטים על ילדיו של רבי עקיבא. אבות דרבי נתן מזכיר כי לרבי עקיבא היו בנים ובנות, ללא מספר וללא שמות: "עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין...ואם אומרים (העניים): מפני טפינו, אומרים להם: והלא רבי עקיבא היו לו בנים ובנות, אלא אומרים להם: מפני שזכתה רחל אשתו."

בתלמוד הבבלי[14] מסופר שחוזי הכוכבים אמרו לרבי עקיבא כי ביום חתונת בתו יכישנה נחש ותמות. כאשר הגיע ליל חתונתה, נעצה סיכה בכותל, ובבוקר התברר כי בכך הרגה את הנחש. ואמרו שהיא ניצלה בזכות צדקה שנתנה את מנתה לעני.

היה לו בן בשם רבי יהושע[15]. לדעת רש"י[16] ורשב"ם[17] זהו רבי יהושע בן קרחה, וכונה כך משום שרבי עקיבא היה קירח. אך תוספות[18] חולקים על כך, וסוברים שהם שני אנשים שונים.

מקור נוסף בתלמוד הבבלי[19] מתאר שבתו של רבי עקיבא עשתה לבן עזאי בדומה למה שעשתה אמה. במסכת מועד קטן מסופר, מעשה ומתו שני בניו של רבי עקיבא ביום אחד ובאו המונים ללוותם. ישב על ספסל גדול ואמר, לא לכבודי באתם, אלא אמרתם תורת אלוקיו בלבו[20]. על פי מקורות אלו, ניתן ללמוד שלרבי עקיבא היו לפחות שלשה בנים (שני אלו ששיכל ורבי יהושע שחי גם אחר מותו של רבי עקיבא) ושתי בנות.

רבותיו ותלמידיו

רבותיו המובהקים של רבי עקיבא היו רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ומראשי הסנהדרין[21]. משני רבותיו אלו, רבי עקיבא דבק והתקשר במיוחד לרבי יהושע. ממנו אף למד מעשה מרכבה. הוא גם למד אצל רבי טרפון ונעשה לו תלמיד חבר, ואף למד ושימש את נחום איש גמזו, ממנו למד מידות טובות וכן את דרישת התורה בריבוי[22]. וכמו שהיה רגיל לומר "גם זו לטובה", היה רבי עקיבא אומר: "כל דעביד רחמנא לטב עביד"[23].

על פי התלמוד, דמותו של רבי עקיבא הותירה את חותמה בקרב הוגים רבים. התוספתא מאירה את דמותו כתלמיד נועז, ומספרת עליו פעמיים שהכריע במעשה בניגוד לדעתו של רבן גמליאל, בפניו, בעניינים שרבן גמליאל היה בהם בדעת מיעוט, מפני שרבי עקיבא יישם את הכלל, שהלכה כרבים למול מועטים[24].

היו לו 5 תלמידים חשובים מוסרי תורתו, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע[25]. במקום אחר אמרו "אמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא."[26] ופירש רש"י ממה שלמדו מרבי עקיבא. רב שרירא גאון כותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר בסתם נתחדש על ידי אותו תנא, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של אותו תנא ונאמר כפי שאמרו אותו התנא[27]. במדרש רבה נכתב שהיו אלו 7 תלמידים, ומובאות שם שיטות שונות לגבי זהותם[28].

מות תלמידיו

התלמוד מתאר שהיו לרבי עקיבא 24,000 תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, שמתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה[25]. כתוצאה ממות תלמידיו במהלך ימי העומר ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן.

על פי הנוסח הספרדי של אגרת רב שרירא גאון, שבה נכתב שתלמידי רבי עקיבא מתו בשמדא, הסיק שי"ר[29] וחוקרים נוספים[31] ש"המגפה" הנזכרת כאן, היא ביטוי אלגורי הרומז למות תלמידיו במרד בר כוכבא. הם מבססים זאת בעיקר על תמיכתו הברורה של רבי עקיבא במרד זה, על כך שבתי המדרש לא היו יכולים להכיל מספר כה רב של לומדים, ועל כך שהדבר עשוי להסביר מוות של תלמידים רבים כל כך בפרק זמן קצר. לפי דעה זו, "תלמידיו" - מתפרש לא כתלמידים היושבים בבית המדרש, אלא כאלו הדוגלים במשנתו הרוחנית. ראיה חלקית לכך יש ממדרש תנחומא (פרשת חיי שרה), "מעשה ברבי עקיבא שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כולם...", מה שמצביע לדעתם על מספר נמוך של תלמידים מזה המתואר.

דעת החוקרים אומצה על ידי התנועה הציונית, שבעקבות כך הפכה את ל"ג בעומר לחג לאומי לזכר הגבורה שהתגלתה במרד בר כוכבא.

הרב יצחק אייזיק הלוי בספרו "דורות הראשונים"[32] סובר שמרוב המקורות התלמודיים משמע שתלמידי רבי עקיבא מתו במגפה שנים רבות לפני מרד בר כוכבא[33],, וכך סובר גם החוקר גדליה אלון[34]. מאידך ישנם דעות של תלמידי חכמים בני זמנינו הסבורים שאכן היו לוחמים[35].

סמכותו התורנית

רבי עקיבא זכה להערצה כחכם וסמכות תורנית. היה מרבה לדייק בשינויי לשון בתורה ולחדש מזה הלכות, ובתלמוד מסופר כי היה "קושר כתרים לאותיות תורה" ואפילו משה רבנו, לאחר שראה אותו במראה נבואי התפעל ממנו ואמר, "אדם כזה בעולמך ואתה נותן תורה על ידי?"[36]. בר-הפלוגתא שלו היה רבי ישמעאל, לו מיחסים את הגישה ש"דיברה תורה בלשון בני אדם". רבי עקיבא טען לעומתו שיש להתעמק בכל תג ותג בתורה, שכן אין ולו אות אחת מיותרת בתורה.

מאמרו של רבי עקיבא: "הכל צפוי והרשות נתונה"[37]. התפרש על ידי מפרשים ראשונים רבים, כנוגע בבעיה פילוסופית מפורסמת של הידיעה והבחירה, כלומר שעל אף שהכל צפוי כבר בעיני האל, הרשות ניתנת לאדם לפעול לפי רצונו[38]. אך ישנם כאלו שפירשו את "הכל צפוי" לא מלשון תחזית עתידית אלא מלשון נראות - שאלוהים צופה בכל, לפי הפסוק "עיני ה' משוטטות בכל הארץ". לפי פירוש זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה.

על הפסוק (ויקרא, י"ט, י"ח), "ואהבת לרעך כמוך", אמר רבי עקיבא: "זהו כלל גדול בתורה"[39]. במסכת אבות הובא בשמו שהיה נוהג לומר: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם". תפיסה נוספת שסבר שהאדם צריך לנקוט בה תמיד, היא שעשייתו של אלוהים תמיד היא לטובה, "כל דעביד רחמנא - לטב עביד" (=כל שעושה הקב"ה - לטוב עושה)[23]. הרב קוק ראה ברבי עקיבא את "איש האהבה" - דמות שמתמזגות בו כל האהבות: האנושית, הלאומית והאלוהית ביחד, באופן יוצא דופן[40]. ידועה אמרתו של רבי עקיבא על ספר שיר השירים כי "כל הספרים קודש ושיר השירים קודש קודשים"[41]. כמו כן, ידועה אמרתו שמתנגדת להזדקקות לצדקה: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות"[42]. הוא היטיב להכיר את הפן של הזדקקות לבריות, הן עקב כך שתיכף לנישואיו לרחל היה עני מרוד, ובהמשך ימיו היה גבאי צדקה עבור עניים[43].

בירושלמי מסופר שרבן גמליאל רצה לנדות את רבי עקיבא משום שעכב את העדים שראו את הירח בחידושו, ורבי יהודה או רבי יהודה הנחתום הזדעקו להכחיש מעשה זה: ”חס ושלום שרבי עקיבא נתנדה!!”[44].

גדלותו

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מאמרותיו

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
  • "ואהבת לרעך כמוך, ר' עקיבא אומר: זהו כלל גדול בתורה" - תבנית:טקסט מוקטן
  • "שלי שלך שלך שלך זה כלל גדול בתורה"
  • "איזה עשיר?... רבי עקיבא אומר: כל שיש לו אשה נאה במעשים" - תבנית:טקסט מוקטן
  • "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל. לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם? – אביכם שבשמים. - תבנית:טקסט מוקטן
  • "כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים" - תבנית:טקסט מוקטן
  • לעולם יהא אדם רגיל לומר: "כל דעביד רחמנא לטב עביד" (בתרגום לעברית: כל מה שה' עושה, לטובה הוא עושה) - תבנית:טקסט מוקטן
  • שחוק וקלות ראש, מרגילין לערוה. מסורת, סייג לתורה. מעשרות, סייג לעושר. נדרים, סייג לפרישות. סייג לחכמה, שתיקה. - תבנית:טקסט מוקטן
  • חביב אדם שנברא בצלם, חביבין ישראל שנקראו בנים למקום - תבנית:טקסט מוקטן

חלקו במרד בר כוכבא

מטבע ממרד בר כוכבא המציג את ארבעת המינים ומסביב הכיתוב 'לחרות ירושלם' בכתב עברי קדום. ארבעת המינים מוצגים לשיטת רבי עקיבא - רק אחד מכל מין (גם הדס וערבה), ומכאן שאנשי בר כוכבא נטלו ארבעת המינים לשיטתו.

לרבי עקיבא היה חלק במרד בר כוכבא. הוא השתייך לזרם החכמים הקנאים שצידדו בהתנגדות אקטיבית לאימפריה הרומית יחד עם תלמידו רבי שמעון בר יוחאי, שגינה את הרומאים, וברח מפניהם למערה בפקיעין.

רבי עקיבא ראה במנהיג המורדים, שמעון בר כוכבא - משיח שעתיד לגאול את ישראל, ועל פי עדותו של תלמידו המובהק רבי שמעון בן יוחאי דרש עליו את הפסוק "דרך כוכב מיעקב"[45]. היו מספר חכמים (עליהם נמנו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי בן קיסמא) שהתנגדו למרידה במלכות, אך רק על רבי יוחנן בן תורתא[46] נכתב במפורש שהתנגד לתמיכה בבר כוכבא. בתלמוד הירושלמי[47] מסופר שכשרבי עקיבא היה רואה את בר כוזבה[48] היה אומר עליו: "דין הוא מלכא משיחא" (בעברית: "זהו מלך המשיח"), ותגובתו של רבי יוחנן בן תורתא הייתה: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך (תקבר באדמה ועשבים יצמחו בה) ועדיין בן דוד לא יבא"[49].

ייתכן שמאחר שהמרד זכה לתמיכה של סמכות רוחנית גדולה כל כך כמו זו של רבי עקיבא, מיד לאחר דיכויו גזרו הרומאים גזירות שמד קשות נגד הדת היהודית ומצוותיה, ועונשים קשים למי שימשיך לקיים מצוות. אף רבי עקיבא עצמו היה אחד מעשרת הרוגי מלכות, ומת במיתה אכזרית.

יש חוקרים הסוברים שאף עשרים וארבעה אלף תלמידיו של רבי עקיבא שמסופר שמתו, נהרגו כתוצאה מגזירות השמד הללו[50].

הרמב"ם תיאר את רבי עקיבא כ"נושא כליו של בר כוכבא"[51]. לדידו, רבי עקיבא לא היה היחיד שתמך בבר כוכבא וראה בו משיח, אלא רבי עקיבא דימה "הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות. כיון שנהרג נודע להם שאינו".

נראה כי הרמב"ם שאב ידיעות אלו מנוסח כתב-יד תימני למסכת סנהדרין[52]. הרב י"ל מימון שיער כי דברי הרמב"ם שאובים ממקור קדמון עתיק[53]. רוזנטל היה הראשון שהבחין כי הנוסח התימני של מסכת סנהדרין הוא המקור לדברי הרמב"ם.

אפרון דן בדברי הרמב"ם, תוך שאינו מקבל את השערתו של הרב י"ל מימון, וטוען שהביטוי "נושא כליו" הוא ביטוי אלגורי שמביע את תמיכתו הגדולה של רבי עקיבא בבר כוכבא[54]. חיזוק לדעתו של אפרון היא העובדה שלפי המסורת רבי עקיבא היה בזמן מרד בר כוכבא בן למעלה ממאה שנים, וסביר להניח שלא היה כשיר להשתתף בלחימה בפועל. אולם לדעת מרדכי סבתו, אין השערת אפרון מתאימה למנהגו של הרמב"ם שלא להוסיף עובדות על סמך דעתו ללא מקור[52].

החוקר הרב יצחק אייזיק הלוי כתב[55] שרבי עקיבא לא נטל כלל חלק פעיל במרד, בהסתמך, בין השאר, על דברי הגמרא[56] שרבי עקיבא נהרג בידי הרומאים על כך שהפר את הגזרה שלא לעסוק בתורה, ואילו היה שותף במרד, היו הרומאים מענישים אותו על המרידה עצמה. וביחס לדברי הרמב"ם כתב: "אין חפצנו לדבר על דברי הרמב"ם... שהדבר ידוע כי בעניינים כאלה לא עסקו רבותינו הראשונים, ולא היה זה מעין מלאכתם".

את האגדה בתלמוד במסכת ברכות[23], המספרת שלא נתנו לרבי עקיבא להיכנס לעיר מסוימת בלילה, ולכן הוא נאלץ ללון לבדו בשדה וניצל לאחר שגייסות של רומאים פשטו על העיר בלילה, ראה הרצי"ה קוק על רקע המאבק ברומאים, מכיוון שבניגוד לרבי עקיבא שתמך במורדים, אנשי העיר התנגדו למאבק, ולכן לא נתנו להיכנס. באופן זה מתורץ יחסם העוין של אנשי העיר[57]. אמנם יש שטענו כנגד זה שככל הנראה מסעותיו של רבי עקיבא היו בצעירותו שנים רבות לפני המרד[דרוש מקור].

מצבו הפיננסי

במסכת נדרים מסופר כי היה עשיר גדול, ולכך שש סיבות:

  • כסף שקיבל מכלבא שבוע חמיו לאחר שהתיר את נדרו.
  • באותם זמנים היה מקובל לשים בראש הספינה כעין איל של עץ, לסימן טוב, ובו היו מטמינים ממון רב. רבי עקיבא מצא תיבה כזו, וממנה נתעשר.
  • פעם נתן כסף לספנים לקנות לו סחורה, והביאו לו תיבה שהתברר שהייתה מלאה כסף.
  • רבי עקיבא לווה ממון רב מגבירה אחת, שהעמידה כערבים את הקב"ה ואת הים. במועד הפירעון נמנע מרבי עקיבא לשלם את החוב מחולי, והמלווה יצאה לים וביקשה מהקב"ה שיפרע את החוב. תוך כדי כך גלגלו הגלים לידה תיבה של אבנים טובות ומרגליות, וכאשר רבי עקיבא הגיע לשלם את החוב, היא אמרה לו כי הערבים כבר שילמו את החוב, ואף הביאה לו את העודף על החוב.
  • אשתו של טורנוסרופוס, שנתגיירה ונישאה לרבי עקיבא.
  • מהשר הרומאי קטיעה בר שלום שהוריש לו מכספו כשהוצא להורג.

אכן בצעירותו היה מושכר כפועל ועבד לפרנסתו, לפי מדרש אחד עבד אצל רבי אליעזר[58], תיכף לנישואיו לרחל היה עני מרוד, ובהמשך ימיו היה גבאי צדקה עבור עניים[59].

מותו

כעונש על שלימד תורה ברבים בניגוד לגזירה, הוא נלקח בשבי על ידי הרומאים ביום ה' בתשרי[60], ונכלא למשך תקופה מסוימת. גם בבית הסוהר המשיך ללמד תורה ולהוציא תשובות הלכתיות במסווה[61]. משמשו שם היה רבי יהושע הגרסי.

על פי המדרש, מי שגזר את דינו של רבי עקיבא היה טורנוסרופוס[62]. הרומאים עינו אותו במסרקות ברזל, והוא היה מקבל עליו עול מלכות שמים וקורא את שמע, והאריך ב"אחד" עד צאת נשמתו[63].

רבי עקיבא נהרג על קידוש השם – בין עשרת הרוגי מלכות – בט' בתשרי, ערב יום הכיפורים, ג'תתצ"ו לבריאת העולם (בערך בשנת 136 לספירה, כ-70 שנה לאחר החורבן. נאמר עליו שהוא אחד מארבעה שמתו בגיל 120 שנה[64]. 120 שנים אלו מחולקות לשלוש תקופות שונות זו מזו, שבהן עבר מהפך עצום בחייו מדרגת עם הארץ לדרגת גדול החכמים. מסופר כי היה רועה 40 שנה, למד 40 שנה ופרנס את ישראל 40 שנה.

בתרבות

על דמותו ומשנתו נכתבו והולחנו מספר שירים. שירים אלו הפכו ל"שירי ספירת העומר" בציבור הדתי והחרדי, וזאת בשל המסורת על פטירת תלמידי רבי עקיבא בימים אלו.

  • "אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך - שלי שלך שלך שלך זהו כלל גדול בתורה" - השיר מורכב מאמרתו של רבי עקיבא בתורת כהנים ומפסיקה במסכת אבות המתארת את הנהגת ה"חסיד". השיר מושר בלחן חסידי עממי, המוכר גם כ"רב הלילה".
  • "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל וכו'" - המשנה המסיימת את מסכת יומא. המשנה מתארת את הקשר המיוחד בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. השיר הפך לאחד משירי ל"ג בעומר. הלחן המפורסם הוא לחן מזרחי. בשנים האחרונות נפוץ לחן עליז נוסף של שלמה קאליש מחסידות בעלז. יצירה נוספת על משנה זו היא של הרב יוסף צבי ברייאר מחסידות בעלז.
  • "הולך לדרכו עקיבא" - שירו של חיים בנט על סיפור חייו של רבי עקיבא.
  • "ר' עקיבא" - שירו של יום טוב עהרליך, אף הוא על סיפור חייו של רבי עקיבא.
  • השיר "רבי עקיבא"[65] נכתב על ידי דליה רביקוביץ' והולחן על ידי מוני אמריליו. השיר נכלל באלבומה הראשון של רבקה זהר.
  • הספר הפרדס של עקיבא מאת יוכי ברנדס מבוסס על דמותו של רבי עקיבא.
  • הצגה - "סיפור חייו של רבי עקיבא" - תיאטרון רגעי קסם[66].

מתחם קבר רבי עקיבא

ציון קברו של רבי עקיבא מזוהה משך מאות בשנים באתרה של העיירה התלמודית בית מעון, כיום בתחומי טבריה עילית, לצד קבר שיש מייחסים אותו להרמח"ל[67].

תצפית אל טבריה תחתית והכנרת ממתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל
מתחם קברי רבי עקיבא והרמח"ל טבריה עילית

לקריאה נוספת


קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: רבי עקיבא
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבי עקיבא
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רבי עקיבא

הערות שוליים

  1. ^ על פי פירוש רש"י למסכת בבא מציעא, דף ל"ז, ב'. בפסקה אמר רבי עקיבא; ראו שם בתוספות בפסקה מודה. דרכו בלימוד ובמדרש הייתה מורכבת משתי השיטות גם יחד: היה מפלפל כבית שמאי ומקפיד על מידות טובות כבית הלל. על פי קובץ יסודות וחקירות השלם, ר' אחיקם קשת, כרך ראשון עמ' 274, 238. מקורות מובאים שם
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ח, עמוד ב'
  3. ^ הכתיב המקובל בתלמוד הבבלי הוא עקיבא בא', ולכן הוא הכתיב הנפוץ בספרות התורנית ובכלל. הכתיב בתלמוד הירושלמי ובמקורות ארץ-ישראליים הוא עקיבה בה'.
  4. ^ ל"ג בעומר באתר משרד החינוך
  5. ^ אנציקלופדיה "דעת"
  6. ^ אנציקלופדיה יהודית, AKIBA BEN JOSEPH
  7. ^ רמב"ם בהקדמה למשנה תורה
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד ב', לגרסת רב ניסים גאון בברכות כז, ב
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ב, עמוד ב'
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ', עמוד א'
  11. ^ נדרים נ, ב ועבודה זרה כ, א
  12. ^ בן ציון פישלר, רבי עקיבא ונשותיו, "הארץ"
  13. ^ מסכת ידים, פרק ג', משנה ה'
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד ב'
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד א' ועוד
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ו', עמוד א'; ותלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ח, עמוד א'
  17. ^ פסחים שם
  18. ^ בפסחים
  19. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ג, עמוד א'
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"א, עמוד ב'
  21. ^ נדרים נ, א וכן בהקדמות הרמב"ם למשניות ולמשנה תורה
  22. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב, עמוד א'
  23. ^ 1 2 3 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד ב'
  24. ^ תוספתא, מסכת ביצה, פרק ב', ח'; ובמסכת ברכות, פרק ד', י"ב
  25. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, עמוד ב'
  26. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ו, עמוד א'
  27. ^ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 26-27, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א
  28. ^ בראשית רבה, פרשה ס"א, וכן קהלת רבה, פרשה י"א
  29. ^ כרם חמד חלק ז עמוד 183 באתר גוגל ספרים https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ&dq=editions:dBX-PxBgmScC&pg=PP7&hl=iw#v=onepage&q&f=false
  30. ^ רבי עקיבא בן יוסף, חייו ומשנתו, ספרית דורות, 1970, עמ' 27–28
  31. ^ כך סובר שמואל ספראי: "נראים הדברים שיש לקבל כעובדה היסטורית כי תלמידיו של ר"ע מתו רובם ככולם בפורענות בימי מרד בר-כוכבא"[30]. וכן כתב שמואל אברמסקי: "שאין זה כמובן מן הנמנע, שהמדובר הוא בהשמדתם של תלמידים בזמן המרד" (בר-כוכבא נשיא ישראל, הוצאת מסדה, 1961, עמ' 134-133)
  32. ^ חלק א, כרך ה, IV פרק לא
  33. ^ ראו: הרב שמואל ישמח, אסיף ד, האם תלמידי רבי עקיבא מתו במרד בר כוכבא
  34. ^ "אלא שכל עצמה של המסורת מלמדתנו, לאחר העיון, שמיתתם של תלמידי ר"ע ה'ראשונים' אירעה לפני מלחמת בר-כוכבא". (גדליה אלון, תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"א, חלק ב', עמ' 44-43)
  35. ^ ראו: הרב שמואל ישמח, אסיף ד, האם תלמידי רבי עקיבא מתו במרד בר כוכבא
  36. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"ט, עמוד ב'
  37. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ט"ו
  38. ^ פירוש המשניות לרמב"ם (אבות שם); יצחק אברבנאל (בראשית יח, כ-כא); העקרים (מאמר רביעי פ"ג), ועוד
  39. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ט', הלכה ד'
  40. ^ עולת ראיה חלק ב', עמ' ד'
  41. ^ משנה, מסכת ידים, פרק ג', משנה ה'
  42. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד א'
  43. ^ לפי פירוש רבינו עובדיה מברטנורא למשנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה ט'
  44. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"א, עמוד א', ותלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ה'
  45. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה' (דף כד, א)
  46. ^ הרב רחמים אליהו זייני בספרו 'עץ ארז' ח"ב, העיר כי לעומת אלפי מימרות של רבי עקיבא במשנה ובתלמודים, רבי יוחנן בן תורתא כמעט ולא נזכר
  47. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה', מיד לאחר דברי רבי שמעון בן יוחאי הנזכרים
  48. ^ במערות בר כוכבא התגלה שמו האמיתי של מנהיג המרד: "שמעון בר כוסבה", וככל הנראה השם המופיע בירושלמי הוא שיבוש של שם זה
  49. ^ מופיע גם במדרש רבה על מגילת איכה, פרשה ב', פסקה ד'
  50. ^ ראו לעיל. אמנם בתלמוד האמוראים פירשו שהם מתו כתוצאה ממגפת אסכרה
  51. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם
    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים         שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק מלכי"ם, הלכות י"א–ג'
  52. ^ 1 2 מרדכי סבתו, כתב-יד תימני למסכת סנהדרין (בבלי) ומקומו במסורת הנוסח - עבודת דוקטור, ירושלים, 1996, עמ' 213
  53. ^ י"ל מימון, אהבה משולשת, סיני מג, תשי"ח, עמ' נד
  54. ^ י"ל אפרון, מלחמת בר-כוכבא לאור המסורת התלמודית הארצישראלית בנגד הבבלית, מרד בר כוכבא - מחקרים חדשים, ירושלים, תשמ"ד, עמ' 48 הערה 4.
  55. ^ דורות ראשונים ח"ד עמ' 620 ואילך.
  56. ^ ברכות סא ב
  57. ^ הרב צבי יהודה קוק, אמונת עיתך 41, עמוד 6
  58. ^ שאילתות דרב אחאי שמות מ'
  59. ^ משנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה ט' ובפירושים שם
  60. ^ טור, אורח חיים סימן תקפ בשם בה"ג
  61. ^ ראה למשל בגמרא פסחים (קיב, א) שלימד תורה לרבי שמעון בר יוחאי בעקבות הפצרותיו ולמרות הסיכונים, וכן בירושלמי יבמות (יב, ה) ששיגר תשובות הלכתיות על ידי רמזים מתוך כלאו.
  62. ^ קהלת רבה, פרשה ג', פסוק י"ז
  63. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב'
  64. ^ ספרי על פרשת וזאת הברכה, פסקה שנ"ז
  65. ^ מילות השיר באתר שירונט
  66. ^ סיפור חייו של ר' עקיבא / תאטרון רגעי קסם, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:56)
  67. ^ קבר נוסף מיוחס לרמח"ל בבית הקברות היהודי העתיק בכפר יאסיף


תנאים
תקופת הזוגות שמעון הצדיק • אנטיגנוס איש סוכו • יוחנן כהן גדול • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • חוני המעגל • שמעיה ואבטליון • רבי מיאשא • בני בתירה • הלל הזקן ושמאי הזקן • מנחם
דור ראשון אדמון • רבי אליעזר בן יעקב • אבא שאול בן בטנית • אבא חלקיה • רבי אלעזר בן פרטא • רבי אלעזר בן חנניה • בבא בן בוטא • רבן גמליאל הזקן • רבי דוסא בן הרכינס • רבי זכריה בן הקצב • רבי חנינא בן דוסא • רבי חנינא סגן הכהנים • חנן בן אבישלום • חנניה בן חזקיה • רבי יוחנן בן החורני • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבן יוחנן בן זכאי • יונתן בן עוזיאל • רבי יונתן בן הרכינס • יועזר איש הבירה • רבי יהודה בן בתירא • נחום הלבלר • רבי פפייס • עקביא בן מהללאל • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • שמעון בן הלל
דור שני רבי אליעזר בן הורקנוס • אבא יוסי חליקופרי איש טבעון • רבי אלעזר בן ערך • רבן גמליאל דיבנה • רבי זכריה בן אבקולס • רבי יהושע בן חנניה • רבי יוחנן בן גודגדא • רבי יוסי הכהן • רבי יקים איש חדיד • רבי נחוניה בן הקנה • נחום המדי • נחמיה העמסוני • נחום איש גמזו • רבי צדוק • רבי שמעון בן נתנאל • רבי שמעון בן הסגן • שמעון הפקולי
דור שלישי אבטולמוס • רבי אלעזר חסמא • אלישע בן אבויה • רבי אלעזר ברבי צדוק • רבי אלעאי • רבי אלעזר המודעי • אונקלוס • רבי אלעזר בן עזריה • רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא • בן זומא • בן עזאי • בן פטורי • רבי חנינא בן תרדיון • רבי חנינא בן אנטיגנוס • רבי חנינא בן חכינאי • רבי חוצפית המתורגמן • רבי חנינא בן גמליאל • חנן המצרי • רבי חלפתא • רבי חנינא איש אונו • חנניה בן אחי רבי יהושע • רבי טרפון • רבי יוחנן בן ברוקה • רבי יהודה בן בתירא השני • רבי יהודה בן בבא • רבי יהודה הנחתום • רבי יוסי בן דורמסקית • רבי ישמעאל • רבי יוחנן בן תורתא • רבי יוסי הגלילי • רבי יוחנן בן נורי • רבי יוסי בן קיסמא • רבי ישבב הסופר • רבי לויטס איש יבנה • רבי מתיא בן חרש • נחמיה איש שיחין • רבי עקיבא • עקילס הגר • שמעון בן ננס • שמעון התימני
דור רביעי רבי אחא • רבי אליעזר בן יעקב (השני) • אבא גוריון איש צידן • אבא שאול • רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי • רבי אלעזר בן שמוע • רבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי • רבי חנניא בן עקביא • רבי חנניה בן עקשיא • רבי יהודה • רבי יוסי בן החוטף אפרתי • רבי יהושע הגרסי • רבי יוסי • רבי יהושע בן קרחה • רבי יוחנן הסנדלר • רבי יונתן • רבי יאשיה • רבי יצחק • רבי ינאי • רבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי נהוראי • רבי נחמיה • רבי נתן • רבי פינחס בן יאיר • רבן שמעון בן גמליאל • רבי שמעון בר יוחאי • רבי שמעון שזורי
דור חמישי רבי אלעזר ברבי שמעון • רבי אלעזר הקפר • אבא כהן ברדלא • אבא יוסי בן חנן • איסי בן יהודה • רבי אחי ברבי יאשיה • בר קפרא • רבי בנאה • רבי דוסתאי ברבי ינאי • רב הונא קמא בבבל • רבי זוטרא • רבי חייא • רבי יהודה הנשיא • רבי ירמיה • יהודה בן גרים • רבי יוסי ברבי יהודה • רבי ישמעאל ברבי יוסי • רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה • רבי יוסי בן זמרה • רבי יוסי בן כיפר • ידוע הבבלי • לוי בר סיסי • רבי מנחם ברבי יוסי • סומכוס • רבי שמעון בן מנסיא • רבי שמעון בן אלעזר • רבי שמעון בן יהודה • רבי שמעון בן חלפתא • רבי שמעון בן יהוצדק • רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא
זמנם לא ידוע שמואל הקטן • יהודה בן תימא


עשרת הרוגי מלכות
רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבי חנינא בן תרדיון • רבי עקיבא • רבי יהודה בן בבא • רבי יהודה בן דמא • רבי חוצפית המתורגמן • רבי חנינא בן חכינאי • רבי ישבב הסופר • רבי אלעזר בן שמוע
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רבי_עקיבא&oldid=28069502"