שייח' ג'ראח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
Bustan1498 (שיחה | תרומות)
5,536 עריכות
←‏המאבקים בשכונה: כל קישור שלא מזכיר את אלימות המתנחלים לא מקובל עלי
שורה 93: שורה 93:
במשך כעשור היה רק פינוי אחד של תושבים פלסטינים בשכונה, הוא פינוי משפחת שמאסנה ב-2017{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון וישי פורת|לראשונה מ-2009: משפחה ערבית פונתה מביתה בשייח ג'ראח|5012259|5 בספטמבר 2017}}}}.
במשך כעשור היה רק פינוי אחד של תושבים פלסטינים בשכונה, הוא פינוי משפחת שמאסנה ב-2017{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון וישי פורת|לראשונה מ-2009: משפחה ערבית פונתה מביתה בשייח ג'ראח|5012259|5 בספטמבר 2017}}}}.


בסוף 2020 ובתחילת 2021 התקבלו בערכאות השיפוט הישראליות שני פסקי דין שקובעים שיש לבצע פינוי מאות תושבים. הפינוי עשוי להתקיים עוד במהלך 2021{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|תושבי שייח ג'ראח והמתנחלים לא הגיעו להסכמה, והעליון יכריע בפינוי משפחות פלסטיניות|1.9779282|6 במאי 2021}}}}, לאחר קבלת תביעה שהגישה חברת נחלת שמעון בע"מ לבית משפט השלום<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-10-12-52633-273.htm|כותרת=ת"א (שלום י-ם) 52633-12-10 נחלת שמעון בע"מ נ' אלקורד רפקה עבדאללה (נבו 08.10.2020)|אתר=www.nevo.co.il|תאריך_וידוא=2021-05-19}}</ref> וערעור על פסק הדין שנדחה בבית המשפט המחוזי<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://peacenow.org.il/wp-content/uploads/2021/02/verdict_appeal_Sheikh_Jarrah_100221.pdf|כותרת=ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ, ניתן ביום 9.2.2021}}</ref>. התושבים הפלסטינים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון<ref>רעא 2401/21</ref>. הדיון בעניינם היה אמור להתקיים ב-10 במאי 2021 אך נדחה עקב בקשת [[היועץ המשפטי לממשלה|היועמ"ש]] להצטרף להליך המשפטי{{הערה|{{הארץ|[[ניר חסון]] ונטעאל בנדל|לאחר בקשת היועמ"ש, העליון דחה את הדיון לפינוי משפחות משייח ג'ראח|1.9787126|9 במאי 2021}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/21024010-E10.htm|כותרת=רע"א 2401/21 סאמי ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ (נבו 09.05.2021)|אתר=www.nevo.co.il|תאריך_וידוא=2021-05-19}}</ref>. כתוצאה מאיומי הפינויים התחדשו ההפגנות הגדולות והעימותים האלימים בשכונה{{הערה|{{וואלה!||שבוע אחרי תקיפת ח"כ כסיף: מאות הפגינו במזרח ירושלים|3429647|16 באפריל 2021}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/619095|הכותב=אפרת פורשר|כותרת=עשרות ערבים התפרעו ויידו אבנים בשכונת שייח ג'ראח|אתר=ישראל היום|תאריך=6/5/2021}}</ref>. סיפור השכונה תפס מקום מרכזי גם בהפגנות כלל ארציות ובינלאומיות.
בסוף 2020 ובתחילת 2021 התקבלו בערכאות השיפוט הישראליות שני פסקי דין שקובעים שיש לבצע פינוי מאות תושבים. הפינוי עשוי להתקיים עוד במהלך 2021{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|תושבי שייח ג'ראח והמתנחלים לא הגיעו להסכמה, והעליון יכריע בפינוי משפחות פלסטיניות|1.9779282|6 במאי 2021}}}}, לאחר קבלת תביעה שהגישה חברת נחלת שמעון בע"מ לבית משפט השלום<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-10-12-52633-273.htm|כותרת=ת"א (שלום י-ם) 52633-12-10 נחלת שמעון בע"מ נ' אלקורד רפקה עבדאללה (נבו 08.10.2020)|אתר=www.nevo.co.il|תאריך_וידוא=2021-05-19}}</ref> וערעור על פסק הדין שנדחה בבית המשפט המחוזי<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://peacenow.org.il/wp-content/uploads/2021/02/verdict_appeal_Sheikh_Jarrah_100221.pdf|כותרת=ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ, ניתן ביום 9.2.2021}}</ref>. התושבים הפלסטינים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון<ref>רעא 2401/21</ref>. הדיון בעניינם היה אמור להתקיים ב-10 במאי 2021 אך נדחה עקב בקשת [[היועץ המשפטי לממשלה|היועמ"ש]] להצטרף להליך המשפטי{{הערה|{{הארץ|[[ניר חסון]] ונטעאל בנדל|לאחר בקשת היועמ"ש, העליון דחה את הדיון לפינוי משפחות משייח ג'ראח|1.9787126|9 במאי 2021}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/21024010-E10.htm|כותרת=רע"א 2401/21 סאמי ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ (נבו 09.05.2021)|אתר=www.nevo.co.il|תאריך_וידוא=2021-05-19}}</ref>. כתוצאה מאיומי הפינויים התחדשו ההפגנות הגדולות והעימותים האלימים בשכונה{{הערה|{{וואלה!||שבוע אחרי תקיפת ח"כ כסיף: מאות הפגינו במזרח ירושלים|3429647|16 באפריל 2021}}}}. סיפור השכונה תפס מקום מרכזי גם בהפגנות כלל ארציות ובינלאומיות.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־00:40, 23 במאי 2021
פרט בערך זה שנוי במחלוקת, וההצבעה מתקיימת בדף זה
דיון והצבעה על פרט שנוי במחלוקת בערך זה מתקיימים כעת.
נא לא להסיר הודעה זו, ולא לשנות את הקטע השנוי במחלוקת בזמן שההצבעה נערכת.
עריכה
פרט בערך זה שנוי במחלוקת, וההצבעה מתקיימת בדף זה
דיון והצבעה על פרט שנוי במחלוקת בערך זה מתקיימים כעת.
נא לא להסיר הודעה זו, ולא לשנות את הקטע השנוי במחלוקת בזמן שההצבעה נערכת.


שגיאות פרמטריות בתבנית:שכונה
פרמטרים [ מספר תושבים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שייח' ג'ראח
الشيخ جراح
מידע
עיר ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך ייסוד המחצית השנייה של המאה ה-19
על שם חוסאם א-דין אל-ג'ראחי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′40″N 35°13′55″E / 31.79458333°N 35.231875°E / 31.79458333; 35.231875
שכונות נוספות בירושלים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מסגד שייח' ג'ראח בכניסה הדרומית לשכונה
עיבוד לצילום סטריאוסקופי של סלילת דרך שכם ליד מסגד שייח' ג'ראח על ידי הבריטים ב-1918
שכונת שיח גראח' 1939

שֵׁייח' גָ'רַאח (בערבית: الشيخ جراح) היא שכונה ערבית במזרח ירושלים, ממזרח לשדרות בר-לב (המכונה בפי הירושלמים "כביש מספר 1"), מצפון למושבה האמריקאית, ומדרום-מערב להר הצופים והגבעה הצרפתית. השכונה נקראת על שם חוסאם א-דין בן שרף א-דין עיסא אל-ג'ראחי, נסיך מאנשי חצרו של צלאח א-דין ורופאו האישי, שבנה במקום זאווייה ונקבר בה לאחר מותו בשנת 1202[1].

השכונה נחשבת למבוססת וליוקרתית מבין שכונות ירושלים הערביות. שוכנות בה קונסוליות ונציגויות של מדינות זרות כגון: בריטניה, טורקיה, בלגיה, ספרד, הוותיקן, צרפת, איטליה, יוון ושוודיה; ושל ארגונים בינלאומיים כגון האו"ם. בשכונה שוכנים גם מספר מסעדות ומלונות, כגון אמריקן קולוני.

בסמוך לשכונה הוקמה קריית הממשלה ע"ש מנחם בגין ונמצאים בה המטה הארצי של משטרת ישראל ומשרדי ממשלה הכוללים את משרד המשפטים, משרד השיכון, המשרד לביטחון פנים ומשרד המדע והטכנולוגיה.

מספר התושבים בשכונה הוא 15,013, נכון ל-2017[2].

היסטוריה

עד 1948

שכונת שיח' ג'ראח החלה להתפתח בהדרגה החל משנות ה-60 של המאה ה-19, שלהי התקופה העות'מאנית, כאשר נכבדיה ועשיריה הערבים של ירושלים החלו להקים בתי מידות לאורך דרך שכם מצפון לעיר העתיקה כחלק מתהליך היציאה מן החומות. אחת המשפחות הערביות המיוחסות בירושלים בתקופת המנדט, משפחת נשאשיבי, התגוררה בשכונה, וכיום יש רחובות בשכונה הקרויים על שמות בני המשפחה. גם בנים למשפחת חוסייני היריבה אחזו בבתים בשכונה, הבולט בהם המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני, שביתו עמד בקצה המזרחי של השכונה (לימים מלון שפרד).

בסמוך לשכונה מצויים קבר שמעון הצדיק, מערת הסנהדרין הקטנה, ושתי שכונות יהודיות. שכונת שמעון הצדיק הוקמה בשנת 1890 על שטח שנרכש ב-1875, ושכונת נחלת שמעון נוסדה בתחילת המאה ה-20. במהלך מאורעות תרצ"ו (1936–1939), נאלצו תושביהן לנטוש את בתיהם, כדי להציל את נפשם מהפורעים הערבים[3]. בתום מאורעות הדמים חזרו התושבים היהודים לבתיהם.

מיכאל בן יאיר, שנולד בשכונה ב-1942, מעיד שהוא זוכר יחסים טובים מאוד בין יהודים וערבים בילדותו. כך למשל, בשביעי של פסח היו עושים פיקניק יחדיו בשטח הפתוח שהיה על יד קבר שמעון הצדיק. יתר על כן, סבתו שימשה כמוח'תאר גם של הערבים[4].

הרחוב המרכזי בשכונה, דרך הר הזיתים, הוביל ממרכז ירושלים לבית החולים הדסה ולאוניברסיטה העברית בהר הצופים.

מלחמת העצמאות

אנדרטה ל-78 הנרצחים בטבח שיירת הדסה
הכניסה המערבית לשכונה, ו"וילה נשאשיבי" - מהבתים הראשונים של השכונה. נבנה בין השנים 1911‏-1918. שימש את עבדאללה מלך ירדן בביקוריו בירושלים
בית ח'רופה, נבנה בשנות ה-40

בסוף דצמבר 1947 הותקפו ונפצעו 20 נוסעים יהודים שעברו דרך שייח ג'ראח בדרכם להר הצופים על ידי מפגעים ערבים; זה היה אחד מהאירועים הראשונים שהובילו למלחמת העצמאות. בתגובה, פשטו אנשי ההגנה בחודש ינואר 1948 על בתים בשכונה והציתו אותם. בהדרגה התרוקנה השכונה הערבית מתושביה, ואת מקומם תפסו לוחמים מארגון הנג'דה שהמשיכו בהתקפות על יהודים שנסעו בכלי רכב[5] או התגוררו בשכונות היהודיות[6].

באפריל 1948 פקדו הבריטים על תושבי שכונות שמעון הצדיק ונחלת שמעון לעזוב במהירות את בתיהם. היה זה יומיים לאחר הריגת עבד אל-קאדר אל-חוסייני בקסטל, ולאחר פרשת דיר יאסין. הבריטים הניחו שכוחות אל-ג'יהאד אל-מוקאדס שחוסייני עמד בראשם ינסו לנקום, ואכן כך היה. כוחות ערביים בפיקודו של בהג'ת אבו גרביה תקפו ב-13 באפריל 1948 שיירה יהודית שהייתה בדרכה להר הצופים, וטבחו בנוסעיה. חללי שיירת הדסה כללו 78 רופאים, אחיות, מטופלים ואנשי צוות של בית החולים הדסה. כוחות של פלמ"ח "הראל" שחשו לעזרתם נהדפו על ידי הבריטים. האירוע עורר זעזוע ביישוב היהודי בארץ ובעולם.

בחול המועד פסח, ב-25 באפריל 1948, במהלך מבצע יבוסי, כבש הפלמ"ח את שייח' ג'ראח ואת השטח בו שכנו השכונות היהודיות[7]. הבריטים הכריחו אותם לסגת בטענה שציר התחבורה העובר שם נחוץ להם. כוחות "ההגנה" ואצ"ל השתלטו על השכונה ובית הספר לשוטרים מיד לאחר עזיבת הבריטים ב-14 במאי 1948. ב-19 במאי 1948 נכבש המקום על ידי הלגיון הערבי ונותר בידי ממלכת ירדן עד למלחמת ששת הימים.

מ-1948 עד 1967

לאחר מלחמת העצמאות עבר האזור לשליטת ירדן. ירדן העבירה את האחריות על נכסי היהודים בשכונה לאפוטרופוס הירדני על נכסי אויב[8].

ב-1956 יישבו במקום ממשלת ירדן וסוכנות הפליטים אונר"א 28 משפחות של פליטים פלסטינים שלא יכלו לשוב לבתיהם בתום המלחמה[9]. המשפחות קיבלו מעמד של שוכרים לתקופה של 33 שנה[10] והבעלות על המקום נותרה בידי האפוטרופוס הירדני[8][11].

לאחר מלחמת ששת הימים

לאחר מלחמת ששת הימים השכונה סופחה למדינה תוך החלת החוק הישראלי, והפכה לחלק משטחה המוניציפלי של ירושלים. הנכסים שהיו בידי האפוטרופוס הכללי הירדני עברו לידי האפוטרופוס הכללי הישראלי, בהתאם לחוק[12].

לאחר איחוד ירושלים ב-1967 נבנתה אנדרטה סמוך למקום הטבח בשיירת הדסה במרכז השכונה, ובה שמות 78 הנרצחים.

תביעת קרקעות בשכונה

בית משפחה יהודית
הבית שממנו פונתה משפחת אל-כורד בהוראת בג"ץ
חרדי בדרכו למערת קבר שמעון הצדיק חולף על פני הפגנת פעילי שמאל שבועית ביום שישי נגד פינוי המשפחות הפלסטיניות

שכונת שמעון הצדיק

ערך מורחב – שכונת שמעון הצדיק

בספטמבר 1972 שחרר האפוטרופוס הכללי הישראלי את הבעלות על הקרקע בשכונת שמעון הצדיק לבעליה, ועד העדה הספרדית בירושלים ו"כנסת ישראל". הנימוק המשפטי לכך היה, שבעלות ההקדשות נשארה בעינה כיוון שירדן לא הפקיעה את הקרקע אלא מינתה את "האפוטרופוס הכללי לנכסי אויב" לאחראי עליה[8].

בשנת 1982 הגישו שני הוועדים תביעה למימוש בעלותם ב-17 דירות בנויות בשטח. במסגרת ההליך המשפטי הגיעו הצדדים להסכם, שקיבל תוקף של פסק דין, על פיו מכירים התושבים הערבים בבעלות של הוועדים היהודים על המקום ובמקביל יוענק לדיירים מעמד של "דייר מוגן", לפיו מחובתם לשלם דמי שכירות לוועדים ולתחזק את הנכס באופן נאות[13].

מאוחר יותר טענו התושבים שההסכם נחתם על ידי עורך הדין שייצג אותם "מאחורי גבם", וסירבו לשלם את דמי השכירות כדי לא להכיר בבעלות הוועדים על הבתים[9]. טענה זאת נדחתה בידי בית המשפט שקבע שלהסכם תוקף משפטי מחייב[13].

בשנת 1993 הגישו הוועדים תביעה לפינוי התושבים מהדירות, בטענה שהם איבדו מעמד "דייר מוגן" מאחר שלא שילמו דמי שכירות וחלקם אף לא תחזקו את הנכסים כראוי וביצעו שינוי במבנה ללא היתר[13].

בשנת 1997 הגיש פלסטיני בשם חג'אזי תביעת בעלות על חלק מהבניין אך בית המשפט דחה את תביעתו. חג'אזי ערער לבית המשפט העליון וערעורו נדחה. במקביל, תביעות של חלק מהתושבים הפלסטינים לבטל את ההסכם מ-1982 נדחו בבית המשפט שקבע שלהסכם יש תוקף מחייב[13].

בשנת 2008 מכר הוועד את המתחם לחברה פרטית בשם "נחלת שמעון אינטרנשיונל"[9], הרשומה במדינת דלאוור שבה חוקי החברות מאפשרים לבעלי חברה להישאר אנונימיים[14].

הבתים פונו מדייריהם (כ-60 תושבים) בידי משטרת ישראל בהוראת בג"ץ[15], וזמן קצר לאחר מכן נכנסו להתגורר בבתים תושבים יהודים[16].

בפברואר 2014 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים הקמה של קמפוס בן 12 קומות (9 מעל הקרקע) אשר ישמש את מוסדות ישיבת אור שמח וכן כמחסני חירום עבור ארגוני החירום וההצלה בעיר, ביניהם זק"א[17]. על פי החלטת בית המשפט העליון, משפחת שמאסנה, שניהלה מאבק ארוך נגד פינוי ביתה, תתפנה מביתה בתוך כשנה[18].

מלון שפרד

ערך מורחב – מלון שפרד

ב-1985 נקנה מתחם "מלון שפרד" שבשכונה בידי איל ההון היהודי-אמריקאי ארווינג מוסקוביץ[19]. ביולי 2009 העניקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית ירושלים אישור להקמת שכונה יהודית קטנה במקום. בעקבות ההחלטה מתחו ארצות הברית ובריטניה ביקורת על ישראל[20].

המאבקים בשכונה

מפגין מתווכח עם שוטר שדרש ממנו לעזוב את המדרכה ליד הבית שממנו פונתה משפחה פלסטינית

ב-2001 פרצו מתנחלים באופן לא חוקי לחלק מביתה של משפחת אל-כורד שנאטם ב-1999 והשתלטו על חלקו[21]. ב-2008 פינתה משטרת ישראל את משפחת אל-כורד מהבית כולו לאחר פסיקת בית המשפט[22]. מוחמד אל-כורד, אבי המשפחה, לקה בליבו 11 יום לאחר הפינוי ונפטר, ואשתו פאוזיה עברה להתגורר באוהל. היא אמרה: "ב-1948 גירשו אותי מטלביה והפעם גירשו אותי גם מכאן. קנינו את הבית הזה מהממשלה הירדנית ב-1956 כדין ומאז אנחנו מתגוררים בו. אני פשוט הרוסה"[23].

באוגוסט 2009 בהתאם לפסיקת בג"ץ נכנסו יהודים להתגורר בבתים שמהם פונו שלוש משפחות ערביות (אל-חנון, אל-כורד ואל-ראווי)[15]. פינויים אלו גררו ביקורת בינלאומית. כך למשל מתאם האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, רוברט סרי, אמר כי מדובר בפעולה "לא מקובלת" אותה הוא מוקיע, ושהיא "מנוגדת לגמרי להחלטות שהתקבלו בז'נבה בנוגע לשטחים הכבושים". דוברת מחלקת המדינה האמריקאית, מייגן מטסון, אמרה כי "צעדים חד צדדיים לא יכולים לקבוע את תוצאות המשא ומתן ולא יוכרו על ידי הקהילה הבינלאומית" וכי הפינוי מנוגד למחויבות הישראלית ל"מפת הדרכים" לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני[24]. בתגובה לכך החלו הפגנות שבועיות בימי שישי של פעילי שמאל ופלסטינים, שהתאגדו תחת תנועת סולידריות שיח' ג'ראח, במתכונת של צעדה ממרכז העיר אל שייח' ג'ראח והפגנה מול הבתים שבמחלוקת. המפגינים טענו כי בעוד שבית המשפט העליון מאפשר את השבת המתחם לבעליו היהודיים מלפני מלחמת העצמאות, אין הוא מאפשר לתושבי השכונה, שהם בעצמם צאצאי פליטים פלסטינים, לקבל חזרה את נכסי משפחתם שבשטח ישראל[25]. המפגינים טענו עוד שמגורי יהודים במזרח ירושלים מהווים מכשול להסכם שלום עתידי שבמסגרתו הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. מיכאל בן יאיר, יליד השכונה ששימש היועץ המשפטי לממשלה בשנות התשעים וכתב מאוחר יותר ספר בנושא. בספר סוקר בן יאיר את ההיסטוריה של השכונה בפן המשפטי, טוען שנעשה עוול כלפי הדיירים מכיוון שהחוק הישראלי מפלה בין היהודים, שיכולים לתבוע נכסיהם שאיבדו ב-1948, לבין הפלסטינים, שלכל היותר יכולים לתבוע פיצוי בהתאם לשווי שעלה מאז רבות. הוא גם טוען ש"מימוש הנכסים היהודיים במזרח ירושלים משמעותו מתן לגיטימציה לזכות השיבה", וכי "על שני הצדדים לקבל את תוצאות המלחמה". בסופו של הספר, מציע בן יאיר כפתרון שהממשלה תפקיע את הנכסים ותפצה את בעליהם היהודים, על מנת לאפשר קיום נורמלי של המרקם החברתי בשכונות הערביות[26]. מאידך, התומכים בהתיישבות היהודית, ובראשם השר לשעבר, בני אלון, טענו כי הבעלות היהודית על קרקעות של השכונה לא פקעה מעולם מאחר ששלטונות ירדן בחרו שלא להפקיע אותה ותחת זאת מינו את האפוטרופוס הירדני לנכסי אויב להיות אחראי עליה, כפי שפסק בית המשפט העליון[10].

המשטרה טענה שההפגנות מהוות התקהלות בלתי חוקית משום שאורגנו ללא קבלת רישיון וניסתה לפזרן[27].

ההפגנות והמעצרים זכו להד ציבורי לאחר שב-15 בינואר 2010 נעצרו למשך השבת 17 מפגינים ובהם מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח חגי אלעד, ולאחר ששופטת בית משפט השלום בירושלים קבעה כי מעצרם לא היה חוקי[28]. בעקבות אירועים אלה המאבק הפך גם למאבק עקרוני בעד זכות ההפגנה. ב-28 בינואר 2010 דחה בית משפט השלום בירושלים את פרשנות המשטרה, לפיה קריאת סיסמאות הופכת את ההפגנה לאספה טעונה רישיון, וקבע כי כל צמצום של הזכות להפגין יפורש בצמצום, ולפיכך לא הייתה עילה חוקית להורות על פיזור ההפגנה[29][30][31]. המשטרה ניסתה למנוע את קיום ההפגנה, אולם בעקבות עתירה של המארגנים ותושבי השכונה קבע בג"ץ שהיא תיערך במתחם מגודר[32].

ב-6 במרץ 2010 נערכה במקום הפגנה גדולה שבה השתתפו כ-3,000 מפגינים, פלסטינים ופעילי שמאל, וכן חברי כנסת מחד"ש וממרצ וחברי פרלמנט ממפלגת העם הפלסטיני[30][31]. מנגד הגיעו 150 פעילי ימין בראשות חברי הכנסת של האיחוד הלאומי כדי להביע תמיכה בתושבים היהודים[33].

פינוי המשפחות הערביות הוביל לקריאה של ממשלת ארצות הברית וממשלות אירופיות לממשלת ישראל לעצור את המהלך, וכן גינויים נוספים בעולם[34] ב-22 באוקטובר 2010 הפגינו במקום גם נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר, נשיאת אירלנד לשעבר, מארי רובינסון והפעילה ההודית הלה בהטה והביעו הזדהות עם המאבק[35].

במשך כעשור היה רק פינוי אחד של תושבים פלסטינים בשכונה, הוא פינוי משפחת שמאסנה ב-2017[36].

בסוף 2020 ובתחילת 2021 התקבלו בערכאות השיפוט הישראליות שני פסקי דין שקובעים שיש לבצע פינוי מאות תושבים. הפינוי עשוי להתקיים עוד במהלך 2021[37], לאחר קבלת תביעה שהגישה חברת נחלת שמעון בע"מ לבית משפט השלום[38] וערעור על פסק הדין שנדחה בבית המשפט המחוזי[39]. התושבים הפלסטינים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון[40]. הדיון בעניינם היה אמור להתקיים ב-10 במאי 2021 אך נדחה עקב בקשת היועמ"ש להצטרף להליך המשפטי[41][42]. כתוצאה מאיומי הפינויים התחדשו ההפגנות הגדולות והעימותים האלימים בשכונה[43]. סיפור השכונה תפס מקום מרכזי גם בהפגנות כלל ארציות ובינלאומיות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שייח' ג'ראח בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יצחק רייטר וליאור להרס, שייח ג'ראח - הערכת מצב, באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ‏2010.
  2. ^ שכונת שייח ג'ראח באתר עיריית ירושלים, 23.05.2021
  3. ^ בן-ציון דינור (עורך),ספר תולדות ההגנה, חלק ב, ב, עמ' 778-631.
  4. ^ מיכאל בן יאיר, שייח' ג'ראח, תל אביב: חרגול, 2013, עמ' 8, 32
  5. ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, אור יהודה: הוצאת דביר, תשס"ד 2004, עמ' 141.
  6. ^ פורעי שיך ג'ארח מוסיפים לרצוח, דבר, 19 בפברואר 1948
    שיך ג'ראח מוסיפה לירות, דבר, 8 בפברואר 1948
  7. ^ כיבוש שייח' ג'ראח במלחמת העצמאות, במרכז מידע פלמ"ח
  8. ^ 1 2 3 נדב שרגאי, תוכנית: תושביה הערבים של שכונת שמעון הצדיק יפונו מבתיהם, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2001
  9. ^ 1 2 3 אלי אושרוב, נאסר גאווי מציג: כך ניאבק בייהוד שייח' ג'ראח, באתר nrg‏, 5 במרץ 2010
  10. ^ 1 2 יובל הימן, המתחם החם של שמעון הצדיק, באתר nrg‏, 26 באוגוסט 2008
  11. ^ אייל דץ, שייח ג'ראח: צדק היסטורי או תקדים מסוכן?, באתר וואלה!
  12. ^ על פי חוק הסדרי משפט ומנהל (נוסח משולב) תש"ל-1970
  13. ^ 1 2 3 4 יצחק רייטר וליאור להרס, שיח' ג'ראח - הערכת מצב - השלכותיה האסטרטגיות של התיישבות יהודית בשכונה ערבית במזרח ירושלים, מחקרי "מכון ירושלים לחקר ישראל" מס' 403, 2010
  14. ^ Anonymity In Delaware
  15. ^ 1 2 רועי שרון ומיה בנגל, ישראל פינתה ערבים בי-ם; ארה"ב גינתה, באתר nrg‏, 3 באוגוסט 2009
  16. ^ THE CASE OF SHEIKH JARRAH . UPDATED VERSION, OCTOBER 2010 UNITED NATIONS Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, occupied Palestinian territory
  17. ^ ישיבה בת 9 קומות תיבנה בשייח ג'ראח, עמרי מניב, 12/02/14, אתר נענע10.
  18. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אטינגר, אושרה תוכנית להקמת ישיבה בת 9 קומות בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2014.
  19. ^ פנחס וולף, "הריבונות בירושלים איננה ניתנת לערעור", וואלה!, 19 ביולי 2009.
  20. ^ בן כספית, ארצות הברית: עצרו את הבנייה ב"מלון שפרד" במזרח י-ם, באתר nrg‏, 19 ביולי 2009
  21. ^ עיר עמים, פינוי דיירים מבתיהם ותוכניות התנחלות בשיח' ג'ראח: מקרה שמעון הצדיק, 2009
  22. ^ עקיבא אלדר, המשפחה הפלשתינית פונתה כדי לאפשר בניית שכונה יהודית, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2008
  23. ^ יוסי אלי וניר פרג, "ברקת, תפסיק את הטירוף הזה" באתר nrg
  24. ^ אפרת וייס והסוכנויות, הפינוי בשייח ג'ראח: הפגנה בי-ם, גינויים בעולם, באתר ynet, 3 באוגוסט 2009
  25. ^ 2.8.09: שתי משפחות פלסטיניות פונו מבתיהן בשיח' ג'ראח ומתנחלים עברו להתגורר בהם, באתר "בצלם", 2 באוגוסט 2009; הבלוג של עידן לנדו, שיח ג'ראח: מודל משפטי לטיהור אתני, 31 באוקטובר 2009; צעדה והפגנה בשייח ג'ראח, באתר פייסבוק, 29 אוקטובר 2010
  26. ^ רועי אלמן, שחקן החיזוק של ערביי שייח ג'ראח, באתר mynet‏ ירושלים, 23 במאי 2011
  27. ^ שייח' ג'ראח - הפגנת שמאל ופיזורה על ידי המשטרה, 12 במרץ 2009
    רונן מדזיני ואפרת וייס, שוב עימותים בשייח ג'ראח: 25 פעילי שמאל נעצרו, באתר ynet, 18 בדצמבר 2009
    אפרת וייס ורונן מדזיני, מזרח י-ם: 25 עצורים בהפגנה בשכונת שייח ג'ראח, באתר ynet, 18 בדצמבר 2009
  28. ^ פרוטוקול־הדיון; ההחלטה
    ניר חסון, בית המשפט: מעצר מפגיני שייח ג'ראח איננו חוקי, באתר הארץ, 18 בינואר 2010
  29. ^ פסק הדין
  30. ^ 1 2 דפנה ליאל, עימות אלים בהפגנות בשייח ג'ראח, חדשות 2, 6 במרץ 2010.
  31. ^ 1 2 רונן מדזיני, 3,000 באו לשייח ג'ראח: "שמח שיש עוד שמאל", באתר ynet, 6 במרץ 2010
  32. ^ אביעד גליקמן, בג"ץ: לאפשר הפגנה בשייח ג'ראח וצעדה מוגבלת, באתר ynet
  33. ^ חזקי עזרא, פעילי השמאל ביקשו לא להניף דגל ישראל, באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2010
  34. ^ עקיבא אלדר, האמריקאים דורשים מישראל למנוע פינוי תושבי שייח ג'ראח", באתר הארץ, 19 באפריל 2009.
  35. ^ ניר חסון, "נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ימי קרטר, השתתף בהפגנות בשייח ג'ראח: פינוי אדם מביתו לא מייצג שלום או צדק ", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2010
  36. ^ יעל פרידסון וישי פורת, לראשונה מ-2009: משפחה ערבית פונתה מביתה בשייח ג'ראח, באתר ynet, 5 בספטמבר 2017
  37. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, תושבי שייח ג'ראח והמתנחלים לא הגיעו להסכמה, והעליון יכריע בפינוי משפחות פלסטיניות, באתר הארץ, 6 במאי 2021
  38. ^ ת"א (שלום י-ם) 52633-12-10 נחלת שמעון בע"מ נ' אלקורד רפקה עבדאללה (נבו 08.10.2020), באתר www.nevo.co.il
  39. ^ ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ, ניתן ביום 9.2.2021
  40. ^ רעא 2401/21
  41. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון ונטעאל בנדל, לאחר בקשת היועמ"ש, העליון דחה את הדיון לפינוי משפחות משייח ג'ראח, באתר הארץ, 9 במאי 2021
  42. ^ רע"א 2401/21 סאמי ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ (נבו 09.05.2021), באתר www.nevo.co.il
  43. ^ שבוע אחרי תקיפת ח"כ כסיף: מאות הפגינו במזרח ירושלים, באתר וואלה!‏, 16 באפריל 2021
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שייח%27_ג%27ראח&oldid=31448457"