השפעת מגפת הקורונה על ישראל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
ב-2 באפריל אישר מנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב, תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.{{הערה|{{הארץ|[[יהושע (ג'וש) בריינר]] ו[[נעה לנדאו]]|מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה|1.8735395|2 באפריל 2020}}}} הכתב [[ברק רביד]] פרסם כי ראש הממשלה נתניהו תמך בהחופש ההפגנה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1308866396848304129|הכותב=עקיבא נוביק|כותרת=על הפגנות|אתר=Twitter|תאריך=23 בספטמבר 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-24}}</ref>{{הערה|{{החדשות 13|ברק רביד|רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות"|netanyahu-demonstration-fury-1031509|20 במרץ 2020}}}} בספטמבר, נתניהו התנגד. אושרו הגבלות במהלך הסגר השני.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3388681|כותרת=הסגר המלא ייכנס לתוקף מחר ב-14:00: כך ייראו התפילות וההפגנות - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-09-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-24}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3388567|כותרת=כחול לבן: "רה"מ פועל רק למניעת הפגנות"; נתניהו: "זה למען בריאות הציבור" - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-09-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-24}}</ref> |
ב-2 באפריל אישר מנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב, תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.{{הערה|{{הארץ|[[יהושע (ג'וש) בריינר]] ו[[נעה לנדאו]]|מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה|1.8735395|2 באפריל 2020}}}} הכתב [[ברק רביד]] פרסם כי ראש הממשלה נתניהו תמך בהחופש ההפגנה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1308866396848304129|הכותב=עקיבא נוביק|כותרת=על הפגנות|אתר=Twitter|תאריך=23 בספטמבר 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-24}}</ref>{{הערה|{{החדשות 13|ברק רביד|רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות"|netanyahu-demonstration-fury-1031509|20 במרץ 2020}}}} בספטמבר, נתניהו התנגד. אושרו הגבלות במהלך הסגר השני.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3388681|כותרת=הסגר המלא ייכנס לתוקף מחר ב-14:00: כך ייראו התפילות וההפגנות - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-09-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-24}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3388567|כותרת=כחול לבן: "רה"מ פועל רק למניעת הפגנות"; נתניהו: "זה למען בריאות הציבור" - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-09-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-24}}</ref> |
||
[[השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה|המשבר הכלכלי]] בעקבות המגפה ו[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)|המשבר הפוליטי בישראל]] הובילו או הגבירו את [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש]] וקודמתה, שכללה מחאות נגד מגבלות התנועה ובעיקר נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה. בין המחאות נמנו הפגנת [[גלישת גלים|גולשים]] ב[[חוף זבולון (הרצליה)]], הפגנת המקררים הריקים למען סיוע כלכלי ב[[כיכר הבימה]] בתל אביב, הפגנות ה[[אחד במאי]] בתל אביב, ירושלים, חיפה ונצרת, הפגנה של [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]], הפגנת ה[[עצמאי]]ם ב[[כיכר רבין]] (בה השתתפו בין השאר [[מסעדה|מסעדנים]], [[גננת|גננות]], [[אמנים]], [[רקדן|רקדנים]], [[מציל]]ים בבריכות ו[[מאמן|מאמני כושר]]), ומחאת [[ארגון המורים]].{{הערה|{{שיחה מקומית|אורן זיו|בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש|בתמונות-מחאה-בימי-קורונה|2 במאי 2020}}.}} בהמשך, היו הפגנות של ציבורים נוספים,{{הערה|{{mako||מוצ"ש של הפגנות: ההורים, הצעירים והמתמחים יצאו לרחובות|394fe90ab1af171026|news-israel/2020_q2|9 במאי 2020}}}} ביניהם ה[[מתמחה|מתמחים]] בבתי החולים שהפגינו בדרישה לקיצור התורנויות.{{הערה|{{וואלה!|בועז אפרת ויואב איתיאל|מתמחים הפגינו בת"א ובחיפה: "לא חוזרים לתורנויות של 26 שעות"|3355843|9 במאי 2020}}}} כמו כן, הייתה שביתת ומחאת עובדים סוציאליים.{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|שביתה ומחאה: כאלפיים עובדים סוציאליים מפגינים, חסימות בתל אביב|5759771|6 ביולי 2020}}}} אנשי חלק מהמחאות התאחדו להפגנה גדולה ביולי.{{הערה|{{mako|אור רביד וגלעד שלמור|עשרת אלפים הפגינו בכיכר רבין: "רוצים את הכסף - ועכשיו"|7be7901a2fd3371027|news-money/2020_q3|11 ביולי 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב, בר לביא|"הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים הוציאו אלפים לרחובות|1001335362|11 ביולי 2020}}}} לקראת סוף שנת 2020 התארגנה גם מחאת רופאים וחוקרים כנגד מדיניות הסגרים דוגמת 'מכתב הרופאים'. <ref>{{Citation|title=עברית: מכתב מחאה של מעל 100 רופאים ישראלים כנגד צעדים בכפיה למניעת התפשטות קוביד-19 ("מגפת הקורונה")...|url=https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D_2020.pdf|date=2020-12-22|accessdate=2020-12-30|first=ד"ר יובל|last=טורם}}</ref> <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q4/Article-19159ea416b7671027.htm|כותרת=N12 - פרסום ראשון {{!}} רופאים נגד המגבלות: "אובדן עשתונות ערכי"|אתר=N12|תאריך=2020-12-19|תאריך_וידוא=2020-12-30}}</ref> כעבור כמה ימים, מנהלים של בתי |
[[השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה|המשבר הכלכלי]] בעקבות המגפה ו[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)|המשבר הפוליטי בישראל]] הובילו או הגבירו את [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש]] וקודמתה, שכללה מחאות נגד מגבלות התנועה ובעיקר נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה. בין המחאות נמנו הפגנת [[גלישת גלים|גולשים]] ב[[חוף זבולון (הרצליה)]], הפגנת המקררים הריקים למען סיוע כלכלי ב[[כיכר הבימה]] בתל אביב, הפגנות ה[[אחד במאי]] בתל אביב, ירושלים, חיפה ונצרת, הפגנה של [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]], הפגנת ה[[עצמאי]]ם ב[[כיכר רבין]] (בה השתתפו בין השאר [[מסעדה|מסעדנים]], [[גננת|גננות]], [[אמנים]], [[רקדן|רקדנים]], [[מציל]]ים בבריכות ו[[מאמן|מאמני כושר]]), ומחאת [[ארגון המורים]].{{הערה|{{שיחה מקומית|אורן זיו|בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש|בתמונות-מחאה-בימי-קורונה|2 במאי 2020}}.}} בהמשך, היו הפגנות של ציבורים נוספים,{{הערה|{{mako||מוצ"ש של הפגנות: ההורים, הצעירים והמתמחים יצאו לרחובות|394fe90ab1af171026|news-israel/2020_q2|9 במאי 2020}}}} ביניהם ה[[מתמחה|מתמחים]] בבתי החולים שהפגינו בדרישה לקיצור התורנויות.{{הערה|{{וואלה!|בועז אפרת ויואב איתיאל|מתמחים הפגינו בת"א ובחיפה: "לא חוזרים לתורנויות של 26 שעות"|3355843|9 במאי 2020}}}} כמו כן, הייתה שביתת ומחאת עובדים סוציאליים.{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|שביתה ומחאה: כאלפיים עובדים סוציאליים מפגינים, חסימות בתל אביב|5759771|6 ביולי 2020}}}} אנשי חלק מהמחאות התאחדו להפגנה גדולה ביולי.{{הערה|{{mako|אור רביד וגלעד שלמור|עשרת אלפים הפגינו בכיכר רבין: "רוצים את הכסף - ועכשיו"|7be7901a2fd3371027|news-money/2020_q3|11 ביולי 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב, בר לביא|"הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים הוציאו אלפים לרחובות|1001335362|11 ביולי 2020}}}} לקראת סוף שנת 2020 התארגנה גם מחאת רופאים וחוקרים כנגד מדיניות הסגרים דוגמת 'מכתב הרופאים'. <ref>{{Citation|title=עברית: מכתב מחאה של מעל 100 רופאים ישראלים כנגד צעדים בכפיה למניעת התפשטות קוביד-19 ("מגפת הקורונה")...|url=https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D_2020.pdf|date=2020-12-22|accessdate=2020-12-30|first=ד"ר יובל|last=טורם}}</ref> <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q4/Article-19159ea416b7671027.htm|כותרת=N12 - פרסום ראשון {{!}} רופאים נגד המגבלות: "אובדן עשתונות ערכי"|אתר=N12|תאריך=2020-12-19|תאריך_וידוא=2020-12-30}}</ref> כעבור כמה ימים, מנהלים של בתי חולים דרשו להחריף את סגר השלישי שהיה באותו העת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-58684750,00.html|כותרת="דגל אדום": מנהלי בתי החולים על התחלואה, והחשש שמתחסנים ייפלו בין הכיסאות|אתר=ynet|תאריך=2021-01-03|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-03}}</ref> |
||
=== בידוד והסגר של בעלי תפקידים === |
=== בידוד והסגר של בעלי תפקידים === |
||
גרסה מ־15:10, 3 בינואר 2021
התפשטות מגפת הקורונה בישראל החלה לקראת סוף פברואר 2020. המגפה פרצה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, שבסין, וממנה התפשטה לרוב מדינות העולם. לקראת סוף פברואר החלו להתגלות בישראל החולים הראשונים, שהגיעו בתחילה בעיקר בטיסות מאירופה. המקרה הראשון של חולה בקורונה התגלה בישראל ב-27 בפברואר 2020. ההתמודדות עם המגפה כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטות. ההתפרצות והמאבק בה השפיעה על מגוון תחומים.
כלכלה
ערכים מורחבים – כלכלת ישראל, המשבר הכלכלי-עולמי (2020)
בעקבות התפשטות הנגיף בישראל עסקים רבים נפגעו כלכלית. הסיבות לפגיעה היו הפסקת פעילות או צמצם הפעילות בשל הסגר שהוטל, ובמקרים אחרים הימנעות של הציבור מהגעה ומביצוע קניות באזורים בהם המחלה הייתה נפוצה[1] וזהירות מונעת מפני המגפה. בשל כך החלה האטה משמעותית בפעילות הכלכלית בישראל ובעולם. בסוף מאי, דווח על ירידה חדה בתוצר ובהוצאה הפרטית במהלך הרבעון הראשון של 2020. היו עסקים שנסגרו.[2]
מטרות המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקה לשתי תקופות:
- בעת המשבר: פעולות סיוע להישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים (המגזר השלישי), ובעיקר על ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים
- לאחר המשבר: פעולות להצלת העסקים והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול של צמיחה מהירה.[3] נוצרו תמריצים ותוכניות סיוע שונות. מסגרת התקציב ההמשכי נפרצה.
עם זאת, היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.[4][5] למשל, ב-31 במאי, עצמאים ועסקים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, נטען כי חלק מההצהרות של הממשלה היוצאת ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו - לא מומשו.[6] לצד התוכנית הממשלתית היו שהציעו לממשלה תוכנית הכוללת צעדים להגדלת הוודאות, איזון בין השפעת הצעדים בתחום הבריאות ובתחום הכלכלה. תוכנית שתהייה הוליסטית בדגש על סיוע לשמירת עובדים, מניעת אבטלה כרונית ועידוד הצמיחה לצד סיוע לאנשים ועסקים שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות המשבר.[7]
-
מדבקת שמירת מרחק 2 מטר בארומה אספרסו בר -
-
מדבקת שמירת מרחק 2 מטר בדואר ישראל
ביטול אירועים
בעקבות התפשטות הנגיף, הביאו הנחיות משרד הבריאות לביטול ודחייה של אירועים רבים.
התפשטות המחלה וגילוי חולים נוספים צברו תאוצה בתחילת חודש מרץ, סמוך לחג פורים. לאור זאת, אירועים שונים הקשורים לחג בוטלו, ביניהם אירוע העדלאידע שהיה אמור להתקיים בפורים בחולון, מסיבות הרחוב השנתיות הנערכות בתל אביב, אירועי תרבות בערים שונות וכן מסיבות שנערכות מטעם אוניברסיטאות ומכללות. גם מסיבות הפורים המסורתיות בנחלאות, בשוק מחנה יהודה ובכיכר ספרא שבירושלים בוטלו,[8] וכן הטישים והתפילות בחסידות גור.
בפעם הראשונה מזה 103 שנים הוכרז כי הבימה תיסגר, עד 30 באפריל 2020.[9]
טיולי פסח של תנועת הצופים, שהיו אמורים להתקיים בימים שלפני ליל הסדר, בוטלו לאור התפשטות הנגיף.
טקסי מצטיינים ומופעי הוקרה הנערכים כמידי שנה בבסיסי צה"ל ברחבי הארץ לקראת יום העצמאות בוטלו בכללותם, וחיל החינוך הודיע על הקפאה של אירועי תרבות ובידור רבים.
התרגיל הצבאי ג'וניפר קוברה של מערך ההגנה האווירית עם כוחות מפיקוד אירופה של ארצות הברית, שמראש צומצמו הכוחות האמריקאים שמשתתפים בו, הופסק באמצעו.[10]
מצעד החיים, שתוכנן להיערך בפולין ב-21 באפריל, בוטל אף הוא.[11] ביום הזיכרון וביום העצמאות (27-29 באפריל) נאסר על משפחות שכולות ביקור בקברי החללים על מנת למנוע התקהלויות, כל הטקסים נערכו ללא קהל וחגיגות החג ההמוניות בוטלו. המטס המסורתי של חיל האוויר צומצם כך שהשתתף בו רק הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי והוחלט שייערך מעל בתי חולים ברחבי הארץ בהוקרה לצוותים הרפואיים.[12]
ב-3 במאי הוחלט על דחייה לסוף הקיץ של מצעדי הגאווה שתוכננו להתקיים בחודש יוני בתל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע.[13] בסוף מאי, הודיעו על ביטול שבוע הספר העברי.[14]
ספורט
- ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על הספורט
בעקבות ההנחיה לאסור התקהלות של יותר מ-5,000 איש, משחקי ספורט התקיימו ללא קהל. קבוצת מכבי תל אביב שחזרה מספרד כמה ימים לפני הנחיית הבידוד לחוזרים משם, הפרה את הצו וננזפה על ידי ראש הממשלה; לאחר מכן אושר לשחקני הקבוצה לטוס למשחק מחוץ לישראל.[15]
מרתון ירושלים שאמור היה להתקיים בחודש מרץ נדחה לחודש נובמבר.[16]
פעילות ההכנה לאולימפיאדה בטוקיו שהייתה אמורה להתקיים בקיץ 2020 הופרעה עקב ביטול אירועי ספורט ברחבי העולם, עצירת התנועה האווירית והמגבלות על ההתקהלות שגרמו לסגירת מתקנים, בתוכם האימונים במכון וינגייט, אצטדיון הדר יוסף (בו אושר רק ל-10 ספורטאים להגיע לאימון) והמרכז האולימפי הלאומי לקליעה.
ב-13 במרץ הוחלט על הפסקת כל ליגות הכדורגל ובכללן ליגת העל לגברים ולנשים עד להודעה חדשה.[17] ב-13 באפריל הוחלט לסיים את העונה בליגה א', ליגה ב' וליגה ג' בכדורגל, כאשר הקבוצות שנמצאות במקום הראשון עולות והירידות הוקפאו; כמו כן הסתיימו ליגות הנוער, ביניהן ליגת העל בכדורגל לנוער, וליגות הנשים.[18] ב-6 במאי, הוחלט במסגרת מתווה משרד הבריאות על חזרת ליגת העל בכדורגל ב-30 במאי, ועל חזרה הליגה הלאומית ב-1 ביוני. ב-8 במאי הוחלט על חידוש הליגה בכדורסל ב-20 ביוני, כאשר האימונים החלו ב-1 ביוני.
סביבה
המגפה הביאה להפחתה במספר הטיסות והנסיעות ברכב. בשבוע שבין ה-12 ל-16 במרץ 2020 נרשמה הפחתה של כ-30% בריכוזי החנקן הדו-חמצני, שירדו ב-10 מק"ג/מ"ק. בתקופה שבין 1 בינואר ל-11 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 35.5 מק"ג/מ"ק. ואילו, בין 12 ל-16 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 25 מק"ג/מ"ק. על פי המשרד להגנת הסביבה לא ניתן לקבוע חד-משמעית שהסיבה לירידה היא רק בגלל הפחתה בשימוש בדלקים, וייתכן שגם תנאי מזג האוויר תרמו להפחתה. עם זאת, הירידה שנרשמה עקבית ומובהקת, ונרשמה בכל תחנות הניטור ברחבי ישראל.[19]
בעקבות אי-יציאתם של בני האדם אל הטבע הפכו חיי הטבע לפעילים יותר באופן ניכר[20] וכך נצפו יותר בעלי חיים באזורים עירוניים, כמו תנים בפארק הירקון,[21] חזירי בר בחיפה[22] ושועלים באשקלון.[23]
תחבורה ובטיחות בדרכים
בעקבות מיעוט הנסיעות נרשמה ירידה משמעותית בנפגעים בתאונות דרכים. ברבעון הראשון של 2020 נרשמה ירידה של 26% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, וירידה של 24% במספרן של תאונות הדרכים הקטלניות בכבישי ישראל ביחס לשנת 2019. מניין התאונות הקטלניות בחודש מרץ 2020 הוא הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות.[24]
הירידה המשמעותית בנסועה נוצלה גם לצורך ביצוע עבודות תשתית,[25] בהם האצת מיזם הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן[26] ושל מיזם נתיבים מהירים בגוש דן,[27] וכן העבודות להרחבת מסלול הרכבת הקלה בירושלים.[28] הפסקת פעילות קווי הנוסעים ברכבת ישראל אפשרה את ביצוען של עבודות תשתית במסילות הרכבת, וכן הושלם חשמול קו הרכבת המהיר לירושלים עד תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז.[29] בנוסף, קודמו משמעותית עבודות להפרדה מפלסית ולגשרים להולכי רגל בכביש 784, בכביש 2, בקריית גת ובמקומות נוספים.[30] גם המסילה המזרחית החדשה קודמה באופן משמעותי, והאצת העבודות עשויה, לפי מנהל הפרויקט, להקדים את פתיחת המקטע שבאזור ראש העין לשנת 2021.[31]
הפעלת הקו האדום בתל אביב נדחתה ל-2022 בשל מכרז מערכות שבוטל לפני מספר שנים ומחסור בעובדים סיניים על רקע המגפה.[32]
לפי הודעות משרד התחבורה, רכבת ישראל הייתה אמורה לחזור לפעול במתכונת חלקית החל מ-17 במאי, ובאופן מלא במהלך יוני 2020. עם זאת, פתיחת הרכבת לנוסעים נדחתה ונכון ל-26 במאי הרכבת עתידה להתחיל לפעול במתכונת מצומצמת רק ב-8 ביוני 2020.[33] עם זאת, לאחר עלייה חדה במספר ההידבקויות, "קבינט הקורונה" שקם לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש קבע כי פתיחת הרכבת תידחה שוב, הפעם למועד לא ידוע שככל הנראה יהיה במקביל לירידה במספר ההידבקויות מהנגיף.[34]
לפי הודעות משרד התחבורה, רכבת ישראל הייתה אמורה לחזור לפעול במתכונת חלקית החל מ-17 במאי, ובאופן מלא במהלך יוני 2020. עם זאת, פתיחת הרכבת לנוסעים נדחתה.[33] באמצע יוני, נקבע שהרכבת תפתח ב-22 ביוני תחת תנאים כמו חיוב הזמנה מראש ואיסור על אכילה ושתיה[35]. בסגר השני הוגבלה התחבורה הציבורית.
נרשמה ירידה משמעותית במספר הנסיעות ברכבת ואלו נעים בין 80 ל-100 אלף נסיעות ביום - כ-35-30 אחוזים ממספר הנסיעות היומי טרם המגפה, אז המספר היה כ-270 אלף נוסעים ביום. בסגר השלישי היה כ-60 אלף.[36]
שאלות הלכתיות
בנוסף לדיון על היחס להנחיות בהתחלה ודילמות שהיו, עלו שאלות הלכתיות שונות.
הבידוד שנכפה על האוכלוסייה כולה ובייחוד על קשישים גרם לשאלות בדבר ההתמודדות הנפשית של אלה עם הריחוק מבני המשפחה, בייחוד בליל הסדר. רבנים יוצאי מרוקו פרסמו שניתן להשתמש באפליקציית זום בליל הסדר[37] תוך הסתמכות על הקלות בחשמל בתנאים מסוימים ביום טוב, כדי לאפשר לאוכלוסייה המבוגרת השתתפות משפחתית, ולו גם מרחוק. פסק זה ספג ביקורת מצד רוב העולם הרבני וכן הרבניים הראשיים לישראל שפסקו שהדבר מותר רק במצב של פיקוח נפש.[38]
בנוסף, פורסמה פסיקה על ידי חלק מהרבנים – בעיקר אשכנזים – כי מותר לקיים תפילות במניין במספר מרפסות אף שהמתפללים לא נמצאים באותה רשות, וכן יוכלו לברך בקריאת התורה אף מתפללים שלא נמצאים ליד ספר התורה, או שהקורא יברך את כל ברכות התורה. הרבנים הורו כי מי שהתפלל ביחידות ולא שמע קריאת התורה - ישלים מתוך חומש.[39] עקב המצב רוב הרבנים התירו לשמוע מוזיקה שקטה אף בספירת העומר כל עוד היא לא מביאה לידי שמחה וריקוד.[40]
שאלות נוספות נסבו סביב העובדה כי בשל תנאי הסגר, לאורך כמה שבתות לא קראו קריאת התורה בשבת באף קהילה ועלתה השאלה האם כשיחזרו לקרוא בתורה יהיה צורך להשלים את קריאת התורה שהפסידו, או לראות בזה מצב של אונס שבו הציבור פטור מהשלמת הקריאה. גם עלתה שאלה האם יש לשלם לבעלי מקצוע במקרה שתקנות הבריאות אוסרות עליהם לעמוד בחוזה שנחתם עימם, כגון מפעילות של משפחתונים שנסגרו במסגרת ההוראות. השאלה נסבה סביב משמעותו המשפטית-הלכתית של 'כוח עליון', ונפסק שיש לשלם חצי ממה שהובטח, והפיצוי של המדינה הוא פיצוי לבעל המקצוע ולא ללקוח.[41] בימים שלפני פסח עלתה שאלת טבילת הכלים החדשים בשל סגירתם של המקוואות.[42]
הרב הראשי דוד לאו פסק כי ניתן לקיים טקס גירושין כאשר האישה לבושה בכפפות ואין בכך חציצה.[43]
פוליטיקה ועבודת השלטון
מצב פוליטי ומחאות
- ערכים מורחבים – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020), המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
משבר הקורונה בישראל החל בעת הקיפאון הפוליטי אשר נמשך למעלה משנה, במהלכו הצדדים הפוליטיים לא הגיעו לכדי הכרעה והקמת ממשלה. בתחילת מרץ היו בחירות לכנסת בצל המגפה. הממשלה שכיהנה עד 17 במאי הייתה ממשלת ישראל השלושים וארבע.
בשל חוסר ההסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפה, פעילות ממשלת המעבר כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד האופוזיציה כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים אמיר אוחנה הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.[44] ההוראה התקבלה באישור היועץ המשפטי לממשלה. החלטה קבועה בשיתוף הנהלת בתי המשפט צפויה להתקבל גם כן. ב-21 במרץ הוציאה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה.
טענות דומות הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדה בכנסת שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, צעדי הממשלה עשויים להתבטל ביום שלישי, 24 במרץ, אם לא יוסדרו מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ ארגון העיתונאים בישראל עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.
.jpg)
המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס ועדה מסדרת וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת, צעדים שעוררו מחאה. שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם דרכנו והתנועה לאיכות השלטון ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.[45] ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן ועדת הקורונה, שבראשותה עמד ח"כ עפר שלח.
ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.[46] לקראת סוף מרץ, עקב החמרת מצב החירום, התמנה גנץ ליושב ראש הכנסת והסכים להקמת ממשלת אחדות ורוטציה כאשר נתניהו ראשון. ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.[47] ב-17 במאי, הושבעה ממשלת ישראל השלושים וחמש והיו חילופי תפקידים.
ב-2 באפריל אישר מנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב, תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.[48] הכתב ברק רביד פרסם כי ראש הממשלה נתניהו תמך בהחופש ההפגנה.[49][50] בספטמבר, נתניהו התנגד. אושרו הגבלות במהלך הסגר השני.[51][52]
המשבר הכלכלי בעקבות המגפה והמשבר הפוליטי בישראל הובילו או הגבירו את המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש וקודמתה, שכללה מחאות נגד מגבלות התנועה ובעיקר נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה. בין המחאות נמנו הפגנת גולשים בחוף זבולון (הרצליה), הפגנת המקררים הריקים למען סיוע כלכלי בכיכר הבימה בתל אביב, הפגנות האחד במאי בתל אביב, ירושלים, חיפה ונצרת, הפגנה של התנועה למען איכות השלטון בישראל, הפגנת העצמאים בכיכר רבין (בה השתתפו בין השאר מסעדנים, גננות, אמנים, רקדנים, מצילים בבריכות ומאמני כושר), ומחאת ארגון המורים.[53] בהמשך, היו הפגנות של ציבורים נוספים,[54] ביניהם המתמחים בבתי החולים שהפגינו בדרישה לקיצור התורנויות.[55] כמו כן, הייתה שביתת ומחאת עובדים סוציאליים.[56] אנשי חלק מהמחאות התאחדו להפגנה גדולה ביולי.[57][58] לקראת סוף שנת 2020 התארגנה גם מחאת רופאים וחוקרים כנגד מדיניות הסגרים דוגמת 'מכתב הרופאים'. [59] [60] כעבור כמה ימים, מנהלים של בתי חולים דרשו להחריף את סגר השלישי שהיה באותו העת.[61]
בידוד והסגר של בעלי תפקידים
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
עקב הנחיות המגבילות את ההתקהלות ל-10 אנשים בחלל סגור אחד, השבעת הכנסת העשרים ושלוש התנהלה במתכונת שונה מהרגיל. בסוף אפריל, הוחלט שמליאת הכנסת תחולק ל-3 מפלסים כך שכל חברי הכנסת יוכלו לשהות במליאה ולהצביע.[62] דיוני הוועדה המסדרת למינוי חברים לשתי ועדות זמניות (ענייני כספים וחוץ וביטחון) התנהלו בשני חדרים נפרדים תחת מגבלת ההתקהלות, באמצעות ועידת וידאו. ישיבת הממשלה התקיימה טלפונית. במאי, הותקנו מחיצות זכוכית בין כיסאות חברי הכנסת בוועדות השונות.[63]
מספר חברי כנסת, ביניהם יועז הנדל, צחי הנגבי ובצלאל סמוטריץ', נחשדו כנושאים את הנגיף. חרף הוראות משרד הבריאות, ח"כ הנגבי הגיע למשכן הכנסת במקום להימצא בבידוד.[64][65] כמה מחברי הכנסת, כמו רם בן ברק נכנסו לבידוד בתוך הכנסת והשתתפו בהצבעות מרחוק. ב-30 במרץ נכנס ראש הממשלה בנימין נתניהו לבידוד יחד עם צוותו הקרוב עקב חשיפה ליועצת שלו לענייני חרדים שנמצאה חולה בנגיף קורונה.[66] לאחר בדיקה שעברו הוא וצוותו הם נמצאו שליליים לנגיף ויצאו מן הבידוד ב-1 באפריל.[67]
יום אחרי ראש הממשלה, נכנסו הרמטכ"ל אביב כוכבי, מפקד פיקוד העורף תמיר ידעי וראש אגף המבצעים אהרון חליוה לבידוד לאחר שהתברר כי בדיון שבו השתתפו עשרה ימים קודם לכן היה חולה קורונה. האדם שאובחן הוא קצין מילואים בדרגת סרן, שמשמש נציג פיקוד העורף בבני ברק.[68] ב-2 באפריל דווח כי שר הבריאות יעקב ליצמן ורעייתו אובחנו כחולים בנגיף קורונה.[69] מסיבה זו צמרת המדינה, בתוכם ראש הממשלה, ראש המוסד, מנכ"ל משרד הבריאות ובכירי משרד הבריאות נאלצו להיכנס לבידוד. ביוני, נדבק ח"כ מהרשימה המשותפת, סאמי אבו שחאדה. בעקבות זאת, נשלחו לבידוד ארבעה חברי כנסת נוספים מרשימתו וצומצמה זמנית פעילות הכנסת.[70] בהמשך בודדו אישים נוספים עקב שהיה ליד חולה.
הפרת הנחיות מצד פוליטיקאים
כנגד מספר בכירים במערכת הפוליטית דווח שפעלו בניגוד להנחיות משרד הבריאות למניעת ביקורים: נשיא המדינה ריבלין,[71] ראש הממשלה נתניהו, השר ליצמן, השר יואב גלנט, חבר הכנסת ניר ברקת וחבר הכנסת אביגדור ליברמן שאירחו בליל הסדר את בני משפחתם.[72] הנשיא ריבלין פרסם לאחר מכן מכתב התנצלות.
עבודת המגזר הציבורי
ב-16 במרץ הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על מעבר המגזר הציבורי למתכונת מצומצמת. הוחלט כי עובדי המגזר הציבורי שידרשו שלא להגיע לעבודתם יצאו לחופשה בתשלום. בתחילת מאי, החל תהליך חזרה של רבים מעובדי המגזר הציבורי לעבודתם. גם בסגר השני, צומצמה עבודת המגזר הציבורי.
בתי המשפט
בסגר הראשון, שר המשפטים אמיר אוחנה הכריז כי בשל מצב החירום המיוחד, הוא מחיל את תקנות 3 עד 5 לתקנות בתי המשפט במצב חירום[73] עד לאחר פסח בתאריך 16 באפריל,[74] ורק דיונים מיוחדים ייתקיימו. ב-9 באפריל, פורסם שהתקנות הוארכו עד 10 במאי.[75] בעקבות ההנחיות נדחה מועד תחילת משפטו של ראש הממשלה נתניהו שיועד להתקיים ב-17 במרץ ל-24 במאי.
בנוסף, הוציאו הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק עבור חלק מסוגי הדיונים.[76]
פעילותם הותאמה לתקופה. בשאר הסגרים שהוטלו לא הוחל מצב חירום.[77]
שירות בתי הסוהר
כדי למנוע התפרצות מגפה בבתי הכלא הוצאו תקנות חירום לשחרור אסירים בעלי מסוכנות נמוכה שבכל מקרה היו צפויים להשתחרר,[78] המשוחררים הועברו למאסר בית בתיאום עם משטרת ישראל, תוך עדכון נפגעי העבירה. ביקורי משפחות ופגישות עורכי דין הוגבלו כדי למנוע הדבקה בתוך הכלא. כן הוכנו מתקנים ייעודים לחולים בבידוד, שיקלטו מפרי בידוד שייעצרו.
נעשה ניסיון לחדש את המהלכים להבאת עסקה, בסיוע מתווכים, כדי להביא חזרה את גופות החיילים הנעדרים או להחזיר ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה וזאת על מנת לשחרר אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל.[79]
שינויים בהרגלי בריאות
באפריל 2020, ערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקר אשר בחן את השפעת ההנחיות בנוגע לנגיף הקורונה על האוכלוסייה הבוגרת, בהיבטים שונים של התנהגויות בריאות, ודווח על צרכים המתעוררים בהקשר זה עקב מצבים של בידוד ושהייה ממושכת בבית.
43% מן המשיבים ציינו כי הם אוכלים אוכל יותר מהרגיל, ו-43% דיווחו כי הכמות החטיפים או הממתקים שהם אוכלים גדולה מן הרגיל. 41% דיווחו כי הם ישנים יותר שעות מן הרגיל, ו-33% ציינו כי איכות השינה שלהם טובה פחות מן הרגיל. 60% מן המשיבים דיווחו על ירידה במשך ובתדירות של הפעילות הגופנית שלהם, 57% דיווחו על ירידה בעצימות הפעילות הגופנית שלהם.[80]
השלכות נפשיות
עם תחילת המשבר הזהירו באיגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית מפני השלכות נפשיות קשות שעלולות להתרחש עקב החרדה מהנגיף.[81]
במהלך המשבר ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה תגברו מוקד לעזרה נפשית, אשר הגיעו אליו אלפי שיחות. באגודת ניצן פתחו מוקד טלפוני לייעוץ להורים.[82]
ב-31 במרץ חולה קורונה שאושפז בתחילה במצב קל בבית החולים פוריה ניסה לשים קץ לחייו ואושפז במיון כשמצבו קשה.[81]
בדיון במשרד הרווחה ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי אלימות במשפחה במהלך המשבר.[83]
עלייה בדיווחי אלימות ופגיעות מיניות
עקב הנחיות ההתקהלות והפחתת הפעילות במגזר הציבורי, ובתוך זה שירותי הרווחה והמקלטים לנשים מוכות, עלו הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה בנוגע לאלימות פיזית ומינית.[84][85]
ב-25 במרץ דווח כי השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הורה לחברות האבטחה לאסוף ממאבטחים שהוצאו לחל"ת את כלי הנשק.
לבקשת אגף המחקר, התכנון וההכשרה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה ביצע מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקירה בין-לאומית בנושא ההתמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה. ממצאי הדוח כוללים את המענים בהתמודדות עם אלימות במשפחה ונסמכים על שלושה מעגלים עיקריים: הפרט, הקהילה והמדינה.[86]
עליית צריכת האינטרנט מהבית
עקב המשבר ושהיית אנשים בביתם גברה צריכת האינטרנט הביתי, ובכלל זאת שימוש באמצעי עבודה מהבית ואפליקציות לשיחות ועידה כגון זום, כמו גם לצרכים אחרים כמו מנהגי אבלות.[87] כלי תקשורת הצביעו על הצורך להסיט משאבים מהמגזר העסקי אל המגזר הביתי ועל פערי התשתית.[88][89]
בשל הגידול בצריכת האינטרנט, פנה משרד התקשורת לנטפליקס בבקשה להוריד את איכות השידור בכדי להפחית בעומס על התשתיות. החברה נענתה לבקשה, והפחיתה את קצב הנתונים המוזרמים בישראל למשך 30 יום.[90]
במחקר אשר בוצע על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל נמצא כי 68% מן המשיבים ציינו כי משך הזמן שבו הם מבלים מול מסכים הוא ארוך מן הרגיל. בנוגע לילדיהם, 75% ממי שיש להם ילדים דיווחו על עלייה במספר השעות שבהן הילדים מבלים מול מסכים.[91]
כמו כן, חברת "בזק" דיווחה על עלייה חדה בשימוש באינטרנט בקרב החרדים, המהווים 8% מקרב המצטרפים החדשים מאז השבתת המשק ב-15 במרץ וכן גידול של 40% ויותר בממוצע בנפחי הגלישה בערים חרדיות בתקופת הקורונה.[92] דווח גם על עלייה בקניות באינטרנט במגזר זה ושימוש בו לצורך לימודים אונליין.[93]
סיכוני סייבר, הונאות ופגיעה בפרטיות
בשל שינוי אופן צריכת האינטרנט, המשטרה, הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר התריעו על גידול במספר איומי הסייבר והפרטיות.[94][95][96] מערך הסייבר התריע כי אזרחים מקבלים שיחות טלפוניות והודעות דואר אלקטרוני המתחזות לאמצעי הקשר של מקום העבודה ובהם מבקשים את שם המשתמש והסיסמה כדי לסייע. כן התריעו על ניסיונות להונאות כופר כנגד מוסדות רפואיים.
מספר תלונות הוגשו למשטרה לאחר שהתקבלו הודעות כוזבות לפיהן הנמען נדבק בנגיף והשב"כ בדרך לביתם.[97]
ב-29 במרץ התפרסמו עדויות על זיוף מוצרי אלכוג'ל.[98]
דווח על מקרים בהם נעשתה השתלטות מצד גורמים עוינים על שיעורים בזום המתקיימים במסגרת הלמידה מרחוק, תוך הצגת תכנים שאינם הולמים לתלמידים.[99]
דפוסי עבודה מהבית
בעקבות התפרצות הנגיף וההגבלות של הממשלה על תנועת האזרחים, עובדים רבים עברו לעבוד מן הבית. סקר אינטרנטי שנערך בתחילת יוני 2020 בקרב 1,202 בני 25–64 שהיו מועסקים בתקופה שלפני הגבלות הקורונה העלה כי 41% מן המשיבים שעבדו מן הבית דיווחו כי היו יעילים יותר בעת שעבדו מן הבית לעומת במקום העבודה, 87% ציינו שיתרונה הבולט של עבודה מן הבית הוא צמצום הנסיעות למקום העבודה ו-65% ציינו כי יתרונותיה הם גמישות בפיזור שעות העבודה על פני היממה ובארגון המשימות על פי צורכיהם. עם זאת, 30% מן המשיבים שעבדו מן הבית דיווחו כי היו יעילים פחות כאשר עבדו מן הבית, 69% דיווחו שהקושי הבולט בעבודה מן הבית הוא הטיפול בילדים במקביל לעבודה ו-56% מן המשיבים דיווחו שהגבולות בין החיים הפרטיים לעבודה מיטשטשים.[100]
סגירת גבולות בינלאומיים
לפני שהתגלו חולים בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת כניסת המחלה לישראל על ידי נשאים החוזרים ממדינות נגועות. החוזרים מחוץ לארץ נדרשו להיכנס לבידוד, ומי ששהה בשבועיים האחרונים במדינה נגועה, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ופיתח תסמינים של המחלה נדרש להגיע לבית חולים.[101] תחילה, חלה ההוראה רק על החוזרים מווהאן שבסין.
ב-30 בינואר נאסרה כניסת תיירים מסין, ובוטלו הטיסות הקבועות. ב-17 בפברואר הורחב האיסור להונג קונג, מקאו, יפן, תאילנד, סינגפור וקוריאה הדרומית.[102]
החל מ-26 בפברואר נדרשו לשהות בבידוד בית, החוזרים ממספר מדינות בהן הייתה כמות גבוהה של חולים.
ב-4 במרץ הוחמרו ההגבלות על נסיעה לחו"ל וקיום אירועים בינלאומיים,[103] וכן הורחבה רשימת המדינות שהחוזרים מהן מחויבים בבידוד, הרחבה שגרמה לכניסתם לבידוד של כ-50 אלף איש.
ב-8 במרץ הודיע שר הפנים, אריה דרעי, על סגירת הגבול היבשתי עם מצרים, בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל.[104] אל על הודיעה על ביטול טיסה ראשונה מניו יורק, כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. נסגר טרמינל 1 בנמל התעופה בן-גוריון לטיסות חוץ.[105]
למחרת, הורחבה חובת הבידוד לכל החוזרים מחוץ לישראל.[106] אחרי שבוע הודיעה רשות שדות התעופה על סגירת נמל התעופה רמון לפעילות לילית.[107] הפעילות קטנה מאוד.[108]
באמצע אוגוסט התאפשרה חזרה מחוץ לישראל בלי בידוד. היו "מדינות ירוקות" שחולקו לשתי קבוצות: מי שדרשו מישראלים להיכנס לבידוד, והחוזרים מהן לא נזקקו לבידוד. בשאר דרשו מישראלים שהגיעו אליהן להיכנס לבידוד. אולם, השבים לישראל ממדינות אלה לא חויבו בבידוד.[109]
בשל הפרות בידוד, נקבע בדצמבר שהבאים מחלק מהמדינות יבחרו בין בידוד במלונית לבדיקה ובבידוד ביתי. הצעד לא מומש ובהמשך הוגדרו כולן כאדומות.[110]
בשל גילוי המוטציה הבריטית, החל מ-20 בדצמבר כל השבים מבריטניה חויבו בבידוד במלוניות. החל מ-23 בדצמבר, הורחבה ההנחיה על כלל השבים לישראל. כעבור שבוע, בוטלה ההנחיה.
התרבות הפופולרית
בעקבות המשבר התאחדו חבורת "זהו זה!" לעונה חדשה אשר משודרת בכאן 11. באופן דומה חבורת קומדי סטור התאחדה.[111] בשל עצירת אירועי התרבות בישראל גברה התופעה של שידור הופעות דרך רשתות חברתיות, מטעם אמנים כדוגמת רן דנקר ועידן רייכל. בהמשך קבוצת קשת, זאפה ושורה של חברות פרטיות השיקו פרויקט לשידור הופעות של אמנים ישראלים בולטים לציבור הרחב.[112] גם חיל החינוך, דרך הרשתות החברתיות, העביר הופעות של הלהקות הצבאיות בשיתוף עם אמני ישראל. מוזיאונים, גופי תוכן, תרבות ואמנות נוספים בישראל פתחו סיורים וירטואליים מוקלטים או בשידור חי, והקלטות של אירועים מהעבר.[113] הפסטיגל נערך באופן דיגיטלי.[114] הוקם ערוץ מוזיקה il.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נגיף הקורונה, באתר משרד הבריאות
- הנחיות משרד הבריאות המתעדכנות, באתר משרד הבריאות
- תמונת מצב מתעדכנת, N12
- הנורמלי החדש, גולי דולב-השילוני, פיגומים
- יותר מובטלים ומדוכאים, פחות מאמינים לממשלה: אפקט הקורונה על 2020
- כולנו רקמה אנושית אחת – יד זיכרון לנפטרי הקורונה במדינת ישראל דרור ישראל
הערות שוליים
- ^ ממלכת הקניות של הצפון הפכה לכפר רפאים, והשמועה מאיימת לחסל עסקים, באתר וואלה
- ^ כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות", מכירת חיסול: העסקים שקרסו תחת הקורונה, באתר ynet, 27 במאי 2020
- ^ כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים | אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות, באתר הכנסת, מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי., י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)
- ^ שאול אמסטרדמסקי, פרשנות, כרוניקה של תגובה מאוחרת: זה הזמן של הממשלה להעביר הילוך בטיפול במשבר הכלכלי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 באפריל 2020
- ^ עמירם ברקת, לא 80 ולא 30, המדינה העבירה עד היום רק 6.3 מיליארד שקל לסיוע למשק, באתר גלובס, 23 באפריל 2020
- ^
אבי וקסמן, סיון קלינגבייל, "מצטערים, השר אמר שאי אפשר": מה נותר מהבטחות הממשלה למגזר העסקי?, באתר TheMarker, 1 ביוני 2020
- ^ הוועדה המייעצת למל"ל בראשות ניצה קסיר, "דוח מספר 1 - עקרונות ניהול ההיבט הכלכלי במשבר הקורונה בגל השני", באתר המל"ל, 8.7.2020
- ^ עיריית ירושלים מודיעה על ביטול מסיבות פורים המרכזיות, באתר ירושלים-נט, 10 במרץ 2020
- ^ קיץ ברבנר, תאטרון "הבימה" ייסגר עד ה-30 באפריל בעקבות התפשטות הקורונה, באתר מעריב אונליין, 12 במרץ 2020
- ^ מערכת אתר חיל-האוויר, לאור הנחיות משרד הבריאות ותוך תיאום הדוק עם הפיקוד האירופי של צבא ארה"ב הוחלט על הפסקת תרגיל ה"ג'וניפר קוברה", באתר חיל האוויר הישראלי, 4 במרץ 2020
- ^ בשל הקורונה: מצעד החיים נדחה, באתר ישראל היום, 9 במרץ 2020
- ^
מערכת אתר צה"ל, צפו במטס ההצדעה המיוחד ליום העצמאות, באתר צה"ל, 29 באפריל 2020
- ^ בר פלג, מצעדי הגאווה בתל אביב, בירושלים בחיפה ובבאר שבע נדחו, באתר הארץ, 3 במאי 2020
- ^ לראשונה מאז נוסד: שבוע הספר העברי בוטל, באתר מאקו, 27 במאי 2020
- ^ סיון חילאי, איתי בלומנטל, איתמר אייכנר, אדיר ינקו ואמיר אלון, רבבות ישהו בבידוד, אירועים מבוטלים ומשחקים יתקיימו בלי קהל, באתר ynet, 4 במרץ 2020
- ^ ארן הרשלג, בהלת הקורונה בישראל: מרתון ירושלים יבוטל, באתר "שוונג", 4 במרץ 2020
- ^ נדב צנציפר ומשה שיינמן, הופסקו כל משחקי ליגות הכדורגל, באתר ynet, 13 במרץ 2020
- ^ יגאל גולדשטיין, העולות, ביטול היורדות וגודל הליגות: עושים סדר, באתר ערוץ הספורט, 13 באפריל 2020
- ^ יוצאים מהבית פחות – מזהמים פחות: לצד האתגרים המשמעותיים "אפקט קורונה" משפיע לטובה על זיהום האוויר מתחבורה באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ אילנה קוריאל, כשאנחנו בבתים: חג החירות של חיות הבר, באתר ynet, 12 באפריל 2020
- ^ כשאנחנו בבתים: התנים בפארק הירקון חוגגים, באתר ynet, 14 באפריל 2020
- ^ אחיה ראב"ד, בזמן הסגר: חזירי הבר כובשים את חיפה, באתר ynet, 15 באפריל 2020
- ^ רויטרס, כשהתושבים בבתים: שועלים בחוף וברחובות אשקלון, באתר ynet, 25 באפריל 2020
- ^ אסף זגריזק, בצל הקורונה: ירידה במניין ההרוגים בדרכים, באתר ynet, 29 במרץ 2020
- ^ חזקי ברוך, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ': מנצלים את ההשבתה להאצת העבודות, באתר ערוץ 7, 1 באפריל 2020
- ^ מירב מורן, "לעשות קרונות מהקורונה": נת״ע תנצל את ימי הסגר להאצת עבודות על הקו האדום, באתר TheMarker, 19 במרץ 2020
- ^ אסף זגריזק, פחות מכוניות, יותר עבודות: כך מנצלים את הקורונה לשיפור התחבורה הציבורית, באתר ynet, 18 באפריל 2020
- ^ חדשות הנדלן בצל הקורונה: ממשיכים בקידום העבודות להרחבת הרקל בירושלים, באתר www.nadlancenter.co.il
- ^ אסנת ניר, רכבת ישראל: הושלם חישמול הקו המהיר מירושלים לתחנת סבידור בתל אביב, באתר TheMarker, 5 באפריל 2020
- ^ אסף זגריזק, הנוסעים מחכים, ובינתיים בונים גשרים: כך מנוצל קיפאון הקורונה לעבודות שעוכבו שנתיים, באתר ynet, 2 במאי 2020
- ^ אסף זגריזק, תיעוד: העבודות ב"כביש 6 של הרכבת" בימי הקורונה, באתר ynet, 9 במאי 2020
- ^ אסנת ניר, יו"ר נת"ע: "הרכבת הקלה בתל אביב תיפתח באיחור של שנה", באתר TheMarker, 21 ביולי 2020
- ^ 1 2 יואב איתיאל ובועז אפרת, דחייה נוספת בחזרה לשגרה: הרכבות ישובו לפעילות מלאה ב-8 ביוני, באתר וואלה, 24 במאי 2020
- ^ קינן כהן, הפעלת הרכבת נדחתה פעם נוספת, תשוב לפעול בהתאם לתחלואה, באתר וואלה, 7 ביוני 2020
- ^ דנה ירקצי ובועז אפרת, הרכבת תשוב לפעילות ביום שני; מופעי תרבות ייפתחו כבר בסופ"ש, באתר וואלה, 17 ביוני 2020
- ^ הרכבת מקדימה עבודות בגלל הסגר: אלו כל השינויים, באתר ynet, 2020-12-30
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבנים מתירים להשתמש ב"זום" בליל הסדר, באתר סרוגים, 2020-03-24 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרבנים הראשיים לישראל: אסור להשתמש ב'זום' בליל הסדר, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד (ארכיון) - ^ ההכרעה נפלה: אין בעיה להתפלל במרפסות, באתר כיכר השבת
- ^ הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשלצ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט, באתר www.hidabroot.org
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תשלום למשפחתון שהושבת בשל מגפת הקורונה, באתר dintora.org (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מכון צומת, מכירת כלים בתקופת וירוס קורונה (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גט עם כפפות? – נשיא בית הדין הגדול בפסיקה מעניינת לדיינים, באתר חרדים10, 2020-04-26 (ארכיון) - ^ אבישי גרינצייג, בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי, באתר גלובס
- ^ שגיא בן נון, לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה", באתר וואלה, 22 במרץ 2020
- ^ מערכת ישראל היום, קורונה, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הולכים לאחדות: הליכוד וכחול לבן חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר www.maariv.co.il (ארכיון) - ^ יהושע (ג'וש) בריינר ונעה לנדאו, מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה, באתר הארץ, 2 באפריל 2020
- ^ עקיבא נוביק, על הפגנות, באתר Twitter, 23 בספטמבר 2020
- ^ ברק רביד, רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות", באתר חדשות 13, 20 במרץ 2020
- ^ הסגר המלא ייכנס לתוקף מחר ב-14:00: כך ייראו התפילות וההפגנות - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-09-24
- ^ כחול לבן: "רה"מ פועל רק למניעת הפגנות"; נתניהו: "זה למען בריאות הציבור" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-09-23
- ^ אורן זיו, בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש, באתר "שיחה מקומית", 2 במאי 2020.
- ^ מוצ"ש של הפגנות: ההורים, הצעירים והמתמחים יצאו לרחובות, באתר מאקו, 9 במאי 2020
- ^ בועז אפרת ויואב איתיאל, מתמחים הפגינו בת"א ובחיפה: "לא חוזרים לתורנויות של 26 שעות", באתר וואלה, 9 במאי 2020
- ^ הדר גיל-עד, שביתה ומחאה: כאלפיים עובדים סוציאליים מפגינים, חסימות בתל אביב, באתר ynet, 6 ביולי 2020
- ^ אור רביד וגלעד שלמור, עשרת אלפים הפגינו בכיכר רבין: "רוצים את הכסף - ועכשיו", באתר מאקו, 11 ביולי 2020
- ^ אלה לוי-וינריב, בר לביא, "הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים הוציאו אלפים לרחובות, באתר גלובס, 11 ביולי 2020
- ^ טורם, ד"ר יובל (2020-12-22), עברית: מכתב מחאה של מעל 100 רופאים ישראלים כנגד צעדים בכפיה למניעת התפשטות קוביד-19 ("מגפת הקורונה")... (PDF), נבדק ב-2020-12-30
- ^ N12 - פרסום ראשון | רופאים נגד המגבלות: "אובדן עשתונות ערכי", באתר N12, 2020-12-19
- ^ "דגל אדום": מנהלי בתי החולים על התחלואה, והחשש שמתחסנים ייפלו בין הכיסאות, באתר ynet, 2021-01-03
- ^ עטרה גרמן, 120 חברי כנסת יוכלו להצביע בעת ובעונה אחת, באתר "סרוגים", 23 באפריל 2020
- ^
ציוץ של עקיבא נוביק ברשת החברתית אקס (טוויטר), 18 במאי 2020
- ^ אריק בנדר, למרות שהתבקש לא להגיע עקב חשש שנחשף לקורונה: השר הנגבי הגיע לכנסת, באתר מעריב אונליין, 16 במרץ 2020
- ^ יוני גבאי, נפגש עם נשאית: השר סמוטריץ' נכנס לבידוד, באתר כיכר השבת, 21 במרץ 2020
- ^ איתמר אייכנר, לשכת רה"מ: נתניהו וצוותו הקרוב ישהו בינתיים בבידוד, באתר ynet, 30 במרץ 2020
- ^ איתמר אייכנר, אחרי יומיים: נתניהו ייצא מהבידוד, באתר ynet, 1 באפריל 2020
- ^ יואב זיתון ואיתמר אייכנר, הרמטכ"ל נכנס לבידוד, היה בדיון שאחד ממשתתפיו אובחן עם קורונה, באתר ynet, 31 במרץ 2020
- ^ איתמר אייכנר, שר הבריאות ליצמן ורעייתו אובחנו כחולים בקורונה, באתר ynet, 2 באפריל 2020
- ^ מורן אזולאי, לאחר שח"כ אובחן כחולה קורונה: הכנסת תפעל באופן מצומצם, ארבעה נכנסו לבידוד, באתר ynet, 6 ביוני 2020
- ^ מעריב אונליין, "ריבלין חגג סדר עם בתו בניגוד להנחיות"; הנשיא התנצל: "מבין את הביקורת", באתר מעריב אונליין, 10 באפריל 2020
- ^ ערוץ 7, ליברמן הפר את הנחיות ליל הסדר, באתר ערוץ 7, 12 באפריל 2020
- ^ תקנות בתי המשפט במצב חירום, אתר ויקיציטוט
- ^ הודעה בדבר החלת התקנות על בתי המשפט, אתר משרד המשפטים, 22 במרץ 2020
- ^ יוארך בחודש מצב החירום בבתי המשפט, באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2020
- ^ הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק,משרד המשפטים,24 במרץ 2020
- ^ היערכות, הודעות והנחיות הרשות השופטת להתמודדות עם נגיף הקורונה, באתר GOV.IL
- ^ רועי רובינשטיין ואלי סניור, תקנות לשעת חירום בבתי הסוהר: שחרור מוקדם ל-400 אסירים, באתר ynet, 27 במרץ 2020
- ^ אליאור לוי ויואב זיתון, חמאס עונה לנתניהו בעניין עסקת שבויים: "הכדור במגרש של ממשלת ישראל", באתר ynet, 7 באפריל 2020
- ^ ד"ר מיכל לרון, רחל גולדווג, התנהגויות בריאות בעת התפרצות מגפת הקורונה: ממצאים ראשוניים, באתר https://brookdale.jdc.org.il/publication/israeli-household-health-behaviors-corona/, 2020
- ^ 1 2 אחיה ראב"ד, חולה קורונה בן 34 קפץ מקומה 3 בביה"ח פוריה, מצבו קשה, באתר ynet, 31 במרץ 2020
- ^ נועם (דבול) דביר, קורונה, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2020
- ^ לי ירון, משרד הרווחה: ארבעה בני אדם התאבדו בעקבות אלימות במשפחה מפרוץ המגפה, באתר הארץ, 3 במאי 2020
- ^ "לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר", באתר מאקו
- ^ עו"ד אילנה שושן, הבידוד עלול להיות מה שיהרוג אותנו | מלכת היופי לשעבר אילנה שושן בטור מיוחד, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2020
- ^ דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד, התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית, באתר מכון מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל, 2020
- ^ עופר אדרת, שבעה בווטסאפ והספד בזום: הקורונה מאלצת את המשפחות להתאבל אחרת, באתר הארץ, 14 באפריל 2020
- ^ מייקי לוי, בעקבות צעדי משרד התקשורת: האם האינטרנט הישראלי בסכנה?, באתר וואלה, 24 במרץ 2020
- ^ גד פרץ, גידולים משמעותיים בביקושים: ההסתגרות בבתים הביאה לזינוק בתעבורת האינטרנט, באתר גלובס
- ^ שגיא כהן, לבקשת משרד התקשורת: נטפליקס תפחית את איכות הצפייה בישראל, באתר TheMarker, 23 במרץ 2020
- ^ ד"ר מיכל לרון, רחל גולדווג, התנהגויות בריאות בעת התפרצות מגפת הקורונה: ממצאים ראשוניים » Brookdale, באתר https://brookdale.jdc.org.il/publication/israeli-household-health-behaviors-corona/, 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לאה אפרתי, סקר במגזר החרדי: עלייה במספר הנחשפים לאינטרנט, באתר ביזנעס, 6 באפריל 2020 (ארכיון) - ^ אלי שלזינגר, בעקבות הקורונה: שינויים משמעותיים בהרגלי הגלישה של החרדים, באתר בחדרי חרדים, 6 באפריל 2020
- ^ עשרות חקירות משטרה בגין הפצת פייק ניוז | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il
- ^ המשטרה מזהירה: הונאות פיננסיות בחסות הבהלה מקורונה | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il
- ^ ניצול הבהלה הציבורית העולמית סביב נגיף הקורונה לביצוע מתקפות סייבר, באתר GOV.IL
- ^ עמיר קורץ, עוד כתב אישום בכפוף לשימוע נגד חשוד בהפצת הודעות "פייק ניוז" על קורונה, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2020
- ^ נגה ניר נאמן, גם זה בגלל הקורונה: תעשיית זיוף האלכוג'ל פורחת עקב ביקוש שיא, באתר חדשות 13, 29 במרץ 2020
- ^ הגר בוחבוט, השיעור בזום הפך לסיוט: "פורנו וקניבליזם", באתר ynet, 26 באפריל 2020
- ^ אנה שוורץ, נועם קשת, אלישע בן מאיר, סמדר סומך, דפוסי עבודה בתקופת התפרצות מגפת הקורונה ולאחריה, באתר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, 2020
- ^ נגיף הקורונה, באתר משרד הבריאות
- ^ ענבר טויזר ואיתי בלומנטל, בהלת נגיף הקורונה: שר הבריאות אסר על טיסות מסין לישראל, באתר ynet, 30 בינואר 2020| צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8354, 17 בפברואר 2020, עמ' 640
- ^ יואב זיתון, הגבלות הקורונה בצה"ל: צמצום טקסים, ביטול תרגילים ואיסור לטוס לחו"ל, באתר ynet, 5 במרץ 2020| אמיר בוחבוט ודנה ירקצי, בהלת הקורונה: נסיעת הרמטכ"ל לארה"ב תידחה למועד אחר, באתר וואלה, 4 במרץ 2020
- ^ נסגר הגבול היבשתי עם מצרים, באתר Passportnews, 8 במרץ 2020
- ^ תומר הדר, רשות שדות התעופה סוגרת את טרמינל 1, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
- ^ איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ואמיר אלון, ההכרעה נפלה: כל מי שיגיע לישראל מחו"ל ייכנס לבידוד ביתי לשבועיים, באתר ynet, 9 במרץ 2020
- ^ ג'וש ארונסון, תחנת הרכבת בנתב"ג תיסגר לבאי הטיסות הנכנסות לישראל, באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2020| נמל התעופה רמון יסגר בלילות, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
- ^ רשות שדות התעופה: "היקף הפעילות בנתב"ג צנח ב-98%, נבצע החלטות דרמטיות", באתר גלובס, 30 במרץ 2020
- ^ הדר קנה, "הישראלים יוכלו לטוס למדינות ירוקות - בלי בדיקות קורונה ובלי בידוד בחזרה", באתר TheMarker, 29 ביולי 2020
- ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-2020, באתר www.nevo.co.il
- ^ "הקומדי סטור" חוזרת: "אמרו עלינו שלא נחזיק שבועיים", באתר ynet
- ^ זאפה בסלון | אמיר דדון בהופעה מיוחדת, באתר מאקו(הקישור אינו פעיל, 13.5.2020)
- ^ נעמה רוזן-קרייף, כך תעבירו את הזמן עם הילדים: כל ההפעלות שאתם חייבים להכיר, בעיתון מקור ראשון, 17 במרץ 2020
- ^ אירוע התרבות הפופולרית הגדול בישראל מנסה להמציא את עצמו מחדש אונליין, באתר m.calcalist.co.il
